אילו פטריות עדיף להשתמש ואיפה לקטוף או לקנות אותן ||| מי היו הראשונים שהעריכו את אכילת הפטריות והכירו את הסכנות לצד הטעמים המיוחדים ||| תשע פטריות פופולאריות במחוזותינו ||| כמה פטריות קיבלו שם עברי מהאקדמיה ||| איך מטפלים בפטריות לפני ובזמן הבישול ||| שני מתכוני פטריות עשירי טעם ושווים ||| כל הפרטים, הסיפורים והמתכונים בהמשך…
פטריות אחר הגשם?
הפתגם אומר שפטריות צצות אחרי הגשם אבל האמת היא שלא כול הפטריות צצות רק אחרי גשם. על המדפים בחנויות המזון השונות, אפשר למצוא את כול סוגי הפטריות בכל ימות השנה. ניתן לרכוש פטריות בכמה מצבי צבירה: טריות, מיובשות, מוקפאות, פטריות שמגיעות כתוספי מזון וגם פטריות משומרות (שלמות או חתוכות) במי מלח.
פטרייה שייכת לקבוצת מיקרואורגניזמים כמו שמרים ועובשים שחיים בממלכה של עצמם בסביבה המתאימה להם. הפטריות רוכשות את מזונן על ידי ספיגת מולקולות מומסות, בדרך כלל על ידי הפרשת אנזימי עיכול לסביבתם. להבדיל מצמחים, פטריות אינן עושות פוטוסינתזה, והצמיחה שלהן היא אמצעי הניידות שלהם על הקרקע או על ובין צמחייה.
חקר הפטריות ידוע בשם מיקולוגיה Mycology, ובעבר מיקולוגיה נחשבה לענף של בוטניקה, אם כי כיום ידוע שפטריות קשורות גנטית יותר לבעלי חיים מאשר לצמחים. פטריות ממלאות תפקיד חיוני בפירוק חומר אורגני ויש להן תפקידים בסיסיים במחזוריות וחילופי חומרים מזינים בסביבה. הם שימשו זה מכבר כמקור ישיר למזון.
פטריות הן קבוצת מזון ייחודית ויש שמכנים אותן ממלכת הפטריות ואפילו ביהדות נקבע שמברכים על הפטריות "שהכול נהיה בדברו" ולא "בורא פרי האדמה" אפילו שהן צומחות מהאדמה (לרוב) והסיבה היא שפטריות הן לא ירקות או צמח, אין להן שורשים, עלים, פרחים וזרעים.
פטריות בהיסטוריה
בהירוגליפים שנכתבו לפני 4600 שנה, התגלה שהמצרים השתמשו בפטריות בפולחני הדת שלהם והאמינו שהן מבטיחות אלמוות. מסמכים אלה מראים שהפרעונים הכריזו עליהם "אוכל אמיתי" ושאנשים רגילים לא הורשו אפילו לגעת בהם.
ההתייחסויות הכתובות הראשונות לפטריות נמצאות באפיגרמהEpigram של אוריפידס Euripides, שהיה מחזאי אתונאי קלאסי של יוון העתיקה. בשיר סאטירי קטן זה מתוארך לשנת 450 לפני הספירה, מדווח על מוות של אם ושלושת ילדיה, שהורעלו על ידי פטריות.
מסמכים אחרים מצאו גם עקבות לשימוש בו על ידי תרבויות אחרות. ישנם דיווחים, למשל, שהיוונים ייחסו להם כוחות מאגיים ושהרומאים ראו בהם "מזון האלים".
השימוש ה"שאמאני" במין הנקרא amanita muscaria (ציפורן זבוב או זבוב אמניטה) התרחש בתרבויות רבות, ומאז ימי קדם הוא מופץ כסומא, כוח חיים מסתורי הנערץ על ידי הדת ההינדית העתיקה. סומה הוא החבר והמגן של אלים אחרים. זה מעורר אומץ, מסית לשכרות. זה נקרא לעתים קרובות המלך סומא. סומה, בהינדואיזם המודרני, הוא אל הירח. זהו אלוהות חיונית מכיוון שהוא נותן חיים לצמחים וגורם לצמיחת צמחים.
במרכז אמריקה, מקסיקו וגואטמלה, תרבויות פרה-קולומביאניות השתמשו בפטריות בטקסים שלהן, וגם היום, השווקים במדינות אלו עדיין שופעים סוגים שונים של פטריות מאכל.
באימפריה הרומית נשים ידעו להבדיל בין פטריות מאכל לפטריות רעילות. מיוחס להם גם התרופה הראשונה לפטריות רעילות.
אומרים שבמאה השמונה עשרה, כאשר ארכיאולוגים החלו לעבוד בפומפיי שבדרום איטליה, העיר הרומית שנהרסה ב-24 באוגוסט 79 לספירה, בהתפרצות בלתי צפויה וחזקה מאוד של וזוב, הם מצאו בפרסקאות מתכון מפורט כיצד להכין תרופה נגד הרעלת פטריות.
הרומאים ראו את פטריית הבר Fomes officinalis כתרופה אוניברסלית. עם זאת, רוב הכתבים הרומיים על פטריות מתייחסים לשימוש בפטריות כמזון, שנחשבו לתבלין ברומא העתיקה. בכתבים הגסטרונומיים שלהם, הרומאים מדברים על boleti (amanita cesarea – פטריית קיסר), suillus כמהין, וכן agaricus campestris (פטריית שדה או פטריית אחו).
ההערכה היא כי הגידול המכוון הראשון של פטריות התרחש בסין בסביבות המאה ה-6, המין המתורבת הראשון היה Auricularia auricula-judae (אוזן עץ), בערך בשנת 600 לספירה, לאחר מכן היה המין Flammulina velutipes (שוק קטיפה או מסומן בשמו היפני enokitaké) בשנת 800 לספירה והמין השלישי היה Lentinula אדודס, הלא הוא השיטאקי, בשנת 900 לספירה.
לפטריית Ganoderma lucidum, הידועה בשם Ling Zhi בסין ורישי ביפן, יש היסטוריה ארוכה ברפואה הסינית. כתוצאה ממסורת בת מאות שנים זו, סין הפכה להיות אחראית עיקרית לפיתוח טכניקות של גידול פטריות, וכתוצאה מכך לגידול מלאכותי של יותר מעשרה מינים, אשר כיום פרוסים באופן נרחב ברחבי העולם.
במערב צרפת החל ייצור פטריות על מצע המבוסס על זבל סוסים ושאריות רטובות. באותה תקופה, האמינו כי זרעי פטריות נמצאים בזבל סוסים. הייצור המסחרי של פטריות היה רשמי בצרפת במאה ה- 17 – בתקופה זו הוגדלו המערות מסביב לפריז עקב שאיבת אבנים לבניית מבנים פריזאיים. הסביבה הלחה והחשוכה של מערות אלו הייתה אידיאלית לגידול פטריות והן משמשות עד היום למטרה זו. השילוב של צרפת היצרנית בבנייה ובגידול פטריות, כמו גם התפתחות הקולינריה הצרפתית הובילו לשילוב הולך וגדל של פטריות במטבח הצרפתי.
בארצות הברית החל גידול מסחרי של פטריות בניו יורק באמצע המאה ה-19 עם נבגים שיובאו מאנגליה, אך לפני כן כבר פרח בארץ שיווק הפטריות. בתחילת המאה ה- 20, שני אירועים ברורים תרמו להפיכת הייצור לכדאי יותר ולצמיחה המהירה של גידול זה. הראשון היה ייצור נבגים על ידי חברת מינסוטה והשני היה הכנסת גידול פטריות בחממות על ידי יצרני יערות פנסילבניה.
3 מיליון סוגי פטריות אבל אנחנו מכירים כמה עשרות בלבד
מעט ידוע על המגוון הביולוגי האמיתי של ממלכת הפטריות, אשר נאמד ביותר מ- 3 מיליון מינים. מתוכם, רק כ-148,000 תוארו, כאשר למעלה מ-8,000 מינים ידועים כמזיקים לצמחים ולפחות 300 ידועים כרעילים לבני אדם.
בישראל, האקדמיה ללשון עברית אישרה כ־250 שמות של פטריות כובע ופטריות עץ. את הרשימה הכינה ועדה מיוחדת שהוקמה באקדמיה בשנת תשפ"א (2021). השתתפו בוועדה אנשי מקצוע בחקר הפטריות ואנשי שטח שתחביבם ליקוט פטריות וכמובן אנשי לשון. מידע נוסף על הוועדה וקישור לרשימת שמות הפטריות בקישור… מחידושי הוועדה:
- כַּרְכֻּבִּית לסוג זה מסגרת בולטת, כמו כרכוב, המקיפה את כובע הפטרייה
- דַּרְדָּסִית
- עֲצִיצִית פטרייה שמקורה באדמה המגיעה ממשתלות
- שִׁמְשִׁיָּנִית נראית כמו שמשייה
- קִצְפִּית מראהָ מזכיר קצף שניתז
תשע סוגי פטריות מאכל
- שמפיניון Champignon: זוהי הפטרייה הפופולרית והוותיקה ביותר באירופה, בארצות הברית וגם במחוזותינו. פטריית השמפיניון מופיעה בשלושה גדלים ובגוונים שונים שנעים בין לבן מבריק וקרם. הפטרייה מוסיפה טעם עדין למרק, לפשטידה, תשתלב היטב עם ירקות מוקפצים, רטבים וכתוספת לפיצה. מאה גרם פטריות, שהם כעשר פטריות קטנות, תורמות לנו 22 ק"ק ושפע של ויטמין ,B חומצה פולית ואשלגן
- פורטובלו Portobello: נקראת גם פטריית פורטובלה, או פטריית חורש. הפטרייה שייכת למשפחת פטריות השמפיניון, אך היא מעניקה לתבשיל טעם דומיננטי, יחסית לשמפיניון. בנוסף, צבעה של הפורטובלו חום, היא בשרנית והכובע שלראשה יכול להגיע גם לקוטר של יותר מעשרים ס"מ. לפני השימוש יש להסיר את הגבעול / רגל ולגרד את הזימים עם כף, במיוחד אם הפטריות מיועדות למילוי או שיש צורך במרקם חלק יותר במנה שאתם מכינים
- שִׁיטָאקֶה Shiitake: הגיעה אלינו מיפן, שם היא גדלה באופן טבעי ביערות. שמה השני הוא, פטריית היער השחור. משמעות השם היא פטריית עץ השי (שי הוא עץ שדומה לעץ אלון). מה שטוב בשיטאקה (ולא שיטאקי), זו העובדה שיש לה יכולת המרצה לאברי הגוף. מדובר בפטרייה הכי נחקרת מבין שלל הפטריות. החומר הפעיל שבה שנקרא לנטינאן, הוא מהווה ממריץ למערכת החיסון בכלל ולכדוריות הדם הלבנות בפרט. בנוסף, לפטריית השיטאקה יש אפקט אנטי ויראלי ואנטי בקטריאלי. יש בה כמות מכובדת של ויטמין ,B ויטמין ,D מינרלים כמו סלניום, נחושת, מגנזיום, מנגן, אשלגן וברזל וגם עשירה בסיבים תזונתיים. ניתן להשיג אותה בצורתה הטרייה, המיובשת וגם כחלק מפורמולות של צמחי מרפא. לפני השימוש יש להבריש בעדינות את כובעי הפטריות עם מברשת רכה או מטלית. אם יש צורך, שטפו שטיפה מהירה תחת זרם מים קרים אך הימנעו מהשרייה של אזור הגבעול שעלול להפוך לקשה כשהוא ספוג במים. לבסוף, ייבשו היטב עם נייר מגבת
- קרמיני Cremini: נקראים גם פטריות קרימיני Crimini והם למעשה אותו סוג של פטריות כמו פטריות שמפניון ופורטובלה, אבל ההבדל היחיד הוא שלב הבשלות שלהן. לפטריות קרמיני יש טעם עדין ואדמתי ומרקם בשרני. פטריות הקרמיני נמצאות בשלב האמצעי של הבשלות, שחומות יותר מהפטרייה הלבנה המוכרת, אך לא ממש בשלה כמו הפורטבלו הגדול. מסיבה זו, ייתכן שתשמעו גם קרמיני המכונה בייבי בלה או בייבי פורטובלו. כאמור, לפטריות קרמיני צבע כהה יותר ומרקם וטעם בשרניים יותר, וניתן למצוא אותן גם שלמות או פרוסות. פורטובלו היא הפטרייה הכי בוגרת בגודלה. Baby Bells הוא שם נוסף לפטריות קרמיני.
- מאיטאקה Maitake: כמו השיטאקה, גם היא הגיעה אלינו מיפן. תכונתה הבולטת היא חיזוק אברי הגוף ופירוש שמה הוא פטרייה רוקדת. ביפן מתייחסים אליה כאל מלכת הפטריות, ולא סתם כי מאיטאקה משמשת כאנטיביוטיקה טבעית עם טווח פעילות רחב. הפטרייה מכילה תרכובת ייחודית של רב סוכר בשם .D-Fraction תרכובת זאת מפעילה את כל תאי מערכת החיסון. ניתן להשיג אותה בצורתה המיובשת וגם כחלק מפורמולות של צמחי מרפא. צבעה חום אפרפר (ללא זימים) עם פנים/חלק תחתון לבן שמצמיח אונות מתולתלות רבות, גליות הדומות לאלמוגים. הראשים יכולים לנוע מגודל כדורגל ועד לרוחב של מעל מגרש. ניתן למצוא את המאיטקה ליד ובבסיס של עצי אלון ותיקים מסוף הקיץ ועד תחילת הסתיו. הטעם מעט מלוח, מעט בשרני, עם מרקם שמנמן ועסיסי מושך. פטרייה מצוינת לבישול מוקפץ, מבושל, משומן וצלוי בתנור בשלמותם כמו כרובית, או מבושל לאט בשמן זית כמו קונפי.
- מטסוטאקה Matsutake: המוערכות מאוד במטבח היפני, ידועות בארומה החריפה המזכירה עץ אורן ובטעמן הייחודי, שהוא גם אדמתי וגם מעט בשרני. פטריות נדירות אלו גדלות בסימביוזה עם עצי אורן וקשות לגידול. המחיר הממוצע נע בין 90$ ל-2,000$ לק"ג, תלוי באיכות ובזמינות
- כמהין Truffle: פטריות אלה נמצאות בדרך כלל בקשר הדוק עם שורשי עצים והחיפוש אחר כמהין כבר הפך למסע קולינרי יקר ערך שכמה מינים של כמהין אחדים זוכים להערכה רבה ומחירן מדוד בזהב. הגסטרונום הצרפתי ז'אן אנטלם ברילה-סווארין Jean Anthelme Brillat-Savarin כינה את הכמהין "היהלום של המטבח". פטריית כמהין פופולארית במטבח האיטלקי, צרפתי ובמטבחי גורמה רבים אחרים. טראפלס מעובדים ונקטפים מסביבות טבעיות ולא ניתנים לגידול בחממות, בניגוד לרוב סוגי הפטריות האחרות. פטריות כמהין, מוערכות מאוד בשל הארומה והטעם הייחודי שלהן, הן פטריות נדירות המזכירות תפוחי אדמה וגדלו מתחת לאדמה ליד שורשי עצים. לשם איתורן נעזרים בכלבים שאולפו לשם כך. כמהין נדירים ואקזוטיים יקרים ביותר ומחירם נע בין 200$ ל-6,000$ לק"ג, תלוי באיכות ובזמינות, מה שהופך אותם למעדן יוקרתי.
- פורצ'ינו Porcino: אחת מפטריות המאכל האהובות בעיקר במטבח האיטלקי משום המרקם הבשרני והארומה הדומיננטית שיש המחשיבים אותה ככמהין לעניים.
- גַּמְצוּץ Morel: פטרייה בעלת צורה חרוטית עם פני הפטרייה כמו אלמוגים. נדירה במחוזותינו ולכן גם יקרה, וצבעה משחור לאפור ועד צהוב חיוור, עם פנים חלולים וגבעול. טעם המורל מזכיר כמהין, עם הרבה יותר מליחות, עם אומאמי למשך ימים. מטגנים מורל עם שום, שמנת, יין לבן ומורחים את התערובת על פרוסות לחם מחמצת קלוי. בגלל מבנה חלת הדבש שמאפיין אותן, פטריות מורל צוברות לרוב לכלוך רב ומצריכות ניקיון יסודי. שטפו אותן תחת זרם מים קרים והברישו קלות כל פטריה בכדי להסיר לכלוך מהחרכים. ניתן גם לנער את הפטריות מעט בתוך קערה של מים ולייבש במהירות עם נייר מגבת
טיפול בפטריות בר או פטריות קנויות
בחירת פטריות: כשקונים פטריות, בחרו את אלו שמרגישות מוצקות ושמנמנות ללא כתמים ופגמים נראים לעין. הימנעו מפטריות שנראות חלקלקות ועם ריח מעופש. פטריות טריות ייראו יבשות על פניהן אבל חלקות והן ידיפו ארומה של אדמה. חשוב לטפל בפטריות בעדינות. הטבע העדין שלהן יכול לגרום לחבלות בקלות, מה שמשפיע על המראה ויכול להאיץ ריקבון. חשוב לקנות פטריות רק בשווקים מוכרים וידועים ולהימנע מקטיפת פטריות באופן עצמאי אם לא מכירים ובקיאים ברזי עולם הפטריות. במידה שיוצאים ללקט צמחי בר למאכל בכלל ופטריות בפרט, חשוב תמיד לעשות זאת רק עם גורם מוסמך ומקצועי שבקיא בסוגי צמחי הבר והפטריות השונים.
פטריות טריות קונים בכמות קטנה סמוך לזמן ההכנה, אחרת הן מתקלקלות. לאחר מכן שומרים אותן במקרר
שטיפה: יש פודיס שסבורים שאסור לשטוף פטריות עם מים בכדי למנוע מהן לספוג מים ולהפוך אותן לפטריות סמרטוטיות. אבל יש לדעת שפטריות מורכבות 90% מים ושטיפה קצרה במים לא יכולה להעלות משמעותית את תכולת המים בהן. מה שכן צריך לעשות זה לשטוף את הפטריות שלכם במהירות ובעדינות. אפשרות אחרת היא לנגב את הפטריות עם מטלית לחה מעט או רטובה – תלוי במידת הלכלוך של הפטרייה.
קילוף: לפעמים תשמעו או תקראו שמומלץ לקלף פטריות בכדי לנקות אותן כראוי. קילוף פטריות יכול להיות מלאכה מתישה ולא נחוצה. הטיפול הנכון ברוב סוגי הפטריות הוא הברשה עדינה משאריות אדמה או לכלוך ושטיפה קצרה.
אחסון: אם אתם לא מתכננים להשתמש בפטריות מיד, אחסנו אותם בשקית נייר או עטפו בנייר מגבת ושמרו בתא המרכזי של המקרר. הימנעו מלאטום את הפטריות בשקיות ניילון בכדי לא ללכוד לחות ולהאיץ קלקול. אידאלית, עדיף לנקות את הפטריות קרוב לשימוש בכדי לשמור על איכותן.
טיפים לבישול עם פטריות
- לפני שמוסיפים לתבשיל פטריות מיובשות, צריך להשרות אותן למשך 20-30 דקות במים רותחים, ואז לסחוט היטב. את מי ההשריה ניתן לנצל כתוספת לתבשיל או
למרק פטריות - כדי לשמור על המרקם המוצק של פטריות טריות, מוסיפים אותן לתבשיל רק לקראת סוף הבישול. בנוסף, רגלי הפטריות מתבשלות לאט יחסית לראשים הספוגיים, לכן רצוי להסיר את הרגליים ולבשל אותן תחילה. לעומת זאת, מומלץ לבשל את הפטריות המיובשות, כבר מתחילת הבישול
- כדי ליהנות מכל היתרונות של הפטריות, מומלץ לשלב בתבשיל פטריות יבשות ופטריות טריות. חשוב לזכור שטעמם של הפטריות המיובשות דומיננטי יחסית לפטריות הטריות, לכן היחס הרצוי בתבשיל יהיה 1/3 פטריות מיובשות ו- 2/3 פטריות טריות
- בגלל התכונה הספוגית של ראש הפטרייה, חשוב שהניקוי שלהן יעשה בשטיפה מהירה במים. זאת, על מנת למנוע ספיחה רבה של נוזלים. מסיבה זאת, לא מומלץ לטגן פטריות, אלא להקפיץ אותן בווק. אחרת הן יספגו הרבה שמן שלא בריא
- חשבו על פטריות כמונוסודיום גלוטמט (MSG) של הטבע. שניהם יוצרים את פרופיל הטעמים המשביע והטעים הזה שבני אדם חושקים בו. תיבול אבקת פטריות יעשה את העבודה ללא צורך באבקת מרק – השם המכובס של MSG
מתכון: פטריות ממולאות
מצרכים (12 מנות)
- 12 פטריות פורטבלה טריות שלמות
- 1 כף שמן
- 1 כף שום כתוש
- 250 גרם גבינת שמנת, מרוככת
- ¼ כוס גבינת פרמז'ן מגורדת
- ¼ כפית פִּלְפֵּל שחור גרוס
- ¼ כפית אבקת בצל
- ¼ כפית פפריקה (פִּלְפֶּלֶת)
אופן הכנה
- מחממים תנור ל- 175 מעלות. מרפדים תבנית עם נייר אפייה ומשמנים פני נייר האפייה
- מנקים את הפטריות במגבת נייר לחה
- מפרידים בזהירות את גבעולי הפטריות
- קוצצים את הגבעולים דק מאוד, וזורקים את הקצה הקשה של הגבעולים
- מחממים שמן במחבת גדול על להבה בינונית
- מוסיפים את השום וגבעולי הפטריות הקצוצות, ומטגנים עד שכל הלחות מתאדה. הערה: נזהרים לא לחרוך את השום. מניחים בצד לצינון
- בקערה מערבבים את גבינת השמנת, גבינת פרמז'ן, פלפל שחור, אבקת בצל ופלפל קאיין. הערה: התערובת תהיה סמיכה מאוד
- השתמשו בכפית כדי למלא כל ראש פטרייה בכמות נדיבה של מלית וסדרו את הפטריות הממולאות בתבנית המרופדת
- אופים בתנור כ- 20 דקות, עד שהפטריות חמות
- אם נשארו פטריות ממולאות אפשר לשמור בכלי אטום במקרר עד ארבעה ימים. מחממים מחדש במיקרוגל או על הכיריים
מתכון: מרק ערמונים ופטריות
מצרכים (6 מנות)
- 300 גרם ערמונים טריים לא קלויים
- 5 פטריות פורצ'יני מיובשות (לא חובה, אבל מוסיף) מושרות במים
- 1 כְּרֵישָׁה (פּראסה) קצוצה (החלק הבהיר)
- 2 שיני שום כתושות
- 25 גרם חמאה (או שמן זית)
- 2 גבעולי תימין
- 1 גבעול רוזמרין
- 1 עלה דפנה
- 750 גרם פטריות טריות (שיטאקי, פורטבלה ושמפיניון) פרוסות
- מלח
- פִּלְפֵּל שחור גרוס
- מעט אגוז מוסקט, מגורד טרי
- 1/2 כוס יין לבן חצי יבש או יבש
- 1 ליטר מרק ירקות צח (מבוסס על ירקות שורש)
- 1/2 כוס שמנת מתוקה או חלב או חלב סויה או חלב קוקוס
אופן הכנה
- חורצים קלות את קליפת הערמונים ומשתדלים לפגוע כמה שפחות בחלק הפנימי, כך הם יישארו עסיסיים ולא יתייבשו בקלייה
- מחממים תנור ל- 220 מעלות
- מניחים את הערמונים המחורצים בתבנית וקולים. הערה: לחילופין, אפשר לקלות במחבת יבשה. אחרי כ- 15-20 דקות הקליפה תיפתח והבית יתמלא בריח נפלא
- מוציאים מהתנור, מצננים ומקלפים. שומרים שישה ערמונים בצד. להגשת המנה
- בינתיים משרים את פטריות הפורצ'יני בכוס מים חמים למשך 15 דקות
- קוצצים את הפטריות פורצ'יני ושומרים את המים שבכוס אבל מניחים למשקעי החול (אם יש), לשקוע בתחתית הכוס
- בסיר עם חמאה (או שמן זית) מקפיצים את הכרישה ועשבי התיבול עם הפורצ'יני הקצוצים
- מוסיפים את הפטריות הטריות, ומתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט
- חורכים את הפטריות במשך כמה דקות. שדרוג: אפשר לשמור מעט מהפטריות כדי להוסיף אותם למרק בעת ההגשה
- מוסיפים לסיר את היין ומערבבים בכף עץ את המשקעים של הטיגון שבתחתית הסיר, שיעשירו את הטעמים למרק
- מוסיפים גם את נוזלי ההשריה של הפורצ'יני שבכוס (ללא משקעי החול אם יש)
- מוסיפים את המרק ואת הערמונים הקלופים, ומביאים לרתיחה
- מבשלים 30-20 דקות עד לריכוך הערמונים
- מעבירים את תכולת המרק עם חצי מכמות הנוזלים לבלנדר, מסלקים את עשבי התיבול ומרסקים לקבלת מחית
- תוך כדי הערבול מוסיפים עוד נוזלים לפי הצורך, עד לקבלת המרקם הרצוי
- שדרוג: מוסיפים שמנת.
- טועמים ומתקנים תיבול
- יוצקים לקערות אישיות, מפזרים מעט פטריות וערמונים (שמרנו בצד), מזלפים מעט שמן זית או שמנת ומגישים.
אהבתם? ספרו לנו בתגובות למטה. בתיאבון Good Appetite
רוצים להגדיל או להקטין הכמות? אוהבים ורגילים למידות אחרות? כנסו לקישור שיעזור לכם…
