סיטרואן C5 איירקרוס 1.5 ליטר, דיזל Shine-PK בדרכים ||| ביקור נוסטלגי בעמק השלום ||| בלב שמורת טבע שהיא אתר אונסק"ו ||| נסיעה בדרך נופית לא מוכרת בין גלעד לאלונה ||| חוויה רכה ושקטה עם סיטרואן ||| כל הפרטים והרשמים בהמשך…
סיטרואן C5 איירקרוס טורבו דיזל
הפעם יצאנו לנסיעת מבחן עם ה-SUV של סיטרואן, בגרסת מנוע 1.5 ליטר, טורבו דיזל. כבר בכניסה לרכב ניכר הדמיון הרב בסביבת הנהג, לרכב תאום של פיג'ו עליו נסענו בעבר.
מרחב פנימי גדול ומרווח הן לנהג והן לנוסעים ליד ומאחורי הנהג. מאחור שלושה מושבים נפרדים ונוחים מאוד, שכל אחד מהם ניתן להזזה ושינוי זווית המסעד, שזה בהחלט סידור נהדר כאשר הרכב בתפוסה מלאה.
פרצנו בנסיעה צפונה עם סייגים לגבי יכולת הפריצה של רכב בעל מנוע דיזל והופתענו. סיטרואן ציידו את ה-5C במנוע זריז יחסית לדיזל ובעל עוצמה שבאה לידי ביטוי גם על כביש 6. לא נספר על המהירות אבל נתוני היצרן המהירות המרבית היא 188 קמ"ש ולא פחות חשוב זה היותו חסכוני וירוק לסביבה עם דרגת זיהום אוויר 7 בלבד – כל הכבוד.
פארק רמת מנשה
בחרנו הפעם את הפארק שכולם עברנו לידו מספר פעמים בין אם נסענו על כביש 6 צפונה או על כביש 66 יקנעם-מגידו או אפילו כביש ואדי ערה. הפארק נוצר והוכרז בשתוף פעולה בין קק"ל והמועצה האזורית מגידו שיזמו מהלך שתכליתו שימור אופיו של האזור. המסגרת להשגת המטרה הוכרז על חבל ארץ רמת מנשה, המשתרע על כ-81,000 דונם, כשְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית Biosphere reserve. בשנת 2011 הכיר אונסק"ו בפארק רמות מנשה כשמורה ביוספרית רשמית (אחת משתיים שיש בישראל) ושמה בישראל מרחב ביוספרי רמות מנשה. מרחב ביוספרי הוא מרחב השומר על איזון מושלם בין האדם לטבע, למען הדורות הבאים. בתחום הפארק כלול יער אורנים וחורש ארץ ישראלי גדול, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה, כמו גם שישה יישובים כפריים (מושב עין העמק והקיבוצים גלעד, דליה, רמת השופט, עין השופט ורמות מנשה). בשטח הפארק זורמים נחל השופט, נחל שלף, נחל התנינים ועוד, שרובם ככולם שופעים מים בתקופה זו של השנה ולאחר הגשמים הרבים שהיו לאחרונה.
הכניסה הראשית לפארק היא בכביש 66 ליד סימון הק"מ 28 אבל יש כניסות נוספות שחלקן רק לאופניים או רק לרכב 4X4 (מבת שלמה). פרטים באתר קק"ל…
עבר וטבע עשיר
בשטח הפארק נמצאים גם תל זאריק ושרידי עֵין אֶל־גַ'רְבָּה עם ממצאים המעידים על התיישבות לפני 5000 שנים ויותר (חלק מהממצאים מוצגים במוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ הזורע הסמוך) וכן וראשית ההתיישבות, כגון ג'וערה ומערת הפלמ"ח עליה כבר סיפרנו.. שמו הערבי של האזור הוא בלד א-רוחה بلد الروح שמשמעות השם היא ארץ הנפש או הרווחה, או מנוחה, מביא לידי ביטוי את האופי הנוח ורגוע של רמת מנשה. נראה כי בעבר הייתה רמת מנשה כולה מכוסה בחורש ים תיכוני של אלוני תבור שרובם הושמד במהלך השנים ורק שרידים ממנו נמצאים באזור קיבוץ גלעד. קק"ל פועלת להשבת היערות ולהגדלת שטח אלוני התבור באמצעות זריעת בלוטים של אלוני התבור. נטיעות של יערות מכסים כ-30,000 דונם משטח הפארק כאשר תחילת הנטיעות היתה עוד לפני 100 שנים ע"י ראשוני קיבוץ משמר העמק, וכיום עצים אלה הם מהיערות הוותיקים ביותר שנטועים בישראל.
לאורך הנחלים הזורמים בפארק, צומחים עצי ערבה מחודדת ושיחי פטל קדוש וכן ריכוזים של עץ אולמוס שעיר שהוא נדיר בישראל. בשדות שבהן מתקיימת רעייה שולטת צמחייה עשבונית, ובולט בענפיו הגבוהים והמצהיבים השומר הפשוט.
חורף ואביב פורחים
בחורף ובאביב הופכת רמת מנשה למשטח פורח שמזמין אלפי מבקרים כל סופ"ש וחג. גבעת הרקפות שעל יד קיבוץ גלעד שבר כאן את כל השיאים בעושר הפריחה שבו ואילו בעמק השלום, הנמצא במרכז הפארק, מכסים את האדמה מרבדים ססגוניים של כלניות, נוריות, עיריונים, איריסים סחלבים ופרחים נוספים. האזור משופע גם בחיות בר בשל אופי השטח הפתוח כגון: צבאים, תנים, חזירי בר, שועלים, זוחלים, ציפורים ועוד.
C5 בטבע
הנסיעה בדרכים המשובשות והכבישים הגליים של פארק אמת מנשה בואכה יעדינו, חלקה ומהנה כשיושבים בסיטרואן בעל המוניטין של רכות ונוחות, ואמנם ה- 5C לא מאכזבת ויותר מכך. עצם היות הדגם SUV גבוה בשילוב עם מערכת מצוינת של בולמי זעזועים PHC מעניקים ליושבים ברכב (ולא רק לנהג), נוחות ורכות של נסיעה בטבע.
בנוסף, רמת הרעש ואופי הצליל של מנוע דיזל כמצופה שונה ואמורה להיות גבוה יותר. בכל זמן הנסיעה הרגועה בשטח, בשקט של הטבע, לא קיבלנו כל צליל גבוה מידי ולרוב נהנינו משיוט חרישי למדי, וגם כאשר הוא נשמע הוא אינו רועש או מציק באמת. בנוסף, המנוע הזה מפתיע באופי הפעולה החלק שלו. גם בעליות שלעיתים תלולות משהו, הוכיח המנוע שמפיק 130 כ"ס צנועים, ביצוע חלק וללא צורך ללחוץ על דוושת התאוצה רק חצי כוח.
עמק השלום לפני 40 שנים
בשנות ה-80 של המאה שעברה, הגיע שמוע לאוזני על מקום שנקרא עםק השלום, והדרך היחידה להגיע אליו היא בדרך עפר משובשת לאורך נחל השופט ע"י קיבוץ הזורע. באחד השבתות אזרנו אומץ ויצאנו עם הסימקה שהיתה לי מהעבודה (הרי זה הרכב שטח הנפוץ ביותר בישראל – רכב צמוד של עבודה) ואכן ביציאה מהיער נגלה לנו עמק עם חווה קסומה במרכזו. לא טרחנו להפריע את מנוחת הגרים במקום וסיפור המקום נגלה לנו רק שנים אח"כ. הפעם החלטנו לחזור לחווה המיוחדת בעמק השלום.
סיפורו של חלום
באביב 1960 הזדמנו לגבעה שעל גדות נחל השופט, 2 גרמנים מכת אוהבי ישראל: השופט ד”ר אוסקר אדר יחד עם חברו אדריאן. השניים רכשו את חלקת הקרקע הפרטית והניחו אבן ראשונה לחווה, שלימים קיבלה את השם עמק השלום. בניגוד לבעלי נכסים אחרים הם הציבו במקום שלט גדול שבו נכתב "הכניסה מותרת", והזמינו מטיילים להיכנס לשבת, לאכול ולקטוף פירות וכמובן לשמע את סיפורם. אוסקר, החליט לקבוע כאן את משכנו לאחר חיפוש עצמי ורוחני, חיפוש שהחל בגרמניה, נמשך במזרח הרחוק והסתיים בישראל. בשנת 1964 הצטרף לאוסקר ואדריאן חוקר תנ"ך נוצרי אוסטרי בשם הרמן בצנר, חבר בקהילת ידידי אנוש שהאמינה שאחרית הימים קרבה ותהייה בסוף המאה ה-20 במגידו היא ארמגדון Armageddon הסמוכה למקום. עפ"י בצנר וידידי אנוש, בעמק יזרעאל תהיה מלחמת גוג ומגוג לפני סוף העולם. ברבות השנים נתגלעו חילוקי דעות על רקע דתי בין אוסקר להרמן. בשנת 1967 אוסקר עזב את עמק-השלום, התגייר, שינה את שמו לאשר ועבר לחיות בירושלים. ד”ר אשר אדר נפטר בשיבה טובה בשנת 2011. הרמן בצנר נותר לבדו בחווה והמשיך לעבד את החווה, אם כי מידי תקופה היו מגיעים למקום מתנדבים צעירים מגרמניה, לעזור לו. בשנת 1972 הצטרף לחווה יוסף אלישע (יוזף שמידט) מצ'כיה, גם הוא חבר בכת ידידי אנוש, והשניים המשיכו במסורת קבלת הפנים הלבבית. יוסף והרמן, נוצרים חוקרי תנ”ך, אוהבי ישראל, האמינו כי על עם ישראל לחזור לערכי תורת ישראל: נתינה, אהבת הארץ, בניית הארץ ועבודת ה’. כמו כן האמינו כי שיבת ציון והגאולה השלמה תתרחש רק כאשר ישוב עם ישראל לדרכי התורה.
לעת זקנה תרמו השניים את המקום למועצה האזורית מגידו וציוו את המקום לפעילות אשר תתרום לעם ישראל, לזקוקים לעזרה ותשמור על הצביון האקולוגי של המקום. בשנת 2000 אלישע שם קץ לחייו ואילו בצנר (שהגיע למקום באמונה שאחרית הימים תהיה בשנה זו) נפטר בגיל 99.
החל משנת 1995 מפעילה עמותת לטם מרכז הדרכה בטבע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בעמק-השלום ובכך ממשיכה לקיים את החווה החקלאית ולפתוח את שעריה למטיילים הרבים הפוקדים את האזור.
נחל השופט
נחל השופט הוא אחד מנחליה הבולטים של רמת מנשה. נחל השופט הוא נחל איתן, הזורם בכל ימות השנה הודות למעיינות הנובעים לאורכו, ביניהם: עין ריחאניה, עין פורר ועין חשרת. יחד עם זאת לאחר מספר ימי גשם, מתגברת זרימת הנחל והוא מתמלא בבריכות קטנות עם מים צלולים. הנחל נקרא על שם השופט היהודי האמריקאי- יוליאן מק שהיה נשיא ההסתדרות הציונית האמריקנית ועל שמו נקרא גם הקיבוץ רמת השופט. הנחל מתחיל דרכו במרום רמת מנשה בין היישובים רמת השופט ועין העמק ומסתיים בהישפכו אל נחל הקישון שבעמק יזרעאל. בדרכו יוצר הנחל מפלים קטנים ומרשימים בזרימתם בעיקר לאחר הגשמים.
לאורך הנחל הוקם שביל נגיש עם מסלול קצר באורך כ-1.5 ק”מ. המסלול הקצר הוא מסלול נגיש ופשוט המתאים לכל המעוניין לבלות כשעה קלה בחיק הטבע. תחילת המסלול בחניון חרובים. מהחניון יוצא שביל שמתחבר במהרה לאפיק הנחל ומלווה אותו לכל אורכו. בדרך נקודות עניין רבות ומקומות ישיבה מוצלים לצד הנחל הזורם. לאחר כ-1 ק”מ, מגיע השביל לטחנת קמח יפה וממנה עולה בחזרה אל דרך עפר, בסמוך לבית הקברות של קיבוץ הזורע. בהגיענו לדרך העפר נבחין במשטח סלע לבן ובוהק ולפניו שלט המורה כי הגענו אל “עין חשרת” המכונה גם עין אמי. נחצה את דרך העפר ונתרשם ממי המעיין המתועלים אל בריכת איגום קטנה. המים נקיים וניתן לשכשך את הרגליים בימי קיץ חמים. בנקודה זו ניתן לסיים את המסלול במידה והשארנו רכב בסמוך למעיין. אפשרות נוספת היא להמשיך מהמעיין בגשר עץ (כ-7 דקות הליכה) המוביל בחזרה אל רחבת החניה שבחניון חרובים.
המסלול הארוך דורש 2 כלי רכב ואורכו כ-7 ק”מ. תחילת המסלול כחצי ק”מ דרומית לכניסה למושב עין העמק (כביש 672 המטפס ממחלף אליקים לכיוון ישובי רמת מנשה). בצידו הצפוני של הכביש נבחין במפרץ קטן ובסימון שבילים אדום. לאחר הליכה של כק”מ וחצי, נגיע אל בריכה קטנה מוקפת צמחייה- זוהי בריכת עין ריחאנייה. משם נמשיך עם השביל בסימון שבילים אדום לכל אורך הדרך. בדרך מספר נקודות עניין ובהן: מקטע קטן של מפלוני מים, בהם ניתן לשכשך, גלעד קטן לזכר אפרים טיקטון ואלעזר גורנגולד וחוות עמק השלום. בסמוך לחוות עמק השלום נגיע לנקודת פיצול שבילים. שביל אחד המסומן בכחול מוביל לכיוון המושבה יקנעם. אנחנו נמשיך בסימון השבילים האדום, עד שנגיע לעץ אלון גדול העומד לבדו. ניתן לשבת וליהנות מצילו של העץ המרשים. אזור זה מכונה רמת השניים. לצד עץ האלון נבחין בשביל אפר המסומן בכתום (סימון השבילים של פארק רמת מנשה). נמשיך עם שביל זה עד שנגיע לשביל הנגיש של נחל השופט המתחבר לחניון חרובים. מנקודה זו נוכל להמשיך על פי ההסבר של המסלול הקצר עד לעין אמי. (ראו הסבר במסלול הקצר).
לנחל התנינים עם C5 איירקרוס
לאחר ביקור ונוסטלגיה בעמק השלום (ביקור בחווה דורשת תאום מראש וזאת רק לאחר עידן הקורונה) שמנו פעמינו לחלקו הדרומי של פארק רמת מנשה, וכמובן שבחרנו דרך נופית נהדרת לבחון את הסיטרואן 5C בדרך העולה ומתעקלת ממשמר העמק ועד קיבוץ גלעד שבדרום רמת מנשה.
פתולי הדרך העולה מערבה מקבוץ משמר העמק כלל לא הורגשו וסוסי הפרא שתחת מכסה המנוע עם תיבת ההילוכים הטיפטרוניק 8 מהלכים משכו אותנו חיש מהר ועם אחיזת כביש ויציבות נהדרים. שלל אביזרי הבטיחות בהם מצויידת ה-5C של סיטרואן כוללים 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, זיהוי הולכי רגל, בקרת סטיה מנתיב עם היגוי אקטיבי, זיהוי כלי רכב בשטח מת עם היגוי אקטיבי, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת עייפות, 5 כוכבים במבחן ריסוק, ABS, EBD, BAS, בקרת יציבות אלקטרונית שמעניקים לרכב דרגת בטיחות מצוינת – 7 מתוך 8 המקסימאלית.
קיבוץ גַּלְעֵד
הקיבוץ הוקם בשנת 1945 על ידי גרעין של חברי תנועת הבונים ותנועת החלוץ מגרמניה שהתארגן ע"י גיורא יוספטל בשנת 1938 סמוך למאורעות ליל הבדולח. גיורא וסנטה יוספטל היו חברי הקיבוץ ולימים היא ח"כ והוא שר בהנהגת המדינה הצעירה. לפני שמגיעים לקיבוץ נמצא בצד מזרח את גבעת הרקפות שהיא יעד פופולרי למטיילים, בעיקר לפני ט"ו בשבט ופריחת הרקפות. יש לציין שהגבעה מכונה גם יער רגבים מהסיבה שהחורשה שעל הגבעה ניטעה בידי חברי גרעין קיבוץ רגבים במהלך מלחמת השחרור שם ישבו לפני שעברו למושב הקבע שלהם.
נוסעים לפארק אלונה
בסוף הירידה לפני קיבוץ גלעד, כשרואים בצד מזרח לכביש את גבעת הרקפות, מיד לאחר שעוברים את נחל ניל"י פונים ימינה בכביש המוליך מערבה (לבית העלמין של קיבוץ גלעד). ממשיכים בכביש עד שיש פניה ימינה בדרך עפר למפלי נחל רז תנינים. מיד בהמשך הכביש פונה פניה חדה שמאלה ועולה לגבעה שבהמשכו פניה ימינה לדרך עפר מסומנת בשם דרך נוף גלעד. לאורך הדרך שלל פינות מנוחה ונוף שבימים אלה בשיאו – הכל ירוק, שקט ורגוע.
המשכנו בדרך העפר שמתאימה לכל SUV ולא צריך 4X4 (אבל לרכב משפחתי נמוך), וירדנו עד לדרך שמגיע לכביש 6 ומשם פונים דרומה במקביל לכביש 6 לכיוון מושב גבעת ניל"י. חוצים את נחל תנינים ולאחר העלייה בין הכרמים והמטעים מגיעים לפניה לכביש 6533 שמובילה לגשר מתחת לכביש 6, ובהמשך חוצים את נחל תנינים פעם נוספת בואך מושב עמיקם.
פארק אלונה ומי קדם
פארק אלונה הוא פארק טבעי קטן של חורש ים תיכוני שמשתרע ממושב עמיקם ועד בת שלמה בשטח המועצה האזורית אלונה. בסמוך נמצא אתר מי קדם שהוא אתר ארכיאולוגי מיוחד במינו. במי קדם ניקבת מים תת-קרקעית שנחצבה ע"י הרומאים לפני כ- 2000 שנה במטרה להוביל מים מהאזור לקיסריה, שהייתה אחת מערי הנמל הגדולות והחשובות במזרח הקדום. מתכנני מפעל המים הקדום כל כך, לקחו בחשבון את הפרשי הגובה, אילוצי פני השטח, והגיאולוגיה של האזור וניצלו באופן מקסימלי את כמויות המים, זרימתם ואיכותם. המים שימשו לשתייה, רחצה, חקלאות, תעשייה בתי מרחץ ועוד. הסיבה להקמת אמת המים לקיסריה היא כי באזור אלונה נמצאים מקורות מים רבים כמעיינות, נביעות ונחלים. את המים רצו הרומאים להעביר לעיר קיסריה, לכן הם בנו מפעל מים מרשים הכולל רשת תעלות, מנהרות, צינורות חרס ואמות מים.
מעין צברין נחצבה נקבה תת קרקעית שאורכה כ- 6 ק"מ. בהמשך זרמו המים בתעלה נמוכה מאבן לכיוון שוני, בנימינה של ימינו, ומשם הובלו על גבי אמת מים הנקראת גם אקוודוקט. מערכת המים חוצה במנהרה את רכס הכורכר מתחת לכפר ג'אסר א זרקה וממשיכה לעיר קיסריה על גבי אמת המים. אורכה של מערכת המים 23 ק"מ. המים זורמים בעזרת כוח המשיכה. גובה המים יכול להגיע מכף רגל ועד הירכיים בהתאם לעונת השנה וכמות המשקעים שהיו לפני הביקור במקום.
במקום נערכו עבודות שחזור, בהן שוחזרה נקבה באורך של כ-280 מטר מתוך 6 ק"מ. אל הנקבה ניתן להיכנס בליווי הדרכה מטעם המקום. הנקבה חשוכה לגמרי וכדאי ורצוי להצטייד בפנסים, בגדים נוחים ונעליים המתאימות להליכה במים. לנקבה שתי נקודות יציאה, האחת באמצע הדרך, והשנייה לאחר 200 מטרים.
חזרה הביתה וסיכום
בדרכנו מפארק אלונה יכולנו ליהנות ברוגע ממערכת המולטימדיה המקורית שנשלטת מההגה וכוללת מסך מגע “8 ולחשוב על הימים הבאים יהיו קצת יותר מורכבים בבית בשעת נעילה בבית. יש לציין שהסיטרואן 5C כוללת דיבורית BLUETOOTH, ממשק CarPlay בעל קישור הטלפון למערכת המולטימדיה, חיישני חנייה קדמיים ואחוריים הכוללים תצוגה גרפית, מצלמת חנייה אחורית הכוללת “מבט על” וירטואלי על הרכב וקווי גבולות החנייה, שילוב COLOR PK בהתאם לצבע הרכב והרבה תאי אחסון פנימיים לטובת כל יושבי הרכב.
ה-5C דיזל בעלת תאוצה 0-100 קמ"ש 10.6 שניות. מהירות מרבית 188 קמ"ש (לא בדקנו אבל…). נפח תא מטען 720 ליטר מרווחים ונוחים. עפ"י היצרן צריכת דלק עירוני 24 ק"מ לליטר בינעירוני 28 ק"מ לליטר ואנחנו עם הרגל הכבדה מצאנו כ-15 ק"מ לליטר שהם הרבה יותר טוב מכל SUV שבחנו בשנים האחרונות. ראוי לציון מגבלת ראות שלא אהבתי והיא שדה הראיה המוגבל מהחלון האחורי (הרגשה כמעט כמו נהיגה במשאית) ולמי שלא מורגל לנהיגה תוך שימוש תדיר במראות צד, זה בהחלט מפריעה.
סיטרואן C5 איירקרוס 1.5 דיזל Shine Pack נמכר עם 5 שנות אחריות, במחיר 180,000 שקלים.
