שינוי האקלים בשנים האחרונות משפיע גם על בני האדם וגם על בעלי החיים. אך בניגוד לבני האדם שיכולים להגן על עצמם באופן יחסי משינויי האקלים, בעלי החיים מושפעים מאוד מהשינוי האקלימי משרפות ועד פגיעה במקורות המזון. במאמר זה נסקור בקצרה את השינויים שגרם שינוי האקלים על הסביבה ועל בעלי החיים.
התחממות הים התיכון
בשנת 2015 התפרסם מחקר שהציג את התחממות הים התיכון בשלוש מעלות בהשוואה לעשורים הקודמים. כיום, הים מגיע לטמפ קיצונית של 31 מעלות צלסיוס בשיא הקיץ. בחודש ספטמבר הקודם דווח כי טמפרטורת המים הגיעה לטווח של 25-30 מעלות צלסיוס, המהווים בין 2.5 מעלות יותר מהממוצע בתקופה זו.
חשוב להבין כי שינוי זניח זה עבורנו עשוי להיות שינוי קריטי עבור מערכות חיים שלמות החיות בעומק הים. דוגמא לכך, היא שדגים הניזונים מאצות מפנים את מקומם למינים פולשים אחרים. הם, בתגובה מהווים תחרות גדולה יותר על מקורות המזון של יונקים ימיים וכך, השפעה מינורית של מספר מעלות עשויה לפגוע באיזון האקולוגי כולו.
התייבשות מקווי מים ברחבי הארץ
לצד השינוי בים התיכון בגלל שינוי אקלים, קיים שינוי נוסף בבתי גידול הלחים ברחבי הארץ. הטמפרטורות הגבוהות בעונת הקיץ מובילה שחלק מבתי הגידול הלחים מתייבשים. בעלי חיים ועופות התלויים במקורות המים הללו לא תמיד יצליחו לשרוד ומידת ההצלחה של מינים אלו לשגשג פוחתת משמעותית.
כמובן, ששינוי אקלים בים התיכון הוא לא השינוי היחידי. שינוי אקלים מוביל לחוסר איזון אקולוגי גם ביבשה. העופות הניזונות מצפרדעים יתקשו למצוא מזון והצפרדעים השומרות על איזון בכך שהן אוכלות חרקים יגרמו לעליית מספר החרקים שחלקם גם מזיקים לסביבה. הדרך להימנע מכך, היא לזהות את מקווי המים אליהם מגיעים בעלי חיים לאותם בתי גידול לחים ולשמור על מקורות המים המתוקים כדי שלא יתייבשו.
עליית הפחמן הדו חמצני במים המלוחים
השפעה נוספת שיש להתחממות המים קשורה לאלמוגים הגדלים ברחבי הים התיכון וכמובן בים האדום. עד כה, שמורות האלמוגים הצליחו באופן מפתיע לשרוד את עליית הטמפ ולעיתים אף לשגשג, אך באוקיינוסים ובמקומות אחריים בעולם עליית הטמפ מובילה להלבנת אלמוגים ולבסוף למותם. בים התיכון, עליית הטמפ משפיעה על התרבות אצות. אצות מסייעות בפירוק הפחמן הדו חמצני במים ולכן מסייעות למגוון הביולוגי בים התיכון אך מצד שני הפאן השלילי הוא שריבוי אצות במים חמים מכבידה על המאזן האקולוגי בים התיכון.
קליטת פחמן דו חמצני נוספת מתבצעת בסיוען של קונכיות ואלמוגים ימיים. הפיכת הפחמן הדו חמצני וכליאתו במים מתאפשרת במאזן אקולוגי תקין. שמירה על מנגנון איזון זה מאפשר לנו ליהנות מאוויר נקי מפחמן דו חמצני ושגשוג של מערכת אקולוגית מורכבת.
איך בכל זאת חלק מבעלי החיים מסתגלים לשינוי?
כבר היום ניתן לראות את הניסיונות של בעלי חיים להסתגל לשינוי האקלימי. חלק מהשינויים הוא באמצעות התאמה לשינויים קלים באזור המחיה, כמו ציפורים הנודדות למקומות קרירים יותר המתאימים לגופם. שינוי אחר, מבוסס דווקא יכולות הגדילה והתפתחות של בעל החיים. עם זאת עדיין רוב בעלי החיים והציפורים אינם שורדים את השינויים האקלימים ולבסוף מתחים ואף נכחדים.
חשוב לזכור ששינוי אקלים משפיע לא רק על בני האדם, אלא גם על עולם החי והצומח, בעלי חיים, דגים, ציפורים וגם יונקים ימיים מושפעים כל אחד בצורה קצת שונה. סביר להניח שאם לא ננסה לשמור על חלק מפינות הטבע הקיימות ולשקם את שמורות הטבע הימיות שנפגעו, כך השינוי יהיה קיצוני יותר ויגרום להיכחדותם ההמונית של מינים רבים בעולם. מאמץ גלובלי משותף וקביעת יעדים לעצירת הידרדרות עשויים להציל מיני בעלי חיים ויונקים ימיים בעולם כולו.
למידע נוסף על האיומים בים התיכון
