ברטאני או ברטאן הוא חבל ארץ שמוכר לכל מבלי שיודעים שזה ברטאני. מי לא מכיר את התמונה המדהימה של מונט סן-מישל ? מי לא מכיר את תופעת הגאות והשפל המדהימה בברטאני ? ומה עם פירות הים, האצות וכל השאר ? וזה לא הכל כי יש גם לספר על סאן מלו ושאר עיירות הדיג שלאורך חופי ברטאני.
צדפות, מולים וסרטנים
חופי ברטאני משופעים בצמחיית ובפירות ים תודות להבדלי הגאות והשפל הגדולים. כך הפכו את האזור לבירה הקולינארית של אוכלי מאכלי הים על סוגיהם. שבלולי וצדפות ים נאספים מהים יום יום ומוגשים הן בשווקים המקומיים והן במסעדות, כך גם חסילונים עקרבי ים וסרטנים מוגשים על כל שולחן והכל בליווי יין לבן המגיע ממחוזות סמוכים כי הרי בברטאני אין כרמים ואין יקבים אבל מאכלי הים צריכים לווי הולם ומרענן.
Saint-Malo
אנחנו בחרנו להתמקם בסן מלו שהיא גם עיר מרכזית בהיסטוריה הימית של צרפת וממנה יצאו ספנים גדולים לכיבוש העולם החדש אולם לא פחות מכך עיר מבוצרת עתיקה בעלת אופי וחן של עיר ימי ביניים מחודשת ומותאמת למאה ה-21.
חומות העיר מזמנות למטייל עליהן נוף אוויר צח ואווירה מדהימה. מהחומות ניתן לראות את איי התעלה האנגלית וכמובן להבחין בהבדלי מפלס הים בין גאות לשפל.
בסן מלו יש כמובן מבחר מלנות נעימים, מסעדות ובתי קפה מכל סוג ומין כיאה לעיר תיירותית מרכזית.
המלון המומלץ שלי הוא ibis Styles Saint Malo Centre Historique שנמצא במרכז ההיסטורי של העיר ולא יותר מידי יקר. מהמלון אפשר לצאת לצפות בשעות השונות, בגאות והשפל המקסימים שמקיפים את האי של העיר העתיקה והנמל.
ibis Styles Saint Malo Centre Historique
Carcale
לחוות את חווית ותאוות מאכלי הים בחרנו את עיירת הדייגים קרקל שהיא בירת הצדפות של ברטאני. העיירה ממוקמת על מצוק מעל למפרץ וחוף מדהים ביופיו ולאורך החוף יש רציף ארוך של מסעדות ומקומות בילוי ומלונות הצופים לחוף במשובץ בסירות דייג שחלקן במים וחלקן מונחות על החול הרטוב והכל תלוי במפלס הגאות והשפל.
פלטה פירות ים
מלצר מיומן הציע לנו מגוון מגשים של מאכלי ים בלווי יין. בחרנו במגש כפול שהסתבר שהיה מעבר ליכולת לשנים וחצי אוכלי פירות ים ורבים מהחסילונים והשבלולים נשארו על הצלחת לאחר שעזבנו.
המפלס התחתון של המנה שקיבלנו היה מגש ענק המשובץ בצדפות חיות וטריות, שריח מי הים עוד ניכר מהן. שליקת צדפה לאחר בזיקת לימון או חומץ תפוחים הם מיומנות שלא כל אחד מנוסה בה אבל הטעם בהחלט מדהים ומענג.
מגוון גדלים של שבלולי ים, שניכר שהם גדלו בחוות גידול ולא נאספו מקרקעית הים בשפל (כפי שהיו עושים מימים ימימה) היה הסוג הבא שהוגש ונאכל על ידינו. שליפת בשרו הצמיג של השבלול היא האתגר הפעם, והטעם של בשר השבלול הטרי כיפי ועדין, וכמעט לא מורגשת בו נוכחות הים.
לובסטר ענק שהיה מרכז הקומה השנייה היה היעד הבא להסתערות. שלו כנהוג בארה"ב, לפצח את זרועות הלובסטר עם מלקחיים, ולהצטייד בסינר, בצרפת ובריטאני מוצעים רק כלי "ניתוח" לשליפת הבשר מהזרועות ועל הסועד לפצח ולהתגבר על שריון הלובסטר בידים חשופות שהופכות במהרה לעסיסיות ונוטפות עסיס ימי ריחני.
בין זרוע לובסטר לבין צדפה לווינו הארוחה עם יין לבן צונן ופירותי שהתאים מאד לאווירה הנשקפת מהצלחת ומחוף הים שטוף השמש המשקרת של חודש אביבי קר במיוחד.
האתגר האחרון שזימנו לנו במסעדה היה חסילונים בגדלים שונים, שחלקם היו גדולים במיוחד ומלאי בשר וחלקם היו בזבוז זמן ( יותר התעסקות מאכילה ).
בדרכינו חזרה לפגוש את שאר חברי הקבוצה, פגשנו רק פנים מחייכות מעונג והתברר שלא היה אחד שיכול היה לעמוד בפיתוי מול קערת מולים או פלטת פירות ים המוגשת מול חוף הים הכל כך מזמין ומפתה של קרקל, בראטני.
