רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז

רשות הטבע והגנים מסכמת את שנת 2018 ||| תגליות כמו בריכה עתיקה וצלמית ברונזה של פר מהתקופה הרומית התגלו בציפורי ||| מעיין המוזכר במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי יהודה הנשיא ||| שנה פוריה ושנת שיא 2018 ||| כל הפרטים והסיכומים בהמשך <<<

הבריכה העתיקה שנחשפה ובה נמצא הפר (צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

הקרונה של ציפורי

רשות הטבע והגנים חשפה בגן הלאומי בציפורי בריכת מים עתיקה וענקית במידות של  14.5X21 מטרים ובעומק של 3.5 מטר המתוארכת למאה ה-3 לספירה וכן צלמית ברונזה מרשימה של פר מהתקופה הרומית. ברשות הטבע והגנים מציינים כי תוצאות החפירה מאפשרות להציע כי הבריכה היא 'קרונה של ציפורי' כפי שכתוב במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי ( רבי יהודה הנשיא) –"רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז". הערכת החופרים מתבססת בין היתר על המדרגות המונומנטאליות ברוחב של למעלה מ-2 מטרים המאפשרות ירידה אליה ועל התיארוך האפשרי של הבריכה למאה ה-3 לספירה –אשר בתחילתה (222-200 לספירה כנראה)  שהה רבי יהודה בציפורי.

צוות החופרים והחוקרים כלל את ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יוסי בורדוביץ' וד"ר דרור בן יוסף גם הם מרשות הטבע והגנים ואחיה כהן-תבור. לדברי ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, "הבריכה הנמצאת ליד המבואה של הגן הלאומי היא תגלית מרתקת, שלהערכתנו גם תהפוך למוקד עניין מלהיב נוסף בגן הלאומי ציפורי. מדובר בבריכת אגירה, ואולי גם רחצה, שקיבלה את מימיה מאמת מים שהגיעה ממעיינות בהרי נצרת. בחפירה נחשפה כל קרקעית הבריכה שהייתה מכוסה באדמת סחף בעובי של 3-1 מטר. כן נחפר חלק גדול מהדפנות החיצוניים של הבריכה.

בהמשך נמצאה בריכה נוספת ממערב, קטנה יותר, רדודה יותר וקדומה יותר המתוארכת למאות 2-1 לספירה". צוק מוסיף כי "בטרם היו בידינו נתונים רבים שאלנו האם בריכה זו יכולה להיות 'קרונה של ציפורי' ולפי התוצאות והממצאים של החפירה הדבר בהחלט אפשרי".

צלמית פר

צלמית ברונזה של הפר שנמצא בגן לאומי ציפורי (צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

בתוך כך במהלך החפירה השתמשו החופרים במגלה מתכות ונמצאו מטבעות רבים. בגובה של כחצי מטר מעל קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות מהתקופה המוסלמית המאוחרת (מאות 15-14 לספירה) ואילו על קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות וכלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית (מאות 5-3 לספירה). תגלית מרתקת ומרגשת במיוחד היתה צלמית קטנה (4X4 ס"מ) ויפהפייה מברונזה של פר שנמצאה בעזרת מגלה מתכות  בתוך היציקה של הבריכה.

על גילוי הצלמית מספר אחיה כהן-תבור, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל שהיה שותף לניהול החפירה, "את מגלה המתכות הפעלתי יחד עם הפועל המסור אבו-חמד. באחד הימים אבו חמד מצא מסמר ומטבע מעל הרצפה, אך מגלה המתכות המשיך לצפצף גם לאחר מכן. הוא ניקה את רצפת הבריכה היצוקה מבטון עתיק בכדי לזהות מהיכן מגיע הצפצוף, אך הצפצוף התמיד גם כאשר הרצפה הייתה נקייה – כלומר חפץ המתכת נמצא בתוך הבטון עצמו. בעקבות זאת סימנו נקודת שבירה ברצפה ואחרי שנוצר חור בגודל של כחמישה ס"מ עצרנו כדי לבדוק את  השברים במגלה המתכות. אחד השברים לא רק צפצף אלא גם חשף צורה מיוחדת אותה זיהינו בהתלהבות והתרגשות כפסלון של פר מברונזה".

על מנת לשלוף את הפר מתוך יציקת הבטון נעשתה עבודה זהירה אך רגליו האחוריות כבר היו שבורות. לשם כך גויסה המשמרת ארנה כהן שביצעה עבודה מקצועית לניקוי הפר ולהדבקת הרגליים האחוריות. למרות גודלה הקטן של הצלמית אמנות הפר מרשימה מאוד באיכותה, בפרופורציות ובריאליזם שלה.

ד"ר עדי ארליך מהחוגים לארכיאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, מומחית לחקר צלמיות, מציעה לתארך את צלמית הפר על פי סגנונה, לתקופה הרומית (מאות 3-1 לספירה). צלמיות ברונזה של בעלי חיים בכלל ושל פרים בפרט נפוצות בעולם הרומי. פרוות הפר מעוצבת בצורת פוני גלי אופיינית לצלמיות ברונזה רומיות של פרים. לדבריה צלמיות פר לרוב מזוהות עם הפר המקודש בדת המצרית – אפיס Apis Bull. יתכן כי הפר של ציפורי אינו מייצג את אפיס אלא פר של חיי היומיום בחקלאות באזור, המשמש גם כסמל של פריון או סמל אלילי אחר. לדעתה של ד"ר ארליך הפר הוא גם סמל של אלים כנעניים וסוריים (בעל הכנעני, הדד הסורי) הקשורים לגשם ופריון – או גם יכול להיות ייצוג סימבולי ותחליף לקורבן, שכן פרים שימשו כקורבנות בדתות השונות. בהקשר זה מעניין לציין שדמות פר מופיעה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק של ציפורי, כקורבן שהובא בטקס הקדשת אהרון למשכן. כמו כן, פר מופיע גם בפסיפס חג הנילוס שבציפורי כחיה הניצודה בסצנת ציד. שני הפסיפסים הללו מאוחרים לצלמית בכ-200 שנה או יותר.

הצלמית הושקעה בתוך היציקה עבה של רצפת הבריכה, בערך מרכזה, ולפיכך יכלה לשמש כמטמון יסוד וכחפץ מאגי לברכה ומזל. מאחר שפר קשור כאמור לאלים המורידים גשם, יתכן והמטרה הייתה להבטיח שהבריכה תתמלא בגשמי ברכה. בציפורי נמצאו בחפירות העבר מספר צלמיות ברונזה קטנות, וביניהן סוס, פאן ופרומתיאוס.

2 שמורות טבע חדשות ב-2018

בנוסף,חשפה רשות הטבע והגנים, כי שתי שמורות טבע חדשות, ערכיות ומשמעותיות במיוחד הוכרזו לאחרונה בישראל באופן רשמי. ההכרזה הרשמית היא השלב הסופי בתהליך הכרזה על שמורות טבע, שאורך מספר שנים ורצוף שלבים מורכבים.

  • שמורת הטבע נחל שילה הסמוכה לעיר אלעד וראש העין. השמורה משתרעת על שטח של 6,848 דונם דרומית לראש העין, מערבית לקו הירוק, צפונית לכביש 465 ואלעד במערב. השמורה הינה חלק מהעוגנים החשובים של המסדרון האקולוגי הארצי –  רצועה רציפה של שטחים פתוחים, המייצרת קישוריות בין שטחים טבעיים במטרה להבטיח תפקוד של מערכות אקולוגיות ולצמצם פגיעה במגוון הביולוגי.  אובדן המגוון הביולוגי גורם לפגיעה מתמשכת באיכות חייו ורווחתו של האדם. השטחים הפתוחים מהווים את הבסיס למגוון הביולוגי. חשיבות רצף השטח הפתוח היא בשמירה על תפקוד בריא של מערכות אקולוגיות על ידי כך שמתאפשרת תחלופה וערוב של פרטים באוכלוסייה והחלפת מידע גנטי. השמורה, שהיתה במעמד שמורה מאושרת למעלה מ-20 שנה, ורק עתה כאמור הוכרזה רשמית, מייצגת בית גידול של בתה עשבונית ים תיכונית, מהשטחים הנרחבים האחרונים באזור המרכז, וככזה נמצא בסכנת הכחדה ממשית. בלב השמורה עובר אפיק נחל שילה, מהגדולים ביובלי הירקון, ולאורכו חלוקי נחלי ושיחי אברהם מצוי בגדותיו. הצומח בשמורה מאפשר מקום מחיה לבעלי חיים הנמנים על מינים אדומים ורגישים בהם עדר של עשרות צבאים, צבועים ויונקים אחרים, מגוון זוחלים ועופות דורסים כגון החיוויאי והעקב העיטי המקננים בה . בתוך כך צפיפות קינון של מספר מיני ציפורי שיר שאותרו בסקר אקולוגי שנערך במקום, דוגמת חנקן אדום ראש ופפיון הרים היא מהגבוהות בארץ.  עובדה זו חריגה במיוחד, אם מביאים בחשבון את גודלו של השטח הטבעי יחסית לשטחים המיושבים והמפותחים שסביבו. בתחום השמורה יש גם חורבות עתיקות בהן נמצאים שרידי יישובים מהתקופה הביזנטית אשר ברובן מתקיימות בריכות חורף המשמשות בית גידול לסרטנים ירודים ודו-חיים בסכנת הכחדה. יש לציין כי כל תחום השמורה נמצא בשטח אש פעיל של צה"ל, והביקור, גם בסופי שבוע, מחייב אישור מוקדם.

  • רכס בשנית ברמת הגולן, בשטח של 11,298 דונם, ממוקמת בין כביש מספר 98 במערב, לגבול סוריה במזרח, באזור מושב אלוני-הבשן. השמורה הוכרזה לאחרונה לאחר שהיתה במעמד של שמורה מאושרת משנת 2006. לפני זה הוכרזה בצו אלוף בשנת 1972 ועם החלת החוק הישראלי בגולן, החל תהליך הכרזה מחדש בהליך רגיל. השמורה כוללת מספר תילים געשיים, עליהם התפתח יער אלונים מרשים וייחודי של אלון מצוי, אלון התולע ואלון התבור. לפי הידוע השמורה היא אחד המקומות היחידים בהם צומחים יחד שלושת המינים בטבע. מיני צומח נוספים המאפיינים את השמורה הם שני מינים של עוזרר אדום שנחשב לנדיר במיוחד, עוזרר קוצני,  אגס סורי, אירוסי גולן ולבנון ועוד. השמורה משופעת גם בפריחה עונתית מרהיבה של חלמוניות וסתוונית התשבץ, שהינה ייחודית לאזורים הגבוהים של הגולן. כמו כן השמורה היא בית גידול ושטח מחייה למגוון חיות בר ביניהן: צבאים, זאבים, דלקים, חזירי בר, גיריות ועופות דורסים. בשל מגוון בתי הגידול בשמורה – יער, חורש ובתות עשבוניות, יש בשמורה גם מגוון ציפורים. בשמורה שני שבילים מסומנים לטיולים – האחד חלק משביל הגולן מצפון לדרום והשני שביל מתל חזקה לעין ג'ואיזה, מדרום ליישוב אלוני הבשן. יש לציין כי למעט מסלולים מסומנים אלו אסור לרדת משבילים מסומנים למען שמירת הטבע וחשש מסכנה בטיחותית.

רשות הטבע והגנים מסכמת את שנת 2018 ונערכת ל 2019

לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "במסגרת העשייה הרבה והמגוונת של רשות הטבע והגנים קידמנו בשנת 2018 שני מהלכים משמעותיים למען הטבע והמטיילים בישראל:

  1. הושלמה עבודה המטה, גיוס והכשרת כוח אדם של יחידת המודיעין המשותפת של רשות הטבע והגנים יחד עם משטרת ישראל (מג"ב) והיא תהפוך למבצעית החל מ-1 בינואר 2019. מטרתה העיקרית היא לצמצם באמצעות שיטות מודיעין מתקדמות את היקף הצייד הלא חוקי ולמנוע פגיעה בטבע, זאת בין היתר תוך תפיסת וענישת הציידים הסדרתיים, שגורמים לפגיעה חמורה בטבע היפה של ישראל.
  2. בנוסף הרשות נמצאת בשלבים הסופיים של הקמת יחידת טיילות חדשה שמטרתה לנהל ולהעצים את חווית הביקור של המטיילים בשטחים הפתוחים. בין מטרותיה: הסדרת תחבורה ציבורית לאזורי הטיול הפופולאריים, הסדרת לינת לילה ותשתיות תומכות בשביל ישראל, שילוט והנגשת מידע, קידום ופיתוח טיילות בשטחים הפתוחים. בתוך כך נערכת הרשות למגמת תיירות המטיילים העצמאיים– FIT – free independent traveler,  שצוברת תאוצה בארץ ובעולם".

גולדשטיין מוסיף כי: "השנה ביקרו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים למעלה מ-11 מיליון מבקרים, וזהו שיא של מבקרים באתרי הרשות. בתוך כך חל גידול משמעותי של כ-27% בתיירי חוץ אשר ביקרו באתרי הרשות. השנה זכינו להכרזה של 8 שמורות טבע וגנים לאומיים וזאת הודות לשיתוף פעולה מצוין עם גורמי הממשלה בראשם משרד האוצר. הכרזות אלו הן הדרך הטובה ביותר לשמור על ערכי הטבע לדורות הבאים.  השנה התאפיינה במספר אירועי קיצון סביבתיים :

    • גל שריפות בשמורות הטבע בעוטף עזה
    • מחלת הכלבת שפרצה בצפון הארץ
    • זיהום העכברת שהוביל לסגירת נחלים, בין היתר בעקבות משבר המים בצפון.

אני מעריך לצערי, שנושאים אלו ימשיכו להעסיק אותנו גם בשנה הקרובה. במהלך שנת 2019 תמשיך הרשות לקדם פעילויות לשמירה על ערכי הטבע והמורשת למען הציבור כולו והדורות הבאים. תוקם יחידה לטיפול בנושאי השריפות בשטחים הפתוחים והסניטציה במימון המשרד להגנת הסביבה, היחידה הימית תמשיך לפקח על דייג לא חוקי בים מטעם משרד החקלאות לצד אכיפת צייד לא חוקי על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. נפעל על מנת לשמור על השטחים הפתוחים ולייצר את המסדרונות האקולוגיים הנחוצים למעברי חיות הבר, לצד קידום חקיקה, הבטחת זכות הטבע למים, טיפול במינים בסכנת הכחדה, טיפול בממשק חיות הבר עם החקלאות, מינים פולשים

עלייה בכמות המטיילים באתרי רט"ג

במהלך שנת 2018 טיילו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 11,150,000 מטיילים (ישראליים + תיירי חוץ). נתון זה משקף גידול של 9% בביקורי מטיילים לעומת התקופה המקבילה בשנת 2017 ( 10,200,000 מטיילים סה"כ). בתוך כך בשנת  2018 עמד מספר המטיילים הישראליים על 7,600,000 מטיילים לעומת 7,400,000 מטיילים בתקופה המקבילה ב-2017.

עיקר הגידול במספר המטיילים במהלך 2018 חל בקרב תיירי החוץ – 3,550,000 תיירי חוץ טיילו בשמורות ובגנים הלאומיים ב-2018 לעומת 2,800,000 תיירים בתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה משקף גידול של כ-27% במספר תיירי החוץ שביקרו השנה בשמורות ובגנים הלאומיים. יש לציין שהדבר נובע בין היתר משיתוף פעולה פורה עם משרד התיירות.

דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים 2018

אתרי רשות הטבע והגנים הפופולאריים ביותר בדירוג הכולל (מטיילים ישראליים ותיירי חוץ):

  1. הגן הלאומי קיסריה עם כ- 1,006,000 מטיילים
  2. הגן הלאומי מצדה  עם כ- 981,000 מטיילים
  3. שמורת הטבע בניאס עם כ- 625,000 מטיילים
  4. שמורת הטבע עין גדי עם כ- 617,000 מטיילים
  5. הגן הלאומי חוף פלמחים עם כ- 515,000 מטיילים
פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש (צילום- החברה לפיתוח קיסריה)

אתרי רשות הטבע והגנים הפופולאריים ביותר בקרב ישראלים 2018

  1. הגן הלאומי חוף פלמחים עם 515,000 מטיילים
  2. הגן הלאומי קיסריה עם 477,000 מטיילים
  3. הגן הלאומי אשקלון עם 446,000 מטיילים
  4. הגן הלאומי סובב חומות ירושלים עם 439,000 מטיילים
  5. הגן הלאומי ירקון תל-אפק עם 371,000 מטיילים

כתיבת תגובה