חמש עשרה פנינות חמד פחות מוכרות בפריז

כל מבקר בפריז מכיר את שדרות אליזה עם שער הניצחון בצד אחד וכיכר הקונקורד בצד השני אבל מה לא ידעתם עליהם ||| האם ידעתם שיש כרם בלב פריז וגם עיר גנים במערב העיר ||| מה עם תעלה, מאגר מים תת קרקעי ונהר שכמעט ונעלם ||| הידעתם על תחנות רכבת תחתית שאף אחד לא עוצר בהן ||| ברים נסתרים ובית קפה העתיק ביותר בפריז שעדיין פועל ||| הרחוב הקצר ביותר וגם קיר עם הרבה אהבה…גם בעברית ||| כל הפרטים וההצעות למטיילים בפריז, בהמשך…

הבית העתיק ביותר Auberge Nicolas Flamel

הבית העתיק ביותר בפריז Maison de Nicolas Flamel ממוקם ברובע המארה כ-150 מטרים צפונית למרכז פומפידו בכתובת 51 Rue de Montmorency ומתוארך לשנת 1407. הבניין הוקם ע"י הזוג פלאמל – ניקולא ופרנל Pernelle, שהקדישו את הבית בן 3 הקומות, כמקלט לעניים ומסכנים של העיר פריז. היום משמש הבניין כמסעדה יוקרתית בשם Auberge Nicolas Flamel.

הרחוב הקצר בפריז

הרחוב הקצר ביותר בפריז הוא Rue des Degrés שאורכו רק 5.75 מטרים והוא מורכב אך ורק מגרם מדרגות, שמחברות בין רחוב 85 Rue de Cléry ורחוב 23 Rue Beauregard

תחנות רפאים stations fantômes

במערכת המטרו של פריז יש כמה "תחנות רפאים" שכבר אינן בשימוש. תחנת Arsenal היא אחת מהתחנות הנטושות של מטרו פריז, והיא מלאה באווירה מסתורית והיסטוריה מרתקת. התחנה נפתחה בשנת 1906 על קו 5, סמוך לכיכר הבסטיליה ו- Boulevard Bourdon אך נסגרה כבר בספטמבר 1939 – עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, כחלק מהפסקת פעילות זמנית של תחנות פחות עמוסות. מאז התחנה לא נפתחה מחדש לציבור נוסעי המטרו.

למרות זאת, התחנה עדיין קיימת מתחת לאדמה, ורכבות עוברות דרכה מבלי לעצור. לעיתים מתקיימים סיורים מיוחדים או פרויקטים אומנותיים בתחנות נטושות מסוג זה – חלק ממסורת עירונית בשם"stations fantômes"  תחנות רפאים. מיקומה – ליד מוזיאון הארסנל ההיסטורי – הקנה לה את שמה. תחנת Arsenal היא תזכורת שפריז לא מסתיימת על פני הקרקע, ושתחתיה מסתתר עולם שלם. כיום, התחנה משמשת כמרכז הדרכה לעובדי RATP. הגישה לתחנה ממוקמת בשדרות בורדון.

דירה בראש מגדל האייפל

בראש מגדל אייפל מסתתרת דירה קטנה וסודית שבנה גוסטב אייפל עצמו. הדירה, שנמצאת בקומה העליונה של המגדל (בגובה כ־300 מטר), שימשה את אייפל לאירוח מדענים, סופרים ואנשי רוח – כולל תומאס אדיסון. היא מעוצבת בסגנון ויקטוריאני חמים, עם פסנתר, ריהוט עץ ונוף מדהים של פריז. הדירה לא הושכרה או נמכרה מעולם, וכיום ניתן להציץ אליה כחלק מהביקור במגדל. זהו מקום שמעטים זוכים לראות – פינה אינטימית של היסטוריה גבוהה בשמיים. הדירה בגודל כ-100 מ"ר, כללה סלון עם שולחן, ספה, פסנתר ושלושה שולחנות כתיבה קטנים, מטבח, חדר רחצה עם כיור ותא שירותים נפרד, אבל אין בה חדר שינה.

קיר האהבה Le Mur des Je t'aime

מיצג רומנטי ומיוחד בלב רובע מונמארטר הציורי. על הקיר, ששטחו כ-40 מ"ר, מופיעה הכיתוב "אני אוהב/ת אותך" ביותר מ-311 שפות – כולל עברית, ערבית, אידיש, אמהרית ועוד.

הקיר נבנה בשנת 2000 על ידי האמן פרדריק בארון והקליגרף קלייר קיטו, והוא עשוי מ-612 אריחים כחולים מבריקים. הקיר ממוקם בגינה קטנה ושקטה בשם Square Jehan Rictus סמוך לתחנת המטרוAbbesses . מקום מושלם להפסקה רומנטית מהעיר הסואנת. הפרויקט מבטא את רעיון השלום והאחדות דרך אהבה, כשהמילים מגיעות מכל קצוות העולם. גם ישראלים שמגיעים לשם מתרגשים לראות את המילים "אני אוהב אותך" בכתב עברי – בלב פריז. זו נקודה מושלמת לצילום, נשיקה או הצעת נישואין.

כרם בלב העיר Clos Montmartre

בגבעת מונמארטר Montmartre, הידועה בהיסטוריה האמנותית שלה, יש כרם נסתר בשם Clos Montmartre  שעדיין מייצר יין. הכרם גדל על המדרון הצפוני של הגבעה, לאורך הרחובות Rue Saint-Vincent ו Rue des Saules.

משני צידי הכרם נמצא את מוזיאון מונמארטר ואת הקברט האייקוני Au Lapin Agile. יש עדויות על קיום כרמים על גבעת המונמארטר כבר משנת 944. במאה ה-12 ניטעו גפנים על ידי נשות מנזר מונמארטר שנוסדה על ידי אדלייד מסבויה Adelaide of Savoy. התרוששותו של המנזר הובילה אותו למכור את חלקות הכרמים שלו. במאה ה-16, תושבי מונמארטר היו בעיקר פועלים וכורמים. הגפנים טופחו מפסגת הגבעה ועד למישורים שמסביב. במאה ה-18, שלושה רבעים מהגבעה היו מכוסים בגפנים והיין, שלא היה חייב במס מכיוון שהיה מחוץ לפריז, עודד פתיחת טברנות וקברטים שבעקבותיהם הגיעו אמנים דלפונים שפריז היתה יקרה מידי.

כיום יש בכרם כאלפיים גפנים מ- 30 זני ענבים שונים. מהענבים מייצרים יין שנמכר במכירה פומבית. הרווח הולך לפעילויות של הקהילה שעדיין גרה המונמארטר.

בית האופרה פאלה גרנייה Palais Garnier

חמשה מפלסים מתחת לבמת האופרה גרנייה, כעשרה מטרים מתחת לבמה, שוכן אגם מלאכותי של ממש עם מים צלולים. הבריכה המסתורית הזו תופסת כרבע מהשטח הכולל של בניין האופרה, נבנתה בשנת 1881, תוך כדי בניית בית האופרה. באותה שנה נתקל האדריכל שארל גרנייה Charles Garnier בבעיה גדולה, בדיוק כשהיה בתהליך בניית מפעל חייו: העבודה על היסודות נתקלה במפלס המים, והאתר הוצף.

אבל התקלה לא הרתיע את גרנייה, שלמעשה גילה כושר המצאה רב כשהחליט לבנות מאגרים כדי להזרים את המים החודרים תוך ייצוב המבנה. זה היה פתרון נועז, אבל יעיל. המבנה המקומר, העשוי כולו מלבנים, אף שימש עתודת מים במקרה הצורך בעת שריפה. כיום רק למכבי האש של פריז יש הזדמנות לטבול בו במהלך האימונים. האגדה מספרת גם שקרפיונים מצאו כאן מקלט.

עיר גנים La Campagne à Paris

במערב פריז ע"י אזור בניולה Porte de Bagnolet נמצא La Campagne à Paris שמציע אווירה כפרית בלב העיר הסואנת. האזור נוסד בשנת 1907 ביוזמת הכומר סולי לומברד Jules Sully Lombard, במטרה לספק דיור בר השגה לפועלים ובעלי הכנסה נמוכה. הכפר נבנה על שטח של מחצבת גבס נטושה, והבתים הראשונים הוקמו בשנים 1911-28. העיצוב הושפע מתנועת עיר גנים האנגלית (ששכונות רבות בתל-אביב, רמת-גן, ירושלים ועוד הושפעו ממנה), עם רחובות מתפתלים ובתים בני קומה אחת או שתיים, עם גינות פורחות. זו שכונה עם שקט יחסי ותנועה מועטה של רכבים. האזור נחשב לאחד הסודות השמורים של פריז, ומציע חוויה שונה מהנוף העירוני הרגיל.

שני ברים בסגנון Speakeasy

אם אתם מחפשים מקומות סודיים עם כניסות נסתרות, קוקטיילים יצירתיים ואווירה מסתורית, אנחנו מציעים את Candelaria שנמצא מאחורי הכתובת 52 Rue de Saintonge. בר נוסף בסגנון ספיקאיזי הוא Lavomatic – מאחורי חזית רגילה של מכבסה תמימה בפריז, מסתתר בר קוקטיילים סודי ומגניב במיוחד.

נכנסים למכבסה, ניגשים למכונות הכביסה, ויש למצוא את הדלת הנכונה, שהיא למעשה מעבר סודי לעולם אחר. ברגע שתעבור דרכה, תמצא את עצמך בלופט מעוצב בסגנון בוהו-שיק, עם פופים צבעוניים, קוקטיילים יצירתיים, אווירה צעירה ונינוחה, ומוזיקה מעולה. הבר הפך לאחד מהמקומות האהובים על מקומיים שיודעים איפה הכיף האמיתי מסתתר. ליד תחנת המטרו République בכתובת 30 Rue René Boulanger. מומלץ להגיע מוקדם – המקום קטן והכניסה מוגבלת.

למי שלא מכיר מה המאפיינים של Speakeasy-style bar  – אלו ברים עם אווירה של מקום סודי, מסתורי או חבוי – מחווה לברי השתייה הלא-חוקיים שפעלו בארה״ב בתקופת היובש (1920–1933), או אז נאסר ייצור ומכירת אלכוהול במדינה. הכניסה לבר בסגנון ספיקאיזי, עשויה להיראות כמו דלת ללא סימון, חדר אחורי של חנות תמימה, מקרר במעדנייה, או אפילו תא טלפון ישן. פנים המקום לרוב מעוצב בהשראת שנות ה־20–30: נברשות, קטיפה, כלי קריסטל, מוזיקה ג׳אז ברקע. בר כזה מתמחה בקוקטיילים מקוריים, לפעמים עם טוויסטים יוצאי דופן, ומוגשים באסתטיקה גבוהה. לעיתים נדרש להזמין מקום מראש, או לדעת "סיסמה" כדי להיכנס. זה חלק מהקסם.

למה קוראים לסגנון הבר Speakeasy? המונח נובע מהצורך לדבר בשקט Speak Easy בבר כזה, כדי שהרשויות לא יגלו אותו. במקור היו אלה מקומות לא-חוקיים למכירת אלכוהול בזמן חוק היובש בארה״ב – אז השתמשו בשם ככינוי מקודד.

קפה פרוקופ Café Procope

בית הקפה העתיק ביותר בפריז שעדיין פועל הוא Café Procope שנוסד בשנת 1686. בית הקפה נמצא בכתובת  13 Rue de l'Ancienne Comédie ברובע ה-6 (סמוך לאודאון ולסן ז'רמן). במהלך השנים נהגו לפקוד את המקום וולטר, רוסו, בנג'מין פרנקלין, נפוליאון (שאף השאיר את כובעו כערבון לתשלום), רובספייר ודנטון בתקופת המהפכה ועוד רבים וטובים. נחשב גם לבית הקפה הראשון בפריז, שהגיש קפה אמיתי בספלי פורצלן.

תעלת סן-מרטן Canal Saint-Martin

אחד המקומות הקסומים והאהובים בפריז – שילוב של שלווה, רומנטיקה, היסטוריה, אמנות רחוב, וגשרים קטנים עם נשמה. זו תעלה מלאכותית באורך של כ־4.5 ק"מ, שנחפרה בתחילת המאה ה־19, על פי צו של נפוליאון הראשון, במטרה להביא מים מתוקים לעיר ולשפר את הספקת המים והתחבורה לפריז.

התעלה החלה לפעול בשנת 1825 כשהיא מקשרת בין נהר הסן לתעלת  Ourcqתוך שהיא עוברת דרך מנהרות, שערים Locks וגשרים מסתובבים שמתגברים על הבדלי גובה של יותר מ- 20 מטרים. נקודות מוכרות: Quai de Valmy | Quai de Jemmapes | סמוך לכיכר הרפובליקה Place de la République | Pont tournant de la Grange-aux-Belles.

מה אפשר לעשות שם? לשבת על הגדה עם קפה או יין | שייט רומנטי או סיור מודרך בסירה דרך הלוקים | לגלות חנויות יד שנייה, מאפיות קטנות ובתי קפה בוהמיינים | לצפות באנשים, במופעי רחוב, או סתם לטייל.

טיפ: אם תתחיל לטייל מתחנת המטרו Jaurès ותלכו דרומה, תוכלו לראות גם את מתחם הבריכות שפתוח בקיץ Bassin de la Villette ואז להמשיך לאורך התעלה עד שהיא נעלמת לתוך מנהרה תחת רחוב בסטיליה. ביום שמש זה טיול מושלם.

שער הניצחון Arc de Triomphe

הידעתם שיש מעלית חבויה בתוך אחד העמודים של שער הנצחון? מעלית למי שלא יכול או לא רוצה לעלות במדרגות למרפסת התצפית על גג השער. הכניסה לשער הניצחון היא מתחת לכביש, דרך מעבר תת-קרקעי שמוביל אל הבסיס של השער. הכניסה ממוקמת בשדרות האליזה (שנז אליזה) Champs-Élysées בצד Avenue de la Grande Armée. כשנכנסים למעבר התת קרקעי, תמצאו את עמדת הביקורת. אחרי הסריקה, תוכלו לעלות במדרגות או במעלית, בהתאם לכרטיס ולזמינות. המעלית לא מגיעה עד הגג, אלא רק עד למפלס האמצעי, שם יש תצוגה על ההיסטוריה של שער הניתחון. משם יש עדיין כ-40  מדרגות לעלות ברגל אל מפלס התצפית העליונה.

פונט דז אר Pont des Arts

גשר הולכי רגל שחוצה את נהר הסן ומחבר בין מוזיאון הלובר Louvre בגדה הימנית (רובע 1) לבין Institut de France בגדה השמאלית (רובע 6). הגשר נבנה במקור בשנת 1804 ביוזמת נפוליאון בונפרטה, כגשר המתכתי הראשון בפריז. הגשר נהרס חלקית בשנת 1979 בשל בלאי מצטבר, וגשר חדש בעיצוב נאמן למקור נבנה מחדש בשנת 1984. במשך שנים הפך המקום לגשר אהבה עם אלפי זוגות שתלו עליו מנעולי אהבה עם שמם, וזרקו את המפתח לנהר הסאן כסמל לאהבתם הנצחית. אבל… בשנת 2015 הוסרו המנעולים, כי משקלם הגיע ליותר מ־45 טון, שסיכנו את הבטיחות. על הגשר הותקנו לוחות זכוכית שקופים שמונעים תליית מנעולי אהבה.

למה השם גשר האמנותPont des Arts ? שמו הקודם של מוזיאון הלובר היה ארמון האמנות Palais des Arts, ומכן השם. בנוסף, הגשר משמש כבר שנים כנקודת מפגש לאמנים, ציירים, מוזיקאים וזוגות אוהבים.

פלאס דה לה קונקורד Place de la Concorde

הכיכר הגדולה ביותר בפריז, ממוקמת בקצה המזרחי של שדרות שאנז-אליזה. הכיכר נבנתה במאה ה־18 ונקראה במקור על שמו של המלך לואי ה־15. בתקופת המהפכה הצרפתית, שימש המקום להוצאות להורג בגיליוטינה – כולל כריתת ראשם של המלך לואי ה־16 והמלכה מארי אנטואנט. כיום הכיכר אתר תיירות מרכזי, עם אובליסק בן 3,000 שנה שנגנב ממצרים והוצב במרכזה, מזרקות ניאו-קלאסיות ונוף עוצר נשימה לכיוון הלובר, שער הנצחון ומגדל אייפל. הכיכר מסמלת מעבר מהיסטוריה סוערת לאחד האתרים האלגנטיים והמרשימים בעיר.

נהר הבְּיֵיבְר La Bièvre

נהר קטן ונסתר שחצה בעבר את פריז, וזורם כ־36 ק"מ דרומית לעיר, עד שהוא נשפך לנהר הסן. שמו מגיע מהמילה הלטינית ל“בונה” – כי בעבר חיו בו בונים רבים. הנהר שימש את תעשיות העור, הצביעה והכביסה, מה שגרם לזיהומו הקשה. בעקבות כך, החל מהמאה ה־19, קטעיו בפריז כוסו בהדרגה עד שנעלם כמעט כליל מתחת לאדמה. כיום, רובו עובר בתעלות סמויות מתחת לרובע ה־5 וה־13.

במהלך השנים האחרונות מתקיימות יוזמות לשיקום חלקים מהביֵיבר, מתוך רצון "להחזיר את הנהר לעיר" בעיקר בפרברים כמו Arcueil ו-Gentilly . הבייבר הפך לסמל של הטבע העירוני האבוד, ושל פריז אחרת – ירוקה יותר, היסטורית ונוסטלגית.