חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מה שותים האירים ?

אירלנד היא סגנית האלופה העולמית בצריכת בירה לנפש. המדינה בה צורכים הכי הרבה בירה לנפש היא צ'כיה. כשחושבים על מה שותים האירלנד, כמעט מיד עולה התשובה….גינס שחורה ו"חזקה". אז לא ! ! !

אני והנהג שלי עם בירה אירית פחות מוכרת (צילום דני בר)
אני והנהג שלי עם בירה אירית פחות מוכרת (צילום דני בר)

כמה בירה שותים האירים

אירלנד נמצאת במקום השני בצריכה השנתית לנפש, לאחר צ'כיה, כבר שנים רבות. בצ'כיה שותים בממוצע לנפש כ-160 ליטר בירה בשנה ובאירלנד כ-130 ליטר בירה בשנה, לנפש. אמנם בשנות השפל הכלכלי של 2011-12 היתה צניחה בצריכה עקב שפל בתיירות וגם אבטלה גואה שהשאירה את האירים בבית. בשנים אלה צנחה אירלנד למקום ה-6 עם פחות מ-100 ליטר לנפש לשנה, בשנים אלה.

הבירה האירית שלי (צילום דני בר)
הבירה האירית שלי (צילום דני בר)

האם האירים שותים סטאוט

הבירה האירית המפורסמת ביותר בעולם היא ללא ספק "גינס". בירה "שחורה" כהה ובעלת ארומות של עשן וגרעינים קלויים. בירה בעלת קצף לבן, יפה ויציב בראשה. ולמי שמכיר יותר, אז זהו סגנון הסטאוט ש"גינס" היא המובילה אבל גם "מרפיס" האירית היא נציגה מכובדת לסגנון.

באחד מביקורי באירלנד החלטתי לבחון מה באמת שותים האירים להבדיל מהתיירים. בכל "בית מרזח" מקומי, או כפי שקוראים לו המקומיים "פוב" (נשמע כמו 'שוב'), בחנתי מה יש בתפריט הבירות ומה יש על השולחנות של הסועדים והשותים – כי הרי אין ארוחה אירית ללא בירה.
מסתבר שבכל פאב או מסעדה יש כמובן בירה מחבית, עם לפחות ארבעה סוגי בירה. גינס היא הסטאוט היחידי שמצאתי, בדרך כלל היה גם Smithwick's וכמובן קרלסברג, ועוד בירה לאגר כזו או אחרת. פאב שיש בו יותר ברזים, יהיו בו יותר מגוון של פילזנרים ורק ברז גינס אחד. במקומות מתויירים, שמן הסתם התייר יזמין בהם בירה "אירית" כמו "גינס", יהיו שני ברזי "גינס".

איזה בירות איריות נוספות שותים האירים
האמת, הבירה האירית החביבה עלי בארצנו היא Kilkenny – בירה אייל עשירה בטעמים, ג'ינג'ית וכייפית.
כששאלתי בפאב הראשון בערב הראשון שלי באירלנד, אם אפשר לקבל Kilkenny, הסתכל הברמן עלי בפליאה, ולא ידע על מה אני מדבר. לאחר שהסברתי לאיזו בירה אני מתכוון מבחינת צבע וטעם, נאמר לי שהבירה הקרובה ביותר למה שאני מתאר היא "סמיטסוויק", ואמנם זו הבירה. התברר לי לאחר כמה ימים של ניסיונות לקבל קילקני (כולל באזור העיר קילקני), שהמותג קילקני הוא השם הנהוג מחוץ לאירלנד לבירה הנקראת באירלנד סמיטסוויק.
דבר הברמן האירי
פתחתי בשיחה עם הברמן בבר שנמצא לפני הנמל בכפר וונטרי שע"י דינגל. המקום המה מקומיים עם כוס בירה בצהרי יום שבת שטוף שמש.
"מה הבירה הכי נמכרת אצלך?" שאלתי, והופתעתי מהתשובה המיידית של ג'וני: "קרלסברג". שאלתי שוב האם למרות שרק שניים מתוך שמונה הברזים הם של קרלסברג, זו הבירה הנמכרת ביותר. הוא השיב שכך הדבר, ופסק: "האירים שותים קרלסברג, ורק התיירים והזקנים שותים גינס".
אני כמובן לא וויתרתי על בירה אירית – ואין כמו הג'ינג'ית האירית מבחינתי.
הלאגר כבש את אי האזמרגד
כך, כל יום נוכחתי לדעת מחדש שמה שהאירים רוצים זו בירת לאגר קלה, ולא את הבירה האירית ארוכת ההיסטוריה והעשירה בטעמים.
מתברר שהפופולאריות של בירות לאגר בעולם (מעל ל-95% מצריכת הבירה) לא פוסחת על האירים, למרות שאצלם הדברים לוקחים קצת יותר זמן, תודות לחוזקו של המותג גינס, וסגנון הסטאוט.
ב-1967 עדיין 80% מצריכת הבירה באירלנד הייתה סטאוט ובעיקר "גינס", ורק 5% לאגרים.
בשנת 1975 ירדה צריכת הסטאוט ל-58% וצריכת בירות אייל מעניינות הוכפלה ותפסה כבר נתח של 31%, ואילו הלאגרים השלישו את חלקם לכדי 14% מצריכת הבירה האירית.
כעבור עשור התהפכה המגמה, וכבר ב-1996 רק 47% צרכו סטאוט והלאגר כבשה את השוק לנתח של 53% מצריכת הבירה באירלנד (לפי נתוני מדריך הבירה האירופאי).
בשנת 2005 דיווחה הייניקן שנתח השוק של הסטאוט ירד לכדי 38% מצריכת הבירה באירלנד.
האומנם הסנדלר הולך יחף ? האומנם סגנון הבירה האירית הנחשב לשגריר הטוב ביותר של המדינה הירוקה הזו נמצא בירידה כל כך משמעותית בצריכה המקומית ?
התשובה החד משמעית שלי היא כן.

להקה מקומית בפאב. מה הם שותים ? (צילום דני בר)
להקה מקומית בפאב. מה הם שותים ? (צילום דני בר)

המדגם שלי בקילקי
באחד מביקורי העברתי סופ"ש בעיירה Kilkee. עיירת חוף קטנה במערב המדינה. זו עיירה עם מספר ברים וכמה מלונות, ועוד נותני שירותים לתיירות ותושבי החוות החקלאיות מסביב. בכמה ברים הייתה הופעה מקומית. פקדנו שניים מהברים שהיו פעילים בשעות הערב.
הבר הראשון היה בר אפל ושקט עם מעט מאוד מבקרים, ושני נגנים שרו וניגנו שירי עם איריים על במה קטנה. בבר היו שמונה אורחים שניכר בהם שהם תושבי העיירה ומכירים את הברמן באופן אישי (וחלקם לבשו משהו שנראה כמו פיג'מה). בכוסות הבירה של יושבי המקום הייתה בעיקר בירה קרלסברג (6 מתוך ה-8), ועוד שניים שתו אייל מקומי אבל לא סטאוט.
אחרי שמיצינו ביקור עצוב זה (לא נעים לראות בר שומם) , עברנו לבר הומה תיירים, שצפו בהופעה של סטפ-דנס אירי מקומי עם ילד שרקד עם להקה של ארבעה נגנים והרבה רעש ושמחה. רוב יושבי הבר היו תיירים, ועל כן גם רוב כוסות הבירה היו עם הגינס האירי הקלאסי.

הטמפל בר באזור הטמפל בר של דבלין (צילום דני בר)
הטמפל בר באזור הטמפל בר של דבלין (צילום דני בר)

בירה בדבלין
הוכחה ניצחת להיות הגינס בירה של תיירים, הייתה באזור הטמפל-בר של דבלין ובייחוד בטמפל-בר עצמו, שם הבירה הנראית ביותר היא כהה בעלת קצף יפה ויציב – כמו שסטאוט אירי טרי שנמזג כיאות ובמקצועניות, צריך להיות.

המרפסת במבשלת גינס בדבלין (צילום דני בר)
המרפסת במבשלת גינס בדבלין (צילום דני בר)

המקום בו שותים הכי הרבה סטאוט, ללא כל ספק, הוא הבר במרפסת הצופה על כל דבלין, על הגג של מפעל גינס בדבלין; שם שותים רק גינס אלפי מבקרים כל יום, כל היום.

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *