פסטיבל תיאטרונטו ה-27 חוה"מ פסח 2017

13-15 באפריל אולמות יפו העתיקה ||| 12-14 באפריל אולמות עכו העתיקה ||| 8 הצגות מתחרות על פרס ההצגה הטובה ביותר, הצגות אורחות והפנינג ||| כל הפרטים בהמשך <<<.

פסטיבל תיאטרונטו

האם דגים ישנים (צילום ז'ראר אלון )

תיאטרונטו הינו פסטיבל של הצגות יחיד, המאפשר לשחקן ליצור דיאלוג ישיר עם הקהל, והוא אחד הפסטיבלים הוותיקים והמובילים בתחום התיאטרון. הפסטיבל הוא "המצאה ישראלית" של יעקב אגמון ובעקבותיו נוסדו פסטיבלים נוספים ברחבי העולם, אחד מהם פסטיבל תיאטרונטו שבקיל, גרמניה המעלה בכל שנה הצגה מתוך פסטיבל תיאטרונטו הישראלי.

השנה הוגשו  לוועדה האמנותית כ- 90 מחזות !!! מהם נבחרו 8 מחזות למסגרת התחרותית. יש לציין שחלק מהמחזות שהוגשו השנה, מטפלים בנושא שגעון. 3 מהם, יועלו במסגרת התחרות. האם זו גם אמירה על החברה שלנו ???

הפסטיבל מופק ע"י בימות 2000 ותיאטרון יפו ונתמך ע"י מנהל תרבות – משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו, החברה לפיתוח יפו העתיקה, עיריית עכו, מרכז תיאטרון עכו והחברה לפיתוח עכו העתיקה, בנק דיסקונט, בנק לאומי וחברות נוספות.

הצגות הפסטיבל יופיעו באולמות:

  • יפו: תיאטרון יפו
  • יפו: תיאטרון הסימטה העליון והתחתון
  • עכו: אולם הלבן
  • עכו: אולם הדיוואן
  • עכו: סטודיו מרכז תיאטרון עכו

המתמודדות על פרס ההצגה הטובה ביותר

ההצגה הטובה ביותר תזכה בפרס ע"ש  השחקן ניסים עזיקרי ז"ל,הניתן על ידי קרן תל אביב לספרות ואמנות ע”ש יהושע רבינוביץ בגובה 10,000 ₪. הוועדה האמנותית מורכבת השנה מ: יעקב אגמון – יו"ר, שמעון מימרן, חוה אורטמן וגורן אגמון.

בנוסף, יוצגו 5 הצגות נוספות שרובן הוצגו בפסטיבלי תיאטרונטו קודמים וכן בית הספר לאמנויות הבמה של מכללת סמינר הקיבוצים, יקיים הייד-פארק אמנותי בהשתתפות כ-70 סטודנטים מבית הספר בנושא: "פוסט אמת".

1. הצגות מתחרות: אובססיה

"תגיד, לפני שבאת לכאן, נעלת את הדלת? בדקת? כמה פעמים בדקת? וכשיצאת מהרכב? נעלת?". בין היגיון לשיגעון מסתתר הגבול הדק. אז… לקפוץ? או לא לקפוץ? זאת השאלה. סעיד, בחור צעיר שנדחה ממחלקות אישפוז פסיכיאטריות אינספור פעמים בתואנה שאינו לוקה בדבר, מחליט כי אין לו דבר להפסיד. הוא מציב סולם בכניסה למחלקה הפסיכיאטרית ומאיים לקפוץ אם לא יאפשרו לו אישפוז גם הפעם. יצירה סוריאליסטית על בחור שנולד לחיות על הקצה. כתב ומשחק: סובחי חוסרי. הנחיה ובימוי: פנינה רינצלר. הפקה: המרכז לתיאטרון עכו בשיתוף המרכז לתיאטרון לוד.

2. הצגות מתחרות: בק ריבר

דפי, נערה מאושפזת לאחר טראומה מדברת לדוקטור פריד, הרופא המטפל בה. הדוקטור הזמין את אמא של דפי כדי לחגוג לה יומולדת, דפי מנסה למנוע בכל מחיר את בואה של אמה, שהפקירה אותה לדבריה למי שתקף אותה. תוך כדי נסיונותיה למנוע את הפגישה עם אמה אנו נחשפים להשתלשלות העניינים כפי שהיא חוותה אותם, דרך דבריה מתגלה כאב אובדן החיים המשפחתיים שהכירה ובחירה מתמדת שלה בעולם בעלי החיים כמפלט מבני האדם שמסביבה. מאת: רחל שליטא. בימוי: אלירן כספי. משחק: דניאל גרטמן.

3. הצגות מתחרות: האור הגדול של לאונרד פלקי

מה משותף לאלן הרטל – בעלת בוטיק ליופי, באדי הווארד – מנהל בית ספר לדרמה, אוטו בקרמן – שען מקומי ולעוד דמויות המתגוררות באותה עיירה נידחת בניו-ג'רזי ? כולן מסייעות לצ'אק דה-סנטיס, חוקר משטרה מקומי, לפענח את היעלמותו של נער בן 14 בשם לאונרד פלקי. העדויות והראיות חושפים בפנינו את ייחודו של לאונרד, ואת השפעתו הרבה על תושבי העיירה. מונודרמה בלשית ייחודית, שלא תשאיר אתכם אדישים, ושחקן אחד המגלם את כל הדמויות המצחיקות-עצובות והנוגעות ללב. מאת: ג'יימס לסין, תרגום: הגר רענן, בימוי: אבי ברכר, משחק: רפי גולדווסר.

4. הצגות מתחרות: האם דגים ישנים?

אנה היא ילדה בת 10, סקרנית, יצירתית ומלאת שמחת חיים. את בוקר יום הולדתה העשירי היא מעבירה בביקור במצבתו הטריה של אחיה הצעיר. אובדן אחיה מעלה בה שאלות הקשורות למוות, כאב, זכרון, ואהבה. נפרשת בפנינו מערכת היחסים של האחים כפי שאנה זוכרת אותה וכפי שהיא מדמיינת אותה מחדש ממרחק הזמן.  קשר אמיץ, מרגש ורווי הומור נרקם בין אנה לאחיה בתקופת מחלתו ואנה נזכרת ברגעים היפים, בסיפורים המצחיקים, בשאלות הגדולות שנותרו ללא מענה, בשותפות הגורל. אנה, שאינה מצליחה לקבל תשובות ברורות על שאלותיה מהמבוגרים מוצאת את התשובות בעצמה. זיכרונות, חלומות ומחשבות מתחברים לכדיי ראיית עולם אופטימית ומקורית על החיים ועל המוות. הילדה אנה סוחפת אותנו למסע בין תחנות בחייה שהן יום-יומיות ובו זמנית יוצאות דופן ומרגשות. מבעד לעיניה המלאות שמחת חיים והומור נראה שאין נושא שאסור לדבר עליו, ואין שאלה עליה אין תשובה. מאת: ינס ראשקה. בימוי: נועה שכטר. משחק: טל בלנקשטיין.

5. הצגות מתחרות: חבילה עוברת

חבילה עוברת (צילום: ז'ראר אלון)

מלחמת העולם השנייה, שרקה, ילדה יהודיה בת ארבע וחצי נקרעת בחופזה ממשפחתה ועוברת את שנות המלחמה כשהיא מיטלטלת בין משפחות מאמצות, מחליפה זהויות והופכת לאויבת המשטר הנאצי. הילדה הזאת, שרקה,היום היא  סבתא. סבתא מיקי. שנים נשאה בתוכה את הסיפור הזה תוך שהיא חיה את חייה כאישה מלאה בשמחת חיים, אופטימית וחברותית. זכר אותן שנים קשות, שעברה אז כילדה, לא ניכרו בה, לכאורה…אך כטיבם של זיכרונות טמונים, בחלוף השנים נסדקה תיבת הזיכרון וסבתא מיקי החלה לספר את סיפורה, סיפורה של שרקה. לאחר שהביאה את הסיפור לדפוס בספר "חבילה עוברת" החליטה השחקנית שירה בליץ להביא את הסיפור המרתק והמפתיע אל הבמה – זהו הסיפור המופלא של סבתא שלה, סבתא מיקי. תודה לסבתא מיקי שנתנה לכולנו כניסה לסיפור המרגש שלה. מחזה מאת: שי שבתאי. בימוי: דניאל רז. משחק: שירה בליץ. עיבוד לבמה: דניאל רז ושירה בליץ.

6. הצגות מתחרות: להוציא את הילדה

להוציא את הילדה (צילום ז'ראר אלון)

האם אפשר לנצח את הזמן ? נעמי הרשטיין, 39, אימא ומרצה בנושא הזמן בחיינו, זיכרון העבר ומחשבות העתיד מסיטות אותה מההרצאה הזו, משהו התהפך בחייה בדיוק כשחשבה שהצליחה לנצח את הזמן. מה היא תספר לילדה ? הקשר בינה ובין הילדה, יוצר לה עולם מקביל למציאות, דרכו היא מבינה על עצמה מה שלא הבינה מעולם. מאת: ניר שטראוס. בימוי: שרה פון שוורצה. משחק: עדי גילת.

7. הצגות מתחרות: סוף על הקטינו

בחצר האחורית של בית הספר מול שיירות של נמלים מתוודה ילדה בת 10 על מה שאסור לספר. על הסכנה שרוחשת בין אבא לאמא… הידיעה שמשהו לא בסדר מחלחלת לתודעה כמו הטילים של סאדאם חוסיין. ואפילו הניילון של החדר האטום בריח של אקונומיקה לא מצליח להגן.  "רציתי להגיד למורה תחיה שאני לא יכולה יותר שיש לי עכביש גדול ומפחיד שנועץ את האצבעות שלו עמוק בלב שלי ומשחרר רק לפעמים ואז שוב פעם נועץ. רציתי לספר לה הכל. ורציתי לבכות. אבל העיניים שלי היו נעוצות חזק חזק בתוך הנעליים האדומות שלי, ולא זזתי בכלל. היא ליטפה לי את כל היהושוע פרוע שהיה לי על הראש.. הורידה את הגומיה  שלה  ועשתה לי קוקו״. כתיבה ומשחק- עירית סופרן. בימוי ודרמטורגיה – חנה וזאנה גרינוולד.

8. הצגות מתחרות: שפויה

זוהר, בחורה בת שלושים. מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי לאחר ניסיון התאבדות. לזוהר יש חלון הזדמנויות של שעה אחת בלבד לשכנע את הועדה הרפואית שהיא כשירה להשתחרר מבית החולים ולשמור על זכותה לגדל את יותם, בנה הקטן בן הארבע. זוהר לא תכננה שכך ייראו חייה. היא גדלה בבית טוב, נורמטיבי, מצטיינת דיקן לספרות אנגלית, רגישה לזולת ולסביבה, אוהבת אדם, חיובית, ערכית ומוסרית… למרות, ואולי בגלל מאפיינים אלה, מוצאת זוהר את עצמה בגיל שלושים מאבדת שליטה על חייה ומגיעה אל עברי פי פחת. המחזה עוסק בשאלת השפיות בחברה המודרנית, כיצד "בחורה טובה מבית טוב" נתקלת, נופלת ונכשלת בדרכה לניהול חיים תקינים ונורמטיביים. האם היא לא שפויה? האם היא מסמלת את השפיות האמיתית בחברה דורסנית והרסנית? האם התרעלה המוסרית האופפת אותה מכל עבר תחרוץ את גורלה ותכריע אותה ? מאת: רוני ממן, ארנון ממן. בימוי: ליאור סורוקה, משחק: אלכסה לרנר.

הצגות אורחות

בנוסף, במסגרת הפסטיבל יוצגו 5 הצגות אורחות המתאימות לתבנית תיאטרונטו.

ללעוס בזוקה בארון

ילדה ירושלמית,בת למשפחה חסידית מרובת ילדים המחליטה לצאת לדרך משלה. רוחל'ה הקטנה גדלה בבית מלא שמחה, גמילות חסדים וחום. מלא תפילות ויראת שמיים. גם רב המחליט כל החלטה קלה כחמורה תמיד נוכח באוויר. היא חווה ילדות מאושרת כמו כל אחיותיה. אך  משהו שונה בה. היא מחפשת תשובות לשאלות שאף אחד בסביבתה לא מוכן או לא יכול לענות והצורך שלה במציאת האמת שלה רק גובר. היא מתבגרת ומרגישה איך שהחיים מוכתבים על פי איזה תסריט ידוע מראש שלא ניתן לשנות. אך זה לא בשבילה. היא מנהלת חיים כפולים ונחשפת לעולם שונה, מסקרן, קורץ וזר. עולם מלא אפשרויות.

התוכנית משתבשת כשסודה נחשף ועכשיו עליה לבחור איך להמשיך הלאה. מה היא תבחר ? מאת ובביצוע : עדי שניר. בימוי ועיבוד לבמה: יונתן צ'רצ'י. ההצגה הועלתה בתיאטרונטו 2015.

מוזי קומבאז מחפש הארה

מוזי קומבאז מתרגל ומדגים. על סף פרישה יוגי חוקר מתיחה מתמשכת של גבולות סיבולת אנושית. על סף פריצה, יוגי חולק רגעים אינטימיים של ידע באמצעות תנוחות אוניברסליות של העצמת הגוף והנפש. יצירה, בימוי ומשחק :סמדר יערון . עיצוב תאורה : מוני עומר. שפת במה: שפת המרכז לתיאטרון עכו, שותפה ליצירה: ד"ר נטלי תורג'מן, ליווי אמנותי ועיצוב אימאג': דודי מעיין, תאורה: מנהאל עומר, הפקה: המרכז לתיאטרון עכו.

עכשיו אני לבד

שייקספיר כתב הרבה על דמות האאוטסיידר – המלך המודח, האדם המורד, השוטה בשולי החברה. לעיתים הגלות היא מבחירה, לעיתים כפויה. ההצגה "עכשיו אני לבד" יוצרת חיבור בין הזאבים הבודדים של שייקספיר, חיבור שמתוכו נרקמת דמות אחת – קולו של שייקספיר. מתוך המבט מבחוץ, עם הרבה הומור, אירוניה וגם כאב, מביא שייקספיר את תפישת עולמו על החברה בה הוא חי ועל טבע האדם. מאת: ויליאם שייקספיר. בימוי: ניק האטצ'יסון, משחק: דורי אנגל, עריכה: ניק האטצ'יסון ודורי אנגל, תלבושות ואביזרים: מלאני לומברד, מוסיקה: רוני רשף, תאורה: מיכאל צ'רניאבסקי ואינה מלכין.
חסד-עצמי: סטנד אפ טרגי קומי

מחזה מאת-יונתן צרצי –בימוי-ומשחק. איש בן 59 מכין את הבמה לארוע החשוב בחיו ומרגע לרגע. שהזמן עובר הוא פותח במונולוג שהופך למסמך אישי נוקב וחשוף. זרם תודעה של גבר מבוגר שלא משלים עם ההתבגרות ופותח את סגור ליבו ומשתף את הקהל בכאבים, בשמחות מילדותו ,בגרותו ,הנשים ואהבתו אליהן. מאבקו על שמירת שפיותו הנפשית. ושמירה לא לאבד את דעתו. ההצגה הועלתה במסגרת תיאטרונטו 2015.

מזל דגים

ההצגה "מזל דגים" מבוססת על סיפור קצר מאת הסופר זוכה פרס הנובל ש"י עגנון שהופיע בספרו "עיר מלואה". מעשה בפישל קארפ, האיש הכי עשיר בעיירה, בצלאל משה היתום, ודג גדול, ששלשלת ייחוסו נמשכת עד לדגים שהיו עם יונה הנביא במסעו לנינווה. סאטירה אכזרית על דגים, אנשים ורעבתנות אין סופית שלא יודעת גבולות, לצד הרהור או שניים על טיבו של מעשה האמנות. מאת: ש"י עגנון, עיבוד ובימוי: אודי בן סעדיה, משחק: רוני בליץ, עיצוב תאורה: מאיר עקריש, עיצוב במה: עוזי עמרני, ארט: אופירה אבישר, וידאו: עידן יצחייק, מוסיקה ונגינה על סקסופון: חובב בן סעדיה.

היידפארק אמנותי של תלמידי בי"ס סימנר הקיבוצים

בית הספר לאמנויות הבמה, מכללת סמינר הקיבוצים, יקיים הייד-פארק אמנותי בהשתתפות כ-70 סטודנטים מבית הספר בנושא: "פוסט אמת" או פוסט-תמה (שם זמני).

אנו חיים בעידן שבו אין חשיבות לאמת, ושהעובדות לא רלוונטיות בבסיס הדיון הציבורי.עידן הפוסט-אמת מאפשר לאנשים בחברה להתנהג בכוחניות, לשליטים – לנצל את מרותם. זהו עידן שבו אדם יכול לטעון שהוא לא תקף מינית (על אף שהוכח שכן) ולהיבחר לנשיאות ארצות הברית, ראש ממשלה יכול לשקר בגלוי ("לא היה כלום כי לא יהיה כלום") ולהמשיך למשול, ולחברה שלמה להאמין בחפותו של חייל שתועד יורה במחבל שלא מהווה איום. בתקופה בה מי שדורש לשמוע את האמת מסומן כבוגד, אנו יוצאים לרחוב ומבקשים לבדוק איך נראים החיים ללא אמת. באמצעות יצירות מקוריות, מערכונים קנוניים של חנוך לוין, מוסיקה וריקודים נסגור על הקהל ברחבת תיאטרון יפו, נכפיל את מה שהוא רואה, נשלש ונרבע עד שכל שיוותר הוא לשאול: מהי האמת, והאם זה עוד רלוונטי?

“איננו יכולים לשנות עובדות; נשארו לנו המילים לשחק בהן" (חנוך לוין)

לרכישת כרטיסים

מחיר 70 שקלים. הנחות למחזיקי כרטיס דיגיתל ולמחזיקי מפתח דיסקונט. כמו כן פרטים ורכישה באתר <<< ובטל': 09-8945957

הוספת תגובה