טיול שבת בין רביבים לעין הבשור במסגרת שבת ישראלית ||| ביקור במצפה רביבים ובמצפה גבולות עם סיפור ההיסטוריה של המקום והקשר שלי למקום ||| נסיעה על דרך נחל הבשור והגשר התלוי על הנחל ||| סיום במסעדה התאילנדית בעין הבשור ||| כל הפרטים, המלצות וסיפורים בהמשך…
שבת ישראלית בדרום
בחרנו לבקר במסגרת שבת ישראלית, באתרים פחות פופולאריים אבל הם חלק מהמורשת של הקוממיות והעצמאות, בנגב הצפוני. האזור המדברי של צפון הנגב היה מחוז חפצנו בשבת הישראלית בשלושת המצפים – גבולות שעלה על הקרקע 12.5.1943, רביבים שעלה על הקרקע 28.07.1943 ובית אשל שעלה על הקרקע 5.10.1943 והוקמו בתכנון המדמה מבצר. המצפים הוקמו ע"י מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית וקק"ל כחלק ממערך התיישבות מתוכנן להפרחת השממה והיאחזות בקרקע הנגב. כל מצפה תוכנן לאכלס רק כתריסר מתיישבים ולהתקיים כשנתיים-שלוש שנים על מנת ללמוד את תנאי האקלים והקרקע, תוך שהם מעבדים את האדמה ובחינת היתכנות חיים באזור צחיח שאין בו מקורות מים זמינים.
נירו פלוס היברידית פלאג-אין
הנסיעה שלנו הפעם דרומה עם הקרוסאובר הפופולרי קיה נירו פלוס פלאג-אין שיצא לאחרונה עם עיצוב מעודכן ופונקציונאלי, טכנולוגיות מתקדמות ואבזור עשיר. הקיה נירו שהושק בישראל בשנת 2016, היה ל- SUV הנמכר בישראל בשנת 2020, כאשר מהגרסה ההיברידית של הקיה נירו, נמסרו למעלה מ- 27,000 רכבים, חוזרת להיצע עם זמינות מלאי גבוהה ומחיר, רמת אבזור ובטיחות גבוהות במיוחד. יחידת ההינע פלאג-אין הייתה לנמכרת ביותר מסוגה בשנים 2020-2021, עם 43% מסך מכירות הפלאג-אין בישראל. יצאנו דרומה לבדוק וליהנות.
מצפה גבולות
תחנתנו הראשונה היתה במצפה גבולות. הגענו בשעה היעודה כאשר בכניסה למתחם האתר נכנסנו לחדר מבודד שנקרא מָדְפָה שהיה הכניסה למצפה גבולות עם הקמתו מבחינת שכנך קרובך جارك هو قريبك ג'אריק הו קריבוק. ההסבר לקיום המבנה הוא כי אחת המטרות בהקמת מצפה גבולות הייתה גם קשירת יחסי שכנות טובה עם האוכלוסייה הבדווית שבנגב, שלא כמו באזורי התיישבות אחרים בפלסטינה-א"י. עד הקמת גבולות, לא הכירו הבדואים תושבי האזור אף יהודי, ולא ידעו כיצד יש להתייחס לנוכחותו. היישובים שהוקמו אמנם הסתגרו מאחורי גדרות תיל, אך ניתנה לשכנים האפשרות לבוא ולבקר, ללגום כוס קפה בחדר המָדְפָה, לפטפט קצת ולהעביר רכילות מפה לשם. לאורך הקירות במָדְפָה פרושים שטיחים וכריות, ובמרכז ניתן היה להדליק מדורה להכנת קפה, בהתאם לנוהג הבדואי.
בתחילה מצפה גבולות כלל שלושה אוהלי מגורים, אוהל חדר אוכל, ובמרכז המצפה מגדל עץ עם מיכל מים בראשו. מאחר שהתברר מהר מאוד שהאוהלים לא יספיקו להגן מפני מזג האוויר, נקודת התצפית עוצבה במהירות מחדש כיישוב מבוצר, מוקף בחומה עבה שנבנתה מאדמת הלס המקומית כמנהג הפלאחים הערבים בנגב. תושבי גבולות שמרו על שגרת יומיום, על אף הנסיבות הקשות והבידוד. בחצר בוצעו עבודות חקלאות, נאספו מי גשמים וטל, ובשלב מאוחר יותר הוקמה מאפייה. מצד שני, עד מהרה גילו הבדווים שאפשר להפיק תועלת מעשית מיחסים עם השכנים היהודים, והם לא ראו בה איום עליהם או ניסיון לדחוק רגליהם ולנשלם.
סיור של שבת ישראלית במצפה גבולות
הצטרפנו לסיור מודרך במצפה, על מנת להכיר את סיפורו של המקום. אחד הסיפורים הראשונים ששמענו היה על פתרון בעיית המים. בימיו הראשונים של המצפה הובאו המים מהכפר הבדואי השכן אבו זבורה. עלות ההובלה הגבוהה והחשש מניתוק אספקת המים בעקבות סכסוך עם תושבי האזור גרמו לכך שבשנים 1943-1944, בוצעו במצפה קידוחים למציאת מי תהום, אך בתום התהליך התברר כי המים מלוחים ואינם ראויים לשתייה. בעידוד הסוכנות היהודית ובעזרתו של מהנדס המים דב קובלנוב (שאת סיפורו פגשנו במצפה רביבים), נבנו שלושה משטחי אספלט בשיפוע קטן, לאיסוף והולכת מי הגשמים לברכות ולמאגרים תת-קרקעיים שנבנו בסמוך. גם לאחר הקמת מאגר המים נאלצו תושבי המצפה להוביל מים מבאר בכפר רואייבה, שהיה מרוחקת חמישה קילומטר ממצפה גבולות, בגלל מיעוט הגשמים. רק לאחר שהותקן קו המים פסקה הובלת המים.
סיפורי גבולות
במהלך הסיור שמענו על שיטת הבניה המיוחדת ממנה עשוי מתחם המצפה – לבני אָדוֹבִּי أدوبي – בנייה באדמה. התברר למתיישבים שהחומר המקומי הזמין הוא אדמת לס שגם הבדואים השתמשו בטכניקה זו של בנייה בלבני בוץ מיובשות וידועה עוד מימי קדם. לקירות הבוץ יכולת שמירת חום טובה, דבר המאפשר תחושת קרירות ביום וחמימות בלילה. כדי להגן על המבנים מפני נזקי סופות וגשמים צופו הלבנים בטיח בוץ, ועליו שפכו שמן.
במצפה גבולות, נבדקו אפשרויות הגידול על קרקע חולית ומידת השפעת הטל המרובה באזור. בשנת 1944 הוחל במטע המושקה של עצי פרי כמו זית, רימון, אפרסק, תאנה, משמש, שקד וגפן. הניסיון לא צלח אבל בעשור האחרון חודשו הנטיעות בעזרת קק"ל.
ד"ר ישראל דיאמנט
אחת הדוגמאות לשיתוף פעולה ותרומה לסביבה, היא סיפורו של הרופא שהתנדב מטעם קופת חולים להיות עם אנשי המצפה אחרי העלייה לי"א הנקודות בנגב במוצאי יום כיפור 1946 (אורים, בארי, גל-און, חצרים, כפר דרום, משמר הנגב, נבטים, נירים, קדמה, שובל ותקומה). דייר ישראל דיאמנט היה אחת הדמויות המרתקות שפעלו במצפה. המרפאה שלו פעלה במבנה הקשתות שבמצפה ומאחר שהיה הרופא היחיד באזור בין רפיח לרביבים, טיפל ד"ר דיאמנט גם בבדואים, תושבי האזור שחלקו לו כבוד וראו בו מושיע שזכה לתהילה ברחבי הנגב. ד"ר דיאמנט נדרש לטפל בבעיות מגוונות כמו הוצאת עלוקות, מתן תרופות, סיוע בלידה ועוד. בתמורה קיבל הרופא עבור הטיפול בבדואים ארגז פירות או ירקות או תרנגולת יפת מראה שהיתה מצרך יקר מאוד באותם ימים. המרפאה פעלה כל יום בבוקר בקבלת חולים ערבים בחדר המָדְפָה ולאחר מכן היה יוצא הרופא על אופנוע לביקור בישובי הסביבה.
סיפורה של מאפיה
המבנה היחיד במצפה גבולות שנבנה מבטון והיה אמור לשמש הגנה נקרא בית הביטחון שהיה גם תחנת קשר. על גג הבניין הוקמה עמדת תצפית מעץ שהייתה מאוישת בכל שעות היום והלילה. לאחר עלייתם לקרקע של היישובים אורים ואחר כך גם צאלים, נוסף במצפה גבולות פנס איתות גדול מעל עמדת השמירה, על מנת ליצור תקשורת עם היישובים השכנים באותות מורס. במלחמת העצמאות והמצור על הנגב, נבנתה בצמוד לבית הבטחון, מאפייה שתפקידה היה לספק לחם לתושבי האזור וצה"ל, שנותקו לחלוטין משאר חלקי הארץ. המאפייה נבנתה צמוד לבית הבטחון כי רק שם היה שעון שהיה חשוב לביטחון ולשמירה ולא פחות מכך, גם להכנת הבצק ואפיית הלחם בתנור.
סליק החבית
בלחץ הסוכנות, הסכימה משטרת המנדט הבריטי, כי חלק ממתיישבי המצפה יגויסו כנוטרים של המשטרה הבריטית ויקבלו שכר ונשק. לצורך זה נבנה חדר נשק בחסות הממלכה צמוד לבית הביטחון ובו אוחסנו רובים, תת מקלע סטן ואקדח רקטות. פעם בחודש היה מגיע קצין בריטי ועורך מסדר נוכחות ומחלק את המשכורות לנוטרים. לצד זאת ההגנה הוסיפה מספר כלי נשק נוספים שהיה צורך להסליק אותם מפני הבריטים. הטריק היה חבית שנקברה באדמה למרגלות חדר הנשק הגלוי. בסליק הוסתרו מקלע, טומגאנים, מקלע GM ואף מטול אנטי טנקי-פיאט ומעט רימונים פולניים. הסליק מעולם לא נחשף ע"י הבריטים.
אינדינגב inDnegev
פעם בשנה בסוף השבוע שלאחר סוכות (לרוב בחודש אוקטובר), נערך כבר 15 שנים פסטיבל המוזיקה ואמנות עצמאית הגדול בישראל – אינדינגב. הפסטיבל, שהסלוגן שלו הוא מפריחים את הדממה, מביא מעל ל- 10,000 משתתפים שלנים בשטח סביב המצפה, כאשר מארגני הפסטיבל והלוגיסטיקה שוכנים בשטח המצפה. פרטים www.facebook.com/InDnegev
גבולות בלילה
לאוהבי המדבר, ביחוד בין הסתיו, חורף ואביב, יש אפשרויות לינה בקיבוץ גבולות הסמוך למצפה. פרטים והזמנות בקישור… מצפה גבולות פתוח בתיאום מראש בלבד. לביקור במצפה גבולות יש לתאם בקישור…
יחידות הנעה ירוקות
חזרנו לרכב והמשכנו בדרכנו למצפה רביבים במרחק של כחצי שעה נסיעה אחרי בסיס צאלים הגדול. הנסיעה בנירו פלוס הייבריד ופלאג-אין שמצוידת במנוע 1.6 ליטר GDi של הזרקת דלק ישירה יעיל, בשילוב עם מערך סוללות ליתיום-יון פולימר 8.9 קווט"ש שמשודכים לתיבת הילוכים כפולת מצמד בעלת 6 יחסי העברה.
לנירו פלוס פלאג-אין הייבריד אפשרות לנסיעה חשמלית מלאה עד למהירות של 120 קמ"ש, ולטווח מקסימלי של 49 ק"מ (בנסיעה עירונית, לפי תקן WLTP).
מצפה רביבים
כאמור, תחנתנו הבאה היא מצפה רביבים – אחד משלושת המצפים. מצפה רביבים עלה על הקרקע בתאריך 28.07.1943 ועם מייסדי המקום, היו חניכי עליית הנוער שבאו חדורי אמונה, כי יצליחו להתגבר על קשיי המדבר ולהפריח את הנגב. במרכז מתחם המצפה נבנתה בשנת 1944 מעין טירה שהיא חצר מוקפת חומה ובה שני חדרים, מגדל תצפית, חדר אוכל-מטבח, חדר נשק וחדרי שירות. אבני הבנייה להקמת הטירה נחצבו מצידה הדרומי של הגבעה ולצורך כך הגיעו סתתים עובדי סולל בונה מירושלים, שהשלימו את העבודה תוך מספר חודשים.
לפתרון בעיית המים התבסס הישוב על אגירת מי שיטפונות במערכת של סכר בטון ואבן שהטה את מי השיטפונות לתוך בריכות אגירה גדולות ואף בריכת זפת גדולה. בביקור שלנו במצפה רביבים היינו המטיילים היחידים ויכולנו לעבור בין האתרים השונים במתחם ולקרוא על כל מקום ולהבין את סיפורו, ואף למצוא כאן קשר אישי.
דקוטה Dakota DC 3 ופרימוס
למרגלות הגבעה של הטירה מוצגים 2 מטוסים ששימשו להגנת הנגב במלחמת העצמאות והבולט משניהם הוא מטוס תובלה דו מנועי דקוטה. עקב חסימת דרכי הגישה לנגב על ידי הצבא המצרי, נעשה שימוש במטוס זה לקשר עם הצפון והובלת לוחמים טריים, פנוי נפגעים והטסת אספקה כשהמטוס הוטס ע"י מתנדבים מח"ל. מסלול הנחיתה סומן בלילה ע"י פחיות עם חול ונפט – גוזניקים כאשר לאחר פריקה וטעינה מהירים היה חייב להמריא לפני שיותקף ע"י כוחות מצריים רבים שהיו בגבעות סביב המצפה.
המטוס השני נמצא במצב שימור גרוע אבל הסיפור שלו גדול הרבה יותר מגודלו של האוסטר – מטוס קל חד מנועי שכונה ע"י הפלמ"ח פרימוס בגלל הרעש שהמנוע שלו עשה ושימש בעיקר לסיורי מודיעין וצילום אווירי, העברת דואר, אספקה ולפינוי מהיר של חולה, או פצוע בשעת הצורך.
סיפורם של מטוסי האוסטר הוא סיפור הקמת חיל האוויר הישראלי. בינואר 1948 נרכשו מהצבא הבריטי 20 מטוסי אוסטר שרובם לא במצב טיסה. המטוסים הועברו לשרונה בתל אביב, שם הוכנסו בחלקים לתוך מרתף היקב הטמפלרי הנטוש שהיה מוכר לאנשי ההגנה. במרתף היקב חיכו למטוסים תלמידי תיכון מקס פיין הסמוך יחד עם מספר מומחים טכניים, שלימדו את בני הנוער כיצד לשפץ את שלד העץ של המטוסים, להצמיד לכנפיים בד ולאטום אותו בצבע. כך בתוך חודשיים הפכו 20 גרוטאות של מטוסים ל- 14 מטוסי פרימוס שמישים – שהועברו לשדה התעופה שמצפון לירקון, לימים שדה דב. המטוסים היו חלק חשוב מחיל האוויר המתהווה. במצפה רביבים מוצבת גרוטאה במצב ממש לא מכבד, וחבל.
המערה הגדולה
בצידה הדרום מזרחי של הגבעה נמצאת המערה הגדולה שנחצבה בתקופה הנבטית במאה השנייה לפני הספירה, ושימשה כמאגר מים לבית חווה שעמד בראש הגבעה. במאה ה- 19 החריבה רעידת אדמה את חלקו הקדמי של הבור, אולם העמוד שבמרכז המערה הציל את החלק הפנימי מקריסה. בשנות מלחמת העולם הראשונה שימשה המערה את הכוחות הטורקים ולאחר מכן את צבאות הגנרל אלנבי. בסוף יולי 1943 הגיעו למערה ראשוני רביבים והפכוה לביתם הראשון ומקום מסתור מפני חום היום, סופות רוח וגשמים. כעבור שנה עברו החברים לטירה, והמערה שימשה להם כמחסן וכבית מלאכה לעבודות נגרות ומסגרות.
במלחמת השחרור ביצרו את פתח המערה והיא הפכה למקלט תת קרקעי ולמקום מנוחה לשומרי הלילה ששמרו בעמדות. בכניסה הוכנו שני מיכלי מים רזרביים, למקרה שהבאר תיפגע. בראשית קיץ 1948 הוסבה המערה לבית חולים ובו ציוד רפואי שכלל מכשור לעירויי דם ולניתוחים. הדוד שלי, סמל שלמה ברגר, ששירת בגדוד השמיני בחטיבת הנגב והיה סמל מודיעין במטה הגדוד בפיקודו של חיים ברלב, נפצע במשטרת ביר עסלוג' לאחר כיבושה, ופונה עם הרוג ושני פצועים נוספים, לטיפול במערה ברביבים ומשם הוטס במטוס הדקוטה לשדה דוב ולבית חולים הדסה בתל אביב.
מצפה רביבים פתוח כל יום 10-16. לפרטים ותיאום קבוצות בקישור…
עיצוב חיצוני מחודש
חזרנו לנירו שלנו ליהנות מצדדים נוספים שמשדרגים את הנאת הנסיעה. עיצוב מחודש מאפשר לגג הרכב של נירו פלוס להציע לנוסעים מאחור מרחב משודרג. בכל דגמי נירו פלוס שבכה קדמית ייחודית, עם פתחי אוויר עדכניים, פתח טעינה בדגם החשמלי ותאורת יום LED בצורת ראש חץ. בחלק האחורי של הרכב, פנסי LED מעוצבים מעניקים לנירו פלוס חתימת אור ייחודית ומודרנית.
בתא הנוסעים מציגה קיה סדרה של שדרוגים להענקת מרחב טוב ונעים יותר, הן לנהג והן לנוסעים מאחור. תצוגה צבעונית TFT 7 אינץ' בלוח המחוונים ולצידה מערכת מולטימדיה חדשה עם צג מגע 10.25 אינץ' הכוללת אפליקציות כגון וויז, פנגו ורדיו אינטרנטי, בנוסף לקישוריות אלחוטית Apple CarPlay ו- Android Auto .
דרך נוף נחל הבשור הגשר התלוי
תחנתנו הבאה היתה נסיעה לאורך נחל הבשור שם סללה קק"ל דרך נופית המשתרעת על פני 18 ק"מ מצאלים לפארק אשכול. הדרך מאפשרת למטיילים באזור ליהנות מהשילוב הנופי המרהיב בין מראה הנחל והצמחייה והנוף המדברי הסובב אותם. דרך הנוף היפה והמפותלת עוברת לצד מעיינות, בריכות, צמחיה, בעלי חיים ואתרים היסטוריים שלא לומר ארכיאולוגיים. מיד בירידה לדרך הנוף מגיעים לגשר החבלים הראשון מסוגו בישראל שהותקן על-ידי קק"ל בין שתי גדות נחל הבשור, מעל המצוק בקטע נחל המחזיק מים במשך כל ימות השנה. אורך הגשר 80 מטרים והוא מאפשר לחצות את אפיק הנחל לטיול רגלי בגדה הצפונית, אל חווה חקלאית קדומה. כאמור, מתחת לגשר החבלים יש בריכת מים טבעית המלאה כל השנה. מסביב לנביעת המים סבך של קנים, צבים רכים ואגמיות.
נתיב אנז"ק ANZAC Trail
חלק מהדרך נוף נחל הבשור הוא גם נתיב חשוב בהיסטוריה של כיבוש הנגב. נסענו לאורכו של חלק מנתיב היסטורי שהיה תרגיל הטעיה צבאי מבריק, שבא לאחר שני כישלונות צורבים של צבא אלנבי הבריטי, לפרוץ את החזית התורכית בקו עזה – באר שבע. הבריטים הגיעו למסקנה שעליהם להפתיע, לאגף את עזה ולפרוץ את החזית בבאר שבע. אלנבי הטיל את המשימה על חיל הפרשים האוסטרלי והניו זילנדי או בראשי תיבות אנז"ק – Australian and New Zealand Army Corps. נתיב אנז"ק, שאורכו כ-100 קילומטרים, מנציח את האיגוף הגדול של הפרשים. השמש שזרחה ב-31 באוקטובר 1917 על באר שבע, מצאה את התורכים מופתעים בעמדותיהם. הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים כבר היו ערוכים לקרב, לאחר לילה ארוך שבו גמעו 45 קילומטרים. הקרב התארך. רק לעת ערב, מול שמיים מאדימים, הסתערו הפרשים על באר שבע וכבשו את עמדות התורכים בדהרה. מומלץ לבקר במוזאון הסמוך לבית הקברות הבריטי בבאר-שבע.
זמינות של טכנולוגיות בטיחות עדכניות
המשכנו מההיסטוריה של ההתיישבות בנגב והדרך הנופית וההיסטורית של נחל הבשור עם הנירו לתחנתנו הבאה. הנירו פלוס מציג סדרה של טכנולוגיות בטיחות אקטיביות לסיוע לנהג שכוללות התראת התנגשות קדמית ובלימה אוטונומית, זיהוי הולכי רגל ודו גלגלי, בקרת שיוט חכמה הכוללת תפקוד Stop & Go ומאפשרת עקיבה אחרי המכונית מלפנים, סיוע לשמירה על מרכז הנתיב, התראת ערנות הנהג וסיוע לאלומה גבוהה. בנוסף, כל דגמי נירו פלוס כוללים תזכורת לבדיקת מושב אחורי, למניעת שכחת ילדים ברכב.
מסעדה תאילנדית עין הבשור
שמעה של המסעדה החדשה יחסית, שנמצאת בלב החממה שבכניסה למושב עין הבשור, הגיע גם אלינו ונסענו לסיים את היום בארוחה תאילנדית קצת שונה מהמקובל במסעדות מסוג זה בתל אביב.
התאילנדית בעלת השם הצנוע: גידולי רוני-מאכלים תאילנדיים, נמצאת לצד חממה בה מגדל רוני את כל הפירות וירקות המיוחדים שמעשירים את המטבח התאילנדי, עם הרבה טעם, צבע וחריפות. זו מסעדה תאילנדית באווירה כפרית אותנטית כמו בתאילנד. מאכלים אותנטיים מותאמים לכל המשפחה.
התחלנו עם אגרול – בצק מטוגן במילוי אטריות, כרוב וגזר בתוספת רוטב חמוץ מתוק (35 שקלים) שהיה מפתיעה בתוכנו העשיר ובחריפות העדינה כך שהתאימה גם לקרניבורית שלא יכולה עם חריפות.
אני בחרתי במנת סום טאם – סלט פפאיה ירוקה עם פלפל חריף, בוטנים, שום ושעועית ירוקה (42 שקלים) שהיתה מנה גדולה ועשירה בירק וטעם.
הקרניבורית שאיתי בחרה פאד תאי – אטריות מוקפצות עם ירקות ופרה נמוכה ברוטב תאילנדי פיקנטי (52 שקלים). לבקשתה קיבלה את המנה בלי החריפות האופיינית לה, ונהנתה מכל ביס של טעמים קצת שונים ממה שרגילה.
ביקשתי לטעום את הטום יאם – מרק חמוץ חריף עם דג, שרימפס וקלמארי, עגבניות וירק (55 שקלים) שהיה השוס מבחינתי. מנה קלה של מרק עם הרבה חלבונים מן הים וחריפות כמו שאני אוהב.
למרות שכבר היינו בדרכנו לצאת מהמתחם, התבקשנו לטעום גם את המנות האחרונות. הלכנו לחממה הסמוכה להתרשם מהגידולים של רוני שמוגשים במנות שזה מכבר אכלנו – זה בדיוק הקונספט Farm to Table בלי לנפנף בסיסמאות מפונפנות. פשוט מטבח עם עושר טעמים והכל גדל בסמוך.
סיימנו את הביקור עם טעימות מהסטיקי רייס מתוק עם חלב קוקוס וקוביות מנגו (29 שקלים) והבננה לוטי – בצק דק ממולא בננה ורוטב מתוק, מגולגל ומוגש עם סירופ שוקולד (39 שקלים) שהיו שני קינוחים ממש לא סטנדרטים עם מתיקות קלה ולא כמו קינוחים מקובלים של סוכר ומתיקות העולה על גדותיה.
יצאנו מהמקום בשעת בין ערביים עם הבטחה לחזור. המקום פועל במתכונת לא שגרתית כך שביום ראשון-שני סגור | שלישי-חמישי טייק אוואי ומשלוחים 11:00-19:30 | שישי-שבת ישיבה במקום 10:00-20:00. פרטים והזמנות טל': 054-6668287 https://www.facebook.com/ronyracing2
מרכב ושלדה
יצאנו שבעים ומרוצים מהמסעדה התאילנדית ועלינו צפונה בקרוסאובר ההיברידי נטען נירו של קיה. הרכב בעל 5 דלתות ו- 5 מושבים, עם מרכב אחוד העשוי פלדה ואלומיניום. מנוע בנזין בעלי 4 צילינדרים והנעה קדמית 1.6 ליטר המפיק במערכת היברידית משולבת הספק כולל 141 כ"ס המשודך לתיבת הילוכים כפולת מצמד עם 6 הילוכים (DCT). מיכל דלק של 45 ליטר מאפשר טווח נסיעה גדול במיוחד. תא המטען הוא של 367 ליטר בלבד, אבל לנו הספיק הספסל האחורי המרווח ונוח גם לנוסעי המושב האחורי.
הנירו של הנסיעה שלנו הרשים עם תאוצה 0-100 קמ"ש בזמן 10.8 שניות בלבד. צריכת הדלק, גם עם הרגל הכבדה שלי היתה כ-17 ק"מ לליטר.
נירו פלוס פלאג-אין 1.6 ל' אוט' EX עם מסך מולטימדיה 10.25 אינץ' מקורי בעברית וקישוריות אלחוטית לסלולרי. מחיר 176,000 שקלים.
שבת ישראלית סוף
לסיום, למחרת הטיול שמענו את הבשורה של סגירת המפעל תרבות החשוב כל כך – שבת ישראלית, בו בקרו מאות אלפי ישראלים באתרי מורשת והיסטוריה ישראליים בחינם, וללא המפעל החשוב הזה, לא היו נחשפים ומורשת התרבותית של ישראל. נקווה שהתכנית שבת ישראלית תתוקצב ותחזור לפעילות בסופי השבוע לטובת כלל ישראל.
