הכנסייה הוקמה על ביסודות מקדש האל פאן היווני ||| כידוע, שם המקום נלקח משם האם פאן כלומר פאניאס ||| בנוסף, באתר נמצא מזבח לאל פאן הנושא כתובת יוונית מהמאה השנייה לספירה ||| הכנסייה שהתגלתה מתוארכת למאות הרביעית-החמישית לספירה ||| תקופה בה בניאס היוותה מרכז נוצרי חשוב עם בישוף ||| כל הפרטים בהמשך…
כנסייה מהמאה ה-4
כנסייה מהתקופה הביזנטית המתוארכת סביב שנת 400 לספירה, התגלתה בשמורת הטבע מעיינות הבניאס הידוע גם בשמה שמורת הטבע נחל חרמון. הממצאים נתגלו במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בהובלת אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים ובניהול פרופ׳ עדי ארליך ורון לביא מהמכון לארכיאולוגיה ע״ש זינמן באוניברסיטת חיפה.
אזור הבניאס היה מרכז פולחני משמעותי לאל פאן בתקופות ההלניסטית והרומית והממצאים שנתגלו הם מהתקופה בה בניאס היוותה מרכז נוצרי חשוב עם בישוף וקהילה.
בין הממצאים המפתיעים שהתגלו בחפירה, יש שרידי רצפת פסיפס מעוטרת בצלבים ודגמים אחרים ולפיה מעריכים החוקרים כי מדובר בכנסייה. כמו כן נחשפה אבן מסותתת גדולה ומיוחדת במינה שעליה נחקקו סימני צלב רבים, כנראה על ידי צליינים שביקרו בכנסייה לאחר שהפכה למוקד לעלייה לרגל. במהלך החפירה נחשפו גם ממצאים המעידים על שימוש קודם במקום כמתחם רומי מקודש פתוח לשמיים לפולחן האל פאן עם גומחות ומזבחות ופריטים אדריכלים מעוטרים. במרכז המתחם נמצאה גם בריכה קטנה.
על פי הערכת החוקרים, הכנסייה, שהשתמשה בארכיטקטורה הפגאנית, נוסדה במקום כאשר הפכה הנצרות לדת הרשמית בארץ ישראל במאה הרביעית לספירה. על פי שיפועים ושקעים חריגים ברצפת הפסיפס ובקירות המתחם מעריכים כי הכנסייה נפגעה ברעידת אדמה שפקדה את האזור ומחציתה שקעה. הכנסייה שופצה לאחר מכן במאה השביעית על ידי הנוצרים והפכה לאתר צליינות. זאת כאמור על סמך האבן הגדולה עם סימוני הצלב שנמצאה בחפירות.
שרידי מקדש מהמאה ה-1 לפנה"ס
לדברי ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים: "החפירות הארכיאולוגיות בשמורת מעיינות הבניאס, נערכו במתחם שרידי מקדש קדום לאל פאן שבנייתו נעשתה כנראה בשנות ה-20 לפני הספירה וחלקו נחשף בחפירות ארכיאולוגיות קודמות באתר. החפירות עתה נועדו להשלים את חשיפתו של מקדש זה מול חזית המערה שבשמורה לצורכי שימור ארכיאולוגי והמשך פיתוח תיירותי עבור המבקרים בשמורת מעיינות הבניאס שבניהול רשות הטבע והגנים".
פרופ׳ עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע״ש זינמן באוניברסיטת חיפה מסבירה כי: "המקדש לאל פאן והכנסייה שהתגלתה הם בסביבה טופוגרפית המשלבת מצוק, מערה, מעיינות וטרסה שנוצרה בזמן הקדום מהתמוטטות חלק מהמצוק ועליה נבנו המקדשים. בתקופה ההלניסטית, במאה השלישית לפני הספירה, התחיל פולחן לאל פאן ליד המערה והמעיין. מכאן גם מקור שמה של העיר הקדומה 'פניאס' שלימים השתנה לבניאס. הורדוס המלך בנה באזור מקדש לקיסר אוגוסטוס בסוף המאה הראשונה לפני הספירה. בנו פיליפוס ייסד במקום עיר שנקראה "קיסריה של פיליפוס" בראשית המאה הראשונה לספירה. לאורך התקופה הרומית הייתה העיר מרכז פולחן חשוב לאלים פאן וזאוס. לפי הברית החדשה, כאן בבניאס הכיר פטרוס בישו כמשיח, וישו נתן לו את מפתחות השמים. בראשית התקופה הביזנטית, בערך בשנות ה-320 לספירה הפכה העיר בניאס למרכז נוצרי חשוב עם בישוף והפולחן התחלף לאט לאט לנוצרי. העיר דעכה לאחר המאה השביעית לספירה, אך המשיכה להתקיים לאורך ההיסטוריה. היא הייתה מיושבת בצפיפות בתקופה הממלוכית במאה ה-13".
מזבח לאל פאן
בנוסף, באתר נמצא מזבח לאל פאן הנושא כתובת יוונית מהמאה השנייה לספירה. הממצא המרתק נמצא במסגרת חפירה שבוצעה ביוזמת אגף ארכיאולוגיה של רשות הטבע והגנים, ועל ידי פרופ' עדי ארליך ורון לביא מהמכון ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ומטרתה לחשוף את העתיקות שבחזית מערת פאן ולהכשיר את השטח לביקורי קהל תוך שימור השרידים החשופים לטובת הדורות הבאים. בחפירה התגלה מתחם פולחן רומי בחזית המערה, שעליו נבנתה מאוחר יותר כנסיה ביזנטית. בוני הכנסייה השתמשו במזבח רומי כאבן בנייה. כשנחשף הקיר בחפירות, התברר שהמזבח מהמאות השניה או השלישית לספירה, נושא כתובת ביוונית. על פי ד"ר אבנר אקר מאוניברסיטת בר אילן שקרא את הכתובת, מדובר במזבח שהוקדש על ידי אדם בשם אתנאוס בן סוסיפטרוס שהגיע מאנטיוכיה הרחוקה, עיר חשובה שכיום ממוקמת בגבול בין תורכיה לסוריה. אותו אדם הקדיש את המזבח לאל פאן ההליופוליטני – שילוב של שני אלים, פאן אל הרועים שלו הוקדש המתחם בתקופה הרומית, והליופוליטנוס שהוא כינוי של האל היווני זאוס, בגרסה פולחנית שרווחה באזור. בנוסף מצוין שהמזבח הוקדש מכספו הפרטי של המקדיש ובעקבות נדר שהוא נדר, שזו נוסחה מקובלת בהקדשות בתקופה הרומית.
לדברי ד"ר יוסי בורדוביץ', ראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים, המלווה את הפרויקט מראשיתו : "שיתוף הפעולה של רשות הטבע והגנים עם אוניברסיטת חיפה בחפירה זו ועם האקדמיה בכלל הוא מבורך , פורה ותורם רבות למען חשיפתם של הממצאים הארכיאולוגיים בישראל והנגשתם לציבור הרחב".
בקרוב חשיפה לקהל הרחב
ברשות הטבע והגנים מציינים כי החפירות שהושלמו עתה באתר הארכיאולוגי הן חלק ממגוון פעולות שמבצעת הרשות לשימור וטיפוח הממצאים הארכיאולוגיים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים ועם סיום החפירות יפעלו לקדם את ההנגשה של הממצאים החדשים עבור קהל המבקרים בשמורה.
