חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מגזין חדשות רכב וטכנולוגיה של דני בר מס' 3/2024

צניחה ביבוא כלי רכב לישראל אבל זינוק בחשמליות בארץ ובעולם ||| כלי רכב הכי גניבים בישראל הם מקום לדאגה גם במרץ 2024 ||| טכנולוגיות פורצות דרך וגם אפליקציות ||| נפגעי תאונות דרכים ||| חדשות תחבורה ועדכוני בטיחות בדרכים ||| חוקים חדשים ואכיפה ביבשה ובים ||| לשאר החידושים והחדשות בהמשך…

רכב

קיה EV6 (צילום יח"צ חו"ל)

מותגי הרכב הגניבים ביותר ב-7 השנים האחרונות

  • טויוטה קורולה עם 6582
  • מאזדה עם 5,656
  • יונדאי 25i עם 2738
  • קיה פיקנטו עם 2680
  • מזדה CX עם 1676
  • יונדאי טוסון עם 1451
  • קיה ספורטאז' עם 1448
  • סקודה אוקטביה עם 1210
  • טויוטה RAV4 עם 1179

מסירות רכב סיכום ינואר- פברואר 2024

טעינה חשמלית באמצע הדרך (צילום דני בר)
  1. יונדאי עם 9,148 מסירות כלי רכב חדשים בחודשים ינואר-פברואר 2024, אבל ירידה כואבת של 29% לעומת תקופה מקבילה אשתקד
  2. קיה עם 7,467 מסירות (10% ירידה מול אשתקד)
  3. טויוטה עם 5,589 מסירות (6% ירידה מאשתקד)
  4. BYD עם 5,290 מסירות (15% עליה מאשתקד)
  5. מאזדה עם 3,779 מסירות (40% ירידה מאשתקד)
  6. סקודה עם 3,712 מסירות (10% עליה מאשתקד)
  7. מיצובישי עם 2,952 מסירות (8% ירידה מאשתקד)
  8. סוזוקי עם 2,011 מסירות (11% ירידה מאשתקד)
  9. צ'רי עם 1,654 מסירות (46% ירידה מאשתקד)
  10. ג'ילי עם 1,626 מסירות (26% ירידה מאשתקד)

מותגי היוקרה גם הם סובלים וצוללים בנתוני המסירות:

  1. מרצדס עם 855 מסירות (53% ירידה מאשתקד)
  2. ב.מ.וו עם 716 מסירות (8% ירידה מאשתקד)
  3. אאודי עם 654 מסירות (41% ירידה מאשתקד)
  4. לקסוס עם 409 מסירות (2% ירידה מאשתקד)
  5. זיקר עם 383 מסירות

בסגמנט ההנעה החשמלית המלאה

  1. BYD עם 5,290 מסירות
  2. ג'ילי עם 1,626 מסירות
  3. MG עם 1,376 מסירות מחושמלות
  4. יונדאי עם 820 מסירות של כלי רכב חשמליים
  5. Seres עם 641 מסירות
  6. Ora עם 532 מסירות
  7. אקספנג עם 532 מסירות
  8. זיקר עם 383 מסירות חשמליות
  9. טסלה עם 356 מסירות בלבד
  10. צ'רי עם 342 מסירות

תחרות וספורט

כוחות מד"א ערוכים לאבטח רפואית את מרתון Winner ירושלים

מגדל דוד וחומות העיר העתיקה בירושלים (צילום דני בר)

מרתון Winner ירושלים, על מקציו השונים, יוזנק ביום ו' (8.3) בשעות הבוקר המוקדמות מכיכר המגבית המאוחדת סמוך לכנסת ישראל בדרך רופין בירושלים ויסתיים בגן סאקר. רבבות הרצים שיאובטחו רפואית על ידי כוחות גדולים של מד"א צפויים להתחרות במקצים השונים, בהם מרתון שלם (42.2 ק"מ) וחצי מרתון (21.1 ק"מ), מרוץ ל-5 ו-10 ק"מ, מרוץ משפחות 1.7 ק"מ ומרוץ קהילתי של 800 מטרים.

בשטח האירוע ולכל אורך המסלולים, ייפרשו כוחות מד"א באמצעות ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים, אופנועי מד"א ורכבי שטח מיוחדים שינועו עם ציוד רפואי לצד הרצים. חוליות מגישי עזרה ראשונה, יסתובבו רגלית לאורך המסלול על מנת להגיש מענה רפואי לכל צורך. לאורך המסלול ובנקודת הסיום יוקמו אוהלי מיון מרתוני עם מיטות-טיפול-נמרץ שיאויש ע"י חובשים ופאראמדיקים של מד"א ואחיות ורופאים מבי"ח שערי צדק בראשות פרופ' נעמה קונסטנטיני ובהן יוצב ציוד רפואי מתקדם הכולל גם ברכות מים עם קרח שמטרתם לקרר במהירות נפגעים ממכות חום קשות,  בנוסף יוקם בנקודת הסיום אוהל לטיפול בנפגעים קלים.

בין רצי מרתון Winner ירושלים שמתקיים השנה בסימן 'מצדיעה לצה"ל, כוחות הביטחון וההצלה' ירצו מאות חובשים ופראמדיקים של מגן דוד אדום.

צוותי מד"א בבירה שפועלים בשיתוף פעולה מלא עם הפקת המרתון ומשטרת ישראל תוגברו על מנת להעניק טיפול רפואי מהיר ומקצועי לאירועי השגרה גם במקומות בהם קיימות חסימות דרכים עקב אירוע המרתון.

מנהל מרחב ירושלים במד"א, אורי שחם: "הכוחות ערוכים להעניק מענה רפואי מידי ולטפל בכל תרחיש. על מנת לשמור על בריאות משתתפי המרתון אני מבקש מהרצים להישמע להוראות המארגנים, לעשות את כל ההכנות הבריאותיות הנדרשות מראש, ובמידה ואינם חשים בטוב להאט את ריצתם או לעצור בצד המסלול ולהזעיק באופן מידי את כוחות מד"א הפרוסים בשטח או בקו החירום 101 או באמצעות יישומון אפליקציית 'מד"א שלי' "

מנכ"ל מד"א, אלי בין: "המרתון הוא אירוע ספורטיבי מהנה וכבכל שנה ההערכות הנכונה הכוללת צוותי רפואה רבים, שיתוף הפעולה עם עיריית ירושלים, הפקת האירוע, רופאים ואחיות מבי"ח שערי צדק ושימוש בכלי רכב ייעודיים של מד"א לתנאי השטח מבטיחים שנוכל להעניק טיפול רפואי יעיל ומהיר במידת הצורך. אני פונה למשתתפי המרתון להקפיד על הנחיות הרפואיות והבטיחותיות על מנת שהאירוע יסתיים ללא פציעות ומאחל למשתתפים הנאה מלאה ובטוחה."

תחבורה ובטיחות

טראקנט משלימה את הנתיב היבשתי למפרץ הפרסי

מסלולי נסיעה בין נמלי המפרץ למפרץ חיפה (אילוסטרציה טראקנט)

החברה חותמת על הסכם שינוע לדלקים ומוצרים נלווים מהים התיכון לארצות ערב דרך נמלי ישראל. המדובר בקו ההמשך ( (pick & rallשל הנתיב היבשתי אותו מפעילה החברה בחודשים האחרונים בהצלחה

טראקנט וחברה מהמפרץ הפרסי יקיימו במסגרת ההסכם פיילוט (POC) לאחריו ידונו הצדדים בהסכם שיכלול בלעדיות על  ההספקה של החברה, כ- 34 אלף טון בחודש, ובהיקף כללי של כ- 2 מיליון טון דלקים במהלך תקופה של 5 שנים. להערכת החברה, בהנחה לכמויות האלה, מדובר ב-800  משאיות בכל חודש

ועדת הכלכלה עם ההכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצ"ח הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה

אייר פראנס AIR FRANCE בהמראה (צילום יח"צ חו"ל)

ח"כ אלון שוסטר, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר בפתח הדיון, כי בעקבות ביקורת בינ"ל והצורך לצעוד למאה ה-21 אנחנו נדרשים לעמוד בתקנים בינלאומיים. הוא הוסיף כי הוועדה תשים דגש על עצמאותה של הרשות, ואיך ניתן לבסס אותה ולוודא שהחוק מעמיד את מדינת ישראל במקום הראוי מול ארגון התעופה הבינ"ל.

החוקר הראשי ומי שיעמוד בראש הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה, גדי רגב, הציג את ההצעה ואמר כי היא תציב אותנו בעמדה ראויה מול מדינות העולם ומול ארגון התעופה האזרחית הבינ"ל. הוא ציין כי להצעה שני חלקים, האחד הקמת הרשות לחקירה בטיחותית בתעופה כרשות עצמאית לחקירת תאונות ותקריות אוויריות, והשני הוא שינויים והתאמות בפרק חקירת תאונות בחוק הטיס.

רגב הסביר כי התעופה האזרחית היא אמצעי תחבורה מרכזי, בן משתמשים 4.5 מיליארד נוסעים בשנה, ובשנים האחרונות חלה ירידה בתאונות ובהרוגים ופצועים והתעופה האזרחית היא אמצעי התחבורה הבטוח ביותר בעולם, כתוצאה משיפורים טכנולוגיים והדרכה בין היתר בעקבות חקירות ומסקנות שגובשו. עוד אמר רגב, כי בשנת 2016 הייתה ביקורת של ארגון התעופה הבינ"ל, שמצא שבהתחייבות של ישראל אין תשתית משפטית מספקת לאימוץ סטנדרטים בינלאומיים לחקירת תאונות תעופה, ועל כן נדרש התיקון.

ח"כ שלום דנינו שאל האם יש מדינות נוספות שעומדות באמנה והרשות שלה היא חלק ממשרד התחבורה, וח"כ שוסטר שאל מתי תהייה הביקורת הבאה. רגב השיב, כי הביקורת הבאה תהייה ב-2025, ואמר כי הצעת החוק תהפוך את הגוף הקיים היום לרשות והחוקר הראשי יהפוך למנהל הרשות. "יש אין סוף וריאציות של כפיפות – לפרלמנט, למבקר המדינה, כל מדינה המציאה לעצמה פטנט אחר. ב-50% מתוך 20 מדינות שבדקתי הרשות כפופה לשר התחבורה, ויש לזה היגיון מסוים", אמר רגב.

סמנכ"ל אל על, קברניט חובב בן דוד, אמר כי ההצעה מטפלת בסמנטיקה ולא במהות, ולא מבטיחה את עצמאות הרשות. לדבריו, "בדברי ההסבר מופיעה המילה 'עצמאי' 25 פעמים. ספרתי. אבל כשאתה קורא את ההצעה, אין ביקורת על מנהל הרשות ופיטוריו, הוא משרת אמון וההפך הגמור מעצמאי. קראנו לזה עצמאי ועשינו ההפך הגמור. זה לא מינוי מקצועי, הדרישות המקצועיות אפילו הונמכו. הוא לא צריך להיות חוקר, רק בעל הבנה בבטיחות", אמר בן דוד.

נציג משרד המשפטים, עו"ד רון שלמה סולומון, אמר כי עולם החקירה בתעופה הוא מעולם התחקיר הצבאי, כשהמטרה היא לא הליך פלילי או ענישה, אלא הפקת לקחים ותיקונים שנועדו למנוע מקרים עתידיים ולהגביר בטיחות בתעופה. הוא ציין כי הייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה הציע כי המינוי של מנהל הרשות יובא על ידי שרת התחבורה לאישור הממשלה, כדי לחזק את העצמאות.

היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, שאל מדוע הממשלה לא הציעה זאת בהצעת החוק הממשלתית. נציגת הלשכה המשפטית במשרד התחבורה, עו"ד סיגלית ברקאי, השיבה: "חשבו שזו הדרך הנכונה, ומספיק שהיא מקבעת את המצב היום". עו"ד עצמון אמר כי המטרה היא לא לקבע מצב אלא להגביר עצמאות, ועו"ד ברקאי השיבה: "זה נראה שאומרים לו מה לעשות אבל זה לא, הפעילות היא עצמאית".

בתגובה לכך שאל עו"ד עצמון: "למה לא עברנו את הביקורת?", ועו"ד ברקאי השיבה: "כי צריך רשות. היום יש לנו אגף. הארגון מצפה לראות חקיקה מסודרת, כמו שקיימת במדינות רבות בעולם. בהרבה מדינות זו המסגרת שנקבעה – רשות בתוך משרד התחבורה. אנחנו חושבים שההצעה משקפת את המצב היום שהוא תקין, ולכן חשבנו שזה המנגנון הנכון".

ח"כ דנינו התייחס להצעת עו"ד עצמון לאשר את המינוי בממשלה, ואמר כי זה מחזק את העצמאות ולטעמו לא מספיק, אז צריך לפחות את זה. סמנכ"ל אל על בן דוד הוסיף, כי כשאין מסמך מדיניות תעופה לישראל, אז העצמאות היא לא אמתית, ושאל מה יקרה כשיהיה קונפליקט בין הרשויות. "מפתיע אותי שהחוקר מסרב לקבל עוד עצמאות", אמר. עו"ד עצמון הוסיף ושאל איך העצמאות תבוא לידי ביטוי מעבר להצהרה.

רגב התייחס לדברים ואמר כי גם היום לא חלות עליו שום מגבלות לבצע חקירות בטיחותיות, ואין אף אחד שמתערב לו בחקירות. "לא קיבלתי, ואם אקבל אדחה כל פנייה למעורבות. במדינות אחרות יש המון מודלים, השאלה אם מעלי יהיה שר תחבורה או שר ביטחון או אחר זו כבר קביעה של כל מדינה ומדינה", אמר רגב.

רגב הסביר כי אם תוך כדי חקירה הוא מגלה שיש השלכות רוחב, הוא יכול להוציא למנהל רשות התעופה האזרחית המלצה לקרקע מטוסים או פעילות, למשל, ובסמכותו של מנהל רתא לשקול וליישם. בנוסף, אמר כי מותר לו גם להוציא המלצות ביניים, תוך כדי חקירה, למקבילו האמריקאי, ככל שיש צורך בכך לטובת הבטיחות, ולעדכן את חברת התעופה הרלוונטית – וזה כבר קרה.

ח"כ סימון מושאישוילי העיר באשר לסעיף מינוי מנהל הרשות ושאל לגבי כשירותו. ח"כ דנינו אמר: "אנחנו סומכים על רגב, אבל רוצים לדאוג שבעתיד לא יהיה מינוי לא ראוי".

רגב התייחס לכך, ואמר: גילינו שגם מנכ"ל אל על לא צריך להיות טיס, ומנהל רת"א לא חייב להיות טיס, אלא לבוא ממקור ידע אחר בתעופה. בתחום הזה של חקירת תאונות המקור היחיד שהיה בזמני היה חיל האוויר, כי ברשות היה אדם אחד שלא רצה להתמודד. חיל האוויר לא מכיר תעופה אזרחית, לכן הגיעו למסקנה שיותר נכון לקחת מי שהיה 10 שנים ברת"א ומכיר את הנהלים הבינ"ל ויעשה, אני, הסמכה בקורס ויתמנה. זה מה שקרה אצלי".

עו"ד עצמון אמר כי אלו היו הערות הייעוץ המשפטי לוועדה, שהתייחסו לכך שנראה שעל פניו מפחיתים מדרישות הכשירות למינוי מנהל הרשות, לעומת הדרישות כיום למינוי החוקר הראשי. הוא הוסיף כי הצעת החוק מציעה רק דרישת ניסיון בתחום הבטיחות, ולא דרישת ידע או מומחיות, וצריך לשקול להוסיף את זה. נציג משרד המשפטים, עו"ד סולומון, התייחס לכך ואמר: "אנחנו בוחנים אם נכון לבצע שינוי בהצעת החוק, בתיאום עם נציגות שירות המדינה".

במהלך הדיון החלה הוועדה להקריא את סעיפי הצעת החוק, אך ההקראה לא הסתיימה ולא התקיימו הצבעות, והדיונים ימשכו בשבועות הקרובים.

בישראל לא שומרים מרחק: אחד מכל עשרה הרוגים בתאונות דרכים כתוצאה מתאונת חזית אחור

שמירת מרחק מכלי הרכב שלפנינו היא אחד הכללים החשובים בנהיגה ועכשיו גם הנתונים מראים עד כמה זה יכול גם להציל חיים 38  בני אדם נהרגו בתאונות דרכים מסוג התנגשות חזית רכב בחלקו האחורי של רכב בשנת 2023- אחד מכל עשרה הרוגים בתאונות דרכים, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס.

בתחום העירוני נפגעו 529 בני אדם בתאונות מסוג חזית-אחור, שני בני אדם נהרגו ו-98 נפצעו קשה כאשר תל אביב-יפו, ירושלים וחיפה בראש הערים המובילות במספר הנפגעים.

תאונות חזית-אחור הן תאונות בהן רכב מתנגש עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של הרכב הנוסע לפניו. תאונות מסוג זה עלולות לגרום לחבלת גב וצוואר, פגיעות ראש, פגיעות שרירים ורצועות, כשברים, חבלות פנימיות, פציעות קשות ואפילו למוות.

למהירות הנסיעה ולשמירת המרחק משמעות מכרעת ביכולת הנהג לבלום באופן פתאומי. מהירות גבוהה משפיעה באופן ישיר על עוצמת הפגיעה בחלקו האחורי של הרכב שמלפנים כמו גם מרחק העצירה שמתארך.

בעשור החולף (2023-2014), נפגעו בתאונות חזית-אחור 10,526 בני אדם בתחום העירוני – מעל 1,00 נפגעים בממוצע מדי שנה. על פי הנתונים, 58 בני אדם נהרגו בעשור האחרון בערים ובישובים בתאונות מסוג התנגשות חזית באחור ו-765 בני אדם נפצעו קשה.

העיר בה נפגעו הכי הרבה בני אדם בתאונות חזית אחור בעשור האחרון היא תל אביב-יפו שבתחומיה נפגעו 1,315 בני אדם, אחריה ירושלים ובה 1,103 נפגעים ולאחר מכן חיפה שבתחומי העיר נפגעו בעשור האחרון 745 בני אדם בתאונות מן הסוג הזה. העיר הרביעית במספר הנפגעים היא חולון שבתחומיה נפגעו 361 בני אדם והחמישית היא סח'נין עם 342 נפגעים בתאונות חזית-אחור בעשור החולף.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "תאונות דרכים מסוג חזית-אחור נגרמות בעיקר בשל אי שמירת מרחק מתאים מהרכב שמלפנים, נהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך ולעיתים גם בשל היסח דעת של הנהג. עידוד וקידום התקנת מערכות בטיחות  אוטונומיות שמפצות על טעויות הנהג ולמעשה עוצרות את הרכב לפני הפגיעה יוכלו לצמצם באופן משמעותי תאונות מסוג זה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לפעול על מנת להעלות את המודעות לנהיגה במהירות החוקית והמותאמת לתנאי הדרך, לשמירת מרחק נכונה ולהימנעות מגורמים מסיחי דעת, ביניהם הטלפון  הנייד. תאונות הדרכים הן לא גזירת גורל. על שולחנה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים נמצאת תכנית רב שנתית לצמצום הקטל בדרכים וכל יום שהשרה לא מאשרת אותה חושפת את כולנו לסכנה שבכביש".

להלן הנתונים במספר ערים מרכזיות:

  • בתל אביב-יפו נפגעו 1,315 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם שמונה בני אדם נהרגו ו-128 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 75 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם 13 פצועים קשה.
  • בירושלים נפגעו 1,103 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם שבעה בני אדם נהרגו ו-111 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 73 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם 12 פצועים קשה
  • בחיפה נפגעו 745 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם שלושה בני אדם נהרגו ו-56 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 58 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם הרוג אחד ו-13 פצועים קשה.
  • בחולון נפגעו 361 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם בן אדם אחד נהרג ו-14 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 17 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם שלושה פצועים קשה.
  • בסח'נין נפגעו 342 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם בן אדם אחד נהרג וחמישה נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר שלושה בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם אחד פצוע קשה.
  • בחדרה נפגעו 338 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם בן אדם אחד נהרג ושמונה נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר שישה בני אדם בתאונות מסוג זה.
  • בפתח תקווה נפגעו 272 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם ארבעה בני אדם נהרגו ו-23 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 21 בני אדם בתאונות מסוג זה.
  • בנתניה נפגעו 257 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם ארבעה בני אדם נהרגו ו-21 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 17 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם שני פצועים קשה.
  • בבאר שבע נפגעו 253 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם בן אדם אחד נהרג ו-27 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר חמישה בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם פצוע קשה אחד.
  • ברמת גן נפגעו 238 בני אדם בתאונות חזית-אחור בעשור החולף (2023-2014), מהם שמונה בן אדם אחד נהרג ו-24 נפצעו קשה. בשנת 2023 נפגעו בעיר 29 בני אדם בתאונות מסוג זה, מתוכם חמישה פצועים קשה.

תאונות חזית אחור – לא גזירת גורל: כמו רוב תאונות הדרכים גם את התאונות חזית-אחור ניתן למנוע באמצעות מערכות בטיחות מתאימים לרכב והגברת המודעות לשמירה על מרחק גדול מהרכב שמלפנים. מערכות הבלימה האוטונומיות מפצות על טעויות הגורם האנושי (עייפות, היסח דעת, שיקול דעת מוטעה) ובמקרים רבים עוצרות את הרכב באופן עצמאי. מערכות טכנולוגיות מהסוג הזה מזהות מצב בו הנהג מתקרב לרכב שמלפנים באופן מסוכן וכי צפויה התנגשות, מאטות את הרכב באופן אוטונומי עד כדי עצירה מוחלטת ומונעות את התנגשות.

על פי ניתוח הנתונים  לגיל הרכב מרכיב משמעותי בצמצום תאונות מסוג חזית-אחור. כלי רכב שיוצרו בשנת 2008 היו מעורבים בהכי הרבה תאונות חזית -אחור בעשור האחרון (2,120). כלי רכב שיוצרו בשנים מאוחרות יותר וככל הנראה מאובזרים במערכות בטיחות חדשות, ניתן לראות מעורבות פחותה באופן משמעותי בתאונות מסוג זה. לטכנולוגיה יש חלק גדול בצמצום תאונות חזית אחור ופיצוי על טעויות הגורם האנושי.

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה הצ"ח לאפשר תשלום תחבורה ציבורית בכרטיס אשראי

תשלום הקניות בכרטיס אשראי (צילום יח"צ חו"ל ויזה העולמית)

ח"כ מלול הסביר כי כדי להרחיב את השימוש בתחבורה הציבורית ולהקל על העומס והפקקים צריך לפעול לפשט ולהנגיש את אמצעי התחבורה הציבורית לכמה שיותר משתמשים, בהם גם נוסעים מזדמנים ובעלי רכבים פרטיים. הוא הסביר כי היום מי שרוצה לשלם בתחבורה ציבורית צריך להוציא רב קו, לטעון אותו ולתקף אותו, או להוריד אפליקציות ולטעון אמצעי תשלום. "הסרבול הזה מונע מציבור גדול להשתמש בתחבורה ציבורית, והצעת החוק באה להקל על המשתמשים", אמר.

נציג הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד עופר לוי, אמר כי המשרד התחיל כבר בפיילוט לשימוש בכרטיסי אשראי בגוש דן, עם חברת דן, ומתכוון להרחיבו גם לחיפה ואילת. הוא הוסיף כי אין מחלוקת על הצורך, אלא על השאלה איך מגיעים ליעד. "לצערי לא הגענו להסכמה. אנחנו חושבים שההסדרה צריכה להיות באמצעות צווי הפיקוח על המחירים ולא בחקיקה ראשית", אמר. נציגת משרד המשפטים, עו"ד איילת פלדמן, אמרה גם היא כי המשרד תומך בעמדת משרד התחבורה, אך הדבר לא סותר את סמכותה של הכנסת.

ח"כ מלול ציין כי הפיילוט הוא משנת 2017, ועד היום לא נעשה כלום. היו"ר ביטן אמר כי בגלל ששום דבר לא נעשה הוא לא מקבל את הטענה של עו"ד לוי, והוסיף כי כיו"ר ועדה הוא לא כפוף להתחייבויות של ח"כ מלול, אלא מחויב לבחון את ההצעה ולקבל החלטה עניינית.

ח"כ דנינו ביקש לקבל פרטים על הפיילוט, כדי לבחון השפעתו על הצעת החוק. נציג משרד התחבורה, איתי לניר, הסביר כי היו שני פיילוטים, אחד ברכבת עם ישראכרט בשנת 2017, והשני עם חברת דן. היו"ר ביטן שב ואמר כי אנחנו כבר ב-2024 ומשרד התחבורה עדיין לא הוציא צווים. עו"ד לוי השיב כי ההחלטה התקבלה באוגוסט 2023, ונתקעה בדיוק כמו שהצעת החוק נתקעה בגלל המלחמה.

היו"ר ביטן התייחס לכך, ואמר כי יעלה את ההצעה להצבעה לאישור בקריאה ראשונה, מאחר והדבר מחויב המציאות. ח"כ משה פסל אמר כי מה שחשוב זה מתי בסוף תהייה תוצאה ונראה את זה קורה בשטח. מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, ביקש לאפשר שימוש גם בכרטיסי דביט. ח"כ מלול התייחס לכך ואמר כי הדבר יבחן ויתוקן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך הדיון התעוררו מחלוקות באשר לשאלת מועד הכניסה לתוקף של ההצעה, והשאלה האם מדובר בהצעת חוק שיש לה עלות משמעותית לתקציב המדינה. באשר לזמן ההיערכות ביקש עו"ד לוי שנה וחצי, ואמר כי צריך להתקין מסוף חדש בכ-6,000-7,000 אוטובוסים. לניר העריך כי העלות תהייה כמאה מיליון שקלים, ונציגת האוצר, שחר בר אמרה כי תהייה עלות תקציבית אך היא לא יודעת להגיד כרגע כמה.

ח"כ מלול זעם על כך ואמר כי אם לא היה מקדם את הצעת החוק שלו המשרד לא היה פועל לקדם את הצווים. "אתם רוצים למסמס את זה ואין לי מושג מה האינטרס שלכם", אמר. היו"ר ביטן התייחס להערכת העלות ודרש לקבל את הפירוט המלא. הוא הציע לקבוע כי ההצעה תיכנס לתוקף 9 חודשים לאחר אישורה הסופי, ואמר כי הדבר ייבחן שוב בעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בתום הדיון, כאמור, אישרה הוועדה את ההצעה לקריאה ראשונה פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטן, ח"כ מלול וח"כ פסל.

טכנולוגיה

כנס אילת-אילות הבינלאומי לאנרגיות מתחדשות ונקיות באילת

כתמי שמן במפרץ אילת (צילום יוליק שוימר, המשרד להגנת הסביבה)

בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת ונקייה שהתקיים לאחרונה באילת, התקיים מושב עמק המימן של ישראל. ג'אנט שלום, מנהלת אגף תכנון ומדיניות, משרד האנרגיה והתשתיות התייחסה לחשיבות המימן למדינת ישראל בשל היותה אי אנרגטי שהמימן יכול לפרוץ.  "רוב המדינות שנבדקו משקיעות כסף בפיתוח מימן, מובילות עמקי מימן ואסטרטגיות של מימן ובודקות שתשתיות של גז קיימות יכולות להיות רלוונטיות למימן. ישראל היא אי אנרגטי והמימן יכולה לפרוץ את האי. אין הרבה קרקע וזה משמעותי למימן אבל חזקים בחדשנות ויש לנו נכסים אחרים מתאימים. " אמרה שלום בפתח המושב.

ג'נט שלום, משרד האנרגיה: "גם בתרחיש שמרני ישראל תצטרך מימן וצריך לפעול היום כדי לקדם מימן בישראל. יקודמו 5 פעולות: המשך השקעות בפיילוטים ומו"פ. לקדם עמקי מימן. לקדם שת"פ בינלאומי בכמה רמות, ונצטרך להיות צרכן של מימן, ב ישראל יכולה להיות גשר אנרגטי, ולבסוף בדיקת תשתיות. משרד האנרגיה שואף לייצר רגולציה מותאמת בצרכים של המשק כרגע ולא לייצר חקיקת מימן רחבה שתסנדל משק בבנייה ולפעול לקידום פורום מימן בין מגזרי עם הממשלה, יזמי אנרגיה וכו לייצור פתרונות מותאמים בזמן אמת. עמק המימן ילמד אותנו על הצרכים ולעשות נסיונות רגלטוריים, שטח נסיונות לתעשייה ומחק ולהכשיר את הקרקע ליזמים ישראלים בתחום האנרגיה, למידה על מימן, מסחר במימן וכמובן שיח על שת"פ אזורי עם תשתיות קיימות לטובת גשר אנרגטי."

יאיר רובינשטיין, סמנכ"ל פיתוח עסקי וחדשנות, נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) דיבר על מוכנות תשתיות הגז לקלוט מימן בעתיד והצורך בתמיכה ממשלתית. "אנחנו תשתית שפותרת את בעיית השינוע של האנרגיה שהיא בעיה בטיחותית ועסקית. כיצד אני מייצר מספיק מימן. ובנוסף, אנחנו חולייה מקשרת לשוק הפרטי והרגולציה מכיוון שכדלק ראשוני הוא יותר יקר מכל דלק אחר. חייבים בתמיכה ממשלתית ורואים את זה בכל העולם, כל חברות ההולכה בעולם לקחו על זה אחריות. המימון של הולכת המימן מגיע ממס פחמן. תוכנית של מעל ל 30 אלף מטר של צנרת שרוצים להקים באירופה וחברות ההולכה עם קריטית לבניית כזה משק. ישראל קצת מאחור אבל ניתן ללמוד מטעויות של אחרים בגלל זה. ב2023 נתגז טיפלה להוליך מימן ומבחינה רגולטורית. ביחד עם רשות הגז אנחנו הגענו לנקודה שמערכת ההולכה של הגז הטבעי היום יכולה להוביל מימן. בנוסף, נתג"ז הכינה תוכנית אב עם נתונים ותרחישים ממשרד האנרגיה. היום מתארגנים ליישום והכוונה להקים מודל בגודל תעשייתי ואמיתי, לא עוד פיילוט טכנולוגי למרות החשיבות שלה. נתגז הוציאה קול קורא והתקבלה הרבה התעניינות, תאגידי גדולים ומשמעותיים עם יכולת הקמה ומימון ועכשיו הזמן למדל את זה ובסוף השנה לבוא עם מודל וללכת לממשלה ולהציג את הצעדים כיצד לתמוך בתעשייה הזאת. לאחר מכן, ביחד עם הקול קורא ימשיכו קשר עם התאגידים."

מומחה המימן מאוניברסטית בר אילן, פרופ' ליאור אלבז מהמחלקה לכימיה, אונ' בר-אילן, מנהל המעבדות לטכנולוגיות מימן (במסגרת המכון הלאומי לאנרגיה בת קיימא) דיבר על ישראל וחשיבותה כמרכז מימן שיכול לקדם יחסים כלכליים עם סעודיה. "האזור שלנו בישראל מעולה לייצור מימן, 3.2 יורו לקילוגרם בזמן שבעולם מדברים על 5 יורו ויותר. העמק באזור יטבתה מתאים לייצור ושימוש מקומי של מימן ולהגיע בסופו של דבר עד אילת. ערב הסעודית רוצה לשנע את המימן דרך ישראל במסגרת נורמליזציה. ישראל יכולה להיות שחקן מרכזי שיתרום לשיתוף פעולה אזורי. באזור שלנו מדינות המפרץ, כמו סעודיה, מקימה את העיר נאום בגלל המיקום לתעלת סואץ והכוונה להשקיע חצי טריליון דולר בעיר העתידית הזאת. באירופה יותר זול להקים תשתיות של דלקים ומולקולות מימן בעלות של 230 יורו לקילו וואט לחשמל. רוסיה משנעת גז טבעי לאירופה כי התשתיות יותר זולות. 90 עמקי מימן בעולם מתאימים  להפוך למרכזי ייצור ושינוע מימן ובעתיד יתחברו למערכת אחת גדולה. רוב הפארקים באירופה עדיין לא מוקמים ועדיין בתהליכי בנייה. בקליפורניה רשות הנמלים הולכת להיות פארק מימן גדול לספינות מלגזות וכו'. מדברים על בין 5 ל 10 מיליארד דולר למימון של פארק."

ים אפרתי, מנכ"ל דוראל מימן: "הערבה היא המקום הנכון ביותר לייצור להקמת תשתיות של מימן וגם אולי מהאזורים היחידים. דוראל מימן הוקמה כפלטפורמה לייזום והקמת מימן ירוק ואמוניה ירוקה לתעשייה ותחליף לגז טבעי. הצנרת של גז טבעי תוביל מימן בעוד 10-15 שנה. למימן יש בעיה של העברה ולעשות אחסון ועם עושים את זה באותו אזור מדלגים את העניין הזה. אזור גיאוגרפי אחד עם תמיכה ממשלתית וחיבור עם טכנולוגיה חדשנית במקביל למודל עסקי כדי שיחזיק לטווח זמן ארוך. האקוסיסטם הזה ייצור מקום לחינוך לשימוש במימן כמקור לאנרגיה."

ליאור שמואלי, דירקטור ואחראי על דלקים מתחדשים, דור כימיקלים: "החדשנות שלנו היא בתחום המטנול. באמצעות המטנול מייצרים מימן, וצריך לספק לצרכן הסופי, לתחנת דלק, שימוש ימי או לפיתוח דלקים נוספים. דור מייצרת, נותנת אספקה ותדלוק. באמצעות הזרמה או המכולות מספקים דור את המימן עד הלקוח. מרכזי תדלוק מימן יכולים להיות מבוססים על המטנול כדי שהלקוח ייצור את המימן למכוניות שלו לצורך העניין. כשמדברים על עמק מימן ואזור הערבה אני רוצה להציע את מפרץ חיפה עם אתר בעל יכולות ייצור שכבר קיימות יחד עם השקעה ממשלתית."

אסף לוי, יועץ בכיר בתחום האנרגיה הירוקה: "שוק המימן ממשיך לגדול אך פחות מהתחזיות, הרבה הכרזות מעט פרקטיות. מחירי המימן הירוק יורד אבל ממש לאט. הריבית הוא גורם ראשי להאטה של פרוייקטים בפועל. מבחינת כמות פרוייקטים, הרוב באירופה ולאחר מכן ארה"ב. עלות הכספית היא בין 100 ל500 מיליון דולר לפרויקט."

רותם ארד, מנהל פיתוח עסקי, H2Pro: "גייסנו 107 מיליון דולר לאחד הסטארטאפים הגדולים בארץ בתחום המימן. 30 אחוז מהאנרגיה הולכת לאיבוד  ומשהו דומה קורה לאלקטרולייזרים. הפטנט מתבסס עם הוצאת ממברנה וייצור זול יותר.  הטכנולוגיה הזו יכולה להגיע למקום שהיעלות גבוהה – 97 אחוז יעלות לעומת 70 אחוז יעילות."

איתן פרנס,מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, פתח ואמר כי: "אנחנו נמצאים במעמד לא פשוט בכלל, אולי אחד הקשים שאפשר לדמיין. חברנו גלעד יעבץ מייסד אנלייט נמצא איתנו כאן והמושב מוקדש לזיכרו של הבן, סרן יפתח יעבץ ז"ל, שנפל בקרבות הקשים של ה-7 לאוקטובר. זה מחיר נוראי וחשובה ההקרבה".

גלעד יעבץ הודה על המקום, מספר על בוקר ה-7 באוקטובר. "יפתח התעורר בבית ברמת השרון, הרים טלפונים והחליטו על דעת עצמם להקפיץ את כל יחידת מגלן ותוך חצי שעה הוא כבר דהר דרומה. הוא ניהל מאות שיחות כדי לתאם את כל מה שאפשר כדי להביא כוחות דרומה. השיחה האחרונה שלי איתו היתה ב-8 בבוקר. הוא אמר- יש בלאגן גדול, עשרות מחבלים חדרו לארץ. זה בעצם כל מה שיפתח, חן בוכריס, אפיק ואנשים נוספים שהיו איתו. הם לא חיכו לפקודות ולא חיכו שמישהו יפעיל אותם אלא פשוט טסו הכי מהר דרומה והקריבו את עצמם כדי להציל אזרחים. הם הצליחו ליצור חזית ואחרי שלוש שעות הצליחו להשיג שליטה.  אנחנו אימצנו את קיבוץ נחל עוז יחד עם בז"ן ומנסים לסייע כמה שיותר."

מבחינת משק החשמל, אנחנו נמצאים ב-7 באוקטובר. אני אישית חושבת שאם תהיה חזית נוספת בצפון, רמת הפגיעות של משק החשמל מאוד גבוהה. אנחנו מספיק חכמים ומבינים כמה אנחנו פגיעים בכל רשת החשמל, בכל הרמות. כל משוואה שעשינו עד היום צריך להכפיל בשלוש. אם חשבנו שחימושים יספיקו לחודש וחצי וכבר נלחמים חצי שנה, אז אותו הדבר על שנאים. צריך לעשות את החישוב הזה ללא כל שאלה עסקית.

הדרך האמיתית לייצר חשמל בארץ היא אנרגיה מבוזרת, אנרגיה מתחדשת. הביזור יוצר חוסן שאין לו תחליף.  צריך להפוך אנרגיה מתחדשת בארץ להכרח ביטחוני. זו הדרך. מי שמכיר בעזה ובחאן יונס יש להם פאנלים סולרים שעוזר להם לשרוד. זו הדרך. צריך לייצר ביזור מאוד גדול וזה חייב להיות מטרה לאומית. קצב של הקמות כשמחליטים ככה הוא פי 4 וכולם צריכים לתת כתף. אני אומר את זה מסיבה לאומית נטו. מעבר לכל שיקול אחר.
רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות: "אני מאמין שכל מי שנמצא כאן בחדר עובד קשה כדי לעשות את המדינה שלנו נקייה וטובה יותר לטובת הדורות הבאים. השנים הקרובות קריטיות ואנחנו מקווים שנעבוד ביעד של אנרגיות מתחברות לכיוון שנת 2026-2027, עם 20% אנרגיות מתחדשות, ב2030 30% ולקבוע יעדים נוספים לעתיד, גם ל-2040. אנחנו צריכים להסתכל קדימה ולשדר ליזמים. ישראל התחייבה ליעדים של איפוס פליטות ולכן המגמה ברורה."

יש לפנינו שבעה המהלכים שמשנים מציאות:

  1. אתגר הרשת- החסם של אנרגיות מתחדשות. המרכזי. רשת החשמל של ישראל נמצאת בתת-ביצוע. הפתרון: השקעה ברשת הולכה, היה הסכם לפיתוח רשת ההולכה ב-17 מיליארד שקל. שר האנרגיה הנוכחי יחתום על תוכנית פיתוח נוספת של רשת החלוקה בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים
  2. אגירה- ישראל בדרך להיות מובילה בתחום האגירה. ישראל עם הייחודיות שלה שכמעט כל האגירה מגיעה מאנרגיית השמש, יש חשיבות לאנרגיות מתחדשות. באילת-אילות גם בלילה, 100% מהחשמל הוא אגירה. אגירה לא חשובה רק לאנרגיה מתחדשת אלא גם לצרכי יישוב התדר וגם לצרכי ביטחון שהבנו כמה הם חשובים.
  3. חיוב PV:. רוצים להפוך את ישראל למדינה שמחייבת להקים אנרגיה סולארית על גגות. ממשלת ישראל כבר החליטה לחייב כל בניין חדש שאינו למגורים שיותקנו עליו פאנלים סולאריים. בעבר דודי השמש היו דרמה והיום כולנו נהנים מזה, והגיע הזמן לעוד שינוי
  4. אגרו וולטאי- ישראל שהובילה בתחום החקלאות ועכשיו מובילה בתחום הסולארי, אין שום סיבה שלא תהיה מובילה בשילוב בין שניהם ברמה העולמית. להקצות שטחים חקלאיים שיוקמו מעל השדות הפעילים וכך יתאפשר גידול חקלאי וגם שדה סולארי. אבל השוק לא מחכה לנו עם הניסויים וכבר משווקים קרקעות ופרויקטים שמשלבים בין אנרגיה לחקלאות
  5. דו שימוש: יש את הקלאסי בין רפתות בתים ומאגרי מים. הדו-שימוש שמערב את האזרחים הקטנים ובעלי העסקים בתעשייה של הנארגיות המתחדשות, צריך להרחיב את השימוש לשימושים נוספים. בין אם קירוי חניונים, שבילי אופניים, פאנלים סולאריים המובנים בתוך בניית הבניינים, מחממי מים שמייצרים גם אנרגיה מהשמש ועוד
  6. תובילו כדוגמה: הממשלה צריכה להראות שהיא עושה צעדים בכיוון מבחינתה. אנחנו בשנים הבאות מתכונוים לקדם מאות ואפילו אלפים של מגה וואטים מעודכנים בנכסים ממשלתיים. בשטחים כלואים בתוך בסיסי צה"ל שיהיו בהם פאנלים סולאריים, יש שם פוטנציאל אדיר של עשרות מגה וואט. גם התחנות של רכבת ישראל יכולה להכניס ולכסות את התחנות בפאנלים סולאריים
  7. התייעלות באנרגיה: צריך לזכור כמה אנרגיה מתחדשת מסך האנרגיה. לפעול לייצור של עוד אנרגיה מתחדשת אבל להקטין ולייעל את צריכת האנרגיה של ישראל. הצריכה של הנארגיה בישראל היא מהגדולים בOECD. גם בתחום של התייעלות באנרגיה, ישראל נשארת מאחור. צריך לעשות הרבה צעדים של הסברה ורגולוציה ובנייה ירוקה ונושאים נוספים כדי לדאוג שהצריכה תתייעל

שאלה- רשות החשמל מתמודדת עם הרבה אתגרים לא פשוטים. משק החשמל לא בדיוק קם ביום אחד, יש טלאים של עשייה והחלטות ממשלה ורגולציות שונות. אבל קודם כל ראינו את היעד של 2030. עד כמה הוא שאפתני ואיך ברשות החשמל נערכים לעמידה ביעד? האם יש לך מקום לקבוע יעדים לאחר 2030?

עוז לוי, סמנכ"ל רגולציה, רשות החשמל: דבר ראשון אני נפעם ונרגש מהדברים של גלעד. אלו דברים שעוברים מדור לדור. לעניינו: כן, מדובר פה על היעדים שנקבעו וצריכים להיקבע. אם נסתכל על היעד של 2030- שנקבע לעשור אח"כ, בפרספקטיבה של כמה שנים קדימה, אני חושב שזה יעד מצוין. הוא יעד טוב ברמה שלו- 30% ב-2030 זה יעד שאפתני אבל בר השגה וכך צריך להיות יעד. הוא יעד גם טוב בנוגע לאופי שלו: עשר שנים זו תקופה נכונה לקבוע אליה יעדים בתחום כמו אנרגיות מתחדשות. אני חושב שטוב תעשה הממשלה אם תקבע יעד ל-2035. אפשר לקבוע גם יעדים ל-2040, 2050 אבל מנקודת מבטנו ברשות החשמל, שמסתכלים על היעדים כמו תוכנית עבודה- אופק של עשר שנים הוא האופק הנכון.

לגבי היעדים: אנחנו עומדים היום על 12% אנרגיות מתחדשות לפי צריכה. הפוטנציאל של הייצור- כבר 14.5%. זה כבר מגמה. זה לא סוד שיהיה לנו קשה לעמוד ביעדים של 2025 ולא נצליח להגיע לזה ממגוון סיבות וגם בגלל המלחמה שאילצה אותנו בדחיית מועדי פרויקטים חודשים קדימה. אנחנו כן רואים איך אנחנו פוגשים את היעד הזה באיחור חדש, ב-2026 ואולי קצת אחר כך. הרבה בגלל הפרויקט פורץ הדרך לפתוח את הרשת לעוד 2,500 מגה ואט

ברור שכדי לקדם את התחום ולעמוד ביעדים, צריך לחפש ולמצוא מנועי צמיחה אחרים. כמו האגרו-וולטאי, הדו-שימוש, חשיבה מחודשת על כל נושא הייצור והאגירה מחוץ למונה. עוד נושא אחד שלא עלה: אנחנו ברשות החשמל חושבים שמנוע צמיחה משמעותי לאנרגיה מתחדשת ואגירה יכול להגיע מהצד של האספקה. כלומר- שהיצרנים של האנרגיה המתחדשת יוכלו למכור את האנרגיה שלהם לצרכנים פרטיים.

בנוסף, החלטה משמעותית שהתקבלה: לאפשר למשקי הבית גם אם אין להם מונה חכם להצטרף לאספקה. מה שצריך, זה שמתקני הייצור יספקו גם לצרכנים. כבר בתחילת השנה הזו יצרנים מוכרים לצרכנים דרך המספקים. והשלב הבא עליו אנחנו עובדים, זה לאפשר לא רק למתקני רשת ואגירה ברשת החלוקה, אלא גם למתקנים ברשת ההולכה למכור את החשמל שלהם לצרכנים.

שאלה- אנרגיות מתחדשות זה חסמים חדשים. אנחנו רואים שווקי חשמל משוכללים בעולם. יקי מנכ"ל דוראל, תוכל לדבר על חשמל ירוק?

יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל: "אנחנו מברכים את ההסדרה של רשות החשמל כדי למכור לצרכנים שלנו חשמל. היה לנו מוטיב עיקרי: לחפש שווקים שיש בהם שוק של מודל חופשי. כשזה קרה כאן בישראל, זה תפס אותנו. יש לנו אחיזה בכל שלבי השרשרת. דיברנו לפני שנתיים על אגירה בחבל אילות ועכשיו כבר יש 1,500 מגה ואט של אגירה שמותקנים.

אנחנו נהיה שם כדי לתמוך ביעדים של המדינה ואנחנו רואים המשכיות טובה משמעותית פה בשוק. אנחנו פותחים את המתקן המסחרי הראשון שלו, מתקן אגרו-וולטאי. גם אבוקדו וגם סולארי וגם אגירה. זה סימן של איך שיראה השוק קדימה, לטובת התמודדות עם כל האתגרים של שילוב אנרגיה בישראל ויישום המטרות שלנו והמטריות המשקיות".

שאלה- גלעד, באנלייט אתם עוסקים באספקת חשמל אבל יש יותר ביקוש מהיצע.  כמה עמוק החסם של הרשת?

גלעד יעבץ, מייסד משותף, מנכ"ל ודירקטור, אנלייט: "צריך להסתכל עשר שנים קדימה, אבל אני אסתכל עוד יותר רחוק, ל-2050. תהיה צריכה של 75 גיגה ואט. כדי שמדינת ישראל תצליח באנרגיות מתחדשות זה 300 אלף דונם. היום יש בישראל כבר 4 מיליון דונם חקלאים היום ו-1.2 גידולי שדה. זה מאוד ישים, באחוז מאוד לא גדול- 7% , אחוז שבו אפשר יהיה לעשות דו-שימוש, לכסות את כל הצרכים וגם להחזיר את העלות דרך פתרונות אגירה.

אותו דבר עם רשת החשמל: כדי שזה יקרה, יש 3 אלמנטים שגורמים לזה. רשת החשמל, קרקע ורישוי. צריך לאמץ את מה שקורה במדינות אירופה שכבר הגיעו שם ל-50% של אגירה, צריך לתת לחברה ממשלתית כמו רשות החשמל לעשות את ה"לאסט מייל" ביחד עם היזמים. אם צריך להקים 100 מקטעים לחברה אחת ממשלתית, זה ייקח לה זמן. אבל אם נותנים ל-100 יזמים להקים 100 מקטעים  בפיקוח שלה, זה ייבנה בפרק זמן הרבה יותר מהיר"

בנושא הקרקע- צריך להקצות 100 אלף דונם. זה יוריד ממחיר הקרקע. להקצות את הקרקע בהיקפים גדולים ולהבין שזה ייקח 100 אלף דונים מתוך 20 מיליון דונם. וגם: רישוי. להוסיף וועדת אנרגיות מתחדשות בכל רשות. אין בבעיה להכפיל את הקצב פי 2 או פי 3. אנחנו נמצאים באותו המקום אם לא נשנה את הדרך.

שאלה- איליה, זה שאתה כאן זה אומר שניצחנו". מה דעתך על מחיר הקרקע שנגזר מעלויות?

איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים בנושאי תשתיות, משרד האוצר: "כמשרד האוצר, היינו פרטנרים מאוד גדולים של התעשייה בהקשר הזה. באמת נפתחה החלטה שהיתה בתוקף הרבה שנים של תכנון 20 אלף דונם. הוספה מכסה יותר גדולה. כדי לאפשר את הדו-שימוש, המנהל ראה לנכון להגביל את הבנייה בשטחים הפתוחים. אמנם יש שטחים בישראל אבל אנחנו מדינה שהמשאב בה מאוד יקר ומאוד חסר. אז אנחנו לא רוצים לעשות תהליכים שנראים נכון ויכולים להתגלות כבבי לדורות. ברגע שהשוק יגיע לסיום המכסה של ה-35 אלף דונם ומגה פרויקטים משמעותיים בעוטף ישראל ובמקומות אחרים.

עניין הרישוי- תכנון באופן כללי. פה יש רמה של תכנון הרשת וביחד עם נגה, במסגרת חוק התשתיות הלאומיות. יש חסם מאוד מרכזי ברשת שהוא תהליכי התכנון. במיקרו- הוחלט לעבות באופן משמעותי את הות"ל- ועדה לתשתיות לאומיות במטרה להאיץ פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת.

סיפור הלאסט מייל- פה אני חושב שזה נכון. בשנת 2025 אם לא יוחלט מוקדם מדי, תסתיים למעשה הרפורמה במשק החשמל. יש מקום לחשוב על דרכים איך לקדם את משק החשמל. אנחנו עושים את זה לא מעט במשק התחבורה. נותנים להם אחריות לבצע את הלאסט מייל. זה בהחלט סביר מאוד ש-100 חברות או 20 חברות שפועלות בשוק יוכלו לעשות זאת בצורה יעילה יותר.

לגבי מס הפחמן: אנחנו בעיצומם של דיונים בכנסת. זה אירוע שנידון בכנסת גם בפעמים קודמות ולא יאושר. אני אופיטימי שיאושר הפעם. מדובר בכך שבאירופה ובמרבית העולם המערבי מקובל היום לתמחר את הפליטות של מזהמים שונים. יש מנגנונים שונים כיצד.

"יש עיוות במשק החשמל: מצד אחד מדברים על שוק תחרותי ומצד שני יש פה תהליכים של קביעת תעריפים. לנצח קביעת תעריפים תהיה תוצאה פחות אופטימלית בשוק תחרותי. אבל מה הסדרת השוק מפספסת? את ההשפעות החיצוניות שיש לשימוש בטכנולוגיות השונות. כי לא שווה הייצור בגז טבעי מהייצור באנרגיה מתחדשת. כל סוגיית הפליטות: הגז הטבעי מזהם יותר ומביא לכך שקשה יותר לעמוד ביעדים שאנחנו צריכים להגיע אליהם.  ברגע שאנחנו מתמחרים את הגז ומייקרים את העלות שלו, ניתן יהיה לייצר מגרש תחרות בין הגז הטבעי לאנרגיה המתחדשת".

שאלה: מתקני הולכה ויש לך כמה כמה מאות מגה וואטים מוכנים ומזומנים אבל לא קורים?

עו"ד נדב ברקן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, EDF Renewables ישראל "יש יעדים רחוקים וקרובים, אני אטוס טיפה יותר נמוך. לפעמים כשמחפשים פתרונות ממש רחוק, מפספסים שזה מתחת לאף. לפני שנתיים אמרו לנו- שחררו לנו, תנו לנו שוק תחרותי, בלי סובסידיות ובלי תעריפים ובאמת לאט לאט זה שוחרר ויש ביקוש מטורף לחשמל ירוק. אני עושה תחזיות ל-2027 מתי נתחבר לרשת החשמל. אבל הבנו שעבדנו קצת הפוך. מודל שוק צריך לבוא קודם כל מלמעלה למטה. ממתח עליון אחר כך מתח גבוה. אחר כך עוד פתרונות. בסוף, יוטיליטי גדול, הרבה יותר לאזן מודל שוק ונגה תעשה את זה"
"רק ממה שאני מכירה -יש 600 מגה ואט פרויקטים של תוכניות מאושרות, תהליכים בבנייה. תנו להתקדם אבל זה בהמתנה. זה 600 מגה וואט לפני אספקט של אגירה, תוכניות מאושרות ברמה של היתר בנייה. אומרים- תנו לנו לבנות אבל אין אסדרה. אני אחרי 4 חודשים של מילואים ומרגיש שחזרנו בזמן כי פתאום מבקשים מאיתנו רשיונות מותנים. חברים, שחררו!! אנחנו בדז'ה וו, תיענו בבקשה לקריאה שלנו בעבר וגם היום. הפיתרון הקל: 600 מגה ואט, רשת ההולכה, תנו לנו.

עוז לוי, סמנכ"ל רגולציה, רשות החשמל: "כולם רוצים הסדרה ומהר ובצדק. הם גם רוצים הסדרה טובה. אתה רוצה הסדרה לאגירה ל-PV ואגירה למתח עליון. אחרים רוצים שהמודל יתן מענה ויהיה קוהרנטי עם רשת החלוקה. אנחנו לא מסתכלים רק על הPV בהולכה אלא גם על מתקני הגז ולשלוט ולנהל אותם כמו שצריך. בסוף- כולם רוצים שהערך בתוך המודל הזה יגיע לא רק ליצרנים אלא גם לצרכני הקצה בסוף. זו עבודה מורכבת, אנחנו על זה בכל הכוח, אבל זה ייקח את הזמן.

במושב של מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין ומנכ"ל משרד להגנת הסביבה, גיא סמט שדיברו על הצורך בשיתוף פעולה אזורי לקידום האנרגיה המתחדשת וקראו במשותף לציבור בישראל להפסיק לקנות גנרטורים ולהשקיעה במערכות סולאריות ביתיות. מנכ"לי שני המשרדים גם הצהירו שלא יתנו יד להפסקת המחקר ופיתוח של האנרגיות המתחדשות בישראל

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות- תפסיקו לקנות גנרטורים: "לא נכון להשקיע בגנרטורים וזה לא צו השעה. אנחנו עמלים על אמינות וביטחון אנרגטי. משרד האנרגיה פועלת לתוכנית אגירה לבתים פרטיים וזה חלק מניהול תקין של המשק."

על השקעה במחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת: "יחידת המדען הראשי לא תיסגר בשום פנים ואופן. זה ייעקר את המהות של קידמה ופיתוח והיתרונות היחסיים של ישראל ומשרד האנרגיה. לצורך גיוון מקורות האנרגיה, עתיד מדינת ישראל תלויה גם במחקר ופיתוח מקורות אנרגיה חדשים."

על השקעה במשק האנרגיה ותימרוץ יזמים- "בישראל הייתה תקופה ארוכה של תת השקעה במשק האנרגיה והחשמל. היזמים הפרטיים הם שותפים אמיתיים לפיתוח ולשיווק אסון משק האנרגיה אני חושב שאנחנו כמדינה צריכים להתייחס אליהם ממש כשותפים שלהם לעניין הזה. שמנו לעצמנו יעדים שבמהותם יתמרצו יזמים ולא יהיו תלויים רק בניהול והשקעה ממשלתית. היעדים שלנו כדאיות כלכלית ליזמים בארץ ובחו"ל בהשקעה שלהם במשק האנרגיה עם פוטנציאל כלכלי ליזמים ורווח מהותי למדינת ישראל. בלי זה לא נעמוד ביעדים של האנרגיה התחדשת.

עמידה ביעדי האנרגיה המחדשת – "אנחנו רחוקים כרגע מהיעדים של המשרד כי הבעיה המרכזית היא רשת החשמל שלא נותנת לעמוד ביעדים של משק האנרגיה. אנחנו מקדמים אישורי תוכנית לדו שימוש אנרגיה סולארית (PV) בשטחים ונבנה תוכנית מגובשת ועניינית לצד השקעות מסיביות שהשר מקדם.

מו"פ בינלאומי בתחום האנרגיה-  "כמעט בכל ביקור מדיני כל מדינה ביקשה מהשר אלי כהן להיעזר ביכולות שלנו בתחום האנרגיה, אפילו מדינות כמו הודו. התחום של קשרים ושתפים עם מדינות האזור ורחוקות יותר בתחום מחקר פיתוח הוא קרקע פוריה ויכול לסייע לישראל לחזק את מעמדה בעולם והקשרים שלה. אנחנו שוקדים על תוכנית פעולה בקרב מדינות שונות וחידוש יחסים ברקע המלחמה."

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה "קניית גנרטורים בישראל זה טיפשות". "יש לקראו לאזרחים לא לקנות גנרטורים וזה פשוט ישאר כמפגע בחצר. תקנו מערכות סולאריות במקום. אפילו בעזה יש להם חשמל בעזרת אנרגיה סולארית. לקנות גנרטור זו השקעה טיפשית. צריכים לעודד את הציבור בקמפיינים משותפים למערכות סולאריות לביטחון אנרגטי. אנחנו בעד ביטחון אנרגטי שיכול להתבצע גם על ידי אגירה. צריך לשים סוללות כדי לאגור. אנחנו יודעים להחליף גנרטורים באגירה, רידינג זה היה צעד אמיץ והמעשה הנכון וצריך להחליף את המבנה באגירה.

התייעלות אנרגטית-  "התוכנית נבנתה כתוכנית של משרד האנרגיה וכשאני מסתכל על עתיד של אני פחות מאמין בתמיכות, כי בסופו של דבר בחיי היום יום זה סיוט לכל הצדדים ואני מאמין יותר במנגנונים של תמרוץ. משרד האנרגיה צריך לטפל בנושא ולא נגיע ליעדים רק בזכות תמיכות. לא יכול להיות שאזרח משלם על קוט"ש ראשון כמו האחרון. במדינת ישראל הייתה התייעלות במים וצריך לקרוא אותו הדבר, מס פחמן אנחנו מעודדים ומנסים להעביר אותו והוא ישנה ויגביל את התעשייה."

אתגר הפסולת- "אנחנו חושבים שכדי להגיע לאיפוס אנרגטי צריכים לטפל בפסולת. המטרה לטפל נכון בפסולת ופליטות גזי חממה. אושרה טאבה באזור עכו ונוציא מכרז אולי בשנה הקרובה. יש מתקנים שנבנים כרגע חולות ראשון לציון, מתקן שני באזור קיבוץ צאלים ועוד מכרזים באזור אשדוד, וגם יש בקשה לאזור אילת ומניח שיצאו מכרזים השנה. תחום הפסולת עובר הסדרות במיון ואני חושב שאנחנו נמצאים במקום אחר שכל קבוצות התשתיות נכנסות לתחום הפסולת והשוק משנה את צורתו. כרגע יש עבודת חקיקה בתחום פסולת הבניין המפגע הכי חמור בארץ."
כשמסתכלים על מה שקורה בגוש דן לעומת מה שקורה בדרום רואים הרבה יותר פריסה של PV בכל השטחים, אין בעיה של הרשת. הרשת בנויה ירוקה ומקסימה. אנחנו בעד אנרגטי אנחנו חושבים שהוא יכול להתבצע גם באמצעות אגירה מסתכל על מה שקורה פה באילת יש כאן 3 תחנות כח מיושנות בנות 30 או 40 שנה שמופעלות 11 שעות בשנה. מה בשביל מה אנחנו צריכים את הגרוטאה הזאת?

אם אנחנו שמים סוללות יודעים לאגור לפי חישוב שאנחנו עשינו אנחנו מחזירים את ההון של זה אין שום סיבה לא להישאר עם הפיקריות האלה ואפשר להחליף באגירה של 92 מגה מותקן.

פונה ליוסי דיין- "אנחנו גאים בזה שביחד אנחנו משנים כמדינה אנחנו הרי שנינו עובדים במדינה. אני חושב שסגירת רידינג זה המעשה הנכון. רידינג צריך להיות אנדרטה היסטורית מתקן יפה מוזיאון וצריכה להיות שם אגירה ואני שמח שכולם שותפים לנושא הזה.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות- "בעניין הגנרטורים רבותיי זה לא נכון ואני בהחלט מצטרף לקריאה לא לקנות. גם מבחינה כלכלית, כדאיות כלכלית לאורך זמן אין ספק בכלל שהשקעה בסולארי עולה בעשרות מונים בכל היבט כלכלי, בכל היבט מישקי, בכל היבט צרכני אנרגטי. בכל היבט ההשקעה הרבה יותר נכונה. אני שומע את רחשי לב בתקופה האחרונה זה פשוט לא נכון להשקיע בגנרטורים זה גם לא צו השעה חלק מהתפקיד שלנו למשרד האנרגיה זה לוודא רציפות אנרגטית גם בשעות משבר אנחנו אמינים על זה לא מעט נותנים לזה את המחשבה.

משרד האנרגיה פועל כרגע לבנות תוכנית אגירה גם לבתים הפרטיים. אנחנו גם לזה מייחסים חשיבות רבה או חושבים שזה חלק באמת מניהול תקין נכון של המשק אנחנו עובדים על זה.

זה באמת האמירה הבאה השר בשבוע שעבר ציין את המספר של 40 מיליארד שקלים השקעה צפויה במשק האנרגיה וגם פירט את התחומים משק החשמל כעשרים אחד מיליארד שקלים בגז הטבעי והמים וכדומה.

הכסף יגיע באמצעות חברת חשמל שתיקח התחייבויות על עצמה שתפרוש את זה על פני כארבעים וחמש שנים אנחנו לא חושבים שזה השקעה כפשוטה אני חושב שזה השקעה שתניב פי כמה וכמה יתרונות מההשקעה המקורית הן בהיבט של באמת ייעול רשת החשמל והן בעיבוד בהיבט של השקעה ממשלתית.

במיוחד בימים אלה שכרגע המשק קצת לא לא קצת זקוק להשקעה ממשלתית לאחר המלחמה המינוף של הכסף הזה ייצור יתרונות מובהקים ומשמעות איים והכרחיים להוצאת המשק מהמצב שבו הוא נמצא כיום שנובע ממצב המלחמה ואין לי ספק שסכומים כאלה יצרו ייטיבו עם הציבור בכל מובן במובן של מקומות תעסוקה השקעות חוזרות מינוף הכספים וכיוצא בזה לכן זו בהחלט השקעה ראויה ולא ובאמת לא פשוטה.

גיא סמט, מנכ"ל משרד הגנת הסביבה: "אני חושב שהיא התייעלות אנרגטית נבנתה לה בעצם תוכנית במשרד במשרד האנרגיה כן הייתי במשרד האנרגיה קל לפעמים להגיד במשרד ותוכנית כן וכשאני מסתכל עליי תוכנית שבעקרון הלכה לכיוון של תמיכות כלומר אמרה בוא נבנה מנגנונים של תמיכות בעזרת כסף שאנחנו מקבלים מפחמן.

אנחנו שנינו שותפים לזה שהאוצר צריך לשלם את מה שהוא צריך ולא רק לקחת כסף ממס פחמן אלא להשאיר אבל כשאני מסתכל על זה אני- מאמין בתרופות אני מאמין תמיכות מנגנוני תמיכות הם מנגנונים שאנחנו בתור פקידות מאוד אוהבים גם אנחנו די ברור לנו מה המטרה ועל הנייר זה נראה נהדר אבל בסופו של דבר שאנחנו מתרגמים את זה לחיי היומיום זה סיוט לכל הצדדים סיוט לצד שתומך ולסייעות והצד שנתמכת וכולם מסתבכים בתוך המנגנונים האלה.

אני יותר מאמין במנגנונים של מיסוי ותמרוץ ומנגנונים תעריפים אני חושב שרשות החשמל צריכה להרים את הכפפה אני חושב שנימי לא התעסקו בנושא של התייעלות אנרגטית מסתכל פה על עוז שיושב קדימה אני חושב שהיא חייבת להסתכל אני חושב שגם בשר יש סמכויות להורות להם לטפל בנושא ואני חושב שזה משהו שצריך להיעשות אני לא מאמין שאנחנו רק באמצעות תמיכות נגיע ויש לנו יעדים אם לא זוכר של כשני% אפילו קצת יותר אנחנו לא שם אני חושב שאם ישאל את הפקידות באומץ יגיעו אנחנו לא שם

אין שום דבר שקורה בהתייעלות אנרגטית למדינת ישראל ברמה מתוכננת ארוכת שנים. אנחנו צריכים להשתמש בתעריף כמו לשרה דיברה איזשהו מנגנון שחשבנו עליו אבל אתם רשות החשמל תחליטו את המנגנונים אנחנו חששנו שלא יכול להיות שאזרח משלם על הכוס שהראשון שלא כמו שעל הכוס האחרון כלומר אזרח שלצורך בעודף מטורף יש אנשים שצורכים בעודף משלמים באותו תעריף אחיד כמו האזרח שלצורך באופן בסיסי וזה לא משנה שיש תעריפים שונים ויהיה מונה חשמל חכם עדיין האזרח

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה: "אני אתחיל רגע מהסוף אז אני שותף מלא לכל אחד כאן ומכיר במשמעות של המדען הראשי ובתמיכות וסטארטאפים ובחקר ומו"פ. אני איש מאמין גדול בדבר הזה זה היתרון התחרותי הבר קיימא שיש למדינת ישראל כמעט בכל תחום לרבות ובעיקר בתחום האנרגיה הדבר שציינת לא יקרה הנה אני אומר את זה כאן ועכשיו לא יקרה הדבר הזה יחידת המדען הראשי אצלנו לא תפסיק. אנחנו לא נסכים לזה. זה ייעקר את המהות של של הקידמה ושל הפיתוח ושל היתרונות המהותיים היחסים שיש למדינת ישראל ולמשרד האנרגיה. אני גם כשלעצמי סבור שלאור הצורך של גיוון מקורות האנרגיה אני חושב שאנחנו צריכים היום באמת לפעול גם הבנו את הלקחים גם במלחמה וגם בכלל אנחנו מבינים את הצורך בגיוון והיום המחקר והפיתוח של מקורות אנרגיה חדשים הם הכרחיים לפי לו יכול להגיד לקיומה והמשך דרכה של מדינת ישראל. אנחנו נמשיך ונפעל בתחום הזה בכל הכוח בכל דרך זה יקרה אצלנו ימשיך לקרות אצלנו לסמוך עליך פשוט מאוד היתרון היחסי שלנו.

גיא סמט, מנכ"ל משרד הגנת הסביבה על טיפול בפסולת – אנחנו חושבים שכדי לצמצם פליטות גזי חממה אנחנו מדברים על ייפוי סינרגטי מחויבים לטפל אחד הגורמים העיקריים לפליטות לתכנית אני צוללת משהו שחייבים לטפל בו זה הפירות הנמוכים כלומר כל מדינה נורמלית מטפלת אחרת בפסולת שלי אז זה לאו דווקא ועיצובים המטרה. המטרה היא לטפל החוק בא פסולת לא הייתה מפגעים ולטפל בפליטות גזי חממה ואנחנו מקדמים מתקנים של ויסמן g יש מכרז במאות חובה מתקדם יפה הסתיים.

שלב הפיתוח אנחנו נפרסם את השלב הבא ביחד עם החשב הכללי סגנית החשב מפרסמת המכרז את השלב הבא 6 קבוצות ניגשו אליו וזה יהיה המתקן הראשון שאנחנו מאמינים שייבנה בשנים הקרובות אושרה גם טבע באזור עכו אזור אתה שפל בשותפות ביחד עם המועצה האזורית מטה אשר גם שם אנחנו יושבים ומדברים ואני מקווה שנגיע לסיכונים וגם מוציא מכרז אולי אפילו בשנה הקרובה לשני מתקני עיכול אנאירובי שנבנים נבנים

אני חושב שסוף סוף הגענו למצב שלא מדברים על המתקן שייבנה על המתקן שאפשר לראות בשטח מפני בחולות ראשון לציון מתקן באורך של קילומטר אתה עומד שם וזה די מרשים נבנה מתקן לשני באזור קיבוץ צאלים דיין ויש לנו עוד מכרזים שאנחנו מתכוונים לפרסם טעם שוב ביחד עם החשב הכללי באזור אשדוד וגם בעיר אילת אגב ראש העיר אילת מבקש מתקן יש לנו בעיות אתה ואחרים עושים לו מתקן ההשבה אבל לפחות מתקן לטיפול בחוק זה מכרזים שגם כן אני מניח שימצאו השנה ובסך הכול שאתה מסתכל על שוק הפסולת

אנחנו רואים שרוב השוק עבר תהליכים של מיון בעקבות כמו למכור עוד+ קוראים ארוכי טווח שעשינו אגב בהסתכלות על משק החשמל הסתכלתי על משק החשמל ראיתי הסדרות הריביות ארוכות אמרתי לך לחכות את זה אני עושה את זה לפחות במיון ובדברים אחרים נותן האסדרה מאוד ארוכה עקבית הקרן יודעת לממן את זה אני חושב שאנחנו נמצאים במקום אחר אפשר לראות את זה הלכה למעשה בזה שכל הקבוצות התשתיות נכנסות לשוק הפסולת רוכשות מחליפות בעלים אנחנו מקבלים קבוצות איתנות פיננסית הרבה יותר גדולות השוק משנה את צורתו וכל האזרחים רוצים להיכנס לשוק הפסולת

אני חושב ששם אנחנו מביאים שינוי ביחד עם זה עם עבודת חקיקה לפחות בשוק פסולת הבניין שאף אחד פה לא כל כך שם לב אליו אבל הוא אולי הנפגע הכי חמור בארץ היו כמויות של זבל של משלחות בשטחים הפתוחים מיליון וחצי טון הושלך אנחנו מנסים לטפל בחקיקה מביאים חקיקה יפה ואני מקווה שעוד אפילו במושב הזה נסיים אותם אז אם מסתכלים על שוק הפסולת אני חושב שהוא משלם את צורתו בשנים האחרונות חשוב ביותר

שיתופי פעולה בינלאומיים – יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה: "שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום האנרגיה כולנו תקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב ומחדש את הקשרים אנחנו מייצאים גז לירדן ומצרים מזה זמן אני כבר בשנת 87 מוניתי איתם הממשלה לקדם את צינור החשמל כבל החשמל האירופאי זה מתחיל לדחוק האירופים הקטע של מחטים לקפריסין בהקמה אולי יגיע הנושא של גיוון אנרגיה מתחדש את הנושא של יצוא מים מה התוכניות שלך של המשרד בנושא קודם כל קוריוז קטן לפני שאנחנו התקיים במשרד האנרגיה אז שר האנרגיה להיום.

שר החוץ דאז מר אלי כהן כיפת בכל ביקור מדיני שעשינו מדינות העולם לא הייתה ולו מדינה אחת שלא ביקשה שלא ביקשה להיעזר ביכולות שלנו לרבות ובעיקר בתחום האנרגיה לא הייתה מדינה אחת כזאת אפילו מדינות גדולות כמו הודו פשוט זה משהו מאוד מהותי וחשוב להם לכן אנחנו מבינים את זה מהווה מבינים את זה.

גם כיום שהתחום הזה של הקשרים ושל שיתופי פעולה עם מדינות הן מדינות באזור והן מדינות רחוקות יותר גם בתחום המשאבים שלנו וגם בתחום המדיני חייב הפיתוח ביכולות שלנו שזה גם מתקשר לשאלה הקודמת שלך בעניין הגל הראשי אני חושב שזה באמת קרקע פורייה ומשהו שיכול לסייע רבות למדינת ישראל יחזק את הקשרים המדיניים שלה ומעמדה בעולם.

השר שם לעצמו כיעד לחדד ולהדגיש את התחום הזה אנחנו בימים אלה שוקדים על תוכנית פעולה בקרב מדינות שונות לצורך גם חידוש היחסים בעקבות המלחמה וגם כמובן הידוק היחסים וקידום מעמדה של ישראל בתחום הזה

מיומנויות בתחומים AI, אבטחת מידע ופלטפורמות דיגיטליות מייצרות הזדמנות לעסקים קטנים

סקר שהקיף 1000 מועסקים בארה"ב ובאירופה מגלה מגמות באינטיליגנציה מלאכותית, פערי יכולת וטרנספורמציה דיגיטלית. AI, חוסר וודאות בנושאי אבטחת מידע ועלויות טרנספורמציה דיגיטלית מובילות את הרשימה, בנוסף לפערי יכולת המשפיעים על time-to-marke, הכנסות ועוד.

המימצאים מצביעים על הההזדמויות שעסקים קטנים יותר יכולים לממש על ידי יכולות AI שטרם מוצו, ועל ידי שימוש ביכולות הנכונות ובפלטפורמות דיגיטליות.

דאסו סיסטמס פירסמה לאחרונה את המגמות שמגלמות הזדמנות עבור סטרטאפים ועסקים בסדר גודל קטן ובינוני לעקוף חברות גדולות יותר, שפועלות תחת אילוצים של תהליכים ומבנים ארגוניים קשיחים.

יכולות אינטיליגנציה מלאכותית שטרם מוצו, מיומנויות IT ואבטחת סייבר, וקלות השימוש פלטפורמות דיגיטליות  הם חלק מהנושאים שעלו בסקר, שהקיף 1,000 מועסקים ברחבי הסקטור הטכנולוגי בארה"ב, אנגליה, צרפת גרמניה ואיטליה ובחן מגמות ב-AI, פערי יכולות וטרנספורמציה דיגיטלית. הסקר נוהל על ידי מכון מחקרי השוקResearch  CITE.

הנבדקים נשאלו אודות תפיסותיהם לגבי כלים של AI בסביבת העבודה, נושאים שמעסיקים אותם בתחום אבטחת מידע, ההשלכות של פערי יכולות ב-IT  ובסייבר, רמת הטרנספורמציה הדיגיטלית בארגון ועוד. ממצאים בולטים:

אינטיליגנציה מלאכותית עומדת לשנות באופן רדיקלי את החברה האנושית ואת התעשיה, אך החמצת הזדמנויות וחוסר הבנה של הפונטציאל המלא מעניקים יתרון לסטרטאפים ולעסקים בקנה מידה קטן ובינוני, אם ישתמשו ביכולות המיחשוב הרלוונטיות.

84% מהעסקים משתמשים ב-AI ו-68% כבר עשו שימוש בצ'טבוט, אך יכולות אחרות, בעלות השפעה מרחיקת לכת יותר כמו עיצוב בסיוע מכונה, אינטגרציות ולמידת מכונה הם בעלי פוטנציאל לשפר משמעותית את היעילות בקרב המשתמשים.

64% מהנשאלים מסכימים שאיתור עובדים בעלי הכישורים הדרושים לשמר תחרותיות, הופך למשימה מאתגרת יותר ויותר. 73% מוטרדים מעניינים שונים הקשורים באבטחת המידע, אך רק ל-40% יש כח אדם עם הכישורים הדרושים כדי לתת להם מענה.

בין ההשלכות של פערי יכולת בתחום אבטחת המידע – עלויות גבוהות יותר של מוצרים ושירותים, אתגרי אבטחה, time-to-market איטי יותר, והכנסות נמוכות יותר. כל אלה חושפים תחומים בהם עסקים קטנים יותר יכולים להשתפר בהם באמצעות הכישורים הנכונים.

87% מהארגונים יכולים להרחיב את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. יותר משליש מהחברות הגדולות רואות בעלויות ההטמעה וכישורי הניהול הדרושים לטרנספורמציה דיגיטלית חסמים, מה שמייצר עבור עסקים קטנים הזדמנויות משמעותיות בפלטפורמות דיגיטליות.

"רצינו לבחון נושאים רלוונטיים, בעלי פוטנציאל להשפיע על קהילות SOLIDWORKS ו-3DEXPERIENCE Works שלנו. המגמות שעולות מן הסקר הזה מצביעות על היתרונות הייחודיים, שעסקים בקנה מידה קטן יותר משיגים כשהם הופכים להיות גמישים יותר, יצירתיים יותר, עצמאיים ושיתופיים יותר" אמר ג'אן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר 3DEXPERIECE בדאסו סיסטמס. "יישומי SOLIDWORKS שלנו, במסגרת 3DEXPERIENCE Works על גבי פלטפורמת 3DEXPERIENCE מאפשרים לקהילה הזו לרתום את הכוח של טכנולוגיית התאומים הוירטואליים כדי ליהנות מיתרונות אלה ולהצליח בכל האספקטים של העסקים שלהם".

המימצאים שעלו בסקר קיבלו ביטוי במהלך 4 ימים של דיונים, נטוורקינג וסדנאות במסגרת 3DEXPERIENCE World, האירוע השנתי של דאסו סיסטמס המוקדש לקהילת 3DEXPERIENCE Works ו- SOLIDWORKS. השנה, התקיים האירוע בדאלאס, טקסס, ארה"ב.

Epson EcoTank L8160 מספקת תמונות A4 ב-6 צבעים בעלויות הדפסה אולטרה נמוכות

Epson הפכה כבר מזמן למובילת השוק בתחום ההדפסה בטכנולוגיית הזרקת הדיו מבוססת בקבוקי הדיו שגם מסייעת למנוע את הפגיעה בסביבה. כעת שומרת החברה על הבכורה, עם ה- Eco Tank L8160 שמיועדת למי שחשוב לו לשמר את הזכרונות המצולמים שלו – ובגדול. המדפסת מפיקה תמונות A4 באיכות גבוהה ובנוסף, אף יכולה להדפיס ישירות על תקליטורי CD/DVD מתאימים. המגש האחורי מתאים למדיה מיוחדת, כמו ניירות לעבודות אומנות  בזמן שהזנת הנייר הישרה  מאפשרת להדפיס על מדיה בעובי של עד 1.3 מ"מ ועד אורך של 2 מ'.

ה- L8160 יכולה להדפיס עד 2,300 תמונות באיכות גבוהה עם סט מיכלים אחד ובכך לאפשר עלויות הדפסה נמוכות יותר. בנוסף, מערכת הדיו בשישה צבעים מגיעה בבקבוקים, עובדה המונעת החלפת מחסניות דיו לעיתים תכופות – ויוצרת בכך חסכון כספי של אלפי שקלים, ועוד יותר מזה חסכון משמעותי בזמן חיפוש וקניית מחסניות דיו – שהיו מאוד מקובלות עד לא מכבר אצל לא מעט יצרניות. הדיו לא מצטיין רק בחסכון – הוא מפיק תמונות איכותיות שמחזיקות מעמד זמן רב כמו גם תמונות חדות במיוחד בשחור-לבן.

המדפסת, המצויידת כמו כל אחיותיה לסדרה, בטכנולוגיית Micro Piezo, מאפשרת הדפסה עקבית במהירות גבוהה, עם צריכת אנרגיה מופחתת במיוחד. ניתן גם להדפיס, להעתיק ולסרוק מסמכים ישירות מהטלפון, או הטאבלט, או להדפיס מכרטיסי SD וכונני פלאש. עם קישוריות Wi-Fi מלאה, Wi-Fi Direct ו-Ethernet, לא קשה לשלב אותה במערך הביתי או במשרד הביתי.

מחיר: החל מ-2998 שקלים, תלוי ערוץ הקנייה.

שונות

מד"א עם ניידת טיפול נמרץ חדשה בשוהם

לאחרונה התקיים טקס השקת ניידת טיפול נמרץ חדשה בתחנה מד"א בשוהם, שנתרמה על ידי משפחת תמרי, תושבי שוהם, לזכרה של ענבל תמרי ז"ל שנפטרה לפני 10 שנים. הטקס התקיים במעמד ראש המועצה המקומית שוהם איתן פטיגרו, מנהל מרחב ירקון במד"א חיים דורי, מנהל תחנת מד"א בשוהם אלון ריזקאן, יו"ר מתנדבי מד"א ירקון דרום ניר שלהב, מנכ"לית אגודת ידידי מד"א בישראל אורלי אריאל, והמשפחה התורמת.

כלי הרכב הכי "מבוגרים" בארץ – במודיעין עילית

תאונת דרכים (צילום דני בר)

9.8 שנים הוא הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים במודיעין עילית, העיר עם כלי הרכב ה"מבוגרים" ביותר בארץ, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס. גילם הממוצע של כלי הרכב בישראל הוא 7.3 שנים (נכון לשנת 2022). מדובר בעליה קלה בגילם הממוצע של כלי הרכב הפרטיים  בהשוואה לשנת 2021 שבה הגיל הממוצע של כלי הרכב הפרטיים היה 7.1 שנים.

קלנסוואה (9.7 שנים) ניצבת במקום השני, ביתר עלית (9.5 שנים) במקום השלישי. גילם הממוצע של כלי הרכב הפרטיים בירושלים הוא 9.4 שנים (לעומת תל אביב-יפו שהגיל הממוצע הוא 6.1 שנים) והיא ניצבת במקום הרביעי. אום אל פחם ואלעד (9.3 שנים) סוגרות את חמשת הערים עם כלי הרכב הזקנים ביותר. מניתוח הנתונים עולה כי בישובים הערביים ובישובים חרדים נמצא ריכוז גבוה של כלי הרכב ישנים בהשוואה לערים הגדולות האחרות.

כלי הרכב "הצעירים" ביותר נמצאים ברמת גן (5.4 שנים), חולון  (5.8 שנים), ראשון לציון (5.9 שנים), תל אביב-יפו (6.1 שנים) וחיפה (6.3 שנים) שסוגרת את חמשת הערים עם כלי הרכב החדשים ביותר.

782,632 כלי רכב בני יותר מעשר שנים (שנת עליה לכביש עד 2012) נעים בכבישי ישראל נכון לשנת 2022. ככל הנראה ברובם המוחלט של כלי הרכב הללו לא מותקנות מערכות בטיחות אקטיביות שיכולות להציל חיים במקרה של תאונה ולכן הנוסעים בהם נמצאים בסכנה גדולה יותר לעומת נהגים עם כלי רכב חדשים בעלי מערכות בטיחות מתקדמות. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2022 עלו על כבישי ישראל 181,391 כלי רכב חדשים. בסך הכול ישנם 2,459,652 כלי רכב פרטיים בישראל (נתון הכי עדכני שיש נכון לכתיבת שורות אלה).

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "כלי רכב ישן מעורב ביותר תאונות דרכים מאשר כלי רכב חדש באופן יחסי. בכלי הרכב הישנים לא מותקנים מערכות ואביזרי בטיחות מתקדמים ולכן הסיכון של הנוסעים בהם להיפגע בתאונת דרכים גבוה יותר מאשר בכלי רכב חדש ובטוח יותר. מעבר לכך כלי רכב ישנים מזהמים יותר את האוויר ולכן האינטרס של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא לעודד הצערה של כלי הרכב בישראל. באמצעות עידוד גריטת כלי רכב ישנים ולא בטיחותיים נוכל לייצר מצב בו יהיו פחות כלי רכב ישנים בכבישים. בכך נוכל להוביל לצמצום תאונות הדרכים, להפחתה בזיהום האוויר ובתוך מספר שנים מועט גם משפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך יוכלו לנסוע בכלי הרכב הללו כרכבי יד שניה".

אחת הדרכים האפקטיביות להצערת גיל הרכב הינה תכנית הגריטה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמשרד להגנת הסביבה. התכנית אפשרה לבעלי כלי רכב ישנים, בני 20 שנה ומעלה, למסור את רכבם למגרשי הגריטה תמורת 3,000 שקלים. גריטת כלי הרכב מצמצמת את הסיכון לתאונות הדרכים, מפחיתה את זיהום האוויר ולמעשה מורידה מהכביש כלי רכב ישנים ולא בטיחותיים. עלות התכנית שפעלה בעבר נאמדה בכחמישה מיליון שקלים (באחריות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים).

תכנית הגריטה פעלה לאחרונה בחודש נובמבר 2013 וגם אז ליום אחד בלבד. התכנית יצאה לדרכה בשנת 2010 אז הציע משרד האוצר לשלם לכל בעל רכב בן 20 שנה ויותר 3,000 שקלים תמורת מכונית שבמרבית המקרים הייתה מסוכנת ומזהמת וללא מערכות בטיחות בסיסיות כמו מניעת נעילת גלגלים או החלקה, זאת מתוך כוונה כי בעל הרכב יחליף אותה בחדשה, בטוחה ומזהמת פחות. הכסף אותו הקציבה המדינה נגמר, התכנית הופסקה, חזרה שוב ושוב הופסקה בפעם האחרונה, עקב הקצאת מימון נמוכה וזאת למרות דרישה גבוהה מצד הציבור.

אפליקציות וסמרטפון

WorldCom Finance עם אפליקציה שתסייע לחקלאים בתשלום לעובדים הזרים

ענף החקלאות ספג מכה קשה לאור אירועי ה-7 באוקטובר ועם פרוץ המלחמה, ומאז סובל ממחסור חמור בידיים עובדות בכל הארץ. הפגיעה שנוצרה במשק החקלאי מונעת מהמשך הייצור השגרתי לטובת ביטחון המזון של אזרחי ישראל ובעקבות כך החליטה הממשלה כי תאפשר העסקה באופן קבוע של עוד 10,000 עובדים זרים בחקלאות.

כעת על החקלאים להמתין לסיום הקצאת העובדים הזרים ולסיום ההליכים הבירוקרטיים על מנת שיתחילו בעבודה, ואם לא די בכך, כל חקלאי יודע עד כמה מורכב נושא תשלום השכר לעובדים  שמקשה על המעסיקים שזקוקים כבר עכשיו לידיים עובדות. בהתאם להנחיות העדכניות ממנהלת אגף החקלאות ברשות האוכלוסין וההגירה: "על החקלאי להעביר את שכר עובדיו הזרים לחשבון בנק בישראל על שם העובד, שאין לגורם אחר זכות לפעול בו".

הליך תשלום השכר לעובדים הזרים, הוא אתגר מוכר עבור מעסיקים רבים בענף החקלאות. על מנת להקל בהליך ולייעל את אופן התשלום לעובדים הזרים, חברת הפינטק WorldCom Finance פיתחה פלטפורמה טכנולוגית מתקדמת ובטוחה לתשלום שכר העובדים בצורה קלה, נוחה, מסודרת חוקית והחשוב מכל מונעת תקלות בהמשך הדרך.

ליאור טוויל, סמנכ"ל מכירות ומוצרים: "הפלטפורמה הטכנולוגית שאנו מציעים, מאפשרת פתיחת חשבונות בנק או לחלופין הנפקת כרטיסי חיוב נטענים עבור העובדים הזרים, אליהם המעסיק יכול להעביר את השכר ישירות באופן פשוט יעיל ובטוח. כמו כן, השירות שלנו כולל ביצוע העברות כספים ליותר מ-65 מדינות ברחבי העולם, ובהיקפים של מיליארדי שקלים מדי שנה באמצעות חשבונות בנק ייעודיים ואפליקציה מאובטחת ונוחה לשימוש".

על ידי השימוש בפתרונות טכנולוגים פיננסיים חדשניים וייחודיים, המעסיק יכול להיות בטוח כי העובד שלו מרוצה, זמין לעבודה ומקבל את כל אשר מגיע לו ואת שכרו מבלי שהוא צריך להיות מטורטר לבנק. העובד נהנה מביטחון כלכלי בזכות היכולת להעביר כסף למשפחתו ישר באמצעות האפליקציה או לבצע רכישות ישר מכרטיס החיוב הנטען שלו, ללא בזבוז זמן ובירוקרטיה מיותרת.

בנוסף, האפליקציה מאפשרת לעובד הזר לרכוש חבילות תקשורת ייחודיות ולהנות משימוש של גלישה באינטרנט ומשיחות והודעות בארץ ולחו"ל דרך חברות התקשורת המובילות בארץ. העובדים בעצם מקבלים מעטפת שלמה בעזרת האפליקציה ונהנים מפתרון פיננסי וגם מפתרון תקשורתי.

ניר בן חמו, סמנכ"ל השיווק: "אנחנו עוסקים בתחום כבר מספר שנים וחוקרים לעומק את הענף והאתגרים העומדים בפני המעסיקים בתחומים השונים, יצא לנו לשוחח בחודשים האחרונים עם לא מעט חקלאים מהדרום והצפון ואין ספק שהבעיה המרכזית העומדת לנגד עיניהם ברוב המקרים היא אופן תשלום השכר לעובדיהם והסיכון שכרוך בתשלום במזומן או המחאות ולכן קיימת התלהבות רבה של חקלאים רבים מהפתרון החדשני שאנו מציעים".

כלכלה

Europe Days 2024: 14 קרנות מאירופה עם קופה של למעלה מ-1.5 מיליארד אירו בישראל

14 נציגי קרנות מאירופה ומעל 18 נציגי חברות, רשויות וגופים עירוניים, ייקחו חלק החודש במפגש עם סטארטאפים ויזמים ישראלים, במסגרת כנסEurope Days  שחוגג בימים אלה את שנתו העשירית. על פי ההערכות, קבוצת המשקיעים מגרמניה, שווייץ ואוסטריה שמשתתפים בכנס מנהלת מעל מיליארד וחצי אירו וכ- 600 מיליון מהם פנויים להשקעה.

על פי נתוני חברת IVC, חברות אירופאיות רכשו סטארטאפים ישראלים בהיקף של למעלה מ- 4.4 מיליארד דולר במהלך 2023. במהלך 2023, למרות המשבר העולמי והמלחמה בישראל, 141 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים השקיעו בישראל השקעות חדשות והשקעות המשך. מתחילת 2024, 22 קרנות הון סיכון וגופי השקעות אירופאים כבר השקיעו בישראל.

הכנס ימנף את הנתונים המעודדים האלה לכדי שיתופי פעולה של ממש, ויחבר בין קרנות וחברות משוויץ, גרמניה ואוסטריה לסטארטאפים ויזמים ישראלים. האירוע יתקיים ב-19 במרץ במודל היברידי – פיזית בדובנוב 8 תל אביב, ובאופן מקוון עבור כל מי שהמצב מקשה עליו להגיע.

הענפים והמגמות שמעניינות קרנות אירופאיות, שגם יקבלו התייחסות בכנס כוללים: AI, FoodTech, HealthTech הכולל פארמה, ביוטק ו- eHealth, סייבר, ClimateTech וקיימות, תעשיה חכמה ו-FinTech/Blockchain.

לדברי תמר שלימק, מנהלת השקעות של קרן הון הסיכון hubraum הלוקחת חלק במפגש,  הקרן רואה ערך רב בפעילות שלה בישראל והחשיפה ליכולות הטכנולוגיות הקיימות בשוק הייחודי הזה מהווה יתרון  גדול עבורה.

״משקיעים מאירופה פתוחים יותר ל׳יציאה׳ החוצה ולגוון את השקעותיהם גם בישראל״, אומר גילי צגלה, מנכ״ל Novawind, משקיע ושותף כללי בקרן דיירקט ראונד המתמחה בשווקים האירופאים ויוזם כנס Europe Days. ״למרות ירידות בשווקים ברחבי העולם והמלחמה בישראל, התחרותיות העולמית עלתה ועימה גדל גם הצורך של אירופה בפתרונות טכנולוגים חדשנים שבאים מבחוץ. החברות והמשקיעים מאירופה נמצאים כיום בנקודה בה הם חייבים להסתכל החוצה למקומות כמו ישראל, שתספק להם מה את שעסקים בכל העולם מחפשים: חדשנות, מוצרים חדשים ומודלים עסקיים מנצחים".

נותני החסות והשותפים העסקיים של האירוע כוללים את Berlin Partner, לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה, Helmholtz, רשות החדשנות, Greater Zurich Area, גיקטיים, Koeln Business, מינהל סחר חוץ, Bw-i, דוניצה תקשורת, Lilo ,Advantage Austria, משרד הכלכלה ,GTAI ,Kickstart ,NRW.Global Business, ויינשטפן, Vienna Business, Manner, מכון הייצוא הישראלי, hubraum ventures ו-IVC.

לפרטים נוספים והרשמה: www.europedays.com

ועדת הכלכלה עוסקת ביוקר המחייה והעלייה במחירי מוצרי המזון והצריכה בתקופת המלחמה

חמאה וקמח (צילום Pixabay)

היו"ר ביטן הזכיר כי מדובר בישיבה שנייה בנושא, על רקע העלאת המחירים במלחמה, הוא הזכיר כי בהתחלה ביקש שהמדינה תקפיא מחירים בזמן המלחמה, אך במשרד האוצר התנגדו בגלל הפגיעה בתחרות. לאחר מכן ביקש שמשרד הכלכלה יחוקק חוק שיאפשר להטיל קנסות על מי שיעלה מחיר באופן לא סביר במלחמה, והאוצר התנגד גם לכך. הוא הוסיף כי צריך ללכת על הקפאת מחירים של מוצרי יסוד בתקופת המלחמה. מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, אמרה כי ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לדיון, עלה כי מדד המחירים בעולם ירד מינואר 2022 עד דצמבר 2023 ב-12.3%, לעומת עלייה של 8% בישראל – פער של 20%. לדבריה, מחיר חומרי הגלם ומוצרי יסוד כמו סוכר, שמן קנולה, סויה, תירס, נפט ועוד ירדו בשנה האחרונה, בעוד שהחברות בישראל רק מעלות מחירים. לטענתה, מדובר בניצול מצב המלחמה בו הציבור לא יכול להגיב ומצופה ממשרד הכלכלה והממשלה לפעול לא רק בביוש רגולטורי אלא בלהביא פתרונות עומק.

ח"כ משה פסל אמר כי הסיבה שהמחירים גבוהים היא כי הרפורמות לא טובות ולא הצליחו לייצר תחרות אמיתית, שהיא זו שתוריד מחירים. ח"כ שלום דנינו שאל האם המוצרים בחו"ל הוזלו, ודויטש השיבה שהם ירדו ב-12%. ח"כ פסל אמר כי לא צריך מחקר בשביל לראות שבאירופה הכל יותר זול. הוא התייחס להצעת היו"ר ביטן, ואמר כי צריך להגביל את חקיקת הקפאת המחירים לטיפול רק במונופולים ורק על מוצרי יסוד. ח"כ רון כץ אמר כי השיימינג לא עובד ועד שלא נעשה פעולה אקטיבית המצב לא ישתנה.

ח"כ בועז טופורובסקי הוסיף כי מסלול אחד לעצירת המחירים יכול להיות הקפאת מחירים, ודבר שני שניתן לעשות זה לתת מסלול ירוק ליבואן שיצהיר שימכור את מוצריו במחיר זול ב-20% ממחיר השוק. ח"כ אלמוג כהן, אמר כי יש חברות חזיריות שמרוויחות מיליארדי שקלים בשנה, ואז מודיעות על העלאת מחירים. "תנו לי לטפל בהם, אני לא חייב להם שום דבר, אין לי מתפקדים. צריך לקבוע סל מוצרים בסיסי שבמחיר שלהם אי אפשר לגעת", אמר.

מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, ציין כי ממסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה בברור כי בתחילת המלחמה קפצו הוצאות משק הבית ב-40%, ואחרי שבועיים זה התייצב על עלייה של 15% לעומת התקופה שקדמה למלחמה. לדבריו, "יש מקום לחקיקה ספציפית לזמן מלחמה על מצרכי יסוד, לא קצפת אלא קמח, אורז סוכר ודברים בסיסים שמוכרים המונופולים, ולא לאפשר מילימטר העלאה אלא אם כל המחירים בעולם קפצו".

מנכ"ל דיפלומט ישראל, ינון בן ענת, אמר כי הבעיות מורכבות יותר. הוא הוסיף כי הרווחיות של דיפלומט היא 3-4 אחוז וב-8 באוקטובר החליטה לעצור את עליית המחירים אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר. "אני מזמין גם את הממשלה להיכנס תחת הנטל ולהקפיא את עליית מחירי החשמל והמים", אמר. מנכ"ל ובעלי טיב טעם, חגי שלום, אמר כי בטורקיה השכר הממוצע לעובד הוא 200 דולר ובישראל 2,000 דולר, לכן השאלה צריכה להיות מה כוח הקנייה ולא כמה המוצר עולה. "הרווח של בנק אחד בישראל הוא גדול יותר מכל הרווחים של כל הרשתות הקמעונאיות, אז למה לא מטפלים בהם?", שאל שלום. הוא הוסיף כי הרווחיות של הרשתות הקמעונאיות היא 2-3 אחוז, והייתה ירידה ברווחיות שלו ברבעון השלישי של 2023. "הפתרון הוא תחרות. ב-3 במרץ אני הולך להוריד את מחירי הירקות ב-20%, כי התחרות מכתיבה לי", אמר.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי יבקש לבחון מה יהיה סל המוצרים הבסיסי שמחיריו יבדקו. הוא הוסיף כי יש מה לעשות בטיפול ביוקר המחייה ובכוונתו לבחון כיצד לקדם את הצעת החוק להקפאת מחירים בזמן חירום.

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *