פירות ארצנו לבריאות והנאה

מה יש להומאופתיה לספר על כמה מפירות הארץ ||| תאנה, תפוח, רימון ושקד מזינים ובריאים ||| ההומאופטים משה שמאי ורחל שבי מספרים לנו ||| להמשך הכתבה <<<

סיור וקטיף תפוחים בבית שלם במטולה (צילום בית שלום)

סיור וקטיף תפוחים בבית שלם במטולה (צילום בית שלום)

פירות טריים ובריאים

פניתי לחברי ועד האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית, משה שמאי ורחל שבי, שיספרו על 2 פירות נבחרים המצויים טריים בארצנו. שמאי בחר את התאנה והשקד ואילו שבי בחרה בתפוח וברימון.

תפוח

התפוח עשיר בוויטמינים ובמינרלים, ביניהם ויטמין.C  שפע הוויטמינים והמינרלים המצויים בתפוח מסייעים בשמירה על רמות גבוהות של אנרגיה, תפקוד תקין של תאים ושרירים בגוף, וויסות לחץ הדם וקצב הלב.

במקורות

כולנו מכירים את הפתגם האנגלי הסבתאי-משהו, שתפוח אחד ביום ירחיק מעלינו את הרופא. ובכן, כבר הרמב"ם הבטיח את זה. אבותינו ידעו שהתפוח הוא הרבה מעבר לפרי מאכל – ושהוא יעיל גם לדיאטה וריפוי. הרמב"ם גם המליץ על שתיית מיץ תפוחים חמוצים לכל מי שננשך על ידי בעל חיים ארסי ועל אכילת תפוח לאחר הארוחה כדי לעודד פעילות מעיים. רופאים ערביים חיזקו את תובנותיו של הרמב"ם (בפרט בעניין עקיצות עקרבים) והמליצו על תפוח גם לשם הגברת תנובת החלב. ביהדות עיראק אף השתמשו בתפוחים כתרופה נגד דכאון ולטיפול במחלות עיניים ובשכרות.

ברפואה העממית

התפוח טוב במניעת עצירות, בניקוי הכבד, בשיפור נפח הנשימה ובשמירה על כלי הדם.

התפוח עשיר גם בנוגדי חמצון מסוג ביופלבנואידים המסייעים במניעת מחלות.

הסיבים שבקליפת התפוח מסייעים בחילוף החומרים ובספיחת רעלים ושומנים והוצאתם מן הגוף. הקליפה עשירה במיוחד בסיב מסיס הנקרא פקטין אשר הוכח מחקרית כמסייע בהורדת הכולסטרול בדם. הפקטין מסייע גם בייצוב רמות הסוכר בדם. השילוב של הטנין והאשלגן הפכו את התפוח לתרופה נגד חומצות שתן ולפיכך לריפוי בעיות פרקים.

הומאופתיה

בטיפול ההומאופתי אין תכשיר המופק ישירות מתפוח המאכל, אך בנגזרת של הטיפול ההומאופתי ישנה שיטת "פרחי באך", מעין "קרובת משפחה" של השיטה ההומאופתית. בשיטת באך, משתמשים בתמצית תפוח הבר הקרוי Malus sylvestris, המתאימה לאנשים הסובלים מתחושת חוסר ערך עצמי עד כדי גועל ממש, כאילו אינם ראויים לאהבה, ליחסים רומנטיים.

תאנים טריות (צילום ויקימדיה)

תאנים טריות (צילום ויקימדיה)

תאנה

הרביעית בשבעת המינים שנתברכה בהם א"י" והפרי הראשון שמוזכר בתורה. ידוע כי כבר אלפי שנים שהיא גדלה בא"י, המזה"ת ואסיה. מבשילה לקראת סיום השנה היהודית ונאספת במשך כחמישה חודשים עד תקופת חנוכה. התאנה נמשלה לתורה עצמה, בין היתר כי אין בה פסולת וכל כולה ראוי למאכל.

סמל לרווחה ולשלום

הפסוק מספר מלכים: "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה".

מתאימה למאכל

כפרי טרי ומיובש, נעשה בה שימוש למשקאות קלים ואלכוהוליים וכן בקוסמטיקה. במקורות היא מוזכרת בשלל הקשרים. ובין היתר נחשבת, על פי אחד הפירושים, לעץ שעליו שימשו את אדם הראשון ואשתו חוה כדי להתכסות בהם אחרי החטא הקדמון.

מרפא

הנביא ישעיהו ריפא בעזרתה את מחלת השחין שבה לקה המלך חזקיהו, שלמה המלך מזכיר אותה בשיר השירים, ועוד קודם לכן מוזכרת התאנה בפרשת המרגלים. את עלי התאנה היו שורפים כדי להעלות עשן בבית המקדש.

מבחינה תזונתית

טעמה המתוק, כמות המים, הסיבים והאשלגן הופכים את התאנה לפצצת אנרגיה. התאנה עשירה בסיבים, בוויטמינים (C, A, K, בטא קרוטן) וכן במינרלים (סידן, מגנזיום, אשלגן)

אלרגנטית

לתאנה על כל מרכיביה אופי דומיננטי – בריח, בטעם ובהשפעה ורבים אלרגיים למגע שלה. היא מזינה ומחסנת. הפרי, העלים והענפים של התאנה מצויים בשימוש רב ברפואה העממית וגם בהומאופתיה, בכירת שיטות הרפואה ההוליסטיות.

ברפואה העממית

התאנה משמשת לטיפול בנגעי עור ובפצעים פנימיים, בעיות עיכול (עצירויות), משמשת לטובת הגברת ייצור דם וחום טבעי, טיפול בדלקות גרון ועיניים וחיזוק כח גברא.

הומאופתיה

התאנה מוזכרת כבעלת זיקה למיאזמה (המחלה שבבסיס המחלה) הסיקוטית – שהמאפיין העיקרי שלה הוא הסתרה וכיסוי. התכנסות פנימה (לתוך הבית הפיזי ו/או האישיותי) וצורך רב בהתלבטות. מתאימה לאנשים שחווים לחץ מכל הצדדים, דחיסות, כובד ועומס יתר, קיבעון ותקיעות. מתאימה לאנשים שהסבל שלהם מוטב מתנועה ומאוויר פתוח. ההכנה ההומאופתית מתאנה משמשת, על פי ניסיון קליני, לטיפול בעור במגוון מצבים, ביבלות ובכיבים חיצוניים מקומיים, שיעול, קוצר נשימה ומחלות ריאות, פיזור דם קרוש בפצעים, ירידה בשמיעה, עצירויות קלות, כאבי שיניים מקומיים וטינטון.

רימון

הרימון עשיר בוויטמין C ובאשלגן וכן מכיל ברזל וסידן. מיץ הרימון עשיר בנוגדי חמצון מסוג פוליפנולים, ומחקרים רבים מצביעים על קשר בין שתיית כוס מיץ רימונים ביום להאטה ומניעת התפתחות סוגי סרטן רבים.

כמו כן, בפקולטה לרפואה של הטכניון מצאו מחקרים כי נוגדי חמצון המצויים ברימון נקשרים לכולסטרול ה"רע" ומונעים את חמצונו ובכך מעכבים התפתחות של טרשת עורקים וכן מסייעים בהורדת לחץ הדם.

במקורות

הרימון הוא סמל למעלות טובות, למצוות ולפריון. מראהו מזכיר כתר מלוכה והוא עשיר בגרעינים המסמלים שפע ופריון, ולמאמינים – גם התרת דינים. ע"פ הרמב"ם קליפת הרימון משמשת לעצירת דימומים ואילו פרי הרימון משמש לעצירת שלשול ולהקלה על בחילות וכאבי ראש שלאחר שיכרות.

ברפואה העממית

הרימון מעלה את רמות האסטרוגן ומעכב את הפגיעה ברקמת העצם (אוסתאופורוזיס). לכן, ניתן להשתמש בשמן המופק מזרעי רימונים כדי לשמור על נשים בגיל המעבר מפני תופעות לוואי נוספות כגון גלי חום קשים או פגיעה בלב.  נמצא כי במינון הומאופתי, זוהי אחת האפשרויות הטיפוליות בדיכאון שלאחר לידה, אם כי יש להדגיש כי בנושא הזה קיימות כמה עשרות אפשרויות נוספות, כל אחת מותאמת באופן פרטני בהתחשב במכלול הנסיבות, התחושות והרקע הרפואי.

מיץ הרימון ידוע גם כמחזק מערכת החיסון במניעת זיהומים ויראליים וחיידקים כאחד.

פירות יבשים (צילום פיקסביי)

פירות יבשים (צילום פיקסביי)

שקד מצוי

עץ נשיר שתורבת בא"י, באזור הים התיכון ובאסיה. שמו מעיד על מהותו שלפיה הוא הזריז (שקדן) ביותר לפרוח ולהוציא פרי. ואכן, השקדים מתחילים לפרוח בפריחה מרהיבה של צבעי ורוד ולבן כבר בשלהי החורף. השקד הוא-הוא הזרע של הפרי. יש לו ארבע שכבות: הפרי הלבן, מעטה חום דקיק שיש בו מעט רעילות ומומלץ להשרותו ולקלפו, קליפה עצית קשה,  וקליפה ירוקה חיצונית. באופן הפכי ומפתיע למדי ענפי השקד הם המהירים ביותר להתייבש אחרי שנכרתו ממקורם. הזן המתוק משמש למאכל, ואילו הזן המר להפקת שמן  ששימושיו רבים.

במקורות

השקד מופיע במספר רב של מקומות. אחד הבולטים שבהם הוא זה של מחלוקת קרח ועדתו. דרכו של הבורא להוכיח מי נבחר לשרת בקודש (לשקד ולקדושה – אותו שורש לשוני) היא לחולל מופת שבו מטהו של אהרן הכהן פורח וגדלים עליו שקדים: "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויציץ ציץ ויגמל שקדים". על פי הרב המקובל יצחק גינזבורג ההגדרה של שקדנות היא: מהירות של השתדלות. מה שמאפיין את עבודת הכהנים, השקדנות בקדש, וכן את אופן וקצב צמיחת פרחי השקד ופירותיו. וכאשר מחברים את הערך הגימטרי של שקד (קדושה) עם זה של אור (מהירות) מגיעים לערך הגימטרי של תורה (611). מקרים מפורסמים נוספים שבהם מוזכרים בתנ"ך הם אלה שבהם שולח יעקב אבינו פרי זה לבנו יוסף במצרים, וכן מקל השקד שרואה הנביא ירמיהו.

תזונה

הערך התזונתי של השקד הטרי הינו גבוה. הוא עשיר במגנזיום, ומכיל ברזל וסיבים תזונתיים. השומן שלו נחשב למשובח וכך גם החלבון שלו. ניתן להפיק ממנו שמן בסיס מעולה וכן להפיק ממנו חלב מזין. ברפואה העממית הוא ידוע כמסייע לטיפול במחלות ריאה, הרעלות קיבה ותולעי מעיים; צרבות, כאבי ראש, שיעול יבש, דלקות אוזניים, תבלול בעיניים, ולהגברת יצור החלב בקרב נשים מניקות והגברת כח הגברא.

הומאופתיה

תרופה הומאופתית שמיוצרת משקד מר ((AMYGDALUS AMARA משמשת הומאופתים בטיפול באקנה, עוויתות בפנים, פרכוסים, בעיות נשימה, כאבי ראש חריפים, גמגום, דופק לא סדיר, כאב ומיעוט במתן שתן, כאבי קוליק שמובילים להתנפחות בטנית, זמזום באוזניים, קושי בבליעה, בחילות והקאות, ומצבים מסוימים של ורטיגו.

2 תגובות

  • מה שמציגים זה פירות יבשים ואחרים שמשמינים…
    מה? מטרת הכתבה היא להביא את הקוראים, באופן צמחוני ו/או טבעוני, ל-160 ק"ג נטו (בבוקר לאחר התרוקנות וללא בגדים).
    כשמסתכלים ב'על אודות' רואים את הבעלים של האתר – נראה שהוא חובב אלכוהול (מאד משמין) והוא גם נראה 'מאד בריא' (160 ק"ג ויותר).

    האם הבעלים של האתר הוא הממליץ וגם כותב הכתבה?
    כל הדיאטניות מציינות שצריך לאכול פירות (בניגוד לירקות) במשורה כיוון שהם מלאים בסוכר…

    אודה לתשובה מלומדת (ורזה) מפני שאנחנו רוצים לרזות ולא להשמין…
    בברכה
    אדם רגוע (ומרגיע)
    נ.ב.: אגב זו היא המטרה של החוק שקידם משרד הבריאות שמחייב לסמן את כל המוצרים שהם עתירי סוכר…

הוספת תגובה