חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הגליל העליון בין איקרית ובירעם לסבלאן וריחנייה

טיול בגליל העליון, מצפון להר מירון, בין טבע, היסטוריה, כאב וגם נחמה קולינרית ||| טיול של 4 דתות: בית כנסת ברעם, כנסיות מרוניות, ריחנייה הצ'רקסית ונבי סבלאן הדרוזי ||| גלידה בוזה של דו קיום, מתכון ברמונדי עם תיבול מזרח תיכוני וגם גבינה צ'רקסית ||| כל הפרטים וגם מתכון בהמשך…

בית הכנסת ברעם (צילום דני בר)

איקרית ובירעם – הכנסייה של איקרית إقرت

נוסעים על כביש הצפון הוא כביש 899 מזרחה משלומי לכיוון סאסא ומעט לפני הפנייה לשתולה יש בצד ימין פנייה לדרך צרה ומשובשת שעולה לראש הגבעה בין עצים, שיחים וקוצים (תלוי בעונת השנה). שימו ב-Waze איקרית ותגיעו למקום. בסוף הדרך מגיעים לרחבה ומבנה אבן שהוא הכנסייה המרונית, השריד היחיד של הכפר המרוני איקרית.

פגשנו במקום את אמיל, שהיה בן שנתיים שסיפר לנו על משפחתו שנאלצה לעזוב את ביתם במה שידוע היום לכל, כפרשת עקורי איקרית ובירעם.

הכנסייה מהווה את השריד האחרון של הכפר המרוני שהיה כאן וצאצאי התושבים מגיעים אחת לחודש, בשבת הראשונה של כל חודש, לכינוס ותפילה לזכר הימים שלא ישובו, למרות ועדת חקירה ופסיקת בג"צ. בכל קיץ מקיימים הצאצאים, כ-1600 לערך, קייטנה בשטח הכנסייה לשימור הזכרון והמורשת שלהם לכפר. בתוך הכנסייה יש תמונת ש.ל. של הכפר הקטן שהיה על הגבעה ועליו אורגים הבנים והנכדים של מפוני איקרית.

ראוי לציין שאיקרית מוזכרת עוד כאחד הישובים אותם כבש פרעה תחתמס השלישי ואילו בתקופת המשנה והתלמוד היה כאן כפר שנקרא יוקרת. הכפר הנוצרי הוא מהמאה ה-16 וחיו בו כ-500 נפשות על שטח של כ-25 אלף דונם.

לאחר שיחה עם התושבים שהיו בכנסייה שהיתה פתוחה, כי הגענו ביום שבת הראשון של החודש, ולאחר תצפית בוקר מדהימה מראש ההר לעבר חוף הים התיכון והרי הגליל העליון, המשכנו לדרכנו לכיוון מזרח.

סאסא – גלידה בוזה

בעבר סיפרנו על גלידה בוזה במרכז תרשיחא וסיפור המקום לא פחות חשוב ומעניין, במיוחד לאחר אירועי החודש האחרון והמתיחות הבין דתית שהרימה ראש. בסאסא נמצא המפעל והגלידרייה בוזה – שותפות יהודית – ערבית מופלאה בין אדם זיו בן הקיבוץ והשף והיזם בן תרשיחא עלאא סוויטאת. בעת ביקורינו בשבת, המקום היה סגור אבל בשאר ימות השבוע מומלץ להתרענן עם גלידה טרייה, מקומית המיוצרת במקום בעבודת יד. בין הטעמים המיוחדים של בוזה אפשר למצוא ערק אשכוליות מפתיעה ומרעננת את חום היום, מסקרפונה תאנים שהיא מפגש של איטליה והגליל, קפה עם הל ועוד. ועל שום מה בוזה? בוזה היא גלידה מסטיק סורית שמאד מקובלת בכפרי הגליל ויש אומרים שאין גלידה אחרת בגליל, רק בוזה. גלידריה בוזה, סאסא. פרטים באתר…

גן לאומי ברעם

הגן הלאומי שמשתרע על ראש גבעה בגובה 755 מטרים מעל פני הים, הוא למעשה שטחו של הכפר המרוני בירעם שבתוכו שוכן בית כנסת יחודי מתקופת התלמוד, שמעיד על קיום קהילה יהודית מבוססת שיכלה להרשות לעצמם להקים בית כנסת כל כך מפואר וגדול כבר בסוף המאה ה-4 לספירה. המקום מוזכר לראשונה בכתובים, משנת 1210 בתיאור מסעו של ר' שמעון בר שמעון מסע דפליסטינא.

מבנה בית הכנסת המרשים מזכיר מבנים של מקדש מפואר ביוון אבל עפ"י הארכאולוגים הוא ללא ספק בית כנסת שהכניסה אליו מצד דרום כמו הרבה בתי כנסת מאותה תקופה בגליל וברמת הגולן. פיתוחי האבן שמעטרים את הפתחים ומעל משקוף הפתח המרכזי מגולף זר ענפים משווים למבנה הדר והוד שלא מוכרים ברוב בתי הכנסת של אותה תקופה. בחפירה משנת 1998 נמצאו מתחת למרצפות בית הכנסת מטבעות מהמאה ה-5 לספירה – תופעה ידועה של הנחת מטבעות תחת הרצפה שהיתה מנהג יהודי סגולה למזל טוב.

בראש הגבעה מדרום מערב לבית הכנסת, נמצאת הכנסייה המרונית של הכפר שנהרס בירעם. במלחמת העצמאות השתלט צה"ל על הכפר, וב-13 בנובמבר 1948 הצטוו התושבים לעזוב אותו ולא הורשו לשוב. חלק מהתושבים גלו ללבנון ואחרים הסתתרו באזור הכפר, ובסופו של דבר נאלצו לעקור לגוש חלב ולמקומות אחרים בגליל (חיפה, עכו).

אחד האחרונים מעקורי בירעם בחזית הכנסייה (צילום דני בר)

איקרית ובירעם – בִּרְעָם كفر برع

הגענו לכנסייה המרונית שהיתה נעולה על בריח אבל לשמחתנו ראינו כמה כלי רכב מגיעים בדרך עפר המגיעה צפונית לרחבת הכנסייה. לאחר שיחה קצרה הבנו שגם כאן, כל שבת ראשון של כל חודש, נערכת תפילה אליה מגיעים צאצאי העקורים מהכפר. אחד האנשים שהגיעו היה קשיש שנאות לספר לנו על הכנסייה המרונית, המבנה היחיד שנותר שלם בכפר לאחר שבשנות ה-50 של המאה שעברה, נהרסו כל בתי הכפר במתחם שהוכרז גן לאומי.

אחד מהנוכחים, אדם מבוגר שסיפר שהיה בן 15 כאשר הגיע לכפר קצין צהל עם חייל נוסף לצידו, והם ביקשו מתושבי הכפר להתפנות למשך שבועיים על מנת לסיים את בעיות המסתננים והבטחון עם הגבול הלבנוני הסמוך (כיום רק מושב דובב, שהוקם על אדמות בירעם, חוצץ בין הכנסייה וגבול לבנון). השבועיים התארכו כבר ל-יותר מ-70 שנים בהן נאבקים תושבי ובעיקר צאצאי העקורים של בירעם ואיקרית, על זכותם לחזור למעט האדמות שנותרו פנויות סביב כל אחת מהכנסיות של הכפרים. כיום פעילה עמותה לשמירת זכרון עקורי ברעם שעל פי הנתונים שהיא מפרסמת, שטחי הכפר בירעם היו 12,250 דונם (בהם 1200 דונם בבעלות הכנסייה). 2000 דונם הולאמו שהם בשימוש חקלאי של מושבי וקיבוצי הסביבה. מה באשר לכ-10,000 דונם שחלקם הוא שמורת טבע וחלקם בור?

מרתף החביות של יקב אדיר (צילום דני בר)

רמת דלתון וכֶּרֶם בֶּן זִמְרָה

מברעם המשכנו לג'יש היא גוש חלב ודרך אזור התעשייה עלינו לרמת דלתון ולדרך לאורך שביל הדו-קיום המוליך למסעף דלתון על כביש 886 צפונה. רמת דלתון הבזלתית עשירה בתופעות גאולוגיות מעניינות כמו שקע הבזלת שהפך למאגר מים טבעי ועוד אבל הכתר והתהילה לה זוכה המקום הוא בזכות כרמי הענבים שנראים מכל עבר. באזור התעשייה של דלתון נמצאים 3 יקבים (יקב דלתון, יקב אביר ויקב רימון) ובמושב כרם בן-זמרה הסמוך יש עוד 2 יקבים (יקב מילס, יקב בן זמרה) שנהנים מהקרבה לכרמים שנחשבים לטובים ביותר בישראל.

בין חובבי היין, מספרים בבדיחותה על כך שאם היו מרכזים את היינות בישראל שעליהם כתוב שענבים להכנת היין נבצרו מכרם בן-זמרה היו מגיעים לכך שכרם בן זמרה גדולה כמו שטח הגליל כולו. האמת היא שענבי האזור – כרם בן-זמרה ורמת דלתון, נהנים מתנאי קרקע ומזג אוויר מהטובים בישראל וכל יין ישודרג עם ענבים מאזור זה. יקבים רבים קונים ענבים של מספר שורות כרם ולו על מנת שיוכלו להתהדר בתואר יין עם ענבים מכרם בן זמרה.

המשכנו צפונה לישוב הצ'רקסי השני בישראל (על כפר כמא סיפרנו בטיול אחר) שנמצא בעמק כל כך יפה וסמוך לגבול הלבנון.

ריחאניה Рихьаные

ריחאניה הוא ישוב של בני העם הצ'רקסי אולם כל בני הכפר הם אבזאכים (להבדיל מבני כפר כמא שהם משבטים צ'רקסים אחרים). מספרים על 3 פרשים צ'רקסים שיצאו מרמת הגולן לחפש מקום להתיישב בו עם משפחותיהם. הם הגיעו לעמק ולבריכת המים עם המעיין הסמוך והתאהבו במיקום והפוטנציאל שבו. הם ביקשו וקיבלו את ברכת השלטון העות'מאני ובנו כפר כמו שהכירו בהרי הקווקז כלומר כפר בצורה מלבנית, מוקף חומה ושערים שננעלו בלילה והם קראו לכפר על שם צמח ההדס או ריחן בערבית שצמח למכביר סביב המעיין. ריחניה הוקם כבר בשנת 1873 ובמפקד בריטי משנת 1945 נמצא שהתגוררו בכפר 280 תושבים. כבר בכניסה לריחאניה מורגש הדמיון לכפר כמא והשוני מישובים אחרים בצפון הארץ – יהודים כמו ערבים. הסדר והניקיון זועק מכל פינת רחוב וגם בכיכר המרכזית היפה ופרחונית.

במקום יש מוזיאון להנצחת התרבות ואורח החיים הצ'רקסי שלצערנו היה סגור אבל בתיאום נותן הצצה לאורח החיים והתרבות הצ'רקסית בישראל. בנוסף, מומלץ לבקר במגבנה של משפחת שאבסו, שמוכרים במקום גבינות צ'רקסיות ותבלין צ'רקסי שיכול ללוות את הגבינות ולשדרג אותם.

בריכת החורף של ריחאניה (צילום: תקשורות יעל שביט)

לאחרונה שודרגה בריכת החורף של ריחניה. הבריכה נמצאת בקרבת מקום למחלבת שאבסו. בריכת החורף של ריחניה מוקפת טיילת קונזולית (תלויה) הנותנת למטיילים בה תחושת ציפה מעל מי הבריכה. בנוסף, בגדת הבריכה מוקמו בולדרים על מנת להעשיר את בית הגידול שמשתרע על פני כ-7.5 דונם. בבריכה ובסביבתה קיים מגוון ביולוגי עשיר של צומח ובעלי חיים וכן צמחי מים, כמו נורית המים ובצעוני מצוי. בסקרים שנערכו בשנים האחרונות, נמצאו בבריכת החורף בריחניה ארבעה מינים של דו חיים הנמצאים בסכנת הכחדה: סלמנדרה מצויה, חפרית מצויה, טריטון הפסים וקרפדה ירוקה. כמו כן ניתן לראות מגוון של עופות מים הפוקדים את הבריכה.

חשוב לדעת שמאחר ובריכות חורף הן זמניות מטבען, משתנים גם תנאי הסביבה שבהן: מפלס המים, טמפרטורת המים, מליחותם, אחוז החמצן ועוד. שינויים קיצוניים לאורך העונה, המאלצים את היצורים והצמחים בבריכה להתאים את מחזור חייהם לסביבה המשתנה תדיר. עובדות אלה הופכות את בריכות החורף למעבדה אקולוגית, המהווה בית גידול המקיים מגוון ביולוגי עשיר וייחודי, כאשר בעלי חיים אחרים כמו עופות, זוחלים וכדומה, מגיעים לבריכות ליהנות משפע המים והמזון המצויים בה. יש לדעת שהבריכה יבשה בקיץ.

דגל הדרוזים על פסגת הר זבול ומתחם נבי סבלאן (צילום דני בר)

מקאם נבי סבלאן مقام النّبيّ سبلان

המקום השני בחשיבותו לדרוזים בישראל אחרי קבר נבי שועייב הוא הנביא יתרו שליו כבר סיפרנו הוא בקום חייו של הנביא סבלאן שיש הסבורים שהוא זבולון. המקום נמצא בראש הר זבול בגובה 814 מטרים מעל פני הים, וחולש על הרי הגליל סביבו ובעמק שוכן הישוב הדרוזי חורפיש  حرفيش.

לפי מסורת הדרוזים, סבלאן נמלט מעובדי אלילים באזור חברון וחי חיי פרישות צנועים במערה על ראש ההר. כשהחברונים עלו על עקבותיו והיו בדרכם ללכוד אותו, בעת חציית ערוץ נחל כזיב שעובר למרגלות ההר, הגיע שטפון ומנע מהם להגיע ולתפוס את סבלאן.

מאז מכונה קטע הנחל למרגלות הר זבול ואדי חאביס כלומר נחל המתבודד. סבלאן סיים את חייו בהר הדרוזים. כל שנה ב-10 לספטמבר מתקיימת חגיגה לכבוד נבי סבלאן על ראש ההר במתחם נבי סבלאן.

מתכון: דג ברמונדי עם סומאק

אחד התבלינים האהובים במטבח הגלילי בכלל והצ'רקסי והדרוזי בפרט הוא הסומאק. לכבודו, מתכון שיתאים לכל ארוחה ויזכיר לכם את היופי של הגליל העליון.

נתחי פילה דג בסומאק וירקות (צילום ממקור לא ידוע ושימוש לפי סעיף 27א' וסעיף 50א' לחוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007)

מצרכים (4 מנות)

להגשה

  • עלי נענע טריים

אופן הכנה

  1. מחממים תנור ל- 210 מעלות
  2. מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה
  3. לוקחים מספר דפי מגבת נייר, וטופחים בעדינות על מנת לספוג את הלחות של הדגים כך שיהיו יבשים היטב מבפנים ומבחוץ
  4. מניחים את הדגים על התבנית המרופדת
  5. סחטו את המיץ מחצי תפוז ומחצי הליים לקערה קטנה
  6. פרסו את המחצית השנייה של התפוז ושל הליים לפרוסות דקות לשימוש בהגשה
  7. בקערה קטנה אחרת, ערבבו את הסומאק והכורכום
  8. מזלפים על הדג עם שמן הזית מבפנים ומבחוץ
  9. פתחו ופרסו את הדג ופזרו את הפלפל והמלח באופן שווה
  10. סדרו את הדגים בשכבה אחת בתבנית והזליפו את מיץ ההדרים שהכנתם מראש
  11. פזרו את תערובת הסומאק לכיסוי מרבית בשר הדגים (אין צורך לשים על ראש וזנב הדגים, אם השארתם אותם לצלייה בתנור)
  12. צולים את הדגים כ- 10 דקות עד שהם אפויים היטב בכל החלקים

הגשה

מקשטים בפרוסות התפוז והליים, עלי נענע הטרייה, ומגישים.

בתיאבון نوش جان

עלו החודש

חמש תרופות סבתא לחורף

החורף מביא לעיתים קרובות הצטננויות, שפעת ותחושת קור כללית, ותרופות סבתא הן פתרון נפלא לחימום הגוף ולחיזוק המערכת החיסונית באופן

לקריאה...

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *