French-Fries טוגנים או Chips

צ'יפס מי לא מכיר ? מה בין הטוגנים הצרפתיים, הצ'יפס הבלגי או ההולנדי לבין התוספת הקבועה להמבורגר ? איפה הכל התחיל ואיפה תמצאו את מוזיאון הצ'יפס, דוכן הצ'יפס ועוד.

מנת צ'יפס (צילום דני בר)
מנת צ'יפס (צילום דני בר)

תפוח האדמה

מקורם של התפודים, תפוחי האדמה, הוא ברמת הרי האנדים של פרו ובוליביה. עם הכיבוש הספרדי הגיעו לספרד גידולים אמריקאים שונים ( אבוקדו, קקאו, תירס עגבנייה ועוד ) וביניהם גם השורש המופלא והמזין, תפוח האדמה.

בזמן שליטת הספרדים על האדמות השטוחות ( Nederland ) של מה שמוכר היום כבלגיה והולנד, התאקלם תפוח האדמה היטב תודות לקור, סוג האדמה והרטיבות הדומים כל כך למולדתו באמריקה, והפך למזון העיקרי במטבח המקומי.

מפירה לצ'יפס

הסיפור על הפיכת תפוח האדמה מתבשיל למזון מטוגן מתרחש בחבל נמור שבהרי הארדנים הבלגים שם נמצא מכתב המתאר בני משפחה שנהגו לדוג בנהר המז (Meuse) העובר בסמוך, ואת הדגים נהגו לטגן ולאכול עם תפוחי אדמה אפויים. באחד מימי החורף, קפאו מי הנהר ואי אפשר היה יותר לדוג. אם המשפחה לקחה תפוח אדמה ועשתה אותו רצועות רצועות המזכירים דגיגים שלא היו בנמצא, וטיגנה רצועות תפוחי האדמה כאילו היו דגים….והשאר הוא כבר היסטוריה ויש אומרים הִיסְטֶרְיָה.

אולם אם תשאל הולנדי מה מקור הצ'יפס לא יהסס ויאמר שזה מאכל הולנדי או יותר נכון המאכל ההולנדי הלאומי.

חנות לצ'יפס באמסטרדם (צילום דני בר)
חנות לצ'יפס באמסטרדם (צילום דני בר)

Friet הצ'יפס ההולנדי

אין ספק, שכל מי שמטייל בהולנד ובבלגיה, נתקל בכל פינת רחוב בשתי המדינות, בדוכן המוכר רק צ'יפס, והתוספת הפופולארית ביותר היא מלח ומיונז.

שיטת הטיגון הנהוגה בדוכנים אלה היא טיגון צ'יפס טרי, עד שמגיע לצבע זהוב בהיר ותוכן רצועת תפוח האדמה מתרככת. בשלב זה יש להוציא הצ'יפס לעריסה שם הוא שוהה כדי שהשמן ייזל ויטפטף חזרה לאגן הטיגון מחד, וגם ליבש כמה שניתן, את רצועות הצ'יפס.

לפני הגשת הצ'יפס עובד הצ'יפס טיגון נוסף במיכל שני כך שרק הציפוי החיצוני של רצועות הצ'יפס, מגיעים לרתיחה ומקבלים צבע חום יותר וקריספיות. ללקוח הרעב מוצע מנת צ'יפס עם מלח וכן אפשרות לתוספת ( בתשלום נוסף ) של מיונז ובמקומות מתויירים מציעים כבר גם קטשופ.

בבלגיה והולנד מתגאים בכך שבשיטה זו רק כ-11% שומן נותרים במנת צ'יפס. וזו טבלת ההשוואה.

צילום דני בר
צילום דני בר

צ'יפס עם קטשופ ?

יש לציין שלא תמצאו הולנדי או בלגי שיעז לחבר בין צ'יפס וקטשופ כמו שלא יעלה על הדעת אצלנו, לתבל חומוס עם סוכר.

השם האמריקאי לטוגנים הוא "טוגנים צרפתיים" ( French Fries ) ושם זה הגיע תודות לנשיא הרביעי של ארה"ב תומס ג'פרסון, שבעת היותו שגריר ארה"ב בפריז, התוודע לטוגנים שכבר נדדו מהארדנים דרומה לפריז. ג'פרסון, הביא עימו לוושינגטון, טבח צרפתי, וכך הגיעו הטוגנים לאמריקה ונקראו בפי כל הטוגנים הצרפתיים והשאר כבר היסטוריה.

צ'יפס אחרי טיגון ראשוני (צילום דני בר)
צ'יפס אחרי טיגון ראשוני (צילום דני בר)

מוזיאון הצ'יפס

הבלגים משוגעים על צ'יפס ולכל אחד בבלגיה יש את ה"צ'יפסריה" שהוא הכי מחובר אליה ( כמו שאצלנו לכל אחד יש את החומוסיה שהוא הכי מתחבר אליה ). בברוז' (Brugge ) אף הוקם מוזיאון המוקדש להיסטוריה ולסיפורו של הצ'יפס. במוזאון יש מגוון אביזרים הקשורים לצ'יפס וכמובן סיפורם של תפוחי האדמה בבוליביה עד הצ'יפס הבלגי.

מוזיאון הצ'יפס של ברוז', Vlamingstraat 33  8000 Bruges  Belgium

מומלץ לסיים את הביקור במוזיאון, במזנון הצ'יפס שבמרתף המוזיאון ולהינות ממנת צ'יפס לתפארת.

כתיבת תגובה