מתכון עתיק מלפני שלושת אלפי שנים שמוצג בתערוכת המשתה של מוזיאון ישראל קיבל חיים תחת ידיה של אפרת ליכטנשטט ||| ממצאים מחפירות ארכאולוגיות התעוררו לחיים במטבח כך שנוכל לטעום טעם של פעם ||| מנה מנחמת צמחונית ואף טבעונית כפי שאכלו אבותינו במרחבי הסהר הפורה ||| כל הפרטים והמתכון בהמשך…
המשתה בנִמרוּד – מאה תשיעית לפני הספירה
משתאות עתיקים וסעודות חגיגיות היו מאז ומתמיד מפגשים חברתיים פוליטיים ששימשו כסמל סטטוס והזדמנות להביע תמיכה בפטרון, או ליצירת סולידריות בין המשתתפים. כבר לפני חמשת אלפים שנים היו המשתה והסעודה החגיגית אמצעים חשובים לביסוס כוחו של השלטון הדתי והפוליטי. מתברר שמה שהיה נכון לפני אלפי שנים, נכון ורלבנטי גם היום. התערוכה החדשה באגף הארכיאולוגי במוזיאון ישראל המשתה, ממחישה במגוון של מוצגים את תפקידיו האוניברסליים, החברתיים והפוליטיים של המשתה ברחבי המזרח הקדום. המתכונים התגלו בשנות החמישים של המאה הקודמת בין הריסות נִמרוּד שבצפון עיראק. בחפירות נמצאה מצבת אבן אשורית, ועליה תיעוד המשתה מפואר שערך אשורנצירפל השני לרגל חנוכתה של עיר הבירה החדשה כַּלַח (נימרוּד) בתחילת המאה התשיעית לפני הספירה. כתובת המצבה מציינת מגוון עצום של מאכלים שהוצעו לכמעט שבעים אלף אורחים אשר התאספו ובאו מארצות רבות. בזכותה אנחנו יודעים אילו מיני מזון היו זמינים בעת ההיא, אך היה עלינו לחכות 30 שנה נוספות כדי לדעת כיצד הכינו אותם.
המשתה בלרסה – אלף שבע מאות לפני הספירה
שלושה לוחות בכתב יתדות מ־1,700 לפני הספירה בקירוב התגלו בתחילת המאה ה־20 באתר העיר העתיקה של לרסה שבדרום עיראק. הם נקנו על ידי אוניברסיטת ייל לטובת האוסף הבבלי שלה, ונחשבו תחילה לטקסטים שקשורים לריפוי ולרוקחות. רק אחרי שהאשורולוג הצרפתי ז'אן בּוֹטֶרו בדק אותם, התברר שאלו מתכוני בישול. על אף מצבם הפיזי של הלוחות והנזק שנגרם להם, הצליח בוטרו למצוא בהם די טקסט שהעיד על מטבח בעל "עושר מדהים, עידון, תחכום וכישרון רב". בדיוק כמו היום, המנות נקראות לפי הרכיב העיקרי שלהן (סוג הבשר או הירק העיקרי); לפי המראה שלהן, כגון "נזיד אדום" ו"נזיד זוהר"; או לפי השפעתן על הגוף, כגון "הירגעות".
מתכון: הירגעות Pašrūtum
מנה זאת פשוטה, וכמו שרומז שמה אפשר שהיתה מין אוכל מנחם. כך מתוארת המנה: הירגעות. במנה זאת אין בשר. מכינים (=מחממים) מים, מוסיפים שומן, עלי כרשה, כוסברה, מלח כפי רצונכם, פקעות כרשה (=החלק הלבן התחתון) ושום. כותשים מחמצת שאור יבשה (=לחם), מנפים ומפזרים מעל הסיר לפני שמסירים את הסיר [מהאש]. (מתוך Yos 11.25, מתכון מס' 9).
מצרכים בגרסה המודרנית (כ־5 מנות)
- 10 כוסות מים חמים
- ¼ כוס שמן קוקוס
- 1 כוס עלי ככְּרֵישָׁה (פּראסה) קצוצים (אפשר להחליף בשום העירית Chives)
- 1 כוס כוסברה (גַּד או כֻּסְבָּר) טרייה קצוצה
- 2 פקעות כְּרֵישָׁה (פּראסה) קצוצות גס
- 3 שיני שום קלופות
- מלח לפי הטעם
- 2 כוסות פירורי לחם מחמצת קלויים
אופן הכנה
- בסיר גדול עם השמן מטגנים 5 דקות את עלי הכרישה והכוסברה
- מחממים את המים
- יוצקים לסיר עם הכרישה את המים, ומביאים לרתיחה
- ממשיכים לבשל על להבה נמוכה כ- 30 דקות
- כותשים יחד את פקעות הכרישה ושיני השום במכתש או במעבד מזון ומוסיפים לסיר
- מוסיפים מלח לפני הטעם, ומבשלים עוד 15 דקות של ביעבוע עדין
- מערבבים פנימה את פירורי הלחם ומגישים מייד
אהבתם? ספרו לנו בתגובות למטה. בתיאבון Good Appetite
