חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

LE MONT SAINT MICHEL

אחד מחלומות חייה של אריאלה פלד היה ללון לילה אחד בתוך תוככי האייקון הצרפתי: LE MONT SAINT MICHEL. בטיול זה אריאלה הגשימה את החלום והיא מספרת

האי מואר בלילה (צילום אריאלה פלד)
האי מואר בלילה (צילום אריאלה פלד)

הנסיעה ללה מון סן מישל

אתה נוסע מחוף הפלישה שוב בין עיירות קטנטנות של בתי אבן, מנזרים וכנסיות, שדות חקלאיים חרושים,  השמש שוקעת ולאט לאט, השמים מתחילים להחשיך, אך באופק היא עדיין לא מוותרת, שולחת את קצוות קרניה וצובעת את שוליהם באדום. פתאום…… ממש פתאום, בתוך הרקע האדום הזה, מופיעה צללית מדהימה של משהו שהוא ספק אי ספק הר: לה מונט סן מישל! קשה לתאר את ההתרגשות! כמובן, עצירה, צילומים בטרוף……. ועד שאנו ממשיכים לכיוון מגרש החניה שם נשאיר את הקטנטונת (פיאט 500) ללילה…. יורד כבר החושך ובהר נדלקים האורות והוא נראה כמו יהלום זוהר באפלה.

המלון

הזמנו את מלון La Vieille Auberge מראש. עם ההגעה לאזור האי, אתה נכנס למגרש חניה מיוחד לאורחי המלון , עובר שני מגרשי חניה נוספים ומגיע לתחנת אוטובוס שנוסע כל כמה דקות הלוך וחזור מהחניה  כמעט עד לאי. השרות הזה ניתן חינם לכל המבקרים בין השעה שש בבוקר ועד חצות הליל.

קיבלנו הוראות בהזמנת המלון: "קחו תיקים קטנים כי יש לעלות הרבה מדרגות עד לחדר שלכם, ואם תגיעו אחרי השעה שבע בערב, תתייצבו במסעדת סנט פיטר ומשם יקחו אתכם לחדר". הגענו כמובן הרבה אחרי שבע בערב……..

אתה יורד מהאוטובוס בערך 100 מטר לפני האי. קררררררר נורא !!! הידיים קופאות כשאתה מוציא אותם מהכפפה אבל לא מוותרים על עשרות צילומים.  היפנים מטומטמים…. מצלמים עם הבזקי פלש……. כמובן שהם מאוכזבים מהתוצאות עד שאני מסבירה להם שאובייקט מואר בלילה לא מצלמים עם פלש !  אבל….. עם פלש או בלי פלש, אתה לעולם לא תוכל לכלוא בעדשת המצלמה את המראה האמיתי שנגלה לעיניך כשהוא מעורבב עם ההתרגשות שבלב……   .  למרגלות האי, רק חול וחול עם פה ושם פיתולי מים נוצצים באור המשתקף, שנשארו מהגאות האחרונה.

נכנסים לאי ומגעים לחדר

גשר מוביל אותך עד לכניסה לסמטאות המתפתלות במעלה ההר. מצד ימין קולטות עינינו את השלט: סנט פיטר. רועדים מקור אנו נכנסים פנימה לתוך באר מסעדה בו דולקת האש באח ושני מלצרים מתנפלים עלינו….., "אמרו לנו שתיקחו אותנו לחדר", אני לוחשת בקול רועד מקור…..  "MAIS OUI,  BIEN SUR " כמובן, בוודאי, הם עונים…. רק אולי קודם איזה מרק חם ? מילת הקסם במצב בו היינו: "מרק חם" BIEN SUR עניתי וכבר מצאנו את עצמינו ליד שולחן נחמד עם שני מלצרים מפזזים לידינו…… שכחנו את כל ההוראות שקיבלנו מקלייר בדבר מסעדות יקרות במון סן מישל…… והתמסרנו……. מרק ירקות עם מלא גבינה צהובה….. טוסטים, בגטים פריכים, קלבדוס ותה ופסטה FRUIT DE LA MER. אחרי כל זה הרגשנו מוכנים לטפס למרומי החדר שהזמנו. בחורה נחמדה דילגה לפנינו על המדרגות בקלילות והובילה אותנו לחדרון חמוד.( אנחנו טיפסנו קצת פחות בקלילות ……. מאחוריה).  שאלתי אותה מתי צפויה הגאות המיוחלת? ענתה לי: זה היה לפני שלשה ימים, שיא השיאים מזה 100 שנה. 14 מטר גובה עלו המים…… ומחר, שאלתי? זהו, אין יותר אמרה. התבאסנו אבל הבטחנו לעצמינו להינות על הבוקר ממה שיש.

האי ביום (צילום אריאלה פלד)
האי ביום (צילום אריאלה פלד)

תולדות לה מון סן מישל

בבקר התעוררנו לנוף מקסים של גגות רעפים מתחתינו ומרחבי חול אינסופיים שניגלו לנו משני הכיוונים אליהם פנו חלונות החדר. פיתולי המים שראינו בערב כשהגענו, נעלמו……

מון סן מישל, סלע גרניט מתנוסס לגובה של 92 מ' מפני הים על האי שהקיפו 960 מ' סה"כ. במאה השמינית ניגלה המלאך מיכאל לבישוף העיירה AVRANCHES וצווה עליו לבנות מנזר על האי הסלעי הקרוב לחוף. לא קל היה לבנות על צוק הגרניט הזה מבנה. לאחר סיום מבנה המנזר הראשון וכנסיה הוקמו מסביבם מבנים נוספים. רבים נוספו במאה ה- 11 כאשר דוכסי נורמנדי החלו לגלות עניין במקום. המבנים הנוספים הודבקו והוצמדו את המנזר הראשון, ונאחזו בבליטות סלע. אט אט צמח ערב רב של מבנים במגוון סגנונות רומנסקים וגותים שטיפסו אל עבר כנסיית הפסגה הנאה ויצרו את הצללית המוכרת ביותר בצרפת לאחר מגדל אייפל.

חצר המנזר (צילום דני בר)
חצר המנזר (צילום דני בר)

כבר עם הקמתו של המנזר הראשון, הפך האי למקום עליה לרגל. מכל רחבי צרפת הגיעו מאמינים לראות את הפלא של נסיגת הים. תולדות האי רצופות במלחמות. צבא אחר צבא התאמץ לכבוש את הקהילה הדתית שישבה על האי המבוצר. אף אחד לא הצליח. כיום חיים על האי כ 44 איש כולל תריסר נזירות המחזיקות את המנזר.

האי במאה ה-20

המנזר והכפר הקטן התפרנסו תמיד מאכסניות, מסעדות ומזכרות עבור עולי הרגל. המהפכה הצרפתית הביאה לידי סיום את ימיהם של מנזרי צרפת. הנזירים במון סן מישל התפזרו לכל רוח והאי הפך לבית סהר. ב 1966 הוזמן המסדר הבנדיקטי לחזור לאי ולשקם את מאפייניו הדתיים, אך כמויות התיירים המציפים את המקום לא איפשרו חיי פרישות ונזירות. ב2001 החליטה הקהילה הנזירית לוותר על נוכחותה באי. במקומם הגיעו תריסר נזירות מהאחווה הנזירית של ירושלים והן שמחזיקות את המנזר.

הגיאות

עם בוקר, טיפסנו במעלה המדרגות אל המנזר, עצרנו לתצפית על המרחבים החוליים המשתרעים למרחוק, היבטנו מהופנטים על איים קטנים וגדולים יותר המופיעים בזמן השפל, על אגמים קטנים שנשארו בקפלי הקרקע מהגאות שחלפה……  נהנינו מהאויר הנפלא ומהשקט והשלווה ששררו סביב……. ופתאום……. החלו להגיע גלים קטנים, ועוד גלים קטנים, ועוד גלים קטנים ושמנו לב שהם לא חוזרים כלעומת שבאו כמו שקורה אצלנו בים….. אלא באים ומתקדמים עוד ועוד……… ולאט לאט מתכסים האיים, מתמלאים האגמים וגדלים והופכים לרצף אחד של מים המקיף את האי סביב סביב……….. אז אולי לא ראינו גאות בגובה 14 מ', אבל בהחלט ראינו גאות ! תופעה מדהימה. התרגשנו מאד מאד.

המנזר

טיפסנו עוד למעלה אל עבר המנזר ונכנסנו לבקר בו. מקום מדהים ואני בוחרת לצטט את תאורו של הסופר, יליד נורמנדי: גי דה מופאסן, שביקר במון סן מישל במחצית השניה של המאה ה 19. וכך הוא כותב: "טיפסתי בסימטאות הצרות והגעתי למבנה הגותי הנפלא ביותר שנבנה לשירות האל – מבנה בגודל של עיירה, מלא בחדרים נמוכי קומה שתקרותיהם מעיקים וגלריות רמות הנישאות על עמודים שבירים. נכנסתי אל פנים יהלום הגרניט הגדול, עדין כעבודת תחרה, מוקף צריכים ומגדלי פעמונים דקיקים הננעצים בשמי היום הכחולים ושמי הלילה השחורים. ראשיהם המוזרים סמורים עם חיות דמיוניות, ופרחים מפלצתיים, שכולם מחוברים יחדיו בקשתות המקומרות סבוכי היצוב".

אתר מורשת עולמית

מון סן מישל  היה בין האתרים הראשונים שב 1979 הוכנסו לרשימת אתרי מורשת עולם ע"י אונסקו. עבודות אחזקה ושיפוץ נערכים בו וסביבו. הליקופטר מעלה את החומרים הלוך ושוב אל מרומי האי. כך זה היום, אבל כשבנו אותו השיטה היתה שונה לחלוטין. בתוך המבנה ישנו גלגל עץ ענק סביבו מלופף חבל המשתלשל מפתח בקיר. עם סבוב הגלגל עולה וירד החבל וכך היו מעלים ומורידים את הנחוץ לבניה. הסתובבנו מסביב לגלגל מכל הכיוונים וניסינו למצוא ציר שאתו סובבו את הגלגל ולא מצאנו. לאיציק היה רעיון אדיר שהפיל אותי מצחוק: "בטח היה להם אוגר ענק שהיה רץ בתוך הגלגל……". אז לא ! אוגר ענק לא היה להם אבל הרעיון נכון, כי אסירים היו אלה שהיו רצים ומסובבים את הגלגל. כשאחד נפח נשמתו מהמאמץ מיד הובא אחר שהחליף אותו…..

לא היה קל לטפס עד למעלה אבל בהחלט היה שווה את המאמץ.

ירדנו חזרה בסמטאות, לחצנו עוד כמה עשרות פעמים על מתג הצילום במצלמה כדי לקחת איתנו עוד קצת מהחוויה המופלאה הזו…… ניפרדנו מהאי ולא הסרנו את עינינו ממנו עד שנעלם מעבר לסבוב.

לינה

מלון מומלץ שנמצא על האי הוא   La Vieille Auberge . מי שמחפש חוויה מיוחדת של לינה באי המיוחד לה-מון-סן-מישל, זו הבחירה המועדפת.

> לחץ כאן למגוון מלונות נוספים באזור לה מון סן מישל……

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *