שנת 2020 בשמורות הטבע והגנים בישראל

סיכום מידע ונתונים של רשות הטבע והגנים לשנת 2020 ||| מה צופנת לנו שנת 2021 ||| השפעת הקורונה על מספר המבקרים באתרים ודירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים המבוקשים בשנת 2020 ||| שיאי ספירות חיות בר בצל הקורונה ||| 3 מיני צמחים חדשים התגלו השנה לראשונה בישראל ||| תנופת שימור, פיתוח ופתיחת אתרים חדשים ||| כל הפרטים בהמשך…

תיירות וטיילות ישראל 2020

בצל מגפת הקורונה, היעדר התיירות הנכנסת וההגבלות לאורך השנה – נרשמה ירידה חדה במספר המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. במהלך שנת 2020 (סיכום מינואר עד אוקטובר כולל) טיילו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 5,408,282 מטיילים (ישראלים + תיירי חוץ). זאת לעומת 10,574,192  מטיילים בתקופה המקבילה אשתקד (ינואר-אוקטובר 2019). נתון זה משקף ירידה חדה של 49% בביקורי המטיילים באתרים. ירידה חדה זו נובעת בעיקר מהיעדר תיירות נכנסת החל מחודש מרץ 2020 ומתקופות הסגר המלא בחג הפסח וחגי תשרי, בהם נרשמים בימים כתיקונם שיאי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומים, וכן בשל הגבלת מכסות המבקרים באתרים נכון גם לימים אלו בצל הקורונה.

בשנת  2020 מספר המטיילים הישראליים שביקרו בשמורות הטבע  ובגנים הלאומיים עמד על 4,699,421 מטיילים לעומת 7,489,659 מטיילים בתקופה המקבילה ב-2019. נתון זה משקף ירידה חדה של 37% .

מספר המטיילים מקרב תיירי החוץ עמד על 708,861 בלבד (רובם ככולם בחודשים ינואר-פברואר) לעומת 3,084,533 מטיילים בתקופה המקבילה אשתקד. נתון זה משקף ירידה חדה במיוחד של 77% בביקורי תיירי החוץ. דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים המבוקשים ביותר לשנת 2020 (ישראלים ותיירים):

• הגן הלאומי אשקלון עם כ- 300,000 מטיילים  (ירידה של 25% לעומת אשתקד)
• שמורת הטבע הבניאס עם כ- 299,000 מטיילים (ירידה של 51%)
• הגן הלאומי קיסריה עם כ-292,000 מטיילים (ירידה של 66%)
• שמורת הטבע עין גדי עם כ-272,000 מטיילים (ירידה של 53%)
• הגן הלאומי מצדה עם כ-232,000 מטיילים (ירידה של 75%)
• הגן הלאומי ירקון עם כ-182,000 מטיילים (ירידה של 43%)
• שמורת הטבע תל דן עם כ-166,000 מטיילים (ירידה של 51%)
• הגן הלאומי גן השלושה עם כ-162,000 מטיילים (ירידה של 54%)
• שמורת טבע דור הבונים עם כ-144,000 מטיילים (ירידה של 13%)
• שמורת הטבע נחל שניר עם כ-139,000 מטיילים (ירידה של 42%)

אתרי רשות הטבע והגנים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים בשנת 2020:

• הגן הלאומי אשקלון עם כ-300,000 מטיילים
• שמורת הטבע הבניאס עם כ-236,000  מטיילים
• שמורת הטבע עין גדי עם כ-217,545 מטיילים
• הגן הלאומי קיסריה עם כ-191,000 אלף מטיילים
• הגן הלאומי ירקון עם כ-182,000 מטיילים

דירוגים אלו אינם כוללים את הגנים הלאומיים חוף פלמחים ואתרים שהכניסה אליהם ללא תשלום כגון אתר הטבילה קאסר-אל-יהוד ועוד.

• מנויי מטמון: בשנת 2020 נרשמה עלייה במספר מנויי מועדון מטמון של רשות הטבע והגנים שעומד נכון לעתה על כ-118,000 בתי אב. (לעומת 106 אלף אשתקד)

חניוני לילה בטבע

נכון לשנת 2020 רשות הטבע והגנים מנהלת 17 חניוני לילה בתשלום בפריסה ארצית, מגן לאומי חורשת טל שבצפון ועד חי בר יוטבתה שבדרום. זאת בנוסף לעוד כ- 130 חניוני לילה שאינם בתשלום ברחבי הארץ. בשנים האחרונות הרשות השקיעה רבות בשדרוג החניונים והנגשתם לכלל האוכלוסייה, לרבות התאמת חלק מחניוני הלילה גם לציבור שומר שבת בהם החניונים: אשקלון, מצדה מערב, חוות משמר הכרמל, מקורות הירקון והבשור (אשכול) אליהם נוסף השנה גם הגן הלאומי אכזיב. כל זאת בשאיפה לשנות את תרבות הנופש בחיק הטבע והפיכת הלינה בטבע לחוויה ערכית, ידידותית ושווה לכל נפש. בשנת 2020 (ינואר-נובמבר)  נרשמו ברשת חניוני הלילה (בתשלום) כ-200,000 אלף לינות. זאת בהשוואה לכ- 400 אלף לינות בשנת 2019. בסקר שביעות רצון בקרב הלנים בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים מצביע על שביעות רצון גבוהה מאפשרויות הלינה המוצעות ומרמת השירות.

אתגרים, יוזמות ושת"פ בשמורות הטבע והגנים הלאומים

רשות הטבע והגנים פעלה במספר ערוצים וקידמה יוזמות שנועדו לאפשר למטיילים הישראלים לחזור ולטייל בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, באופן בטוח וחוויתי עד כמה שניתן, בהתאם להנחיות התו הסגול. במסגרת זו התקיימו שיתופי פעולה מיוחדים עם משרדי מממשלה וארגונים משיקים, שהיטיבו עם המטיילים ועם מגוון אוכלוסיות וענפים שנפגעו אף הם מהשפעות הקורונה. בין פעולות ויוזמות אלה:

• הקמת מערכת טכנולוגית מתקדמת לתיאום ביקור מראש בשמורות הטבע והגנים הלאומיים: מערכת זו הושקה עם היציאה מהסגר הראשון כחלק מהתו הסגול שגובש בהובלת רשות הטבע והגנים לביקור בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. נכון להיום בוצעו במערכת כבר למעלה מ-900,000 הזמנות עבור למעלה מ-3 מיליון מבקרים. בימי שיא נרשמים באתר האינטרנט של הרשות למעלה מ-10,000 משתמשים בו זמנית עם קצב של 100 הזמנות בדקה.
• התאמת שעות הפעילויות בשמורות הטבע והגנים הלאומיים לשעות הנוחות והנעימות בימי הקיץ: מאמץ כלל ארגוני של הרשות שהקיף את מרבית השמורות והגנים הלאומיים במסגרתו הותאמו שעות הפעילות כך שניתן יהיה לטייל בקיץ בשעות הנעימות של היום וגם בשעות הערב אחרי שעות העבודה. מהלך זה זכה להיענות רבה מצד ציבור המבקרים ושביעות רצון גבוהה במיוחד בזכות העצמת חווית הביקור וגיוון השעות באתרים.
• פרויקט נושמים תרבות: פרויקט בשיתוף משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס, שנועד לסייע לאמני הרחוב שנפגעו מאד בשל הקורונה ולהעצים עוד יותר את חוויות הביקור של המבקרים בגנים הלאומיים. במסגרת פרויקט זה נערכו בחודש אוגוסט מופעים קטנים במספר סבבים ובפינות שונות כדי לייצר חוויה אך גם לשמור על הנחיות התו הסגול ולמנוע התקהלויות. בפרויקט הושקע תקציב כולל של 1,200,000 שקלים תוך העסקת כ- 700 אמנים ונגנים ב 10 אתרים נבחרים. הפרויקט סיפק פרנסה נדרשת לאמנים וחוויה תרבותית ואומנותית מלהיבה ומשעשעת באוויר הפתוח למבקרים. כ- 80,000 מבקרים זכו ליהנות ממופעים אלו ורמת שביעות הרצון מצד המבקרים היתה גבוהה במיוחד.
• סדרת סיורי חינם עם מורי דרך בשיתוף ומימון משרד התיירות: במהלך יולי אוגוסט בוצעו סיורים מודרכים לקהל הרחב באתרי רשות הטבע והגנים  ובערים במטרה  לספק עבודה ופרנסה למורי הדרך וגם לסייע לעסקי תיירות נוספים הסמוכים למסלולי הטיול. במהלך חודשים אלו יצאו לדרך כ- 200 סיורים , הועסקו כ-100 מורי דרך, וכ- 4,000 איש השתתפו ונהנו מהסיורים. בעקבות ההצלחה,  משרד התיירות בחר להמשיך את הפרויקט עם רשות הטבע והגנים ובימים אלו הפרויקט מורחב ומוגדל משמעותית בכ- 10 מיליון שקלים למעל 5,000 ימי הדרכה.
• המשך פרויקט "שלישי בטבע": סיורים מודרכים לאזרחים ותיקים גם בצל הקורונה בשיתוף המשרד לשיוויון חברתי: סיורים אלו שהחלו עוד לפני הקורונה הפכו למשמעותיים עוד יותר עבור האזרחים הוותיקים ששיוועו לצאת לטייל בטבע בצורה מהנה ובטוחה. בחודש מאי השנה התקיימו למעלה מ- 200 סיורים בהשתתפות  4,000 אזרחים ותיקים. בעקבות ההצלחה וההיענות הרבה  נחתם הסכם חדש להמשך הפרויקט בתקציב 750,000 שקלים הכולל עוד כ 600 סיורים שיוצעו בקרוב לאזרחים הוותיקים.
• סדרת סיורי "מאחורי הקלעים" בהובלת עובדי רשות הטבע והגנים. על פי הנחיות התו הסגול. סיורים והדרכות בנושאי ארכיאולוגיה, טבע ונוף עם סיפורים מרתקים מהזווית האישית והמרתקת במיוחד.
• "טבע זום אין": סדרת חוויות והזדמנויות צילום מעניינות במיוחד לצלמים חובבים ומקצועיים במבחר שמורות וגנים לאומיים: צילומי זריחה בגנים הלאומיים ארבל, מצדה וכורזים. צילומי זריחה, עופות מים ומאקרו בשמורת עין אפק החל מהשעה 05:30. צילומי שקיעה של האגם והמבצר הקדום בגן הלאומי ירקון תל אפק. צילומי שקיעה ושלכת בגן הלאומי עין חמד. צילומי בוקר ושעות הזהב בשמורת הטבע חי בר כרמל. חוויות אלו משכו מבקרים וצלמים רבים שנהנו מחוויה עוצרת נשימה ויוצאת דופן.
• מיזם פסיפס (טקסים משפחתיים בגנים הלאומיים) תופס תאוצה בצל הקורונה: עם היציאה מהסגר הראשון ופתיחת האתרים (מאי 2020), הרשות חזרה להפעיל את מיזם "פסיפס", תוך התמודדות עם ביקוש הולך וגדל לטקסים, בעיקר טקסי חופה, המתקיימים בשטח הפתוח והבטוח יותר ולפי ההנחיות. לצורך כך נפתחו מספר אתרים חדשים לקיום טקסים (קיסריה, עין חמד, יחיעם, קומראן, השומרוני וחוות משמר הכרמל), וניתן מענה פרטני לכל אחד מעשרות הזוגות הפונים. במהלך חודשים אלו התקיימו מעל 130 טקסים. כמחצית מהטקסים היו טקסי חופה, והאתרים הבולטים היו גן לאומי אפולוניה (41 טקסים) וגן לאומי קיסריה (22). לשם השוואה בשנת 2019 כולה נרשמו 7 טקסי חופה בגנים הלאומיים לעומת חמישה חודשים מאז היציאה מהסגר הראשון בהם התקיימו כ-70 טקסי חופה. גידול של פי עשר במספר טקסי החופה. האתרים הבולטים בטקסי בר המצווה היו גן לאומי ציפורי (44) ומצדה (11). עם תחילת עונת החורף, רשות הטבע והגנים נערכת לאפשר את המשך קיום טקסים לפי ההנחיות ומתקבלות כבר הזמנות לעונה הבאה, אביב-קיץ 2021.

https://www.youtube.com/watch?v=mys4-64BuYU

סיכום

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "שנת 2020 נפתחה עם הרבה תכניות ויעדים בכל תחומי הפעילות של הרשות אך הקורונה כבר בתחילתה הציבה אתגר חריג ומשמעותי בעוצמתו שהאנושות לא הכירה עשרות שנים ואף מעבר. בין לילה המציאות שינתה נורמות ודפוסי פעילות קיימים ברמה האישית של כל אחד מאיתנו וברמה הארגונית. עם זאת בזכות עובדי רשות הטבע והגנים המסורים מאוד למשימתם ועבודתם, יצירתיות וחדשנות הצלחנו בכל זאת לאפשר למיליוני ישראלים לחזור ולטייל בטבע בביטחה, בין היתר באמצעות גיבוש מהיר של תו סגול מיוחד לשמורות ולגנים הלאומיים ובמרכזו מערכת תיאום ביקור באתרים שפותחה בזמן שיא של כעשרה ימים בלבד. מערכת שמתפתחת ומשתכללת מיום ליום. בתוך כך יחד עם מגוון שותפים לדרך הפקנו פעילויות והפעלות המתאימות להנחיות שהעצימו את חוויית הביקור של המטיילים גם בימי הקורונה. בכל הקשור לטבע זכינו לראות מראות מיוחדים של חיות הבר שלא היינו רגילים להם, עקב הסגרים שהשאירו את האנשים בבתים ואת הטבע והשטחים הפתוחים רק לחיות הבר. האתגרים והפעולות הנדרשות למען שמירת הטבע עדיין עמדו בפנינו וחייבו מאמצי פיקוח ואכיפה למניעת צייד ופגיעה בחיות בר ובטבע בכלל.

כמו כן חלק מעובדי הרשות עברו הסבה וקידמו את תהליכי השימור באתרי המורשת כהכנה לשובם של המבקרים. בנוסף  גויסו 500 עובדים שעוסקים כבר כשלושה חודשים בטיפול במינים פולשים ובניקיון הארץ כשלב מקדים למבצע ניקיון המיליון שיתקיים בשנה הבאה.

זה המקום גם לציין את תמיכתה ומעורבותה הפעילה של השרה להגנת הסביבה גברת גילה גמליאל, שהובילה שורת יוזמות, חקיקה ותקנות למען הטבע בישראל. שנת 2020 היתה גם הזדמנות מיוחדת להמשיך בתנופת פיתוח ושימור הגנים הלאומיים ושמורות הטבע למען המבקרים כיום וביום שאחרי הקורונה. זאת בתקווה שנחזור במהרה לקלוט באתרים מעבר למטיילים הישראלים גם מיליוני תיירים בכל שנה, שהינם מנוע צמיחה משמעותי לענף התיירות ולמשק הישראלי בכלל".

מצב הטבע בצל הקורונה – תמונת מצב חיות בר בסכנת הכחדה

הנשרים בישראל 2020

נכון לשנת 2020 אוכלוסיית הנשרים המקומית נאמדת בכ-220 פרטים (180 אשתקד. לפי ספירה). 8 נשרים נולדו ב-2020 בגרעיני רבייה של פרויקט 'פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל, גן החיות התנ"כי והספארי ברמת גן, שמטרתו להגן ולבסס את אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים בישראל (11 אשתקד). 48 קינוני נשרים נרשמו השנה (45 אשתקד) – 10 באזור הכרמל והיתר בחבל המדברי. כ-21 גוזלים פרחו מהקינונים בטבע (1 מאזור הכרמל). 51 נשרים תוייגו  השנה למעקב (59 שנה שעברה). 25  נשרים שוחררו השנה בישראל לטבע  – 7 ילידי גרעין הרבייה ו-18 נשרים משוקמים מספרד (לעומת 13 אשתקד).

צבי ים – המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים הינו המרכז היחיד מסוגו בארץ, שנועד להגן על צבי הים שנפלטו אל החוף, להעניק להם טיפול רפואי, לשקם אותם ולהחזירם אל הטבע. 380 קיני צבות ים אותרו השנה בחופי הים בכל הארץ בעונת ההטלות (לעומת 230 אשתקד). מדובר בשיא של כל השנים. ממוצע ביצים בכל קן הוא 66 ו-ממוצע ההגחות של האבקועים מכל הוא 78%. במהלך שנת 2020 טיפל המרכז בכ-120 צבי ים (לעומת 144 אשתקד ) מתוכם  84 צבי ים  שוקמו ושוחררו לטבע (75 אשתקד).

אוכלוסיית צבאים בישראל

• צבי ישראלי: נכון ל-2020 מונה האוכלוסייה בישראל כ-4,137 פרטים בלבד. נתון זה משקף מגמת יציבות ביחס לאשתקד.
• צבי נגב: נכון ל-2020 מונה האוכלוסייה בישראל 1,450 פרטים בלבד. נתון זה משקף מגמת יציבות  ביחס לאשתקד.
• צבי שיטים: נכון ל-2020 מונה האוכלוסייה בישראל 27 פרטים. נתון המשקף מגמת יציבות ביחס לאשתקד

היחידה הימית של רשות הטבע והגנים

במהלך 2020 ביצעה היחידה הימית של רשות הטבע והגנים האמונה על פיקוח פקודת הדייג מטעם משרד החקלאות ושמירה על ערכי הטבע בים,  כ-424 הפלגות פיקוח מבצעיות (359 אשתקד ב 2019). במסגרת פעילותה נרשמו למעלה מ-3,506 פעילויות פיקוח ( 3,639 אשתקד) ונפתחו 318 תיקים על הפרת פקודת הדייג (416 אשתקד). הירידה במספר התיקים שנפתחו בשנת 2020 לעומת 2019  מיוחסת להצלחת הטמעת חוקי הדייג בקרב ציבור הדייגים ששומר על החוק וכן כתוצאה מדיג מופחת בצל סגרי והגבלות הקורונה – הן בדיג הספורטיבי והן בדיג המסחרי. 783 תיקי אכיפה נרשמו בשנת 2020 בגין  איסור נסיעה על חופי הים (766 אשתקד). בנוסף בוצעו כ-60 פעילויות הסברה וביקורות בשווקים. בתוך כך נמשכה מגמת הסדרת ענף הדייג עם גידול של למעלה מ-10% במספר רישיונות הדייג המקצועיים/אישיים הרשמיים מ-911 רישיונות בסוף 2019 ל-1,013 ב- 2020, וכן גידול של למעלה מ-13% במספר רישיונות הדייג הספורטיבי הרשמיים מ-6,376 ל-7,251 רישיונות.

סקר דקרים שבוצע בימי הקורונה

הסקר הצביע על המשך מגמת העלייה במספר הדקרים אבל לא בגודל שלהם. ניכר כי התקנות, הפיקוח והאכיפה, הכרזת השמורות ותנאי הים מתחילים להשפיע על מצב מין זה בים התיכון אך יידרשו עוד מספר שנים כדי לבחון אם יש עליה במספר הדקרים הבוגרים בעלי כושר הרבייה, שהם המרכיב החשוב לשמירה על יציבות המינים. חשוב להדגיש כי על פניו הקורונה לא תרמה לשמירת הטבע בים אלא יותר אפשרה לראות את תוצאות מגוון הפעולות למען שמירת הטבע.

מינים פולשים

זרם מיני הדגים הפולשים למימי ישראל ממשיך. השנה היינו עדים להתפשטות של שני מינים פולשים מים סוף שעלולים לשנות מאוד את המערכת, בינהם:

• פורסקל ("ברבוניה", אבל לא מקומית) – שהופך את הסדימנט (משקע) בים בלי הפסקה
• זהרון הדור – נצפה כמה שנים, אבל השנה הוא מתפרץ מאוד, ועלול לגרום נזקים חמורים למערכת על ידי טריפת דגים מקומיים
• תצפיות מעניינות בים התיכון: ליוויתן קטלן מול עכו, להקה של דולפיני "עבשן קטלני" מול חדרה, המון בטאים וכרישים –שבשנים האחרונות הרשות שמה דגש על ההגנה עליהם. במהלך נובמבר, כמעט כמו שעון הגיעו כרישים לתחנת הכח בחדרה.

פיקוח ואכיפה – נתוני אכיפה וציד בלתי חוקי בפרט

בשנת 2020 נפתחו 3,015 תיקי אכיפה (3,030 אשתקד). מתוכם 131 תיקי ציד (162 אשתקד)  ו- 12 תיקי סחר בחיית בר מוגנת (17 אשתקד). נתפסו 116 חיות בר שהוחזקו באופן לא חוקי (175 אשתקד). 323 ידיעות מודיעיניות הועברו לרשות הטבע והגנים על ידי יחידת המודיעין המשולבת. מתוכן 181 הניבו תוצאות אכיפה חיוביות. כ- 106 ידיעות מודיעיניות הועברו לטובת העשרת מידע כללי.

חילוצי ופציעות מטיילים

פקחי רשות הטבע והגנים לקחו בשנת 2020 חלק בחילוץ וסיוע למטיילים בשמורות טבע וגנים לאומיים בכ-345 מקרי תאונות וחילוץ שונים (493 בתקופה המקבילה אשתקד).  מתוכם נרשמו 228 אירועי סיוע למטיילים עם פציעות/פגיעות (343 בתקופה המקבילה אשתקד). בתוך כך נרשמו 109 אירועי חילוץ וסיוע למטיילים ללא פציעות ( 136 אשתקד). 8 מטיילים מצאו את מותם בשנת 2020 (14 אשתקד) בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים מסיבות שונות כגון טביעה באזורים אסורים לרחצה, נפילה/התאבדות, אירוע בריאותי אחר.

נזקי שריפות בגנים לאומיים ושמורות טבע

בשנת 2020 נשרפו כ- 54,650 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים בכל הארץ. (67,200 דונם אשתקד).

מתוכם 1,290 דונם נשרפו בשטחי שמורות וגנים לאומיים בעוטף עזה (לעומת 6,543 דונם ב-2019).

גורמי השריפה המשוערים ב- 2020 –16.5% פלילי/לאומני. 7.5% רשלנות מטיילים, 2.7% חקלאות וגורמי תשתית, 23% אימונים ופעילות מבצעית  כ- 50% אחר/לא ידוע.

חקיקה והישגים משפטיים

• לראשונה – הגשת תובענה ייצוגית בעניין נחל אשלים בשיתוף פעולה עם הפרקליטות והמשרד להגנת הסביבה בסך הקרוב ל- 400 מיליון שקלים.
• המשך העלאת רף הענישה שמתבטא אף במאסרים ממושכים. באחד מתיקי הצייד השנה נגזרו 9 חודשי מאסר לצייד אכזרי של ציפורים ודורבן
• חקיקה בדבר קביעת מאות ערכי טבע חדשים (חי וצומח) במסגרת תקנות אכרזת ערכי הטבע החדשים.
• הגשת תביעה אזרחית נגד  קצא"א באילת על הפגיעה באלמוגים בסך של כ 295,000 שקלים. תביעה ייחודית המגלמת את "אובדן" השירותים של מערכת האלמוגים וההנאה למבקרים.
• תיקון חוק להגנת חיות הבר – איסור שימוש ברעל וחומרי הדברה, חילוט רכבים ששימשו לעבירות, סמכויות פקחים, החמרת הענישה. בשלבי קידום
• עדכון תקנות כללים, סדרים והתנהגויות בגנים לאומיים – הפחתת שימוש בכלים חד פעמיים – בשלבי קידום
• החרגת השלווים מהיתר הצייד

תנופת פיתוח ושימור אתרים ברשות הטבע והגנים

• גן לאומי תל דור: אתר חדש  שהוכשר מדרום לשמורת הבונים. משלב חוף ים עם מפרצים קסומים, תל ארכיאולוגי  ונוף מרהיב. האתר מותאם לקיץ ולחורף. מתוכננת בו פעילות שיט קייאקים וצלילה. מסלול רגלי בשביל הרכס המונגש לנכים ושביל חוף אתגרי יותר במפגש של סלעי הכורכר עם קו המים. בכניסה לאתר חנייה ומערך כניסה מודרני המספק את כל השירותים הנדרשים למבקרים.  באתר הושלם מרכז מבקרים עם רחבה מוצלת ממנו יוצאים ואליו חוזרים שביל הרכס ושביל החוף. לאורך שביל הרכס מצפורי נוף על המפרצים המרהיבים והשרידים ארכיאולוגיים של תל דור. שביל החוף צמוד למים  עשוי ברגישות רבה ועובר בגבול בין החוף והים דרך שרידים ארכיאולוגיים ותופעות טבע המשולבות בסלעי הכורכר, בחול ובים. עדיין בשלבי פיתוח
• גן לאומי תל לכיש: צפוי להיפתח בשנה הבאה לקהל לאחר כ- 7 שנות  עבודה מאומצות במסגרתן הוקם מרכז מבקרים  חדיש שבו יוצג הקרב של כיבוש לכיש על ידי סנחריב מלך אשר. הקרב יתואר באמצעות העתקים של תבליטים שהתגלו בארמון נינווה. במרכז המבקרים יומחש הסיפור ההיסטורי באמצעים מתקדמים, לאחריהם יוזמנו המבקרים לעלות לתל ולחוות את הממצאים ששרדו בשטח והנוף הנשקף סביב. תל לכיש הוא אתר ארכאולוגי רב שכבתי. עם כל חשיבותו ההיסטורית יש קושי להבין את התקופות השונות. המחשה תלת ממדים מנסה לעשות זאת על גבי התל. כמו כן הסבר על  הקשר בין האתר והמקרא. אטרקציה מעניינת הוא שורת כסאות של כל מלכי יהודה כאשר גובה המשענת קובע את משך זמן בו מלך כל מלך על יהודה. קבוצות מטיילים נוהגות לשבת על הכיסאות כאשר כל אחד מייצג באמצעות פסוק מהמקרא – מלך אחר. עדיין בשלבי פיתוח
• גן לאומי שיבטה: פרויקט חפירות ארכיאולוגיות, שימור, שחזור, פיתוח, המחשה והכשרה לקהל בגן לאומי שיבטה. האתר יהפוך לעיר קדומה במדבר, חיה ותוססת, המשלבת ממצאים ארכיאולוגיים, חקלאות קדומה במדבר, עם חניון יום ולילה ופעילות מגוונת ביום ובלילה. בכניסה לשיבטה מצוי בית קולט בין המשלחת הארכיאולוגית שחפרה באתר. אנו מכשירים בית זה למרכז מבקרים ומערך כניסה לקהל כמו כן במרכז האתר בריכות גדולות מאוד הניזונות מתעלות מים בטכנולוגיה קדומה. מים במדבר מהווים תמיד התרגשות עצומה. בתכנית שימור בריכה אחת במצבה המקורי ובשנייה הפעלה במים לטובת הציבור. עדיין בשלבי פיתוח
• גן לאומי צבעי הרמון: המשך פיתוח של האתר ב 2020 לאחר שנחנך רשמית בסוף דצמבר הגן הלאומי כולל ציר חדש בין מחשפי סלע מרהיבים, מקווי מים במדבר, סלעים בגוונים שונים, חולות צבעוניים, בנוף מדברי. המחצבות שהיו במקום שוקמו  ובמקומם הוקם גן לאומי המאפשר טיול בנוף מדברי מרהיב. בקרוב יוקם במקום מרכז מבקרים הכולל שירותי תיירות לרווחת המבקרים. בסמוך למרכז המבקרים נמצא  "התנור" , שריד מתכת ענק ממפעלי המחצבות שהיו במקום. רשות הטבע והגנים מבצעת שימור של המערכת התעשייתית, שתהפוך ל "פיסול סביבתי" בנוף. הקהל יוכל לטפס ולטייל בתוכה ולחוות את ההבדל העצום בין מפעל תעשייתי לכרייה וחציבה, שזיהם ופגע בסביבה בעבר לעומת השיקום המדהים שנעשה באזור והכשרת השטח ששוקם לגן לאומי איכותי לטובת הציבור. נפתח למבקרים רשמית. עדיין בשלבי פיתוח.
• גן לאומי סוסיתא: בימים אלו רשות הטבע והגנים חושפת, משמרת ומפתחת את אחד האתרים המרשימים בארץ – סוסיתא. האתר צופה אל הכינרת ממורדות הגולן, משלב בתוכו ממצאים ארכיאולוגיים מרהיבים עם נוף קרוב ורחוק. העבודות יסתיימו בעוד כשנה ואז ייפתח לקהל אתר חדש שימשוך אליו אלפי מבקרים מהארץ והעולם. העבודות מתרכזות בימים אלו בשני מבנים של צה"ל שהוקמו לפני שנת 67 עת המקום שימש כמוצב קדמי מול הצבא הסורי . המבנים  ההיסטוריים יוסבו למרכז מבקרים שיספר את הסיפור ההיסטורי העתיק של סוסיתא בתקופות הרומית והביזנטית ואת סיפור היסטוריה המאוחרת של כיבוש סוסיתא על ידי חברי קיבוץ עין גב. עדיין בשלבי פיתוח
• גן לאומי חמת גדר: אחרי שנים רבות בשלו התנאים לשימור ופיתוח המרחצאות הרומיים העתיקים בחמת גדר. בימים אלו החלו עבודות ניקוי ושימור המרחצאות העתיקים. בקרוב יוכשר שביל המקשר בין התיאטרון העתיק המרחצאות ובית הכנסת העתיק המצוי על גבעה הצופה אל נוף הסביבה. למרגלות הגבעה נהר הירמוך וממנה ניתן לראות את פגש שלושת הגבולות ישראל ירדן וסוריה. העבודות המתוכננות במרחצאות הרומיים העתיקים מתחלקות לארבעה שלבים: שלב ראשון מסלול יבש ייפתח לקהל בהקדם האפשרי , כך שכבר בשנה הבאה המטיילים יוכלו לטייל בין העתיקות. שלב שני שילוב מים "לראותם בלבד" בחלק מהבריכות העתיקות.  שלב שלישי מייצג אור וקול מרהיב. שלב רביעי בחירת בריכה אחת מבין הבריכות העתיקות, שחזורה ויצירת אפשרות לשכשוך כך שהמבקרים יחוו חוויה מדהימה של רחצה בתוך מרחצאות רומיים עתיקים. האתר עדיין בשלבי פיתוח
• גן לאומי עין צנובר: בשטח הבסיס הצבאי צנובר, ליד צומת בית המכס בגולן, נובע מעיין נפלא. מקור המים של נחל המשושים. לאחר משא ומתן ארוך הגיעו רשות הטבע והגנים וצה"ל להסכמה על פינוי חלק מהבסיס לטובת הכשרת השטח לגן לאומי ושמורת טבע. בחלק שיפותח יזרמו מי המעיין לשני ערוצים האחד ערוץ טבעי ושיקום אקולוגי, השני בריכות שכשוך ונופש בחיק הטבע לקהל הרחב. במקום יוכשר גם חניון לילה למשפחות וקבוצות כבסיס ליציאה לטיולים באזור. בשלבי פיתוח.
• מוקדי ביקור חדשים בהרודיון: התיאטרון, חדר האירוח המלכותי של הורדוס, גרם המדרגות העצום ומסדרון הקשתות המפואר. ייחנך רשמית בקרוב
• מגדל צדק: גן לאומי רחב ידיים הכולל שבילי טיול ברגל ובאופניים נרחבים, חוויות ארכיאולוגיות ותצפית מהמבצר הקדום בראש הגבעה לצד חוויות אקולוגיות של בריכת חורף וצומח מגוון. עדיין בשלבי פיתוח. צפוי להיפתח לקהל הרחב בתחילת 2021.
• גן לאומי תל גזר: הנגשת בור המים הקדום עם גרם מדרגות מיוחד. צפוי להיפתח לקהל הרחב בחודשים הקרובים.
• אתר לאומי חאן שער הגיא: אתר לאומי שפותח בהשקעה של מיליוני שקלים, מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומנציח את מורשת מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. האתר נחנך רשמית באופן סמלי בכ"ט (29) בנובמבר השנה למען לוחמי הפלמ"ח שעודם בחיים וחיכו לחנוכתו בכיליון עיניים. בחודשים הקרובים עם השלמת הפיתוח וההיערכות ייפתח גם לציבור הרחב. את ההחלטה להקדיש את האתר הלאומי חאן שער הגיא, שהוכרז כבר לפני עשרות שנים (ליתר דיוק בשנת 1979), לזכרם ופועלם של מבקיעי הדרך הנצורה לירושלים במלחמת העצמאות, קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשלוש שנים. מאז ובהתאם להחלטה זו החלה רשות הטבע והגנים בקידום עבודות תשתית ופיתוח מקיפות שכללו השלמת והסדרת אזור חניה ושבילי הליכה למבקרים, חיזוק ושיפוץ המבנים, טיפוח נופי וכן הקמת מרכז מורשת מרשים וחווייתי עם מייצגים ותכנים מיוחדים המותאמים לייעודו. זאת בהובלת ובמימון משרד ראש הממשלה, משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף אנשי התוכן של רשות הטבע והגנים, עמותת דור הפלמ"ח ובני משפחותיהם וכן חברת בריז קריאייטיב, המתמחה בהקמת מרכזי המבקרים ונבחרה לבצע את הפרויקט. מרכז המורשת החדש מאפשר למבקרים בו להיחשף ולהכיר מקרוב ובאופן חוויתי ועוצמתי את מורשת הקרבות בדרך לירושלים ואת סיפורם של לוחמות ולוחמי הפלמ"ח האמיצים ביחד עם מלווי השיירות, חלקם אזרחים , שפרצו את הדרך לירושלים הנצורה. מסלול הביקור במרכז המורשת נמשך לאורך 5 תחנות מרכזיות בהן:  מיצג פתיחה וסרטון עדויות לוחמים, עמדת דרך, עמדת אלחוט, עמדת אספקה, תחנה חווייתית המדמה נסיעה ברכב משוריין בדרך לירושלים בתקופת הלחימה ומיצג סיום בו המבקרים גם יוכלו לבחון את ערכיהם ביחס לערכי הלוחמים. הפעילות בתחנות הינה אינטראקטיבית בחלקה באמצעות דיסקיות המחולקות לכל מבקר בכניסה, ובסוף משמשות אותו גם לבחירת ערך החשוב לו, שיתלה על לוח הערכים שבאתר.

שלושה מיני צמחים חדשים התגלו והצטרפו לרשימת המינים הנדירים בישראל

רשות הטבע והגנים, הגוף הממלכתי בישראל האמון על שמירת ערכי הטבע ביניהם החי והצומח, חשפה היום במפגש העיתונאים השנתי שערכה לסיכום שנת 2020, כי 3 מיני צמחים, שלא נמנו עד כה על הצמחייה המקומית, התגלו וזוהו השנה לראשונה בישראל, ובעקבות כך גם הוחלט לצרפם לרשימת המינים הנדירים של ישראל בהמלצת ועדת המומחים לעניין. המינים שהתגלו לראשונה בישראל הם:

• לימוסלת המים Limosella aquatica ממשפחת לועניתיים נמצאה ביער אחיהוד באפריל 2020 על ידי חובב טבע בשם סיקו בכור והוגדרה על ידי ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים וממחברי הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל. מדובר במין בעל תפוצה רחבה ולא ברור אם האוכלוסייה שלו יציבה. לימוסלת המים היא צמח קטן הגדל במקומות מוצפים בחורף, לפעמים טבול למחצה. בעל פרחים קטנים לבנים או ורדרדים.
• סמר ננסי עם השם עדיין לא רשמי Juncus pygmaeus התגלה בפעם הראשונה בישראל ביוני 2020 בבריכה עונתית בשמורת הטבע בריכת סמר, על ידי ד"ר בן נתן, בוטנאי במכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי באוניברסיטת תל אביב. ומימי רון.הסמר הננסי הוא  מין רחב-תפוצה, המופיע בדרום ומערב אירופה ובצפון אפריקה. הוא דומה מאוד לסמר מצוי, גם הוא מין חד-שנתי נמוך השייך לסוג סמר ונפוץ בבתי גידול לחים בארץ.
• רצועית קומפר Himatoglossum comperianum התגלתה במאי 2020 בצפון הגולן בראש אחד הבונקרים על ידי סאקרה חן והוגדרה על ידי ד"ר אורי פרגמן-ספיר. זהו מין הנפוץ בסוריה, טורקיה, לבנון, עיראק ואיראן. סאקרה הציעה לתת לו שם רצועית רב-לשונית. רצועית קומפר שונה מאוד מרצועית הגליל הידועה כאחד הסחלבים המרשימים והנדירים בישראל, שגם היא נמצאת בסכנת הכחדה. הפרחים של רצועית קומפר ורודים ארגמנים. משפית הפרח יורדות מספר רצועות ארוכות.

בנוסף, השנה התגלו מחדש 5 מיני צמחים שלא נצפו שנים רבות בישראל:

• בר-דורבן הסירה Consolida scleroclada: עשבוני חד-שנתי ממשפחת הנוריתיים. נמצא באביב 2020 במזרח גוש עציון על ידי פרופסור אבי שמידע, אוהד בנימיני ועפרה פרידמן אחרי שלא נצפה שנים רבות. הוא מעולם לא תועד בישראל. בתי הגידול שלו הם ערבות הרריות בהר הנגב, הרי יהודה והחרמון. תפוצתו עולמית מוגבלת לטורקיה, סוריה, לבנון, ירדן וישראל. פורח במאי – יוני.
• שלחופן עטוי Tripodion vulneraria: עשבוני נמוך בעל פריחה ורודה. גדל בישראל רק באזור חברון. התגלה לראשונה בשנת 1972 על ידי יאיר אור. נראה לאחרונה בשנת 2000 בסיור משותף של בוטנאים ישראליים ופלשתינאים. אותר השנה על ידי איין נוימן בפארק אלון בקריית ארבע.
• גזר עדין Daucus guttatus: נמצא במאי 2020 על ידי בר שמש בסמוך לקריית ענבים בהרי יהודה. בספר האדום הופיע המין ברשימת מינים אפיזודיים שלא ברור אם מקיימים אוכלוסיות יציבות בישראל. בעקבות התגלית הנוכחית הוחלט להוסיף את המין לרשימת המינים הנדירים מאוד.
• דבקה אפורה Galium canum: צמח רב שנתי בעל עלים אפרפרים הגדל על מחשופי סלעים קשים. נפוץ באדום שבירדן. בישראל נמצא בעבר בוואדי קלט, בוואדי מכמש ובגליל מערבי. לא נצפה בישראל מזה למעלה מ-20 שנה ונמצא השנה על ידי אוהד בנימיני בנחל ערוגות עליון
• קחוון אליעזרה Anthemis eliezrae: התגלה על ידי הבוטנאי דר בן נתן, בסיור עם אורי פרגמן ספיר, יואל מלמד ונוגן צברי ב- באוקטובר 2020 בחולות שונרא באזור אירוס הנגב. אוכלוסייתו מונה מאות פרטים. זהו מין אנדמי לחולות הנגב המערבי וצפון מזרח סיני. קיים בעשבייה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בתוך כך ברשות הטבע והגנים מדווחים כי 16 מיני צמחים התווספו השנה לרשימת המינים בסכנת הכחדה בשל צמצום אזורי תפוצה ביניהם : אבוטילון כהה, שלמון דק ושלמון סורי, בר-דורבן הסירה ועוד. לעומת זאת 37 מינים ירדו מהרשימה מהסף שהוגדר למינים בסכנת הכחדה בין היתר מהסיבות של הגדרתם כמינים חולפים (אפיזודיים) או כאלה שהסקרים האחרונים הוכיחו שתפוצתם רחבה יותר מאשר היה ידוע עד היום והם פחות מאוימים. בין המינים: ארנין ההרים, מחומש לולייני, מכבד הביצות, אבגר צהוב, חרחבינה חופית, ריבס המדבר ועוד. עוד דווח כי השנה נאספו בפעם הראשונה 37 מינים נדירים ובסכנת הכחדה לבנק הגנים, כאשר עד כה לאורך השנים נאספו 343 מינים.

לדברי ד"ר מרגרטה וולצ'אק, אקולוגית צמחים ברשות הטבע והגנים: "הפעילות האינטנסיבית להגנת צמחים בסכנת הכחדה של רשות הטבע והגנים יחד עם שותפים וגופים מובילים בתחומם – מניבה פירות. יותר מ- 75% של הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה בישראל מוגנים היום באוסף זרעים בבנק הגנים הלאומי ומגודלים בגנים בוטניים ובגני מקלט. הסקר שמבוצע מדי שנה על ידי מכון דש"א מביא נתונים חדשים ותגליות חדשות , ביניהם צמחים שהתגלו בפעם הראשונה בארץ או צמחים שלא נראו כאן עשרות שנים. תוצאות הסקר הם כלי חשוב לשיפור ושימור אוכלוסיות צמחי הבר בטבע מפני תכניות פיתוח. התכנית לשימור הצמחים בסכנת הכחדה המנוהלת ברשות הטבע והגנים מתברכת בשותפים ומתנדבים חשובים בדרך וגם למימון חלקי של קרן ציוני דרך וזה הזמן גם להודות להם על העשייה המשותפת שמובילה להישגים למען הטבע של ישראל".

נסכם בברכה ששנת 2021 תהיה כמו 2019 !!!