מגזין חדשות רכב וטכנולוגיה של דני בר מס' 10/2022

השקות כלי רכב חדשים ואופנוע חדש ||| טכנולוגיות פורצות דרך וגם אפליקציות ||| נתוני נפגעות בקרב ילדים וצעירים לקראת החופש הגדול ובכלל ||| חדשות תחבורה ועדכוני בטיחות בדרכים ||| חוקים חדשים ואכיפה ביבשה ובים ||| לשאר החידושים והחדשות בהמשך…

רכב

סיטרואן עם ALL-ELECTRIC Ë-C4 X החדשה

סיטרואן מציגה C4 X FUSE FASTBACK אלגנטיות עם 4 דלתות FINESSE וטוויסט של גישה לרכב שטח. סיטרואן מציעה ללקוחות עיצוב צולב חדש אלגנטי, נחשק ונגיש כחלופה לקונבנציונלית

דגמי האצ'בק ורכבי שטח בשוק הבינוני המיינסטרים. הדגם החדש ממזג את האלגנטיות של צללית מהיר, עם הגישה המודרנית של רכב שטח באורך 4.60 מטרים עם 4 דלתות מרווחת.

בסיטרואן החדשה מוצעת רמה חדשה של קישוריות באמצעות ממשק מידע אינטואיטיבי מהדור הבא של MyCitroën Drive Plus, שנראה לראשונה בסיטרואן C5 X החדשה לגמרי. רק Ë-C4 X מציע את השילוב הזה של עיצוב צולב, נוחות ומרחב עם עוצמה חשמלית ללא פליטות מזהמות. טווח נסיעה WLTP של עד 360 ק"מ לדגם ë-C4X החדש עם 100 קילוואט, 136 כ"ס הספק חשמלי.

אידיאלי עבור לקוחות המחפשים עיצוב ייחודי עם חווית נוסע מרגיעה ומרווחת בזכות מרווח הברכיים האחורי יוצא מן הכלל, בתוספת תא מטען בנפח 510 ליטר והספק חשמלי לחלוטין לגישה עירונית 24/7. נוחות עילאית הודות לתוכנית נוחות מתקדמת של סיטרואן בלעדית עם מושבי נוחות מתקדמים ומתלים סיטרואן Advanced Comfort®.

מערכות הנעה זמינות (בהתאם לשוק) כוללות סיטרואן PureTech בנזין יעיל ודיזל BlueHDi מנועים עבור C4 X, בתוספת חשמלית ë-C4 X אשר שווקים רבים באירופה יציעו באופן בלעדי.

סיטרואן חשפה היום את ה-e-C4 X וה-C4 X החדשים הכל-חשמליים, הכוללים גישת עיצוב ייחודית ואלגנטית עבור לקוחות המחפשים אלטרנטיבה רצויה להצעת האצ'בק ורכבי שטח בשוק המכוניות הבינוניות הזולות. בעקבות הסיטרואן C5 X החדש והמסוגנן, העיצוב של ë-C4 X ו-C4 X החדשים מעזים לאתגר ההגדרות המסורתיות של מרכבים קומפקטיים כדי להציע ללקוחות משהו ייחודי: עיצוב צולב המשלב הצללית האלגנטית של פאסטבק עם הגישה המודרנית של רכב שטח והעידון והמרווח הנצחיים של 4 דלתות.

דגמי ה-ë-C4 X וה-C4 X החשמליים החדשים נהנים גם מממשק המידע והבידור החדש של סיטרואן, MyCitroën Drive Plus, מציע ללקוחות חבילה מקיפה עבור קישוריות ושירותים מחוברים.

מנכ"ל סיטרואן. "לקוחות רבים אמרו לנו שהם רוצים אלטרנטיבה זולה, אחראית ואלגנטית להמוני

היצע האצ'בק ורכבי שטח בסגמנט המכוניות הקומפקטיות בנפח, וזו הפרשנות הטובה ביותר שלנו לצורך הזה – צופה פני עתיד, עיצוב צולב ייחודי המספק את כל הנוחות, הטכנולוגיה, הבטיחות והתמורה שאתה מצפה מסיטרואן, אך גם יוצא מן הכלל מרווחות ורב-גוניות בלימוזינה עם היתרון של אפס פליטה, כוח חשמלי לחלוטין".

טויוטה קומפקט קרוזר EV זכה בפרס היוקרתי לעיצוב רכבי קונספט לשנת 2022

בתחרות המכובדת המחולקת ל-3 קטגוריות העפילה טויוטה לשלושת שלבי הגמר: עם האייגו קרוס עבור שפת עיצוב המותג, ועם הקומפקט קרוזר EV עבור רכבי יצור ורכבי קונספט, בו קטפה את המקום הראשון מכונית הקונספט קומפקט קרוזר EV של טויוטה שנחשפה לראשונה בדצמבר שנה שעברה בטוקיו, זכתה בפרס היוקרתי של עיצוב הרכב לשנת 2022.

הקומפקט קרוזר EV נוצר ע"י הצוות שבסיסו בטויוטה ED2 (ED Square) שבניס. עם מראה חיצוני ייחודי, מחוספס וקשוח, הוא שואל מגוון אלמנטים של עיצוב מהדור הראשון של אגדת השטח של טויוטה- הלנד קרוזר, כמו צללית שטח אייקונית וחלקי מרכב פשוטים וחזקים במיוחד.

פרס העיצוב אשר הוכרז לראשונה בשנת 1984 על ידי Fulvio Cinti, המייסד והעורך ראשי של מגזין Auto&Design ב-30 השנים האחרונות, מחולק ל-3 קטגוריות – רכבי ייצור, רכבי קונספט ושפת עיצוב המותג. נשיאת חבר השופטים סילבה בארופלדי (Silva Baruffaldi) ועורכת מגזין Auto&Design ציינה לאות כבוד במהלך הטקס כי טויוטה העפילה לגמר כפיינליסטית בכל שלוש הקטגוריות – עבור שפת עיצוב המותג עם האייגו קרוס, ועבור רכבי יצור ורכבי קונספט עם הקומפקט קרוזר EV, זוכה הקטגוריה האחרונה.

בהתאם למורשת וניסיון השטח העוצמתיים ועתירי השנים של טויוטה, הקומפקט קרוזר EV נועד בראש ובראשונה לשפר את אורח החיים של לקוחות היעד שלו- תושבים עירוניים צעירים הנהנים מתחומי פנאי אקטיביים בחוץ. הקומפקט קרוזר מספק לנוסעים בו חוויה חשמלית מרתקת וייחודית עם הנעה לכל הגלגלים וחתימת עיצוב מרהיבה.

"המחקר שלנו על כלי רכב חשמליים נמשך כבר למעלה מ-30 שנה, ועשינו דרך ארוכה מאז", אמר סיימון האמפריז, המנהל הכללי הבכיר של טויוטה עיצוב. "לאחר השלב הראשוני בו יפגשו בכלי רכב חשמליים, אנשים ירצו מכוניות אפס פליטות שיבטאו אותם ויביעו את אורח החיים שלהם והקומפקט קרוזר EV הוא דוגמה מושלמת לטרנד הזה".

הפרס הוענק לטויוטה על ידי חבר מושבעים בינלאומי של 11 מומחים המייצגים כמה ממגזיני הרכב היוקרתיים בעולם במהלך טקס שנערך במוזיאון העיצוב ADI בשבוע העיצוב השנתי ויריד הריהוט המפורסם והמוערך של מילאנו בכל העולם ה-"Salone del Mobile".

"מאחר שפרס עיצוב הרכב אינו מוקצה למכונית אלא למחבר צוות העיצוב של הפרויקט", המשיך ברופאלדי, "המהדורה של השנה מסמנת הכרה גדולה לעיצוב העולמי של טויוטה".

PEUGEOT 408 החדש הוא בלתי צפוי כי הוא שונה

PEUGEOT מדגימה את היצירתיות של הצוותים שלה על ידי הצעת צללית חדשה בחלק העליון של פלח C. עידן חדש זה PEUGEOT מציע עמדה חתולית ופיתוי ייחודי, מצוינות הנדסית המתמקדת ביעילות וחשמול מושכל, כמו גם את הרגשות שמספקות טכנולוגיות חדשניות המוקדשות להנאה מנהיגה ולשימוש אינסטינקטיבי.

ה-PEUGEOT 408 בולט בראש ובראשונה בצללית ה-fastback הדינמית שלו ובסגנון הבלתי ניתן לטעות בו, אך גם במידת הפורץ של התבנית. העמדה החתולית שלו אופיינית לדגמי המותג. הקווים שלו חדים, הגריל בצבע זהה למרכב כדי להשתלב בצורה מושלמת עם החלק הקדמי, והוא מתגאה בסמל PEUGEOT החדש עם ראש אריה. החתך ההפוך של הפגוש האחורי הוא בלתי צפוי, תוך שהוא נותן לפרופיל מראה חזק. PEUGEOT 408 החדש יושב על גלגלים בקוטר 720 מ"מ וחישוקי ה-20 אינץ' האיקוניים כוללים עיצוב גיאומטרי משבש. בחזית, חתימת האור בצורת ניבים משלבת בצורה מושלמת את ה-408 במשפחת PEUGEOT, וכך גם נורות ה-LED שלושת הטפרים מאחור.

עם אורך של 4.69 מ', בהתבסס על בסיס גלגלים ארוך של 2.79 מ', ל-PEUGEOT 408 החדש יש שורה שנייה מרווחת להפליא, עם 188 מ"מ של מרווח לרגליים. גם תא המטען בגודל נדיב, עם נפח של 536 ליטר, שניתן להגדיל ל-1.611 ליטר לאחר קיפול המושבים האחוריים. PEUGEOT 408 החדש הוא בגובה 1.48 מ' עם צללית דקה וחלקה. זה משפר את היעילות האווירודינמית

בנוסף, הן עבור הנהג והן עבור נוסעיו, PEUGEOT 408 מציע את הדור האחרון של PEUGEOT i-Cockpit®, המוכר מיד על ידי ההגה הקומפקטי שלו המוקדש להנאה מנהיגה ולזריזות מבוקרת.

בתא הטייס, הדגש הוא על איכות וקישוריות, עם הטכנולוגיות החדישות ביותר כדי להפוך את חווית הנהיגה והנסיעה אינטואיטיבית ומתגמלת יותר.

בדגם מופעל על ידי 6 מצלמות ו-9 מכ"מים, מערכות הסיוע לנהג מספקות שקט נפשי ובטיחות. הם כוללים: בקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית עצור וסע | ראיית לילה, המזהירה מפני בעלי חיים, הולכי רגל או רוכבי אופניים לפני שהם מופיעים לאור הגבוה | ניטור נקודה עיוורת לטווח ארוך (75 מטר) | אזעקת תנועה מאחור, המתריעות מפני סכנה אפשרית בעת נסיעה לאחור.

מגוון המנועים המניעים את PEUGEOT 408 כולל שתי גרסאות היברידיות נטענות עם 180 ו-225 כ"ס, וגרסת בנזין בהספק של 130 כ"ס. שלושתם משויכים לתיבת הילוכים אוטומטית EAT8 בת 8 הילוכים. גרסה חשמלית תופיע כעבור כמה חודשים.

יעילות היוותה דאגה מרכזית עבור מתכנני ה-PEUGEOT 408, שכן השילוב של מאמצים במונחים של אווירודינמיקה, הפחתת משקל (מ-1396 ק"ג) ומנועים בעלי פליטת פליטה נמוכה פירושו שהרכב יכול כעת להתהדר בצריכת אנרגיה ממוצעת נמוכה להפליא (תחת הומלוגיה) , גם עבור ההיברידיות וגם עבור גרסת הבנזין 130 כ"ס.

PEUGEOT 408 החדשה תגיע לשוק בתחילת 2023. מכונית עם שאיפה עולמית, היא תיוצר תחילה במולהאוס, צרפת, לשוק האירופי ולאחר מכן, זמן קצר לאחר מכן, במפעל צ'נגדו בסין. עבור השוק המקומי.

"ב-PEUGEOT, אנו מאמינים שהחיים טובים יותר עם פיתוי. עם המראה הייחודי, צללית ה-fastback החדשנית והאלגנטיות חסרת המעצורים, ה-408 החדש הוא הביטוי המושלם לפילוסופיה וכושר ההמצאה של מותג PEUGEOT", אומרת לינדה ג'קסון, מנכ"לית מותג PEUGEOT. "לא צפוי מכל זווית, PEUGEOT 408 החדש תוכנן לאוהבי המכוניות והחיים, שרוצים להשתחרר מהמסורתי תוך חיפוש אחר הנאה אחראית. הוא מגלם את הסטנדרטים הטכנולוגיים המחמירים של PEUGEOT – יעילות מבוקרת ודיגיטל ברמה גבוהה מאוד. חוויה – כמו גם הרגשות העזים של הנאה נהיגה אינסטינקטיבית".

במחצית הראשונה של 2022 נמסרו 158,845 רכבים חדשים בלבד לעומת 184,665 אשתקד

איגוד יבואני הרכב פרסם את נתוני המסירות של החציון הראשון של שנת 2022 בו נמסרו 158,845 רכבים חדשים שהם ירידה של 14% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. שנת 2022 נפתחה עם ירידה משמעותית בכמות המסירות ושם המשחק הוא אספקות – יבואן רכב שיש לו אספקה מוכר ואילו רוב היצרנים נמצאים עם חוסר משווע של כלי רכב למרות הזמנות שקיימות במערכת שלהם.

סדר מותגי הרכב המובילים נכון ל-6 החודשים הראשונים של 2022: יונדאי, טויוטה, קיה, מזדה, מיצובישי, סקודה, סיטרואן, פיג'ו, סוזוקי, מרצדס.

ד.ל.ב מוטוספורט עם SCRAM 411 של אופנועי ROYAL ENFIELD

ד.ל.ב מוטוספורט, החלה לשווק את ה-ROYAL ENFIELD SCRAM 411 החדש בישראל. אופנוע זה מבוסס על ההימליאן המצליח והפופולארי, מעניק פרשנות חדשה, ססגונית ומרהיבה בקטגוריית אופנועי הסקרמבלר. זאת באמצעות עיצוב מודרני נאה, איכויות גבוהות במיוחד ושלל סכמות צביעה מיוחדות שיקסמו לקהל צעיר ואורבני ויאפשרו לו לבחור את האופנוע המתאים ביותר לטעם האישי.

בדומה להימליאן עליו הוא מבוסס, גם ה-SCRAM 411 מצויד במנוע סינגל, מוזרק ומקורר אוויר בנפח 411 סמ"ק אשר מפיק 24.3 כ"ס ב-6,500 סל"ד (רישוי A1) וכן 3.2 קג"מ ב-4,250 סל"ד ומשודך אל תיבת 5 הילוכים. אולם בניגוד להימליאן, מלפנים מותקן כעת חישוק בקוטר 19 אינץ' (100/90) ומאחור בקוטר 17 אינץ' (120/90). על הבלימה אחראים דיסק יחיד מלפנים בקוטר 300 מ"מ וקאליפר עם 2 בוכנות ומאחור, דיסק בקוטר 240 מ"מ, כולל מערכת ABS. מלפנים מותקן מזלג טלסקופי בקוטר 41 מ"מ בעל מהלך של 190 מ"מ ומאחור בולם יחיד עם מהלך של 180 מ"מ.

דגם זה מציע גם רשימת אבזור אופציונלי ארוכה שכוללת: מגיני מנוע, מגיני ידיים ועוד מגוון רחב של אביזרים מקוריים וארגזי KAPPA אופציונליים.

מאז עבר מותג ROYAL ENFIELD לד.ל.ב מוטוספורט, נמסרו כ-180 כלים בשוק המקומי.

נתונים טכניים: מנוע: סינגל, 411 סמ"ק | הספק: 24.3 כ"ס ב-6,500 סל"ד | קירור: אוויר | תיבה: 5 הילוכים | מתלה קדמי: מזלג טלסקופי, 41 מ"מ קוטר, 190 מ"מ מהלך | מתלה אחורי: בולם יחיד, לינק, 180 מ"מ מהלך | חישוק קדמי: 100/90 R19 | חישוק אחורי: 120/90 R17 | בסיס גלגלים: 145.5 ס"מ | מרווח גחון: 200 מ"מ | גובה מושב: 79.5 ס"מ | משקל יבש: 183 ק"ג (195 ק"ג רטוב) | מיכל דלק: 15 ליטר. מחיר ROYAL ENFIELD SCRAM 411: החל מ-29,990 שקלים.

טלקאר עם גרסאות חדשות לקיה ספורטאז' ויחידות הנעה ורמות אבזור חדשות

חברת טלקאר, יבואנית קיה לישראל, מודיעה על תחילת שיווקן של גרסאות חדשות של הספורטאז', שהושק בחודש מרץ וזוכה לביקוש רב עם למעלה מ 2,000 הזמנות של לקוחות פרטיים. הדור החמישי לספורטאז' מציע, לראשונה, גרסאות המבוססות על מערכות הנעה היברידיות (הייבריד ופלאג-אין הייבריד), המשפרות את הביצועים וצריכת הדלק ומפחיתות את פליטות המזהמים, ולצידן גרסת בנזין 2.0 אטמוספרית. הגרסאות החדשות ממשיכות את הקו המתקדם שהציג הספורטאז' החדש, עם סביבת נהג טכנולוגית וחדשנית הכוללת תצוגה רחבה ומרשימה הכוללת מסך מגע בגודל 12.3 אינטש ולצידו לוח מחוונים בגודל 12 אינטש, וכוללות עתה רמת אבזור GT-Line ספורטיבית.

מערכות הינע: הספורטאז' החדש מציע מגוון יח' הנעה ומשלב יעילות, עוצמה וביצועים. דגמי ההייבריד (HEV) והפלאג-אין הייבריד (PHEV) של הספורטאז' החדש, פותחו על בסיס ארכיטקטורה ייעודית מתקדמת שהופכת אותו לאחד מדגמי ה-SUV היעילים ביותר שבנמצא, עם ארגון מרחבי שתוכנן בקפידה כדי למנוע השפעה על המרחב העומד לרשות הנוסעים והמטען. בגרסת ההייבריד מארז הסוללות ממוקם מתחת לשורת המושבים השנייה וכתוצאה מכך מרווח רגליים זהה לזה שבדגמי הספורטאז' עם מנוע בעירה פנימית. בספורטאז' פלאג-אין ממוקמת סוללת המתח הגבוה במרכז, בין שני הסרנים, מתחת למרכב של ה-SUV, כדי להבטיח חלוקת משקל מאוזנת ומרחב פנימי שימושי, נוח ורב-תכליתי. הספורטאז' פלאג-אין כולל את מנוע ה-1.6 ליטר T-GDI עטור הפרסים של קיה, מנוע הנעה חשמלי 66.9 קוו"ט בעל מגנט קבוע ומארז סוללות ליתיום-יון פולימר 13.8 קווט"ש. מערכת ההינע המשולבת מעניקה הספק כולל של 265 כ"ס, כאשר 180 כ"ס מקורם במנוע הבעירה הפנימית.

מארז הסוללות המתקדם בספורטאז' פלאג-אין כולל יחידת ניהול סוללות מתקדמת המנטרת באופן רציף את מצב הסוללה. המארז מצויד גם ביחידת ניטור תאים מתקדמת המודדת ומנטרת את המתח והטמפרטורה של התאים. הספורטאז' פלאג-אין מצויד במצב שטח (Terrain Mode) חדש המתאים באופן אוטומטי את ההגדרות של הרכב ומאפשר נהיגה אופטימלית בכל מצב נתון של הכביש והסביבה, כולל שלג, בוץ וחול. מערכת AWD מבוקרת אלקטרונית מוודאת שהכוח מחולק בצורה מיטבית בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים בהתאם לתנאי הדרך ומצבי הנהיגה, משפרת את ביצועי הנהיגה ומגבירה את הבטיחות והחיסכון. דגם הספורטאז' ההיברידי מצויד במנוע ה-1.6 ליטר T-GDI  180כ"ס ולצידו מנוע הנעה חשמלי מסוג מגנט קבוע עם 44.2 קוו"ט וסוללת ליתיום-יון פולימר של 1.49 קווט"ש עם הספק כולל של 230 כ"ס. להשלמת מערך יחידות ההנעה של הספורטאז', מוצעת עתה גרסה חדשה עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ל' בשילוב עם תיבת הילוכים אוט' פלנטרית עם 6 הילוכים.

רמות אבזור: דגם אורבן – כבר מדגם הכניסה, הזמין עם מנוע בנזין בנפח 2.0 ל', טורבו בנזין או דיזל בנפח 1.6 ל', הספורטאז' החדש מציע מגוון של מערכות בטיחות אקטיביות ואבזור עשיר.

מערכות בטיחות: 7 כריות אוויר – כולל כרית אמצעית בין הנהג לנוסע | FCA – מערכת מניעת התנגשות קדמית כולל זיהוי הולכי רגל ודו גלגלי | LKA+LFA – מערכות למניעת סטיה מנתיב (החל מ 60 קמ"ש) ושמירת מרכז נתיב (ממהירות 0) | BCAּּ+RCTA – מערכת לניטור רכבים בשטח מת, כולל מניעת מעבר לנתיב לא פנוי ומערכת לניטור תנועה חוצה מאחור, כולל בלימה (עד מהירות 8 קמ"ש) | HBA – מערכת תאורה גבוהה אוט' | SEW – מערכת להתרעה על פתיחת דלת כאשר יש תנועה

אבזור נוחות: מסך מולטימדיה מקורי בעברית בגודל 12.3 אינטש, כולל ניווט WAZE מובנה, קישוריות Android Auto ו Apple CarPlay ומצלמה אחורית מקורית | לוח מחוונים בגודל 12 אינץ' עם תצוגה דיגיטלית ומסך מידע בגודל 4.2 אינטש | בקרת אקלים דיגיטלית מפוצלת עם פתחי מיזוג מאחור | מושבים קדמיים חדשים הכוללים מתלה מעילים בגב משענת הראש, וו תליה וכיסי אחסון בגב המושב ושקע USB-C בדופן המושב | בלם יד חשמלי עם Auto Hold | מפתח חכם עם אפשרות הנעה מרחוק | תאורה קדמית LED | חיישני חניה אחוריים |

דגם HEV (1.6 טורבו הייבריד) מוסיף בטיחות: FCA משודרג הכולל בלימה אוט' בעת פניה שמאלה בצומת | SCC בקרת שיוט אדפטיבית

אבזור נוחות: כיוונון חשמלי למושבים קדמיים | חימום ואוורור מושבים קדמיים והגה | ריפוד עור | חלון גג פנורמי נפתח | בורר הילוכים בצורת חוגה Shift By Wire | משוטי העברת הילוכים מאחורי ההגה | משטח טעינה אלחוטי |

דגם GT-Line (1.6 טורבו פלאג אין) מוסיף: ריפוד עור בשילוב זמש | זיכרון למושב נהג | חימום מושבים אחוריים | דלת תא מטען חשמלית, כולל פתיחה ללא מגע | תאורה קדמית Matrix Led אדפטיבית | לוח שעונים דיגיטלי 12.3 אינץ' | חיישני חניה קדמיים | תאורה אחורית LED | הנעה כפולה, כולל Terrain Mode | חבילת GT-Line | חישוקי 19 אינץ'.

מחירים: קיה ספורטאז' 2.0 ל' בנזין אורבן אוט' – 164,900 שקלים | קיה ספורטאז' 1.6 ל' טורבו הייבריד אוט' – 229,900 שקלים | קיה ספורטאז' 1.6 ל' טורבו פלאג-אין GT-Line WD4 אוט' – 238,900 שקלים.

תחרות וספורט

ליגת פרודרייב ופיג'ו עם סיכום אירוע מספר 3

יום המרוצים באירוע מספר 3 כלל 2 מקצי אימון, מקצה דירוג מיוחד בו עלו המתחרים לשני מקצים בני 5 הקפות כל אחד ונמדדו בשיטת "סופר פול", הזמן המהיר ביותר קבע את סדר הזינוק. חידוש באירוע, התייצבות של 5 מכוניות פיג'ו 206 מהליגה המקבילה שהגיעו להתחרות במרוצים "פתוחים" בהם מתחרים מכוניות מקטגוריות שונות. מחווה יפיפייה של אלכס גנליס, עם הסובארו BRZ היפיפייה שלו, לא התייצב למירוץ והשאיל את המכונית לשימוש תומר הורושובסקי וגלעד חזקייה, נהגי המרוצים ומאמנים בפרודרייב.
אם הזמן המהיר ביותר מכולם של חמאדה עודה, 1:06.026 היה צפוי למדי הרי שהזמן של ניצן לוי בפיג'ו 206 הנעה קדמית ונטולת טורבו, 1:07.877, היה מפתיע והציב אותו בשורה הראשונה בזינוק, לפני מכוניות חזקות ממנו בהרבה. ושוב אלן סדובניק בסוברו טורבו מרשים בנהגיה רהוטה וזינק שלישי למירוץ.
הזינוק למירוץ הראשון עבר בלי דרמות מיוחדות אבל הקרבות תוך כדי המירוץ, כרגיל מרתקות את הצופים במירוץ. בסיום מנצח חמאדה עודה לפני ניצן לוי ב 206 ותומר הורושובסקי במכונית הסובארו BRZ הנעה אחורית.
מירוץ שני, כמיטב המסורת, מוזנק בסדר הפוך, כלומר המהירים מזנקים מאחור והאיטיים יותר במדידות הזמנים מלפנים. חמאדה, למרות הזינוק מאחור, פרץ וניצח את המירוץ בצורה משכנעת כשהפעם מגיע שני אלן סדובניק שהשתפר ממירוץ למירוץ ושלישי מרשים לועאי רבי, אשר הוכיח שניתן לראות בו בהחלט מתמודד ראוי וחזק. את קטגוריה A מנצח שוב ניצן ומוכיח שהוא הרף שקובע בקטגוריה זו.
מירוץ שלישי, שוב זינוק בסדר הפוך ושוב חמאדה פרץ, עקף וניצח במירוץ, אלן רדף אבל לא הצליח להגיע ולעקוף את חמאדה ושלישי הגיע גלעד עם נהיגה משכנעת. ניצן לוי עקף תחת דגל צהוב והורד בשני מיקומים. את קטגוריה A משלימים איילי קנויביקי ואייל דוראון שהגיעו ממש מיד אחרי ניצן.
אירועים היו גם היו, כמקובל במרוצי מכוניות, נציין את ליעד דהן ש"שפך" מנוע באמצע מירוץ והשמן נשפך על פני כ-500 מטרים רצופים על המסלול, מה שדרש את עצירת האירוע לכשעה לשם ניקוי המסלול. בנוסף במירוץ השלישי נוצרה שיירה של ארבעה מתחרים שעשו הכל כדי לעקוף זה את זה אלא שבטעות של יעקב שימול הוא פגע ברכב שלפניו דבר שגרם לאייל דוראון שנמצא ממש אחריו לפגוע בו בעוצמה ולעקור ממכוניתו את הגלגל האחורי ימני, יעקב המשיך בנסיעה אבל הקפה לסיום נכנע והעמיד את מכוניתו, הנוסעת על 3 גלגלים, בצד המסלול ופרש.
פודיומים:
קטגוריה A: ראשון ניצן לוי – 45 נקודות | שני איילי קנויביקי – 28 נקודות | שלישי יעקב שימול – 24 נקודות
קטגוריה B: ראשון גיל אלון – 33 נקודות | שני גלעד חזקייה – 30 נקודות | שלישי תומר הורושובסקי – 15 נקודות
4X4: ראשון חמאדה עודה – 45 נקודות | שני לועאי רבי – 28 נקודות | שלישי מרק קרייצמן – 22 נקודות
המירוץ הבא: 13/10/22 מירוץ סיבולת שעתיים.

הסטארט אפ הישראלי RYDE עם ניהול מערך ההיסעים של אלפי משתתפי המכביה

המכביה ה-21 בחרה בסטארט-אפ הישראלי RYDE לספק את מערך ההיסעים עבור משתתפי המכביה. הסטראט-אפ RYDE (רייד), מקבוצת יוניון, מציע פלטפורמה טכנולוגית חדשנית הממירה את צרכי התחבורה לנסיעות שיתופיות אופטימליות ומאפשר ניהול חכם ודינמי של כל תחום ההסעות, תוך חיסכון משמעותי בעלויות ובזיהום האוויר. המערכת החכמה של RYDE מאפשרת אופטימיזציה דינמית של מסלולים, התאמת גודל הרכב ומיקום תחנות האיסוף והפיזור כך שההסעות יבוצעו באופן היעיל והחסכוני ביותר. המערכת מאפשרת תכנון חכם מראש המבוסס על עשרות משתנים שונים עם יכולת עדכון בזמן אמת.

מערך ההיסעים במכביה הוא מקיף מאד וכולל הבאת עשרות המשלחות משדה התעופה למלונות שיועדו להן, הסעת המשלחות מבתי מלון הפרוסים בכל הארץ למגרשי התחרויות וחזרה וכן הסעות לאתרים היסטוריים ואתרי נופש בכל הארץ כחלק ממסע היכרות של המשתתפים עם מדינת ישראל.

המכביה ה-21 היא אירוע הספורט הגדול של עם ישראל והשני בגודלו בעולם. המכבייה מתקיימת אחת לארבע שנים בהשתתפות ספורטאים ישראלים ויהודים מכל רחבי העולם. אל המכביה שתיפתח ביום חמישי הקרוב, ה-14 ביולי ותימשך שבועיים, צפויים להגיע כ-10,000 ספורטאים מכ-60 מדינות שיתחרו ביניהם בעשרות ענפי ספורט, לצד אלפי מלווים, אוהדים ותיירים.

ניהול הלוגיסטיקה הכרוכה במכביה הוא אתגר מן המעלה הראשונה שמחייב, בין היתר, שימוש במערכות מתקדמות וחכמות לניהול וניטור הפעילות בזמן אמת. מערכת RYDE מספקת פתרון פורץ דרך ומאפשרת ניהול קפדני של מערך ההיסעים, תוך מתן הרשאות לרכזי ההיסעים האזוריים לנהל באופן עצמאי את מערך ההיסעים בתחומם. שיתוף הפעולה של רייד מקבוצת יוניון, יבואנית טויוטה בישראל, מתכתב היטב עם השותפות ארוכת השנים של חברת טויוטה העולמית במשחקים האולימפיים ובמשחקים הפראולימפיים שנערכו בטוקיו ואלו שייערכו בפריז בעוד כשנתיים. במסגרת זו, טויוטה מובילה את כל תחום הניידות כשותפה אסטרטגית של הוועדים האולימפיים, מתוך החזון שלה לאפשר לכל אחד ואחת מוביליות וחופש תנועה.

רייד נוסדה מתוך הבנה של צרכי חברות וארגונים במשק לניהול חכם ויעיל יותר של תחום הסעות עובדים כך שיהיה מהיר, יעיל וחסכוני ויוכל לספק רמת שירות גבוהה לעובדים מחד לצד יכולות ניהול וגמישות למנהלים מאידך. המערכת של RYDE משמשת כיום כ- 200 חברות במשק, בהן: טבע, התעשייה האווירית, רפא"ל, אלביט, ICL, שירותי בריאות כללית, תנובה, אסותא. בכל יום נוסעים באמצעות רייד כ- 80,000 נוסעים. מספר הנסיעות השיתופיות מסתכם בכ- 3 מיליון נסיעות בשנה והחיסכון השנתי ללקוחות החברה נאמד בקרוב ל- 40 מיליון דולר לצד צמצום פליטות הזיהום נאמד של למעלה מ- 5,500 טון CO2.

תחבורה ובטיחות

מגן דוד אדום עם סירת טיפול נמרץ ייחודית בכנרת

סירת הים-בולנס-טיפול נמרץ החדשה של מד"א שהושקה בכנרת מצוידת בטכנולוגיה חדשנית, ועתידה לקצר את זמני ההגעה לפצועים ונפגעים בתוך מי הכינרת ובחופים. לסירה יכולות מיוחדות להגיע עד קו החוף בכל מקום בכנרת ולרדת מהסירה ישירות לחוף מבלי שהצוות והמטופל נדרשים להיכנס למים ולהירטב. עוד תאפשר הסירה לקצר את זמני ההגעה לטיפול בתאונות דרכים בכביש 90 ו-92, באמצעות חצייה מהירה של הכנרת ועגינה בסמוך לצירים אלו. הסירה החדשה הצטרפה לסירה ולאופנוע הים של מד"א שהחלו לפעול בשנת 2019 בכנרת – אחד מתוואי השטח הקשים בישראל ובזכותם ניצלו עשרות חיי אדם בכל עונת רחצה.

מאז הושקה בשבוע שעבר, הספיק צוות הסירה לתת מענה למספר אירועים בתוך מי הכנרת ובחופים, בהם: צעיר בן 21 שנפצע באורח קשה בגפיים ממדחף סירה, נער בן 12 שהתייבש במהלך שיט, זאת לאחר שחברו לסירת השייט עליה נמצא במי הכנרת, גבר כבן 80 שנחבל בראשו ואיבד הכרה במהלך טיול במזח, נתנו מענה ראשוני לתינוק בן חודשיים שנכוונה ממים חמים בחוף כינר ועוד.

כיום, מאפשרת סירת הים-בולנס של מגן דוד אדום הגעת חובשים ופראמדיקים של מד"א עם ציוד רפואי מתקדם אל המטופלים בתוך מי הכנרת או בחופים כשהם מגיעים במהירות דרך הים. וכעת – באמצעות הסירה החדשה, יכולים הצוותים להגיע מגדה לגדה במהירות גבוהה עוד יותר – פחות מ 8 דקות.

סירת הים-בולנס החדשה שנתרמה ע"י לנארד ופייגל שפירו באמצעות אגודת ידידי מד"א בקנדה בהובלת נשיא האגודה ג'וזף אמזלג ומנהלת סניף האגודה בקלגרי שרון פריימן, תעגון בחוף לידו בטבריה – מרכז החוף המערבי, המאפשר הגעה מהירה לכל אחד מהחופים הנמצאים מזרחית ומערבית במרחק שווה, כך יוכל צוות הסירה לקצר את זמן הפינוי לבית החולים ויחסוך את נסיעת האמבולנסים והניידות לטיפול נמרץ בצירים הפקוקים סביב הכנרת. באמצעות הסירה יוכלו אנשי הצוות לפנות מטופלים מכל קצוות הימה לחוף לידו – שם יחברו לאמבולנסים ולניידות לטיפול נמרץ.

הסירה – מדגם נַחֶתֶת, עמידה לפגיעות וחבלות העלולות להיגרם מסלעים וצמחייה ומסוגלת להגיע עד קו החוף. באמצעות שני המנועים החדישים היא מגיעה למהירות של עד 35 קשר (יותר מ-60 קמ"ש) גם בתנאי ים מורכבים ביותר. הסירה המיוחדת והראשונה מסוגה כסירת הצלה יכולה להוביל עד 1,000 ק"ג ולשאת 8 אנשי צוות ומטופלים והיא מצוידת בפנסי תאורה לסיוע בחיפושים בחשכה, במכשור טיפול נמרץ רפואי מתקדם, הכולל בין היתר דפיברילטור, ציוד הנשמה, אלונקה ועוד.

"הסירה החדשה תפעל בכל תנאי הים ומיועדת למתן סיוע רפואי ברמת ניידת טיפול נמרץ לכל מי שזקוקים לנו – בחוף ובעיקר במים. בין המקרים היו: אנשים שטבעו, שנמצאים על סירה וחשים ברע, או כאלו שנפגעו בתאונת כלי שייט", מסביר מנהל מחלקת תגובה מידית באגף המבצעים של מד"א יוסי חלבי – שהוביל את הפרויקט בליווי רשות הספנות והנמלים: "חרטום הסירה נפתח ומאפשר העלאה קלה ומהירה של הנפגע אל הסירה, בתוך שטח המים וגם בחופים".

"סירת הים-בולנס-טיפול נמרץ החדשה משנה את תפיסת ההפעלה של מד"א בטיפול בחולים ופצועים במי הכנרת ובחופים הסובבים אותה", מסביר סמנכ"ל מבצעים במד"א גיל מושקוביץ, "היתרון בסירה החדשה הוא היכולת לפנות מספר מטופלים, בהם פצוע שנדרש לטיפול אינטנסיבי, לצד קיצור זמני ההגעה לטיפול בצירי תנועה מרכזיים בזכות המיקום האסטרטגי ויכולות הסירה החדשה".

"ידידי מגן דוד אדום בקנדה גאים לקחת חלק ביוזמת מד"א להפעלת ים-בולנס-טיפול נמרץ בכינרת ובהשקת הסירה החדשה", אמר סידני בנעזרי, מנכ"ל אגודת ידידי מד"א בקנדה והוסיף: "הסירה מצוידת במכשור הרפואי המתקדם ביותר, תפעל תחת כל תנאי מזג האוויר, והיא תעניק למד"א את היכולת לטפל בפצועים וחולים גם בלב הכינרת, 24 שעות ביממה".

מנכ"ל מד"א אלי בין בירך: "זו התרגשות גדולה לחנוך היום את סירת הים-בולנס השנייה של מד"א שתעניק טיפול נמרץ במי הכנרת. יש פה אמצעי נוסף ומשמעותי מאוד להצלת חיים. אני מברך את התורמים היקרים שלנו מקנדה לנארד ופייגל שפירו ובני משפחתם. במרחב ירדן של מד"א יש משמעות רבה ליכולת לחציה מהקו הצפוני של הכינרת לקו הדרומי שלה או מהמזרח למערב – היכולת הזו המאפשרת הצלת חיים משמעותית ורבה. אני מקווה שהסירה לא תעסוק במקרים חריגים ותבטיח רק את שלומם של הרוחצים והנופשים בטבריה והכנרת, אך אם נידרש לכך – אני סמוך ובטוח שאתם הצוותים בשטח – תעשו עבודה מצוינת כפי שאתם עושים בכל הדרכים והיכולות המיוחדות שעומדות לרשותכם. אני מודה לכל העוסקים במלאכה".

ליאור פרחי והראפר זולוד עם קליפ הסברה לנהגי משאיות ורכב כבד במפגשי רכבת כביש

מטרת הקליפ היא להעלות את מודעותם של נהגי משאיות לחשיבות שבשמירה על זהירות והגברת תשומת הלב בקרבת מפגשי כביש מסילה.

במסגרת פרויקט החישמול אותו מבצעת הרכבת בימים אלה, אל רבים ממפגשי הכביש מסילה הקיימים מתווספת תשתית חשמל בגובה, בה זורם מתח חשמלי של כ-25 אלף וולט, וכל פגיעת חפץ בה עלולה לסכן את בטיחות משתמשי הכביש, ולשבש את רשת החשמל הרכבתית ובכך לפגוע בשירות לנוסעים. כחלק מהפנייה לכלל נהגי המשאיות, שרבים מהם דוברי השפה הערבית, הקליפ מבוצע הן בשפה העברית והן בשפה הערבית.

בישראל יש כ-60 מפגשי כביש מסילה פעילים, המנוטרים באופן שוטף על ידי מערכות בטיחות מתקדמות כגון מצלמות תנועה וחיישנים, לצד מפקחי מפגשים המוצבים בקרבתם.

ברכבת ישראל מזכירים כי בכל התקרבות למפגש כביש מסילה יש להאט את מהירות הנסיעה, לבדוק כי אמצעי האזהרה כגון פעמונים ואורות מהבהבים אינם פועלים, וחצייה מהירה של המפגש ללא התעכבות מיותרת בו. בכל מצב חירום יש לפנות מיידית למוקד החירום של רכבת ישראל במספר *2442.

הרחבת כביש 6 לנת"צ ונתיב רב תפוסה תמומן מהארכה של עד 3 שנים לזיכיון דרך ארץ

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה את בקשת משרד האוצר להאריך בשלוש שנים את הזיכיון של חברת דרך ארץ להפעיל את כביש 6 ולגבות אגרה בקטע שבין מחלף שורק למחלף עין תות. זאת על מנת להוסיף את הנתיב הרביעי בין מחלף קסם למחלף עין תות ולהקים את מחלף בית נחמיה.

סגן החשב הכללי באוצר, יובל רז, הסביר כי הכוונה היא סלילה של נתיב שייועד לתחבורה ציבורית ולרכבים עם 3 נוסעים ומעלה בקטע המרכזי בין מחלף עין תות לנחל שורק. הוא הוסיף כי קיבולת הכביש מגיעה למיצוי ורמת השירות יורדת, ואמר כי בין 2030 ל-2040 הכביש יפסיק לתפקד. לדברי רז, העלות המוערכת היא של כ-3 מיליארד שקלים והבקשה היא לממן זאת באמצעות אגרה ממשתמשי הכביש ולהאריך את זיכיון דרך ארץ בעד שלוש שנים נוספות.

ח"כ אוסאמה סעדי אמר כי מדובר בזיכיון שניתן ב-1999 ל-30 שנה, ושאל מכוח מה אפשר להאריך אותו. ח"כ אחמד טיבי הזכיר כי הוא מנסה לקדם הצעת חוק שתפטור נהגים מתשלום בזמן שיש עומס או עבודות בכביש, ואמר כי האינטרס הציבורי לא נלקח פה בחשבון. נציגת הלשכה המשפטית במשרד האוצר, שי שלף, הסבירה כי ניתן לאפשר סלילת קטעים נוספים וצריך לקבל אישורה של ועדת הכלכלה. ח"כ סעדי אמר כי המצב הוא קטסטרופלי ולא יכול להיות שרק עכשיו נזכרים לטפל בו.

סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, אמרה כי לא ברור מה התנאים שבהם תאושר ההארכה הזו וכמה הנהגים הולכים לשלם וכמה החברה הולכת להרוויח. "לא ברור כמה הנהגים ישלמו והאם יש צורך לאשר בבהילות כזו צ'ק פתוח", אמרה. נציגת משרד האוצר, אסתי פלדמן, השיבה כי הנהגים ימשיכו לשלם בדיון מה שהם משלמים היום, וייתכן שתקופת הארכה תהייה קצרה יותר משלוש שנים.

בתום הדיון הצביעו ח"כ ביטון וח"כ ולדימיר בליאק בעד אישור הבקשה, בעוד שח"כ טיבי התנגד וביקש דיון מחדש. הוועדה קיימה דיון מחדש וח"כ טיבי שאל מה עושים בחברה כדי לטפל בעומסי התנועה. מנכ"ל דרך ארץ, אבי דור, השיב כי נעשים מרב המאמצים לפנות את הכביש כשיש מפגע וסגן החשכ"ל רז הוסיף, כי מטרת הבקשה היא להקל על הפקקים. הבקשה של ח"כ טיבי נדחתה, כאשר בעדה הצביעו ח"כ טיבי וח"כ מקלב והתנגדו לה היו"ר ביטון, ח"כ יוליה מלינובסקי וח"כ אלינה ברדץ יאלוב.

אור ירוק עם 55% מהציבור מפחדים לחצות את הכביש

סקר חדש שערכה עמותת אור ירוק חושף כי לא רק מסוכן ללכת ברגל בישראל אלא בעיקר מפחיד – יותר מאחד מכל שני נשאלים (55%) הודה כי הוא חש לא כל כך בטוח או כלל לא בטוח כשהוא חוצה כביש במעבר חציה. הסקר נועד לבחון את מידת הביטחון שחש הציבור בעת חצית כביש במעבר חציה, ואת שיעור האנשים שנפגעו או שמכירים אנשים שנפגעו או כמעט נפגעו בעת חציה במעבר חציה. מידת הביטחון בעת חצית כביש במעבר חציה:

59% מאזרחי החברה הערבית טענו כי הם חשים חוסר בטחון כאשר הם חוצים את הכביש במעבר חציה – הגבוה ביותר מבין האוכלוסיות השונות. ניתן לראות כי ככל שהגיל עולה כך גם עולה תחושבת חוסר הביטחון בעת חצית כביש. 50% מבני ה-55 ומעלה טענו כי חשים לא בטחים בעת חצית כביש במעבר החציה.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדינת ישראל היא בין המדינות המסוכנות להולכי רגל והדברים באים לידי ביטוי גם בסקר. רוב הציבור חושש לחצות את הכביש ותחושת הביטחון ירודה מאוד. את המצב הזה חייבים לשנות בהעדפה של הולכי הרגל על פני כלי הרכב הפרטיים. מיתון וריסון תנועה בערים הם צעדים הכרחיים ונדרשים אשר יצמצמו את הסיכון של הולכי הרגל להיפגע בתאונת דרכים. יש לרכז מאמץ בעיקר בקרב ילדים ואזרחים וותיקים אשר מהווים כ-50% מכלל הולכי רגל ההרוגים. שילוב נכון של הגברת האכיפה והנוכחות המשטרתית בכבישים וריסון ומיתון תנועה בעיקר ברחובות האדומים יובילו לצמצום בהיפגעותם של הולכי הרגל. אלו צעדים שיצילו חיי אדם ויגבירו את תחושת הבטיחות והביטחון של האזרחים".

מהסקר עולה עוד כי 40% מהנשאלים דיווחו כי הם או מישהו שהם מכירים נפגע/כמעט נפגע כשחצה את הכביש במעבר חציה בשנה האחרונה. בפירוט: 12% דיווחו כי הם נפגעו או כמעט נפגעו כשחצו את הכביש, 21% דיווחו כי אדם שהם מכירים נפגע או כמעט נפגע כשחצה את הכביש ו-7% דיווחו כי גם הם וגם אדם שהם מכירים נפגע/ כמעט נפגע כשחצה את הכביש במעבר חציה בשנה האחרונה (סה"כ 40%).

בעקבות הקורונה: 22% יותר הולכים ברגל.

כאשר נשאלו האם הקורונה שינתה את הרגלי ההליכה, 22% טענו כי בעקבות הקורונה הם הולכים יותר ברגל. 18% דיווחו כי הם פחות הולכים ברגל ו-60% דיווחו כי לא חל שינוי הרגל ההליכה שלהם.

רוב מוחלט מהמשיבים (79%) סבורים שיש להוסיף פסי האטה באזורים מרובי ילדים ואזרחים ותיקים

אזרחים ותיקים וילדים הן שתי אוכלוסיות הנפגעות באופן הגבוה ביותר כהולכי רגל. לכן, כאשר נשאלו האם יש להוסיף פסי האטה בסביבת ילדים ואזרחים ותיקים (בתי ספר, בתי אבות וכו') במטרה למתן את מהירות הנסיעה, 79% טענו כי יש לבצע זאת. 13% טענו כי אין להתקין פסי האטה ו-8% לא יודעים.

דוח אור ירוק: אחד מכל ארבעה הרוגים מתאונות דרכים בשנת 2021– הולך רגל

על פי עמותת אור ירוק, 98 הולכי רגל נהרגו בשנת 2021 בתאונות דרכים לעומת 83 הולכי רגל שנהרגו בתאריך המקביל בשנה שעברה – עליה של 18%.

27% מההרוגים מתאונות דרכים בשנת 2021 היו הולכי רגל – אחד מכל ארבעה. פילוח ההרוגים חושף כי 33 אזרחים ותיקים (41+) ו-11 ילדים (0-14) נהרגו כהולכי מתחילת השנה – 56% מכלל הולכי הרגל ההרוגים.

78% מהולכי הרגל שחצו את הכביש ונפגעו עשו זאת במעבר החציה – המקום אשר אמור להיות הבטוח לחציית כביש.

ועדת הכלכלה עם תוספת הפיגורים על קנס חניה שלא שולם בזמן תפחת מ-50% ל-35% בלבד

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה הערב לקריאה ראשונה את ההצעה של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי, והצעה דומה של ח"כ ישראל אייכלר וקבוצת חברי כנסת, לתקן את פקודת התעבורה ולהפחית את תוספת הפיגורים על קנסות חניה מ-50% ל-35%. היו"ר ביטון התייחס להצעה ואמר: "כל שקל שהאזרח משלם ביתר זו בעיה שצריך לטפל בה ואנחנו מטפלים בה".

כיום כשנהג לא משלם קנס על עבירת חניה במועד הוא צפוי לקנס של תוספת פיגורים בסך 50% ועוד 5% על כל חצי שנה נוספת של פיגור. כעת מציעים חברי הכנסת סעדי וטיבי לתקן את פקודת התעבורה, כך שכעבור 60 יום מיום מתן הקנס תישלח לנהג הודעה בדואר רשום. חברי הכנסת סעדי ואייכלר ביקשו להפחית את הקנס ל-15% או 20%, אולם אמרו כי קיבלו את הפשרה שהציע משרד האוצר לפיה הקנס עבור הפיגור יופחת ל-35% פלוס תוספת של 5% עבור כל חצי שנה נוספת.

ח"כ אייכלר אמר כי חברי הכנסת לא עוסקים רק באינטרסים, אלא בדאגה לאזרח וריבית הפיגורים מציקה להרבה מאוד אנשים. הוא הוסיף כי אפילו בנקים וגם בשוק האפור לא גובים ריבית פיגורים כזו, ולכן ביקשו חברי הכנסת לטפל בכך. ח"כ סעדי אמר גם הוא כי רוב ההצעות של חברי הכנסת עוסקות בחיי היום יום של האזרח הקטן. הוא הוסיף כי המציעים הגיעו להסכמות עם האוצר, להפחית את הריבית ל-35% ועוד 5% על כל חצי שנה.

ראש מינהל משפט וכנסת במרכז השלטון המקומי, מירה סלומון, הזהירה כי הדבר ייתן תמריץ לאנשים שלא לשלם במועד, והדבר יוביל לבלגאן במרחב הציבורי ולאנשים שיעשו דין לעצמם. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי 35% זה קנס מרתיע מספיק וח"כ אייכלר הוסיף: "הם דואגים יותר ל-40 מיליון השקלים שהם יפסידו ולא לחניה. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטון וחברי הכנסת סעדי ואייכלר.

אור ירוק עם חודשי הקיץ הכי מסוכנים בכבישי הערים

חודשי הקיץ מאופיינים בימים ארוכים, חופשות רבות ובילוי מחוץ לבית. מעבר לכך הם מלווים ביותר נפגעים בתאונות דרכים מאשר שאר חודשי השנה. העלייה בנפגעים ובהרוגים בחודשי הקיץ איננה מקרית. בחודשי הקיץ יותר אנשים מבלים בחופשה, בנסיעות ארוכות בכבישים פחות מוכרים, הילדים נמצאים מחוץ למסגרות, החום הכבד מגביר את העייפות בקרב הנהגים וקשה יותר להתרכז, רבים בוחרים לרכוב על אופניים או אופנועים. בחינת ההיפגעות בתאונות דרכים על פי חודשי השנה חושפת כי שלושת החודשים המובילים במספר הנפגעים מתאונות דרכים הם אוגוסט, יוני ויולי.

החודש שבו נפגעו הכי הרבה בני אדם בתאונות דרכים בחמש השנים האחרונות הוא חודש אוגוסט, שבמהלכו נפגעו בתקופה זאת 10,040 בני אדם. החודש הבא במספר הנפגעים הוא יוני שבמהלכו נפגעו 10,015 בני אדם, לאחריו יולי שבמהלכו נפגעו 9,958 בני אדם בתאונות. החודש שבו ההיפגעות הנמוכה ביותר על פי הניתוח של אור ירוק הוא חודש דצמבר. כאשר בחמש השנים האחרונות נפגעו בתאונות בחודש זה 8,267 בני אדם.

• בתל אביב-יפו נפגעו במהלך חודש יוני בחמש השנים האחרונות 780 בני אדם. הוא החודש בו מספר הנפגעים הגבוה ביותר בעיר.
• בירושלים מספר הנפגעים הגבוה ביותר הוא גם כן בחודש יוני – 692 נפגעו בתאונות דרכים.
• בחיפה נפגעו 362 בני אדם בחודש יולי והוא החודש המסוכן ביותר בעיר.
• בבאר שבע החודש המסוכן ביותר הוא יוני שבמהלכו נפגעו בתאונות דרכים בעיר 254 בני אדם.
• בחולון החודש המסוכן ביותר הוא דווקא ינואר, זו שנה רביעית ברציפות, שבמהלכו נפגעו בעיר 224 בני אדם.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "לכל עיר המאפיינים הייחודיים לה, בחינה של נתוני ההיפגעות בכל עיר וישוב יכולה לסייע לרשויות להבין מה הם החודשים האדומים שבהם נפגעים רבים יותרועל ידי כך, למקד פעילות מדויקת ונכונה לצמצום מספר הנפגעים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשיתוף הרשויות המקומיות חייבים לרכז מאמץ להגברת הבטיחות בקרב האוכלוסיות שבסיכון להיפגע בתאונות דרכים – ילדים, אזרחים וותיקים, רוכבי אופניים רגילים וחשמליים ורוכבי האופנועים והקטנועים. שילוב כוחות ופעילות מאומצת של הגורמים האחראיים לבטיחות התושבים יכולים למנוע תאונות ונפגעים. ראשי הערים והרשויות חייבים להקצות יותר משאבים לאיתור נקודות התורפה בישובים ולטיפול מהיר ויעיל כדי להציל חיי אדם".

מהו החודש המסוכן בכל עיר?

• בתל אביב-יפו נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני, במהלכו נפגעו בעיר 780 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא אוגוסט במהלכו נפגעו 736 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בתל אביב-יפו נפגעו בחמש השנים האחרונות 8,128 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בירושלים נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני, במהלכו נפגעו בעיר 692 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא מרץ במהלכו נפגעו 685 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בירושלים נפגעו בחמש השנים האחרונות 7,247 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בחיפה נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יולי במהלכו נפגעו 362 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבאים אחריו במסוכנות הם דצמבר וינואר שבמהלך כל אחד מהם נפגעו 333 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בחיפה נפגעו בחמש השנים האחרונות 3,826 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בבאר שבע נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני, במהלכו נפגעו 254 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא מרץ במהלכו נפגעו 215 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בבאר שבע נפגעו בחמש השנים האחרונות 2,390 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בחולון נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא ינואר (זו שנה רביעית ברציפות) במהלכו נפגעו 224 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא אוקטובר במהלכו נפגעו 201 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בחולון נפגעו בחמש השנים האחרונות 2,076 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בפתח תקווה נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני במהלכו נפגעו 217 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא מרץ במהלכו נפגעו 216 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בפתח תקווה נפגעו בחמש השנים האחרונות 2,336 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• באשדוד נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני במהלכו נפגעו 199 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא ינואר במהלכו נפגעו 198 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל באשדוד נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,997 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בנתניה נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא דצמבר במהלכו נפגעו 178 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא ינואר במהלכו נפגעו 172 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בנתניה נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,716 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בראשון לציון נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא ינואר במהלכו נפגעו 165 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא מאי במהלכו נפגעו 159 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בראשון לציון נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,604 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• ברמת גן נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא אוגוסט (זו שנה רביעית ברציפות) במהלכו נפגעו 156 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא דצמבר במהלכו נפגעו 155 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל ברמת גן נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,625 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• בבת ים נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יולי (זו שנה שניה ברציפות), במהלכו נפגעו 162 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא אוקטובר במהלכו נפגעו 147 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל בבת ים נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,575 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).
• באשקלון נמצא כי החודש המסוכן ביותר להיפגעות בתאונות דרכים הוא יוני במהלכו נפגעו 139 בני אדם בין השנים 2017-2021. הבא אחריו במסוכנות הוא אוגוסט במהלכו נפגעו 128 בני אדם בחמש השנים האחרונות. בסך הכל באשקלון נפגעו בחמש השנים האחרונות 1,314 בני אדם בתאונות דרכים (בכל חודשי השנה יחד).

ועדת הכלכלה עם צו הרחבת סמכויות האכיפה לפקחים העירוניים כלפי רוכבי דו גלגלי

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הבוקר את הצו שהגיש המשרד לביטחון הפנים, לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות. הצו מהווה צעד משלים להעלאת קנסות התעבורה, שאישרה הוועדה בשבוע שעבר, ונועד להרחיב את הסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים לבצע אכיפה ברשויות המקומיות כלפי רוכבי הדו גלגלי, בדגש על הכלים החשמליים. בין היתר יוכלו הפקחים לאכוף עבירות אי חבישת קסדה, רכיבה מתחת לגיל 16 או ללא הכשרה, איסור הרכבה, איסור רכיבה בניגוד לסימון בשביל אופנים באופן שיכול לסכן את המשתמשים ואי ציות לתמרור אין כניסה לאופניים. גם אזור הפעולה של הפקחים יורחב, והם יוכלו לבצע אכיפה לא רק במדרכות, אלא גם בשבילי אופניים, שבילי הליכה ומעברי חצייה.

ח"כ גינזבורג פתח את הדיון ואמר כי הצו נועד להציל חיים ויכפיל ואף ישלש את יכולות האכיפה של הפקחים העירוניים כלפי הכלים הדו גלגליים החשמליים, לאחר שבשבוע שעבר אושרה העלאת הקנסות. הוא הוסיף כי מספר הנפגעים, שמגיעים למחלקות הטראומה בבתי החולים, רק הולך ועולה ואי אפשר להישאר אדישים לכך. "בשבוע שעבר אישרנו את החמרת הענישה והיום נבצע צעד משלים של העברת סמכויות האכיפה לפקחים שנמצאים ברחובות, כדי להפוך אותם לבטוחים יותר".

נציג הלשכה המשפטית של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד חיים אמיגה, ציין כי הצו הוא פרי עבודה מאומצת מול הרשויות המקומיות ויאפשר לפקחים לאכוף לא רק במדרכה, אלא גם בשבילי אופניים, שבילי הולכי רגל ומעברי חציה.

ח"כ אורי מקלב אמר כי המטרה חשובה, ואף סיפר כי רק לאחרונה איבד ידיד קרוב שנהרג בתאונת קורקינט. עם זאת, הוא הוסיף כי העברת סמכויות נוספות לפקחים זה צעד שיש לו השלכות רבות, וצריך ללוות אותו בהכשרה מתאימה. עו"ד אמיגה השיב כי יש מענה בחוק להכשרת הפקחים ויש נוהל ארצי שאישר היועץ המשפטי לממשלה, שקובע קריטריונים ארציים לאכיפה. לדבריו, הנושא נבדק ולא נמצא מקום לשנות.

נציגת המשטרה, רב פקד סימונה זילבר, הזכירה כי הפקחים מוסמכים לבצע אכיפה נגד רוכבי כלים חשמליים כבר משנת 2016, בין היתר של עבירת שימוש בסלולרי ורכיבם עם אזניות, וכעת מרחיבים גם את העבירות וגם את אזורי האכיפה ממדרכות לשבילים ומעברי חציה. היא הוסיפה, כי האכיפה בכביש היא מסוכנת הרבה יותר גם לאוכף וגם לנאכף, ולכן נכון שתישאר בידי השוטרים בלבד.

נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, התייחסה לאזור האכיפה ואמרה כי כונסו חמש ישיבות בניסיון להגיע להגדרה מופשטת של מהות המרחב הציבורי הפתוח, ואחת ההצעות דיברה על אכיפה בכל מקום שאינו כביש. עם זאת, החשש היה שהגדרה כזו לא תאפשר רכיבת שטח, ולכן הוחלט לאפשר אכיפת פקחים באזורים מוגדרים כאמור.

סמנכ"ל אור ירוק, עוז דרור, בירך על הדיון ואמר כי מדובר בצו חשוב שיחזיר את הסדר לכבישים, יגביר אכיפה ויציל חיים. עם זאת, הוא הוסיף כי רשויות רבות לא מנצלות את הסמכויות ולא מבצעות אכיפה, מאחר שיש ראשי ערים שלא רוצים כנראה להתכתש עם תושבים, וזו פגיעה בהם.

נציגת המועצה לשלום הילד, נועם וילדר, טענה כי המועצה קיבלה במהלך השנים פניות מקטינים שדיווחו על היתקלויות עם פקחים עירוניים שהובילו לבהלה מיותרת וטראומה לקטינים, כי לא היו נהלים ולא הייתה הכשרה מתאימה. היו"ר גינזבורג אמר בתגובה כי אסור לקטינים מתחת לגיל 16 לרכב על כלים חשמליים, וברור שפקחים עירוניים רגישים יותר כלפי קטינים ולא רוצים לרדוף אחריהם. לדבריו, יש הדבל בין עבירה שנעשית בתום לב לבין עבירות שנעשות בצורה בוטה ומתריסה.

מנהל אגף הפיקוח העירוני בעיריית תל אביב, יאיר עמר, התייחס גם הוא לדברים ואמר שלא קיבל ולו פנייה אחת על התנהגות לא ראויה של פקח כלפי קטינים. מנכ"ל פורום ה-15 של מרכז השלטון המקומי, עו"ד איתן עטיה, אמר כי שערותיו סמרו למשמע הדברים, וציין כי נוהל היועמ"ש לממשלה מחמיר הרבה מעבר למה שצריך. הוא כינה את האמירה כמקוממת ולא נכונה וביקש לקבל פרטים על המקרים שעליהם דיברה וילדר.

יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבטיחות בדרכים בירך על ההצעה ובירך את ח"כ גיזנבורג על שקידם את החקיקה שהאיצה את הגשת הצו לוועדה. הוא הוסיף כי עד שנגיע להפרדה מלאה בין רכבים לבין הדו גלגלי חייבים לוודא שמעבר לחינוך והכשרה יש גם הרתעה, כי בסופו של דבר אנשים נפגעים ומשלמים בחייהם.

בתום הדיון אושר הצו בקולותיהם של ח"כ גינזבורג וח"כ טופורובסקי. לאחר ההצבעה אמר ח"כ גינזבורג: "השלמנו מהלך שמטרתו הצלת חיים. השימוש באופנים וקורקינטים חשמליים הוא מבורך, מקל על העומס, מפחית זיהום ועוד, אך עם זאת נסיעה פרועה, בניגוד לכללי הדרך, מציבה רוכבים בפני סכנה לפגיעה קשה. ההוכחה לכך היא אנשים שממלאים את מחלקות הטראומה והמספרים רק מטפסים. השלמנו מהלך שיבלום את העלייה הזו, הצווים שאושרו היום ובשבוע שעבר באים לשים סוף לסכנות של משתמשי הדרך. לאחר שבשבוע שעבר הוחמרה הענישה – היום הגברנו את האכיפה והמסר לרוכבים ברור: סעו בזהירות, ציות לכללי הדרך מונע מוות ומי שיעבור על החוק ייענש בחומרה".

המועצה האירופית לבטיחות בדרכים עם ישראל במקום האחרון והגרוע מבין מדינות אירופה

דו"ח חדש (יוני 2022) שפרסמה המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) חושף את ממדי הכישלון וההזנחה של ממשלות ישראל בעשור האחרון במאבק בקטל בדרכים. מהדו"ח עולה כי מדינת ישראל נמצאת במקום האחרון והגרוע בשינוי מספר ההרוגים מתאונת דרכים בשנים 2011-2021.

בעשור האחרון חלה הפחתה של 4.7% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, הנתון הנמוך והגרוע ביותר מבין כל מדינות אירופה, אשר רשמו ירידה ממוצעת של 31.3% במספר ההרוגים בתאונות דרכים. נורבגיה (52.4%), ליטא (50.5%) ומלטה (47.1%) הן שלוש המדינות שהצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בעשור האחרון בשיעור הגבוה ביותר מבין כל מדינות אירופה.

מדינות כמו רומניה (ירידה של 11.8% בהרוגים), הונגריה (ירידה של 14.7% בהרוגים), סלובניה (ירידה של 19.1% בהרוגים), קרואטיה (ירידה של 30.1% בהרוגים), קפריסין (ירידה של 37.5% בהרוגים) ויוון (ירידה של 46.7% בהרוגים) מקדימות את ישראל ומציגות ירידה מרשימה במספר ההרוגים מתאונות דרכים.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדובר בציון נכשל למדיניות של ממשלות ישראל בעשור האחרון בצמצום תאונות הדרכים. הקיצוץ בכסף שמועבר למאבק בתאונות הדרכים לא רק שדרדר את ישראל להיות אחת המדינות הכי לא בטוחות בדרכים הוא גם עולה בחיי אדם וגורם צער וסבל למשפחות רבות. אם מדינות כמו יוון, קפריסין, מלטה מצליחות להציל חיי אדם מדוע בישראל נכשלים שנה אחר שנה? זו התוצאה הישירה של הזנחה רבת שנים. הפתרון נעוץ באימוץ תכנית לאומית ארוכת טווח, עם תקציבים שלא ניתן לקצץ אותם ועם מחויבות של כלל הגורמים האחראים על החיים שלנו בכביש, בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. מדינות אירופה מוכיחות כי תאונות דרכים הן לא גורל משמים אלא מאבק שניתן לנצח בו והגיע הזמן שמדינת ישראל תלך בעקבותיהן, תמנע מעוד משפחות שכולות מלהצטרף למשפחת השכול וגם תחסוך כסף רב לקופת המדינה".

כאשר בוחנים את השינוי במספר ההרוגים בין השנים 2021-2019, ישראל ניצבת במקום ה-26 מתוך 32 מדינות אירופה. רק שבע מדינות רשמו באותן שנים עליה בהרוגים וישראל אחת מהן. בישראל נרשמה עליה של 2.5% בהרוגים מתאונות דרכים באותן שנים, בעוד מדינות האיחוד הצליחו לצמצם את מספר ההרוגים מתאונות דרכים בשיעור ממוצע של 12.9%.

מלטה (ירידה של 43.8%), דנמרק (ירידה של 32.2%) ונורבגיה (ירידה של 25.9%) הן המדינות שהצליחו בין השנים 2021-2019 להפחית את מספר ההרוגים בשיעור הגבוה ביותר מבין מדינות אירופה.

פצועים קשה: לעיתים ההבדל בן הרוג לפצוע קשה הוא כחוט השערה. במועצה האירופית לבטיחות בדרכים בחנו את השינוי שעשתה כל מדינה בפצועים קשה מתאונות דרכים. גם בקטגוריה הזאת ישראל משתרכת מאחורי כמעט כל מדינות אירופה. ישראל ניצבת במקום האחד לפני אחרון והגרוע. בין השנים 2020-2013 עלה מספרם של הפצועים קשה מתאונות דרכים בישראל בשיעור של 18.3%. רק מלטה הציגה נתונים גרועים יותר מישראל. מדינות אירופה הצליחו להוביל לירידה ממוצעת של 18% במספר הפצועים קשה בעשור האחרון. יוון (ירידה של 65.4%), רומניה (ירידה של 56.8%) וקפריסין (ירידה של 55.1%) הן המדינות המובילות בצמצום מספר הפצועים קשה מתאונות דרכים בעשור האחרון.

בחינת נתוני ההרוגים בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה מציבה את ישראל במקום ה-15 מתוך 21 מדינות אירופה בשנים 2019-2021 בהרוגים מתאונות דרכים. 5.44 בני אדם נהרגו באותן שנים בישראל לכל מיליארד ק"מ נסועה גבוה יותר מהממוצע במדינות אירופה (שיש לגביהן נתונים) אשר נאמד בשיעור של 5.12 הרוגים לכל מיליארד ק"מ נסועה. כאשר בוחנים את מספר ההרוגים מתאונות דרכים לכל מיליון תושבים מצבה של ישראל בהשוואה למדינות אירופה משתפר מעט והיא נמצאת במקום ה-12 מתוך 32 מדינות אירופה. בשנת 2011 נהרגו בישראל 48.7 בני אדם לכל מיליון תושבים ובשנת 2021 ירד מספרם של ההרוגים מתאונות דרכים לכל מיליון בני אדם לשיעור של 38.5.

המלצות לממשלות: מחברי הדו"ח במועצה האירופית לבטיחות בדרכים מכוונים את ההמלצות שלהם לממשלות ומדגישים כי יש להטמיע מערכת בטיחות כוללת ((Safe System תוך כדי התייחסות לכל המרכיבים של מערכות התחבורה בדרכים. למדינות שעדיין אין תכנית לאומית לבטיחות בדרכים ממליצים מחברי הדו"ח   לאמץ ולהטמיע תכניות לבטיחות דרכים, כולל יעדים לאומיים לצמצום מספר הפצועים קשה וההרוגים, תוך כדי קביעת יעדי משנה כמותיים המבוססים על מדדי ביצוע. על הממשלות להקצות תקציבים ממשלתיים מספיקים ולייצר מודלים של מימון לרמה האזורית והמקומית. יש להשתמש בנתונים שנאספו כדי לתכנן ולעדכן את המדיניות. יש לפעול על סמך מחקרי הערכה נכונים ומקרים רלוונטיים, ולפעול על פי שיקולי עלות-תועלת, כולל פציעות חמורות. יש לקיים הערכה איכותית יסודית של אסטרטגיות בטיחות בדרכים נוכחיות כדי להעריך את רמות היישום והיעילות של אמצעי הבטיחות בדרכים בדרך להשגת היעדים.

ועדת הכלכלה עם ביקורת על חוסר ניידות תנועה בשישי בלילה ביו"ש

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה ישיבת מעקב אחר הטיפול בקטל בדרכים ביהודה ושומרון. הישיבה התקיימה בעקבות דיון שיזמה ח"כ אורית סטרוק לפני כחצי שנה, בו נחשפו כשלים רבים בהם מחסור בשוטרים וניידות שמוביל את המשטרה להסתייע בחיילים ולוותר על אכיפה בלילות. היו"ר ביטון פתח את הישיבה והזכיר את הממצאים הקשים שעלו בדיון הקודם, בין היתר על היעדר ניידות תנועה ביו"ש בשישי בלילה ויציאה לשטח של ניידות בעזרת סיוע של חיילי צה"ל.

מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן, אמר כי שיטור הוא אחד המשאבים הכי משמעותיים שנמצא בחסר בישראל, וזה נכון גם במחוז ש"י. "תגברנו את המשטרה אבל זה לא הלך למחוז ש"י, אלא לטיפול באלימות בחברה הערבית, לטכנולוגיה וסייבר ודברים אחרים. עד לפני כמה ימים קיימנו דיוני תקציב שכללו דרישה להרחבת משאבים במחוז ש"י, אבל לא ברור מה יקרה כי לא יודעים לאן הולכים ולכן הכוונה היא לעשות יותר עם מה שקיים", אמר לוטן.

שרת התחבורה, ח"כ מרב מיכאלי, אמרה כי סוגיית הבטיחות היא עליונה, ופירטה על תקצוב הטיפול במוקדי סיכון, בפניות שמאלה ובהרחבת כביש 90, אך הוסיפה: "האתגרים מרובים מאוד והתקציב הכולל הנדרש הוא לא בהישג ידנו, אפילו לא בטווח הראיה". היו"ר ביטון הזכיר כי הדיון עוסק בנעשה ביו"ש ומיכאלי השיבה: "לא עשינו תכנית מיוחדת לשום אזור בארץ. גם בגולן מצב הכבישים הוא בכי רע מאוד מאוד, גם בגליל יש כבישים ללא אבא או אמא ובהתאמה לא עשינו תכנית ספציפית".

היו"ר ביטון שב ושאל האם המצב ביו"ש בבטיחות בדרכים מניח את דעתה של השרה, ומיכאלי השיבה: "המצב ביו"ש לא מניח דעתי בהרבה מאוד מאוד מאוד מובנים. לא עשינו תכנית מיוחדת לאף אחד מאזורי הארץ, אלא הלכנו לקריטריונים מקצועיים של מוקדי סיכון". באשר לנתונים לפיהם נקבעים מוקדי הסיכון, אמרה השרה מיכאלי כי זה לא באחריות המשרד.

ח"כ סטרוק, שיזמה את הדיון שהתקיים לפני כחצי שנה, ציינה כי נמסר לה מהמשטרה שנעשו הכנות להעביר ללמ"ס ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את הנתונים על תאונות בשטחי יו"ש, גם של פלסטינים עם פלסטינים, אך הדבר לא קרה בגלל מסמך שלא נמצא. עוד אמרה ח"כ סטרוק כי ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשתה, עלה כי משטרת התנועה, לדבריה, לא קיימת ביו"ש ורק רבע מהדוחות שניתנים לפלסטינים משולמים. "אם הלמ"ס היה מוזן בנתוני אמת אז השרה לא הייתה יכולה שלא להשקיע כספים בכבישי יו"ש ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לא יכול היה שלא להקצות שוטרים", אמרה.

מפקד מחוז ש"י, ניצב עוזי לוי, אמר כי יש לו 1,300 שוטרים על הגזרה השנייה בגודלה במדינה אחרי המחוז הדרומי. הוא הוסיף כי יש 18 ניידות ואם לא יהיה סיוע של הצבא ניתן יהיה להפעיל רק עשרה מהן. היו"ר ביטון שאל איך אפשר לחיות עם אפס ניידות בשישי בלילה, והמנכ"ל לוטן השיב כי זה גם הזמן שבו מתרחשים מקרי אלימות אחרים וחלוקת המשאבים הולמת את המציאות.

בשלב זה של הדיון התנצלה השרה מיכאלי ואמרה כי היא צריכה לצאת לברך בטקס ליוצאי טוניס. היא הוסיפה ואמרה ליו"ר ביטון: "האנשים המקצועיים לשירותך". היו"ר ביטון אמר בתגובה: "הלוואי שהם היו לשירותי. שנה שלמה רצינו שהם יהיו לשירותנו וזה לא קרה".

באשר לדברי מפקד מחוז ש"י אמר היו"ר ביטון כי אם היה במקומו היה מתפטר. "המצב שבו 4.5 מיליון איש ביו"ש ללא ניידת בשישי בלילה זה מצב שאי אפשר לקבל אותו. מחכים לאסון הבא ואז תראו איך פתאום יימצאו המשאבים". המנכ"ל לוטן הגיב ואמר כי לא מקצים שוטרים לפי ספירה של אנשים.

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אבי נאור, אמר כי יש חסר בנתונים שלא נובע מזה שגוף אחד לא מעביר נתונים לגוף אחר, אלא מזה שאין נתונים על תאונות הפלסטינים עם פלסטינים בכלל, כי המשטרה לא מגיעה אליהם. הוא הוסיף כי הרשות מגבשת בימים אלה תכנית חומש רב שנתית ארצית, שיעדיה הם הפחתת שיעור הנפגעים בתאונות ב-50% תוך חמש שנים, הצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות בבטיחות בדרכים והורדת מספר ההרוגים מ-6 ל-3 לכל מיליארד ק"מ נסועה.

מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, אמר כי נתוני החסר הם לא הבעיה של יו"ש, כי כבר לפני שלוש שנים החלה החברה לתקן זאת. הוא הוסיף כי "השנה, בהובלת השרה, חזר התקציב של 230 מיליון שקל לטיפול במוקדי סיכון, לאחר שנתיים שלא היה שקל לטיפול במוקדי סיכון בישראל".

מנגד, יו"ר מועצת יש"ע, דוד אלחיאני, אמר כי איכות החיים של הפלסטינים עלתה לאין שיעור בשנים האחרונות, והדבר מוביל לעלייה בתנועת הרכבים ביו"ש שתשתית הכבישים לא יכולה להכיל. ראש המועצה המקומית אלפי מנשה, שי רוזנצוויג, אמר כי שנה שלמה ניסה להזמין את השרה מיכאלי לאזור, והוסיף כי נראה שיש תכניות אבל זאת שאלה של מדיניות וברגע שיכירו בכך שבאזור חיים 4.5 מיליון איש הכל יסתדר.

היו"ר ביטון אמר כי המצב ביו"ש חמור ונפגעים מכך גם היהודים וגם הפלסטינים. הוא הוסיף כי זה מחפיר שבשישי בלילה אין ניידות תנועה ביו"ש ואמר כי המצב הזה לא יכול להימשך. "הוועדה קוראת לשר לביטחון הפנים לפעול מידית להבטיח מספר ניידות בשישי בלילה ביו"ש, לבטל את התלות בחיילים כדי לצאת למשימות שיטור, להקצות מספר תקנים של שוטרים ליו"ש ולהשיב לוועדה במכתב בתוך חודש בעניין. הוועדה קוראה למשטרה, לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולמשרד התחבורה לקיים ישיבה ולמצוא בתוך שבוע את הטופס האבוד להעברת נתוני התאונות ביו"ש, ולהודיע לנו על כך במכתב תוך שבועיים. הוועדה קוראת למשרד התחבורה לתקצב כבישים מסוכנים ומוקדי סיכון ביו"ש מידית, לפי נתוני האמת, קוראת ליו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לסייר ביו"ש ולהכניס את האזור לתכנית העבודה ולמשרד התחבורה והמשטרה להקים כוח משותף לבחינת סוגיית המשטובות", סיכם היו"ר ביטון.

מספר הצעירים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2021 – הגבוה זה ארבע שנים

החופש הגדול כבר כאן, תקופה ארוכה של חופשה ממסגרות לימוד רבות כמו בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות. צעירים הם אוכלוסייה בסיכון גבוה להיפגעות בתאונות דרכים, הן כנהגים, כרוכבים על דו גלגלי או כהולכי רגל. לצעירים מאפיינים ייחודיים המבדילים אותם משאר האוכלוסיות: הם לרוב פעילים יותר בשעות הלילה ובסופי השבוע בפרט. נהגים צעירים מאופיינים בהיעדר ניסיון בנהיגה אשר מתבטא בקשיי הבנה ויכולת לקרוא את מפת הסכנות שהכביש מציב. בימי הקיץ והחופש הגדול הסכנה של צעירים להיפגע בתאונת דרכים הולכת וגוברת.

פילוח הנתונים לפי ערים חושף כי בירושלים נפגעו בשנת 2021 בתאונות דרכים 335 צעירים, בפער קטן מאוד מיד אחריה נמצאת תל אביב-יפו שבתחומיה נפגעו 329 צעירים. אחריהן נמצאות חיפה – 170 נפגעים בשנת 2021, באר שבע – 93 נפגעים ונתניה עם 87 נפגעים צעירים.

בבחינת נתוני העשור החולף ניתן לראות פער משמעותי יותר במספר: בירושלים נפגעו 3,561 בעוד בתל אביב-יפו נפגעו 3,036 צעירים וצעירות בתאונות דרכים. בתל אביב-יפו נרשמה בשנת 2021 עליה במספר הנפגעים וזהו מספר הנפגעים הצעירים בתאונות דרכים הגבוה זה ארבע שנים בעיר.

להלן הנתונים בערים מרכזיות בארץ

בירושלים נפגעו 335 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שמונה נהרגו ו-36 נפצעו קשה. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בירושלים 3,561 צעירים, מהם 32 נהרגו.

בתל אביב-יפו נפגעו 329 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם 31 נפצעו קשה, מדובר במספר הנפגעים הגבוה מזה ארבע שנים בעיר. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בתל אביב 3,036צעירים, מהם 17 נהרגו.

בחיפה נפגעו 170 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שני צעירים נהרגו ו-15 נפצעו קשה, מדובר בעליה במספר הנפגעים בהשוואה לשנה שקדמה לה שבמהלכה נפגעו בעיר 148 צעירים. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בחיפה 1,749 צעירים, מהם 17 נהרגו.

בבאר שבע נפגעו 93 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שני צעירים נהרגו ו-11 נפצעו קשה, מדובר בעליה במספר הנפגעים בהשוואה לשנה שקדמה לה שבמהלכה נפגעו בעיר 76 צעירים. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בבאר שבע 1,247 צעירים, מהם עשרה נהרגו.

בנתניה נפגעו 87 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם 11 נפצעו קשה, מדובר במספר הנפגעים הגבוה מזה שש שנים בעיר. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בנתניה 760 צעירים, מהם ארבעה נהרגו.

בפתח תקוה נפגעו 83 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שבעה נפצעו קשה. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בפתח תקווה 1,007 צעירים, מהם שמונה נהרגו.

בחולון נפגעו 79 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם חמישה נפצעו קשה. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בחולון 782 צעירים, מהם שלושה נהרגו.

באשקלון נפגעו 63 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם עשרה נפצעו קשה, מדובר בעליה במספר הנפגעים בהשוואה לשנה שקדמה לה שבמהלכה נפגעו בעיר 39 צעירים וכן בהשוואה לשנת 2019 – 61 נפגעים. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו באשקלון 642 צעירים, מהם שלושה נהרגו.

באשדוד נפגעו 62 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שניים נהרגו ושישה נפצעו קשה. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו באשדוד 935 צעירים, מהם ארבעה נהרגו.

ברמת גן נפגעו 53 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם שישה נפצעו קשה. בעשור החולף (212-2021) נפגעו ברמת גן 602 צעירים, מהם ארבעה נהרגו.

בראשון לציון נפגעו 33 צעירים (15-24) בתאונות דרכים בשנת 2021, מהם 13 נפצעו קשה. בעשור החולף (2012-2021) נפגעו בראשון לציון 828 צעירים, מהם ארבעה נהרגו.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "צעירים הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד ולכן נדרש טיפול נקודתי וייחודי כדי לצמצם את מספר הנפגעים וההרוגים הגבוה. בשיתוף פעולה של המשרדים השונים נוכל להציל חיים. חייבים להגביר את ההסברה בקרב הצעירים, להתאים אותה לשפה הייחודית שלהם ולמקד אותה למדיות שאותן הם צורכים. בנוסף, יש להגביר את הנוכחות המשטרתית באזורי הבילוי בכל הימים ולא רק בסופי שבוע. חייבים להעניק לצעירים פתרונות תחבורתיים כמו קווי לילה, כדי שרבים מהם יעדיפו להשאיר את הרכב בבית ולעשות שימוש בתחבורה ציבורית. במהלך המשלב את הפתרונות הללו, בנוסף למתן אפשרויות הסעה שונות בשעות הלילה ניתן לצמצם את מספר הצעירים שנהרגים ונפגעים בתאונות דרכים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בסיוע הרשויות המקומיות חייבים להוביל תכנית אסטרטגית שתציל את חייהם של צעירים רבים".

בישראל ישנם 643 אלף נהגים צעירים עד גיל 24 (נכון לשנת 2019). נהגים צעירים מהווים קבוצת סיכון משמעותית להיפגעות בתאונות דרכים. מעבר להיפגעות הגבוהה שלהם בתאונות דרכים, הם גם מעורבים בתאונות דרכים בשיעור ניכר. היפגעותם ומעורבותם הגבוהה בתאונות דרכים נובעים מהמאפיינים הייחודים לאוכלוסייה זו. נהיגה בשעות הלילה, בעייפות, תחת השפעת אלכוהול ובמהירות גבוהה הם רק חלק ממאפייני נהיגה הבאים לידי ביטוי בנהיגת הצעירים אשר מובילה כאמור להיפגעות גבוהה בתאונות דרכים.

נתונים מרכזיים מדוח של עמותת אור ירוק (שנת 2021):

• 48 נהגים צעירים, עד גיל 24, נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2020.
• למרות הסגרים הארוכים, בשנת 2020 נרשמה עליה של ארבעה נהגים צעירים שנהרגו בתאונות דרכים בהשוואה לשנת 2019.
• 2,574 נהגים צעירים נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2020-שבעה בכל יום בממוצע.
• שיעור הנהגים הצעירים ההרוגים מכלל הרוגי תאונות הדרכים בשנת 2020 נאמד ב-15.7% – הגבוה ביותר בעשור האחרון.
• אחד מכל חמישה נהגים שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית – נהג צעיר.
• נהגים עד גיל 19 מעורבים פי 1.6 יותר בתאונות דרכים חמורות מכלל הנהגים.
• נהגים עם ותק של שנה אחת היו מעורבים בתאונות חמורות בשיעור כפול בהשוואה לנהגים בעלי ותק של 16 שנים או יותר.
• נהגים בגילים צעירים נוטים למעורבות בתאונות עצמיות ובתאונות חזית -צד.
• יום שישי הוא הקטלני ביותר לנהגים הצעירים.
• אחד מכל שני נהגים צעירים הרוגים – מהחברה הערבית.
• 94% מהנהגים הצעירים ההרוגים – גברים.
• שעות הלילה המאוחרות הן השעות המסוכנות לנהגים צעירים.
• נהגים צעירים נהרגים פי חמישה יותר בתאונות עם אופנועים וקטנועים מחלקם בבעלי הרישיונות.
• למרות חוק 0% אלכוהול – 68 נהגים צעירים מעורבים בתאונות דרכים בכל שנה בממוצע לאחר שנהגו בשכרות.

ועדת הכלכלה עם פיצוי בעלי רישיונות מוניות שירות שיפסיקו פעילותם בעקבות הרפורמה בענף

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה תקנות שהגיש משרד התחבורה, העוסקות בתנאים להפחתת האגרה לרישיון להפעלת מונית. התקנות נועדו להסדיר את הפיצוי לבעלי רישיונות לקווי שירות ערב הרפורמה במוניות השירות, אותה אישרה הוועדה עוד בכנסת ה-20, וקובעות את היקף הזכאות והתנאים לפיצוי. היו"ר ביטון פתח ואמר כי התקנות נועדו לתת ודאות למי שפעלו במשך שנים בענף.

לפי התקנות שאושרו, מי שהיה לו רישיון להפעלת קו שירות ב-11 באוגוסט 2016 יוכל לרכוש רישיון הפעלת מונית ספישל תמורת 60 אלף שקלים בלבד, לעומת האגרה הרגילה העומדת על כ-250 אלף שקלים. עוד אושר, כי ניתן יהיה לרכוש זכויות בהנחה בהתאם למפתח שנקבע לפי מספר רישיונות הנסיעה שהיה רשאי בעל הרישיון להפעיל. את הזכאות ניתן יהיה לממש תוך תקופה של עד שנה. בנוסף, מי שהיו נהגים בקווי שירות, אך לא החזיקו ברישיון, יקבלו הנחה של 50% מעלות רישיון הפעלת מונית ספישל, ואת הזכאות הזו ניתן יהיה לממש במשך עד שנתיים. התקנות יכנסו לתוקף ב-1 באוגוסט השנה.

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, התייחס לפרסום הקול הקורא לרשויות המקומיות, להפעלת קווי שירות, ואמר: "אין זה תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת לפרש חקיקה שעברה כאן, אלא של הייעוץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט כשהם נדרשים לכך. אגיד, כיועץ משפטי שישב כאן בדיונים הארוכים מ-2016 עד ,2018 שאכן הכוונה הייתה שמי שיפרסם מכרזים וייתן רישיונות הוא משרד התחבורה. אני אינני בדיוני ועדת הכלכלה שעלה רעיון של אצילת סמכות ואפילו הסתמכות סייעות ברשויות מקומיות בכל הנוגע לפרסום המכרזים, או ההליכים התחרותיים לבחירת בעלי הרישיונות בענף מוניות השירות. ואכן מעיון בקול הקורא שפורסם עולות שאלות, שלא אני אמור לתת חוות הדעת בעניים הזה, אך עולות שאלות משפטיות באשר האם זו התייעצות, אצילה, העברת סמכות, כשהחוק שאושר בוועדה הוא פרסום מכרזים ומתן רישיונות על ידי משרד התחבורה".

ח"כ מופיד מרעי קרא לאשר את התקנות ואמר כי אי הוודאות פוגעת בבעלי הרישיונות. ח"כ אורית סטרוק אמרה כי העברת הסמכות לרשויות המקומיות, שביצעה שרת התחבורה, תוביל לעוולות גל פגיעה ברשויות חלשות שלא תוכלנה להפעיל קווי שירות והרשויות החזקות תוכלנה להפעיל מערך היסעים בשבתות וגם להרוויח על זה כסף, בקואליציה שקבעה שלא יהיו שינויים בסטטוס קוו. היא אף כינתה זאת כ"צפצוף ארוך כל הכנסת". ח"כ סמי אבו שחאדה ציין כי צריך לאשר את התקנות כדי לסייע לבעלי הרישיונות שנפגעים כבר שנים.

ח"כ אורי מקלב אמר כי המשרד נלחם שנים באפשרות שגורמים פרטיים יגבו כסף עבור תחבורה ציבורית מקומית, ותהה מה אמרו אנשי המקצוע לשרה לפני שהתקבלה ההחלטה. "לא תהייה ראייה כוללת וסנכרון בין אמצעי התחבורה, אני מקווה שיהיה גורם חיצוני שידע להעמיד את השרה על המקום". ח"כ סטרוק אמרה בתגובה כי הוועדה צריכה להביע מחאה. היו"ר ביטון התייחס לכך ואמר: "לא נראה לי שהייתה פה בעיית מחאה מול משרד התחבורה. מה עזרה לנו המחרה כשהמשרד דילג על הוועדה, הסתיר מידע, ביזה את הכנסת ולא התייחס לשום דרישה שלנו?".

ח"כ סימון דוידסון, תושב נתניה, סיפר על הנעשה בעיר לאחר שב-1 ביוני הופסקה פעילות קווי השירות. "זה פקק אחד גדול לעיר של 200 אלף תושבים, ול-12 אלף נוסעים ביום אין מענה. עיר שלמה תקועה. הגיעו תיירים ואין להם איך לנסוע. פניתי למשרד התחבורה ולשרה, קיבלתי מענה שהנושא הוא משפטי וידונו בזה. מה זה ידונו בזה? תוקעים עיר שלמה". היו"ר ביטון אמר בתגובה: " משרד התחבורה ידע להאריך לא מזמן חוזים של תח"צ מותאמת אישית, בעלות של עשרות מיליונים, רק במרכז הארץ".

במהלך הדיון התייחסו חברי הכנסת גם לעובדה כי התקנות הוגשו באיחור רב, והזמן שחלף פגע בבעלי הרישיונות. היו"ר ביטון ביקש לבחון אם אפשר למצוא דרך להגדיל את הפיצוי. נציגת משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, ציינה כי היו מחלוקות באשר למה שצריך להיכתב בתקנות ולמרבה המזל הנוסח שלהן אושר ביום פיזור הכנסת בשבוע שעבר.

נציגת משרד האוצר, שחר בר, התייחסה לדרישה להגדיל את הפיצוי ואמרה כי יש לכך משמעות תקציבית. היו"ר ביטון ביקש ממנה לבחון זאת במהלך הדיון ובר השיבה, כי אין לכך מקור תקציבי ולא ניתן למצוא מקור תקציבי תוך חמש דקות.

לנוכח הדברים אמר ח"כ צבי האוזר, כי לא יכול להיות שרק האזרחים ישלמו את המחיר על העיכוב בהתקנת התקנות. הוא הוסיף: "צריך לגדוע את הפלגמטיות הממשלתית הזו. אנחנו מדינת עולם שלישי שלא יודעת למשול אם אנחנו מאשרים תקנות 5 שנים אחרי החקיקה. אם זה ככה אז המחיר צריך להתחלק בין האזרח לבין המדינה.

בעקבות זאת אושר סעיף נוסף לתקנות, לבקשת היו"ר ביטון וח"כ האוזר, לפיו מנכ"לית משרד התחבורה תדווח לוועדה, 8 חודשים לאחר כניסת התקנות לתוקף, על ההשלכות הכלכליות של העיכוב על בעלי הרישיונות, וניתוח העיוותים הכלכליים האפשריים. היו"ר ביטון הוסיף כי אם המשרד ימצא לנכון להביא תיקונים לתקנות ניתן יהיה לאשר אותן יחד עם הדיווח.

אור ירוק עם בחודש ממוצע נהרג ילד בתאונות דרכים כהולך רגל

לפני כ-4 חודשים (מרץ 2022) חצתה את הכביש רתיל סואעד בת ה-5 בכפר סלאמה כשרכב פרטי שעבר במקום פגע בה. רתיל פונתה תוך פעולות החייאה לבית החולים זיו, שם נקבע מותה. רתיל סואעד ז"ל בת החמש היא אחת מילדים שנהרגים בתאונות דרכים כהולכי רגל. בכל שנה נהרגים בממוצע 15 ילדים בגילאי 0-14 בתאונות דרכים כהולכי רגל– מעל ילד הרוג בכל חודש בממוצע.

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, בשנת 2021 נפגעו 553 ילדים (0-14) כהולכי רגל בכל הכבישים במדינה, 541 מהם נפגעו בתחום העירוני. מבין הילדים שנפגעו כשהלכו ברגל, 11 מהם נהרגו בשנת 2021. בנוסף, עולה מהנתונים כי 136 ילדים נפצעו באורח קשה כהולכי רגל בתחום העירוני בשנת 2021 לעומת 80 ילדים שנפצעו קשה כהולכי רגל בשנת 2020 – עליה של 59%. העיר בה נפגעו הכי הרבה ילדים שהיו הולכי רגל בשנת 2021 היא ירושלים (59 נפגעים) ואחריה בני ברק (49 נפגעים) ותל אביב-יפו (42 נפגעים) שבתחומיה מדובר במספר הנפגעים הגבוה זה שש שנים. בעשור האחרון (2012-2021) נפגעו בתחום העירוני למעלה מ-6,300 ילדים הולכי רגל בתאונות זאת מתוך 6,439 שנפגעו בכלל הכבישים (גם הבינעירוניים). בתחום העירוני נהרגו בעשור האחרון 134 ילדים ו-1,336 נפצעו באורח קשה.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מסוכן להיות הולך רגל במדינת ישראל, במיוחד בתקופת החופש הגדול כשהילדים נמצאים ברחובות ובגני המשחקים. המדינה צריכה לקחת אחריות לביטחונם של הילדים, להפסיק להאשים אותם בפגיעות של עצמם ולהעלות לראש סדר העדיפויות את ההגנה עליהם. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשיתוף פעולה עם ראשי הרשויות חייבים לקדם התקנת פסי האטה בסביבת מוסדות החינוך, פארקים ומקומות שבהם מבלים ילדים רבים. פס האטה הוא אמצעי פשוט וזול ליישום שמרסן את מהירות הנסיעה ועל ידי כך מפחית באופן משמעותי את הסיכון לתאונות דרכים. ככל שנגביר את בטיחות הילדים נוכל לצמצם את הסיכון שלהם להיפגע בתאונת דרכים".

• בירושלים נפגעו 735 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021), מהם 16 ילדים נהרגו. בשנת 2021 נפגעו בעיר 59 ילדים כהולכי רגל.
• בבני ברק נפגעו 434 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021), ילד אחד נהרג. בשנת 2021 נפגעו בעיר 49 ילדים כהולכי רגל.
• בתל אביב-יפו נפגעו 339 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021), ארבעה ילדים נהרגו. בשנת 2021 נפגעו בעיר 42 ילדים כהולכי רגל, מדובר במספר הנפגעים הגבוה זה שש שנים בעיר.
• בחיפה נפגעו 238 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021) מהם שלושה ילדים נהרגו. בשנת 2021 נפגעו בעיר 14 ילדים כהולכי רגל.
• בפתח תקווה נפגעו 219 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021). בשנת 2021 נפגעו בעיר 18 ילדים כהולכי רגל.
• בראשון לציון נפגעו 165 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021), מהם ילד אחד נהרג. בשנת 2021 נפגעו בעיר 13 ילדים כהולכי רגל.
• בנתניה נפגעו 179 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021). בשנת 2021 נפגעו בעיר 13 ילדים כהולכי רגל.
• בחולון נפגעו 173 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021). בשנת 2021 נפגעו בעיר 19 ילדים כהולכי רגל.
• בבת ים נפגעו 143 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021). בשנת 2021 נפגעו בעיר תשעה ילדים כהולכי רגל.
• באשדוד נפגעו 167 ילדים (0-14) הולכי רגל בתאונות דרכים בעשר השנים האחרונות (2012-2021). בשנת 2021 נפגעו בעיר 17 ילדים כהולכי רגל.

מדוח מיוחד שהכינה עמותת אור ירוק בשנת 2021 עולה כי מרבית הילדים שנהרגים בתאונות דרכים, נהרגים כהולכי רגל. 14 מתוך 25 הילדים עד גיל 14 שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2020 נהרגו כאשר הלכו ברגל (56% מכלל הילדים ההרוגים באותה שנה), נתון זהה למספר הולכי הרגל הילדים שנהרגו בשנת 2019. למרות הסגרים הארוכים שגרמו להישארות ארוכה של ילדים בבית לא נרשמה ירידה בילדים שנהרגו כשהלכו ברגל.

שישה ילדים נהרגו כאשר נסעו ברכב (הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון) לעומת 13 ילדים שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2019 כאשר נסעו ברכב – ירידה של 54%.

שנת 2020 איננה חריגה בהיפגעותם של הולכי הרגל הילדים. כאשר בוחנים את סוגי הפגיעות שהובילו למותם של ילדים בתאונות דרכים בעשור אחרון, ניתן לראות כי 53% מהילדים נהרגו כאשר הלכו ברגל (160 ילדים) – הסיבה המרכזית.

34% מהילדים נהרגו בעשור האחרון (101 ילדים) כאשר נסעו ברכב. 8% מהילדים נהרגו בעשור האחרון כאשר רכבו על אופניים (23 ילדים).

טכנולוגיה

בי"ח ולפסון וממשלת בחריין בשת"פ רפואה ומחקר

שיתוף פעולה קליני ומחקרי בין המרכז הרפואי וולפסון ומערכת הבריאות בבחריין הוכרז אמש באירוע חגיגי בהשתתפות חברי הנהלת המרכז הרפואי וולפסון וגורמי ממשל בכירים ודיפלומטים מבחריין.

במסגרת הביקור נערכה היכרות מעמיקה עם אגף הנשים והיולדות בוולפסון, התקיים סיור במחלקה לרפואה דחופה, ביחידת הטראומה וכן בחדרי הניתוח המתקדמים ביותר לילדים, ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בביה"ח החדש לילדים ובביה"ס האקדמי לאחיות.

ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ציינה בדבריה כי ביה"ח צפוי לקיים שיתופי פעולה רפואיים ומחקריים במגוון תחומים וכי מיטב המומחים של ביה"ח וולפסון צפויים לקחת חלק בפרויקטים.

ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית ביה"ח וולפסון: "הודות להסכמי אברהם, מתאפשר לנו לעשות בוולפסון היסטוריה ולקדם למידה הדדית והכשרות של צוותים רפואיים ובכך לקדם את השירות שנוכל לספק לאוכלוסייה מסביב ולכלל באי בית החולים. אנו נקיים שיתופי פעולה רפואיים ומחקריים במגוון תחומים ומיטב המומחים של בית החולים צפויים לקחת חלק בפרויקטים השונים".

ד"ר נביל אחמד אל אשרי, הממונה על שירותים רפואיים ממשלתיים בממלכת בחריין: "התרשמנו מאוד מהשילוב של מקצועיות, חמימות ואנושיות בבית החולים וולפסון ונרגשים לקראת תחילת שיתוף הפעולה".

HARMAN עם מסחור השימוש ב- 5G במכוניות

מספר משתמשי ה- 5G ברחבי העולם זינק מפחות מ-200 מיליון בשנת 2019 ל-660 מיליון בשנת 2021 – נתון שמונע בעיקר על ידי ההתקדמות במכוניות מחוברות ואוטונומיות, הדורשות תקשורת שניתן להשיג רק על ידי טכנולוגיות 5G. בכל רחבי העולם, חברות וארגונים עדים לצמיחה מהירה במספר מנויי 5G, במיוחד בשנה האחרונה.

"הערך המלא של יתרונות השימוש ב- 5G יכול להתממש רק אם כל ׳שחקן׳ בזירה – ממפעילי רשתות סלולריות ועד יצרני OEM ומפתחי תשתית ורגולטורים ממשלתיים – יעבדו יחד כדי לשתף פעולה", אומרת מיכל גבע, מנכ"לית הרמן ישראל. גבע אומרת כי כמובילה עולמית בטכנולוגיות מקושרות וחברה באיגוד הרכב 5GAA, התמקדה חברת האוט-טק הרמן במינוף רשתות 5G לפיתוח פתרונות תקשורת מתקדמים לרכב המסוגלים להעביר מידע למכוניות בזמן אמת. "הרמן השיקה לאחרונה את HARMAN Savari MECWAVE, פלטפורמת מחשוב קצה מרובת גישה, הראשונה בתעשייה שמאפשרת ליצרניות רכב ולמפעילי רשתות סלולריות לרתום את העוצמה המשולבת של תקשורת 5G, V2X (היכולת של מכונית לתקשר עם הסביבה ועם מכוניות אחרות על הכביש) וטכנולוגיות Edge, כדי להציע רמות מוגברות של תובנה, בטיחות וקישוריות לנהגים".

לדברי גבע, הרמן כבר החלה להרחיב את מה שהיא מכנה 5G Experiences (חוויות 5G) לכיוון שישנה באופן מהותי את אופי ה׳ניידות׳ עבור נהגים, נוסעים והקהילות שסביבם: "אם מסתכלים לדוגמה על מונח כמו ׳העיר החכמה" הרי שהמחר כבר כאן, הודות ליכולות ה- V2X שמסייעות להימנע מהתנגשויות, מצמצמות את העומס על הכבישים ומאפשרות לבצע נסיעות בצורה פשוטה יותר". לדברי גבע, ל-5G יש את היכולת להניע נהיגה אוטונומית מעבר לתכונות מהן נהגים כבר נהנים מהן היום, כשהטכנולוגיה, לדוגמה, תאפשר למכוניות "לראות" סביב פינות עיוורות, או להגיב למצבי תנועה באמצעות מודעות של 360 מעלות לתנועה שמסביב. "טכנולוגיית 5G גם תאפשר ליצרני ציוד מקורי לאסוף נתונים קריטיים על הרגלי נהג כדי ליצור חוויות נהיגה מותאמות אישית במיוחד לפי העדפות הנהג והנוסע".

את כל היתרונות הללו ועוד, אומרת גבע, ניתן לממש באמצעות הכוח של 5G, אך לא מבלי להתגבר על כמה אתגרים ייחודיים. "כדי שמסחור 5G יצליח יש כמה מרכיבים מרכזיים שחייבים להתקיים:

התשתית היא המפתח: כדי להבטיח אימוץ של הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, צריך זמינות שלה בקנה מידה רחב. משמעות הדבר היא הבטחת תשתית בנויה היטב ואמינה שתעזור לגשר על פערי ההשהיה בין הרשתות של היום לטובת פתרונות ה- 5G של המחר.

רגולציה נחוצה כדי להרוויח את אמון הצרכנים: רגולציה היא צעד חשוב בהנעת אמון הצרכנים וכבוד לשירותי 5G. תעדוף תקנים, נהלים ומסלולים לאימוץ יסייעו להבטיח השקה חלקה.

חדשנות שמונעת על ידי שותפויות: פיתוח מערכות חדשות אלו בבועות מבודדות לא ידחוף את החדשנות קדימה ורק יעכב את ההתקדמות. על ידי התחייבות לתקשורת פתוחה ושקופה בין חברות, כולם יכולים לעזור לקיים את ההבטחה של חוויית ה-5G.

"אנו מאמינים שההבטחה ש-5G טומנת בחובה עבור תעשיית הרכב מוכנה להתממש. על ידי ביצוע השקעות חכמות, יצירת שותפויות חוצות תעשיות חזקות וטיפוח אמון עם צרכנים, 2022 יכולה להיות השנה שבה 5G באמת ישפיע על הקהילות שלנו ברחבי העולם."

OPPO הסינית עם Inspiration Matters יוזמה של מרכז המחקר לטובת עולם טוב יותר

ענקית הסלולר הסינית, הממוקמת ברביעייה המובילה של יצרניות הסלולר בעולם ומשרתת כיום למעלה מ-300 מיליון משתמשים בכ-60 מדינות, יוצאת בקול קורא לחברות סטארטאפ ישראליות להשתתף בתחרות העולמית שיזמה – Inspiration Matters. התחרות מהווה חלק מכנס איזורי בנושא נגישות וטכנולוגיה שהתקיים במתחם אביגדור בתל אביב, במעמד בכירי יזמי האימפקט והפעילים החברתיים המובילים בתחום בישראל, ביניהם: אור רצקין – שותף מייסד ומנכ”ל EyeControl, ונסה קצ'רגינסקי – מנכ”לית הפורום הישראלי לקידום כלכלת אימפקט, יובל וגנר – נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל, ד”ר מירב גלילי – מנכ”לית מייסדת בקרן מנומדין להשקעות אימפקט. את הכנס הנחה מגיש החדשות וכתב הטכנולוגיה מרשת 13, עומר ירדני.

ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות, בשילוב משבר הקורונה, אשר הצריך פתרונות מהירים ומתקדמים, השאירו מאחור קבוצות לא מעטות של בעלי מוגבלויות – והערימו להן קשיים חדשים. לאחרונה הודיעהOPPO , שמחויבת ומפגינה אחריות תאגידית כלפי הקהילה, על כוונתה לפעול בנחישות על מנת לתמוך במציאה ופיתוח של פתרונות מבוססי טכנולוגיה במטרה לקדם עתיד טוב יותר, בפרט לאוכלוסיות אלו. תחרות Inspiration Matters  היא חלק ממארג הפעולות שנוקטת OPPO, במסגרת האקסלרטור, כדי למצוא את הפיתוחים ההולמים את יעדי החברה ועומדים במדדים שהציבה.

עשר ההצעות שיעברו את שלב הסינון הראשוני ויציגו את הפתרון שפיתחו בתחרות הפיצ'ים בתל אביב, הן חברות אימפקט המתמקדות באחד משני התחומים הבאים: בריאות דיגיטלית או נגישות. החברות שהגישו מועמדותן ייבחנו לפי המדדים הבאים:

היתכנות – על ההצעות להיות ניתנות לפיתוח וביצוע תוך שימוש בטכנולוגיה עדכנית, או טכנולוגיה שצפויה להיות זמינה בעתיד הקרוב, ובעלות פוטנציאל להיכנס לייצור מסחרי או לייצור המוני בטווח הקצר.

חדשנות ומקוריות – ההצעות חייבות לכלול פיצ'רים, רעיונות חדשים או טכנולוגיה מקורית, פרי יצירתם הבלעדית של הצוות או הפרט המגיש. לפתרונות המוצעים צריכים להיות חוזקות ויתרונות ברורים על פני פתרונות קיימים בשוק, אם ישנם.

ערך חברתי – על ההצעות לשאוף לפתור בעיה חברתית ברורה הקשורה לטכנולוגיה נגישה או לבריאות דיגיטלית. ההגשות צריכות לעשות שימוש בחדשנות במטרה לגשר על פער קיים, וליצור ערך ממשי עבור קבוצות יעד ספציפיות, כמו גם הציבור הרחב.

פוטנציאל ארוך טווח – על המועמדים להתייחס בהצעותיהם לפוטנציאל ארוך הטווח של המוצר, להשקעה נוספת ולפיתוח מסחרי עתידי.

על-פי הנתונים, נכון ל-2022 – חיים בישראל כ-1,530,000 אנשים בעלי מוגבלויות. מתוך האוכלוסייה אשר נמצאת בגילאי עבודה (20-64), לכ-6% יש מוגבלות חמורה ולכ-10% מוגבלות מתונה. לפי ארגון הבריאות העולמי, ל-15% מתוך אוכלוסיית העולם יש מוגבלות המקשה על התפקוד. ההערכה היא כי מדובר בכ-93 מיליון ילדים וכ-720 מיליון בוגרים. (*הנתונים נלקחו מעלון המחקר שנכתב ע"י מכון ברוקדייל ו"ישראל מעבר למגבלות" באוקטובר 2021).

לוין ליו (Levin Liu), סגן נשיא וראש צוות המחקר של מכון המחקר של OPPO: "עם חומרת הקשיים הגלובליים, כמו הזדקנות האוכלוסייה, בריאות ציבורית לקויה, והפער הדיגיטלי שגדל מיום ליום, אנו לא יכולים להסתמך על מאמצינו בלבד בשביל לספק פתרונות. לכן, אנו משיקים אקסלרטור חדשנות כדי לחזק יזמים ולעודד אותם לפתור את הבעיות הגדולות הללו, יחד איתנו, תוך שימוש בכוחה של הטכנולוגיה".

יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל: "עמותת נגישות ישראל פועלת להנגשת העתיד הטכנולוגי של כולנו; מגורים בבית חכם, בעיר חכמה, בתחבורה חכמה ואוטונומית, מציאות מדומה ורבודה, רחפנים – ועל כן כל אלה חייבים להיות נגישים מראש ומלכתחילה הן לטובת ציבור אנשים וקשישים עם מוגבלות. אנו מברכים את OPPO על הפעילות בארץ ובעולם לקידום ועידוד פיתוח טכנולוגיות נגישות, משפרות חיים לאנשים עם מוגבלות, ומצפים להטמעתן במכשירים הניידים של כולנו".

SocialMind, SignNow, RightHear ו-LTD Degrees6, הם הזוכים בתחרות הפיצ'ינג הישראלית של מכון המחקר של OPPO – שנערכה אתמול באולמי אביגדור בתל אביב. OPPO, ענקית הסלולר הסינית, הזמינה יזמי ומומחי טכנולוגיה ישראלים ואירופאים להשתתף באירוע הבינלאומי שהשיקה, במסגרת אקסלרטור החדשנות של מכון המחקר שלה. התחרות אתמול – היוותה חלק מכנס בנושא נגישות וטכנולוגיה. האירוע התקיים במעמד יזמי ומומחי טכנולוגיה, יחד עם יזמים בכירים בתחום האימפקט ופעילים חברתיים מובילים בסקטור בישראל, ביניהם:

החברות שהתחרו באירוע – היו:

• Arrows, שפיתחה תוכנה כשירות, מבוססת בינה מלאכותית, המיושמת במכשירים לבישים חכמים – ותתפקד כדור הבא של העוזרים האישיים הוירטואליים עבור משתמשים עם אוטיזם.
• Sign Now, שמספקת תרגום לפי דרישה לשפת הסימנים לחירשים, מתורגמנים ואנשים שומעים.
• Facense, שפיתחה משקפיים חכמים עם חיישנים צמודי ראש למדידת אותות רציפים עבור יישומי בריאות ואיכות חיים מגוונים.
• docdok.health אשר פיתחה אפליקציית תוכנה כמכשיר רפואי עם אישור CE עבור שירותי בריאות מותאמים אישית, מונחי נתונים.
• RightHear, שפיתחה פתרון ניווט במרחב הציבורי עבור לקויי ראייה על ידי מתן תיאור אודיו בזמן אמת, המועבר באפליקציה.
• EyeLight, שפיתחה מכשיר מהפכני בתלת מימד, שמטרתו לספק מידע חושי ברזולוציה גבוהה עבור לקויי ראייה – באמצעות גירוי שמיעתי ומגע.
• iFocus Health , שבנתה מערכת ביתית למדידת יעילות הטיפול בהפרעת קשה וריכוז באמצעות טכנולוגיית מעקב עיניים ואלגוריתמי אינטליגנציה מלאכותית קנייניים.
• Selfit, שפיתחה מערכת הפעלה ייחודית של אדם-מכונה, המבוססת על רובוט מטפל, להפרעות נפוצות הקשורות לגיל.
• SocialMind, שפיתחה התערבות מבוססת בינה מלאכותית להורים לילדים עם אוטיזם.
• Degrees LTD6, שפיתחה בקר אדפטיבי ממוקד-משתמש, המשתמש באינטליגנציה מלאכותית כדי ללמוד ולתרגם תנועה אינדיבידואלית לפקודות.

הזוכים של האירוע: SocialMind, SignNow, RightHear ו-LTD Degrees6 הוזמנו לשלב הגמר הבינלאומי שייערך במהלך חודש אוגוסט 2022 בשנזן, בסין. המנצחים בגמר יזכו בפרס כספי בשווי של כ-50,000 דולר, בתמיכה וליווי מאת צוות המחקר והפיתוח של OPPO, השתתפות והצגה בכנסים טכנולוגיים בינלאומיים, הזדמנויות לשותפות ומימון, והזדמנות למסחור והטמעה של הרעיון והפתרון במוצרי OPPO השונים.

טימותי ווידון, מנהל הנדסת חומרה לבריאות ב-OPPO, שיתף בתחושותיו: "להופעתה של טכנולוגיה חדשה יש השפעה משמעותית על הבריאות הדיגיטלית. עצם המטרה של הדיגיטליזציה במרחב זה היא לחשוף טריטוריה לא ידועה ולגשר על הפער בין מדע להנדסה. באמצעות אקסלרטור החדשנות של מכון המחקר של OPPO, החברה מצפה להוציא לפועל עולם חדש של אפליקציות במדעי הרפואה עם הרעיון של '‘Virtuous Innovation, כדי לאפשר לבני אדם לחיות חיים בריאים ושמחים יותר, תוך כדי המשך תרומה למחקר ופיתוח".

תומר לוי, מנכ"ל ומייסד SignNow: "אנחנו ממש שמחים להיות חלק מהזוכים בתחרות האיזורית של OPPO. גאים לשרת 90 מיליון חירשים ברחבי העולם, ומצפים להתרחב למיליונים נוספים – בזכות שיתוף הפעולה".

מירי ברגר, מנכ"לית Degrees LTD6: "מאושרת על ההזדמנות להשתתף באירוע שכזה, שמקדם מודעות ופתרונות טכנולוגים לאוכלוסיות שזקוקות להם במיוחד. כיף להיווכח לעשייה המרובה, וללמוד מחברות נוספות שעושות טוב בעולם. מצפים לגדול ביחד".

שוק הרכבים החשמליים עומד להיות צרכן חומרי הגלם הפלסטיים הגדול בעולם

רענן עמיר, דירקטור רכש גלובאלי ב"נטפים", אמר את הדברים במסגרת כנס בכירי הרכש השנתי שנערך לאחרונה בהשתתפות מאות בכירי רכש מהארגונים המובילים במשק ובהם התעשייה האווירית, משטרת ישראל, חברת החשמל, אמדוקס, ICL ועוד. את כנס בכירי הרכש, בו שימש עמיר כיו"ר, מובילות מידי שנה חברת הייעוץ הבינלאומית "משיק" בשיתוף "הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת האספקה". השנה עסק הכנס בחדשנות ברכש כערך עסקי, ודן בהתמודדות מחלקות הרכש עם אתגר שרשראות האספקה ומצוקת חומרי הגלם הגלובלית. "כחברת ההשקיה המדייקת הגדולה בעולם, נטפים היא צרכן גדול של פולימרים מסוגים שונים. תהליך רכישת הפולימרים הנו מורכב, וכולל מעקב, ניתוח ודיון מתמשך מול היצרנים. במסגרת התהליך, מחויב הרכש להיות מחובר למאגרי המידע הגדולים בעולם על מנת להיות מעודכן בזמן אמת בשינויים והתמורות בענפים השונים, זאת משום שתהליך קביעת המחיר החודשי הוא נגזרת של מדדים בינלאומיים, שנקבעים בעצמם על ידי עבודה של ניתוח היצע וביקוש, עבודת אנליסטים ועוד. החכמה בהקשר זה היא לנהל בחינה אזורית של הספקים השונים וליצור אופטימיזציית אספקות גלובלית", אמר עמיר. "במסגרת מגמת הקיימות שכבר מזמן אינה "באז וורד" ובעיקר בעולם הפולימרים, אנו עדים לנהירה רבה מאוד של גורמים בעולם אחר היצע של חומרים ממוחזרים, הן כחומר זינה והן כמוצר סופי. זאת ועוד, מחירי החומרים הממוחזרים לא פעם עולים באופן משמעותי מעל חומרי הפריים הבתוליים, תודות להיצע וביקוש ובזכות הדרבון שמייצרת הרגולציה למעבר לשימוש בחומרים הממוחזרים. כתוצאה מכך, מתקיימת תחרות מורכבת וסיזיפית בין הלקוחות והספקים על אותם המקורות. בהסתכלות לטווח ארוך בהיבטי הרכש, יש טרנדים ברורים כמו שימוש בחומרים ממוחזרים באריזות. בהקשר זה, בימים אלו נולד טרנד חדש שעשוי לעקוף את עולם האריזות בהיקפי השימוש בחומרים ממוחזרים- תעשיית הרכב. חדירת הרכבים החשמליים היא עובדה מוגמרת וזו קטגוריה צומחת גלובאלית. המנועים החשמליים עוברים שיפורים וכך גם יחידות אספקת האנרגיה שלהם. טרנד הקיימות שאינו פוסח על התחום, הביא את יצרניות הרכבים לחפש איך  לשפר את ביצועי הרכבים דרך שיפור תפוקות המנועים, מבלי להגדיל את תביעת הרגל הפחמנית. למעשה, מגמת הקיימות הולידה מגמה חדשה כאשר את הברזל המסורתי מחליפים אלומיניום וסגסוגות שתכליתן הפחתת משקל הרכב וכנגזרת גם שיפור ביצועיו. ברכבים חשמליים, בשונה ממנועי בעירה פנימית, חום המנוע אינו אמור לעלות על 90 מעלות, מה שמאפשר הכנסת חומרים פולימריים. לסיכומו של דבר, מי שמחפש חומרים פולימרים ולא ישים את ידיו עליהם בחוזי רכש עתידיים, יגלה כי רבים מהחומרים מנותבים לתעשיית הרכב החשמלי- שהיא גם רווחית וגם עתירת ביקוש פר יחידת מכר".

כלכלה

ועדת הכלכלה עם הרפורמה בענף ההטלה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את פרק החקלאות שפוצל מחוק ההסדרים, העוסק בענף הלול, על רקע הסכמות שהושגו בנושא. בהתאם להסכמות אושר כי ביטול התכנון יכנס לתוקף ב-29 ביוני 2032, כאשר שר החקלאות יהיה ראשי לדחות את המועד בתקופה נוספת, באישור ועדת הכלכלה, שלא תעלה על שלוש שנים. בנוסף נקבע, כי מגדל שהייתה לו מכסה לייצור ביצים עד היום, וימשיך לייצר את מכסתו עד ה-28 ביוני 2032, או עד למועד אחר שיקבע לביטול התכנון, יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה על ביטול התכנון. את הפיצוי, את היקף המכסה המזכה בפיצוי ואופן הביצוע יקבעו שרי החקלאות והאוצר בתקנות.

במהלך הדיון ביום חמישי הוסכם, כי הזכאים לפיצוי יהיו גם מי שעדיין לא התחילו לגדל, ובתנאי שנקבעה להם מכסה החל משנת 2017, ובתנאי שהתחיל לגדל את המכסה עד אמצע 2024 ויגדל עד יוני 2032. בנוסף נקבע כי יינתן פיצוי גם למי שייצא מהענף בתקופת הביניים, מכניסת החוק לתוקף ועד ביטול התכנון. עוד אושר בחמישי, כי מהשנה הבאה ועד אמצע 2032 תעמוד המכסה השנתית על 2.5 מיליארד ביצים.

בדיון עלתה מחלוקת באשר לתוספת למכסה, ובסופו של דבר נקבע, כי שר החקלאות יוכל להגדיל את המכסה בעד 6% כל שנה בהתאם לתנאים המצדיקים זאת שינומקו, כאשר אם ירצה להגדיל את המכסה בשיעור גבוה יותר הדבר יצטרך לקבל את אישור ועדת הכלכלה. כמו כן נקבע, כי מכסה למגדלים חדשים, שתיקבע לאחר הכניסה לתוקף של התיקון לחוק, לא תזכה בפיצוי מהמדינה במקרה של ביטול התכנון.

בפתח הדיון בירך היו"ר ביטון על ההסכמות, ואמר: "אני שמח שהיום מביאים נוסח שמעגן את ענף ההטלה בחקיקה ראשית מסודרת, שהוסכם ותואם בין שר החקלאות ומנכ"לית משרדו לנציגי המגדלים. אנחנו רוצים לתת תוקף להסכם וזה שיעור גדול כמה אפשר להתקדם כשמגיעים להסכמות, מול מצב של כמעט שנה שלמה של וכחנות. ההסכמה מביאה מאות מיליונים מהממשלה, וצריך לגבות אותה במעשים, ביישום ובחקיקה ולכן בחרנו להקדיש את כל היום לכך".

שר החקלאות, עודד פורר, אמר כי יברך על המוגמר לאחר שההצעה תאושר. מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, בירכה גם היא על ההסכמות ואמרה כי את החלק שנוגע לביטול התכנון בעוד 10 עד 13 שנה, את נושא הפיצוי ואת חלוקת המכסות לדור ב' צריך לעגן בחקיקה. "אישור הצעת החוק תיתן אופק ובהירות, ותוכל לאפשר ביצוע חלקי ההסכם הנוספים שלא דורשים חקיקה כמו מתן מענקים והעלאת מחיר הביצה. פתחנו דף חדש ויפה עם הענף ויש עוד מהלכים לטובת הענף ולטובת הציבור", אמרה.

ח"כ אורי מקלב הזכיר כי ההסכמות הושגו לאחר מלחמות בין הצדדים, ומהלכים של משרד החקלאות שהיו דרקונים ודורסניים. "היום אנחנו רוצים לאזן בין הרצון להוזיל את מחיר הביצה לרצון לשמור על החקלאות והחקלאים בישראל", אמר.

מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, אמר כי מדובר בישורת האחרונה לפני שמביאים מרגוע לענף שמתנהל שנים במטוטלת. לדבריו, "הסכם לא מגלם בו את כל השאיפות שלנו, אבל נותן לנו הבטחה שלא נגיע לכאן כל דצמבר לפחות לא בעשר או ב-13 השנים הקרובות, ומעמיד תקציב משמעותי. אני מקווה שאם נידרש לעוד תקציב נמצא אוזן קשבת להגדלתו".

עם זאת, לאה יוגב, לולנית משומרה, אמרה: "העלות הנדרשת לעמוד בדרישות הווטרינריות בלתי ישימות והמשמעות שרבים מהמשק המשפחתי, בני 60-70 ומעלה, יאלצו לפרוש מהענף ויישארו ללא פרנסה. אנחנו בעלטה ולא רואים אופק או בהירות". יו"ר ענף העצמאים בהתאחדות המלאכה והתעשייה, צחי בן עיון, הוסיף כי הלולנים הקטנים קיבלו רק 3 שנים ברוטו לגדל, בעוד שהגדולים קיבלו 15 שנים ברוטו. הוא הוסיף כי ההסכם לא דאג לבעלי הלולים הקטנים. דברים דומים אמר גם המגדל דוד עגיל, שטען כי מהות ההסכם לא הייתה על דעת המשקים הקטנים הפעילים, שכבר 5 חודשים עובדים בהפסד ובסוף יקרסו.

מנגד, מנכ"ל תנועת המושבים, עמית יפרח, הצטרף לברכות על ההסכם ואמר: "עברנו שנה לא פשוטה. המטרה שלנו הייתה להשאיר את הענף במשק המשפחתי, לשדרג ולייעל, להכניס השקעות שיטיבו עם הקטנים והגדולים ולייצר אופק תכנוני. אני מעריך שכשהענף יתאים עצמו גם המדינה תבין שהתכנון מייצר גם עבורה יתרון, וגם לצרכן יש בשורה בהורדת מכס". הוא ביקש להודות ליו"ר ביטון ואמר כי כינו אותו כאדריכל ההסכם, והודה גם לשר החקלאות, עודד פורר, ולמנכ"לית קאופמן פס.

מנכ"ל ארגון האינטרס שלנו, אלעד מלכא, טען כי הצעת החוק מייצגת אינטרסים של צד אחד בלבד, והצרכן לא עומד להרגיש שום הקלה בכיס ללא הפחתת המכסים שלא מעוגנת בחקיקה. נציג פורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך, הוסיף כי התכנון מזיק לצרכן והפשרה היא לא נכונה וסותרת את החלטת הממשלה לבטלו. "אין פה ביטול, יש פה הצהרת כוונות למה שיקרה בעוד 10 עד 13 שנים וכמוה כאי ביטול התכנון", אמר. הוא הוסיף כי בעיה נוספת היא הותרת ועדת המכסות בידי המגדלים.

היו"ר ביטון הגיב לדברי ארליך ואמר כי קולו של פורום קהלת לא נשמע כמשפחות עניות הולכות לשלם 500 שקל יותר כל חודש על תחבורה ציבורית, או במלחמה על הדיור הציבורי ודיור בר השגה. הוא הוסיף כי גם אם יוזלו הביצים ב-10% המשמעות היא שקלים בודדים לכל משפחה, כשמצד שני עומדים 3,000 משפחות של מגדלים. ח"כ מקלב הוסיף: "ביצה אתה יכול לאכול או לא לאכול, אבל אתה לא יכול לא להגיע לעבודה או לקופת החולים. אי אפשר גם להסתמך רק על ייבוא מחו"ל, כי אנחנו רואים מה קורה באוקראינה. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מה ששוויץ מרשה לעצמה".

ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש תפיסה שגויה כאילו ההסכם מסייע לחקלאות, והוסיף: "אף אחד לא ילמד אותנו איך לאהוב את החקלאות". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון: "גם אתם לא תלמדו אותנו איך שומרים על החקלאות, הציבור וגבול הצפון. אני הבאתי את ההסכם הזה, אני לא אלמד אותך ואתה לא תלמד אותי". בין השניים התפתחו חילופי דברים בסופם טען ח"כ רוטמן כי כל ההצעה היא נושא חדש.

היו"ר ביטון הודיע כי הוועדה תמשיך לדון בהצעה, אולם לא תקיים הצבעה עד אשר ועדת הכנסת תכריע בטענתו של ח"כ רוטמן. מאוחר יותר אמר ח"כ רוטמן כי משטר המכסות פוגע בחקלאות ובחקלאים. הוא הוסיף כי הוא מתקשה לוותר על כך שהפחתת המכס אינה חלק מהחקיקה וכן לא יכול להיות שקביעת המכסות נמצאת בידיים של המגדלים. לאחר ההפסקה הוחלט לקבוע כי מגדל שיבקש מכסה חדשה יקבל תשובה תוך 60 יום, או 120 יום אם מדובר במכרז, ויוכל להגיש השגה על ההחלטה לוועדת ערער.

הסיכום הניח את דעתו של ח"כ רוטמן, שמשך את טענתו לנושא חדש, והדבר אפשר לקיים את ההצבעה. לאחר אישור הרפורמה אמר היו"ר ביטון: "עשינו דבר גדול אחרי שנה קשה וסוערת ואני מוריד את הכובע בפני כל השותפים והשותפות שלי". הוא הוסיף, כי למרות שהיו הסכמות עדיין היו פערים רבים שצריך היה לגשר עליהם, והדבר עדיין לא תם ונשלם. המבחן לדבריו יהיה ביישום, ובכוונתו להמשיך לעקוב ולדאוג לחוליות החלשות ביותר.

ועדת הכלכלה שמה סוף לתופעת הפיגור בתשלומים לספקי מערכת הבריאות

בתום ישיבה ארוכה, שהופסקה פעמיים להתייעצויות, הגיע יו"ר הוועדה ביטון לסיכום עם שר האוצר ליברמן שאפשר אישור התקנות להחלת חוק "שוטף פלוס 30" גם על מערכת הבריאות; היו"ר ביטון הודה לשר האוצר ליברמן ואמר: "הבאנו בשורה אדירה לאלפי בעלי עסקים המשרתים את מערכת הבריאות; שר האוצר ליברמן: ממשיכים לסייע לעסקים שהם מנוע הצמיחה – והפעם בתחום הבריאות

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום את התקנות שהגיש משרד הבריאות ונועדו להסדיר את מוסר התשלומים לספקים במערכת הבריאות, מתוקף חוק מוסר תשלומים לספקים ("שוטף פלוס 30") שאושר בוועדה עוד בכנסת ה-20".

היו"ר ביטון הזכיר כי ההבטחה הייתה להחיל את החובה על מערכת הבריאות כבר לפני שנים, אך הדבר לא קרה. לאחר שהצליח להביא לסיכום עם שר האוצר, אביגדור ליברמן, שאפשר את אישור התקנות, אמר היו"ר ביטון: "הבאנו בשורה אדירה למאות ואף אלפי בעלי עסקים המשרתים את מערכת הבריאות. העסקים הקטנים ייהנו מהבשורה מידית, והגדולים יכנסו להסדר בעוד שלוש שנים. אני מודה לשר האוצר, אביגדור ליברמן, על החלטתו ועל הבשורה שהבאנו יחד אחרי שנים של המתנה".

שר האוצר ליברמן מסר לאחר אישור התקנות: "אנחנו ממשיכים לסייע לעסקים בישראל שהם מנוע הצמיחה שלנו והפעם בתחום הבריאות. התזרים של העסקים הוא המתכון לוודאות ולצמיחה ולכן פעלו לאורך השנה האחרונה כדי למקד את הסיוע של המדינה ברבדים הללו". השר ליברמן הודה ליו"ר הוועדה ביטון "על שיתוף הפעולה וקידום הצעד החשוב הזה".

התקנות, שלפי החוק היו אמורות להיות מוגשות לוועדה כבר לפני כארבע שנים וחצי, מבקשות להסדיר את מבקשות להסדיר את מועד התשלום לספקי מערכת הבריאות, כך שספקים של קופות החולים ובתי החולים בבעלותן וכן בתי החולים הציבוריים יקבלו תשלום תוך עד 45 ימים מקבלת חשבונית אצל מזמין השירות ולא יאוחר מ"שוטף פלוס 30".

כבר בפתח הדיון הודיע היו"ר ביטון שאין בכוונתו לאשר תקנות שיחולו על מספר מצומצם של עסקים ונותני שירותים, ודרש להחיל את התקנות על עסקים עם מחזור של עד 20 מיליון שקל, או התקשרויות של עד שני מיליון שקל עם מערכת הבריאות, באופן מידי, ועל כל ספקי מערכת הבריאות תוך שלוש שנים.

לאחר שאנשי המקצוע ממשרד האוצר התנגדו להצעה, בשל העלות התקציבית ומחשש שהדבר עלול לפגוע בעסקים הקטנים, ביקש היו"ר ביטון להביא את הנושא להכרעת שר האוצר ליברמן. הוא אף הזכיר כי דרש לעשות זאת בדיון הקודם שקיימה הוועדה בנושא, לפני למעלה מחצי שנה. הוא הוסיף כי הריבית במשק עלתה והדבר מוביל לכך שהעסקים הקטנים למעשה מממנים את משרד הבריאות.

היו"ר ביטון הכריז על הפסקה בדיון, ודרש להתייעץ עם שר האוצר. לאחר ההפסקה אמרה רפרנטית בריאות באגף התקציבים באוצר, גאיה עופר, כי החשש הוא שמערכת הבריאות תעדיף התקשרות עם ספקים גדולים, שהתקנות לא יחולו עליהם. היא אף הוסיפה כי לשכת שר האוצר מעורבת בתקנות והשר חתום עליהן.

ח"כ ענבר בזק אמרה כי ספקי משרד הבריאות ממתינים לתקנות כבר שנים, ו-57% מבעלי העסקים מדווחים על פיגור ממוצע של 57 ימים, כך שהחוק לא מיושם בשטח. ח"כ ולדימיר בליאק הוסיף: "ברגע האחרון החליטו להחריג את מערכת הבריאות וסגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, הבטיח תקנות תוך חצי שנה. מאז חלפו כמעט שש שנים ואנחנו עדיין ממתינים".

נציגת לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), עו"ד לילי לאה בורוכוב, אמרה כי מדובר בגרירת רגליים, וכי מאחורי הסחבת יש אנשים שמחכים לקבל את הכסף עבור מוצר או שירות שמכרו למערכת הבריאות, ואולי עד אז הם יקרסו.

היו"ר ביטון ביקש שלא לקבל החלטה עד שלא ישוחח אישית עם שר האוצר, והכריז על הפסקה שנייה בדיון. לאחר ההפסקה הודיע היו"ר ביטון כי סיכם עם שר האוצר על פשרה לפיה התקנות יחולו מידית על ספקי תרופות או ציוד רפואי בהיקף של עד מיליון שקלים וחצי בשנה, וכן על שורה של נותני שירותים בהם פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ועוד. בנוסף הסכים השר ליברמן להחיל את החוק על כלל המערכת בעוד שלוש שנים ובכך לבטל את החרגת מערכת הבריאות.

נציג הלשכה המשפטית של משרד האוצר, עמיהוד שמלצר, אמר כי הממשלה כרגע היא יוצאת ולכן מחויבת בריסון תקציבי, וככל שזו ממשלת מעבר ואין דחיפות מיוחדת במהלכים הדבר לא ניתן ליישום. היו"ר ביטון מתח ביקורת על הדברים וציין כי הממשלה טענה שאישור התקנות דחוף כי הוגש בג"ץ בעניין העיכוב.

שמלצר השיב: "בהחלט יש דחיפות בהתקנת התקנות, אבל מה שהוועדה מבקשת הוא שינוי משמעותי עם עלויות משמעותיות". על כך אמר היו"ר ביטון: "אתם ביקשתם את זה בדחיפות, אז מה ציפיתם? שהוועדה תהייה חותמת גומי?". ח"כ בליאק הוסיף ותהה: "אם חורגים ממה שביקשתם אז זה כבר לא דחוף?". ח"כ בליאק הוסיף כי הסיכום הוא בשורה חשובה לאלפי עסקים קטנים, ואין חשוב ודחוף מזה. היו"ר ביטון הוסיף כי הדחיפות נוצרה בעתירה לבג"ץ, בפניית הממשלה לאשר את התקנות ובספקים הקטנים שממתינים לתשלום בזמן.

שונות

יו"ר עלה ירוק בעקבות פסיקת בד"צ שמגדירה צריכת קנאביס כאיסור מהתורה

חץ דוד עוזר, יו"ר עלה ירוק, ראש ראשי החצר של קהילת צרכני וצרכניות הקנאביס בישראל, אמן מחאה במאבק להסדרת שוק הקנאביס לכל מטרה, שחרר בצהריים את שירו החדש "אם אשכחך". השיר, שמתכתב עם הפסוק המפורסם מספר תהילים ("אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני"), מגיע כהרחבה לקלף בתערוכת המחאה "אני מאשים" שפרסם עו"ד חץ-דוד. כל זה כחלק מפרויקט המחאה "אין על מי לסמוך", המלווה בשירים, תערוכות ססגוניות ובאירועי קהילה המאורגנים על ידי החצר של קהילת צרכני וצרכניות הקנאביס – ארגון קהילתי שהקים חץ-דוד, במסגרתו הוא משמש כראש ראשי החצר.

מטרת העל של המהלך, עפ"י חץ דוד, בן 41, נשוי+ 3 למדריכת הורים, היא שינוי תודעתי כולל בשטח מדינת ישראל ובהמשך בעולם, במסגרתו צרכני וצרכניות הקנאביס יהפכו לקהילה. כעורך דין המומחה בממשל מדיניות ציבורית ופוליטיקה ומוביל מאבק קהילת צרכני וצרכניות הקנאביס, להענקת תיקון, פיצוי ושוויון זכויות לצרכני וצרכניות קהילת הקנאביס, אשר שימש בעשורים האחרונים בתור הלוביסט הראשי של קהילת צרכני וצרכניות הקנאביס וכתב את כל הוצאות החוק שהוגשו עד כה בנושא, לקח על עצמו עוזר פרויקט יצירתי ובפרובוקטיבי במיוחד על מנת לעורר את הציבור.

תערוכת הציורים "אני מאשים", מציגה ארבע עשרה יצירות מחאה ביקורתיות כנגד אנשי ציבור וסוגיות שונות הקשורות למאבק צרכני וצרכניות הקנאביס. ומלווה באלבום בשם: מנוולים רודפי כ (כח, כבוד וכסף). האלבום, מורכב משמונה רצועות מחאה אשר רצות ברשת. ביניהם: טרולים, טרולים- ביקורת כנגד יחידת הקנאביס הרפואי ופקידי משרד הבריאות, אשר לטענת חץ דוד, בעל PTSD  ורשיון לקנאביס רפואי, בעקבות תפיסת מחבל מתאבד הנושא חגורת נפץ, במהלך שירותו הצבאי (מהלך אשר זיכה אותו בעיטור האומץ), מקריבים זכויות אדם של צרכנים וצרכניות על מנת לארגן לעצמם מונופול על הקנאביס.

שיר הנושא "אני מאשים", שיר המחאה כנגד איילת שקד ונפתלי בנט "כי גם ביבי", שיר המחאה נגד יאיר לפיד "יאיר יאיר" והשיר "יום הקנאביס". בקליפ של שירו החדש: "אם אשכחך", עו"ד עוזר הכניס גם את "דעת תורה" שפורסמה השבוע על ידי בד"צ בני ברק ובית הוראה זכרון מאיר, שנחתם על ידי רבנים נוספים, במסגרתו מוגדרת צריכת קנאביס כ"איסור מהתורה" גם כאשר רופאים רושמים את האישור – טענה הלכתית שחץ-דוד חלוק עליה. קלף התערוכה שמתלווה לשיר מציג את אריה דרעי כלובש את בגדי הכהן הגדול, ומשחק במועצת גדולי התורה כמו במריונטות, בזמן שהם אומרים "מי לה' לדרעי", כהומאז' לפסוק המפורסם וקריצה לסיסמת הבחירות המפורסמת של ש"ס. מתחת ליצירה: "מחלל פיקדון קדוש לקידום פגיעה בצרכני הקנאביס החלשים".
"אריה דרעי וכלל הנציגים החרדים מחרימים את צרכני וצרכניות הקנאביס ומתייחסים אליהם כמצורעים. זו חרפה. אני כבר לא מדבר על תמיכה באלימות מאורגנת חברתית נגד רבע מהאוכלוסיה הבוגרת והפיכת תאגיד מדינת ישראל לתאגיד עוין (שלא לומר אויב) לרבע האוכלוסיה, החרדים ודרעי מסרבים לשמוע ולסייע למטופלים בקנאביס רפואי. נשים עם בעיות כאב, פוסט טראומה, אפילפסיה, לרבות זקנים וילדים. לא אכפת להם שהאנשים האלה סובלים, ונלקח מהם הקנאביס שמשמש עבורם כאוויר לנשימה, דורשים מהם אלפי שקלים על טיפול כרוני. זה רוע. לא לעזור להם זו אכזריות לשמה. זו הפרת עשרת הדיברות ושבע מצוות בני נח. הבסיס של הבסיס". הוא עונה לשאלתי: מה הביקורת שלך על אריה דרעי. למה ש"ס חושבים שקנאביס אסור לפי תורת ישראל?

"הכל בגלל פסיקה שגויה לחלוטין של כב' הרב משה פינשטיין בקובץ "אגרות משה" בנוגע לקנאביס. הפסיקה הזו, שהתקבלה בארה"ב בשנת 1973, סביר שהתקבלה תחת סחיטה מהממשל האמריקאי מאחר שבאותו הזמן ארה"ב הכריזה על המלחמה בסמים, הייתה צריכה בני ברית ומי שהיה יוצא נגדה היה בסכנה אמיתית, וודאי איש דת מיעוט בארה"ב."

האם הפסיקה רלוונטית היום? "תוקף הפסיקה הזו נשלל על ידי כבן ישראל שמוסמך לפסוק הלכה מכול וכול, אין כל איסור על קנאביס על פי תורת ישראל. אני ממליץ לעיין בנייר העמדה שהוציא כב' הרב ברוך פינקלשטיין וכן במאמר של כב' הרב צבי פרניירימן".

לאומית שירותי בריאות היא קופת החולים המובילה בישראל בקורונה

בצל הגל השישי של מגפת הקורונה בישראל – סקר דעת הציבור של מכון ברוקדייל, שבחן את רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות, פורסם לציבור הרחב, מצביע כי לאומית שירותי בריאות מובילה מבין קופות החולים בתחום הקורונה בשנה וחצי האחרונות (הקופה שעשתה כמיטב יכולתה לתת מענה לצרכי הבריאות בתקופת הקורונה) עם שביעות רצון בשיעור 76% ממבוטחי הקופה.

ממצאים נוספים שעולים מן הסקר, שנערך בפעם ה-13 בין אוקטובר 2021 למרץ 2022, מצביעים על כך שמבוטחי לאומית שירותי בריאות מרוצים מאוד מקבלת ההתחייבויות מן הקופה, כמו גם מחוויית הבקשה בקלות רבה, וזאת בשיעור של 96%. כמו כן, לאומית שירותי בריאות מובילה גם בסקר שביעות הרצון של זמינות המענה האנושי עם 66% ומהתמורה בגין הביטוח המשלים והצדקת התשלום עבורו – 47%. שביעות הרצון מהרופאים היועצים בקופה עומדת על 84% בצוותא עם קופת חולים מכבי ועם מאוחדת.

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים. המחקר ממומן בסיוע משרד הבריאות, ומלווה אותו ועדת היגוי שחברים בה נציגי משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים, ארגוני חולי ם והאקדמיה. הסקר בוחן את תפקוד מערכת הבריאות בכמה נושאים מרכזיים: רפואת המשפחה, רפואה יועצת, רפואה מרחוק, קופות החולים, רפואה דחופה, אמון במערכת הבריאות, ויתור על שירותי בריאות ופנייה אל מחוץ למערכת הציבורית.

הסקר נערך בשלהי תקופה של משבר בריאות עולמי והוא מציג תמונה מורכבת של דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות: לצד עלייה ניכרת בשביעות הרצון ממערכת הבריאות, שיעור המרואיינים שהביעו ביטחון בקבלת הטיפול הטוב והיעיל ביותר בעת הצורך אינו גבוה. כמו כן לצד שביעות רצון גבוהה משירותי הבריאות שניתנים על ידי קופות החולים, עדיין ישנם פערים בנגישות לשירותי בריאות בקרב מבוטחים בעלי מאפייני רקע שונים.

טל מנדל, ראשת חטיבת הלקוחות, לאומית שירותי בריאות: "לאומית גאה להתייצב בראש, מבין כל קופות החולים, כקופה שנתנה את המענה הטוב ביותר לצרכי הבריאות של מבוטחיה בתקופת הקורונה.  גם בתקופת מגפה וגם בשגרה לאומית מצטיינת במתן שירות ולראייה, המובילות בשביעות הרצון הגבוהה של לקוחותיה, בהשוואה ללקוחות יתר הקופות, בדירוג זמינות המענה האנושי, התמורה מהביטוח המשלים, קבלת ההתחייבות מהקופה וחוויית הבקשה בקלות רבה ועוד. אנו בלאומית מחויבים לשמירה על בריאות לקוחותינו, פועלים לשיפור מתמיד של חווית הלקוח וגאים במקצועיות ובמסירות יוצאת הדופן של עובדי הקופה".

ועדת הכלכלה מבקשת להקטין את מספר הגרלות הצ'אנס

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, התכנסה לדיון מעקב אחר מתווה הגרלות צ'אנס של מפעל הפיס. היו"ר ביטון הזכיר, כי לפני כחצי שנה דנה הוועדה בנושא לבקשת ח"כ אלי כהן, ובקשה תשובות ונתונים. הוא הבהיר כי אין כוונה לסגור את הפיס, אלא למזער נזקים ולהקטין את תופעת ההתמכרויות.

ח"כ אלי כהן שב וטען כי הגרלות הצ'אנס גדלו מפעמיים ביום ל-7 פעמים ביום במתווה שגרם לאנשים להתמכר. הוא פנה לפקידי האוצר וקרא להם להוכיח שהם "מחוברים לעם ולא לכסף. לא צריך לסגור את הפיס או לבטל את הצ'אנס, צריך למנוע התמכרות ואם נרד משבע לשלוש הגרלות ביום ההכנסות יקטנו אבל תהייה בזה ברכה לחלשים". ח"כ אורי מקלב הוסיף ואמר כי צריכה להיות אחריות. ח"כ יואב בן צור ציין כי צריך לבחון איך מקטינים את החשיפה להימורים.

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, הציג נתונים לפיהם ב-2020 הגיעו הכנסות הפיס לכ-7 מיליארד שקל והכנסות המועצה להסדר ההימורים בספורט לכ-2.6 מיליארד שקל. הוא הוסיף כי ניסה לשחזר מחקר מ-2016 שבחן פריסה גיאוגרפית של תחנות, שמצא שיש יותר תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך, אך היה שינוי לטובה שבשנים אחרונות. מנכ"ל הפייס, בני דרייפוס, הסביר כי נסגרו 80 תחנות ברשויות במעמד סוציואקונומי 1 עד 4. ח"כ כהן טען כי הנתונים שהועברו מהבנקים חסרים והיו"ר ביטון ביקש להשלים את המחקר.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות האוצר למספר הגרלות הצ'אנס, קרבה של תחנות למוסדות חינוך ושימוש בכוכבי נוער. יועץ מנכ"ל משרד האוצר, גלעד שלום, השיב כי המשרד הביא לצמצום של 25% בנקודות המכירה בנוסף על מה שעשה הפיס, במטרה להקטין חשיפה. באשר לצ'אנס אמר שלום כי נעשה צמצום מהיתר ל-52 הגרלות בשבוע ל-40, אך הודה שהוא לא אפקטיבי בפועל. שלום ציין כי יש בעיה של נתונים לגבי הצ'אנס, ולאחר שיתקבלו נתונים ויבחנו, בעוד מספר חודשים, יוסקו מסקנות.

במהלך הדיון התייחס נציג אגף התקציבים באוצר, יואב הכט, לתקצוב של יחידה משטרתית למלחמה בהימורים עוד ב-2016, ואמר כי התקציב קיים וזמין למשטרה. נציג המשטרה, רב פקד אופיר לישנסקי, טען כי ההבטחה לא מומשה. היו"ר ביטון ביקש לברר איפה זה עומד ולישנסקי השיב כי בזמנו האוצר העמיד תנאים נוספים לקבלת הכסף שהמשטרה לא הייתה ערוכה לקיים, והנושא נתקע.

מנכ"ל מפעל הפיס דרייפוס הגיב לטענות שעלו בדיון, ואמר כי הוא מכיר באחריות הגדולה שמונחת על הפיס, לא מקל בה ראש והפיס פועל באחריות רבה. לדבריו, בפעילות הפיס והטוטו הסיכון הוא ש-2 עד 4 אחוז מהמהמרים יפתחו התמכרות, אך אם השוק יהיה ללא פיקוח הסיכון יגיע ל-15%. "אם נבטל את הצ'אנס לא ירדו אחוזי המכורים. ואיך אני יודע את זה? משום שעובדתית – ביטול מכונות המזל והקינו, שאנחנו מברכים עליהם, לא הביאו לשום ירידה. נהפוך הוא – ההתמכרויות רק עלו", אמר. ח"כ אלי כהן הגיב וטען כי ברור שמספר המכורים ירד.

דרייפוס הוסיף: "העיסוק בשנת 2022 בכמות החנויות הפיזיות והכנסות הפיס הוא אנכרוניסטי. אנשים מהמרים ומתמכרים ברשת, בסלולרי, בבתים. הסיפור הוא כבר מזמן לא רכישה פיזית, והכל חי ובועט באינטרנט. לכן ההסתכלות על סגירת דוכן בקריית מלאכי היא בבחינת לעשות לעצמנו חיים קלים, לא שם נמצא הפתרון". הוא ציין כי הכנסות הפיס לא עלו דרמטית אלא בהתאם לעלייה בתוצר, וקרא ליישם המלצות הוועדות הבין משרדיות שקמו במהלך השנים לטיפול בהתמכרויות.

באשר לפרזנטורים אמר דרייפוס כי הוא בדק אותם ולא ידע שהם כוכבי נוער, וככל שיידרש יבדוק את זה שוב. לדבריו, הכוונה הייתה לפנות לקהל צעיר בני 30 ומעלה. באשר לכתבה על תחנות בקרבה לבתי ספר אמר: "לא היה ולא נברא. לא הייתה חריגה מההיתר".

במהלך הדיון ביקש היו"ר ביטון התייחסות לכך שהוא מכיר תופעה של הימורים לא חוקיים על המספר הנוסף של הפיס, ושאל האם המשטרה מכירה את התופעה שבירוחם, למשל, כולם יודעים עליה. רפ"ק לישנסקי השיב כי הוא לא מכיר את התופעה ואמר כי אם למישהו יש תלונה שיפנה למשטרה. היו"ר ביטון אמר כי מספיק לעשות טיול רגלי בדימונה או ירוחם ולשאול ברחוב איפה הבחור עם המספר הנוסף, ותהה למה האנשים האלה לא נעצרים.

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי "היעד הוא להציל נפשות ולמנוע התמכרויות ופיתוי של בני נוער להיכנס לעולם ההימורים, ולא לסגור את הפיס, אבל נדרשים שינויים בפעולותיו. גם אם המחיר הוא הקטנת הכנסות, ובלבד שנציל נפשות". הוא הוסיף כי הוועדה מבקשת להקטין את מספר הגרלות הצ'אנס ומבקשת מהאוצר ומפעל הפיס לבחון מה המספר הראוי, וכן לבחון להרחיק עמדות סמוכות למוסדות חינוך ולסגור עמדות ברשויות במעמד סוציואקונומי נמוך.

"האוצר ידווח לוועדה באוקטובר, אחרי שקיבל את הדוחות של הצ'אנס, על החלטות לשינויים בהיתר מפעל הפיס ונקיים דיון המשך. מרכז המחקר והמידע של הכנסת יידרש להשלמת המחקר, והוועדה קוראת לאמץ המלצות הוועדה הבין משרדית לטיפול בהתמכרויות. הוועדה רוצה לדעת איפה נמצאים 20 מיליון השקלים שהוקצו למשטרה ומה לוחות הזמנים למימושם, וקוראת לשר לביטחון הפנים לקיים דיון חירום על ההימורים הבלתי חוקיים, בדגש על הימורי המספר הנוסף. אם אנחנו יודעים להביא 11-12 מיליארד שקל מהימורים ראוי היה להביא כמה מיליונים טובים למניעה, הסברה, שיקום וחינוך", אמר.

אפליקציות וסמרטפון

ה-CIO של זום עם הכרזה שנסיעות עסקים כבר לא אטרקטיביות

אמנם רבים שוב טסים ונוסעים לפגישות ולכנסים, אבל השימוש המוגבר בפלטפורמות תקשורת וידאו במהלך הקורונה הוביל לכך שמעטים באמת ובתמים רוצים לעשות זאת, מצהיר ה-CIO של זום, הארי מוסלי (Harry Moseley). מוסלי, שהיה בין האחראים לכך שזום תמשיך לעבוד גם כשהחברה רשמה עלייה חסרת תקדים במספר המשתמשים עם פריצת הקורונה, דיבר בכנס ׳פסגת הטכנולוגיה׳ של דבלין. לדבריו, נסיעות עסקים כבר לא אטרקטיביות בעולם שבו כולנו יכולים פשוט ׳לקפוץ׳ לשיחת וידאו.

"זה נחמד לחזור לאירועים של פגישות פנים אל פנים, אבל אני תוהה לגבי הערך שלהם, ה-Value Proposition", אמר  מוסלי. "האם באמת מקבלים הרבה יותר מהשתתפות באופן אישי ממה שאפשר לקבל מהשתתפות אונליין? מה שחווינו במהלך השנים האחרונות הוא מה שאני אוהב לכנות 'פרודוקטיביות קיצונית'. מהנסיון שלי, כשאתה בשיחת זום עם לקוח אתה מראש יודע שאתה הולך להיות פרודוקטיבי יותר. יש ערך לפגישה פנים אל פנים, אבל אני חושב שהערך הזה מוגזם".

"אני חושב שבמהלך הקורונה למדנו איך ליצור קשרים עסקיים בעולם וירטואלי", אמר מוסלי. "עכשיו פגישות וידאו הן הדרך העיקרית לנהל עסקים, ולא משהו שאנחנו עושים אחרי שפגשנו מישהו באופן אישי. אני, כמו מנהלים רבים בתפקידי מפתח, דאגתי שננסה לחזור לאופן שבו הדברים התנהלו טרום הקורונה, אבל למרות שזה קרה במידה מסוימת, רוב האנשים מתנגדים לכך. הם לא רוצים לחזור ׳לעבודה׳, ולכן זום ממשיכה לשחק תפקיד חשוב בחייהם – האישיים והמקצועיים".

מוסלי מודה שהיו הרבה רגעים מסמרי שיער עבור זום כאשר היא זינקה לפתע בפופולריות. הוא נותן קרדיט למוטו של החברה שמדבר על ׳לשמור על העניינים פשוטים ככל שניתן עבור המשתמשים׳ כגורם מפתח בהפיכתה לכל כך ידועה ופופולרית. לדבריו, זה גם הסביר כיצד הפלטפורמה הצליחה לפעול תחת לחץ.

"זו עדות לארכיטקטורה הטכנולוגית המאוד מוצלחת ומאוד יציבה שעליה בנויה זום. היא אפשרה לנו להמשיך לעבוד היטב למרות שהעומס רק הלך ועלה. זום שונה מפלטפורמות אחרות באופן שבו בנינו אותה ובגלל זה הצלחנו להמשיך גם כשכולם חזרו למשהו יותר קרוב ל׳נורמליות׳".

מוסלי נותן קרדיט גם לחידושים אחרונים שהכריזה החברה, כמו הלוח המחיק הווירטואלי, או האפשרות של של תרגום אודיו מיידי לכתוביות ובזמן אמת, שמאפשרת לאנשים בפגישה וירטואלית לשוחח, גם אם הם דוברים שפות שונות. "אלה חידושים שלהערכתי עוזרים לפלטפורמה להישאר רלוונטית בסביבה שלאחר הקורונה. רק כדי לשים את הדברים בפרספקטיבה, ברבעון לפני שהמגיפה קרתה היו לנו 82,000 לקוחות שהעסיקו יותר מעשרה עובדים. עכשיו יש לנו יותר מ-500,000. באותה תקופה, ההכנסות עלו מ-75 מיליון דולר ל-4 מיליארד דולר. זום היא בהחלט לא רק ׳שחקנית מגפה׳. אנו כאן לטווח הארוך".

"אנחנו נמצאים בתחום תקשורת הווידאו כבר 11 שנים, אבל הטוב ביותר עוד לפנינו. אנחנו בוחנים שימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכונה וטכנולוגיות אחרות כמו AR ו-VR כדי להביא עוד יותר תכונות לזום ואני חושב שהמשתמשים ימשיכו להתפעל ממה שנעשה בשנים הבאות".

ועדת הכלכלה בקריאה להגברת התחרות בשוק אפליקציות התשלום

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה בתחרות בשוק האפליקציות לתשלום דיגיטלי, והעמלות שנגבות בגין השירות. היו"ר ביטון, שיזם את הדיון, קרא לפעול להגברת התחרות בשוק אפליקציית התשלום, כשהרגולטורים צריכים להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהן. נציגת רשות התחברות הוסיפה שדרך המלך היא לקדם חובת קישוריות בין האפליקציות בשיתוף פעולה ממשלתי בחקיקה, אך כל הסמכויות על השולחן וייתכן בהמשך ייעשה בהם שימוש.

היו"ר ביטון פתח את הדיון ואמר: "ביט ופייבוקס שולטות ב-70% מהשוק, וזה נע בין מונופול לדואופול. כמעט כולם משתמשים בביט, וזה סימן שמישהו יצר שירות אפקטיבי ויעיל. אבל, רואים הגבלה של 50 אלף שקל להעברה בביט, ואם האפליקציה לא גובה עמלה – מה עלות הסליקה למי שאליו מועברים הכספים? האם יש כפל עמלות? אנחנו רוצים להבין מרשות התחרות אם אחת ההמלצות הייתה ליצור קישוריות. השוק הזה הוא העתיד, לכן כדיון צופה פני עתיד אני רוצה לדעת מה עמדת בנק ישראל, מה מדיניות העמלות והסליקה והעלויות לאדם פרטי ועסק, למה יש מגבלות תשלום ובמי זה פוגע".

נציגת בנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה שמגבלת הסכומים נקבעה כסוג של בלמים ואיזונים, והוסיפה: "אנחנו רואים באפליקציות אמצעי חשוב בשוק התשלומים. אם הציבור רוצה להוריד אפליקציית תשלום כזו הוא לא יכול לעבור תהליך זיהוי כמו בפתיחת חשבון בנק ואף אחד לא יודע מי המשלם, אז האיזון הוא הגבלה של הסכום. ככל שרוצים סכומים יותר גדולים צריך שירותים מתוחכמים". עוד הוסיפה שהעמלות נקבעות על ידי המתווכים ומי שנותנים שירות לעסקים, ככשירותי הסליקה והתשלומים אלו שירותים עולים כסף.

נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר שהכוונה הייתה להכניס את חובת הקישוריות באפליקציות לחוק ההסדרים הקרוב מכיוון שבשביל קישוריות צריך חקיקה, והוסיף: "המטרה הייתה שהלקוח לא יהיה לכוד באפליקציה אחת. כרגע זה הפתרון הנכון ללכת אליו, יכול להיות שבהמשך נחשוב על עוד דברים, אבל בשביל ללכת על קישוריות צריך חקיקה. אם היא תרד מהשולחן צריך לבחון כלים אחרים. אפל וגוגל מספקים שירת טכנולוגי שמתווך בין הסולק ללקוח אבל בעולם טרם נקטו בצעדים". לדבריו, בשוק הישראלי יש כרגע דברים יותר בוערים לטפל בהם.

נציגת רשות התחרות, ד"ר ענת אלכסדנדרון, אמרה: "מצאנו שיש התפתחות מהירה בשוק, כשב-2020 הגענו לנפח העברות של 12 מיליארד שקלים, ועדיין יש פוטנציאל גדול במשתמשים ושימוש. מרגע שאחד מספקי השירותים נעשה הכי גדול כל המשתמשים מתנקזים אליו ורואים שהרוב מתנקזים לביט. הדבר הזה משליך על חסמי כניסה מאוד גבוהים לשוק, ובגלל אפקט הרשת מאוד קשה להיכנס לשוק, כי המשתמשים נמצאים במקום אחר. ההמלצה המרכזית שלנו היא יצירת קישוריות בין האפליקציות ולא למנוע מהמפעילים לאסוף מידע על המשתמשים ולהציע להם שירותים נוספים".

נציג נוסף של הרשות, עו"ד אלעד מקדסי הוסיף: "אנחנו יושבים עם בנק ישראל, האוצר וגורמים נוספים כדי להתכנס להמלצות משותפות שיתורגמו לחקיקה". בתגובה לך שאל היו"ר ביטון: "אם יש לכם יכולת לפעול, למה אתם נתלים בחקיקה? בנק הפועלים כנראה ראו את הנולד וניצחו את השוק, אבל השאלה האם האזרח עלול להיפגע. תפעלו במה שסמכותכם לחייב תחרות". מקדסי השיב שהשימוש בסמכויות נמצא על השולחן ואולי יוחלט בהמשך לעשות בהם שימוש, אך הרשות חשבה שיש אפשרות לקדם את הדברים בחקיקה, כי חיוב קישוריות זאת דרך המלך להסדרה בשיתוך פעולה ממשלתי.

מנהל הרגולציה בבנק הפועלים המפעילה את ביט, עירן פאר, אמר: "לפני שש שנים יצאו לדרך שלוש אפליקציות של הבנקים וביט לקחה כי היא כנראה הכי טובה. לקוח פרטי לא משלם עמלות ויכול להעביר עד 144 אלף שקל בשנה ולקבל עד 50 אלף שקל בשנה, כאשר הפרט משלם לעסק הוא לא משלם עמלה. יש עמלת סליקה, והבנק נושא בא עבור המשלם, כשלקוח שמקבל כסף ייתכן שהבנק שלו גובה ממנו עמלת שורה".

היו"ר ביטון שאל האם בכוונתו של הבנק לשנות את המדיניות החינמית, ופאר ענה: "אנחנו ממשיכים לשאת בעמלת כרטיסי האשראי ומצפים שבעתיד נוכל לעבוד על בסיס חשבון הבנק. העמלות הן בתשלום לבתי עסק שעוברים את ה-50 אלף שקל מגבלה. ביט שחקן קטן בשוק התשלומים לבתי העסק, והשחקנים הגדולים הם אפל וגוגל".

מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן, אמר: "בעולם אפליקציות התשלום יש שחקן אחד שמחזיק 80-90 אחוז מהשוק וכל היתר, בהם פייבוקס, משתעשעים עם מה שנותר. קשה לדבר במונחי דואופול, נתח השוק שלנו הוא פחות מ-20 אחוז. כתפיסת עולם, אנחנו מאמינים ששירות פיננסי שאין סיבה לגבות עליו כסף צריך להיות חינם, ולקוח פרטי לא צריך לשלם אגורה. אנחנו הפסדיים כרגע והמודל העסקי הוא לא לקחת כסף מהלקוחות הפרטיים, אלא משיתופי פעולה עם גופים אחרים".

נציג שוק ההון, אלי טובול, אמר שזה נכון שהשוק נשלט בצורה מוחלטת על ידי ביט ופייסבוקס, אבל יש שחקנים חוץ בנקאיים שמתחילים להיכנס, באמצעות פלטפורמות של כרטיסי אשראי ולכן השירות מתייקר. עוד והסיף שהמאגדים שנותנים שירות לעסקים מאפשרים להם עלות זולה יותר מאשר ההתקשרות עם חברות כרטיסי האשראי.

אמיר ונג, המייצג את חברת הדליקה גמא המשמשת כמאגד של עסקים, אמר כי "ביט לא מתקשרת עם בתי עסק אבל מספקת להם שירות באמצעות מאגד, שהוא כמו קבוצת רכישה שרוכשת את שירותי ביט, וגובה עמלות מהמאגד. המאגדים תורמים לכך שלא יהיה מצב שעסקים קטנים משלמים הרבה יותר מעסקים גדולים".

היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי יזם אותו מתוך הבנה שהרגולטור עדיין לא הגדיר כללים ודרישות מהשוק. הוא הוסיף, כי "השוק מאוד ריכוזי ונשען על שתי חברות ישראליות וחברות בינלאומיות עוד פחות מפוקחות. הגענו למצב של ריכוזיות גבוהה, עם מוצר שלא מכביד את ידו כרגע על הלקוח הפרטי. אנחנו מברכים על השירות הזה, אבל יש בו לקונות, למשל אפשרות להעביר מאפליקציה לאפליקציה והחובה לעבור דרך כרטיס אשראי שמכבידה על הפשטות, שצריך לטפל בהן. לכן אני אומר לרגולטורים – מצד אחד אין טענות, כי השוק מתהווה אבל השוק צומח ויכול להתפתח למונופולים ודואופולים והעוצמה תגדל. זה מחייב אתכם להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהם"