נסיעת מבחן עם טויוטה היילנדר ממעלה העקרבים ועד הערבה התיכונה

נסיעה עם טויוטה היילנדר Toyota Highlander בין מעלה העקרבים לדרך השלום על גבול ירדן |||  נסיעה לערבה התיכונה בעקבות הנבטים ודרך הבשמים|||  ביקור במכוורת פורת ולילה בדירת האמנים בעין יהב ||| חוות האנטילופות וסרטנים כחולים ||| תנינים בקרוקולוקו ||| ערב של פיצה ובירה במכוורת פורת למקומיים וגם למטיילים ||| כל הפרטים והחוויות בהמשך…

תחילתו של מסע בזמן עם היילנדר 4X4 היברידי

שנים רבות עברו מאז עברתי במעלה העקרבים ועם השנים רק סיקרן אותי יותר לעבור במעלה העקרבים המיתולוגי בהשוואה לדרכים מיתולוגיות אחרות שנסעתי בהן בעולם.

לאחר שיחות עם מספר אנשים שעברו בשנה האחרונה במעלה העקרבים ברכב וברגל, בחרתי ברכב בטוח שנוכל לעבור בו את הדרך הכל כך מיוחדת, ואמנם זה היה מיוחד. ירדנו דרומה עם טויוטה היילנדר המרווח והגדול, המצויד בשני מנועים: מנוע בנזין 2.5 ליטר אטמוספרי ומנוע חשמלי. התפוקה המשותפת עומדת על 248 כ"ס כאשר מנוע חשמלי אחורי יוצר העברת הכוח דרך תיבת הילוכים רציפה. בנהיגה זו אפשר להביא לידי ביטוי את המצבים השונים שההיילנדר מציע NORMAL לנהיגה רגילה, SPORT למחפשים ריגוש ו- ECO לירוקים שביננו. כמו כן יש בורר מצבים חשמלי נוסף לנהיגה EV חסכנית או TRAIL לדרכים הדורשות הנעה כפולה או ביטול מנגנון שמירת היציבות לטובת נסיעה מאתגרת יותר.

חלפנו על באר שבע ועל דימונה בין יישובי הפזורה הבדואית הכל כך מתוקשרת בימינו, ולאחר שעברנו את הפארק הלאומי ממשית, פנינו דרומה לכביש 206 עד לפניה מזרחה לכביש 227 ולתוך שמורת מכתשים – עין יהב. הדרך עד למעלה העקרבים מדהימה ביופייה ויותר מכך בבתוליות שלה עקב מיעוט המטיילים בה. מומלץ.

מעלה העקרבים – כביש 227

כביש 227 מתחיל מצומת על כביש 206 שמזרחית לממשית ומעט צפונה מעין יורקעם, ומשם מוליך מזרחה עד כביש 90 ע"י עיר אובות או חוות קרוקולוקו. 34 ק"מ מופלאים שהיו עד שנת 1956 הכביש היחיד לערבה ואילת. הכביש המקורי הונח ע"י מודדי קרקע בריטיים בשנת 1927 כאשר במבצע ערבה באפריל 1950 חודש ושודרג הכביש ע"י חיל ההנדסה הצעיר של ישראל. בשנת 2004 שופץ הכביש בפעם האחרונה ולפני כעשור, הופסק הטיפול בכביש והוא נחשב לכביש אסור במעבר אבל עשרות כלי רכב, אופנועים, אופניים והולכי רגל עוברים בו כל סופ"ש, ולא בכדי.

מעלה העקרבים, הוא הקטע היפה ביותר בכביש והוא נקרא על שם הדרך הרומית שנבנתה עלייה בסוף המאה ה-1 לספירה מוואדי צין וחצבה אל הרמות של הנגב הצפוני וממשית. הדרך נחצבה בסלע במעלה תלול של 7 ק"מ מערבית לערוץ נחל גוב כאשר המסלול של המאה ה-20 עובר מזרחית לאותו ערוץ נחל גוב. לפני שנים רבות, במסגרת מחנה ארכאולוגים צעירים שהייתי בו בקיץ 1970, עלינו את המעלה המפרך הזה על כל הפיתולים והמדרגות הרחבות שבו, וכך אפשרו לשיירות הסוסים וגמלים, לעלות בבטחה עם מטען של דרך הבשמים מפטרה, מואה ויותר מזרחה, לממשית נמל עזה ולערי האימפריה הרומית.

מעלה העקרבים מוזכר בספר יהושע כסימון גבולה הדרומי של נחלת שבט יהודה: "וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה; זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב."

בפורים 1954 נסע אוטובוס אגד במעלה העקרבים בדרכו חזרה מחגיגות 5 שנים לאילת. חוליית פדאיון – מחבלים שהגיעו מירדן, תקפו את האוטובוס ורצחו 12 נוסעים. בעקבות הרצח שונתה הדרך לאילת ונפרץ המורך ממצפה רמון למכתב רמון שהפך לדרך הראשית לאילת ומעלה העקרבים ננטש ככביש מוביל לערבה ואילת.

מעלה עקרבים מתחיל (או מסתיים) באנדרטה לציון פריצת הכביש ע"י חיל ההנדסה וציון זיכרון לטבח האוטובוס בשנת 1954 שנמצא בגובה 402 מטרים מעל פני הים, ומשם מורד של כ-4 ק"מ של עיקולים – 36 עיקולים (או 18 סרפנטינות) של כביש ברוחב 5 מטר ברובו, ללא מעקה בטיחות ועם חביות חלודות שניצבות כך כבר 70 שנים. הכביש מסתיים בגובה 80 מטרים מעל פני הים ע"י מצודת וחאן צפיר. בין הפיתולים בולט סלע האריה שלעיתים מכונה סלע הלביאה או הצפרדע.

מורד מעלה העקרבים

התחלנו את מסענו במורד המעלה, בנקודת הזיכרון שם חנו צמד אופנוענים שנחו אל מול הנוף וציינו שהדרך חופשית לנסיעה ואין כל בעיה. הירידה והעיקולים היו מדהימים ומרגשים. לא הרפתה המחשבה מדוע לא ניתן לפתוח הדרך הזו לכולם ליהנות מימנה. לדעתי זו חייבת להיות דרך אגרה כמו דרכים מיוחדות אחרות שמוכרות בעולם (הגרוסגלוקנר האוסטרי, הר וושינגטון האמריקאי, הטראנספגרשאן הרומני ועוד) אבל עד שזה יקרה אנחנו יכולנו ליהנות ולהיות בין הבודדים שיכולים לספר לכם על הדרך הזו.

כאמור, לא היינו בודדים בדרך, וכמה רייזרים שהגיעו מאחור המתינו בסבלנות עד שניתן היה לעקוף אותנו בביטחון ובשלווה. עצרנו לנקודות תצפית וליהנות מהנוף המדהים והשקט.

נוחות ופינוק בטויוטה היילנדר

רכב המבחן שלנו היה ברמת האבזור הבכירה E-Xclusive שמצויד בריפודי עור לכל המושבים, גג פנורמי חשמלי, דלת תא מטען חשמלית, חישוקי גלגלים "20, פנסי LED מלאים, ידיות להעברת הילוכים ידנית בגב גלגל ההגה ועוד. לשתי רמות האבזור יש מערכת מולטימדיה עם מסך "8, ממשק קאר-פליי ואנדרואיד, 6 רמקולים ומחשב דרך דיגיטלי בלוח המחוונים ועוד.

דרך השלום

בסיום המורד סמוך לרוג'ם צפיר, חנינו בצד ופתחנו את הכיסאות המתקפלים שלנו ליהנות שוב מהמראה והשקט. משם גם אפשר לצאת למסלול רגלי קליל בנחל גוב מסומן היטב. לאחר התרעננות קלה המשכנו מערבה לכביש 90 ומשם למושב עידן.

לפני שער הכניסה למושב פונים ימינה ודרומה לפי השילוט וסימון הנתיב הירוק, על כביש שנקרה דרך השלום, אותו הקימה וסללה קק"ל לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994. פנינו מזרחה עפ"י שלט לדרך החוארים Badlands Route שפונה למאגר ענק שבימים אלה ריק וממתין למי שיטפון וגשם בנגב.

הדרך עוברת בנוף מבותר סלעי חוואר הלשון שלאחר כל גשם משנים את צורתם וזה סוג קסמם. סמוך למאגר מתנוסס מצוק סלעי החוואר שגם ההיילנדר הגדול מתגמד לעומתו.

בהמשך דרך השלום בנסיעה דרומה הגענו למצפור השלום, שזו מרפסת תצפית שהקימה קק"ל ממזרח לדרך. המצפור נבנה בצורה המשתלבת בסביבה ובשעות אחה"צ ניתן לצפות לעבר הנופים המרשימים של נחל הערבה והרי אדום. הצעה לאוהבי הלכת, למרגלות המצפור יש שביל מעגלי של 5-10 דקות הליכה, העובר בתוך נקיקים קטנים של חוואר הלשון. מצוין לאתגר ילדים קטנים. המשכנו משם דרומה עד סוף הדרך (אורכה 24 ק"מ מעידן ועד עין יהב) ונכנסו למושב עין יהב ופנינו למארח שלנו רן פורת ומכוורת פורת.

הערבה התיכונה

המועצה האזורית הערבה התיכונה הוקמה בשנת 1976 והיא מתפרשת לאורך כביש 90 כאשר מהישוב הצפוני עד הדרומי מרחק הנסיעה הוא כ- 70 ק"מ. בערבה התיכונה יש 1.5 מיליון דונם המהווים 6% משטחה של ישראל (כשטח כל גוש דן), מתוכם 800 אלף דונם מוגדרים כשמורות טבע.

בערבה התיכונה מתגוררים כ- 4,000 תושבי קבע בלבד (ועוד כמספר הזה של עובדים וסטודנטים במסגרות שונות שגרים באזור לפרקי זמן של מספר שנים בלבד), 900 בתי אב הפזורים בשבעה יישובים. 5 מושבים חקלאיים: עין יהב (שהוא הישוב הראשון), חצבה, פארן, צופר ועידן, ושני ישובים קהילתיים: ספיר, שהוא המרכז האזורי, והישוב הקהילתי התיירותי צוקים. פרטים נוספים על תיירות בערבה התיכונה באתר…

בטיחות

חבילת מערכות הבטיחות האוטומטית המקורית של טויוטה Toyota Safety Sense 2.5 כוללת: מערכת קדם התנגשות (PCS) Pre-Collision System הכוללת זיהוי הולכי רגל ביום ובלילה וזיהוי רוכבי דו גלגלי במהלך היום | בקרת שיוט אדפטיבית Dynamic Adaptive Cruise Control (DRCC) | מערכת שמירת מרכז

נתיב | (LTA) Lane Tracing Assist החלפת אורות גבוהים אוטומטיים (Automatic High Beam (AHB ו | זיהוי תמרורי תנועה Road Sign Assist (RSA) | התרעת שטח מת במראות הצד | מערכת סיוע לפנייה בצמתים | התרעה על תנועה חוצה מאחור | 7 כריות אוויר ועוד. דירוג הבטיחות עומדים על 7 ו-8 בהתאם לרמת הגימור.

עין יהב – סיפור של חלוצים

הישוב הגדול באזור הוא עין יהב, שבו חיים היום כ- 200 משפחות. ההתחלה הייתה בשנת 1958 כשחגי פורת ושי בן אליהו, מושבניקים מכפר יהושע בעמק יזרעאל, הגו רעיון של הקמת ישוב ע"י מעין עין וייבה שנמצא מערבית למקומו של המושב היום. לאחר שכל פניותיהם למוסדות ולצה"ל נענו באדישות וגרירת רגליים, הרהיבו השניים עוז ופנו לבן גוריון. בקיץ 1959 נתן בן גוריון את האישור ומייד ארגנו פורת ובן אליהו עוד מספר חברים ועלו על הקרקע להכשירה לקבלת חברי גרעין הנח"ל הראשון שהגיע בנובמבר 1959. היאחזות הנח"ל עין יהב הפכה בשנת 1962 למושבוץ – צורת התיישבות יחודית שבין מושב לקיבוץ. רק בשנת 1967 עבר המושב למיקומו הנוכחי שבין כביש 90 לגבול ירדן, ממערב לתל ח'ופרה.

מכוורת פורת

בשנת 1989 עם תום שירותו הצבאי, חזר לעין יהב רן פורת (בנו של חגי ממייסדי המושב) עם ההחלטה להיות דבוראי (או כפי שאז קראו לעיסוק זה – כוורן) וההתחלה היתה 4 כוורות בלבד. עם השנים גדל הביקוש לשירותי האבקה ולדבש מעבר לאזור הערבה עד שהיום מכוורת פורת חולשת על שטחי רעיית דבורים מאילת ועד פרוזדור ירושלים, עם כ-2000 כוורות פעילות, ומכון רדיית דבש שנמצא במשק פורת בעין יהב. בנוסף לסוגי הדבש הנפוצים כמו דבש הדרים, אחד הדברים המיוחדים למכוורת פורת הוא דבש מדברי, שעשוי מצוף פרחי הנגב והמכוורת ידוע גם דבש פרחי אשל הערבה – עץ שפורח מסוף יוני עד תחילת אוגוסט, ובחום היוקד של הקיץ בערבה עם טמפרטורות העול על 40 מעלות, מקבלים צוף ודבש בעל מרקם ייחודי קרמי. צמוד למכון רדיית הדבש נמצא מרכז המבקרים וחנות המכוורת.

לצד המכוורת, הקים פורת מרכז מבקרים תיירותי בו מיצג דבורים ייחודי מסוגו בארץ עם אלפי דבורי מתכת צבעוניות משתלשלות מן התקרה, לצד צילומי ענק של צלם העיתונות דן בלילטי והצלם גלעד לבני, וכוורת שקופה. ניתן לקיים סיור במרכז המבקרים, תצפית מלמעלה על חדר הרדייה סדרת טעימות דבש ומוצרי כוורת, וכן ניתן לבקר בגלריית הפסלים שלצד המכוורת, של האומנית צ'צ'ה פורת ז"ל (אמו של רן). על דבש ודבורים כבר למדתי וכתבתי בעבר… אבל במרכז המבקרים של מכוורת פורת יש מה ללמוד והמלצה חמה, צפו בסרט המאלף על עולם הדבורים.

מתחם לינה אחר

במתחם של משק פורת יש 3 צימרים שכל אחד הוא דירה עם תוכן אחר.

• דירת המושבוץ: דירה מעוצבת באווירת המושבוץ של שנות ה-60 עם מחשבה על הפרטים הקטנים כמייצג את החלוציות כפי שרן פורת דואג לשמר לזכר הוריו, ממייסדי המקום
• דירת הגלריה: מעוצבת באווירה המשלבת מייצגי אומנות לכבוד האם שהייתה אמנית ופסלת שיצירותיה פזורות ברחבי החווה, בחדר גלריה ובדירת הגלריה
• דירת האמנים: יחידה דיור נפרדת, עם חצר פרטית, שמעוצבת בהשראת המוסיקאים שמגיעים להופיע במקום ונשארים ללון כחלק מהחוויה. שולחן הסלון הוא יחידת רמקולים, על המדפים גיטרה חשמלית, רשמקולים של סרט מגנטי כמו של פעם ועוד.

אנחנו התארחנו בדירת האמנים ולאחר שהתמקמנו בדירה ובערסל שבחצר, קיבלנו סיור במרכז המבקרים הסמוך. רן סיפר לנו על מה שעוד הולך להיות הערב ולקראת הערב הלכנו למנוחה קצרה.

פיצה בר עם פיצה, בירה, מוזיקה, ואווירה טובה

בסמוך למכוורת ובגן הפסלים של אימו של רן, צ'צ'ה פורת, הקים פורת את הבר והטבון לאפיית הפיצות. יצאנו מהצימר בסביבות 18:30 ונדהמנו ממה שראו עיננו. עשרות ילדים והורים ישבו במתחם מול מסך גדול עליו הוקרן סרט לילדים וליד כל שולחן יש פיצות ושתייה. על הטבון עמלו מספר נערות ורן שמנסים להשתלט על הבונים של כל המוכחים. הטבון והפיצות יצאו ללא הרף אבל לא עמדו בקצב. רעייתי אביבה, הציע לרן עזרה כי היא פיציולו מנוסה בביתנו. ללא היסוס רן הכניס את אביבה להתחיל להכין פיצות לפי הבונים של ההזמנות ולעזור להתגבר על הלחץ. אני העדפתי ללכת לבר ולעזור להתגבר על חוסר הלחץ על ברזי הבירה מחבית, כי בשעה זו היו מעט הורים ששתו ביר ורוב הבר היה עסוק בהספקת משקאות קלים. אחרי כשעה אביבה התפנתה להכין לנו את הפיצה שלנו ויכולנו לשבת על פוצה ובירה טרייה קרה. פרשנו לחדר לנוח מעט כשרן הסביר לנו שמומלץ להגיח לרחבה אחרי השעה 9 בערב.

אכן, בערך בתשע בערב הגחנו מדירת האמנים והמחזה שנגלה לעיננו היה אחר – פאב תחת כיפת השמיים, ועל המסך סרט של להבות אח לחמם את האווירה המחשמלת באוויר הצונן בערבה. עשרות רבות של צעירים יושבים כולם עם כוס או בקבוק בירה וכמובן פיצות למכביר. מוסיקה צעירה ודציבלים מתאימים לצעירים ומבלי להפריע יותר מידי לשכנים. זרם חבורות צעירים המשיך להגיע למקום ורן מיהר להכין עוד בצק לפיצות שעתידות להיכנס לטאבון אחרי כוס בירה או שוט ודקה. לשאלתי רן הסביר לי שהצעירים הם תושבי המושבים, לנים בצימרים בסביבה, מתנדבי עבודה עברית שיורדים לערבה לעבוד בחקלאות, בני ובנות שרות לאומי וגם בני.ות המכינה של עין יהב. אכן הרבה צעירים יש בערבה התיכונה.

להזמנת משלוחי דבש לכל רחבי הארץ באתר… להזמנות ותיאום הגעה לפיצה בר בעמוד הפייסבוק… וטל': 058-5666032, להזמנות צימרים מכוורת פורת טל': 050-8896663

כוח וחוכמה

לסיכומו של היום הראשון, יש להוסיף כמה מילים על הטויוטה היילנדר. הרכב ההיברידי מצויד בשילוב יחידות כוח היברידיות שמבטיחה את נתוני צריכת הדלק ופליטת המזהמים הטובים בקבוצת ה- 4X4 הגדולים. ההייילנדר מצויד במנוע בנזין 2.5 ליטר, המשודך למנוע חשמלי ויחד מפיקים הספק משולב של 248 כ"ס. יחד עם תיבת הילוכים אוטומטית רציפה והנעה כפולה חכמה כך שבמצב נסיעה על כביש רגיל כל הכוח מועבר לסרן הקדמי, וככל שנדרשת אחיזה גבוהה יותר, עובד יותר כוח לסרן האחורי עד למקסימום בו 80% מהמומנט מועבר לסרן האחורי.

ארוחת בוקר של לילוש

לאחר שהתעוררנו והתארגנו לקראת היום הבא, הגיע לפתח הדירה שלנו, משלוח של ארוחת בוקר זוגית, מתוצרת חקלאות הערבה הטרייה של לילוש היא לילית בכר מעין יהב. הסיפור של לילית היה החלטה של שינוי כיוון מהעבודה המשרדית וחזרה לאהבת הבישול. לילית פתחה עם בעלה, עסק משפחתי לארוחות בוקר מתוצרת חקלאית טרייה של חקלאי הערבה התיכונה. העסק גדל ותפס תאוצה, וכעת המטבח הביתי הפך למרקחה לארוחות בוקר עשירות הכוללות, סלט ירקות, ביצים לבחירה, סוגי גבינות, מטבלי טונה, טחינה, פסטו וקרם חצילים, מאפינס גבינות, עוגיות חמאה, לחמניות הבית ולימונדה טבעית, והכל מעשה ידיה של לילית.

השקיות שקיבלנו היו גדושות בשלל רטבים, מאפים וטעמים שבהחלט היו משביעים וצידה ליום עמוס חוויות שלפנינו. למטיילים בערבה מציעה לילוש גםTake away , ולמתארחים בעין-יהב מוגשת הארוחה עד לפתח הצימר ובשעה שמתאימה לאורחים. להזמנות שאלו את המארחים בצימר או בטל': 052-4260837

מוֹאָה הנבטית

יצאנו דרומה על כביש 90 ומספר ק"מ לאחר שעברנו את מושב צופר, פנינו לחניון המשולט ומסודר שהוא הכניסה לדרך המובילה לחורבת מואה. הדרך למואה מוגדרת 4X4 אולם רובה ככולה קלה לנסיעה וכל רכב גבוה עובר את דרך העפר וחלוקי נחל עד שנגלית המצודה והחורבה שחולשת על העמק.

מואה, היא אתר בו חיו ופעלו בשלוש תקופות היסטוריות הנבטים, רומאים ואף הבדואים של התקופה הערבית שקראו למקום מוית עוואד. עיקר פרסומה של מואה הוא כמצודה נבטית ששכנה על דרך הבשמים המפורסמת שנמתחה מחצי האי ערב ועד לחופי עזה והוכרה בשנת 2005 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

במקום נערכו חפירות בהן נמצא חאן דרכים עתיק ומצודה עם מתקנים המעידים על קיום חקלאות מדברית תודות למעיין, בריכת אגירת מים מטויחת ושרידי אמת מים. בנוסף, נמצאו שרדי זיתים מזן תוּפַאחי ושאמי (שלא מוכרים כבר במחוזותינו) ובית בד, יחיד מסוגו עפ"י דרך הפקת השמן שנהוגה היתה ברומא העתיקה. בנוסף נמצאו שרידי תמרים, אפרסק ואגוזי מלך שככל הנראה הגיעו עם שיירות הגמלים כחלק מהתזונה של הסוחרים. ידוע שדרך מואה עברו סחורות כמו מור, לבונה, פלפל וקינמון ויובש המדבר שימר את כל עושר הממצאים שנמצאו בתחנת המסחר על דרך הבשמים הנבטית של מואה.

לאחר סיור בין אתרי המקום המשכנו על השביל שהוא גם שביל ישראל וגם דרך 4X4 לייט ישירות למושב צופר וחזרה לכביש 90.

תחושת נהיגה

תחושת הנהיגה בהיילנדר היא ישיבה גבוהה השולטת על הדרך והסביבה וזה נותן בהחלט הרגשה טובה ובטוחה הן בכביש 6 או במעלה העקרבים וכמובן גם בדרכים לא סלולות ומאתגרות יותר. התנהגות הכביש של ההיילנדר היא כמו בנהיגה עם SUV בגודל ומשקל רגילים למרות ה-2+ טון שיושבים צמוד לדרך. 248 כ"ס שמעניקים מנועי הרכב (מנוע הבנזין ומנועי החשמל) בהחלט תורמים רבות לתחושה הקלה משהו בנסיעה גם בדרכים מאתגרות משהו כמו שנסענו בהן הפעם. מידות ההיילנדר של טויוטה מאפשרות לנוהג בעיר או בשימוש יומיומי, להחנות כמעט בכל מקום ללא חריגה החניה סטנדרטית כולל רוב החניונים המקורים שמאפשרים כניסה לרכב מתחת ל- 180 ס"מ.

חוות האנטילופות

כשלושה ק"מ צפונית לצופר, פנינו מזרחה עפ"י השילוט, לביקור בתיבת נוח וסיור ספארי בחווה שהיא גם מתחם צימרים וקמפינג. במבנה העץ המרשים שנבנה במורת תיבת נוח, ראינו את הסרטנים הכחולים המיוחדים שהם נושא מחקר חשוב על הסרטנים הכחולים שהם מכונה לייצור סידן מהמשוכללות בטבע ובמחקר שנעשה בערבה נמצאו כמה פיתוחים רפואיים שחלקם יתפרסמו בקרוב.

בנוסף ניתן לצפות במקום בחוטמנים, צבי ענק, תוכים, ציפורי שיר ועוד וכן להיכנס למתחם הסגור של איגואנות ענקיות בשלל צבעים וצורות. משם יצאנו לספארי ברכב בין עדרי אנטילופות, איילים, יעלים, ערוד (חמור בר אפריקאי נדיר) ואף זברות. יש לציין שבעזרת דף זיהוי שקיבלנו, ניתן לזהות בנקל את המינים השונים. פרטים והזמנות באתר…. בפייסבוק… ובטל': 052-3666041

ג'בל חופירה

בשהותנו במשק פורת, סיפר לנו רן פורת על תוכניות להקמן מלון מיוחד בג'בל חופירה, במקום מוצב הקשתות של שנות ה-70 שהגנו על הערבה. למרות היינו כל כך קרובים החלטנו בדרך חזרה צפונה להיכנס לראות את המקום הבתולי לפני שיהפוך למלון. עברנו את מושב עין יהב ואחרי החממות של עין יהב הדרך פונה שמאלה, על פי השלט ג'בל חופירה. הדרך עוברת בין שטחים חקלאיים וחממות וחוצה את נחל הערבה. כאן כדאי לשים לב לדבר מפתיע. משמאל לדרך, בין עצי אשל, ניצבת אבן גבול 94, שהונחה כאן בעקבות הסכם השלום עם ממלכת ירדן. אבל אנחנו ממשיכים הלאה מעבר לאבן הגבול כי עפ"י ההסכם עם הממלכה ההאשמית נעשו חילופי שטחים עם הירדנים והמשך הדרך עדיין ישראל. בהמשך הדרך עוברים ליד אבן גבול 93 וממול כבר נראה מצפור חופירה, שגם אותו הכשירה קק"ל עם סככת תצפית המשתלבת בנוף. מקום מומלץ אחה"צ כשהרי אדום נראים היטב וכל כך קרוב. כ-300 מטרים מצפון לתצפית נמצאים שרדי מוצב הקשתות ששמרו על הגבול בשנות ה-70 של אחרי מלחמת יום כיפור. מעל המוצב ניצב מגדל תצפית נטוש שהוא סימן ההיכר של המוצב. שימו לב למקום, וזכרו שאנחנו סיפרנו לכם ראשונים על מלון ג'בל חופירה שיקום במקום.

נוחות לנוסעים

מושבי הנהג והנוסע שלימינו הם חשמליים ונוחים פרט לכך שאת מושב הנוסע לא ניתן להנמיך או להגביהה לפי מידות ונוחות הנוסע, למרות שלל המנועים החשמליים שהמושב מצויד בהם לכוונון הזוויות של המושב והמשענת…וחבל. שורת המושבים השנייה מרווחת מאד, יש לה יחידת מיזוג והמושבים יכולים לנועה על מסילה שמאפשרת להתרווח מאחור וגם להתחשב במי שיושב בשורה השלישית או לפנות דרך קלה פנימה. השורה השלישית, היא שני מושבים קטנים שמתאימים לצעירים ונוער אבל לבטח יהיו צפופים למידות של בוגר. לנוסעים מאחור יש פתחי מיזוג אוויר שניתנים לכיוון זווית ועצמה ואפילו תאורת קריאה שלא תפריעה לנהג. הדלתות האחוריות מצוידות בווילונות גלילה נוחות מאד. תא מטען גדול בנפח של 370 ליטר גם כשכל שורות המושבים מאוישות. על כבישי הדרום הארוכים ומתפתלים, מצאנו את ההיילנדר מאוד שקטה ומפנקת תודות למתלים הרכים שמעניקים נוחות לנוסעים והנהג.

קרוקולוקו – חוות התנינים בערבה

ממשיכים צפונה ונקודת הביקור האחרונה שלנו לפני צומת הערבה היא חוות התנינים של אורית ועופר קובי – קרוקולוקו. פגשנו את עופר שליווה אותנו בסיור המאלף על עולם הקרוקודילים – אותם תנינים שהם השריד החי בין הבודדים, מתקופת הדינוזאורים על פני כדור הארץ. עופר מספר על חוות תנינים שהקים וניהל באפריקה ואף באמריקה עם אלפני תנינים ומשפחת קובי נדדו בין החוות ואזורי הגידול השונים.

במהלך הסיור בין כלובי התנינים ובריכות המים התרשמנו בדרך בלתי אמצעית מגודלם העצום של התנינים הבוגרים בתוך ומחוץ לבריכות הענק שנבנו עבורם. ראינו גם את המדגרה שם מביאים את הביצים המופרות למועד הבקיעה וכל זאת לפי היעד והבקשות של חוות וגני חיות ברחבי תבל. עופר מספר על חיי התנינים שמיד עם בקיעתם הם הופכים עצמאים לחלוטין תחת ההגנה של אימם למשך כמה שבועות בלבד. התנין הקטן אינו זקוק למזון בשבוע הראשון, אך לאחר מכן מתחיל לטרוף דגים וסרטנים קטנים והרבה חרקים. סיפרתי לעופר איך בשנת 1980, כשטיילתי כמוצ'ילר באקוודור, יצאתי כמתרגם עם קבוצת תיירים אוסטרלים לג'ונגל על מנת לצוד תנינים קטנים ודגי פירנייה. הצייד לקח אותי על סירת עץ קטנטנה, ועם פנס האיר את חוף האגם בו היינו, ומיד ניתן היה לראות את עיניהם הבורקות של התנינים (עופר העיר לי שהם קיימנים ולא תנינים). החלקנו לאט ובשקט עד לחוף המואר בזוגות עיינים ואז הרים הדייג-צייד אינדאני, מקל ארוך עם V בקצהו ונעץ אותו בחוף וזינק לחוף, תפס תנין בגודל 40 ס"מ לערך ותפס אותו בצווארו. בתנין פער את פיו והשמיע קולות מבעיתים. האינדאני הושיט לי את התנין והורה לי לתפוס אותו עם היד בצוואר כך שראשו לא יתקרב אלי. עשיתי כמצוותו והוא מיד חזר לסירה והמשיך לעבר רצועת חוף אחרת לתפוס עוד אחד וכך חזרנו לחוף שאני אוחז בשני תנינים בצוואר על מנת להראות לשאר התיירים שהמתינו בחוף. הגענו מאוחר ומצאנו את כל המחנה בשינה עמוקה. בלית ברירה החזרנו את התנינים למים מבלי שהאוסטרלים ראו אותם ובבוקר כולם שאלו מה היה בלילה. זו היתה חוויה הכי קרובה לתנינים שיכולתי לדמיין לעצמי.

לקראת סוף הסיור בן ה-40 דקות לערך, הגענו לקיר זכוכית שדרכו ניתן לצפות בתנינים הקטנים שנמצאים בהשגחה בגנון של קרוקולוקו. ראוי לציין שכשהתנינים גדלים הם עשויים להגיע עד לאורך של חמישה מטרים ויותר וכל התנינים גדלים למטרות תיירות בארץ ובעולם ולא לתעשיית האופנה או הגסטרונומיה. פרטים ותיאום ביקור 365 ימים בשנה בדף הפייסבוק… ובטל': 052-8991088.

בדרך לצומת הערבה

נפרדנו מהערבה התיכונה אבל לא שכחנו את החקלאות והמחקר החקלאי הענף שמתקיים בחבל ארץ זה. למתעניינים וסתם סקרנים מובטחת חוויה בתערוכה החקלאית הגדולה בישראל, שתתקיים ב- 19-20 לינואר 2022 בתחנת יאיר מו"פ בחצבה. פרטים באתר התערוכה…

סיכום נסיעה עם טויוטה היילנדר 4X4 היברידי דור 4

לסיכום הנסיעה כמה נתונים טכניים: תאוצה 0 ל-100 קמ"ש 8.2 שניות. מהירות מרבית 185 קמ"ש. צריכת הדלק הרשמית עומדת על כמעט 15 ק"מ לליטר אבל בפועל הגענו לכ- 12 ק"מ לליטר – בהחלט מכובד ל2.5 טון על הכביש. ודרגת זיהום אוויר מכובדת של 9 בלבד מתוך 15 כאשר במקבילות הגדולות הן לרוב בדרגה 15 המזהמת.

טויוטה היילנדר הוא רכב מפנק בקטגורית SUV עם תג מחיר של 300,000 שקלים פחות או יותר 10,000 שקלים לפי הגרסה או האבזור שתבחרו. בתמורה למחיר תקבלו רכב כבישטח גדול ומרווח לעד 7 נוסעים, אבזור עשיר, חבילת בטיחות שעוטפת ומגינה, נוחות נסיעה מצוינת וכל זאת ברכב היברידי חסכני.