מוצרים חדשים לקיץ ולל"ג בעומר ||| יין, קפה ועוד לכל סיבה וגם לחגים וליציאה לטבע ||| חדשות וחידושים, מבצעים והצעות לכל גיל ||| מסעדות, ופעילויות כיף לקיץ ובכלל ||| מבצעי חודש מאי ובכלל ||| לשאר החידושים והחדשות בהמשך…
ל"ג בעומר ושבועות
מגן דוד אדום עם היערכות לאבטחה רפואית למאות האלפים בל"ג בעומר במירון
במגן דוד אדום הושלמה ההערכות לאבטחה הרפואית של הילולת הרשב"י במירון שאליה צפויים להגיע במהלך יממת ל"ג בעומר מאות אלפי מתפללים. מאות רבות של חובשים, פראמדיקים ורופאים של מד"א סיימו את ההיערכות לאבטחה הרפואית והחל מיום ראשון (7.5) יחלו להתפרס ולהתמקם בנקודות שנקבעו במירון לקראת ההילולה שתתקיים השנה. מרחבי מד"א בצפון יפעלו בכוננות גבוהה ויתוגברו בצוותים רבים.
מגן דוד אדום פועל בתיאום מלא עם משטרת ישראל, צה"ל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, הרשויות וכלל כוחות החירום והביטחון וערוך עם כוחות גדולים הכוללים עשרות אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ, טרקטורונים, אופנועי מד"א, אוטובוס טיפול נמרץ ייחודי, מסוק מד"א-הצלה אייר ורכבי הצלה ייעודיים, אשר יהיו מוכנים להעניק טיפול רפואי מהיר ומקצועי לכל תרחיש בשטח. ניהול הכוחות הרבים של מד"א באבטחה יבוצע בשטח מירון ממוקד שליטה ובקרה מיוחד של מד"א ברכב חפ"ק יעודי של הארגון המאפשר שימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, בהן סלולריות וקוויות המאפשרות המשך עבודה גם במצב של עומס וקריסת תקשורת.
מרפאת מד"א ואוטובוס הטיפול נמרץ שישמש כמרפאה נוספת ובמידת הצורך יוכל גם לפנות נפגעים יוצבו במתחם ההילולות המורחב. סמוך למתחם קבר הרשב"י יפעל אוהל מרפאה מיוחד לנשים, בציר יציאת המשפחות יוצב קרוואן מרפאה, במתחם יוחנן הסנדלר יוצבו אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ ובסמוך לחניון שזפרון תפעל מרפאה נוספת של מד"א, שם גם יוצב חפ"ק מד"א שינהל את כלל הכוחות בשטח. המרפאות יאוישו במהלך ההילולה באנשי מד"א – פרמדיקים, חובשים ורופאים. בנוסף לכך, חוליות רגליות של עשרות פראמדיקים וחובשים עם ציוד רפואי, וחלקם רכובים על אופנועי חירום וטרקטורונים יעודיים של מד"א בעלי יכולות פינוי של מטופלים יוכלו להעניק במידת הצורך מענה רפואי מיידי בשטח בסמוך לקבר הרשב"י, בציר המהדרין, במושב מירון ובחניונים הסמוכים. מאות אמבולנסים של מגן דוד אדום יעמדו בכוננות ברחבי הארץ, בצירי ההגעה למירון ובתחנות מגן דוד אדום על מנת להעניק טיפול רפואי במהירות במידת הצורך.
את משימת האבטחה הרפואית של הילולת הרשב"י במירון יבצע מגן דוד אדום ארגון ההצלה הלאומי של ישראל, בשיתוף מתנדבי ארגוני ההצלה הפועלים תחת מד"א, בהם: הצלה יבניאל, ארגון הצלה, צוות הצלה, הצלה רחובות, החובש הר-נוף, הצלה בית שמש, הצלה טבריה ועוקף כינרת, הצלה פתח תקווה, הצלה אלעד, הצלה דרום, הצלה כפר חב"ד והמושבים, הצלה כרמל, הצלה גלבוע, הצלה בגליל, הצלה שרון, הצלה חולון בת-ים, הצלה ראש העין, הצלה ללא גבולות, הצלה מירון, איחוד הצלה, עזר מציון, ארגון זק"א ועוד. במסגרת ההערכות התקיימו גם מספר ישיבות וסיורים לתיאום, הכרת השטח, תדרוך, תרגילים והערכות לכל תרחיש.
מנהל מרחב ירדן במד"א, אורן אביטן: "גם השנה, אנו ערוכים בכוחות גדולים ומתוגברים ובמידת הצורך נעניק למשתתפי ההילולה שירות רפואי מהיר, מקצועי ויעיל. במסגרת ההערכות קיימנו סיורים מקדימים והכנות משותפת עם כלל הגופים בהתאם לשינויים, המסקנות והפקת הלקחים משנים קודמות. קהל המתפללים מתבקש לשמור על הנחיות, לנהוג בזהירות ולשמור על הילדים".
מנכ"ל מד"א, אלי בין: "כבכל שנה, מוטלת על מגן דוד אדום המשימה החשובה לאבטח רפואית את מאות אלפי המתפללים המגיעים למירון להילולת הרשב"י. ההיערכות המקיפה של מגן דוד אדום להילולה, נעשתה גם השנה בשיתוף מלא ובתיאום עם כלל הגופים, בהם משטרת ישראל, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים ועוד. במשך חודשים נעשו הכנות קפדניות, פגישות והכנות בשטח בהובלת הפרויקטור הממשלתי להילולה במירון יוסי דייטש שסייע בכל הפרטים עד הקטנים ביותר ומפקד מחוז צפון במשטרה ניצב שוקי תחאוכה שעמד על כל הצרכים המבצעים והיו שותפים מלאים בתיאום, תכנון, ופריסת כוחות הרפואה במקום – על מנת שבמקרה הצורך נוכל להעניק את המענה הרפואי המקצועי והמהיר ביותר. לפני שנתיים, חווינו אסון כבד במהלך ההילולה, אירוע קשה שנחרט בזיכרון כולנו. רובם הגדול של אותם צוותי מד"א ומתנדבי הארגוני ההצלה שפועלים יחד עם מד"א לאורך כל השנה וטיפלו בנפגעים באסון הקשה, ביקשו גם השנה להשתתף באבטחה הרפואית במירון. כולנו תפילה ותקווה שההילולה תסתיים ללא אירועים חריגים".
יין בירה קפה ואלכוהול
פותחים את הקיץ עם בירה קרומבאכר
קרומבאכר, הבירה הנמכרת ביותר בגרמניה (ע"פ דוח IWSR, גרמניה, 2022), מציעה לרגל פתיחת עונת הקיץ, מארז קרומבאכר PILS, בירת הדגל של מבשלת קרומבאכר.
המארז המעוצב והחגיגי כולל שישיית בקבוקי קרומבאכר PILS וכוס זכוכית ממותגת בנפח 330 מ"ל. קרומבאכר PILS היא בירת לאגר בסגנון פילזנר גרמנית, בצבע זהוב בוהק, המיוצרת ממי מעיינות טבעיים. לבירה ארומות פירותיות ופרחוניות עם רעננות טבעית וטעמי מאלט חלקים וקריספיים, עם אפטר טייסט ארוך ומעט מרירות מאוזנת. מבשלת קרומבאכר נחשבת למבשלת הבירה הפרטית הגדולה ביותר בגרמניה ומובילה את קטגורית הבירה בשוק הגרמני עם למעלה מ-200 שנות ניסיון ומומחיות. 4.8% אלכוהול. מחיר מארז: 32.90 שקלים. להשיג ברשתות השיווק ובחנויות הנבחרות.
Jem’s Beer Factory עם Blueberry Ale בעלת ניחוחות וטעמים קלים של אוכמניות
יום העצמאות עבר ול"ג בעומר מגיע, ואין כמו לחגוג את יום הולדתה של המדינה עם מיטב הבירות הטריות של מבשלת Jem's המייצרת בירה טבעית ואיכותית – לא מסוננת ולא מפוסטרת, בתהליך מוקפד ומקצועי. לקראת החגיגות, משיקה מבשלת Jem'sבירה Blueberry Ale, בירה עם אוכמניות טריות. לבירה החדשה מרירות קלה, ובעלת ניחוחות וטעמים קלים של אוכמניות 7.5% אלכוהול. מחיר: 15 שקלים. מהדורה מיוחדת. ניתן להשיג בסניפי רשת ג'מס בלבד.
להשלמת החגיגה לקראת החג מציעים במבשלת ג'מס לשלב עם הבירה החדשה את שלושת סוגי הבירות המובילות של המבשלה:
Pils – בירה בסגנון לאגר צ'כי בעלת צבע בהיר וזהוב עם טעמי פריחה הדרית, מרירות עשירה. 5% אלכוהול.
Wheat – בירה בסגנון חיטה בווארית בעלת צבע זהוב עם טעם פירותי ונגיעות של בננה וציפורן. 5% אלכוהול.
8.8 – בירה בסגנון אייל בלגי בעלת צבע אדמוני עם טעם מתוק ועשיר. 8.8% אלכוהול.
מחיר: 15 שקלים. להשיג ברשתות השיווק, חנויות נבחרות, ברים ברחבי הארץ וסניפי רשת ג'מס.
בירה אלכסנדר עם מארז מעוצב וחגיגי 4+1 במתנה
לכבוד חגה של המדינה, שידוע גם בשם חג הבירה, משיקים במבשלת בירה אלכסנדר, הבירה הישראלית הטובה בעולם, מארז מעוצב וחגיגי במהדורה מיוחדת. המארז כולל חמישה בקבוקים עם שני סוגי הבירה המובילים של המבשלה: אלכסנדר בלונד ואלכסנדר חיטה ישראלית. ובקבוק נוסף של בירה חזקה 8% שייכלל במארז במהדורה מיוחדת לחג – במתנה!
Blonde – אלכסנדר בלונד, הבירה הנמכרת ביותר של מבשלת אלכסנדר, היא בירה בסגנון אייל אנגלי. הבלונד, זהובה ובהירה עם ניחוח פירותי ואיזון מדויק בין מרירות למתיקות. 5.3% אלכוהול.
חיטה ישראלית – בירת חיטה קלה ומרעננת, החיטה מגיעה משדות הנגב והיא מאוזנת להפליא עם מרירות מעודנת ומורכבות ושכבות נוספות של טעמים וריחות פירותיים שהופכים אותה לבירה שקשה להפסיק לשתות. 5% אלכוהול.
בירה חזקה 8% – בירה זהובה עם ראש קצף לבן, מאלטית, חלקה וקרמית, מתחילה עם מתיקות מרומזת וממשיכה עם מרירות מדויקת, עגולה ומאזנת וסיומת יבשה, בירה שתיה עם טעם של עוד שקשה להבחין שטומנת בחובה 8% אלכוהול. חלק מהאופי המיוחד של הבירה והטוויסט הישראלי נובע משימוש שנעשה בחיטה ישראלית כאחד ממרכיבי הבירה. בירה שכיף לשתות ועושה שמח. 8% אלכוהול.
מחיר מומלץ לצרכן למארז המיוחד 48 שקלים. להשיג בחנויות יין וברשתות שיווק נבחרות.
מסעדות ואוכל
תיירות עין זיוון עם אלקע בר בתצפית לעמק קוניטרה ופרימורדיה לגידול פטריות
תיירות עין זיוון שהפכה למוקד קולינרי עשיר, מזמינה לקראת עונת הקיץ, ליהנות מטעמים חדשים בעסקים קולינריים חדשים שנחנכו לאחרונה בקיבוץ.
- אלקע בר – פודטראק ובר אוכל מקומי, בניצוחו של השף דור אלקלעי ממוקם במצפה רונן על כביש 98, שהוקם לזכרו של רונן גלבוע ז”ל, מצוות התיירות של עין זיוון, הצופה אל נוף עוצר נשימה, של עמק הבוסתנים ומטעי התפוח והדובדבן שבעמק קוניטרה, בצפון הגולן. ניתן להסב בשולחנות עם שמשיות הפזורים לצד הפודטראק או בבר עץ מלא, רחב ידיים, הפונים אל הנוף. השף דור אלקלעי החל את דרכו הקולינרית לפני כעשור במסעדות שף מובילות בתל אביב, בין היתר התמחה בבשר, כאשר תמיד היה בליבו חלום לפתוח בית לאוכל, עם דודו היקר יורם יוסף ז"ל שהתגורר בקיבוץ עין זיוון. בני משפחת אלקלעי החליטו כעת להגשים את החלום, אלקלעי עזב את תל אביב והעתיק את מגוריו לעין זיוון ויחדיו הקימו את 'אלקע בר', המציע מנות המבוססות על הגידולים החקלאיים וחומרי הגלם המקומיים בטרואר המיוחד של הגולן, את הכל אורז השף אלקלעי לכריכי בייגלס בייתי, עם מגוון מילויים ומטבלים הנעשים במקום, לצד סלטים טריים, קינוחים, יינות מיקבי הגולן, בירה מקומית מהחבית, תה מחליטות מקומיות וקפה משובח. בין המנות בתפריט, בייגלס במילויים שונים: פרייד צ'יקן- עוף מטוגן, קלוסלאו, מיונז פסטו, פלפל מוחץץ ורוטב ברביקיו | בקר ג'רסי- שייטל דק ושום קונפי, מיונז, חרדל, חמוצי הבית ורוטב בירייה | פורל מכאן- פורל צרוב, טחינה, סילאן, שמן צ'ילי, פלפל מוחמץ וירקות | פטריות 'פרימורדיה'- סלק מרוקאי, חמוצי הבית | בייגלס עם שמנת, תותים ובזיליקום. עוד בתפריט: פלטת מטבלים: צזיקי, סלק פטה, טחינה לימון כבוש ואריסה | ברי צלוי- גבינה בתנור, דבש חריף, חלת דבש, זעתר וסלט חמוץ | כבד קצוץ- כבד ביתי, קורנישונים, סלטון חמוץ. סלטים: חסה מהכפר- חסות, ויניגרט, גבינת פטה, מיקס אגוזים | קינואה אדומה עם מיקס ירוקים, חמוציות ואגוזי מלך. לקינוח: פנקוטה קורנפלקס, ומוס שוקולד. שעות פתיחה: שלישי- שבת 09:00-16:00. לפרטים טל': 052-6904407
- פרימורדיה Primordia – חווה גידול לפטריות. החקלאים אלכס מרינה וימיאל סמו מקיבוץ עין זיוון, התאהבו בתחום גידול הפטריות, העמיקו את הידע בתורת גידולן והקימו את 'פרימורדיה'- חווה לגידול פטריות מיוחדות, עשירות בטעמים ובעלות יתרונות תזונתיים ובריאותיים. Primordia- הינו שלב בתהליך התפתחות הפטרייה בו נוצרים הניצנים הראשונים של גופי הפרי. כיום מגדלים בחווה 4 זנים עיקריים של פטריות- פטריית 'רעמת האריה'- אשר צורתה המיוחדת שובה את העין ונראית כמעין כדורי שלג ספוגיים אך קשיחים, המדמים רעמה של אריה. הפטרייה המיוחדת עשירה בשמנים בריאים, סיבים תזונתיים, בטה גלוקנים, ויטמינים מקבוצת B, סידן, נחושת, ברזל, אשלגן וסלניום. פטריית 'צדף כחולה'- בעלת טעם עמוק וצבעה כחול, ידועה כמרגיעה את מערכת העצבים ומסייעת במצבי אי שקט, עשירה בחלבון, וויטמינים כגון ניאצין, ויטמין D בטא-גלוקנים וברזל ופטריית 'צדף ורודה', ופטריית 'צדף צהובה', בקרוב ישתלבו זנים נוספים. הפטריות משווקות לעסקי הקולינריה בעין זיוון ולמסעדות הגולן. אלכס וימיאל מקיימים סיורים מודרכים בחווה על אופן גידול הפטריות וייחודיותן, וניתן לרכוש במקום. עלות סיור: 25 שקלים לאדם. הסיור מתאים מגיל 13. בתיאום מראש. שעות פעילות- ראשון- שישי- בין השעות 9:00-14:00. פרטים טל': 052-2824848, 054-6603991
עוד בתיירות עין זיוון: שוק איכרים 'ע"ז-איז מרקט' שפתח את שעריו ויתקיים בימי שישי אחת לשבועיים (השוק הבא ב 5.5), ארוחת הבוקר הטובה בישראל- במסעדת כפר הנופש עין זיוון- הפתוחה לקהל (בהזמנה מראש) ומציעה בופה עשיר, יקב בהט (כשר) בו פיצרייה ומתחם 'BURGER', מאפיית 'מטרלו', 'החומוסייה', פודטראק איטלקי 'דה קוואליטה', מפעל בוטיק לשוקולד 'דה קרינה', 'הבית של אביבה'- ארוחות ביתיות, 'חוות שדה לבנדר' המציעה סלסלות פיקניק עם מטעמים מקומיים, ועוד.
כפר הנופש עין זיוון מציע לינה בבקתות העץ, לזוגות ומשפחות.
לפרטים על כלל אתרי תיירות קיבוץ עין זיוון www.enzivan.co.il/ או טל': 073-7599793
חדר היין החדש בכפר הנופש עין גב מצדיע ליקבים ישראלים
חדר היין החדש במתחם כפר הנופש עין גב, על הכינרת, מזמין את הקהל הרחב לערבי הצדעה ליקבים ישראלים במסגרתם מתארחים יקבים מובילים בארץ, לערב יין בהדרכת הסומלייה המקצועי של חדר היין- עומרי יצחק ויינן היקב המתארח.
חדר היין בכפר הנופש עין גב, עוצב בקו מודרני, עם כבוד לעץ האלון המלא, ממנו מייצרים את חביות היין, במרכזו, שולחן אבירים, ארונות עץ בהם יינות מיקבים בגולן ובגליל, אותם אסף בקפידה הסומלייה עומרי יצחק. המקום פועל גם כ- 'בר יין', וניתן לרכוש יין ואביזרים, ולצידו נפתחה מעדניית בוטיק. תיירות עין גב מציעה בנמל עין גב מסעדת 'מפגש הדייגים' (כשר) ו'מסעדת הדגים', חנות מכירה של דגים טריים, "בית הפרי", פוד טראק פלאפל והמבורגר, ועוד. 'כפר הנופש עין גב' מציע 174 יחידות נופש, מתוכן 59 וילות ים, הנושקות לחוף.
ערבי היין הקרובים שיתקיימו במסגרת סדרת אירוח היקבים- בחדר היין של כפר הנופש עין גב:
18.5 – יקב טרה נובה | 22.6 – יקב סקוריה. עלות ערב יין: 175 שקלים למשתתף/ת -המחיר כולל יין וטאפסים למרכז שולחן לאורך כל הערב. מספר המקומות מוגבל. לפרטים והזמנות: תיירות עין גב- כפר הנופש עין גב – 04-6659800, [email protected]
צרכנות ומבצעים
יער הקקאו ואקים ירושלים עם מארזי חג
דיירי אקים ירושלים לקחו חלק באריזות המוצרים האיכותיים של יער הקקאו תחת הכותרת: השנה כולנו תומכים במי שעבורו – כל יום הוא יום העצמאות.
עליזה גליס, סמנכ"לית הפיתוח באקים ירושלים: "הרעיון מאחורי המארזים היה לחבר את העצמאות של הדיירים לצד העצמאות של המדינה. עמותת אקים ירושלים מקדמת כבר 70 שנה את הנושא של עצמאות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ושילובם בקהילה. השנה החלטנו לשתף פעולה לכבוד 75 שנות עצמאות המדינה במארזי שוקולד בנושא עצמאות. 30% מההכנסות יוקדשו למען אנשים עם צרכים מיוחדים ואנחנו מודים ליער הקקאו על שיתוף הפעולה".
כבר היום כל אחד יוכל להיכנס כבר היום לאתר ולהזמין חבילות אישיות או מתנה למארחים בחג ולהנות משוקולד איכותי המגיע במגוון צורות. לחלק מהמארזים התווספו גם ספלי "ואהבת" למען סובלנות לאחר ולשונה.
יערה קלמנוביץ', בעלת יער הקקאו: "דווקא לקראת יום העצמאות ה75 בחרנו בקונספט של שמחה, אהבה ועצמאות. אנחנו תמיד אוהבים לשתף פעולה עם דיירי אקים ירושלים, זה מעניק למוצרים שלנו, מלבד האיכות, גם ערך חברתי. הדיירים שמחים לקחת חלק ואנחנו שמחים שהם איתנו".
מחירי המארזים 50-240 שקלים וניתן לרכוש באתר
ועדת הכלכלה עם הגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה
ועדת הכלכלה של הכנסת, החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. לפי ההצעה שהוצגה יאסר על ספקי מזון גדולים וקמעונאים גדולים להיות צד להסדר בו ניתנת הנחה לקמעונאי גדול בשל רכישה של מוצר אחר ממוצרי הספק, וכן מוצע לפטור קמעונאי גדול מהגבלות לפתיחת חנויות באזורי ביקוש בהם 55% ומעלה מהמחזור שלו הם מכירות של מוצרים שאינם של ספקים גדולים. עוד מוצע להקפיא מיזוגים בין יצרן גדול או ספק גדול עם יצרן גדול אחר, יצרן בינוני או ספק גדול. בנוסף מוצע שההוראות הללו יהיו בתוקף כהוראות שעה לשלוש שנים, כששר הכלכלה והתעשייה יוסמך להאריכן בשלוש שנים נוספות. עם זאת, במהלך הדיון התייחסו היו"ר ביטן וחברי הכנסת להצעות והציעו להכניס בהן שינויים.
בתחילת הישיבה הציג רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, את הרקע להצעה ואמר כי בפן החיובי בעשור האחרון רמת החיים בישראל עלתה משמעותית. לדבריו, באותה תקופה השכר עלה ב39.1% לעומת המדד שעלה רק ב10.6%, כתוצאה מרפורמות להגברת התחרות שבוצעו לאחר המחאה החברתית. עם זאת הודה ברנס כי יוקר המחייה עדיין גבוה והמחירים בישראל היו אמורים להיות נמוכים משמעותית.
היו"ר ביטן ביקש לדעת איך הצעת החוק תוריד מחירים, ואמר כי זו השאלה העיקרית. ברנס השיב כי כיום 53% מהמוצרים הם למעשה של 10 ספקים גדולים שמנצלים את כוח השוק שלהם מול הקמעונאים. לדבריו, הקטנת כוח השוק שלהם מול הקמעונאים תאפשר לקמעונאים, הפועלים בשוק תחרותי, להשיג הוזלות שיתגלגלו לצרכנים. ברנס הוסיף, כי ישראל היא המדינה הרביעית הכי יקרה, אחרי איסלנד, נורבגיה ושוויץ. לדבריו, ההצעה עוסקת בתחום המזון כי הוא מהווה 18% מהוצאות משק הבית והם גבוהים ב37.5% מממוצע OECD.
לפי המצגת שהציג ברנס, הורדת מחירי המזון והפארם לרמת המחירים הממוצעת ב-OECD יכולה לחסוך עד 7,700 שקל בשנה למשק בית. בהשוואה בינ"ל, רמת הריכוזיות בישראל היא הגבוהה ביות במספר רב של קטגוריות, בהן משקאות מוגזים, מצים, דגני בוקר, אורז פסטה ואטריות, חטיפים מלוחים, ביסקוויטים מתוקים וחטיפי פירות, והשנייה הגבוהה ביותר בגלידות. בעשר השנים האחרונות נתח השוק של עשר הספקים הגדולים נותר יציב ועמד ב-2021 על 53.5%.
הפתרונות, לפי הצעת החוק, כוללים איסור על מיזוגים קונגלומרטיים לספקים ויצרנים גדולים, איסור על קשירה תמחירית והקלות רגולציה בפתיחת חנויות, וכן הקמת ועדה לבחינת צעדים נוספים לצמצום כוח השוק של הספקים הגדולים.
ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה ברשות התחרות, איל שפירא, אמר כי סעיף ההנחה האסורה נועד להתמודד עם הכוח הקונגלומרטי של ספקי המזון, שעלולים לדחוק ספקים קטנים מחוץ לשוק כשקושרים הנחה במוצר אחד שהקמעונאי חייב ברכישת מוצר אחר.
היו"ר ביטן ביקש לדעת כיצד זה ייאכף ואמר: בחג העלו את מחירי כל המוצרים, הכל היה סיפורי פוגי, כל המחירים עלו 9-30%". הוא הוסיף כי גם הצרכן צריך להיות אחראי ואמר כי הוא לא עשה כלום חוץ ממחאת הקוטג', שדווקא הוכיחה שלצרכנים יש כוח אם הם רוצים. ברנס התייחס לכך ואמר כי אין משהו אחד שאם רק נעשה אותו המחירים ירדו.
שפירא הוסיף כי צעד שני הוא האיסור של יצרן גדול או ספק גדול להתמזג עם יצרן גדול אחר, יצרן בינוני או ספק גדול לתקופה של 3 שנים. הוא הסביר כי הממשלה הקימה ועדה לבחינת צעדים נוספים לצמצום כוח השוק של הספקים הגדולים, והכוונה היא למנוע שינויים שייתרו את עבודת הוועדה.
ח"כ דן אילוז אמר כי ההצעה יכולה לפגוע בעסקים הקטנים, וציין כי 3 שנים זו תקופה ארוכה מדי. היו"ר ביטן אמר כי בכוונתו לצמצם את תקופת הוראת השעה, ולהביא את הנושא לבדיקת ועדת הכלכלה ורק אם יתברר שהדבר משפיע על המחירים ניתן יהיה להאריך את התקופה.
שפירא הציג את ההצעה השלישית, ואמר כי היא נועדה לתת לקמעונאים תמריץ למכור יותר מוצרים של יצרנים קטנים ובינוניים, בכך שיוכלו לפתוח חנויות נוספות באזורי ביקוש ללא אישור רשות התחרות, אם לפחות 55% מהמכירות שלהם בחצי השנה שקדמה לכך הם של מוצרים מספרים קטנים ובינוניים.
על כך תהה היו"ר ביטן למה זה לא הפוך ומדוע רשות התחרות לא סוגרת סניפים של רשתות שיווק אם הם לא מוכרים מספיק מוצרים של ספקים קטנים ובינוניים. "אם רשת גדולה לא עומדת ביעד הזה אני רוצה שיסגרו להם סניפים". נציגת שופרסל, לילך דחוח, אמרה כי לא מדובר בסעיף שופרסל וכי שופרסל מאוד עוזרת ליצרנים קטנים. בתגובה זעם היו"ר ביטן ואמר: "אל תספרו לי סיפורים, או שהמחירים ירדו או שאני אטפל בכם בצורה אחרת, וגם אנשי המקצוע צריכים לא רק לתת גזרים אלא גם להפעיל מקלות, אם הם לא עומדים בהוראות לסגור להם סניפים".
עו"ד אלדד כורש, שייצג את התאחדות התעשיינים, טען כי כמעט כל רווחי עליות המחירים הלכו לרשתות הקמעונאיות, ומעט מאוד נשאר אצל היצרנים. לטענתו רווחיות היצרנים בישראל נמוכה בהשוואה ליצרנים אחרים בעולם, וגם אם היא יותר גבוהה בשני אחוז משל היצרן האירופי, אז כל המהלך אולי יוריד את המחיר לצרכן באחוז או שניים.
עו"ד כורש הוסיף כי איסור המיזוגים אין לו אח ורע בעולם, ואמר כי יש מיזוגים פרו תחרותיים כמו קוקה קולה שרכשה את טרה והפכה אותה למתחרה בתנובה ושטראוס. הוא הסביר כי אם האיסור הזה היה בתוקף, אז מחלבת רמת הגולן הייתה נעלמת והתחרות הייתה נפגעת. היו"ר ביטן אמר בתגובה כי צריך לשקול לאפשר מיזוגים חריגים של חברות בפשיטת רגל.
היצרן ליאור לוי, המייצג יצרני תמרוקים ומזון קטנים, אמר כי הריכוזיות בתמרוקים שונה מהריכוזיות במזון. הוא הסביר כי בענף המזון יש כ-2,000 יצרנים ועוד 1,500 יבואנים, בעוד שבתמרוקים יש כ-200 יצרנים ועוד 100-200 יבואנים, אבל מולם יש 4 שחקנים מרכזיים שמחזיקים קרוב ל-70% מהשוק. הוא הוסיף כי בעשור האחרון לא נעשה שום צעד שתמך ביצרנים קטנים ובינוניים.
מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, אמר מנגד כי הרווחיות של הקמעונאים היא בין 2.5 ל-3 אחוזים. הוא הוסיף כי חוק המזון לא עסק בכלל בספקים הגדולים וזו הבעיה. הוא אף הזהיר כי מי שייפגע מסעיף ההנחות יהיו הצרכנים. היו"ר ביטן תהה איך רמי לוי קנה את ישראייר משני האחוזים שהוא מרוויח בסופר.
סמנכ"לית לובי 99, מרב דוד, התייחסה לטענה של עו"ד כורש, לפיה הספקים לא מרוויחים מעליות המחירים, ואמרה: "אם זה לא היה כואב בכיס של הצרכנים זה היה מצחיק. כשמחירי הסחורות עולים הם טוענים שיש להם בעיה ומעלים מחיר, כשמחירי הסחורות יורדים הם ממשיכים להעלות מחיר. השוק כולו התמזג והתמזג והגענו לשחקנים גדולים שאין להם בעיה להעלות מחירים. הביאו רפורמה שלהגיד שקיצצו לה את הכנפיים זו מחמאה. זה עוף שחוט, היה צריך לדבר על פירוק הספקים הגדולים".
היועצת המשפטית של רשות התחרות, עו"ד יעל שיינין, התייחסה לקראת תום הדיון לטענות כלפי איסור המיזוגים ואמרה כי הכוונה הייתה להתמודד עם הקשר הקונגללומרטי בין ספקי המזון הגדולים לקמעונאים באמצעות הסדרי ההפצה של ספקים קטנים. בעקבות טענות התעשיינים הוחלט שהטיפול בנושא ההפצה דורש עוד חשיבה הקימה הממשלה ועדה לעניין, ולכן מה שמבקשת רשות התחרות זה שלא יעשו שינויים מבניים חד צדדיים עד שהוועדה תסיים את עבודתה.
"זה לא קשור לזה שאין לנו כוח אדם או שהרמנו ידיים. רשות התחרות התנגדה בתקופה האחרונה להרבה עסקאות מיזוג, הרשות ביצעה אכיפה ולא הרימה ידיים. הגענו לאיסור הזה כדי לוודא שלא יהיה שינוי מצב חד צדדי בזמן שלבקשת היצרנים אנחנו בוחנים את האיסורים על הסדרי ההפצה. אמרתם שהתכוונו לטפל בהסדרי ההפצה מהר מדי, אז כשלקחים את הזמן אתם אומרים שזה לאט מדי", אמרה. באשר לאישור מיזוגים חריגים אמרה עו"ד שיינין כי הרשות תבחן את זה ותחזיר תשובה לוועדה.
מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, אמר כי הבעיה חריפה והכלים שברפורמה קצת חלשים. לדבריו: "בלי לטפל במונופולים וביבואני הענק שום דבר לא יזוז במחירים של מוצרי הבסיס. הוועדה הממשלתית צריכה להיות בחוק ולא להשאיר אותה ליד המקרה". בתגובה ביקש היו"ר ביטן שלהצעת החוק תיכנס גם התייחסות לוועדה הממשלתית. שטרום הוסיף כי חוק עידוד השקעות הון צריך לעודד גם תחרות מול מונופולים והממשלה צריכה לתקצב סיוע ליצרנים קטנים שנמקים בתחרות מול הגדולים.
היו"ר ביטן ביקש לבחון מספר דברים שעלו במהלך הדיון, בהן לקצר את התקופות של הוראות השעה ולבצע בחינה שיישום ההצעה אכן הביא להורדת מחירים. הוא ביקש לבחון את נושא התניית הנחות כהוראת קבע או לאפשר לשר הכלכלה, באישור הוועדה, הארכה לתקופה ארוכה יותר של עד 10 שנים בתנאי שזה מוריד מחירים. באשר לאיסור המיזוגים ביקש היו"ר ביטן לבחון קיצור תקופת הוראת השעה ולאפשר הארכתה רק אם הממשלה התחילה בהליך חקיקה שלא הסתיים. בישיבה היום לא התקיימו הצבעות ולא התקבלו החלטות, והדיונים יימשכו בשבועות הקרובים.
ועדת הכלכלה עם ביטול הפטור החקלאי מהסדר כובל בענף הפטם
ועדת הכלכלה של הכנסת, ממשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. הדיון היום עסק בסעיף שנועד לצמצם את הפטור שיש לחקלאים בענף הפטם, כך שמגדלי עופות, או גורמים הקשורים אליהם, המחזיקים במשחטה לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל.
רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים, גל ברנס, אמר כי ההצעה יכולה להפחית את יוקר המחייה ממש בטווח הזמן הקצר. הוא הציד נתונים לפיהם במחירי העוף היו שתי עליות מחירים, בשנים 2012 וב-2021, בעקבות הסכמים שמטרתם לתכנן את השוק ולהעלות מחירים. לדבריו, חברות שמחזירות את כל שרשרת הערך עושות הסדר ומנצלות אותו להעלאת מחירים, כך שהן מתכננות הקטנות כמויות.
בתגובה לכך שאל ח"כ אלון שוסטר האם לאוצר יש עדויות על כך שמנסים להרעיב את הציבור, ותהה מה תועיל ההצעה של האוצר אותה כינה "פרועה". ברנס השיב: "מה שנועיל זה שראינו בשנים שלא היה הסדר היו ירידות מחירים". שוסטר השיב כי ההנחות הללו לא מקובלות עליו. ברנס הגיב כי ההסדר יחול רק על הגופים הגדולים בענף, ואם גוף גדול הוא בעל משחטה אסור יהיה לו לתכנן את השוק. "כל הקטנים יוכלו להמשיך כרגיל", אמר. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר בתגובה כי משחטה לא מחזיקה לבד מבחינה כלכלית".
ח"כ ששון גואטה אמר כי יש מגבלות אחרות כמו של התאגיד הווטרינרי, והחקלאים לא אשמים במה שקורה. הוא אף ביקש לתת גילוי נאות ואמר כי ייתכן שיש לו עניין אישי בנושא ובכוונתו לבדוק עם הייעוץ המשפטי לכנסת האם יש להטיל עליו מגבלות.
ברנס הוסיף ואמר כי מאז תחילת הקרטל הרווח של הגופים הגדולים הוכפל, מ-226 מיליון שקל ל-440 מיליון שקל של כל האינטגרציות. ח"כ שלום דנינו ביקש לדעת מי החברות וברנס השיב כי מדובר בחברות שהן חלק מאינטגרציות שעשו הסדר וניצלו אותו להעלאת מחירים. "אם העלייה הייתה בגלל עליית מחירי התשומות לא היינו רואים זינוק ברווח", אמר. הוא הוסיף כי כשבוטל ההסדר, ב-2015, המחירים ירדו.
ח"כ עודד פורר ביקש לראות את המסמך של הכלכלנית הראשית באוצר, עליו מבוססים הנתונים, ואמר כי הוא לא מצליח להבין מי הרוויח את הסכומים הללו. הוא הוסיף כי הנושא מורכב ואגף התקציבים לא בא עם מספיק נתונים ולא ברור מי הגוף החזק שמנהל את האירוע. לדבריו, המגדלים הם הגוף החלש וצריך לחתוך את השרשרת הזאת שהכל בה מתואם ובסוף הצרכן משלם את המחיר.
מזכ"ל ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, אמר כי מי שקובע את המחיר לצרכן הן רשתות השיווק. לדבריו, "התמורה למשחטות יורדת ופער התיווך גדל. אם משחטות היו להיט היה נמצא מי שירצה לקנות משחטה שלאחרונה עמדה לפני סגירה. אף אחד לא רצה לקנות אותה, כי מי שמרוויח הכי טוב והכי בטוח זה רשתות השיווק. המשמעות של ביטול ההסדר היא קריסה של המגלים הקטנים ומיעוט מגדלים ומיעוט תחרות. יהיה הסדר בקריצת עין ויהיו פחות מגדלים. האוצר מתעלם מכך שבין 2009-2012 נפלטו 300 מגדלים".
מנכ"ל המועצה לענף הלול, שמואל לויט, אמר כי הוא מוחה על הקשר בין הסדר כובל לעליית מחיר, וציין כי מ-2012 הייתה עליית מחירי גרעינים בכל העולם והיא הגורם לעלייה. סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, התייחס להצעה ואמר: "להגיד שמשרד החקלאות שבע רצון מהחוק הזה זה לא נכון בכלל". הוא הוסיף כי הוא ושר החקלאות אבי דיכטר רוצים לראות חקלאים מרוצים ומתפרנסים בכבוד, בלי חסמים במשרדי הממשלה.
היו"ר ביטן התייחס לדברים ואמר כי הוא נלחם ביוקר המחייה כל הזמן, אך במקרה הזה יש אינטרסים של שמירה על החקלאות והחקלאים בגבול הצפון. הוא ביקש לדעת האם המהלך אכן יוריד מחירים ואם יש דרך לעשות זאת בלי לפגוע בחקלאים הקטנים. הוא אף אמר כי אם האוצר ורשות התחרות יבטיחו שהמחיר ירד הוא יהיה מוכן ללכת על הצעד הזה. "אם אתם מביאים חוק רק כדי להביא אז אל תביאו", אמר.
ברנס התייחס לכך ואמר כי הוא לא יודע להגיד מה יקרה אני יודע להגיד מה קרה בפעם הקודמת כשבוטל ההסדר והמחיר ירד, והיו"ר ביטן אמר בתגובה: "אתה רוצה שאני אהרוס את כל הענף בלי לדעת למה?". נציג רשות התחרות, צחי ברקוביץ, הגיב כי "כשיש הסדר שקובע כמויות הוא מעלה את המחיר. הסדר כמויות, אלמלא הפטור החקלאי, הוא פלילי".
על כך אמר היו"ר ביטן כי ההסדר מאפשר שיהיו בכלל עופות למכור. ברנס שב ואמר כי עמדת האוצר היא שהסדרים כאלה מעלים את המחיר. היועץ המשפטי של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, עו"ד דוד וינשטיין, אמר כי בלי ההסדר אין זכות קיום. הוא הסביר כי החקלאים מרווחים מעט מאוד, אם בכלל, והמשחטות לא מרוויחות בכלל, ואם נפריד את המשחטות אז הבעלים שלהם ירצה להרוויח והמחיר רק יעלה.
סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק בר, אמר כי עמדתו היא עמדת הממשלה, אך הוסיף כי לא הוא עשה את ההערכות של רשות התחרות והאוצר. לדבריו, "המחיר לסיטונאי ולצרכן עלה בהרבה פחות ממה שעלו תשומות הייצור. בשנה אחרונה יש עלייה במחיר, יש לה קשר לעלייה בתשומות ויכול להיות שגם יש קשר להסדרים כובלים".
החקלאי יעוז אברג'יל אמר כי "לקיבוצים אין בעיה של אמצעי ייצור, כסף, קרקע ומים, והם יוכלו לבנות לולים והמושבים יגדלו חסה. המלחמה בענף היא יומיומית, בלי הפטור הזה אין לנו זכות קיום. שנמות כבר, שיגידו לנו לכו הביתה. קיבוץ בעוטף עזה הוא חצי פרומיל מארגון קניות, זורים לך חול בעיניים, אומרים לך שמחר בבוקר יקנו עוף בזול אבל לא יהיה מה לקנות".
הדיון היום הסתיים ללא הצבעה, והיו"ר ביטן סיכם ואמר: "החוק הזה הוא בעייתי מבחינתנו ויכול להיות שנחליט לפצל את זה מחוק ההסדרים. לא קיבלנו תשובות אם יהיה לזה השפעה בטוחה על הורת יוקר המחייה. אני לא הולך לפגוע בכולם ובסוף המחיר לא ירד. הטענה שהאינטגרציות מאפשרות קיום לענף האוצר צריך להתייחס אליה. החקלאים צריכים לתת הסבר איך קפץ הרווח שלהם בצורה כזו, וברור שזה משפיע על המחיר. תראו לנו שזה לא נכון שאתם מרוויחים מאות מיליונים, כי אם כן אז אנחנו צריכים לנער אתכם באמת. מה שבטוח שהפתרון בענף זה התערובת. מחיר התערובת הוא 60-70 אחוז מהמחיר עצמו. לגבי המחיר שירד שלא היה הסדר החקלאים צריכים לתת תשובה לעניין הזה. אם הסיבה היא הגיונית אז הטיעון של האוצר נופל ואם לא אז הטיעון של האוצר מחזיק. ההגנה על החקלאות בעוטף עזה ובצפון זה אינטרס לתת להם עבודה גם אם המחיר עולה שתי אגורות. הנזק שייגרם למדינה אם לא יגורו שם אנשים הוא מאוד גדול. להחזיר אותם לשם יעלה מיליארדים. מה שבטוח זה שהחוק לא בטוח שישפיע על המחירים, ובטוח שהחקלאים במושבים יפגעו. לא אאפשר לפגוע במושבניקים הקטנים".
שונות
מפלגת 30/40 הגישה את הרשימה ותתמודד בבחירות ה-25 לכנסת ישראל
מפלגת 30/40 קמה על מנת לאפשר למשפחות הצעירות, בני השלושים / ארבעים, עמודי התווך של ישראל, להשפיע באופן ישיר על החיים במדינה, כמי שנושאים בעיקר הנטל, וזאת על בסיס 3 עקרונות:
- מאבק ללא פשרות בבירוקרטיה = המדינה למען האזרח ולא האזרח למען המדינה
- עידוד מירבי של תחרות ושוק חופשי = רק תחרות אמיתית תוריד מחירים
- השקעה בתשתיות הלאומיות = עם דגש על חיבור הפריפריה למרכז
מצע המפלגה מתמקד בחמישה יעדים ברורים: דיור בר השגה, חינוך בר השגה, בריאות בת השגה, תזונה בת השגה ותחבורה בת השגה.
יו״ר המפלגה סטלה ויינשטיין: "אני מאוד נרגשת לבשר על כך, שמפלגת 30/40 שהקמתי יחד עם שותפים אמיצים, תתמודד על הזכות הגדולה לייצג את אזרחי ישראל. שם המפלגה שלנו אומר מי אנחנו ולמען מי באנו לעבוד. בני השלושים והארבעים, המשפחות הצעירות בישראל, הנושאים את עיקר הנטל במדינה. אנחנו עובדים, משלמים מסים, מגדלים ילדים, נאנקים תחת משכנתאות או דמי שכירות, משלמים את חשבונות החינוך שהוא ממש ״לא חינם״, חולמים על קצת תקווה, ומובלים שוב לקלפי כמו עדר. במקום שיתנו לנו תשובות על הבעיות שלנו, דורשים מאיתנו להצהיר על נאמנות לגוש. זאת לא דמוקרטיה. זאת עבודה בעיניים והאשמת הקורבן. לא אנחנו אשמים בכך שכבר בפעם החמישית הפוליטיקאים עסוקים בלריב מי ינהל את המדינה, ואילו הבעיות והצרכים שלנו הם לא יותר מרעשי רקע.
ועוד דבר חשוב: אנחנו באים לא רק להיאבק למען עתיד הילדים שלנו, אנחנו מבקשים לסגור חשבון גם בעבור ההורים שלנו. ניסו לתייג אותי כמפלגת ״עולים״. עליתי לארץ בגיל 6 ואני אכן דוברת רוסית. אם נשפוט לפי זה, אז כולנו ״מפלגות עולים״. רובנו עולים או בני עולים או נכדים של עולים. את המדינה היקרה שלנו הקימו עולים. אנשים בדיוק כמו אימא שלי, כמו ההורים של רבים מאיתנו, שבאו לכאן ושילמו מחיר יקר כל כך למעננו. עכשיו, זה בידיים שלנו לדרוש את מה שהגיע להם ולא קיבלו, כי פוליטיקאים רבים עשו קריירות מפוארות על הגב שלהם, בזמן שההורים שלנו עבדו ולא צברו ותק לפנסיה, לחלקם אין עד עצם היום הזה קורת גג. 30 שנה זה מספיק זמן כדי לומר בבירור: מפלגות העולים – נכשלתן.
אני בטוחה שרבים מחבריי הצברים, בני הדור שלי, מזדהים עכשיו עם המצוקה הזאת, וכל אחד חש אותה במלוא העוצמה בחיים שלו: כולנו משלמים חשבונות מטורפים על מזון בסיסי, על חינוך הילדים, על הדיור, כולנו לא באמת חיים, אלא שורדים, כי ישראל יקרה לנו כל כך, תרתי משמע.
יש לנו רשימה מופלאה של אנשים אמיצים שכבר הוכיחו את עצמם כל אחד בתחומי העשייה שלו, ולכל אחד יש מסר ברור משלו. אנחנו יודעים לעשות את העבודה בכנסת לא פחות טוב מכל אלה שכבר בפעם החמישית שולחים אותנו למשחק הריאליטי המופרך הזה. ומבטיחים לנו הבטחות סרק שהנה, עכשיו זה יסתדר. איך יסתדר? כמו שהסתדר עד עכשיו?
הגיע הזמן שנדאג לעצמנו. כולנו ביחד. לדיור, לחינוך, לבריאות, לסל הצריכה ולתחבורה. נדאג לזה כולנו יחד, לפני שיהיה מאוחר מדי.
שותפיי ואני נעשה בימים אלה כל מאמץ, כדי לפגוש כמה שיותר אזרחים, לענות על השאלות, להציג את עצמנו ואת תוכנית הפעולה שלנו, ולבקש את אמון הציבור.
השנה החדשה בפתח, מי ייתן ותהיה לנו שנה טובה, שנה של לקיחת גורלנו בידינו, שנה שבה נגיד לעצמנו שחייבים לנסות. עכשיו, זה בידיים שלנו, כי ישראל יקרה לנו".
כלכלה
ועדת הכלכלה – יוקפאו מיזוגים של ספקים גדולים עם ספקים קטנים ובינוניים
ועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. בדיון עסקה הוועדה בסעיפים בנושא צמצום כוח השוק של ספקים, לאחר שבישיבות הקודמות חלה התקדמות מסוימת. היו"ר ביטן פתח את הישיבה והזכיר כי הוא מצפה מהאוצר להביא תוך זמן קצר רפורמה שתטפל גם בנעשה ברשתות השיווק.
עוד הזכיר היו"ר ביטן כי בדיונים הקודמים עסקה הוועדה בשאלת גודלם של הספקים שלא יוכלו להתמזג, וכן בסעיף שיאפשר הקלות בפתיחת סניפים לרשתות שיווק שימכרו 55% ממחזור המכירות מוצרים של יצרנים קטנים ובינוניים. נציג האוצר, גל ברנס, התייחס לכך ואמר כי חשוב לעצור את המיזוגים כדי לאפשר לוועדה הממשלתית שהוקמה להציג מסקנות מבלי שיהיו שינויים בשוק בזמן הזה.
מנכ"ל טמפו, ג'ק בר, טען כי ההצעה תביא להקפאת כל הפעילות העסקית לשנתיים, והיו"ר ביטן הזכיר כי הוועדה אפשרה לחרוג מכך במקרים בהן לא תהייה השפעה על התחרות או במקרים של מיזוג חברה חדלת פירעון. בר הוסיף וביקש כי ההקפאה לא תחול גם במקרים שיש למיזוג השפעה מיטבית על התחרות.
נציג רשות התחרות, איל שפירא, הגיב לכך ואמר כי תיקון כזה ייתר בפועל את החקיקה. הוא הוסיף כי אפשר להעלות את ההגבלה ברף העליון כך שתחול על ספק גדול לפי חוק המזון, כך שהחברות הקטנות יוכלו להימכר רק לחברות בינוניות, כאלה שהמחזור שלהן עד כ-320 מיליון שקל, אבל לא להימכר לחברות הגדולות. היו"ר ביטן אמר כי אפשר לקצר את הוראת השעה משנתיים לשנה וחצי, כדי לזרז עוד יותר את פעילות הוועדה הממשלתית.
ח"כ מאיר כהן אמר כי הוא מכבד את טמפו, אבל הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה שלא לטפל ביוקר המחייה. בר השיב כי הם הראשונים שיש להם אינטרס להוריד את יוקר המחייה. כהן השיב: "זה לא האינטרס של חברות המזון בישראל, ממש לא. זה נחמד שאתם באים עם סיסמאות אבל אתם חלק מהמשוואה ואין לכם אחריות להורדת יוקר המחייה".
עוד סיפר ח"כ כהן, כי רעייתו לקחה את נכדתם לטיול בפריז ונכנסה לרשת שיווק לקנות מברשת שיניים, ושאלה אותו למה בפריז זה עולה 50% פחות. עוד אמר כהן כי הוא תומך בקיצור הוראת השעה לשנה וחצי. היו"ר ביטן אמר כי הכוונה היא לתת לממשלה הזדמנות, באמצעות הוועדה הממשלתית לעניין הריכוזיות, לטפל בכל הבעיות. הוא הוסיף כי גם הציבור צריך לשנות גישה, והזכיר בהקשר זה את מחאת הקוטג'.
עו"ד אלדד כורש, המייצג את התאחדות התעשיינים, הזהיר שההגבלות יעלו את המחיר ואמר כי הדבר דומה למישהו ששבר את היד ושמים לו גבס על הרגל. "לא רק שלא טיפלו בבעיה, עכשיו הוא גם צולע", אמר. הוא קרא להגביל מיזוגים רק עם ספקים גדולים מאוד, כאלה שמחזור המכירות שלהם מעל מיליארד שקל, וטען כי החברות הבינוניות יכולות לחולל תחרות. באשר לרף התחתון אמר עו"ד כורש, כי מחזור של 25 מיליון הוא נמוך מדי ומדובר בחנות מכולת.
היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי צריך לעצור את הריכוזיות, ומאחר שיש השתלטות של חברות על כל השוק אין תחרות. הוא שב וקרא לתת הזדמנות לוועדה הממשלתית לקבל החלטות, והזכיר כי יימסר דיווח לוועדת הכלכלה. הוא הוסיף כי הסכים לקצר את משך ההקפאה, ואמר כי הוא לא יודע, למשל, אם היה נכון לאפשר בעבר את מיזוג שטראוס ועלית והכוונה היא לא לחזור על טעויות עבר.
עוד דרש היו"ר ביטן התייחסות לגבי טיפול ברשתות השיווק. נציג האוצר ברנס התייחס לכך ואמר כי בוועדה הממשלתית יבחנו כל שרשראות הערך, אך הוסיף כי הוא לא יודע להתחייב על הצעת חוק כזאת או אחרת.
נציגת התנועה לאיכות השלטון, עו"ד תמר באום, התייחסה גם היא לסעיף הנוגע לרשתות השיווק ואמרה כי התמריץ המוצע לא טוב מאחר שהוא כולל גם מכירות של המותג הפרטי, ולכן לא יגדיל בהרבה את המוצרים של הספקים הקטנים והבינוניים על המדף. ברנס השיב כי אם נוציא את המותג הפרטי הסעיף לא יהיה רלוונטי.
היו"ר ביטן אמר כי כל עניין רשתות השיווק צריך בחינה רצינית ולא טלאי על טלאי, הוא הכריז על הפסקה בדיון בניסיון להגיע להסכמות, ושב ודרש מהאוצר להתייחס לכך.
לאחר ההפסקה הציג היו"ר ביטן את הסיכומים, לפיהם איסור המיזוג יחול על חברות שהן ספק גדול, עם מחזור של מעל כ-320 מיליון שקל נכון ל-2021. בנוסף המחזור המינימלי יעלה ל-30 מיליון שקל, כך שחברות גדולות לא יוכלו להתמזג עם חברות שמחזור המכירות שלהן מעל 30 מיליון שקל נכון ל-2021. הוא הוסיף כי בעוד 7 חודשים תקבל הוועדה דיווח על היישום, ואם יהיו לכך השלכות שליליות ביקש שהאוצר יפעל לתיקון המצב.
לפני תום הישיבה קרא היו"ר ביטן שוב לאוצר להתייחס גם לנושא הטיפול ברשתות השיווק, ובמסגרת הוועדה הממשלתית להביא המלצות לא רק בעניין הספקים. הוא אף ביקש כי חברי הוועדה הממשלתית ישמעו, באופן חריג, גם את חברי הכנסת, ואמר כי הם לא פחות חשובים מכל שאר הגורמים. הוא הודיע כי ההצבעה תתקיים בתחילת השבוע הבא, לאחר שיפורסם נוסח הכולל את התיקונים לאחר ההסכמות.
ועדת הכלכלה עם הקלה על ייבוא פירות וירקות ותמיכה ישירה לחקלאים
ועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), ותחל לדון בפרק כ"א העוסק בחקלאות. הישיבה התמקדה בסעיף שנועד להקל על ייבוא פירות וירקות, תוך קביעת עקרונות וכללים לתהליך אישור הייבוא ממדינות שונות ומתן רישיונות ליבואנים.
את ההצעה הציג רכז כלכלה, תעשייה ותיירות באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, שאמר כי ההסדר עוסק בהורדת יוקר המחייה. לדבריו, "מדובר בשוק של 21 מיליארד שקלים, 3% מהוצאה של משק בית בישראל זה על פירות וירקות. מחירי הפירות עלו ב21% ומטרת ההסדר היא לשפר רגולציה בתחום היבוא על מנת לייבא יותר פירות וירקות לארץ, ישנם מוצרים שלא נמצאים היום על המדף, לדוגמה אפרסקים, אז המטרה שיהיו פירות וירקות כל השנה, בעונה ולא בעונה".
יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי הוא מסכים להצעה, אבל משרד האוצר שכח את התמיכה הישירה בעוד שהמכסים כבר יורדים. ברנס הוסיף וציין כי נעשה שיח משמעותי מול משרד החקלאות וההצעה מובאת בהסכמה, וכוללת מתווה שנועד למנוע כניסה של מזיקים שיפגעו בפירות, בירקות ובצומח בכלל. היו"ר ביטן התייחס לפיצוי ואמר כי הוועדה לא תוותר על התמיכה הישירה ואם העניין לא יסתדר הוא יביא את ההסכם כהצעת חוק. "הסכום של הפיצוי מופיע בתקציב, ואם יעבדו עליכם בעיניים אנחנו יודעים מה לעשות", אמר.
"לפי ההצעה יהיה הליך חדש שעיקרו שמשרד החקלאות יבחן פירות וירקות בעולם ומה התנאים לייבוא שלהם, כך שאם מישהו רוצה לייבא ענבים מאפריקה עליו לפנות למשרד החקלאות לעשות הסדר. משרד החקלאות יקבע מה התנאים לייבוא נכון ובטוח, ויבואן שיוכל לעמוד בתנאים הללו יוכל לייבא באופן תדיר את הפירות, עיקרי ההסדר זה שיעשה מיפוי במשרד החקלאות, בתחילה לייבוא פירות וירקות יותר משמעותיים מבחינה משקית. בנוסף נחריג פירות וירקות מסוכנים במיוחד, כאלה שבייבוא שלהם יש סיכון משמעותי לפגיעה בצומח. פירות וירקות אלו יישארו בהסדר".
סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, אמר כי המדיניות היא לאפשר ייבוא, אבל לא כל דבר ולא בכל מחיר ולא בכל מיסוי. לדבריו, "יש דברים שיכולים להרוס ענפים שלמים, כפי שהיה בענף השום, ואנו חרדים מכך. אני כן אומר שאנחנו בהחלט רוצים לפתח עוד ועוד דברים".
מנהלת השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, שלומית ציוני, הסבירה כי המשרד הגדיל תהליך חדש שנקרא הערכת סיכונים. לדבריה: "בנינו תהליך שנקרא מיפוי עולמי. בניגוד לתהליך הקלאסי שבו אנו עונים בצורה לא אקטיבית לבקשות יבואנים, בתהליך הזה אנו עושים בחינה פרו אקטיבית על בסיס מאגרי מידע. התחלנו לפני כשנה בפיילוט וראינו שיש לשיטה עקרונות ותוצאות משמעותיות מהירות".
היו"ר ביטן שאל האם תהייה לזה השפעה על המחירים וסגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטאט, העריך כי תהייה לזה השפעה על המחיר בהרבה מוצרים.
ח"כ שלי טל מירון אמרה כי צריך לבחון אם כדאי לקבוע יעדים ליבואנים שקיבלו רישיון, בהם יצטרכו לעמוד. ח"כ מטי צרפתי הרכבי אמרה כי היא מודאגת מכך שהחקלאות תהפוך מערך ציוני לעסק כלכלי ויהיו לכך השלכות על חיסול ענפים. היו"ר ביטן הזכיר כי הפיצוי לחקלאים אמור לטפל בבעיה. ח"כ אלון שוסטר אמר כי צריך להפסיק את ההתעללות האיטית והעקבית בחקלאים ולהגיע להסכמה בעניין התמיכה הישירה. ח"כ שלום דנינו אמר כי אם הוקצה לכך תקציב של 760 מיליון שקל, צריך שזה יהיה בכנות.
הממונה על רגולציה ויחסי חוץ משרד החקלאות, דפנה טיש פיגנבוים, הסבירה כי אנשי המקצוע קובעים חלופות לצמצום הסיכונים – איזה טיפולים, אזורי גידול נקיים ופעולות נוספות שאפשר לבצע על המוצר. ח"כ פורר ביקש לקבוע לוחות זמנים, ציוני השיבה כי המיפוי קורה כל הזמן והוא מתפרסם ברגע שמאשרים יבוא ממדינה מסוימת. לדבריה, שר החקלאות, אבי דיכטר, עמד על זה שתהייה התייחסות לאמנת שירות. ח"כ פורר ביקש דיווח לוועדה כל חצי שנה על המיפוי, והיו"ר ביטן אמר כי הדיווח צריך להיות אחת לשנה אך השר לא מוכן ולכן בכוונתו לבחון את הנושא.
אמיתי התייחס לכך גם הוא, ואמר כי אם רוצים יותר שירות אז צריך להוסיף 20 תקנים לאגף הצומח ואז לא תהייה בעיה. ח"כ פורר אמר כי אמנת שירות לא תענה על החשש שהוא מעלה. היו"ר ביטן ביקש שאמנת השירות תפורסם חצי שנה לאחר פרסום החוק.
ח"כ פורר הביע במהלך הדיון חשש שההליך יתעכב ויפגע בייבוא. ציוני התייחסה לכך, ואמרה כי לאגף הצומח אין שום אינטרס למשוך זמן, ואנשי המקצוע באגף באים כדי לעשות עבודה מקצועית. ח"כ שוסטר הוסיף כי משרד החקלאות נכנס בהסכמה להליך, כשהוא מאזן בין הצרכים השונים, צריך לתת לו צ'אנס.
ח"כ פורר אמר כי כדאי לשמוע מיבואנים כמה זמן זה לוקח להם לקבל תשובות. הוא הוסיף כי יש לו תחושה שרוצים להסוות פה משהו והציג אותו ככזה שכאילו עושים משהו עבור הורדת יוקר המחייה. היו"ר ביטן אמר כי הוא מתכוון לוודא שהחוק ייושם, והודיע כי בעוד שנה תתכנס הוועדה לבחון את היישום.
ח"כ פורר שב וחזר על הדרישה להזמין קבוצה של יבואנים, לשמוע מהם על הקשיים. בעקבות זאת התפרץ דובי אמיתי לדבריו וביקש שיציגו גם את שורת הרווח שלהם. ח"כ פורר זעם ושאל את מי מייצג אמיתי ומה הרווח שלו, והדבר עורר חילופי דברים קשים בין השניים. פורר הוסיף כי "ההיסטריה שבא הוא נמצא מעידה על הכוונה והרצון לייצר הסתרה, לא סתם אני פה, אני מכיר את התהליך ויש פה חשש אמיתי", אמר.
היו"ר ביטן ביקש להזכיר לח"כ פורר כי כבר הודיע שהוועדה תעקוב אחר היישום ותוודא שהחוק ימומש. במהלך הדיון היום סיימה הוועדה לקרוא את הצעת החוק, וההצבעה עליו תתקיים בימים הקרובים.
בשורה לתעשיית התעופה הישראלית
רשות התעופה האזרחית (רת"א) חתמה על הסכם עם רשות התעופה האזרחית של בריטניה, במסגרתו הבריטים יכירו בתהליכי הרישוי של כלי הטיס וחלקיהם המיוצרים בישראל.
ההסכם החדש, שנחתם בלונדון, יאפשר לרשות התעופה האזרחית (רת"א) לראשונה להעניק רישיונות לכלי טיס ומוצרים תעופתיים שיוכרו גם בבריטניה, ללא צורך ברישוי נוסף מצד הבריטים. ההסכם מתייחס גם לכלי טיס בלתי מאויישים ומאפשר מתן רישוי אזרחי לכלי טיס אלה בבריטניה. במקביל, רשות התעופה האזרחית הישראלית תכיר ברישוי שניתן לכלי טיס וחלקיהם המיוצרים בבריטניה של רשות התעופה האזרחית הבריטית, ללא צורך ברישוי נוסף של רת"א.
בריאות
מיוחד לעובדי הוראה – איך מכניסים את הגוף לכיתה?
בעידן הטכנולוגי בו אנחנו מתקשרים בעיקר דרך המסכים, אנחנו שוכחים שהלמידה כולה מתבצעת בגוף, באמצעות החושים, התנועה במרחב וההתנסות. בפועל, לא רק שאנחנו לא נותנים מקום לגוף בלמידה אלא אנחנו מתייחסים אליו כאל גורם מפריע ("תפסיקי לדבר" / "תפסיק לזוז" / "אתם מרעישים"). כך אנחנו גורמים להפרדה מלאכותית בין גוף, נפש ותודעה ובלי כוונה פוגעים גם בצרכים וגם ביכולות שלנו. פגיעה התורמת לריבוי מקרי התסכול והאלימות במערכת החינוך.
מתוך תפיסה הרואה בגוף את המקור הראשון לחוויות של הצלחה, ביטחון, קשר ותקשורת עם הסביבה – התפתחות העצמי – התפתחה תפיסה המחזירה את הגוף אל תהליך הלמידה. תכנית "פריזמה – מכניסים את הגוף לכיתה", רואה במערכות הגוף חלק בלתי נפרד מהתהליכים הקוגניטיביים, החברתיים והרגשיים בחיי היומיום. מטרת השיטה היא להעניק לאנשי חינוך כלים לבניית נוכחות אישית וחברתית בעזרת ידע וכלים מגוונים מעולמות הטיפול והתרגול שהותאמו לציבור הרחב.
מודל העבודה מבוסס על מגוון תחומי מחקר וטיפול: חקר המוח, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, רפואת ילדים ופסיכולוגיה חינוכית כמו גם על שיטות אימון גוף כדוגמת יוגה, מחול, מדיטציה ועוד, בהלימה למטרות החינוך 2030 OECD.
בקורס ההכשרה של "פריזמה" מקבלים אנשי ההוראה כלים המאפשרים שיפור אווירה ושיח בבית הספר, העלאת המוטיבציה ללמידה, שיפור הקשב של כלל התלמידים בכתה וכלים להעצמת תחושת המסוגלות.
הקורס בנוי מעשר יחידות מקוונות א-סינכרוניות ללמידה עצמאית, ערכת כרטיסיות מלווה לשימוש אישי ובכיתה, ראיונות עם נשות מקצוע מובילות ממגוון מקצועות הטיפול והמחקר, מגוון סרטוני העשרה והרחבה, משימות יישומיות ותהליך רפלקטיבי.
הקורס צפוי להיפתח בתחילת חודש מאי. עלות הקורס לאחר סבסוד לעובדי הוראה – 380 שקלים (במקום 1050 שקלים ). עלות ערכת הכרטיסיות 85 שקלים + משלוח. לרישום באתר התוכנית: https://ganat-prisma.org/, ליצירת קשר – [email protected]