עיר שהיתה העשירה בטירול תודות למרבצי המלח והכסף ||| עיר שחשיבותה ההיסטורית פחות מוכרת במחוזותינו אבל שווה להכיר וליהנות גם מיופיו של המקום ||| המטבעה החשובה באירופה שבגלגולי ההיסטוריה יצרו את מטבע הדולר ||| מסלול מי מלח היסטוריHistorischer Solewanderweg ||| סיור בין רחובות הנפחים, מנעולנים, שוק, חבתנים וסמטת התליינים ||| כל הפרטים ומסלולי הטיול בהמשך…
Where to hell is hall
שקיבלנו את ההזמנה לבקר 48 שעות בהאל בטירול, פתחתי גוגל למצוא איפה בכלל נמצאת האל ומה כתוב עליה למטיילים הישראליים. מה שמצאתי מאד הפתיעה אותי – האל נמצאת בסה"כ 8 ק"מ מזרחית לאינסברוק ובאמצע הדרך בין אינסברוק ומרכז המבקרים המקסים של סוורובסקי, ועל הביקור בהם כתבתי כאן. במהלך עשרות הפעמים שהייתי באינסברוק והסביבה, חלפתי על פני השלט המורה לפנות להאל בכל פעם בדרכי לאינסברוק ומעולם לא התייחסתי אל המקום בעל ההיסטוריה הכל כך ארוכה ושהיה פעם חשוב הרבה יותר מאינסברוק בטירול. קראתי מעט על המקום (באנגלית או גרמנית כי בעברית מעט מאד כתוב על האל אין טירול) ונעניתי להזמנה בלי הרבה ציפיות.
בירת המלח של הטירול
המילה הקלטית למלח היא Hall ומכאן שמם של ישובים רבים בהרי האלפים האוסטריים כמו הלשטט Hallstatt הקסומה או Hallein הסמוכה לטירת המלח זלצבורג ואפילו בין שטוטגרט לנירנברג בגרמניה נמצא את Schwäbisch Hall.
מהמאה ה-12-13 פעל מכרה מלח גדול בעמק המלח Halltal מצפון להאל והמוצא מהמכרה להאל הפך לישוב אבסם Absam. המבנה הראשון במכרה המלח הוקם בשנת 1272 בהוראת הרוזן מיינהרד השני Meinhard II, כאשר בוץ מלח או נכון יותר – תמלחת, הוזרם מהמכרה עמוק בהרים, בצינורות עשויים עץ, לאורך נתיב של 10 ק"מ אל תנורי האידוי בהול. חשיבותה של תעשיית המלח, שייצאה סחורות עד לשווייץ, ליער השחור ולעמק הריין, באה לידי ביטוי גם בסמל של האל, בו נראים שני אריות אוחזים בחבית מלח. חיש מהר האזור בכלל והאל בפרט זכו בפריחה כלכלית עד ששריפה בשנת 1447, כילתה חלקים נרחבים בצפון העיירה שעצרו במעט את התפתחות העיר. בשנת 1477 האל קיבלה את זכות להטבעת מטבעות, כאשר המטבעה של אזור טירול הועברה להאל.
פעם ראשונה בהאל בטירול
עזבנו את איסברוק, עליה סיפרנו כאן, ואחרי נסיעה קצרה הגענו למלון פארקהוטל ParkHotel בעל המבנה המיוחד – 2 מגדלים של חדרי אורחים, כאשר המגדל החדש והעגול משכן בו חדרים שהנוף נשקף מהם לכל עבר וללא כל הפרעה. לאחר התארגנות קצרה פגשנו את המדריכה שלנו שאיתה יצאנו לטיול טבע בפארק הלאומי קרוונדלNaturpark Karwendel שהוא הפארק הלאומי הגדול בטירול, למרגלות הרי הנורדקטה – שרשרת ההרים הסוגרת מצפון על העמק שבו זורם נהר האין Inn.
שביל מי מלח היסטורי Historischer Solewanderweg
נסיעה קצרה הביאה אותנו לחניות בכניסה לשמורה ולמסלול שבחרנו – במסלול בעמק האל Hallertal בו עולים בשביל רחב ומתון לאורך נתיב הוצאת המלח מהמכרות לעיר המלח האל. החניה לתחילת המסלול נמצאת בכתובת: Halltal 16, 6067 Absam . במהלך הסיור, שבקלות אפשר גם לעשות אותו עצמאית בעזרת השילוט המצוין שיש בכניסה לשמורה או המפה כאן.
לאורך המסלול יש שרידי מכרות המלח וצינורות הולכת בוצת המלח לבריכות היבוש בהאל, שפעלו במשך כ- 700 שנים לאורך העמק. לאחר 5 ק"מ הליכה מגיעים למטה הקצינים Herrenhäuser שם אפשר גם לנוח ולשתות קפה, בירה ואף לאכול לפני הדרך חזרה אבל יותר מכך, אפשר להיכנס לראות ולהתרשם ממנהרות כורי המלח König-Max-Stollen שהיא אחת מ- 8 מנהרות הכרייה שיש בעמק. יש לציין שבמסלול זה עולים כ- 700 מטרים גובה ממפלס החניה ועד מטה הקצינים ההיסטורי. זו הליכה של 2-3 שעות הלוך ושוב לאוסטרים קלי הרגליים אבל קחו בחשבון שזה ייקח לכם כ-4 שעות ויש להצטייד במים בהתאם. אפשר כמובן להאריך את הטיול בפנייה לשבילים היוצאים מהשביל הראשי, שמסומנים היטב אבל שימו לך שמשך ההליכה יהיה לכם לפחות 50% יותר מהזמן האוסטרי המצוין על השילוט. פרטים נוספים כאן… ומסלול השביל מסומן 36 כחול במפה מעלה.
העיר העתיקה Altstadt
חזרנו למלון בהאל לנוח מהצעידה במסלול הטבע המקסים של שביל מי המלח ההיסטורי שכל כך נגיש שלמדנו אודותיו רק עכשיו. לאחר מנוחה קלה יצאנו לטיול של אחה"צ בין חומות העיר העתיקה, כשהמלון שלנו (8 במפה) ממש סמוך לחומת העיר.
במאות ה-15 וה-16 הייתה האל Hall in Tyrol אחת הערים החשובות ביותר באימפריה ההבסבורגית ומבנים רבים מהתקופה הזאת מפארים את העיר העתיקה של האל כולל החומה השלמה שמקיפה את העיר העתיקה ונותרה בשלמותה גם אחרי 500 שנים ויותר.
התחלנו את הסיור ברחוב Agramsgasse שמשמעות שמו מספרת מה היה כאן כי בלטינית Agrumen זה ירקות – זה היה שוק הירקות של האל בימי הביניים. משם פנינו לרחוב Arbesgasse ששמו מגיע מהמלה הגרמנית העתיקה לקטניות – Arbes. לקראת סוף הרחוב רואים בצד ימין את רחוב המנעולנים Schlossergasse ובהמשך "רחוב הקטניות" מגיעים לכיכר העיר Stadtplatz (7) כאשר מצד מערב רואים את מגדל הפעמונים והשעון של כנסיית סנט ניקולס ובו גם שעון המורה על מצב הירח באותו לילה (מסומן בעיגול) – בהחלט שעון ייחודי למקום (9).
הצד המערבי של הכיכר נמצא בית העירייה Rathaus (10) שלכבודנו נפתח אולם האירועים ספון העץ שבו נערכות חתונות בני העיר, שלאחר הטכס יוצא הזוג המאושר למרפסת הצופה על הכיכר לקול תשואות האורחים ובני העיר האחרים. בכיכר נמצאת גם הקונדיטוריה המפורסמת בשל המתכון הסודי שלה Konditorei Weiler שם תוכלו לרכוש ולאכול האלר טורטלן טירולי Haller Tört'ln.
מכיכר העיר יורדים מעט לכיוון הנהר ופונים שמאלה לרחוב Mustergasse שהיה הרחוב שבו התקיימו טכסי החניכה – Pass Muster, לחיילי העיר. בסוף הרחוב נמצא מנזר הלב הסודי Stiftskirche Herz-Jesu-Basilika (15) ואם תכנסו לכנסיה תראו תמיד מספר נזירות בלבוש לבן מכף רגל ועד ראש, שידועות כשתקניות – הן תמיד ממלמלות תפילה בין אם הן בתוך הכנסייה או מחוץ למנזר אבל אסור להן לדבר. ירדנו במורד התלול לכיכר עם מזרקה (14) שממנה יוצאים 2 רחובות מעניינים. הימני הוא רחוב Salvatorgasse שנקרא כך משום שבשנת 1890 פרצה שריפה שכילתה את הכנסייה שהיתה כאן – כנסיית סנט סלבדור. עד אותה שריפה הרחוב היה השוק של העיר (לא ירקות וקטניות) ונקרא מהמאה ה-13 ועד השריפה – Marktgasse. הרחוב השני הוא Schmiedgasse שהיה מקום מושבם של נפחי הברזל ומסגרים. מהכיכר שמאלה עוברים בסמטה Schergentorgasse שכשמה כן היא – הדרך לעמוד התלייה שהוצב בשער העיר בקצה הסמטה. משם חוצים במעבר תת קרקעי לכיוון מגדל טירת האסג Burg Hasegg שם היתה המטבעה המפורסמת של האל (2) עם המוזיאון שקיים בה היום. סיפורו של המטבעה של האל שהפך לדולר בהמשך. בצידו המערבי של המוזיאון שוחזר גלגל העץ שהונע ע"י מי הנהר לשובת הטבעת מטבעות הכסף של העיר. מערבית למרכז המידע לתיירים נמצאים המבנים ששימשו לאגירת המלח לפני המשלוח על סירות או פרדות לרחבי הקיסרות.
הרחוב הסמוך למחסני המלח נקרא Pfannhausstrasse כלומר רחוב בית תנור הייבוש שלשם היה מגיע צינור העץ שהזרים את בוצת המלח מהמכרות במעלה ההר – 10 ק"מ צפונה משם. הבוצה יובשה בתנור והמלח היבש הוכנס לחביות עץ שאוחסנו במחסנים ומשם לשוק. החבתנים Fassbinder פעלו וייצרו את החביות ברחוב הסמוך – Fassergasse כלומר רחוב החביות. מרכז המידע לתיירים מארגן סיורים שבועיים ברחבי העיר העתיקה החשובה כל כך וכמעט לא ידוע למטייל הישראלי. פרטים והצעות בקישור…
מגרוש לטאהלר
בסמוך להאל עם מרבצי המלח, התגלו גם מרבצי כסף שהשריד האחרון של תעשיית כריית הכסף של הטירול נמצא עד היום במכרה הכסף בשוואץ Silberbergwerk Schwaz. בשנת 1486 ייצרה המטבעה של האל את מטבע הכסף הגדול Guldengroschen שהיה המטבע האחיד הראשון באירופה. במאה ה-16, נבנתה מטבעה אוטומטית חדשנית ראשונה בעולם, שפועלת על כוח זרימת מי הפשרת השלגים בהרים מעל האל. גלגל הנעת המטבעה שוחזר לאחרונה ופועל מחדש.
עד שנת 1518 הוטבעו מטבעות כסף במשקל דומה של כסף, כמו משקלו של הגולדנגרושן של האל ובכך למעשה מטבע עם תכולת כסף זו הפך לסטנדרט של ערך כספי של מטבע שנשקל במתכת הכסף. הגדילו לעשות בממלכת בוהמיה Bohemia, שנשלטה אז יחד עם הונגריה על ידי לאיוש השני Ludvík Jagellonskýכשהטביעו מטבע כסף גולדינר – בגודל פיזי דומה אך הדפסה מעט גסה יותר שנקרא בגרמנית יואכימשטאלר Joachimsthaler על שמו של יהויקים, אביה של מריה הבתולה, שדמותו הוצגה על המטבע יחד עם האריה הבוהמי והוטבע במקום בשם זה סמוך לקרלובי וארי, צ'כיה של ימינו. מטבעות דומים החלו להיטבע בעמקים שכנים עשירים במרבצי כסף, כל אחד נקרא על שם העמק כלומר Tal המסוים שממנו הופק הכסף. עד מהרה היו כל כך הרבה מהם עד שמטבעות הכסף הללו התחילו להיות ידועים יותר כטאלר Tahler בגרמנית או טולאר Tolar בצ'כית.
מטאהלר לדולר Tahler to Dollar
מטבע ה- Guldengroschen התקני היה במשקל אחיד של 29.232 גרם כאשר התקן היה שהוא מכיל 88% כסף וקראו לו ברחבי האימפריה הרומית הקדושה Heiliges Römisches Reich הטולר של הרייך Reichstale שנקרא בשמות קרובים גם בהולנד rijksdaalder,
סקנדינביה daler וספרד Dólar español וכך עם גלי ההגירה לעולם החדש – אמריקה, הפך המטבע המקומי לדולר המוכר לנו. הסיבה העיקרית היתה רצון המתיישבים בעולם החדש של צפון אמריקה להיות עצמאיים מהאוצר של השליטים האנגליים ואימצו את הדולר. מכאן חשיבותה של האל בטירול כמקור המטבע האחיד העולמי בכלל והדולר בפרט.
