מסע בין עבר לעתיד ברחובות בְּנֵי בְּרַק

יצאנו למסע בזמן ובמקום, עם מורה הדרך והחבר, דוד קוטק למחוזות העבר וההווה של בני ברק ||| מה בין מסובין של פסח ובני ברק של ימינו ||| מהי הישיבה הגדולה על ראש הגבעה בבני ברק ומהם החדרים עם הגגות הנפתחים ||| בית הכנסת העמוס בעולם ומה סיפורו של איצקוביץ' ||| טעימות של חמין, קיגל ואוכל יהודי ביתי ||| כל הפרטים והסיפורים בהמשך…

בני-ברק מסובין ובנברק

התחלנו את הטיול שלנו הפעם במפגש וסקירה על העיר הקמתה וההיסטוריה שלה ליד בית העירייה והגן הציבורי ששיחקו בו המוני ילדים ובעיקר אימהות ועגלות סביבו. דוד קוטק מספר על בני ברק שהוקמה לפני כמאה שנים צפונית לתל בנברק שהיום סמוך לו נמצא מחלף מסובין שכולנו חולפים על פניו מבלי כלל לתת את הדעת לחשיבות הגבעה הקטנה דרומית מערבית לצומת. שמונה משפחות חסידים ובראשם יצחק גרשטנקורן עלו לארץ וישבו את המקום הידוע כבני ברק של ימינו, על מנת לעבד את אדמת הקודש ולעשות חקלאות עברית ובעיקר גידול פירות הדר. להבדיל ממושבות אחרות שהיו או הוקמו באותה עת, בני ברק הוקמה מראש כמושבה דתית וכבר בשנת 1928 הושלם בית הכנסת הגדול ואז מנתה קהילת המושבה בני ברק כ- 800 תושבים, ושטחה היה כ- 2,000 דונם, בהם כ- 800 דונם מטעי הדרים. היו בה 116 בתים, 31 צריפים, 6 מבני ציבור ו- 48 רפתות.

המשכנו את דרכנו לתחנה הבאה – גני גרשטנקורן ע"ש מייסד העיר ושם המשכנו לשמוע על ימיה הראשונים של העיר בני ברק. המדריך דוד קוטק מספר על ימיה הראשונים של בני ברק שכבר אז התיישב במושבה רבי אברהם ישעיה קרליץ הוא החזון איש, שהגיע הישר מבלארוס ואחריו הגיעו רבנים נוספים רבים ששמעם נפוץ כמו הרב יעקב לנדאו, הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר), הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב אלעזר מנחם מן שך ועוד. במהלך השנים ובעיקר משנות ה-60 של המאה שעברה, רוב החסידויות ורבנים רבים נוספים הקימו את ביתם / חצרם ואת בתי הכנסת שלהם בישוב שגדל והפך חיש מהר לעיר.

סוכות שהן תחפושת לחדר

בדרכנו לתחנה הבאה, בלטו בנוף העירוני עשרות המבנים המשונים הבולטים כמעט בכל בניין, שהם ללא ספק בנייה לא מאושרת ולא בטיחותית – מין חדר הבנוי על כלונסאות ברזל ובימי סוכות, הגג של החדר נע החוצה וחושף את השמים ואז החדר הופך לסוכה כשרה למהדרין. בשאר ימות השנה זה חדר נוסף לרווחת המשפחה שחיה בצפיפות הידועה של בני ברק עם 29,000 נפש לקמ"ר (מעט פחות ממומביי, הודו). בהמשך הדרך הגענו לגבעה עליה מתנוססת הישיבה הנחשבת ביותר בעולם החרדי בכלל ובבני ברק בפרט, היא ישיבת פוניבז'.

ישיבת פּוֹנִיבֶז'

הישיבה נוסדה בעיר Panevėžys (Ponevezh), ליטא שנמצאת בין וילנא בירת ליטא לריגה בירת לטביה, בשנת 1908 ורק בשנת 1944, נוסדה הישיבה בבני ברק ע"י הרב יוסף שלמה כהנמן שכבר קבע את מרכז חייו בבני ברק שנים רבות לפני כן. הישיבה מונה למעלה משלושת אלפים תלמידים, ונחשבת לאחת הישיבות הליטאיות המובילות בישראל. בבית המדרש המרכזי ישנו ארון קודש איטלקי מקורי מעץ מהמאה ה-16, שהובא לישיבה לפני כ- 40 שנים, ושוחזר וצופה מחדש בעלי זהב 22 קראט. הגברים שבחבורה המטיילת שלנו נכנסו לאולם הישיבה בו נמצא ארון הקודש המוזהב על מנת להתרשם ולהציץ לאהלה של תורה בעוד הנשים נאלצו להישאר בחוץ בין 2 בניני הישיבה המפוצלת כי לפני כ-30 שנים התפצלה הישיבה לשתי ישויות נפרדות שמתקיימות זו לצד זו על הגבעה המפורסמת של הישיבה, בנוסף לכולל שבו לומדים אברכים נשואים.

בני ברק בין חסידים לליטאים

בהמשך הסיור שמענו סקירה על הזרמים העיקריים של העולם החרדי. ליטאים שהם כשליש מהעולם החרדי, הם ממשיכי דרכם של יוצאי ישיבות ליטא ונקראים גם מתנגדים (במלעיל והדגשה על נג..) בשל התנגדותם לחסידות ולחסידים. הן נושאי הדגל של "תורתם אומנותם" ומהווים הרוב בין בני הישיבות שמסרבים לשרת בצבא ורואים בלמוד תורה כדרך חיים. לאחר פטירתו של הרב שך בשנת 2001 חל פילוג בין הליטאים ועיקרו פילוג פוליטי.

בשלהי המאה ה-18 התעוררה תנועת החסידות במזרח אירופה, והיא עוררה עליה מתנגדים רבים. החסידים מאופיינים באורח חיים קהילתי סביב ראש החסידות הם האדמו"רים והחצר שסביבם. בסקר דמוגרפי שנערך בשנת 2016 נמצא שכרבע מבתי האב החסידים גרים באזור ניו-יורק ארה"ב, הקהילה השנייה בגודלה היא בירושלים וכ-10% מהחסידים חיים בבני ברק. החסידויות השונות הידועות ויש להן קהילות גם בבני ברק הן: חב"ד, ברסלב, ויז'ניץ, סאטמר, גור ועוד. חלק מחצרות החסידים הן תנועות אנטי ציוניות ומתנגדים לקיומה של מדינת ישראל על כל המשתמע מכך. חסידות סאטמאר נוסדה בעיר סָאטוּ מָארֶה Satu Mare בטרנסילבניה (היום רומניה). חסידות גור הגדולה והעשירה נוסדה בעיר גוּרַה קַלְוַוארְיַה Góra Kalwaria שמדרום לוורשה, פולין. חסידות בעלזא נוסדה לפני כ-200 שנים בעיירה בֶּלז Белз שבאוקראינה וחסידות ויזניץ שנוסדה לפני כ-170 שנים בעיירה ויז'ניציה Вижниця  Vijniţa במחוז צ'רנוביץ שבאוקראינה והן החסידויות העיקריות בעיר.

הזרם השלישי הוא החרדים הספרדים אותם מובילה התנועה הפוליטית ש"ס מהווה את השליש הנותר של עולם החרדים.

בהמשך הדרך עברנו ליד ביתו הצנוע יש לומר, של ראש מועצת גדולי התורה גרשון אדלשטיין ומשם הגענו לתחנתנו הבאה בין רחובות העיר החרדית.

בית מדרש גל-עד

צד אחר ופחות מוכר לנו הוא חרדים שכן נוטלים חלק בחברה הישראלית ואף משרתים בצה"ל ויש אף חללי צה"ל מבני ברק. ברחוב כפר עציון מתקיים בית מדרש ובית כנסת קטן ונחבא אל הכלים, שהוא גל-עד לזכרם של חללי צה"ל ששרתו בפלוגה הדתית בצה"ל.

גן קדושי ורשה ורחוב רבי עקיבא

הנקודה הכי מרכזית בבני ברק וממנה יוצאים ואליה מגיעים כל האוטובוסים בקווים הרגילים או הקווים המיוחדים לקהילות השונות החרדיות, ברחבי הארץ, נקראת גן קדושי ורשה או מכונה כיכר ורשה אבל לא תמצאו שם לא כיכר ולא עצים וצל של גן כי כל השטח שהיה גן, הפך לרחבה לקליטת הנוסעים והאוטובוסים על ציר התנועה המרכזי של העיר הוא רחוב רבי עקיבא. רבי עקיבא חי בבני ברק (העתיקה שע"י צומת מסובין) כפי שמסופר כל שנה בהגדה של פסח: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם…

היום רח' רבי עקיבא הוא הרחוב המסחרי והקניון של העיר, ששוקק בעיקר אחה"צ ועד השעות המאוחרות של הלילה. מחזה נפרץ הוא לראות אבות עם עגלות תינוק יושבים ברחוב כדי להתאוורר מהצפיפות בבית שם צריך להשכיב לישון את רוב הילדים בדירה הקטנה והצפופה.

כובעי בורסלינו Borsalino

אחת התחנות החשובות בחייו של כל חרדי היא רכישת כובע הבורסלינו שלו. זוהי הקנייה החשובה ביותר לאחר קניית ספרי תורה כי כובע בורסלינו עולה 2000 שקלים ויותר, בבני ברק. תחנתנו הבאה היתה חנות המותג בורסלינו, בני ברק.

על השם והכובע שמעתי לראשונה מקריאה בספר שממש לאחרונה סיימתי לקרוא, אפרודיטה בחוף מציצים של נורית מנור. אחד הפרקים מספר על הכובע האיטלקי שמהווה גם סמל לאיכות אבל התברר לי בסיורנו בבני ברק, שהוא גם תעודת הזהות של כל חרדי באשר הוא מבחינת תראה לי את הכובע שלך ואדע מי אתה. לכל זרם ותת זרם יש קפל או בלט שונים בכובע, קיפול שוליים בזווית כזו או אחרת יעידו על החובש אותו האם הוא חרדי ספרדי, ליטאי מהזרם הזה או האחר. שפת הסימנים החרדית ידוע לכל אחד בקהילה ונסתרת מעיננו החילונים. וכובע בורסלינו הוא מן תו זיהוי המעיד על החובש אותו.

בורסלינו היא חברה המתמחה בייצור כובעים יוקרתיים מאז שנת 1857 באלסנדריה, פיימונטה שבאיטליה. בתערוכת פריז יוניברסל בשנת 1900, בורסלינו זכתה בתו איכות יוצא מן הכלל ותהילת הכובע ומותג יצאה לרחבי תבל כך שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצרו בורסלינו כשני מיליון כובעים מדי שנה כשהבריטים והאמריקאים התאהבו בכובע והיו הצרכנים העקריים עד שנות ה-50 של המאה שעברה. החברה היום כבר לו בידי צאצאי משפחת בורסלינו אבל שם המותג והכובע המיוחד עדיין מיוצר באותה עיירה באיטליה תחת בעלות חברת Haeres Equita. בעיירה אלסנדרייה בכתובת ההיסטורית של המפעל Corso 100 Cannoni נמצא מוזיאון כובעי בורסלינו. כובעי בורסלינו נמכרים בחנות המותג בבני ברק ובירושלים וגם בק"ק ניו-יורק. כאמור, לחסידי חב"ד, החרדים הליטאים והספרדים הכובע המיוחד הזה הוא אביזר לבוש חובה ומן תעודת זהות.

בית הכנסת איצקוביץ'

תחנתנו הבאה היא הצומת הסואן והמרכזי ביותר בבני ברק – רבי עקיבא פינת הרב שך, שם נמצא בית הכנסת העמוס ביותר בישראל וככל הנראה בעולם – בית הכנסת תפארת צבי איצקוביץ'.

סיפורו של המקום הוא סיפורו של הגר צבי איצקוביץ' שנולד נוצרי והפך ליהודי דתי המדקדק בכל. איצקוביץ' גר בשנות ה-40 של המאה שעברה בבית ברחוב הרצל 4 אבל תנועת המכוניות בשבת הפריע לו, כי רחוב רבי עקיבא היה ציר תנועה מרכזי בין תל אביב למחנה הצבאי המנדטורי תל לטווינסקי (תל השומר). בעצת החזון איש, תוך ניצול חוק בריטי האוסר על תנועת רכב בשבת על יד בתי כנסת, החליט איצקוביץ' להפוך את ביתו לבית כנסת והוא ורעייתו עברו לגור ברפת שבחצר האחורית של נחלתם. לימים, שונה שמו של הרחוב מהרצל לרחוב הרב שך.

בית הכנסת הפך עם השנים למקום מרכזי שמשרת את כל המבקרים באיזור מכל זרמי היהדות. היות ואיצקוביץ' התפלל בנוסח האשכנזי, מקפידים עד היום שנוסח התפילה האשכנזי יהיה הנהוג באולם בית הכנסת המרכזי והראשי, אבל עם השנים, עקב הפופולאריות הגואה ועם זה ששם המקום הלך לפניו, הפכו כעשרים חללים בגדלים שונים, סביב הבית המקורי, לשטיבלאך כלומר חללי תפילה קטנים ובכל אחד מתפללים בנוסח בו מתפלל זה שלוקח על עצמו את היותו שליח הציבור בתפילה זו או אחרת. המקום פתוח ופעיל 24/7 כל ימות השנה. אפשר לומר שזה המקום היחידי בישראל שפתוח 24/7 365 ימים בשנה כולל שבת, חג ומועד. ראוי לציין שהכניסה לעזרת הנשים בשבת פתוחה רק בשבת וחג.

אתנחתא עם קיגל ושטולנט

פינת הרחובות רבי עקיבא והרב שך סואנת כל ערב הן ממאות באי בית הכנסת והן מאלה שמגיעים לאכול במקום או לקחת הביתה אוכל יהודי מבושל, טרי וכשר.

דוד המדריך שלנו, דאג לנו לפריסה של קיגל ועוגות אצל מטעמי שלמה ומי שרצה יכול היה גם להתנסות בחמין כהלכתו ולמי שעדיין נשאר רעב מוצע גם סניף של רשת מאפיית הצבי ממש מעבר לכביש.

חיי הלילה שמאחורי הפרגוד

בדרכנו חזרה לנקודת החניה של הרכב, שמענו מקוטק על אורח החיים הנסתר מאחורי הפרגוד שכולל שידוכין וגירושין שהן ציר מרכזי בכל החלטה משפחתית החל מאלו יהיו מוסדות החינוך של הילדים, רמת החשיפה לעולם הלא חרדי, תקשורת ועוד.

הסוד הנסתר של לילות בני ברק הוא החלוקים איתן יכולות הנשים החרדיות להביע קצת את עצמן, בין כותלי הבית ולעיני הבעל בלבד, ולא ללבוש רק את צו האופנה המוכתב ע"י רבנים קשישים. חלוקים בבני ברק יתאימו גם לכל צפונבונית תל אביבית שמחפשת חלוק בית מצודד.

סיכום

סיימנו את הסיור המאלף טעונים בכמה מהמטעמים היהודיים כל כך ובעיקר עם מטען של ידע וחוויה בעולם אחר ורחוק שנות אור מחיי היום יום שלנו החילוניים.

ברצוני לציין שלפני שנים אחדות השתתפתי בכמה סיורים בבני ברק וניכר בעיני, בפרספקטיבה של זמן, השינוי שניכר ברחוב רבי עקיבא. אחד הקוריוזים הזכורים לי מאד היו שלטי רחוב על חנויות וקיוסקים, שלפני שנים היו בעברית והרבה באידיש. העולם המסחרי של בני ברק 2021 הוא עם שלטי רחוב בעברית ובאנגלית – בקושי ניתן היה למצוא שלטים ופרסום באידיש למעט הודעות תורניות על לוחות מודעות.

רוצים לטייל ולהכיר את בני ברק? פרטים בדף הפייסבוק של דוד קוטק או בטל': 054-4976056