שרידי מחנה מלפני כ-1,800 שנים נחשפו על יד תל מגידו שבעמק יזרעאל ||| בחפירה של רשות העתיקות נחשפו שרידים של מחנה הלגיון הרומי השישי ||| לדברי החוקרים זו הזדמנות יחידה במינה לחשוף חלק ששימש כמחנה של לגיון רומי כמכלול שלם ||| שרידים חשובים שעלולים לשנות או לעכב את הקמת מחלף צומת מגידו ||| כל הפרטים והממצאים בהמשך…
חפירות הצלה בצומת מגידו
שרידים של מחנה הלגיון השישי פראטה Legio VI Ferrataשהקים יוליוס קיסר במאה הראשונה לספירה, נחשפו בחפירה שניהלה רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים למרגלות תל מגידו, בסמוך לאתר לגיו Legio והכפר עותנאי המוזכר בדברי חז"ל. החפירה, בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, ובמימון חברת נתיבי ישראל, הינה חלק מפרויקט להסדרת כביש 66. בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של הרחוב הראשי של המחנה הוא ויה פרטוריה Via Pretoria, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמא Σ, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול. המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל.
לגיו Legio
"מחנה הלגיון הרומי לגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5,000 חיילים רומים במשך כ-180 שנים – בין השנים 117-120 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מטרים ורוחבו כ-350 מטרים. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך (אשר סומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".
ד"ר טפר מדגיש, שגילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי. לדבריו לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גיאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס, כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים.
"בעונות חפירה אלו נחשפה חצר הפיקוד היא הפרינקיפיה Principia של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית, מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66".
סריקות מקדימות בשטח המחנה מטעם JVRP, באמצעות טכנולוגית של מכ"מ חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו. "החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם, מוכרים מחנות צבא רומי בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות באתר לגיו שליד צומת מגידו".
יש לציין כי ממקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף, ידוע על קיומו של מחנה קבע של הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיסLegio X Fretensis או בקיצור LXF בירושלים, אולם הוא טרם אותר.
ממצאים רבים בני 1,800 שנים ויותר
בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד. "הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים – לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות. "הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבניה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית – רומית אימפריאלית".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "קרבתו של מחנה הלגיון לגן לאומי תל מגידו המוכר כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים המוכרים בעולם שגילתה רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חווית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה, בשער הגליל. בעקבות החפירות, ולאחר שנחשפו עוצמת האתר ומצב השתמרותו, רשות העתיקות ומשרד המורשת, יחד עם יתר היזמים נתיבי ישראל ורט"ג, יבחנו את אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן".
המהנדס דימה פריצקר, מנהל אגף ביצוע פרויקטים צפון בנתיבי ישראל: "מדובר בפרויקט חשוב מאוד שמטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר מחד ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך מאידך. זהו פרויקט משמעותי, מצומת התשבי עד מגידו לאורך של כ -15 ק"מ והוא כולל הקמת מחלף מגידו על מפגש הכבישים 66 ו- 65, משרד התחבורה משקיע כ- 1.5 מיליארד שקלים באמצעות חברת נתיבי ישראל. העבודות שלנו מתבצעות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות ובהחלט אין ספק שבזכות היציאה לפרויקט התגלו הממצאים הללו. אנחנו כמובן נמשיך לקדם עוד פרויקטים של תשתיות ברחבי הארץ, גם בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות במידת הצורך ושמחים להיות חלק מהגילויים החשובים".
