מה בין מסטיק רגיל והבזוקה ||| איך התחיל בזוקה ג'ו את המסע ברחבי העולם ובישראל ||| מה בין מסטיק תימני למסטיק אמריקאי ||| בזוקה ג'ו והנקודה היהודית ||| מוזיאון המסטיק ביוון ואפילו בתנ"ך ||| כל הפרטים בהמשך…
מסטיק בזוקה של פעם
היו ימים שדניאל, השכן ובעל המכולת שלנו בשיכון עממי רמתיים, לא היה מחזיר עודף לילדים שנשלחו לקנות במכולת….העודף היה מסטיק בזוקה. כולם אהבו את הסידור המופלא הזה, חוץ מההורים כמובן שבעלי מכולות וקיוסקים היו מתערבים להם בשיקולים ומחלקים בזוקה עם עתיד ורוד. בימים שמסטיק בזוקה היתה עודף, היתה גם תמימות נעימה ומונופול בלתי מעורער למסטיק היחיד שבא אישי, לא בחמישיה כמו מסטיק עלמה הצהוב או מסטיק קינמון האדום. היינו לועסים בזוקה כאילו אין מחר, והעולם הילדותי שלנו התחלק לשניים: אלו שלועסים רק כמה לעיסות עד שהטעם כמעט ונעלם, ואלו שלועסים את אותו מסטיק שעות על גבי שעות. זה היה המסטיק היחיד שאפשר לנפח ממנו בלוני ענק, להתגלגל מצחוק מבדיחות קרש, ולחלום על הירח שמחכה לנו בגיל 21.
בזוקה ג'ו עולה לארץ ישראל
בזוקה ג'ו עשה עלייה לארץ בסוף שנות ה-50 של אחרי קום המדינה, מאמריקה הגדולה. חברת הממתקים ליבר מרמת גן, קיבלה את הרישיון ליצר מסטיק בזוקה בישראל. עשר שנים אחר-כך, התמזגה ליבר עם עלית ובהמשך עלית הפכה לשטראוס והזיכיון נשאר בידי עלית לכל אורך התקופה ועד עצם היום הזה. המסטיק האמריקאי נטף סוכר ואריזתו נטפה פטריוטיזם בצבעי דגל ארצות הברית: אדום, כחול, ולבן. בשנים האחרונות החלו להרחיב את המותג והתווספו עשרות מוצרים עם טעם הבזוקה ואפילו יש לו עמוד פייסבוק…
איך הכול התחיל
מסטיק בזוקה יוצר לראשונה עם סיומה של מלחמת העולם השנייה בארצות הברית בשנת 1947, ע"י האחים שורין Shorin, יהודים כשרים מברוקלין שהגו חוויה: כמויות של סוכרים, טעם מיוחד ועיצוב שלא נס לחו עד ימינו. רק בשנת 1953, במהלך שיווקי להגדלת המכירות ולאור הצלחת מכירת קלפי בייסבול שהיו בשיאם בשנות ה-50, התווסף הנייר או צטל´ה של הקומיקס שגיבורה הוא בזוקה ג´ו Bazooka Joe שכלל בדיחות בשלוש סצנות קומיקס ועתיד שכולו החלום האמריקאי. בשנות ה-80 במקום העתידות הלעוסות החלו להופיע עובדות קצרות תחת הכותרת ה"הידעת".
קיצור תולדות הגומי לעיסה
האדם לעס לעייפה הרבה לפני שהמסטיק הפך להיות טייקון, תעשייה בפני עצמה המגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה. מיוון ועד מקסיקו לעסו, העסיקו את הפה ואת שרירי הלסתות. תחילה האדם לעס את הדבר האמיתי – שרף של עץ או שיח. באזורנו עדיין ניתן למצוא את השרף של עץ המסטיקה שאותו ניתן ללעוס, אבל מאזורנו לא יצאה הבשורה. במקסיקו לעומת זאת לקחו את העניין האוראלי ממש ברצינות כי שם לעסו בערך כל שרף אפשרי, ובעיקר את הצ´יקל Chicle שהוא שרף של עץ ספודייה שגדל במקסיקו. האמריקאים, שמשום מה מתאהבים בכל דבר שהוא לא אמיתי, סינטטי ולא בריא במיוחד לעסו פרפין שהוא חומר לבן או חסר צבע דומה לשעווה המופק מנפט או פחם.
המסטיק הופך ללהיט
ויליאם ריגלי William Wrigley היה התעשיין הראשון שהבין שהשרף שווה הרבה כסף, לפניו היו כמובן עוד כמה יצרנים – אבל רק ריגלי הצליח להפוך את השרף לזהב. עיקר התעשייה התמקדה ביערות מקסיקו והצ´יקלרוס – חולבי הצ´יקל המקסיקנים התפרנסו יפה מאוד משיגעון הלעיסה. ריגלי החל למכור מסטיקים במיליונים מידי שבוע, אבל זה היה עוד כלום, טיפה בים השרף. מלחמת העולם השנייה היתה הדבר הכי טוב שקרה לתעשיית המסטיק כי צבא ארצות הברית החל לשלוח לחיילים שבחזית כמויות אסטרונומיות של מסטיק חסר הטעם וחסר גמישות שהפך להיות המרגיע הלאומי.
בסוף זה יתפוצץ לך בפרצוף
הצ´יקל כאמור היה גומי שלועסים אותו (שלימים קיבל את השם גומי לעיסה), עד שנות ה-40 הוא עדיין לא נהנה מצבעים, ריחות וטעמים, ובמיוחד – לא היה ניתן כלל וכלל לנפח אותו לבלונים גמישים. המסטיק המתנפח הוא הבבל גם Bubble Gum הומצא במקביל במהלך שנות ה-30 של המאה הקודמת. כמו כל המצאה טובה, גם ה"בבל גם" הומצא מתוך מצוקה. ההמצאה הענקית שייכת לוולטר דימר Walter E. Diemer , מנהל חשבונות אפור שפחד מהתמוטטות מפעל המסטיק שעבד בו. לבעליו של המפעל היתה המצאה טובה אבל לא מספיק טובה, משום שהמסטיק המתנפח שהמציא היה כל כך דביק שאף אחד לא ממש התעניין בו, עד שוולטר מיודענו נלחץ ונכנס לפעולה. ללא שום השכלה, וולטר דימר הצליח לפתח מסטיק גמיש אך לא דביק, שאפשר לנפח ממנו בלוני ענק. כשגילה את הנוסחה אץ רץ אל המנהל, קיבל קידום, אבל לא זכה לקבל את הכסף הגדול על ההמצאה.
מסטיק תימני או מסטיקא Μαστιχα
שרף המגיע משיח אלת המסטיק Mastic ואת שמו הוא קיבל מהצורה הקדומה שבה צרכו אותו ע"י לעיסה, כמו שלועסים את צמח הגת. השרף ידוע עוד מימי קדם, שם השתמשו בו לקטורת ולזירוז פעילות מעיים. במקורות היא מופיעה בתור סם ריפוי, בעל חשיבות רבה ברפואה העממית והמסורתית של המזרח התיכון ושל יוון העתיקה, כששימשה כתרופה נגד ארס של נחשים. ברפואה העממית העתיקה נהגו ללעוס את הצמח, בעת לעיסת גרגירי מסטיקא, משתחררות בתוך הפה תרכובות לקטילת חיידקים ובכך נמנעת עששת. הלעיסה יעילה במניעת דימומים מהחניכיים ועצירת דימומים כלליים, כמו גם מסייעת בריפוי דלקות חניכיים ומטפלת בזיהומי מעיים.
אלת המסטיק מכונה בתנ"ך בכאים (מלשון בכי) בגלל צורת השרף כדמעות. באנגלית השרף נקרא גם הדמעות של כיוס Tears of Chios על שום הגידול הנרחב של הצמח באי כיוס Χίος שממזרח לאתונה קרוב לחופי תורכיה. גידול והפקת שרף המסטיקא נעשה בעיקר באי כיוס שביוון, טורקיה, סוריה ולבנון.
בדרום האי כיוס הוקם לאחרונה מוזיאון המסטיק Chios Mastic Museum …
טריוויה בזוקה
- כיום מסטיק בזוקה מיוצר בחברת טופס Topps האמריקאית, המסטיק משווק בכל העולם עם החבורה העליזה של בזוקה ג´ו
- ג´ו היה אחד האחים לבית שורין, שהמציאו את המסטיק בזוקה
- השם בזוקה נולד מתוך הומור של מלחמת העולם, בה היה בשימוש מטול נגד טנקים בשם בזוקה (אני עוד יריתי בזוקות בשירותי הצבאי) שפותח עבור הצבא האמריקאי במלחמת העולם השניה והיה דומה במראהו לכלי נשיפה שנקרא בזוקה והוא הטרומבון הראשון
- לבזוקה כ- 200,000 תוצאות בגוגל ישראל, ו-5,330,000 בגוגל העולמ
- בארה"ב נמכרות מדי שנה כמיליארד בזוקות
- במסטיק בזוקה בודד יש כ-15 קלוריות בלבד
- הנוסחה של בזוקה סודית ביותר, אך מתבססת על המרכיבים הבאים: גומי בסיס, סוכר וגלוקוזה, חומרי טעם וריח וצבעי מאכל
- בבדיחות של בזוקה תמיד יופיעו בזוקה ג'ו (שכונה לעתים יוסי בישראל) וחברו מורט
- בארה"ב מועסק צוות של כותבי בדיחות לבזוקה, שאף שולח את הבדיחות למדינות אחרות בהן נמכר המסטיק. עם זאת, מדינות רבות וביניהן ישראל מעסיקות כותבים מקומיים לבדיחות ולעתידות. אחד מכותבי העתידות לבזוקה בישראל היה ארז טל
- דוגמא לבדיחת בזוקה: מורט: ג'ו, אינך זוכר שאתה חייב לי לירה? ג'ו: אני זוכר. מורט: אני מוכן לשכוח מחצית מהסכום שאתה חייב לי. ג'ו: טוב, ואני אשכח את המחצית השנייה.
- בשנים האחרונות החלו לייצר ליקרים, ודקה וסירופ בטעם בזוקה
- בארה"ב, מאז 2012 הפסיקו עם בדיחות הקומיקס המיושנות ומצרפים לכל עטיפת בזוקה חידה, תשבץ או סיסמא לכניסה לאתר בו יש סרטים ופרסים,
- בארגנטינה ממשיכים עם סדרת הבדיחות תחת הסיסמה Yo amo Bazooka
- במהלך השנים השתתפו מספר דמויות נוספות לבזוקה ג'ו. פרסי Persy הוא האח הצעיר של ג'ו וחובש כובע בוקרים, מורט Mort לובש סוודר אדום המכסה את פיו, הרמן הרעב Hungry Herman הוא חברו השמנמן של ג'ו, ג'יין Jane היא חברתו של ג'ו, טוגי Toughie הוא בעל חכמת הרחוב וחובש כובע מלחים והאחרון הוא ווקי-טוקי Walkie Talkie הוא הכלב השכונתי.
מסטיק של פעם / חיים גרוסמן וחגי מרום
הספר מסטיק של פעם מעניק לנו הצצה נדירה וצבעונית אל עבר עולם הילדות של שנות ה-50 עד ה- 80, תקופת ילדות תמימה בה אספנו עטיפות של מסטיק. מ"עלמה" עבריה חסודה, שחקנית קולנוע נוצצת מתוצרת חוץ, גיבורי תנ"ך של עבר, סטלמך ורפי לוי גיבורי כדורגל של הווה ויורי גאגרין שטס לו למעלה ובישר על העתיד. בעידן שלפני הופעת האינטרנט, למדנו בזכות עטיפות המסטיק על אתרים ונופים חשובים בארצנו וגילינו את תמונות העולם הגדול ופלאיו. זכינו להכיר שטרות של כסף, מכוניות של זהב, והמון המון ידע חשוב ונחוץ שצוייר והודפס על העטיפה לטובת ילדים טובים שיודעים כבר הכל… כך נרקם לו מרחב מדומיין בין אדמת ארץ לירח, בין גבולות מולדת וחלום "תוצרת חוץ" וכך שימש לו המסטיק כלי של משחק, על לוח צבעוני של ילדות ישראלית, כאן בארץ מולדת.
מסטיק בסינגפור
ממשלת סינגפור הוציאה את המסטיק מחוץ לחוק בשנת 1992, והתירוץ לאיסור היה הסכנה של מסטיק מושלך ומפריעה לדלתות הזזה של הרכבת התחתית וגם המטרד של מסטיק שנדבק לאחר שהושלך. בעקבות לחץ אמריקאי של תעשיית המסטיקים, בשנת 2004 התירה הממשלה למכור מסטיק ללא סוכר כתרופה בבתי מרקחת רק עם מרשם רופא או רופא שיניים.
תגובה אחת
יופי טופי