עיד אל בורברה عيد البربارة במזרח התיכון ||| חגם של הכורים במרכז אירופה ||| מעדן בּוּרְבָּרַה Burbara מתוק ומזין ||| מה הקשר ביניהם וגם מתכון בהמשך <<<
הקדושה ברברה
סנט ברברה זכתה לדרגת קדושה בכנסייה הנוצרית אורתודוקסית ובעיקר במזרח התיכון (לבנון, סוריה, ישראל ותפוצות הקהילות האלה במערב). מציינים את חגה של הקדושה ברברה בתאריך 4 לדצמבר, בעולם האורתודוקסי הנוצרי בכלל אבל בעיקר בכנסיות ובבתים במזרח התיכון. עקב הסמיכות לליל כל הקדושים, הלואין Halloween הקתולי, סיגלו לעצמם האורתודוקסים במזרח התיכון מנהגים דומים של ילדים הנוקשים בדלתות השכנים, קבלת מתנות ועוד. כ-3 שבועות לפני חג המולד כבר מרגישים באוויר את אווירת החג ובכל זאת יש מקום לחגה של ברברה ואף להקדיש לכך מאכלים מיוחדים.
מיהי ברברה
על פי המסורת, ברברה נולדה בתחילת המאה ה- 4 למשפחה פגאנית עשירה ב- Heliopolis היא בעל בק, לבנון של היום. בראש המשפחה היה אב שסלד מרוחות של דת אחרת ואהב שררה וכוח. כילדה, ברברה בילתה את רוב זמנה במגדל הטירה, מוקפת משרתים עובדי אלילים. היא איבדה את אמה בגיל מוקדם, ואביה לבדו עסק בחינוך שלה. הוא ניסה לעשות הכול כדי להסתיר את בתו מעיניים זרות וסקרניות. אבל הילדה ברברה פגשה נוצרים ולבה נשבע באהבה לאל הנוצרי.
ברברה נאלצה להתרחץ רק בבית המרחץ הפרטי שבנה לה אביה שחשש שיופיה יתגלה לעיני כל במרחץ הציבורי. ברברה דאגה שבית המרחץ שלה יהיה בעל 3 חלונות כסמל לשילוש הקדוש ולא שניים כפי שאביה תכנן וגם על רצפת חדרה חרטה צלב. כשאביה גילה את דבר התנצרותה של ברברה ביתו, נעל אותה במגדל הטירה אבל לשמע תפילותיה, מספרת האגדה, נפער חור בקיר המבצר וברברה ברחה.
במנוסתה, צמחו בעקבותיה שיבולי חיטה ודגנים אחרים לגובה כך שיסתירו אותה מפני השומרים שרדפו אחריה וכך הצליחה להסתתר בערוץ נהר, עד שרועה צאן סיפר על מקום מחבואו לאביה (עפ"י האגדה, הרועה הפך לפסל שיש והכבשים שלו לחרגולים).
ברברה הוסגרה לרומאים שאסרו על קיום הנצרות ודינה היה מוות. אביה החליט לבצע את גזר הדין במו ידיו. לאחר שאביה של ברברה ערף את ראשה, פגע בו ברק וכך בה סופו.
ברברה מגינת הכורים
ברברה הקדושה Great Martyr Barbara נחשבת כאחד הקדושים המגינים מפני ברק, אש, חום וככזו גם מגינת הכורים והנפחים. בעיירות כורים במזרח אירופה נמצא הרבה כנסיות המוקדשות לסנט ברברה או לעיתים סנט ורוורה Varvara. אחת היותר מוכרות ומפורסמות שאף נחשבת לאתר מורשת עולמית של יונסקו, נמצאת בצ'כיה.
כנסיית סנט ברברה Chrám svaté Barbory
כ-70 ק"מ מזרחית לפראג, בעיירה קוטנה הורה Kutná Hora נמצאת כנסיית סנט ברברה שנחשבת לאחת הכנסיות הגותיות היפות בעולם.
סביב העיירה קוטנה הורה נתגלו במאה ה-11 מרבצי כסף. הכורים נזקקו לברכת הקדושה המגינה עליהם והחליטו להקים כנסיה גדולה עם תקציב גדול תודות לכסף הרב שכרו במקום. במקור היתה אמורה להיות כפולה בגודלה אבל עקב מלחמות וסכסוכים הבנייה נמשכה מאות שנים ובמאה ה-15 כבר ירד ערכו של הכסף שהגיעה בזול מאמריקה וכך הצטמצמה הכנסיה לגודל המוכר היום.
החזיתות החיצוניות של הכנסייה מיוחדות והעבודות הסופיות על הגג נעשו רק במאה ה-19. במקור, היו 8 קפלות רדיאליות במבנה של טרפז. מאוחר יותר נבנה ה- Choir (בית המקהלה) שנתמך על ידי קשתות דואות מרשימות ביופיין ובנות שתי קומות.
ברברה, Varvara וגם Barbórka
בפולין, יום זה נקרא ברבוקה Barbórka והוא יום הכורים אותו מציינים בתהלוכות ובכנסיות.
https://www.youtube.com/watch?v=7sV34pH_CcI
ברוסיה ואוקראינה, בקרב הנשים זה נחשב לחטא גדול לשטוף, להלבין או ללוש חומר ביום סנט ברברה. מותר לעשות עבודות יד בלבד, אבל זה היה מותר רק לאחר תפילה מיוחדת. ביום זה מבשלות עקרות הבית Vareniki עם פרג וגבינה.
מנהג נוסף הוא לנערות רווקות לשבור ענף של דובדבן בגינה ולשים אותו באגרטל עם מים. אם ביום חג המולד ענף הדובדבן פורח, סגולה הוא לנישואים מוצלחים בשנה הבאה. כמו כן, עפ"י האמונה, מזג האוויר שיש בחג הברברה או Barbórka או Varvara הוא גם מזג הוויר שיהיה בחג מולד.
מנהג נוסף הוא לפזר זרעי חיטה, חומוס, שעורה, שעועית וכו', על מצה צמר גפן בחג סנט ברברה. הזרעים בוקעים לניצנים וגבעולים קטנים עד לחג המולד החל 3 שבועות אח"כ. את הגבעולים הצעירים לוקחים לצורך תפאורה לפסל תמונת המולד ששמים מתחת לעץ חג המולד (הסיבה למנהג קשורה למנוסתה של ברברה וההסבר בפרק הבא).
ומה עושים במזרח התיכון? הולכים לכנסיה ואוכלים בורברה.
בּוּרְבָּרַה Burbara
שורשו של המעדן הוא בסיפור חייה של הקדושה ברברה. במנוסתה, עפ"י הסיפור, רצה דרך שדה חיטה צעיר ואחרי כל צעד צמחו ברגע גבעולי החיטה כך שרודפיה לא גילו את עקבותיה. תודות לחיטה הצליחה ברברה לנוס ולמצוא מחבוא. על כן בחג הברברה אוכלים כל מה שקשור לחיטה, שעורה כלומר גרעינים. המאכל המקובל להגיש בחג זה נקרא ע"ש ברברה – בּוּרְבָּרַה או בּרְבָּרַה. זהו מעדן העשוי מבישול גרגרי חיטה, גרעיני רימון, צימוקים, אניס וסוכר. מקובל להוסיף גם שברי אגוזים, פיסטוק או שקדים.
מתכון: בּוּרְבָּרַה – מעדן חיטה חגיגי
מצרכים
- 500 גר' חיטה
- 200 גרם מישמשים מיובשים
- יריעות לדר – משמש מיובש, במשקל של בערך 1/2 ק"ג
- 150 גרם אגוזי מלך שבורים גס
- 1-2 כוס סוכר לפי הטעם
- תמצית מי-זהר
- קמצוץ קינמון
- פרחי אניס
אופן הכנה
- משרים את החיטה בקערה עם מים, שתתרכך במהלך הלילה לפני
- למחרת שופכים את המים, מכסים במים נקיים, ומבשלים עד שהחיטה רכה למאכל
- בכף מחוררת "דגים" את החיטה מן הסיר לתוך מסננת, לניקוז המים
- מוסיפים למי הבישול את הסוכר לפי הטעם (עדיף להתחיל בכוס ולאט להוסיף עד קבלת המתיקות הרצויה)
- מביאים את המים והסוכר לרתיחה ומערבבים עד שכל הסוכר נמס
- קורעים את הלדר לפיסות גדולות ומכניסים לסיר עם המים הרותחים
- מבשלים כחמש דקות אחרי הרתיחה המחודשת
- מכבים את האש ומשרים בסיר סגור למשך כשעתיים
- בעזרת ממחה ידני מרסקים את הלדר למחית חלקה, בתוך הסיר (אם סמיך מדי, סימן שצריך להוסיף מים)
- עושים זאת בהדרגה עד שמתקבלת תערובת חלקה, במרקם של דייסה לא סמיכה מדי
- חוזרים לחמם הסיר על הכיריים ומביאים לרתיחה קצרה
- מנמיכים ונותנים לבעבע במשך כחמש דקות
- מכבים את האש, שופכים פנימה את גרגרי החיטה המבושלים
- קוצצים את המשמשים לקוביות קטנות, כמו של סלט, ושופכים פנימה
- שוברים גס את האגוזים ומצרפים לתערובת החמה
- מוסיפים כמה טיפות של תמצית מי זהר טובה
- מערבבים, ומצננים ואח"כ מעבירים לכלי סגור היטב ושומרים במקרר
הכשה: מגישים קר, בקעריות קטנות או בכוסות גלידה, כאשר מלמעלה זורים טיפת קינמון, שברי אגוזים ואניס.
בתיאבון
