רמלה עיר עולם בכלל וביחוד בסוף ספטמבר

טיול ברמלה בפסטיבל רואים עולם וגם בימים אחרים הוא חגיגה של צבע, היסטוריה וטעמים ||| העיר הנמצאת בצומת דרכים מרכזית כבר מאות שנים, משלבת גם ריכוז של עדות, דתות והיסטוריה ששווה לבקר ולטעום ||| אפשר לשלב ביקור ברמלה בימי פסטיבל רואים עולם כפי שמפורט בהמשך, או לשמור את הטיול לימים פחות עמוסי מבקרים ||| ביקור במגדל הלבן, בריכת הקשתות, שוק רמלה, מוזיאון העיר ותערוכת אורי גלר, וגם הצצה לעולמם של הקראים שרמלה היא הבירה התרבותית העולמית שלהם ||| כל הפרטים וההצעות בהמשך…

רַמְלָה Ramla الرملة

רמלה היא אחת הערים המעניינות במרכז הארץ, ובעיקר בזכות ההיסטוריה הארוכה והאופי הרב-תרבותי שלה. העיר נמצאת בשפלה, סמוך ללוד, ונחשבת לעיר היחידה בארץ שנוסדה בתקופה המוסלמית הקדומה כעיר חדשה ולא כיישוב שהמשיך להתקיים מתקופות קודמות.

רמלה נוסדה בראשית המאה ה-8, בתקופה האומיית, בימי סולימאן בן עבד אל-מלכ. שמה נגזר ככל הנראה מהמילה הערבית רַמְל כלומר חול, משום הקרקע החולית שעליה הוקמה. מיקומה היה אסטרטגי מאוד: העיר ישבה על הדרך החשובה שקישרה בין יפו ודרך החוף לבין ירושלים, ולכן הפכה במהירות למרכז מנהלי, מסחרי וצבאי חשוב.

במרכז העיר העתיקה נמצאים כמה מהאתרים המרשימים ביותר של רמלה. הבולט שבהם הוא המסגד הלבן, שמקורו בתקופה האומיית. אף שהמבנה עבר שינויים ושחזורים בתקופות מאוחרות יותר, נותרו בו שרידים משמעותיים מן העיר הקדומה, ובמיוחד המגדל המרובע המוכר כמגדל הלבן, בריכת הקשתות ועוד.

רמלה עיר עולם 29-30 ספטמבר

רמלה מציינת זו הפעם העשירית את האירוע שבו אפשר לבלות יום שלם, ליהנות ממופעים ופעילויות ולגלות עיר בעלת היסטוריה של מאות שנים ואופי ישראלי ייחודי.

במשך יומיים יתקיימו ברחבי העיר מופעים של מיטב אמני ישראל, מופעי ילדים, מופעי קהילות, תהלוכות ומופעי רחוב, מתחמי פעילות ואטרקציות, מתחמי ספורט ומים, גיימינג ומולטימדיה, לונה פארק, נינג'ה, החלקה על הקרח, מתחמי קולינריה ועוד. בין האמנים שיופיעו בפסטיבל: נועה קירל, מה קשור, סטפן לגר, רגב הוד, אייל לוי, מיכל הקטנה, מני ממטרה, מאיה פפאיה, בבויה, לייק קווין, ננסי ברנדס ועוד.

לרגל חגיגות העשור יפעלו 10 מוקדי פעילות ברחבי העיר, זאת בנוסף לסיורים באתרי התיירות של רמלה. מגוון רחב של פעילויות יאפשר למבקרים להגיע כבר בשעות היום, לבלות עם המשפחה ולהמשיך בערב למופעים המרכזיים.

• הבמה המרכזית של פסטיבל העשור תוקם ברחבת המגדל הלבן, אחד מסמליה המוכרים של רמלה, ותארח במשך שני ערבים שורה של אמנים ומופעים לכל המשפחה. הכניסה למופעים 30 שקלים בלבד.
• לצד הבמה המרכזית, יפעלו ברחבי העיר מגוון רחב של מתחמים, שיציעו פעילויות לילדים, בני נוער ומשפחות לאורך שעות היום.
• מתחם האוכל ברחבת המגדל הלבן יפעל בשעות 15-24 יכלול פודטראקים ודוכני מזון, כך שהמבקרים יוכלו לשלב בין המופעים לבין חוויה קולינרית.
• תערוכת הקהילות "עיר עולם" תוצג בלובי היכל התרבות ותשלב מופעים ממגוון התרבויות של העיר רמלה. המתחם יפעל בין השעות 11:00–18:00 והכניסה אליו חופשית.
• במדשאת היכל התרבות, ברחבת הרמב"ל ובשכונות העיר יפעלו מתחמי ילדים, מתנפחים ואטרקציות, לצד מתחם לונה פארק לילדים, שיציעו מגוון פעילויות ובילוי למשפחות.
• במרחב הציבורי יפעל גם רחוב בתנועה עם דמויות רחוב, פסלי אדם, הולכי קביים, להטוטנים ואטרקציות נוספות שיהפכו את הרחובות לחלק בלתי נפרד מחוויית הפסטיבל. המתחם יפעל בשדרות דני מס, ובמסגרת הפעילות יתקיימו מופעי שטח לאורך הרחוב.
• באולם הספורט אריה דוידסקו יפעל מתחם החלקה על הקרח, ובשכונת נאות שמיר, בפארק מושהאל שלמה, יפעל מתחם ייחודי של אטרקציות ספורט ומים.
• בשכונת קריית האמנים, בפארק אריק איינשטיין, יפעל מתחם גיימרים ומולטימדיה.
• במסגרת הפסטיבל יפעל גם מתחם קולנוע תלת-ממד במדשאה של היכל התרבות, לצד מתחם לונה פארק לילדים.
• חובבי האתגרים יוכלו ליהנות ממתחם נינג'ה ייחודי, הכולל מסלול באורך 100 מטר, שיפעל בפארק עופר.

מרבית המתחמים יפעלו בשעות11-18  כך שהמבקרים יוכלו להגיע כבר בשעות היום, ליהנות ממגוון פעילויות ואטרקציות ובהמשך להמשיך אל המופעים המרכזיים.

חגיגה של קהילות ותרבויות

פסטיבל העשור אינו מסתפק במופעים ובאטרקציות, והוא מזמין את המבקרים להכיר את רמלה גם כיעד תיירותי. במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו סיורים מודרכים באתרי התיירות של העיר, שיאפשרו למבקרים להיחשף להיסטוריה ולמורשת של רמלה ולשלב את הבילוי בפסטיבל עם ביקור באתריה הייחודיים. לצד הסיורים הרגליים יתקיימו גם סיורים באוטובוס קומותיים, שיאפשרו למבקרים לחוות את העיר ולגלות את מוקדי התיירות והעניין המרכזיים שלה.

המבקרים יוכלו לשלב במהלך הביקור גם ביקור באתרי התיירות המרכזיים, ובהם בריכת הקשתות בה ניתן לשוט בסירות בבריכת הקשתות התת-קרקעית בת 1,200 שנים, לטפס למגדל הלבן ולהשקיף ממנו על העיר והסביבה. מוזיאון רמלה, שבו מוצגת גם התערוכה המדוברת של אורי גלר, מוזיאון המשאיות לצד אתרים נוספים המבטאים את ההיסטוריה העשירה והרב תרבותית של העיר.

אחד המאפיינים המרכזיים של פסטיבל רמלה עיר עולם לאורך השנים, הוא היכולת להביא אל במה אחת את הקהילות והתרבויות השונות המרכיבות את העיר. במסגרת אירועי העשור יתקיימו מופעים ייעודיים לקהילות השונות.

פירוט האירועים ורכישת כרטיסים בקישור https://ramle.org.il/ ובטל': 08-9216873

מוזיאון רמלה

סיור ברמלה מומלץ להתחיל במוזיאון רמלה, שהוא מוזיאון עירוני המתמקד בסיפורה של רמלה – מהקמתה במאה השמינית לספירה ועד העיר המודרנית. הוא נחנך בשנת 2001 ושוכן במבנה היסטורי שהוקם בשנת 1922 ושימש בתקופת המנדט הבריטי כבניין עיריית רמלה. בשנת 2024 נפתח מחדש בתצוגה מודרנית יותר, המשלבת אמצעי המחשה וטכנולוגיה.

הביקור במוזיאון מאפשר להבין מדוע רמלה הייתה עיר חשובה כל כך לאורך ההיסטוריה. העיר הוקמה בתקופה המוסלמית הקדומה והפכה למרכז מנהלי, מסחרי ותרבותי חשוב.

אחד הנושאים המעניינים בתצוגה הוא המגוון התרבותי והאתני של רמלה.

לאורך הדורות חיו בעיר קהילות ודתות שונות, והמוזיאון מנסה להציג את העיר כמקום שבו נפגשו תרבויות, מסורות ואוכלוסיות שונות. לצד הממצאים הארכאולוגיים מוצגים גם מודלים של אתרים מרכזיים בעיר, ובהם בריכת הקשתות ומכלול המסגד הלבן.

חלק חשוב מוקדש גם להיסטוריה של רמלה בעת החדשה. המוזיאון מציג את קורות העיר בתקופת מלחמת העצמאות, את השנים הראשונות למדינה ואת תקופת המעברות. אחד המוצגים הממחישים את התקופה הוא שחזור של אוהל מעברה, המאפשר להבין באופן מוחשי יותר את תנאי החיים של העולים והתושבים בשנותיה הראשונות של המדינה. במוזיאון מוצגים גם מטבעות ומטמונים שהתגלו בחפירות ברמלה, עדות לחשיבותה הכלכלית של העיר בתקופות הקדומות. בקומה השנייה של בניין המוזיאון, מתקיימות תערוכות מתחלפות, ובימים אלה מוצגת תערוכה של אורי גלר.

המרכז לאמנות עכשווית – אורי גלר

התערוכה אורי גלר במרכז לאמנות עכשווית של מוזיאון רמלה מציגה שני פנים של אמן מופעי טלפתיה, אשליות וכיפוף כפיות, שאותם מציג גלר כיכולותיו העל-טבעיות. אורי גלר יליד תל אביב (1946) החל בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, בקריירה בינלאומית שלו, ובשנות ה־70 עבר לארצות הברית, שם זכה לחשיפה עצומה בתוכניות טלוויזיה והופיע במדינות רבות. גלר הפך לדמות שנויה במחלוקת כשמעריציו ראו בו בעל יכולות מיוחדות, בעוד קוסמים וחוקרים טענו לאורך השנים שהמופעים מבוססים על טכניקות של אשליה וביצוע. המחלוקת עצמה הפכה לחלק משמעותי מהפרסום שלו, ולטעמי זה ממש לא משנה.

במרוצת השנים גלר גם צייר וגם אסף ציורים ושני פנים אלה של אומנותו, מוצגים בתערוכה

בקומה השנייה של מוזיאון רמלה. בשנים האחרונות גלר חזר להתגורר ביפו, והקים את מוזיאון אורי גלר, בו מוצגים אוספים וחפצים הקשורים לחייו ולקריירה שלו.

בחלקה האחורי של התערוכה, מוצגים ציורים ועבודות מאוסף האמנות הפרטי של גלר. כאן מוצג מבחר עבודות של אמנים בריטים, לצד אמנית יפנית וצייר יווני. גולת הכותרת היא ציור של קונגו – השימפנזה שהתפרסם בעולם האמנות בזכות ציוריו.

מוזיאון רמלה, רח' הרצל 112, רמלה. פתוח א'-ה' שעות 9-16. שישי-שבת סגור. המוזיאון נגיש.

המגדל הלבן The White Tower الْمِنْذَرَة

התחנה הבאה היא עלייה לראש המגדל הלבן לתצפית על העיר והסביבה. אמנם זה כרוך במאמץ אבל שווה. המגדל הלבן נבנה בתקופה הממלוכית בתחילת המאה ה-14 והוא אחד המבנים המוכרים יותר ששרדו בארץ מהתקופה הממלוכית. המגדל נבנה כצריח של מסגד אל-גָ'אמֶע אָל-אֲבִיד الجامع الأبيض הוא המסגד הלבן ששימש את המואזין בקריאה לתפילה חמש פעמים ביום. חריכי הירי בקירותיו העבים מעידים שהיו לו גם שימושים צבאיים כמגדל תצפית והגנה.
המגדל הלבן מתנשא לגובה 30 מטרים, ועולים למרפסת התצפית שבראשו באמצעות 111 מדרגות. בתצפית ממרומי המגדל ניתן לראות את העיר רמלה וסביבתה. יש הטוענים שביום שבו הראות טובה, ניתן לראות מראש המגדל אפילו את החרמון. כתובת הנצחה מעל פתח הכניסה של המגדל מציינת שהוא נבנה בהוראת "שומר על העולם הזה ומגן על הדת, אבו אל-פתח מחמד, בן אדוננו הסולטאן השהיד, אל-מלכ אל-מנצור סַיִף העולם הזה והדת, קלאון אל-צלאחי, שותף של אמיר המאמינים…..בנייתה הסתיימה באמצע חודש שעבאן שנת 718", כלומר אוקטובר 1318.

בחצר שסביב המגדל נמצאים שרידים מאוחרים מסוף המאה ה-12 של מסגד קדום, שנבנה לראשונה במאה ה-8 על-ידי מייסדה של רמלה עבד אל-מלכ. המסגד ההרוס לא שרד את רעידות האדמה שפקדו את רמלה בעבר. האתר נחשב דוגמה חשובה לאדריכלות האסלאמית הקדומה ואף נכלל ברשימת האתרים הישראליים המועמדים להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

מגדל הארבעים בּוּרְג' אל-אַרְבָּעִין

על פי המסורת במתחם המסגד הלבן קבורים40  צחאבה – חברי הנביא מוחמד, שתוארו כמי שמתו על הגנת אמונתם. כשהגיעו צלבנים ושמעו על מגדל ה-40, קשרו את המגדל הלבן לסיפור ארבעים המרטירים Sancti Quadraginta Martyres – קבוצה בת 40 חיילים רומאיים אשר קיבלו על עצמם את הנצרוּת בתקופה בה נרדפו המאמינים הנוצרים על ידי השלטון הרומאי. למרות גזר דין המוות שנגזר עליהם, סרבו לחזור בהם מאמונתם וכולם הוצאו להורג והפכו לקדושים – מרטירים.

מאגרי מים תת קרקעים

בחצר המתחם, ברחבה שבין המגדל המרובע לשרידי המסגד נמצאים שלושה מאגרי מים גדולים תת-קרקעים, בעלי קיבולת של 6400 מ"ק לערך, אשר הוזנו מאמת מים שהגיעה מכיוון תל גזר, ממזרח. נראה שלפחות שניים מהם נבנו כבר במאה ה-8. בימים אלה משפצים את אחת הבריכות שהכוונה לפתוח אותה לביקורים בשנת 2027.

כתובת רח' דני מס, רמלה (חניה צמוד למגדל הלבן). טל': 08-9292650. המגדל הלבן פתוח בימי שישי 13:30-09:00 ושבת 16:00-09:00 ושאר ימי השבוע בתיאום מראש.

בריכת הקשתות The Pool of Arches بركة العنزية

התחנה הבאה היא בריכת הקשתות או בִּרְכַּת אל-עַנַזִיָּה – בריכת העיזים, על שם העיזים שהיו מושקות כאן בעבר (שם נוסף של המקום הוא בִּרְכַּת הִילָאנָה – בריכת הלנה הקדושה بركة هيلانة ).

בריכת הקשתות ברמלה היא אחד האתרים ההיסטוריים המרשימים והמיוחדים בעיר, ובעצם אחד השרידים הבולטים ביותר לרמלה המוסלמית הקדומה. מדובר במאגר מים תת-קרקעי גדול, שהשתמר במשך יותר מ־1,200 שנה. הבריכה נבנתה בשנת789  לספירה, בתקופת הח'ליף העבאסי הארון א-רשיד. הבריכה הייתה חלק ממערכת אספקת המים של רמלה, עיר שנבנתה באזור שבו המים המקומיים היו מוגבלים ואיכותם לא תמיד טובה. מים הוזרמו לעיר ממעיינות באזור תל גזר, במרחק של כ-10 ק"מ ממזרח לרמלה.

הייחוד הגדול של הבריכה הוא המבנה האדריכלי שלה. המאגר בנוי כאולם תת-קרקעי רחב, שקמרונותיו נשענים על שורות של עמודים וקשתות. הקשתות הרבות הן שהעניקו למקום את שמו המודרני – בריכת הקשתות. המבנה תוכנן כך שיוכל לאגור כמות גדולה של מים ולהגן עליהם מפני התאדות וזיהום. הבריכה היא גם דוגמה יפה לאופן שבו פתרו המהנדסים המוסלמים הקדומים בעיה עירונית חיונית של הצורך באספקת מים לעיר גדולה בלב אזור יבש יחסית. רמלה התפתחה במהירות והפכה בתקופת ימי הביניים לעיר מרכזית, ולכן מערכת המים הייתה מרכיב חיוני בהתפתחותה.

אחת הסצינות היותר אייקוניות מהסרט חסמבה, צולמה בבריכת הקשתות כפי שניתן לראות כאן.

המתחם שופץ לאחרונה ונמצא שם גם מזנון ורחבה מוצלת להתרעננות. הביקור מתחיל בירידה קצרה בגרם מדרגות אבן שמוביל אל מתחת לפני האדמה. בפנים מתגלה מבנה ריבועי המחולק לשלוש שורות של עמודי אבן התומכים עם קשתות בתקרה והבריכה מלאה במים רדודים שמאפשרים לשוט בסירות קטנות שמתאימות לעד 5 אנשים בסירה. המבקרים משיטים את הסירות בעצמם באמצעות משוטים בין העמודים והקשתות, באווירה קרירה ומיוחדת. במהלך השייט ניתן להביט בתקרה ולראות את פתחי הריבוע התקופתיים דרכם היו משלשלים בעבר דליים וחבלים כדי לשאוב מים. לרוב ממצים את חווית השיט אחרי 15-20 דקות.

כתובת: רח' ההגנה 12, רמלה. חניה כחול לבן ברחוב. לתיאום לקבוצות טל': 08-9216873. פתוח א'-ה' ושבת 8-16 ובשישי וערבי חג 8-14.

המרכז העולמי של הקראים ברמלה

הקראים הם זרם ביהדות המאמין בתורה שבכתב בלבד – התנ"ך, ואינו מקבל את סמכות התורה שבעל פה וההלכה הרבנית (המשנה והתלמוד). ההיסטוריה של התנועה הקראית יצרה שתי קהילות מרתקות ושונות לחלוטין ברמלה ובליטא.

לאחרונה, בעת טיול בליטא, ביקרנו בעיירה טראקאי Trakai, בא קיימת קהילה קטנטנה של קראים ובה גם קנסה Kenesa שהוא בית התפילה הקראי העתיק מעץ שפועל, במקום מספר פעמים מועט בשנה (לרוב הוא סגור). מנהגי התפילה של קראי ליטא דומים לאלה של הקראים בישראל אבל ההיסטוריה מעט שונה.

הקראים של ליטא הגיעו בסוף המאה ה-14, מחצי האי קרים כדי שישמשו כלוחמים ושומרי ראש של הדוכס בטרקאי. הקראים בטראקאי קיבלו זכויות יתר מהשלטון, הגנה ואוטונומיה משפטית, והותר להם לנהל רובע עצמאי משלהם בעיר שנקרא העיר הקטנה. בביקור בטראקאי מומלץ רחוב הקראים עם בתי העץ הצבעוניים שלהם, שהבנויים באופן מסורתי עם שלושה חלונות לחזית הרחוב, ולראות את הקנאסה. הקראים בליטא מדברים בשפה ייחודית – קראימית karaimų kalba, שהוא ניב טורקי עתיק שנכתב באותיות עבריות.

ההלכה הקראית מבוססת על שלושה יסודות: הכתוב, ההיקש וסבל הירושה. הכתוב הוא המקרא (התנ"ך). ההיקש זה הסקת מידע לוגי מתוך הכתוב. סבל הירושה הם המסורות והמנהגים שעוברים מאב לבן, שיש להם רמזים בתורה אבל לא כתוב איך לעשותם. לדוגמה, נכתב בתורה שיש לקיים ברית מילה, אבל לא נכתב איך לקיים מצווה זו. כך גם בנוגע לשחיטה – לא נכתב בתורה איך לשחוט. פרטי מצוות אלו נלמדים מסבל הירושה. סֵבֶל=סַבָּל – העברה מאב לבן.

בית הכנסת הקראי ברמלה

רמלה מהווה כיום את עיר הבירה ומרכז העצבים של היהדות הקראית העולמית, הנוכחות קראית ברמלה החלה כבר במאה ה-10, כשהעיר שגשגה תחת השלטון המוסלמי. קהילה עשירה זו נחרבה לחלוטין עם הכיבוש הצלבני בשנת 1099. הקהילה המודרנית ברמלה נוסדה לאחר קום המדינה (1948–1950) עם הגעתם של אלפי יהודים קראים שעלו בעיקר ממצרים ומקהיר בפרט. הקראים שוכנו תחילה במעברות באזור רמלה ובהמשך עברו למגורי קבע ברמלה ובמושב מצליח הסמוך.

בית הכנסת הקראי המרכזי ברמלה הוא אחד מבתי הכנסת הקראים הגדולים בארץ ומשמש כמרכז העדה בישראל. בית הכנסת נחנך בליל חג השבועות בשנת 1963. בית הכנסת קרוי על שם ענן בן דוד שנחשב לאחד ממייסדי הקראות. בבית הכנסת הקראי אין ספסלים ושולחנות. בכניסה לבית הכנסת חולצים נעליים. רצפת בית הכנסת מכוסה בשטיח. הקראים מתפללים שתי תפילות ביום. התפילה כוללת עמידה, השתחוויה, כריעה, בריכה, קידה, נפילת אפיים, נשיאת כפיים ונשיאת עיניים. נוסח התפילה מורכב מפסוקים ומפיוטים שכתבו חכמי הקראים לאורך הדורות. כיסוי ראש נהוג רק בבית הכנסת, בכל גיל הן לגברים והן לנשים.

המרכז העולמי ובית הכנסת הקראי שוכנים ברח' קלאוזנר 16, רמלה. במתחם זה שוכן המרכז העולמי של היהדות הקראית, הכולל את בית הדין הגבוה, מועצת החכמים, משכן הרב הראשי ובית הכנסת המרכזי. שעות פתיחה ימים א'-ה' בשעות 8-15. פרטים בדף הפייסבוק… ובטל': 08-9249104

טועמים את רמלה: סיור קולינרי בשוק

בסמוך למוזיאון רמלה נמצא השוק התוסס של העיר. זהו שוק של פעם עם כל מה שמחפשים ומוצאים בשוק, שעוד לא התקלקל. לצד אתרי התיירות והסיורים ברחבי העיר, מתקיימים במהלך הפסטיבל גם סיורים קולינריים בשוק רמלה, שהסיור כולל שש טעימות משביעות וכשרות, בליווי מדריך מקצועי. טועמים את הבורקס המפורסם של השוק, הלימונדה הנמזגת ברוב טקס, סנדוויץ' טוניסאי, ממתקים ועוד. במהלך הסיור נחשפים המשתתפים לסיפורו של השוק בן מאות השנים, לנקודות חן ייחודיות ולסיפורים שמאחורי המקום, כולל תיבת דואר בריטית שהגיעה מלונדון.  הסיור יוצא ממוזיאון רמלה בשעה13:30  נמשך כשעה ומיועד למי שמגיעים רעבים, ונרשמים מראש בקישור…