חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מסע בזמן מטיטיקקה Titicaca ללרנקה Larnaca ואוסלו Oslo

מסע אישי בן 40 שנים שהתחיל באגם טיטקקה והאיים הצפים ||| ספינות קנה סוף ממשה בתיבה ועד פולינזיה והים השחור ||| חוקרים נורבגי וגרמני מחפשים כבר 80 שנים נתיבי שיט קדומים ||| כל הפרטים והחוויות בהמשך…

ספינת קנה סוף רע 2, במוזיאון קון-טיקי, אוסלו (צילום דני בר)

אגם טיטיקקה Titicaca

בקיץ 1980 ב"טיול אחרי צבא" כמוצ'ילר בדרום אמריקה, עברתי בין בוליביה לפרו, באגם טיטיקקה – אגם המים מתוקים הגבוה בעולם – 3,820 מטר מעל פני הים, שבו שטות ספינות. וגודלו של האגם כ-1/3 משטחה של מדינת ישראל ואני שהיתי באזור מספר ימים הן בצד הבוליביאני והן בצד הפרואני.

2 תרבויות מעניינות חיות באגם זה. באי השמש Isla del Sol חיות כ-800 משפחות עם מעט מאד שטחי קרקע שמתאימים לחקלאות והתושבים עוסקים בנוסף גם בדיג ותיירות. זהו אי שאין בו כלי רכב ורק ספינות מגיעות אליו מהיבשה.

אחת התופעות המיוחדות הזכורות לי, היא שתושבי האי בעלי גישה פמיניסטית ושיוון בין המינים. הגברים עוסקים במלאכות הבית ומחזה נפוץ הוא לראות גם גברים סורגים ואורגים בדים, להכנת לבוש מסורתי מצמר כבשים שהם מגדלים באי.

התרבות המעניינת השנייה והמוכרת יותר היא האיים הצפים של בני האורו Uru.

איי האוּרוֹ Uru

סמוך לעיר הפרואנית פונו Puno חיים אינדאנים בני שבט האורו על איים צפים שהם מכינים לבד. האיים הם משטחים של צמח כמו קְנֵה סוּף שנקרא Tatora שאותו קוצרים ומניחים שכבות על גבי שכבות והצמח הוא קל ממים ולא סופג כמעט מים כך שהוא חומר גלם שמשמש את בני האורו לבניית הקרקע עליה הם חיים, הבתים וגם סירות שהם בונים איתם שטים לחוף לקיום מסחר או צרכים אחרים. חלק מהמטלות החשובות של תושבי האורו היא הנחת שכבת קנה סוף חדשה כל כמה ימים כי השכבה התחתונה השקועה עמוק במי האגם, נרקבת לאט לאט ומאבדת מכושר הציפה.

סירות הקש של הני האורו, בנויות בטכניקה מיוחדת שרק בני האורו מכירים ויודעים אותה והיא עוברת מדור לדור.

בביקורי אצל בני האורו שטתי לאיים בסירת קְנֵה סוּף קטנה עם משיט ואני חייב לציין שלמרות שהסירה גדולה מסירת קאנו או קייק, ההרגשה של חוסר יציבות והחשש ליפול למים הקרים, ליווה אותי כל הדרך לאיים. כשדרכה רגלי סוף סוף על "יבשה" מיד שקעתי כמעט כל גובה כף הרגל כי האיים בנויים לבני האורו שהם נמוכים ממני כ-30 ס"מ בממוצע ושוקלים גם הרבה פחות כך שהם מרחפים על פני שטח האי מקש אבל "גרינגו" כבד משקל שוקע מעט.

לפני 40 שנה בני האורו קיבלו תיירים מעטים לביקור קצר והצצה לאורח חייהם ולא יותר מכמה שעות אבל היום כבר פתחו אכסניות וניתן ללון על האיים הצפים. מעניין אם יש בדיקת משקל לפני שמקבלים אורח ללון במקום.

ספינות גומא

בעולם יש ממצאים על שיט בספינות קְנֵה סוּף כבר לפני 7,000 שנים. המעניין הוא שהסירות מסוג זה מאד דומות ונמצאו ציורי קיר ופפירוס בשלל מקומות ברחבי תבל כולל התיבה של משה רבינו. העובדה היחידה עליה אין עוררין היא שבאגם טיטיקקה משתמשים בטכניקה ובסוג סירות האלה כבר אלפי שנים, עוד לפני שבני האורו שיכללו את השימוש בקנה הסוף על מנת לבנות להם את חלקת הקרקע עליה יחיו – האיים הצפים.

בין המקומות בהן נמצאו עדויות לשימוש בסירות הקְנֵה סוּף תמצאו את איי פסחא Easter Island, פולינזיה ועוד. על רקע זה, יצא תור היירדאל  Thor Heyerdahlעם תאוריה וגם יצא למסעות שיט על מנת להוכיח את התאוריה.

קון טיקי Kon Tiki

היירדאל הנורבגי ארגן משלחת שתנסה להוכיח את יכולת השיט בין היבשת האמריקאית לאיי פולינזיה, שעל פי התאוריה שלו, מוצא תושבי פולינזיה הוא באינדאנים של דרום אמריקה.

באוגוסט שנת 1947 שט היירדאל עם עוד 5 חוקרים צעירים, במשך 101 ימים, בספינת עצי בלזה ומפרש מחופי פרו ועד לפולינזיה – מסע של 8,000 ק"מ שעורר התרגשות רבה ברחבי העולם, בעיקר על האומץ ופחות בזכות הוכחת התאוריה של היירדאל.

חשוב להבין שבשנת 1947 לא היו אמצעי ניווט והקון-טיק שטה על פי מה שידוע שהיה ליורדי ים בפרו לפני 5-8 אלף שנים. גם המזון של השטים היה מושתת על מה שידוע שאכלו באותה עת ועל דיג ומי גשם.

רע 2 Ra

כעבור 23 שנים, ולאחר מחקרים נוספים, יצא היידרדאל להוכיח את התאוריה, שהפרעונים ידעו לשוט עם ספינות קְנֵה סוּףולחצות את האוקינוס האטלנטי. לפי התאוריה הזו, בני האורו באגם טיטיקקה משתמשים בשיטות וטכנולוגיה מצרית עם ספינה הקְנֵה סוּףשלהם. על מנת להוכיח התאוריה, בנה החוקר הנורבגי את הספינת קְנֵה סוּףרע – על שם אל השמש הפרעוני. המטרה היתה לשוט מחופי צפון אפריקה ועד האיים הקריביים, על זרמי האוקינוס והרוח. הספינה רע התפרקה כמה מאות ק"מ מהחוף הקריבי.

בשנת 1970 בנה היידרדאל ספינת קְנֵה סוּף חדשה, אבל הפעם הביא מאגם טיטיקקה, בוני ספינה מנוסים. רע 2 יצאה למסע דומה לקודמתה וצלחה את האוקינוס והגיע לאיים הקריביים.

מוזיאון קון-טיקי, אוסלו

באוסלו הוקם מוזיאון לכבודו של היידרדאל ובו יש 2 דגמים משוחזרים של הקון-טיקי מעץ בלזה והרע 2 מגומא. בכל טיול באוסלו מומלץ לבקר במוזיאון. המוזיאון נמצא באזור בו מספר מוזיאונים מעניינים בכתובת: Bygdøynesveien 36, 0286 Oslo. מעבורת ממרכז אוסלו ובית העיריה תביא אתכם למוזיאון בקלות ונוחות. כרטיסים בקישור…

דגם הספינה קון-טיקי במוזיאון באוסלו (צילום דני בר)

שיט ת"א-לרנקה

מסעות שיט היו מאז ומעולם חלק מהכיף שלי. החל משיט באיי יוון וטורקיה בשנת 1978 ביכטה Tetis II, בהמשך, שיט בטרמפ מספינת משא מפונטה ארנס Punta Arenas ועוד פוארטו מונט Puerto Montt בצ'ילה, דיג בספינת דייגים באלסקה, העברת ספינה ממיאמי לקנקון מקסיקו ועוד.

החלטתי למסד את אהבתי לים ועשיתי בשנת 2001-2 קורס משיטי יכטות יחד עם ידידי יוסי צייזלר ז"ל. הקורס במרינה תל אביב וחופי המרכז היה הנאה צרופה אבל השיא הוא שיט ללרנקה, קפריסין, על מנת לקבל הסמכה לרישיון משיט בינלאומי.

בלרנקה שהינו מספר ימים ובאחד הערבים יצאנו יוסי ואני לסיור בין הספינות שעוגנות במרינה. לאחר דקות ספורות התגלתה לנו ספינה אחרת – ממש ספינה כמו רע 2 של תור היידרדאל שכל כך הרבה שמעתי וקראתי עליה – ספינת קְנֵה סוּף דומה למה שהכרתי באגם טיטיקקה 20 שנה לפני כן.

Abora II שנת 2002

דיברנו עם אנשי הצוות והוזמנו לבוא לעלות על הספינה וכמובן לצלם.

למחרת הגענו לביקור נוסף ושמענו על מסעה של Abora II ששטה מנמל אלכסנדריה, ללימסול ולרנקה בקפריסין ומשם הם המשיכו לבירות וחזרה לאלכסנדריה.

מטרת השיט היא להוכיח תאוריה של חוקר גרמני Dominique Goerlitz שטענתו היא שהמצרים היו יורדי ים באגן הים התיכון, הרבה לפני הפיניקים. מטרת מסעות האבורה Abora היא להוכיח היתכנות שיט ממצרים לקפריסין ולבנון וחזרה. כך נפגשנו בהיסטוריה מתעוררת וחיה.

Abora IV שנת 2019

לקראת הכנת כתבה זו התברר לי שמאז 2002 עת נפגשנו באבורה 2 בלרנקה, התקיימו עוד 2 מסעות של ספינות קְנֵה סוּף ע"י Dominique Goerlitz וצוות בינלאומי שהוא מקים כל פעם. כל ספינות האבורה נבנו ע"י בנאים מבני האורו בפרו – הם הידענים הטובים בעולם לבניית ספינות כאלה.

בקיץ 2019 יצאה ספינת Abora IV מבולגריה למצרים על מנת להוכיח שסוחרים מצריים לפני 5 שנים הגיעו לים השחור וסחרו עם תושבי האזור.

אחרית דבר

ככל הנראה זו אינה ספינת הקְנֵה סוּף האחרונה שנראה בימים ואוקינוסים. למתעניינים יש דף פייסבוק של פרויקט אבורה Abora…

עלו החודש

נושאים פופולריים

3 Responses

    1. בהחלט. זה ידידי יוסי צייזלר ז"ל שהיה מנכ"ל אירו-אסיה. בסרטים על השיט שלנו רואים אותו ושומעים אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *