סגרתם טיסה לחו"ל ואתם מתחילים להתכונן לנופש במיוחל? אתם ודאי יודעים שמגפת הקורונה חוללה שינויים עצומים בסידורים שעלינו לעשות לפני הטיסה. לארוז את המזוודה לפי הרשימה, להזמין חדר במלון ולבקש חופש מהעבודה, הן ממש לא המשימות היחידות שעליכם לקחת בחשבון, שכן עליכם לוודא שאתם עורכים גם את בדיקות הקורונה הנדרשות, בטרם תעלו על המטוס. אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בין סוגי הבדיקות השונים למען השקט הנפשי שלכם.
בדיקת PCR
לפני היציאה מישראל מחויבים כלל האזרחים לעבור בדיקות קורונה במהלך 72 השעות שלפני הטיסה. יחד עם זאת, מי שמחזיק בתעודת מחלים ומי שיש בידו תעודת תו ירוק בתוקף, אינו מחויב בבדיקה לשם היציאה מהארץ וניתן להציג את התו הירוק בשדה במקום. בדיקת הקורונה היחידה לשם יציאה מהארץ, אשר לה יש תוקף מבחינת משרד הבריאות היא בדיקת PCR.
בדיקת PCR היא בדיקת מטוש, כלומר בדיקה שבה נעשה איסוף דגימות מחלל הפה והנחיריים של הנבדק באמצעות מקל שבקצהו ישנו צמר גפן. בדיקה זו נקראת גם בדיקה מולקולרית. לאחר איסוף הדגימות, אלה נשלחות למעבדה מיוחדת שבה ישנו מכשור ייחודי וצוות מיומן שעבר הכשרה מקצועית ייעודית, לשם זיהוי נגיפים. מטרת הבדיקה היא לזהות האם קיים בגוף הנבדק הרצף הגנטי הייחודי של נגיף הקורונה. זו טכניקת בדיקת שאינה שמורה לווירוס זה בלבד, והיא משמשת גם לזיהוי נגיפים אחרים במידת הצורך.
כיצד עובדת בדיקת ה־PCR?
הדגימות אשר נאספו בזמן בדיקת המטוש, מוכנסות לתוך מבחנה שבתוכה ישנה תמיסה. תמיסה זו מאפשרת שימור של הנגיף לשם ביצוע המשך הבדיקה. במעבדת הנגיפים נעשית פתיחה זהירה ומבוקרת של מבחנת הדגימות, ומתקיים תהליך באמצעותו ישנו פירוק של מעטפת התא, בתוכה מצוי הרצף הגנטי של הנגיף. לאחר שלב זה, ניתן לעבור לשלב הידוע בשם מיצוי חומצות גרעין. מטרתו של המיצוי היא לבודד את מולקולות ה־RNA של הנגיף, שבתוכן נמצא החומר התורשתי המאפשר לווירוס לשכפל את עצמו ולהתרבות בעצם. המיצוי חייב להיעשות עד אשר ישנה כמות מספקת של מולקולות מסוג זה, כדי שיהיה ניתן לקבל תוצאה אמינה.
המולקולות שהתקבלו בסיום תהליך מיצוי חומצות הגרעין, עוברות תהליך נוסף שנקרא שעתוק לאחור. בתהליך זה מולקולות ה־RNA משמשות ליצירה של מולקולות DNA, אשר אינן נמצאות בווירוס הקורונה באופן טבעי. שלב זה הכרחי לבדיקה, שכן רק את מולקולות ה־DNA תוכל הבדיקה לאתר. את המולקולות הללו מעבירים לבדיקה במכונת PCR, המזהה מקטעי גנים מסוימים השייכים לווירוס הקורונה ומשכפלת אותם מספר פעמים. רצפי הגנים הללו נצבעים בחומר מיוחד המאפשר למכונה לזהות את כמות העותקים שלהם שמופיעים. ככל שישנם יותר עותקים, כך ניתן לאשר באופן ברור יותר שאכן הנגיף נמצא בגופו של הנבדק.
מה לגבי בדיקות מהירות?
משרד הבריאות אינו מכיר בבדיקות המהירות כאישור לפני העלייה לטיסה. הסיבה לכך היא שבדיקות אלה אמינות פחות מבדיקות ה־PCR, וישנה סבירות גבוהה יותר, שהתוצאה שלהן תהיה שגויה. הבדיקות המהירות נקראות גם בדיקות אנטיגן, משום ששיטת הפעולה שלהן היא זיהוי הימצאות האנטיגנים של הנגיף בגוף הנבדק.
כאשר ישנה נוכחות של אנטיגנים של נגיף בגוף, מתעוררת פעולת המערכת החיסונית המייצרת נוגדנים התוקפים את הנגיף בניסיון לחסל אותו. אם כן נוכחות האנטיגן למעשה מאשרת שהנגיף אכן נמצא בגוף ומעורר את המערכת החיסונית. גם בדיקות אלה נעשות באמצעות החדרת מטוש לחלל הפה ולנחיריים.
הבדיקות המהירות רגישות פחות מבדיקות PCR, לכן ישנו סיכון מוגבר לקבלת תוצאה שגויה. כלומר, ישנה סבירות גבוהה יותר שתופיע תוצאה שלילית, על אף שהנבדק נדבק בנגיף בכל זאת. סבירות זו גבוהה עוד יותר בקרב חולים שהם א־סימפטומטיים.
ומה לגבי בדיקה סרולוגית?
הבדיקה הסרולוגית היא אינה בדיקה המשמשת לזיהוי של נגיף הקורונה עצמו, אלא למציאת נוכחות של נוגדנים בגופו של הנבדק, עקב החלמה מהווירוס או בשל חיסון. גם בדיקה זו אינה יכולה להוות אישור מספק כדי לצאת מהארץ. בדיקה זו נעשית באמצעות לקיחת דגימת דם הנבחנת במעבדה לשם מציאת נוגדנים. הבדיקה הסרולוגית יכולה לאשר שאדם לקה במחלת הקורונה והחלים ממנה, דבר המזכה אותו בתעודת מחלים, כך שהוא יהיה פטור מבדיקת PCR לפני הטיסה. אך בקרב מי שהתחסן, בדיקה זו אינה נחוצה או דרושה.
