מתכון: הסחוג של שושנה

השף אליחנן מלכיור עם הסחוג של שושנה ||| מהו החריף התימני הזה שאהוב על רבים במחוזותינו ||| סיפורים על מפגשים לא מובנים מאליהם בין גלויות ובין חלקי חברה שונים בישראל ||| כל הפרטים והמתכון בהמשך…

סחוג, זחוק הוא שחוק

מי לא מכיר את הממרח החריף שמקורו מתימן? קוראים לו זחוק או סחוג سحو והוא תמיד עשוי מפלפלים חריפים מסוג זה או אחר (עוד על פלפל בקישור…). אם הוא אדום הרכבו רק מפלפלים אדומים יבשים או טריים בדרגות חריפות שונות על פי הטעם והעמידות לחריפות של הסועד. סחוג ירוק עשוי מפלפלים ירוקים וחריפים בתוספת כוסברה, פטרוזיליה ועוד עלי תבלין ירוקים. בכל סוגי הסחוג שחיקת המצרכים היא העיקר ומכאן הגיע השם כי בעברית תימנית שחוק הוא סחוג.

רומני ותימני בחוף הים

מספר אליחנן: את הסיפור הבא שמעתי לפני שנים בתוכנית רדיו בה סיפר העיתונאי גונן גינת. סבו של גונן עלה ארצה מרומניה בתחילת המאה הקודמת וכיוון שחש פעמי משיח עם עלייתו ארצה חש צורך עז להרגיש את אדמת המולדת, וגם לאחר שנשק אותה הבין שלמעשה הדרך המלאה לחוש אותה היא להלך בה יחף. מיד חלץ נעליו והלך לו על החול החם שעל שפת הים, וכך תוך משוגת הנפש ותוך שהוא חש את אדמת הארץ תרתי משמע לפתע ראה שמולו מהלך אדם כהה עור אך מאד דומה לו עם פאות וזקן. באופן מפתיע גם אדם זה הלך יחף כנראה גם הוא חש צורך להרגיש את אדמת הארץ שכן החזיק את נעליו בידיו.

מה עושה יהודי בחו"ל כדי לבדוק שמולו עומד יהודי? (שכן גם גויים רבים בגולה גידלו זקן ולבשו לבוש דומה).מתחיל לומר פסוק מהתורה וחברו מסיימו. מיד אמר לאותו אדם  "בראשית ברא אלוקים את השמיים.." והאיש שממול המשיך :…"והארץ. והארץ הייתה תוהו ובוהו". כך עמודו זה מול זה יחפים שעה שלמה זה מתחיל פסוק וזה מסיים את הפסוק.

אני בטוח שלסיפור יש סוף מעניין יותר ממה שאוכל להמציא אך כיוון ששמעתי אותו בתוכנית רדיו בנסיעה צלצל הטלפון וקטע את הסיפור בעודו באיבו. אבל את מוסר ההשכל מהסיפור הבנתי כבר לפני שהסיפור הסתיים.

כולנו יהודים וכולנו רוצים לחוש את התרוממות הרוח מתחושת אדמת הארץ ברגלינו.

האחות שושנה

כשהייתי ילד הייתה לי אחות תמניה שלא נחטפה ולא בטיח. באותם ימים להגיע מראש העין לתל אביב היה עניין של יום לפחות, ושושנה (זה שמה) למדה בבית צעירות מזרחי ועבדה בביתנו באחזקת הבית והיא היתה לי כאחות. בקיץ בסוף החופש הגדול הלכנו לרכוש ספרים ומחברות לשנה החדשה וגם שושנה עמנו, גם היא כמונו הכינה עצמה לשנת הלימודים שתבוא. אני כילד בן 6-7 הייתי משוכנע שזו אחותי וכפי שבסיפור שבו התחלתי לא הבחנתי שצבע העור שונה וחשתי בה כאחות לכל דבר ועניין מבחינתי.

עוגמת נפש גדולה הייתה לי שחגגנו את החינה לפני נישואי שושנה, שרק אז הבנתי שהיא לא אחותי. אבל כמה דברים היא הנחילה לי – את מרק הרגל התימני, הסחוג הירוק וגם הלחוח כבר הטמעתי בחיי.

סחוג תימני

לימים, כשיצאתי ללמוד בישיבה תיכונית בירושלים היו התימנים בכיתה מעבירים סחוג בנינו כדי לשפר את טעמו המזוויע של האוכל הנורא שהיה בישיבה וצחוק על פניהם כשהאשכנזים הלינו ששורף להם הפה אבל את הנחת הזו לא יכלו לקבל ממני כי על אף שמשפחתי מבני אשכנז, את הסחוג אכלתי עם כפית. אני הייתי רגיל לטעם החריף אבל הם הביטו בי תמיד בפליאה וכך התחברנו עד מהרה.

הסחוג של שושנה

מצרכים

• 12-15 פלפלים ירוקים
• 1-2 פלפל אדום (אם אין אפשר 1/2 גמבה לצבע)
• שמן זית לפי צורך
• זר של כוסברה שטופה
• 30 גרם כמון
• 15 גרם הל
• 1 ראש שום קלוף
• 15 גרם פלפל שחור

לעבודה

1. שמים את כל המצרכים במעבד מזון עם להב פלדה וטוחנים למחית אחידה תוך כדי הוספת שמן הזית (מעט. לא להציף)
2. מעקרים צנצנות
3. ממלאים ומחלקים לשכנים וחברים (מי שאוכל לבד …..וכו')

אחסון

אפשר לשמור בקירור כשבועיים (הערה: שמן הזית לא רק עוזר בטחינה ובטעם. השמן משמש גם כמשמר טבעי)

פרטים אצל השף אליחנן מלכיור בפייסבוק… או בדוא"ל…

בתיאבון