בביקור באיטליה מומלץ להתנהג כאיטלקי בעיקר בכל הנוגע לכללי האוכל והשתייה האיטלקיים ||| האיטלקים מתייחסים ברצינות לאכילה ולשתייה שלהם ||| בני האימפריה הרומאית ייצרו יין ואירחו סעודות מפוארות, מה שאומר שהאיטלקים שכללו את אמנות השולחן במשך יותר מ-2,000 שנה ||| אם כבר הייתם פעם באיטליה, בטח שמתם לב שישנם כללים רבים שלא ספרו לכם עליהם כמו זמני הארוחות ושעות פתיחת המסעדות, נימוסי שולחן במסעדות ואפילו השעה המתאימה ביום לשתות קפוצ'ינו ||| לכן, לפני הטיול הבא שלכם לאיטליה, למדו את הכללים הלא כתובים, האלה שיש לפעול לפיהם כשאוכלים ושותים באיטליה ||| כל הפרטים בהמשך…
ארוחת בוקר היא התחלה מתוקה ליום
באיטליה, ארוחת הבוקר המובהקת היא קפוצ'ינו או אספרסו עם קורנטו Cornetto או מאפה אחר, הנלקח בעמידה ליד הבר. תוכלו למצוא קורנטו (קרואסון המוגש רגילים או ממולאים בריבה, שמנת, או לפעמים בנוטלה) כמעט בכל מקום, אבל יש גם מאפים אזוריים שכדאי לנסות, כמו מריטוצי Meritozzi (לחמנייה רכה חצויה וממולאת בשמנת) ברומא, ספוגליאטלה נפוליטנית Sfogliatella Riccia Napoletana (מאפה בצורת צדף עם ריקוטה בניחוח תפוז) בנאפולי ובחוף אמלפי, ובריוש עם גרניטה סיציליאנית Granita Siciliana בסיציליה.
השעה ביום שבה איטלקים שותים קפוצ'ינו
איטלקים ישתו אספרסו Espresso בכל שעה ביום, אבל קפוצ'ינו Cappuccino מיועד אך ורק לארוחת בוקר. הסיבה לכך היא ששתיית חלב אחרי הארוחה פוגעת בעיכול שלכם. אם מנת אספרסו חזקה מדי עבורכם, נסו מקיאטו Caffè macchiato (אספרסו עם כף חלב) או קפה לונגו Caffè Lungo (קפה עם יחס גדול יותר של מים לאספרסו). קפה אמריקנו Americano דומה ביותר לקפה אמריקאי בטפטוף, אם כי הוא עדיין עשוי עם אספרסו. בקיץ, כשחם מאוד, אפשר להזמין קפה פרדו Caffè Freddo (אספרסו קר וממותק), קפה שייקראטו Caffè shakerato (כמו אספרסו מרטיני ללא אלכוהול), או קרמה די קפה Crema di caffè (משקה קפה קרמי וקפוא שיוצא ממכונה). בנוסף, אם תבקשו קפה "לקחת" מיד יזהו אתכם כתיירים. לעתים רחוקות רואים איטלקים מסתובבים ושותים כוסות קפה חד פעמי גדולות, כי הנוהג הוא לשתות אספרסו קצר ומהיר בבר, על הדרך.
זמני ארוחות בשעות קבועות
זמני הארוחות יכולים להשתנות מעט, אך איטלקים בדרך כלל אוכלים צוהריים בשעות 13:00-14:30 וארוחת ערב בשעות 20:30-22:30. מסעדות רבות ייפתחו לארוחת צוהריים בסביבות 12:30 או 13:00 ויסגרו את המטבח בין השעות 14:30 או 15:00 עד 19:00 או 19:30. מסעדות המגישות ארוחת ערב לפני 19:00 יהיו לרוב מסעדות תיירותיות ולא מקומיות. בעיירות ובכפרים, אל תצפו שתוכלו לשבת לארוחת צוהריים מאוחרת או ארוחת ערב מוקדמת – נקודה. אם אתם רעבים בין הארוחות, תוכלו להשיג רק כריך בבר. עוד על סוגים שונים של בתי אוכל ומסעדות שתמצאו באיטליה בקישור זה…
הזמנת מקום במסעדה – חובה
מכיוון שארוחות מתרחשות על פני שעתיים או שלוש אחר הצהריים והערב, מסעדות אינן עוסקות בהפיכת שולחנות. לכן חשוב להזמין מקום, במיוחד במקומות פופולריים שבהם יש ביקוש גבוה ומספר מוגבל של מושבים. בנוסף, מלצרים איטלקיים לא יביאו לכם את החשבון עד שתבקשו אותו. הסיבה לכך היא שארוחות נתפסות כפעילויות חברתיות ויהיה זה גס רוח לזרז אתכם החוצה בזמן שאתם נהנים מחברת משפחה או חברים. למעט כמה יוצאים מן הכלל, אם אתם מבצעים הזמנה בשעה 20:30, צוות המסעדה בעצם נותן לכם את השולחן עד שעת הסגירה. אם אתם נכנסים למסעדה איטלקית בשעה 19:30 או אפילו 20:00 ותבקשו לשבת באחד השולחנות הריקים הרבים שאתם רואים, ייתכן שעדיין ידחו אתכם מכיוון שהשולחנות הללו הוזמנו.
שתייה ואכילה הולכים יד ביד
נדיר לראות איטלקים שותים יין או משקאות אלכוהוליים אחרים ללא אוכל. כמעט בכל מקום שתלכו, אם תזמינו אפרטיבו Aperitivo, הוא יוגש עם חטיף מלוח כמו בוטנים או צ'יפס. אפרטיבו לפעמים מושווה לשעה שמחה, אבל מבחינה טכנית זהו משקה אלכוהולי (בדרך כלל קוקטייל או יין) ששותים לפני הארוחה. אפרטיבו צריך להיות מר או חמוץ, ולא מתוק כי שתיית משהו מר או חמוץ מכינה את החיך שלכם לארוחת הצוהריים או ערב
מה שותים עם האוכל
איטלקים בדרך כלל שותים יין במקום בירה או קוקטיילים עם הארוחות, למעט פיצה, אותה הם בדרך כלל מלווים בשתיית בירה. כשמדובר בבחירת היין הנכון, הם נוטים לעקוב אחר השילוב המסורתי של יין לבן עם דגים ויין אדום עם בשר, אך כללים אלה משתנים, כאשר חלק מהסומליירים – במיוחד במסעדות יוקרה – מציעים זיווג לא קונבנציונלי. בנוסף, שותים רק מים מינרליים רגילים או מוגזים. אם תראו קולה על השולחן, אלו הם רק תיירים.
איטלקים אוכלים ירקות ופירות העונה
כשמדובר בבישול איטלקי, טריות ועונתיות הן קריטיות. למרות שכיום ניתן להשיג פירות וירקות רבים כל השנה, האיטלקים יודעים שהם יהיו טעימים יותר בעונת השיא שלהם. עגבניות הן הטעימות ביותר בקיץ, בעוד שהסתיו מציעה דלעת, החורף הוא עונת האַרְטִישׁוֹק (קִנְרֵס או חֻרְשָׁף), והאביב שופע בירקות ירוקים כמו אפונה, פול ואספרגוס. מסעדות רבות משנות את התפריטים שלהן עונתית או מציעות מנות עונתיות מיוחדות בנוסף למנות הרגילות.
מתכונים מסורתיים שולטים
איטלקים נוטים לבשל הרבה, אז כשהם יוצאים לאכול בחוץ, הם רוצים לאכול אוכל שטוב לפחות כמו בבית או טוב יותר מהארוחות המסורתיות שיש להם בבית – והם יכולים להיות ביקורתיים מאוד כי הם יודעים את הדרך הנכונה להכין מנות רבות המוגשות במסעדות. דגש רב מושם על מתכונים מסורתיים, הן מבחינת המרכיבים והן מבחינת הטכניקות המשמשות להכנתם. שכחו מאכילת צלחת של קצ'ו א פפה Cacio e Pepe עם פרמז'ן כי המתכון הזה דורש… פקורינו רומנו. ואל תחשבו אפילו על לשים שמנת בקרבונרה Carbonara – היא עשויה מבשר גואנצ'אלה Guanciale, ביצים, פִּלְפֵּל שחור גרוס טרי ופקורינו. כל דבר אחר יהיה חילול הקודש.
מנות אזוריות שולטות
באופן דומה, המטבח האיטלקי הוא אזורי מאוד. שלא כמו בארה"ב או במחוזותינו, יהיה נדיר לראות פרמז'נו חצילים Melanzane alla parmigiana וקוטולטה אלה מילאנזה Cotoletta alla milanese באותו תפריט באיטליה. חלק מהמנות כמו ספגטי פשוט עם רוטב עגבניות או לינגוויני עם צדפות חורגות ממקורותיהן, אך ברוב המקרים, התפריטים נוטים להתמקד במאכלים אזוריים. ברומא, טרטוריות מגישות פסטות רומיות כמו קרבונרה, קצ'ו אה פפה, פסטה אמטריצ'אנה alla amatriciana וגריצ'יה Gricia. בטוסקנה, ההתמחויות כוללות את פפה אל פומודורו Pappa al Pomodoro וביסטקה אלה פיורנטינה Bistecca alla fiorentina. במילאנו, תמצאו ריזוטו אלה מילאנזה Risotto alla Milanese וקוטולטה אלה מילאנזה. אחד הדברים הטובים ביותר בטיול באיטליה הוא לנסות את ההתמחויות האזוריות, אז אל תהססו לשאול את המלצר שלכם על המנות המקומיות שהוא או היא ממליצים.
לא חייבים להזמין ארבע מנות
באיטליה, תפריטים מתחילים בדרך כלל באנטיפסטי Antipasti (מנות ראשונות), פרימי Primi (פסטה, אורז או מרק), סקונדי Secondi (מנות עיקריות, בדרך כלל בשר או דגים), קונטורני Contorni (מנות צד) ודולצ'י Dolce (קינוחים). עם זאת, לא באמת מצפים מכם להזמין ארבע מנות בכל פעם שאתם יושבים במסעדה. הסגנון האיטלקי המקובל הוא להתחיל עם אנטיפסטי ואז לבחור פסטה או מנה עיקרית עם תוספת ולסיים עם קינוח.
לא לבקש גבינה נוספת
בטח, אפשר להגיש פרמז'ן מגורד על הראג'ו בולונז שלכם, אבל אל תעזו לבקש מהמלצר שלכם לשים פרמז'ן על לינגוויני עם צדפות. הם אולי יסכימו, אבל הם יזדעזעו מהנימוסים הגסים שלכם וחוסר הטעם. גבינות חזקות כמו פרמז'ן ופקורינו מכסות את הטעמים העדינים של דגים ופירות ים, והורסות את המנה. פרמזן מתאים ביותר כשאוכלים פסטות עם רטבים כבדים, כמו ראגו. בנוסף, גבינות קשות מאבדות את טעמן כשהן מגורדות ואז שומרים אותן לשימוש מאוחר יותר. הדבר הטוב ביותר הוא תמיד שתהיה חתיכת פרמזן ולגרד אותה ליד השולחן כדי שתוכלו לטעום את הגבינה עם כל הטעם.
אל תצפו לקחת את שאר האוכל בשקית מזון Doggie bag
למעט יוצאים מן הכלל נדירים מאוד, לקחת שאריות אוכל ממסעדה הביתה בסוף ארוחה זה פשוט לא אפשרי באיטליה. עם זאת, הנה טיפ קטן: אם אתם רוצים לטעום מספר מנות בלי להרגיש שיש לכם יציקה בבטן בסוף הארוחה, אתם יכולים לבקש מזה פורציונה Mezza porzione (חצי מנה). לא כל מנה יכולה להיות מוגשת בצורה זו, אבל מסעדות רבות יכינו לכם חצי מנה של פסטה אם תבקשו זאת.
