חדש על המדף של דני בר מס' 01/2023

מוצרים חדשים במגוון תחומים ||| יין, בירה ואלכוהול לכל סיבה וגם לשנת 2023 החדשה ||| חדשות וחידושים, מבצעים והצעות לכל גיל ||| מסעדות, ומתחמי אירוח לחורף ||| מבצעי חודש נובמבר ובכלל ||| לשאר החידושים והחדשות בהמשך…

חדש על המדף

קסאווה Cassava או יוקה Yuca או מניוק Manioc מפרו לישראל

חיים לירנס (39) לא חשב שאת המאכל האהוב עליו מפרו – הוא יגדל וישווק דווקא בישראל. לירנס, בן לאגרונומים, עלה לפני 14 שנה מדרום אמריקה, התיישב בנגב והחליט: את שורש הקסאווה הוא יפיץ גם בארץ הקודש. בשנים האחרונות הוא מגדל במושב כמהין שבנגב את שניים ממאכלי הילדות האהובים עליו: קסאווה ובננות פלנאטיין. "אנשים עוברים פה והם לא מבינים מה הקשר, בננות או קסאווה באמצע המדבר", צוחק לירנס, שנבחר לאחד מ-40 החקלאים הצעירים המבטיחים בארץ וקיבל על כך בוועידת ישראל לחקלאות, שהתקיימה השבוע במעלה החמישה. לירנס מוסיף: "זה היה החלום שלי: להנגיש את זה גם לישראלים שידעו מה זה בכלל קסאווה או בננות פלנטיין, שכנראה חלקם מעולם לא נתקלו בזה".

לירנס, יש לציין, הוא המגדל היחיד של שורש הקסאווה בישראל, הצליח לעשות זאת רק לאחרונה ולאחר שנים של התאמות ומחקרים ומודה כי "הישראלים מתחילים להתאהב בו". מדובר בצמח שמזכיר מאוד בטטה וטוב לטיגון, אפיה ובישול. שורש הקסאווה הוא מקור מעולה לוויטמין C מוגבר במיוחד, שלא רק חשוב לשמירה על המערכת החיסונית שלנו, אלא גם לבריאות העור שלנו.

אגב, בשורש סיבים תזונתיים רבים החשובים במיוחד לשמירה על מערכת עיכול תקינה. בנוסף לכך, הם תורמים גם לשמירה על המשקל, בכך שהם שומרים על תחושת שובע לאורך זמן ומונעים נשנושים בין ארוחות, כמו גם בשל תורמתם לעיכול יעיל יותר של מזון. כוס של קסאווה תכיל כ-4 גרם סיבים.

הפרס ללירנס – ולעוד 39 חקלאים צעירים נוספים – הוענק, בוועידת ישראל לחקלאות – האירוע החשוב ביותר של ענף החקלאות שמהווה זירת שיח רב-תחומי ולא פחות מכך, במה יחידה מסוגה לדיוני עומק מרתקים על הענף. הוועידה הפגישה בין מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי ענף החקלאות, מנהיגי התיישבות העובדת וראשי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, משווקי תוצרת חקלאית, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חקלאים מובילים, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה ועוד.

קבוצת "מולטילוק®" וארגון המנעולים בישראל עם מיזם מנעולן ירוק

קבוצת מולטילוק® בשיתוף ארגון המנעולנים בישראל יוצאת בקמפיין מנעולן ירוק למחזור צילינדרים ומפתחות תוך דאגה לסביבה נקייה יותר ואיכות הסביבה. החברה תציב קופסאות מחזור לצילינדרים וגלמים בעשרות חנויות המנעולנים ברחבי הארץ. הקופסאות תשמשנה לאיסוף צילינדרים וגלמים של מולטילוק®, למחזור מוצרים.

עפ"י בדיקה שערכה קבוצת מולטילוק בישראל, מדי חודש נזרקים לאשפה למעלה מ-10,000 צילינדרים ויותר מ-30,000 מפתחות.

שמוליק שטרנשוס מנכ"ל קבוצת מולטילוק: "מיזם זה הוא מהלך נוסף שהחברה יוזמת לפעילות למען הקהילה ובכל הקשור לאיכות הסביבה".

קבוצת מולטילוק® מציינת בימים אלו 50 שנים להיווסדה. החברה החלה את פעילותה ב 1973 והיא חלק מקבוצת ASSA ABLOY הקבוצה המובילה בעולם ופעולת בכ-100 מדינות בייצור ואספקת פתרונות נעילה.

יין בירה ואלכוהול

יקבי כרמל עם שדרוג והרחבת מותג הפרימיום Carmel Signature וסדרת Vineyards

יקבי כרמל מרחיבים את מותג יינות הפרימיום Carmel Signature, ומשיקים תחתיו את סדרת היינות VINEYARDS הוותיקה והמוערכת, שזוכה לעיצוב מחודש ותמהיל יינות חדש. Carmel Signature הושקה לפני כשנתיים בהצלחה מרובה כמותג יינות היוקרה של יקבי כרמל, המאגד סדרות ויינות משובחים מ-16 הכרמים הטובים ביותר של היקב, שטופלו באופן דיפרנציאלי בכל תהליך הכנתם, החל מבחירת הכרמים ומשפחות הכורמים המגדלים ועד ליישון בבקבוק.

VINEYARDS היא סדרת יינות המופקים מכרמים נבחרים וייחודיים, הנטועים בתתי אזורי גידול היין האיכותיים והמיוחדים ביותר בישראל: צפון רמת הגולן והרי ירושלים. הטרואר הייחודי של תתי האזורים שנבחרו מוסיף חותם איכות נוסף לסדרה. הכרמים מטופלים במקצוענות ובדייקנות, במסירות ובקפדנות, על מנת להפיק יינות באיכות הגבוהה ביותר המביאה לידי ביטוי ומייצגת נאמנה את האופי המיוחד של זן הענבים, תתי אזורי הגידול ואיכותם.

רן אסא, מנהל אגף השיווק ביקבי כרמל: "לתת המותג  Carmel Signatureמצטרפת כעת סדרת Vineyards האיכותית והמוערכת, שמתחדשת בתמהיל יינות חדש, יחד עם מראה מודרני ועדכני, תוך שימור המראה הייחודי המזוהה עם הסדרה האהובה. היינות הלבנים החדשים בסדרת Vineyards, שרדונה ובלנד לבן וולקני, הספיקו עוד קודם ההשקה לקטוף מדליות זהב בתחרות אשכול הזהב האחרונה, ואנו סמוכים ובטוחים שיזכו לאהדה רבה גם בקרב צרכני הפרמיום".

יפתח פרץ, היינן הראשי של יקבי כרמל: "החלק הכי חשוב בתהליך היינני הוא בחירת הכרמים. מרגע שנבחר הכרם – תפקידנו כייננים הוא לשמור עליו ולטפח אותו על מנת שיניב את הענבים בעלי האיכויות הגבוהות ביותר שניתן. בשונה מסדרת Single Vineyards המאופיינת בענבים הנבצרים מכרם יחיד, בסדרת Vineyards הבחירה היא התמקדות ב'תתי אזור'. היינות מופקים מחלקות כרמים איכותיים המאופיינים בטרואר דומה וממוקמים באותו אזור גידול. בסדרה זו מביאה לידי ביטוי את הבידול האזורי וממחישה כיצד אזורי גידול מתנהגים בהרמוניה עם זנים ספציפיים המותאמים להם".

סדרת VINEYARDS כוללת 5 יינות חדשים:

• קברנה פטי ורדו 2020 – יין אדום יבש המופק מ- 73% ענבי קברנה סוביניון ו-27% ענבי פטי ורדו שנבצרו מכרם בית זית וכרם מבוא ביתר, הממוקמים בנוף ההררי המרתק ושופע המעיינות של הרי ירושלים. היין תסס כשבוע וחצי במכלי נירוסטה והתבגר במכלי בטון מיוחדים במרתף החביות של היקב במשך 14 חודשים. ההתיישנות במכלי הבטון מאפשרת ליין לשמור על אופי הזן והכרם, יחד עם שימור רעננות טבעית המתבטאת באופן ייחודי ביין זה. היין בעל גוון ארגמני עמוק וניחוחות של פרי אדום ושחור עם רמזים לפירות יבשים מתוקים, אף נקי טהור ואלגנטי. גוף בינוני מלא, סיומת קטיפתית ונעימה. 14.5% אלכוהול.
• קברנה סוביניון 2020 – יין זני אדום יבש המופק מענבי קברנה סוביניון שנבצרו מכרם תל מחפי וכרם הר אביטל, הממוקמים במרחבי החורש הטבעי הירוק ושופע הנחלים של צפון רמת הגולן. לאחר תסיסה והשריה על הקליפות, התבגר היין בחביות עץ אלון במשך 14 חודשים והמשיך והתבגר בבקבוק במשך שנה נוספת. היין בעל גוון ארגמני עמוק וניחוחות של קסיס, מנטה ווניל, בעל גוף מלא עוצמתי ואלגנטי. באף פרי אדום ושחור, פה רך ועגול עם סיומת ארוכה ונעימה. 14% אלכוהול.
• פטי ורדו 2020 – יין זני אדום יבש המופק מענבי פטי ורדו שנבצרו מכרם מבוא ביתר הממוקם בנוף ההררי המרתק ושופע המעיינות של הרי ירושלים. לאחר תסיסה וסחיטה עדינה במכלי נירוסטה, התבגר היין בחביות עץ אלון במשך כ־14 חודשים, והמשיך והתבגר בבקבוק שנה נוספת. היין בעל גוון ארגמני עמוק אף עוצמתי ובשל עם ניחוחות של פרי שחור וליקריץ, ניחוחות עץ משולבים היטב באף ובפה. גוף מלא ועוצמתי עם סיומת ארוכה ואלגנטית. 14% אלכוהול.
• שרדונה 2021 – יין לבן יבש המופק מענבי שרדונה שנבצרו מכרם בית זית, כרם שורש וכרם מבוא ביתר, הממוקמים בנוף ההררי המרתק ושופע המעיינות של הרי יהודה. הענבים נבצרו במהלך הלילה, כאשר הטמפרטורות היו יחסית נמוכות, ונסחטו בעדינות. לאחר תהליך הצללה טבעי היין תסס בחביות עץ אלון והמשיך להתפתח על משקעי  (SUR LIES)במשך מספר חודשים נוספים. היין בעל גוף מלא ומתאפיין בניחוחות של אננס, מלון, שסק ואגס, ניחוח עשבוני מרענן ונעים, נגיעות עץ אלון שמשתלבות היטב באף. פה מלא ומאוזן עם חמיצות מרעננת. ביטוי נאמן ביותר לזן השרדונה. 13% אלכוהול.
• וולקני לבן 2021 – בלנד לבן ארומטי חצי יבש המופק מ- 47% ענבי ויונייה, 20% ענבי פינו גרי, 20% ענבי שרדונה, 6% ענבי סוביניון בלאן, 5% ענבי ריזלינג ו-2% ענבי גוורצטרמינר שנבצרו מכרם תל מחפי וכרם בר אביטל הממוקמים במרחבי החורש הטבעי הירוק ושופע הנחלים של צפון רמת הגולן. לאחר סחיטה עדינה והצללה במכלי נירוסטה, תסס כל זן בנפרד בשמירה על טמפרטורה נמוכה. בתהליך זה נשמר האופי הארומטי של הענבים ומביא למיצוי מוגבר של ניחוחות וטעמים. בסוף התהליך אוחדו הזנים לכדי בלנד עשיר וארומטי. היין בעל גוף בינוני ורענן, אף ארומטי, ניחוחות של פרי לבן ופרי צהוב עם רמז למינרליות עדינה. סיומת ארוכה ומאוזנת שמתבטאת בחוויית לגימה מתמשכת ומענגת. 12% אלכוהול.

היינות החדשים מצטרפים לששת היינות הקיימים בסדרה: כרמל קברנה סוביניון מרום הגליל 2016 | שני (בלנד בורדו) מרום הגליל 2016 | סירה / מורוודר מרום הגליל 2016 | שרדונה מרום הגליל 2017 | סוביניון בלאן צפון הגולן 2017 | גוורצטרמינר צפון הגולן 2018.

מחיר מומלץ לצרכן ליינות מסדרת VINEYARDS: 80 שקלים. להשיג בחנויות היין המתמחות, באתרי האונליין ועוד.

צור עם ברטנורא מוסקטו נתזים רוזה Bartenura Sparkling Moscato Rose

יין רוזה מתוק מבעבע מענבי מוסקט מכרמים באזור אסטי, איטליה. הענבים נבצרו בתחילת ספטמבר, ועברו ליקב, למעיכה. הענבים עברו סחיטה עדינה. לאחר מכן פסטור. התירוש עבר תסיסה במכלי נירוסטה בטמפרטורה מבוקרת. לאחר מכן היין הותסס במשך 40 ימים במכלי לחץ כדי לשמר את התסיסה הטבעית של השמרים. התוצאה יין בגוון רוזה בהיר תוסס קלות בניחוח פרחוני עדין של פירות יער וטעמי פטל. החייך מתוק בטעמי תותים ומלון. יין יוקרתי וחגיגי. להגיש צונן. כשר. 7.5% אלכוהול. מחיר 85 שקלים.

יקבי כרמל חוגגים עם סדרת BUZZ

לקראת השנה החדשה, מציעים יקבי כרמל לשדרג את החגיגה עם מגוון היינות המבעבעים מסדרת Sparkling Buzz. יינות קלילים, ארומטיים במיוחד עם אחוז אלכוהול נמוך באופן טבעי, בעבוע קל ומתיקות עדינה, המתאימים לכל רגע של שמחה.

רן אסא, מנהל השיווק של יקבי כרמל: "בכל שנה אנו עדים לעליה בשוק המבעבעים בחודש דצמבר, שהופך להיות הסגמנט השני בגודלו בקטגורית היינות ואנו צופים שהמגמה הזו תעלה ותגבר. היינות המבעבעים פרצו את גבולות שמפיין ונמצאים כעת כמעט בכל מקום בעולם, בהתאם לכך, גם המחירים נעשו נגישים הרבה יותר לכלל הצרכנים בכלל ולדור המילניום בפרט, המחפשים יינות מבעבעים, טעימים וארומטיים".

• באזז קריניאנו 2022 – יין קליל, מוגז קלות ובעל מתיקות עדינה ומאוזנת המופק מענבי קריניאן שנבצרו מכרמים נבחרים ברחבי הארץ. באזז קריניאנו מתאים כאפריטיף ולליווי ארוחות קלות, ומסיבות. 5%-6% אלכוהול.
• באזז מוסקטו 2022 – יין קליל, מבעבע קלות ובעל מתיקות עדינה ומאוזנת המופק מענבי מוסקט שנבצרו מכרמים נבחרים ברחבי הארץ. באזז מוסקטו מתאים כאפריטיף ולליווי ארוחות קלות, ומסיבות. 6% אלכוהול.

מחיר 30 שקלים. להשיג ברשתות השיווק וחנויות היין ברחבי הארץ.

Giacobazzi למברוסקו מבעבע לבן בבקבוק כחול וחגיגי

לרגל חגיגות השנה האזרחית החדשה, משיק המותג Giacobazzi מהדורה מיוחדת של למברוסקו מבעבע לבן חצי יבש, בבקבוקים בצבע כחול בשילוב קונפטי זהוב חגיגי, באווירת חגיגות השנה החדשה. העיצוב החגיגי של הבקבוק תואם לרוח חגיגות סוף השנה, המתאפיינות באווירת גלאם, לבוש נוצץ ומשקאות מבעבעים.

מדובר ביין מבעבע לבן חצי יבש, בעל ניחוחות עשירים של פרחים ופירות ומתיקות מעודנת, עם 9.5% אלכוהול.

Giacobazzi היא סדרת יינות מבעבעים בסגנון למברוסקו בעלי 9% אלכוהול. היינות מיוצרים באיטליה בשיטת שארמט Charmat מענבי למברוסקו ומונטה-ריקו. היקב ממוקם במודנה שבחבל אמיליה רומנה באיטליה, אזור הנחשב ללב הלמברוסקו האיטלקי המקורי. משפחת Giacobazzi הקדישה דורות שלמים לטיפול בכרמים והפקת יינות ובחלוף הזמן, הפך השם Giacobazzi לשם נרדף ללמברוסקו. היינות מסדרה זו מתאימים למגוון רחב של אפשרויות צריכה: אפרטיף וארוחות קלות, ומסיבות. מחיר 30 שקלים. לרכישה בחנויות וברשתות השיווק ואתרי האונליין.

צור עם פרוסקו רוזה Prosecco Rosé של חזן Levi Chazan

יין רוזה יבש מבעבע מענבי גלרה, פינו נואר שגדלים באזור ונציה, איטליה. הענבים נבצרו בהבשלה אופטימלית כדי לתת את האיזון הנדרש בין ארומטיות לחמיצות. הענבים עוברים סחיטה בפרס פניאומטי עדין ופסטור מהיר. התירוש עובר תסיסה איטית וקרירה במכלי נירוסטה תוך בקרת טמפרטורה.

פרוסקו רוזה רענן, עדין ופירותי בארומות פירות יער אדומים ופרחים. תוסס עם תווים בשלים של תות שדה ופטל וסיומת נקייה ומרעננת. 11.5% אלכוהול. מחיר 85 שקלים.

א.ג.ת.ד עם יינות מבעבעים LE BOLLICINA

בשנות ה-70 הוקם יקב מונטיליו מונפראטו שהפעילות בו מוקדשת כולה להפקה של יינות פיימונטה ויינות מבעבעים, בסמוך ליקבל נמצא מרתף מרשים שנקראCasa Martelletti  המיועד למבקרים וטעימות. חברת א.ג.ת.ד, שמייבאת יינות ומשקאות אלכוהוליים מרחבי תבל הינה אחת מהחברות המובילות בתחום יבוא האלכוהול בשוק הישראלי ומציגה את ארבעת היינות של יקב Casa Martelletti שיתאימו לכם בדיוק לכל אירוע.

• אסטי קאזה מרטלטי – עשוי ענבי מוסקטו ביאנקו דה קנאלי. 7% אלכוהול. צבע קש לבן בהיר. בפה מתוק בעל חוזק נמוך, בועות עדינות ומתמשכות, ארומה מרעננת עם נגיעות פרחוניות אינטנסיביות, מאוזן ומתוק ועם רכות כמשי בעל סיומת נהדרת. מחיר: 50 שקלים.
• בלאן דה בלאקס קזה מרטלטי – יין בצבע צהוב בהיר עם גוון בצבע ירוק. בפה יבש מאוד, ארומה פרחונית ועסיסית, הטעם מאוזן ומרענן עם סיומת עגולה. 11% אלכוהול. מחיר: 50 שקלים

משווק בחנויות האלכוהול הנבחרות ברחבי הארץ.

תחרות היין הבינלאומית TERRAVINO 2022-2023 עם זוכים ופרס מפעל חיים ליונתן תשבי

TERRAVINO היא תחרות יין בינלאומית הנערכת בישראל מדי שנה בפיקוח הארגון הבינלאומי של הגפן והיין OIV ובהשתתפות 30 שופטים מומחי יין מכל העולם. השנה, נשפטו בתחרות 734 דוגמאות של יינות וכהלים, מ-18 מדינות שונות מרחבי העולם. סה"כ 36 מדליות 'זהב כפול' הוענקו ליינות, מתוכן 23 מדליות 'זהב כפול' ליינות ישראלים. התחרות, שהפכה זה מכבר לשם דבר בתעשיית היין הבינלאומית והמקומית, נערכת ביוזמת והפקת איש הענבים. היא תורמת לתדמיתה של ישראל בכלל ולתעשיית היין הישראלית בפרט ומהווה את חלון הראווה של תעשיית היין המקומית לעולם. לתוצאות המלאות…

יקבי כרמל, כיכבו כאשר זכו יינות היקב במדליות ובציונים גבוהים. 2019Limited Edition  – יין הדגל של היקב, זכה במדליית 'זהב כפול' וארבעה יינות נוספים זכו במדליית זהב: 2019 Mediterranean, ריזלינג מכרם קאיומי בציר 2017 מסדרתSingle Vineyard , Mediterranean 4 vats 2020 וגוורצטרמינר (Late Harvest) מכרם תל מחפי בציר 2019 מסדרת Single Vineyard. הזכיות המרשימות של יקבי כרמל בתחרות מצטרפות לציונים מכובדים ומדליות מתחרויות שונות בארץ וברחבי העולם שנערכו בשנה החולפת, בסך הכל 28 זכיות.

רן אסא מנהל אגף השיווק של יקבי כרמל: "אנו נרגשים וגאים בזכיות בתחרות, שבראשן יין הדגל של היקב 2019 Limited Edition . היינות שלנו זוכים לא רק לאהדת הקהל, אלא גם לאותות הערכה ולהישגים בארץ ובעולם. 5 התארים שהתקבלו בסוף שבוע האחרון מצטרפות ל-23 תארים בהם זכינו בשנה החולפת, בעולם ובישראל, שמחזקות אותנו להמשיך בעשייה האיכותית שלנו המשלבת מסורת, חדשנות ומשפחתיות".

בנוסף, יונתן תשבי (83), מייסד ובעלים של יקב תשבי שבבנימינה, הוא ללא ספק סמל ישראלי להצלחה של מאבק אישי ולחלוציות. ואיך לא? הוא הרי שאב את התכונות הללו מהוריו והורי הוריו שבמו ידיהם עלו לישראל והיו ממקימי שפיה. אביו נולד בשפיה בשנת 1901 ובשנת 1944-5 עברה המשפחה למושבה זיכרון יעקב, מושבה ששמה נקשר בעולם היין כאילו צמחה מתוך טבורו. יונתן תשבי שבכל נימי גופו הוא קודם כל כורם, עובד אדמה, חולש היום בעזרת ילדיו על לא פחות מהאימפריה שהיא כבר לא רק יקב תשבי אלא קונגלומרט שלם של עשייה גסטרונומית. יונתן תשבי, פרץ תקרת זכוכית כשפתח את היקב שלו בשנת 1985 אחרי שפרש מאגודת הכורמים שלדבריו לא נתנה תמורה כספית לתוצרתו.

ראשון הייננים ביקב היה יאיר מרגלית שנסע לאחר מכן ללמוד בארה"ב, ואחריו גדולים וטובים רבים אחרים כמו אד זלצברג, לואיס פסקו, אריה נשר, אסף פז, יעל סולטמן, אמיר אברהמי ועוד. מזה כ-20 שנים היינן הרשמי הוא גולן תשבי בנו שלמד ייננות בניו-זילנד.

מסעדות ואוכל

מרכז אסיף עם כנס בסימן מקומיות 

מרכז אסיף ערך לאחרונה את הכנס השני השנתי עם יום אסיף. יום עם תכנים מחדשים וטעימים בחללים השונים של המרכז: מקומיות בעידן פוד-טק | זיהוי אזוריות באמצעות טעימת שמני זית | מקומיות בראי היצירה המקומית ותכני הניו מדיה | מנות ממתכונים מקראיים | פירות הדר שטופחו על-ידי חוקרי מכון וולקני ועוד. קפה אסיף יגיש החל מ12:00 ועד 19:30 ״תפריט אפרטיבו-יום אסיף״ שיכלול מנות שיספרו ויאפשרו טעימה מהתכנים השונים שקורים במהלך יום אסיף.

בעזרת אנשי ונשות אקדמיה, יוצרי.ות תוכן, ומומחים.ות מתעשיות הפוד-טק, החקלאות והמזון – ודרך פאנלים, הרצאות וטעימות בחללים השונים של המרכז – עלתה השאלה מה היא ״מקומיות״ בהקשרים של משבר זהות ואקלים, וכיצד משלבים בין מקומיות לבין חדשנות. במטבח הניסיונות של אסיף אפשר היה ללמד לזהות אזוריות באמצעות טעימת שמני זית, טעימות של מנות ממתכונים מקראיים, טעימות של פירות הדר שטופחו על-ידי חוקרי מכון וולקני. לסיום, נחגוג את המונח ״מקומיות״ עם אפרטיבו חגיגי שיסכם את היום – עם משקאות, ביסים וטעימות, בתפריט ערב מוקדם בהשראת רעיונות המקומיות שנרקמו סביב ״יום אסיף״. תפריט האוכל נבנה ע"י איילת לטוביץ והקוקטיילים ע"י מולי משקאות. תכני הכנס בקצרה:

• אחרי שנים ארוכות של גלובליזציה קולינרית, בעשורים האחרונים פרצה הצריכה המקומית את גבולות האקטיביזם – והפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח על תרבות צריכת אוכל. מסעדות מהחווה לשולחן Farm to Table השתלבו בנוף העירוני בכל רחבי העולם, והחוות והמשקים חזרו לאור הזרקורים. במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל. נאתגר עקרונות מרכזיים בשיח הקולינרי, נפרק מושגי יסוד, ולבסוף – נחבר וננסח אותם מחדש בשיתוף עם קהילת שוחרי תרבות האוכל בישראל.
• במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל, אבל לפני שנצלול ל-איך מדברים על מקומיות, נתחיל בשאלה מה היא, בעצם, אותה ״מקומיות״? כיצד מקומיות מתנהגת ברב-תרבותיות, בנבכי פוליטיקת הזהויות בישראל, ותחת האיום של משבר האקלים הגלובלי? כיצד מיוצגת המקומיות בישראל ביחס לייצוגה בעבר, מהם האתגרים בקידומה, ואיך נראית המקומיות הישראלית ביחס לשאר העולם? נדבר על טיפוח זני פירות, ירקות וחיטה נוכח משבר האקלים, על הצדדים האפלים ב״קיימות החדשה״, ונבדוק – יחד עם נציגים ונציגות מחברות מובילות בתעשיית הפוד-טק הישראלית ומסעדה שמקיימת חדשנות לקידום מקומיות – האם ניתן לייצר משהו שיהיה גם חדשני, גם (לעתים) מתועש – אבל גם מקומי.
• המונח ״מקומיות״ מופיע בשיח תרבות האוכל בישראל בשלל דרכים, צורות וגוונים. במהלך הפאנל נציג שלוש זוויות שונות ל״מקומיות״ דרך פריזמה של משבר זהות ומשבר אקלים, ונתחיל לעשות קצת סדר במטבח. כיצד המונח ״מקומי״ מושפע ממשבר האקלים, והאם השאיפה לצריכה מקומית תהיה ריאלית ביחס להתחממות הגלובלית? כיצד מיוצגת המקומיות בארץ ובעולם, איך היא נראית בחברה היהודית והערבית, ומה הם האתגרים בקידומה? לבסוף נתעסק בטיפוח ירקות ופירות מקומיים נוכח משבר האקלים, ונבדוק האם ניתן לבנות תנאים מלאכותיים לטובת גידולים בתנאי אקלים קיצוניים. הפאנל יתקיים בהנחייתה של מיכל לויט, מנהלת התוכניות לציבור באסיף, ובהשתתפותם של ד״ר ציפורה טייטל, חוקרת כימיה וביוכימיה של מזון במכון וולקני, ד"ר ראמז עיד, מומחה לאנתרופולוגיה סביבתית ומרצה באוניברסיטה הפתוחה וד״ר רפי גרוסגליק, סוציולוג ואנתרופולוג של אוכל, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
• את העשור האחרון הקדיש החקלאי ואיש החינוך אסף מינינברג לפעילות חברתית-סביבתית, כשעיקר עיסוקו בחינוך והנחיה לקיימות. בהרצאתו ידבר על מה שהוא מכנה ״חטיפת הקיימות״ בידי תאגידים ופוליטיקאים, על כניסתן של חברות ענק לעולמות הבר קיימא, ועל האוקסימורון שמתעורר בחיבור בין התאגיד – לבין הטבע.
• מצד אחד: הטכנולוגיה, שמספקת פתרונות משמעותיים למשבר האקלים. מהצד השני: הצריכה המקומית, שמהווה פתרון מוכח להפחתת פליטת גזי חממה. כיצד ניתן לשלב בין חדשנות למקומיות, והאם אפשר להגיע לתוצר שהוא גם חדשני וטכנולוגי – וגם מקומי? נתחיל בסקירה של אלירן אלימלך, ראש מחלקת פיתוח מערכות אקולוגיות ב-Start Up Nation Central, על תעשיית הפוד-טק בישראל בשנת 2022, לאחר מכן יציגו את נקודת המבט המקומית במוצרים שלהן: אודי אלראי, מנכ״ל חברת Carobway; גלי פריד, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת Vanilla Vida; ד״ר לי רכט, סמנכ״לית קיימות בחברת Aleph Farms; ליהי דר, ראשת מחלקת שיווק ומכירות בחברת Anina; וצור לסטר, מנהל תחום היין של קבוצת יובל בן נריה.
• במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל, תרבות שקליםלק ממנה מתווך לקהל באמצעות האוכל עצמו, אבל חלק גדול לא פחות מוגש בצורה ויזואלית בלבד – דרך הטלוויזיה, הקולנוע והרשתות החברתיות. במהלך מושב הצהריים נעסוק בייצוגה של תרבות האוכל המקומית במדיות השונות: כיצד מיוצגת המקומיות בדוקו-אוכל, איך נראית התרבות בטלוויזיה וברשתות החברתיות, וכיצד ניתן להעביר מסרים מעמיקים בפלטפורמות ״מהירות״ שאינן סבלניות למילים ארוכות?
• לעיתים נדרשות יותר מאלף מילים כדי לתאר מטבח מקומי, אולם איך, למרות האתגר, נראית התרבות הקולינרית דרך עין העדשה? במהלך הפאנל נדבר על האבולוציה של תוכניות דוקו-אוכל בישראל מנקודות מבט שונות: כיצד ניתן להשתמש באוכל לתיעוד תרבות מקומית, מהם ההבדלים בין ריאליטי-אוכל, דוקו-אוכל ודוקו-ריאליטי-אוכל, ואילו אתגרים ניצבים בקידום תרבות קולינרית מקומית בישראל – בה רבים מסוכני התרבות נולדו למשפחות שהיגרו ארצה ממקומות שונים בעולם. הפאנל יתקיים בהנחייתה של העיתונאית הילה אלפרט, ובהשתתפותם של עופר עין גל, במאי ויוצר (״אנחנו על המפית״, ״ליד המפית״); שקליםר סגל, במאי ומסעדן (״אוכל למחשבה״, קבוצת ״החבר'ה הטובים״); אתי אנטה-שגב, מפיקה ועורכת (״גידי גוב הולך לאכול״), והילה מדליה, במאית ומפיקה (עובדת בימים אלו על הפקת דוקו-אוכל מקומי בהנחיית ד״ר מוזנא בשארה).
• לא מעט תוכן נכנס תחת המונח ״תרבות אוכל מקומית״: היסטוריה מפוארת ומסורות עתיקות; גידולים, יבולים, קטיפים ומסיקים, וכמובן – מנות מסורתיות בשלל צורות, ניחוחות וטעמים. איך מתווכים את כל אלו בעידן הטיקטוק, הרילז, ו-280 התווים? אורן לוקסנבורג ואיתמר אביב יגיעו לשוחח על האתגרים הכרוכים בהעברת מסרים מעמיקים במדיה החדשה: כיצד מדברים על תרבות אוכל מקומית בפלטפורמות שאינן סבלניות למילים ארוכות, איך מתווכים מורכבות קולינרית בסרטונים של 30 שניות, ומה נחשב להצלחה כשמדובר על תיעוד ברשתות החברתיות? בהשתתפות: אורן לוקסנבורג  – יועץ התנהלות פיננסית למסעדות ומגיש הפודקאסט ״לדבר זה לא משמין״. איתמר אביב – מנכ״ל חברת Toks, המתמחה ביצירת סרטוני טיקטוק עבור חברות ומותגים.
• מהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל, ואיך אפשר לדבר על תרבות האוכל בישראל בלי לדבר על שמן הזית? אז בשנים האחרונות למדנו להבחין בין זית סורי, לברנע, או קורנייקי ולצ׳ינו – אבל מה אם נגיד לכם שאפשר ללמוד גם לטעום את המקום? בטעימות שמני הזית, שיתקיימו בהנחייתו של מומחה שמני הזית, אהוד סוריאנו, נלמד להבחין בין אזורי גידול שונים באמצעות חוש הטעם. נבין את חשיבות הטרואר ואת השפעתו על טעמו ואיכותו של שמן הזית, ונקבל מושג על הצדדים הארכיאולוגיים של השמן הכי מקומי במטבח הישראלי. אהוד סוריאנו – בעל תואר מומחה לשמן זית מטעם אוניברסיטת חאאן בספרד. מייעץ ליצרני שמן זית בגידול כרמי זיתים ובייצור השמנים. שופט בתחרויות בינלאומיות, מלמד, ומרצה על שמני זית בארץ ובעולם.
• במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל, שחלק בלתי נפרד ממנה מושרש בתרבות עתיקה שהתקיימה באזור עוד בתקופת המקרא. כמעט בכל קריאה במקורות ניתן למצוא תיעוד למזון המקראי, וללמוד כיצד נזרעו, טופחו ונקצרו הפירות והירקות, איך בושלו המנות עצמן ובאילו אופנים הסועדים אכלו ושתו: החל מהגפן, התאנה והרימון, דרך הלחמים, המצות והבשר, ועד לתבשילי החיטה, השעורה, והגבינות. במהלך מפגש במטבח הניסיונות של אסיף, נשמע את הרצאתה של ד״ר טובה דיקשטיין, מומחית לשחזור אוכל מקראי. החל מעססיות ותורמוסין (מעין חמין חיטה ותורמוס), דרך סוכריות תמרים ממצרים העתיקה, ועד מקפה פול-סוג (קרם פול ובורגול) – ד״ר דיקשטיין והעיתונאית והטבחית מאיה דרין יקחו אותנו למסע קולינרי מרתק – שהתחיל לפני אלפי שנים. נתחיל בשיחה בין השתיים ונמשיך לטעימה משותפת. את המנות ניתן יהיה לטעום גם באפרטיבו אסיף מקומי שיתקיים בשעות הערב בקפה אסיף. ד"ר טובה דיקשטיין – בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת בר אילן עם התמחות בחקר המזון המקראי. ד״ר דיקשטיין חקרה ספרי קודש וספרות עולמית בניסיון להתחקות אחר המזון שאכלו בתקופת מקרא, תוך התבססות על הצמחייה הארצישראלית. מאיה דרין, שפית, עיתונאית קולינריה, יועצת ויזמית. כותבת מדורי האוכל בעיתון ״ישראל היום״ למעלה מ-15 שנה, מבשלת ארוחות, מיזמים ופרויקטים, מייעצת למותגים מובילים בתחום המזון והאוכל, ויוצרת תוכן קולינרי לפסטיבלים, כנסים ומדיות שונות.
• במהלך יום אסיף נבחן את המונח ״מקומיות״ ביחס לתרבות האוכל בישראל – תרבות בה פירות וירקות מהווים חלק בלתי נפרד מכל ארוחה. לאורך 101 שנות פעילות, חוקרי מכון וולקני ייצרו עשרות זנים של פירות הדר שונים: החל מפומלית מתוקה במיוחד, דרך המנדרינה הטובה בעולם, ועד לאשכוליות שמותאמות לאנשים הנוטלים תרופות להורדת כולסטרול. במהלך הרצאה וסדרת טעימות עם ד״ר רון פורת, חוקר מכון וולקני, נטעם זנים פחות מוכרים של פירות הדר, ננסה תוצרים שלא נמצאים היום בשוק בישראל, ונבין לעומק את הטעמים המורכבים של הפירות. בהמשך נדבר על אופן הטיפוח של זני ההדרים, על ההבדלים בגידולים ומהי חשיבותם, ונבחן את הטעמים והארומות בפירות השונים. ד״ר רון פורת – חוקר במחלקה לחקר תוצרת חקלאית במכון וולקני. ד״ר פורת מתעסק במחקרו באחסון הדרים, רימונים וגויאבות, אובדן ובזבוז מזון, וכן בטעמים ובארומה של פירות.
• לאחר יום מלא ברעיונות, מחשבות, דיונים, פעילויות וטעימות – אנחנו מזמינים את הקהל הרחב לחגוג איתנו עם אפרטיבו אסיף מקומי, ובו נשב יחד סביב שולחנות משותפים ובנוכחות מומחיות ומומחים שלקחו חלק באירועים השונים, נלגום משקאות ונטעם רעיונות עם תפריט מיוחד* בהשראת התכנים המקצועיים של יום אסיף.

אסיף: המרכז לתרבות אוכל בישראל, גאה להיות בית לדיון מעמיק על מונחים ועקרונות מרכזיים שעולים מתוך השיח המקומי, לפרק אותם, לאתגר אותם ולבסוף – לחבר ולנסח אותם בשיתוף עם קהילת שוחרי תרבות האוכל המקומית.

תחנת מחקר יאיר – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר עם ט"ו בשבט בחצבה, 1-2 בפברואר 2023

התערוכה החקלאית הגדולה בישראל תתקיים בימים רביעי וחמישי, 1-2 בפברואר 2023, בתחנת המחקר "יאיר" של מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר, בחצבה ותשתרע על פני עשרים דונם, בה יציגו 200 חברות מהארץ והעולם, את פסגת הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום החקלאות, המים, איכות הסביבה, אנרגיה סולארית, גינון, רכבי שטח (טרקטורונים, אופנועים, ג'יפים) מדגמי 2023, זנים חדשים של ירקות, פירות, פרחים, צמחי תבלין ועוד. בנוסף יוצג ביתן הסטודנטים הזרים והתרבויות הצבעוניות של כל מדינה. כמו כן יתקיימו שוק איכרים מתוצרת חקלאי הערבה, שוק אמנים, מתחמי מזון, כולל שולחנות וכסאות להסבה.

בשני ימי התערוכה יערכו סיורים מודרכים (ללא תשלום), בהם ניתן לחזות בפלאי החדשנות של עולם החקלאות, בחממות הגידול של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר ובביקור במרכז המבקרים וידור-חלון לחקלאות, להיכרות עם החיים בערבה, חדשנות חקלאית בלב המדבר, חשיפה לתיירות מדברית וכפרית הנשענת על משאבי טבע נדירים, צפייה בסרטון תלת ממד עם משקפיים מיוחדים, ביקור בחלל אינטראקטיבי-חווייתי ועוד.

עוד בתערוכה- ביתן תיירות שיציג את התיירות החקלאית, אתרי התיירות, הנופש, והקולינריה- בערבה התיכונה, ערבה דרומית ותמר: מסעדות, יקבים, מבשלת בירה, חדרי אירוח, חאנים, קמפינג, קטיף עצמי של ירקות, גלריות וסדנאות אמנות, טיולי תומקארים או ג'יפים, טיולי שטח רגליים, מסלולי אופניים, חוות תנינים, חוות אנטילופות, מכוורת ועוד.

לפרטים- מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר – 052-4260798, https://www.aravaopenday.co.il/

צפת עם בארכה – מסעדת שיפודים חדשה ומפנקת
במרכז המדרחוב של צפת נפתחה מסעדת השיפודים והבשרים בארכה המציע ארוחות עשירות ומהנות על בסיס סלטים ביתיים, בשרים משובחים, אווירה קסומה ונוף מושלם לעיר העתיקה והכל בכשרות מהדרין. כבר מספר שנים שתושבי צפת והגליל יודעים ששווארמה איכותית זה בארכה. מעכשיו, לא רק שווארמה. בחודש האחרון נפתח סניף נוסף מבית בארכה, הפעם במרכז המדרחוב בצפת, ברחבה הסמוכה לבנק הפועלים לשעבר, מסעדת שיפודים ובשרים ממשפחת בארכה.

המסעדה מציע חוויה המבוססת על מטבח גלילי טרי ואיכותי כאשר אל השולחן מוזרמים סלטים ביתיים רבים: כרוב, מטבוחה, חצילים, סלט ירקות, גזר מרוקאי, פלפל חריף ועוד מבחר רב של סלטים וירקות טריים, לצד צ'יפס, פיתות פרנה חמות וטריות וכמובן- שיפודי בשרים/ סטייק/ שניצל ושאר מטעמים.

"מה שעמד לנגד עייננו זה מצד אחד לשמור על הטריות שמאפיינת את המותג של בארכה לצד חוויה של ארוחת בשרים משובחים עם מבחר עשיר של סלטים ובאווירה ביתית" מציין שמואל יעקב, מבעלי מסעדת בארכה שיפודים. לצד ההקפדה על הטעמים והטריות, במסעדה הקפידו גם על כשרות מהדרין וזאת מטרה לתת מענה לכל אוכלוסיות העיר: "צפת מורכבת מחרדים וחילוניים, דתיים ותיירים רבים. היה לנו חשוב לאפשר לכולם להנות מהטעמים והחוויה אצלנו, בחרנו בשרים משובחים בכשרויות מהודרות- זה שילוב מנצח" הסביר יעקב.

בקו ראשון לנוף המדהים של העיר העתיקה תוכלו להנות מאווירה קסומה ומאכלים איכותיים. המסעדה פעילה בימים א- ה בשעות 13-23 כאשר במתחם ניתן לקיים גם אירועים, ארוחות קבוצתיות וכדומה. לפרטים נוספים והזמנות: 04-6468484.

המועצה האזורית דרום השרון עם כנס לחקלאות מחדשת הראשון

הכנס הראשון לחקלאות מחדשת בישראל התקיים ב- 6 לדצמבר 2022, במרכז הכנסים החדש של המועצה האזורית דרום השרון, במעמד המדענית הראשית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר מיכל לוי, ראשת המועצה האזורית דרום השרון גב׳ אושרת גונן ומר' אנדרו ג'ייקובס מארה"ב התומך ומסייע לעמותה מיום הקמתה. את האירוע יזמה וארגנה העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי Agroforestry.

לכנס הגיעו כ-500 אנשים מתחום החקלאות החל מהחקלאים, דרך יזמים, נציגי משרדים ממשלתיים ואנשי אקדמיה כדי לקיים דיון פתוח ולהציף את האתגרים שבפניהם אנחנו ניצבים ביניהם חוסר ידע ומחקר בתחום, הצורך בהעלאת חשיבות הנושא בקרב מקבלי ההחלטות והציבור הרחב, חיזוק שיתופי הפעולה עם משרדי הממשלה, גיוס תקציבים ועוד. מטרה נוספת של הכנס הייתה להפגיש בין אנשים ממגוון תחומים כדי ליצור קשרים חדשים שיובלו לפריצות דרך ופתרונות.

במהלך הכנס דנו על התועלות הפוטנציאליות והאתגרים במעבר לחקלאות מחדשת, האנשים שצריך לרתום לתהליך, ההתמודדות של חקלאות מחדשת עם משבר האקלים ועוד. כמו כן, התקיים פאנל של חקלאים המיישמים את השיטה בפועל שסיפרו על הצלחות ואתגרים במהלך הדרך והוצגו הפתרונות נמצאים כרגע בשוק.

המדענית הראשית של משרד החקלאות ד"ר מיכל לוי בירכה את העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי על עבודתם החשובה וקידום הנושא. ראשת המועצה האזורית דרום השרון גב׳ אושרת גונן שהייתה גם היא בין המברכים, הוקירה את פעילות העמותה וציינה כי המועצה בחרה את הגב' סהר שמעון לפעילה סביבתית מצטיינת בוועידת האקלים בשרון שהתקיימה לפני מספר שבועות. יו"ר העמותה עו"ד אלון בדיחי הודה למשתתפים הרבים שבחרו לקחת חלק באירוע והדגיש את מחויבות העמותה לקדם את תחום החקלאות המחדשת בישראל.

סהר שמעון, מנכ"לית העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי, הודתה לכל הנוכחים וסיכמה: "זהו יום היסטורי מרגש. החקלאות המחדשת עלתה לראשונה לסדר היום הציבורי. במהלך היום התמודדנו עם שאלות שעל חלקן יש לנו תשובות ואת חלקן נצטרך לגלות ולחקור בהמשך. הדרך הזו היא מסע של כולנו כלפי כדור הארץ, הצורך בשינוי הוא עצום והכנס הוא רק תחילת הדרך. אני מקווה שמחר בבוקר כל אחד ואחת יצאו לפעולה בעולמות שלהם ויקדמו את החקלאות המחדשת".

ועידת ישראל לחקלאות עם פרס לשף אייל שני, רינו צרור ושקד ברנע – מגדלת פטריות

ועידת ישראל לחקלאות ה-13 – האירוע החשוב ביותר של ענף החקלאות – מהווה זירת שיח רב-תחומי ובמה יחידה מסוגה לדיוני עומק מרתקים על הענף, אך גם עושה כבוד לאלה שעוזרים לקדם את הענף בכל מיני דרכים. פרס מיוחד קיבל השף אייל שני על תמיכה בתוצרת החקלאות הישראלית. שני, שמוכר באהבתו העזה לירקות ישראלים משובחים, משמש גם כשופט בתוכנית "מאסטר שף" והתוצרת הישראלית זכתה ממנו לא פעם לשבחים. "אני 35 שנה מבשל בארץ הזו, שעוד לא היה פה כלום, אבל היה המון. יש לי 50 מסעדות ברחבי העולם ואין לי שום ערך מדיני או חיצוני אם אהיה בן אדם שעובד בבינ"ל ואין לו מקום שממנו הוא בא" אמר שני לאחר קבלת הפרס. "המקום שאני מדמיין ויוצא זה הארץ. הירקות בארץ – התדר שלהם, הטעם, הייחוד – לא מוצא בשום מקום בעולם. זו נוסחת היסוד שלפיה אני מתקדם הלאה. אני שואל את עצמי אם יש לנו את הירוקת הטובים בעולם. שאלה קשה- חתך הטעם של הירק הישראלי מגיע לכל העולם, אין מחיר לארץ האוכל הטוב בעולם מתבשל פה בארץ".

חיים אלוש, מנכ"ל ועידת ישראל לחקלאות, החמיא לשני: "כולנו מכירים ויודעים את האהבה והתמיכה שלו לחומר הגלם המקומי ולחקלאות הישראלית. גם הוא יודע שהתוצרים שמיוצרים בישראל על ידי-החקלאים הישראלים הם הטובים בעולם".

הפרס לשני הינו אחד הרגעים המרגשים בוועידת ישראל לחקלאות, שהתקיימה במשך יומיים, במעלה החמישה בסמוך לירושלים. הוועידה הפגישה גם השנה בין מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי ענף החקלאות, מנהיגי התיישבות העובדת וראשי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, משווקי תוצרת חקלאית, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חקלאים מובילים, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה ועוד.

מעטים הם החקלאים בישראל המגדלים פטריות, מעטים עוד יותר הם אלו שמחליטים לגדל זנים מיוחדים. שקד ברנע (36) היא כנראה היוצאת מהכלל. לא רק בהיותה חקלאית, אלא בהיותה זו שמגדלת, בין השאר, פטריות מזנים ייחודיים בישראל כמו ארינג'י, שיטאקה, מאיטקה, הריסיום ונמקו.

כל אותם סוגים הם למאכל, אבל גם בעלי סגולות מרפא. מהורדת כולסטרול, דרך טיפול בסרטן, אנמיה, מערכת העצבים, מוח ואפילו בהפרעות של קשב וריכוז. ברנע, המשמשת גם כיועצת בחברת פודטק מאשפוד, נבחרה לאחרונה כאחת מ-40 הצעירות והצעירות פורצי הדרך בחקלאות הישראלית ותקבל את הפרס היוקרתי בוועידת ישראל לחקלאות, שנערכה במעלה החמישה.

ברנע היא דור שני לחקלאים והחלה לנהל את החווה, אותה הקים אביה אחרי שהוא הלך לעולמו בשנת 2016. "תמיד הייתי עוזרת לו במשק, לפני ארבע שנים הצטרפתי גם לניהול ולעבודה השוטפת", היא מסבירה. "התחלנו כחווה אורגנית, היום אנחנו מוכרים פטריות בוטיק ברמה סטרילית גבוהה מאוד. יש אצלנו התייחסות לכל פטריה ופטריה".

את זני הפטריות המיוחדות והאקזוטיים מגדלת ברנע בחדרים מבוקרי אקלים בתהליך גידול חדשני. מחקרים בשנים האחרונות גילו כי אותם זנים שברנע מגדלת מעכבים צמיחה של תאים סרטניים. מחקרים בדקו את הפעילות האנטי סרטנית של פטריית המרפא מאיטקה, למשל, והראו שהיא מכילה רכיב ייחודי שנקרא D-Fraction, אשר נמצא במחקרים כבעל יכולת להקטין גידולים סרטניים.

בנוסף, אכילת פטריות נסוג הריסיום מראה, על-פי מחקרים אחרים, כי גורמת לגוף להתמודד עם סטרס סביבתי וסטרס ביולוגי ותומכת במערכת החיסונית של הגוף.

העיתונאי ואיש הטלוויזיה רינו צרור, זכה לפרס מיוחד במסגרת וועידת ישראל לחקלאות – אות על המאבק שהוביל בנושא פערי התיווך והפער העצום שיש בין התשלום לחקלאי למחיר הצרכן כחלק ממאבקו להורדת יוקר המחייה בישראל. מנכ"ל ועידת ישראל, חיים אלוש: "דוגמה לעיתונאי שנאבק לאורך שנים לצד החקלאים ולעזרתם". צרור (69) נאבק בשנים האחרונות – בתוכניתו בגלי צה"ל – לצד החקלאים בפער העצום בין התשלום לחקלאי למחיר לצרכן בישראל במכירה של פירות וירקות. אותם פערי תיווך מכניסים יותר כסף לרשתות השיווק, פוגעים בחקלאים הישראלים והופכים בכלל את החיים של כל התושבים ליקרים יותר. המאבק הבלתי מתפשר של צרור זכה לאורך הדרך גם לתמיכה מאישי ציבור ושרים בממשלה.

"תודה רבה לכולכם", פתח צרור בהתרגשות נוכח העובדה שהציבור נעמד על רגליו והריע ארוכות, "זה מחמם את הלב, גם אנחנו צריכים את הקולות האלה. תעשו לעצמכם טובה, אתם אחלה חקלאים הכי טובים בעולם, יש נקודות שצריך לתמוך, אתם נמצאים במקום יפהפה לא רק מבחינת התוצרת, אלא גם מבחינת הציבור בישראל. הוא רוצה עגבנייה ישראלית, שלכם, וגם את התפוז הישראלי.  הציבור רוצה את התוצרת הישראלית -היא המועדפת".

רינו המשיך ואמר: "אנחנו מורגלים שבאים אנשים ממשרדים או קומות וחושבים שיש להם את היכולת לשנות בהינף יד עולם שלם. זה עבודה בשטח מול עבודה באקסל, מלחמת תרבויות. אני מאוד שמח שאתם מצליחים די בלחץ לעמוד בשנים האחרונות מול הקרב המאוד קשה הזה. אתם צריכים להתגייס אליו פי כמה וכמה ולא להישען על פוליטיקאים-אלו חולות נודדים. אלה נותנים לכם את ה5 דקות הבאות ולא את השנה והשנתיים. תלכו עם הציבור ותגיעו הרבה יותר רחוק".

את עבודתו העיתונאית החל ב"העולם הזה" ב-1973. הוא ממקימי עיתון "חדשות" והיה מבכירי עורכיו. ערך את המקומון "העיר" וכתב בו טור פוליטי. היה עורך ב"מעריב" וכיהן כסגן עורך בירחון "מוניטין", שם עבד עם אדם ברוך ומאיר אגסי. בתחילת שנות התשעים ערך את השבועון "העולם הזה" המתחדש, ולאחר מכן את מגזין האקטואליה "אולפן שישי" בערוץ 2. הוא יצר והנחה לא מעט תוכניות טלוויזיה וזכה לא פחות משלוש פעמים בפרס מפקד גלי צה"ל בנושא פרויקטים חברתיים. בשנת 2013 נבחר צרור להדליק משואה בטקס המרכזי ליום העצמאות ה-65 בהר הרצל וכעבור שש שנים זכה בפרס סוקולוב. בנימוקי השופטים נאמר: "רינו צרור זכה בפרס בעבור היותו עיתונאי לוחמני המציב בעקביות מזה עשרות שנים בחזית העשייה סדר יום חברתי, תוך התמקדות ומתן תשומת-לב מיוחדת לפריפריה החברתית, הפוליטית והגאוגרפית".

מנכ"ל ועידת ישראל לחקלאות, חיים אלוש: "רינו צרור הוא דוגמה לעיתונאי שנאבק לאורך שנים לצד החקלאים ולעזרתם. במרוצת השנים הוא זועק את זעקתם ומנסה לקבל תשובות הולמות וראויות, כמו גם במאבק שהוביל ומוביל בנושא פערי התיווך".

בריאות

מגן דוד אדום מסכם את שנת 2022 במספרים

במגן דוד אדום עסקו בשנה האחרונה בהצלת חיים בשגרה ובחירום, במלחמה במניעת התפשטות נגיף הקורונה, ובמערך הדגימות והחיסונים. ערב השנה האזרחית החדשה, מסכם הארגון את השנה החולפת ומציג במספרים את עיקר הפעילות.

בשנת 2022 חגג מד"א 92 שנות פעילות ומנתוני הארגון עולה כי במהלך השנה החולפת הוזנקו החובשים והפראמדיקים של מד"א 1,301,780 פעמים לאירועים באמצעות כ-2,000 ניידות טיפול נמרץ, אמבולנסים ואופנועי חירום ברחבי הארץ. בכל 10.8 שניות בממוצע מתקבלת שיחה במוקד 101 וזמן המענה הממוצע הנו שניה אחת בלבד.

אלי בין, מנכ"ל מד"א: "מתנדבי ועובדי מגן דוד אדום פעלו בשנה האחרונה למען בריאותם של תושבי מדינת ישראל, ביום ובלילה, בשבתות ובחגים, בקיץ ובחורף, במסירת גדולה, במקצועיות ובעיקר מהלב, המשיכו לעמוד בחזית המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה וכך נמשיך עד למיגור המגפה. במהלך שנת 2022 מד"א המשיך להתקדם טכנולוגית וזאת לצד מתן שירותי רפואת חירום מהטובים בעולם וגיוס מנות דם למען אזרחי ישראל בשגרה ובחירום. גם בשנת 2023 נמשיך לעשות כל שביכולתנו למען אזרחי המדינה ולא נחסוך בכלום למען הבריאות של כולנו".

סיכום השנה במספרים:

במד"א פועלים כ-31,600 מתנדבים, עובדים, בני ובנות שירות לאומי ומשרתי שירות אזרחי, בהם 14,598 בני נוער. בנוסף כ-18,000 נאמני חיים פועלים במד"א. מתנדבי מד"א השקיעו יותר ארבעה מיליון וחצי שעות התנדבות. המתנדב המבוגר ביותר הוא תושב ירושלים בן 93.5, הרוכב המבוגר ביותר ביחידת האופנועים של מד"א הוא בן 80 ומתגורר בטבריה, והמתנדב הצעיר ביותר במד"א הוא בן 14.

מגן דוד אדום מפעיל 192 תחנות ונקודות הזנקה בכל רחבי הארץ. כ-2,000 ניידות לטיפול נמרץ, אמבולנסים ואופנועים של מד"א פועלים ברחבי הארץ, מתוכם 46 רכבים חשמליים לתגובה מהירה, 48 רכבי 4X4, 17 טרקטורונים, 16 ג'יפבולנסים, 24 רכבי תאר"ן (תחנות אירוע רב נפגעים), 2 אוטובוסים לטיפול נמרץ ו-29 אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ורכבי פיקוד ממוגני ירי, 3 קראוונים לחיסונים ודגימות קורונה ו-2 נקודות הזנקה ניידות נגררות.

515 אופנועים, מהם 48 אופנועים כבדים, 196 אופניים חשמליים ו-36 רכבי בימבולנס של מד"א פועלים ברחבי הארץ. בכנרת פועלת ספינת הים-בולנס טיפול נמרץ של מד"א ובחופי אילת פועלת סירת הים-בולנס של מד"א שהוזנקו בתקופת הפעילות מאפריל ועד אוקטובר להעניק טיפול רפואי ב-198 אירועים. בנוגע לנתוני הקורונה – גם בשנה החולפת בדקו החובשים והפראמדיקים של מד"א מיליוני בני אדם במתחמי היבדק וסע, במאות נקודות בדיקה מהירות שפעלו ברחבי הארץ ובבתים ובבדיקות אנטיגן-וידיאו מפוקחות. רבבות בני אדם חוסנו ע"י צוותי מגן דוד אדום בבתי האבות, בדיורים המוגנים, בבתי הספר, במרכזים מסחריים ובנקודות נוספות ברחבי הארץ.

בשנת 2022, רכבי החירום של מד"א הוזנקו 1,301,780 פעמים – בכל 24 שניות בממוצע הוזנק צוות.  בתאונות דרכים ברחבי הארץ, העניקו החובשים והפראמדיקים של מד"א טיפלו רפואי ל-53,692 נפגעים. 16,577 נשים בהריון פונו לביה"ח, 983 נשים מתוכן ילדו בעזרת צוותי מד"א בביתן או בדרך לבית החולים. בעונת הרחצה, החובשים והפראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ל-292 מבוגרים וילדים שנמשו מהים, מבריכות וממקורות מים שונים לאחר שטבעו.

כ-350,000 גברים ונשים עברו קורסי החייאה ועזרה ראשונה. 683 ממתנדבי הנוער במד"א הוכשרו בטיפול באירועים רבי נפגעים, 684 בני נוער הוסמכו כמדריכי עזרה ראשונה. השנה הותרמו 262,149 מנות דם ע"י צוותי המתרימים בשירותי הדם של מד"א בהתרמות שהתקיימו ברחבי הארץ, בחדרי התרמה בתחנות מד"א ובבסיסי צה"ל השונים. 31% מתורמי הדם בשנת 2022 הן נשים, בעוד 21.8% מתורמי הדם הם תורמים חדשים. שירותי הדם של מד"א מפעילים 46 ניידות דם, 2 קרוואנים נגררים להתרמת דם ו-2 אוטובוסים להתרמות דם שיכולים להתרים כל אחד 5 תורמים במקביל. כל תרומות הדם נבדקו לקביעת סוג דם וזיהוי מחלות זיהומיות במעבדות שירותי הדם של מד"א וסופקו לכלל בתי החולים ולצה"ל. בנק החלב של מד"א עבר השנה למשכנו החדש בבניין שירותי הדם החדש של מד"א ברמלה וסיפק לפגיות ברחבי הארץ בשנה האזרחית החולפת כ-2,060 ליטר חלב לפגים נזקקים. בשנת 2022 הצטרפו לבנק 230 תורמות חלב חדשות שעומדות בסטנדרטים הרפואיים הקפדניים ביותר על מנת לספק את החלב הבטוח ביותר לפגים.

חובשי מד"א ענו ל-85,609 שיחות במוקד הסיוע לנמלטי המלחמה מאוקראינה שמופעל ממתחם המוקד הארצי של מד"א בקרית אונו בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה והביטחון החברתי וסייעו לנמלטי המלחמה שנמצאים בישראל בנושא דיור, שוברי מזון וטיפולים רפואיים. 108 משאלות הוגשמו בזכות שני אמבולנסי המשאלות של מד"א. הארגון מפעיל 2 מסוקים המצוידים בציוד טיפול נמרץ מתקדם ואלו טיפלו ופינו בהטס 294 חולים ופצועים לבתי החולים ברחבי הארץ. למד"א משאית חפ"ק ארצית ייחודית עם מיטב הטכנולוגיות ו-3 רכבי פיקוד ותקשורת מחוזיים. צוותי מד"א השתתפו בכ-320 תרגילי שטח. במוקד 101 של מד"א התקבלו בשנה החולפת 2,898,816 שיחות, בממוצע בכל 10.8 שניות מתקבלת שיחת 101 במד"א – בעוד זמן המענה הממוצע לשיחת 101 הוא בתוך שניה אחת בלבד. בשנת 2022 הציב מד"א במרחב הציבורי 204 מכשירי מפעם להחייאה (דפיברילטור) ב-38 ישובים ברחבי הארץ. מתחילת פרויקט הצבת מכשירי מפעם במרחב הציבורי הציב מד"א 1,385 מכשירים מצילי חיים ב-479 ישובים שונים. בנוסף הציב מד"א כ-600 מכשירים בבתי כנסת בירושלים ובערים נוספות.

חקלאי גרנות עם תקן Rainforest Alliance הבינלאומי

תקן Rainforest Alliance – תקן חברתי בינלאומי חשוב, המגן על תנאי העסקה והמחייה של מגדלי האבוקדו בישראל, הוטמע לאחרונה על ידי "חקלאי גרנות". מגדלת ומשווקת האבוקדו הגדולה בישראל, הוסמכה לאחרונה בתקן, הנחשב לאחד מהתקנים החשובים בעולם בנושא קיימות, חברה וסביבה. בכך, הופכת גרנות, לאחת החברות הראשונות המאמצות את התקן החברתי בישראל. לדברי גיורא מרום, מנכ"ל צומח גרנות, "כארגון חקלאי ישראלי המוביל את תעשיית האבוקדו בארץ, ראינו לנכון לאמץ תקן חברתי חשוב, המבטיח את תנאי המחייה והסביבה של מגדלי האבוקדו בהווה ובעתיד".

תקן Rainforest Alliance הוא תקן סביבתי חברתי שמקורו בתעשיית הקפה והקקאו. התקן מקיף את כל הנושאים החברתיים של המגדלים בהם תנאי העסקה, תנאי מחייה, משכורות וכו', וכן נושאים סביבתיים כמו ניהול משק מים, חומרי הדברה, אי פגיעה בסביבה הטבעית, בחי ובצומח וכו'. נועה טל, מנהלת האיכות של "חקלאי גרנות", מסבירה כי ריינפורסט אליינס יוצרת עולם בר קיימא יותר, על ידי שימוש בכוחות חברתיים וכוחות שוק להגנה על הטבע ולשיפור חייהם של חקלאים וקהילות. "העמידה בכל דרישות התקן מאפשרת לנו לשווק ולייצא אבוקדו כמוסמך Rainforest Alliance ויש לכך חשיבות עצומה".

חקלאי גרנות היא חברת שיווק, מכירה והפצה של פירות וירקות לרשתות המזון ולשווקים הסיטונאיים, הנמצאת בבעלותם של החקלאים מהקיבוצים והמושבים החברים בתאגיד גרנות. גרנות מובילה בתעשיית האבוקדו הישראלית עם כ-50,000 טון פירות לעונה, 70% ממנו לייצוא. בית האריזה לאבוקדו של גרנות הוא מהגדולים והמתקדמים בעולם.

צרכנות ומבצעים

גיא דוד ממושב עדנים עם בטטה לבנה וביג בטטה

גיא דוד (38), דור רביעי לחקלאים ממושב עדנים, המציא את הבטטה מחדש במשקל של למעלה מק"ג ליחידה, כמו כן משיק בטטה חדשה- בצבע לבן! גיא דוד, דור רביעי לחקלאים ממושב עדנים, לא אוהב ללכת אחרי הזרם, בדיוק כמו אביו איתי ז"ל. המשפחה, ממקימי המושב והבעלים של "משק דוד", מגדלים באהבה בטטות, תפוחי אדמה, חצילים, דלורית ועגבניות – ודוד (38) מנסה כל פעם להמציא את הגלגל מחדש.

אחרי שהיה הראשון ששיווק את הבייבי בטטה, דוד החליט "להמציא" את הגרסה הגדולה של אחד הירקות עשירים ביותר ברכיבים תזונתיים. מעתה אמרו: "ביג בטטה" – מוצר חדש שמשווק ולוקח את הירק למקומות גדולים. תרתי משמע. אפשר למצוא בטטות במשקל של למעלה מ- 1 ק"ג ליחידה – ומתאימות לטיגון, בישול ואפיה.

לא סתם לאחרונה נבחר דוד כאחד מ-40 הצעירות והצעירות פורצי הדרך בחקלאות הישראלית שקיבל את הפרס היוקרתי בוועידת ישראל לחקלאות, שנערכה לאחרונה במעלה החמישה.

בשנים האחרונות הכניס דוד לשוק בטטות בשורה ארוכה של צבעים ובמהלך חג החנוכה השיק אפילו בטטה בצבע לבן! "אנחנו מגדלים בטטה סגולה- יפנית, בטטה גורמה צהובה, בטטה דבש, בטטה כתומה וכעת גם לבנה- בטטת ערמונים" מספר דוד, "הבטטה הלבנה מתוקה וטעימה. בעלת טעם מעודן יותר מבטטה כתומה רגילה והצבע מאוד מיוחד. אני ממשיך את אבי, שגם כן לא הלך לפי הזרם וזכור בשל הבג"צ המפורסם שהגיש בשם חופש העיסוק. לבטטה הלבנה ערכים תזונתיים מוגברים", לדבריו: "האמת, שאני ממשיך את אבי, שגם כן לא הלך לפי הזרם וזכור בשל הבג"צ המפורסם שהגיש בשם חופש העיסוק. חייב לציין גם את אחי עידן ואת האמא מיכל, שמנהלת את המשק".

בכמה התייקרה הטחינה ב-4 שנים האחרונות

הטחינה הפכה להיות מוצר בסיסי נמכר ביותר, כזו המצויה בכל בית, ויש מי שאף משווה אותה למזון על. הקטגוריה, בדומה לטונה, מגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה, בשוק בו פועלים מספר מותגים מוכרים, לצד מוצרי יבוא ומותגים פרטיים. דו"ח של חברת סטורנקסט, בדק בכמה נמכרה טחינה ב-4 שנים האחרונות, לפי מחיר ממוצע ל-1 ק"ג במותגים השונים לכל אורך השנה. מתוך הדו"ח עולה, כי ישנו פער של כ-30% בין הטחינה של מובילת השוק, חברת "אחוה", לבין הטחינות האחרות שעל המדף. הפער נשמר לכל אורך השנים, גם לאחר עליות המחיר שחלו לאחרונה, כשטחינה אחוה, כמו מרבית הטחינות המיוצרות בישראל, מיוצרת משומשום אתיופי בלבד, כך שפערי המחירים אינם נובעים ממחיר חומרי הגלם השונים.

טחינה גולמית של חברת אחוה נמכרה בשנת 2019 במחיר שנתי ממוצע לק"ג 17.60 שקלים, בשנת 2018-2019 עמד המחיר על 17.70 שקלים וכיום עומד המחיר הממוצע על 19 שקלים. טחינה בארכה נמכרה בשנת 2019 ב- 23 שקל בממוצע לק"ג, בשנת 2020 עלתה ל-26 שקלים וכיום נמכרת ב-25 שקלים בממוצע. טחינה אל ארז נמכרה בשנת 2019 ב- 30.70 שקלים בממוצע לק"ג, כך גם בשנת 2020 וכיום נמכרת ב-31 שקלים בממוצע. טחינת ירושלים נמכרה בשנת 2019 בכ- 25 שקל בממוצע לק"ג, עלתה בשנת 2020 לכ-26 שקל, בשנת 2021 עלתה ל-28.60 שקלים וכיום נמכרת ב-28.90 שקלים בממוצע. מדובר כאמור בפער של כ-30% בין הטחינה המובילה את הקטגוריה לבין הטחינות המתחרות שנשמר לאורך השנים.

חברת אחוה הנה היצרנית הגדולה בישראל של טחינה וחלוה ונחשבת למפעל הייצור הגדול ביותר במזרח התיכון ולמובילת שוק הטחינה והחלוה, בפער גדול מאוד מול מתחריה. על פי נתוני סטורנקסט (אוגוסט 2022), מחזיקה אחוה בנתח שוק כמותי של 36% משוק הטחינה, אחריה בארכה עם 25%, אל ארז עם 11%, טחינה ירושלים עם 6% וטחינה ברכה עם נתח שוק של 5%. בחלוה מובילה אחוה את המכירות עם נתח שוק כמותי של 55%, בארכה עם 18% ודין שיווק וקליה (מותג אהרוני) עם 16% נתח שוק.

לדברי יובל מלאך, סמנכ"ל השיווק והמכירות של אחוה: "תמונת המצב חושפת פערים בלתי נתפסים ולא הוגנים בשוק הטחינה. נשאלת השאלה מדוע יצרן טוען שהוא חייב להעלות מחיר ומדוע הוא עושה זאת בכאלה פערים, כשמי שמוכר הכי הרבה טחינה בישראל מוכיח שאפשר למכור טחינה במחיר זול יותר בכ-30% ועדיין להיות ריווחי. כנ"ל בחלוה". לדבריו, מדובר בגניבת דעת של הצרכן, גם בצורה של מבצעים, כי גם טחינה הנמכרת במבצע עדיין יקרה הרבה יותר מהטחינה של מוביל הקטגוריה. "חרטנו על דגלנו להביא לצרכן מוצרים טעימים ואיכותיים, במחיר שווה לכל נפש, ואנו שמחים שכל דו"ח וכל בדיקה מעמיקה מוכיחה זאת בבירור".

רהט עם השוק הבדואי המיתולוגי של באר שבע

עיריית רהט והחברה הכלכלית ברהט פתחו מחדש את השוק הבדואי המיתולוגי של הנגב שנסגר לפני כשש שנים בבאר שבע. השוק מציע מעל 100 דוכנים עם תוצרת מגוונת של תבלינים, פירות וירקות, כלי בית, דוכני מזון ועוד ופתוח לקהל הרחב בכל שבת בשעות 8:00-15:00. השוק שנסגר בבאר שבע בתחילת שנת 2017. נפתח בתמיכת משרדי הפנים והחקלאות. השוק החדש מתפרש על פני 21 דונם ויפעל במרכז התרבות החדש ברהט, בסמוך לקאנטרי קלאב, היכל התרבות והטיילת החדשה. הוא מכיל למעלה מ- 100 דוכנים שיציעו תוצרת חקלאית, שוק איכרים עם ירקות ופירות, דוכני מזון אותנטי, תבלינים, כלי בית ועוד. עלות הקמתו הפרויקט 15 מיליון שקלים והיא כוללת מתקני הצללה, שילוט הכוונה, שירותים ציבוריים, תשתיות ונגישות ציבורית וחניה בשפע.

"השוק הבדואי" בבאר שבע היה מקום מפגש וחיבור בין יהודים לבדואים ויצר זיכרון קולקטיבי בבתים רבים בנגב. ב- 2017 החליטו בעיריית באר שבע לסגור את השוק בטענה שאיבד מאופיו האותנטי שאפיין אותו במשך שנים רבות והפך אותו למוקד משיכה לקונים מכל רחבי הנגב. סוחרים רבים, שהתפרנסו במשך עשורים מהשוק מצאו עצמם ללא פרנסה. כעת, יוכלו הסוחרים הוותיקים לחזור לשוק החדש שייפתח ברהט ויפנה לכל המגזרים.

עטא אבו מדיעם ראש העיר רהט: "אני שמח לבשר על פתיחת השוק הססגוני ברהט שיאפשר חווייה תיירותית וצרכנית לתושבי הנגב והארץ בכלל. השוק ייתן מענה לסוחרים ולמבקשים לעשות קניות, גם בשבת. השוק הינו חלק מהפיתוח הכלכלי של העיר ויחד עם מרכז התרבות החדש יהפוך אותה לחוויה ומוקד לקניות בנגב. אני מודה למשרדי הממשלה שתמכו בשוק אשר ינוהל באמצעות החברה הכלכלית".

מחמוד אלעמור, מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט: "פתיחתו של השוק הבדואי ברהט היא חלק מהמהפכה התיירותית והכלכלית שעוברת העיר. בשנים האחרונות רהט הפכה לעיר מארחת עבור כל המגזרים, זאת לצד הפיכתה למרכז התרבות הבדואית הגדול ביותר בארץ. רק לאחרונה פתחנו את היכל התרבות, שמאכלס את הפעילות של התיאטרון הבדואי היחיד בישראל, "אלהמבש", את המרכז לאמנות פלסטית, אירחנו את פסטיבל הקפה הגדול בארץ בו השתתפו מעל 6,000 איש, ובקרוב מאוד נשלים את בנייתו של מרכז המורשת לתרבות הבדואית שיעבור גם הוא לרהט. זאת בעלות כוללת של 50 מיליון שקלים. החזון שלנו הוא שאזרחי ישראל יגיעו לרהט בשבתות, יעשו בה קניות, יאכלו במסעדות והקבביות המקומיות, יתארחו בבתים המארחים שלנו וייהנו מתרבות הכנסת האורחים הבדואית".

לפרטים חפשו פייסבוק: תפדלו – החוויה הבדואית ברהט.

איגוד לשכות המסחר: המדינה צריכה לממן את עליית מחיר החשמל מקרן העושר ומתגמולי הגז

בנייר עמדה שהגיש האיגוד לקראת השימוע שקיימה רשות החשמל נטען כי יש להקים גוף שיתכלל את כל פעילות משק האנרגיה בישראל, לחייב את חברת החשמל בהתייעלות עומק, להפסיק את הפעילות הרציפה של התחנות הפחמיות ולהגדיל זמנית את היתר הפליטה של התחנות הפועלות בגז

המדינה צריכה לממן את עליית מחירי החשמל הצפויה בתחילת 2023 מקרן העושר ומתגמולי הגז. כך טוענים באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע שתקיים רשות החשמל. בנייר העמדה שהוגש היום טוענים באיגוד כי משק האנרגיה בישראל סובל מכאוס מוחלט ומגרירת רגליים מכוונת של חברת החשמל. בהתאם לנוהל, עד מחר, יום שני 19/12, הציבור יכול להגיש את הערותיו בנוגע לכוונת כוונת רשות החשמל לייקר את תעריפי החשמל ב-8.2% – תוספת תשלום כוללת של כ-2.1 מיליארד שקלים בשנה. זאת בנוסף להתייקרויות של 12% שבוצעו מהלך 2022.

בנייר עמדה שהכינה המחלקה הכלכלית באיגוד לשכות המסחר לקראת השימוע טוען האיגוד כי "העלאת תעריפי החשמל תשפיע רוחבית בהגדלת העלויות למשק בית ממוצע בתוספת של כ- 800 שקלים בממוצע לחודש. כמו כן מדובר בתוספת של עלויות יצור, יבוא, ומכירה במשק". לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר "אין שום סיבה או הצדקה שהעסקים והציבור בישראל ישלמו מכיסם על הכאוס במשק החשמל בישראל, מחדלי הממשלות השונות וההתנהלות של חברת החשמל.  כולם מדברים כיום על מילת הקסם 'משילות'. משילות היא גם לדאוג שהחלטות הממשלה בכל הנוגע למשק האנרגיה אכן יבוצעו על ידי חברת החשמל".  בהקשר זה יצויין כי לין כיהן בעברו כמנכ"ל משרד האנרגיה וכמי שהוביל את המעבר ממזוט לפחם.

בנייר העמדה מתייחסים באיגוד לשכות המסחר לתחרות הלא בריאה הקיימת בין הרגולטורים ומשרדי הממשלה הפועלים בתחום האנרגיה והחשמל בישראל: "נכון להיום יש מספר גורמים שמעורבים רגולטורית בניהול שוק החשמל: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החשמל, חברת החשמל ומנהל המערכת.  הדבר גורם לתחרות גלויה ולסתירה בקבלת ההחלטות".  באיגוד טוענים כי "יש צורך להקים גוף אחד מתכלל לטיפול בכל נושא ניהול האנרגיה בישראל כולל: יצור ואספקת חשמל, כלי רכב והתייעלות אנרגטית.  זאת נוכח העובדה ששוק האנרגיה צפוי לעבור בעשורים הקרובים שינויים דרמטיים בתחום הרגולציה, שישפיעו על מבנה השוק ועלויות היצור". על פי האיגוד, ההחלטות שיקבל אותו גוף מתכלל  יהיו חייבות להיות מגובות בדוח RIA וניתוח עלות תועלת לכלל המשק.

בנוגע לחברת החשמל, במסמך השימוע מציינת רשות החשמל כי חברתה החשמל אינה עומדת בלו"ז בהסבת תחנות פחמיות לגז ואי הקמת כושר ייצור חלופי לפחם – שמשמעותו המשך השימוש בתחנות פחם. על בסיס מסמך השימוע עולה כי להערכת רשות החשמל מדובר על עיכוב של כ- 3 שנים. חברת הייעוץ BDO מעריכה כי האצת קצב הסבת התחנות הפחמיות לשימוש בגז יכול לחסוך למשק כ- 4 מיליארד שקלים המהווים כ- 15% מעלות ייצור החשמל. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי "לחח"י לא באמת אכפת.  הם מתקדמים בקצב איטי ולא עומדים ביעדים. ניכר כי וועדי העובדים בחברת החשמל לא ממהרים לקדם את ההסבה ואין כרגע מערכת שמתגמלת עובדים על בסיס יעילות. לפיכך נדרשת התערבות ממשלתית בקידום ההסבה שכאמור גורמת נזק לכלכלת ישראל". באיגוד קוראים להתייעלות אמיתית בחברה, הגדלת כושר הייצור בגז וקביעת לו"ז להסבת תחנות קיימות לגז.

בנוגע למשרד להגנת הסביבה, במסמכי השימוע נטען כי "המשרד להגנת הסביבה מגביל את השימוש בתחנות החשמל על בסיס גז בטענה שהן מזהמות, כאשר בפועל משתמשים בפחם כדי לשמש כמגבה למשק החשמל. בפועל, הפחם הרבה יותר מזהם והרבה יותר יקר". באיגוד קוראים להגדיל זמנית את היתרי הפליטה לתחנות שעובדות על גז – "כל עוד אין די ייצור חשמל מספיק, אמין ורציף מאנרגיות מתחדשות, לא יתכן שנצרוך פחם במקום גז" מציינים כלכלני האיגוד. בנוסף, באיגוד טוענים כי לא צריך לעשות שימוש קבוע בפחם: "המדיניות כיום היא להפעיל את תחנות הפחם (אורות רבין בחדרה ותחנת אשקלון) באופן קבוע ורציף, ע"מ להימנע משימוש נקודתי בשעת הצורך". באיגוד קוראים להשבתה עונתית של התחנות הפחמיות והפעלתן רק בשיאי הביקוש.

בנוגע להכנסות המדינה מתגמולי הגז, באיגוד טוענים כי "המעבר מפחם ודלקים פוסיליים לגז טבעי בכל הקשור ליצור חשמל, העשיר את קופת המדינה בסכום נכבד של בין 2-3 מיליארד שקלים. על בסיס נתוני חברת BDO מעבר מהיר יותר מפחם לגז, היה חוסך לפחות כמחצית מהתייקרות החשמל הנוכחית – 4%".

בנוגע להתייקרות הצפויה, באיגוד טוענים, כאמור, כי במיוחד בתקופה זו של עליות מחירים גורפות בכל המשק, אין סיבה להטיל הכבדות כלכליות נוספות על ציבור ועל המגזר העסקי. "לכן" מסכמים באיגוד לשכות המסחר "מימון זמני של העלאת התעריף צריך להתבצע באמצעות  הכנסות המדינה מתגמולי הגז. בכך לבטל את העלייה המתכוננת או לפחות למתן את שיעור העלאה".

שונות

3 שנים לאחר שחברם התמוטט ומת הדפיברילטור שרכשה קבוצת הרכיבה הציל את חייו של ירון

באותו בוקר באמצע חודש נובמבר רכבו חברי קבוצת הרכיבה במצפה רמון. הם היו באמצע המסלול סמוך לעובדה כשלפתע ירון (70) התמוטט. חברי הקבוצה חייגו מיד למוקד 101 של מד״א ובמקביל – החלו בפעולות החייאה ובאמצעות המפעם (דפיברילטור) שהיה ברשותם, נתנו לירון שוק חשמלי.

במוקד מד״א ענתה להם חובשת רפואת חירום אורטל כהן יחזקאל, שהדריכה את חברי הקבוצה כיצד להמשיך בעיסויים והזניקה מיד את מסוק מד״א לנקודת הציון – תוואי שטח מורכב, ללא גישה לרכב. במהלך השיחה ובזכות מכשיר המפעם – חזר ליבו של ירון לפעום, הוא שב להכרה מעורפלת והגיב לחבריו.

כשנחת מסוק מד״א סמוך למקום, הופתעו חברי הקבוצה לגלות כי בראש צוות המסוק עמד פראמדיק  מד״א, קובי זלצר – שהגיע לאירוע בו התמוטט חברם שלמה שפיצר ז"ל, 3 שנים קודם לכן במהלך טיול רכיבת אופניים דומה. בעקבות אותו מקרה מצער החליטו קבוצת הרוכבים בהמלצתו של קובי הפראמדיק, לרכוש מפעם (דפיברילטור) – אותו מפעם שהציל את חייו של ירון.

"אין שאלה שהמפעם הזה לא סתם הציל את החיים שלי, הוא הציל את החיים שלי כמו שאני מכיר אותם – אין לי שום נזק נוירולוגי". מספר ירון אפרת, "הרבה אנשים אמרו לי ׳איזה מזל שהיה לכם מפעם׳ ואני אומר שזה לא היה מזל – שילמנו בדם על המפעם הזה כשלפני שלוש שנים איבדנו את חברנו שלמה שפיצר ז"ל שרכב איתנו בטיול דומה, אחרי שהוא התמוטט ומת מול העיניים שלנו. קובי הפראמדיק הגיע באותו אירוע ובעקבות המקרה המזעזע הזה החלטנו לקנות מפעם. במקרה שלי, אני זוכר שהגעתי לעלייה שהייתה לא מאוד מורכבת. הרגשתי מעולה ורגיל, ובזמן שאני עולה בעלייה אני נעצר על יד חבריי ופתאום אני מתמוטט. לא הרגשתי כלום לפני, בעת ואחרי הטיפול. התעוררתי והחבר׳ה מסביב הסבירו לי מה קרה. אני אמרתי להם ׳חבר׳ה, ההלוויה בוטלה׳. חיכינו לחילוץ וזה היה מדהים לשמוע את כל המערכות שעבדו יוצא מן הכלל".

"חיכינו עד שכולם יעלו את אותה עלייה" משחזרים חבריו של ירון, אמי סיון, דודי גודר ושוקי יעקובי, "ראינו את ירון עולה, הוא עומד ופתאום מתמוטט. אנחנו מסתכלים עליו ומחכים לראות תנועה – לא הייתה כזו. פתחנו לו מיד את החולצה והתחלנו בעיסויים. הוצאנו את המפעם, חיברנו אותו, הוא בדק דופק והמליץ על שוק חשמלי. לחצנו על הכפתור וכמו בסרטים הייתה תנועה וסימן של חיים – ירון חזר להכרה. המפעם פשוט הדריך אותנו מה לעשות, בזכותו. ובזכות התושייה של החבר׳ה והחובשת אורטל במוקד של מד"א – הצלנו את חייו של ירון. כול פעלו בקור רוח מדהים".

פראמדיק מד"א קובי זלצר: "כשהגענו עם מסוק מד"א, ירון כבר היה בהכרה מלאה. אין ספק שמה שהחזיק את ירון בחיים אלה העיסויים שעשיתם. לפני שלוש שנים באמת ההמלצה שלי הייתה לקנות מפעם והנה – זה עבד, הצלחתם להציל חיים. אם המפעם לא היה נמצא עם חברי הקבוצה סביר להניח שירון כבר לא היה איתנו היום. זה מאוד משמח לראות אותו כאן. וחשוב מאוד להדגיש – המכשיר הזה מציל חיים. כל מי שמטייל ועושה פעילות גופנית, קבוצות ריצה או רכיבה, חשוב שתרכשו את המכשיר שיכול להציל את החיים שלכם. המכשיר הזה קל מאוד להפעלה והוא נותן הנחיות איך לטפל במטופל ואיך לבצע החייאה בצורה תקינה".

משרד האנרגיה, הגנת הסביבה והבינוי ושיכון עם חובת הצגת דירוג אנרגיה לדירות חדשות

השבוע נכנס לתוקף התיקון של צו המכר, המחייב את הצגת דירוג אנרגיה של יחידות דיור חדשות במפרט חוק המכר. מדובר בתקנות שיזם משרד האנרגיה, במהלך משותף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון. בכך, מצטרפת ישראל ל-27 מדינות של האיחוד האירופי שקבעו גם הן חובה דומה בחקיקה.

התקנות נועדו לקבוע דירוג אנרגיה ליחידות דיור ומחייבות את היזמים להציגו במעמד רכישת דירה חדשה. במסגרת התקנות, על היזם לדווח את הדירוג למערכת ממוחשבת של משרד האנרגיה. מהלך זה נועד לקדם חיסכון והתייעלות באנרגיה בתחום הבנייה. היזמים יחויבו להציג בפני הרוכשים את דירוג האנרגיה של הדירה. זאת, בדומה לדירוג האנרגטי של מוצרי חשמל, מ- A+ ועד לדירוג F ככל שהדירוג של יחידת הדיור יהיה גבוה יותר ויתקרב לדירוג A+ החיסכון באנרגיה ובכסף לדיירים יהיה גדול יותר. הדירוג נועד לשקף לרוכשי הדירה את צריכת האנרגיה העתידית בה, ויסייע להם, בעסקה המשמעותית ביותר בחייהם, לקחת בחשבון את צריכת האנרגיה הצפויה, במסגרת מגוון השיקולים בעת רכישת הדירה.

במסגרת הכניסה לתוקף של התיקון, ערך משרד האנרגיה, בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, כנס מקצועי בנושא, בהשתתפות יועצים, יזמים, ומתכננים העוסקים בבנייה ירוקה ובת קיימא. הצגת תווית דירוג האנרגיה של יחידת הדיור היא מהלך צרכני משלים ורב משמעות המצטרף למהפכת הבנייה הירוקה שאותה קידם המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות. במסגרת זו, נקבעו הוראות מחייבות לבניית מבנים בהתאם לדרישות התקן לבנייה ירוקה אשר קיבלו תוקף בחודש מארס 2022.

התקנות יתרמו לשקיפות בענף הבנייה בישראל, יסייעו לאזרחים להשוות את צריכת האנרגיה של דירות בצורה פשוטה ויעילה, ויקדמו בנייה שתבטיח איכות חיים טובה לצד חיסכון באנרגיה.

דירוג האנרגיה של יחידת הדיור מבטא את רמת התכנון של מרכיבי המעטפת ומרכיבים שונים במבנה, לפי האזור האקלימי בו הוא נמצא. התקנות עוסקות, בין היתר, בתכנון מבנים בצורה מיטבית לצריכה עתידית של חשמל, כאשר הדירוג משקלל את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות ביחידה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה ויכולת ניצול אור השמש. דירוג גבוה יכול לחסוך כ-30% מצריכת האנרגיה בדירה על חימום וקירור, כאשר תווית הדירוג עצמה תופיע במפרט של הקבלן.

במשרד האנרגיה מסבירים שכ-30% מצריכת החשמל הכוללת בישראל מתבצעת בבנייני מגורים ולכן, ישנה חשיבות גדולה לבנייה יעילה בצריכת אנרגיה. בנייה נכונה, כאמור, יכולה לחסוך אנרגיה וכסף לדייר. מהלך זה הינו גם חלק מיעדי משק האנרגיה לשנת 2030 כפי שנקבע בתוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה שהמשרד קידם ואישר בהחלטת הממשלה 541 מאוקטובר 2021.

יבואנית המלט סימנט של מספנות ישראל עם רכישת חברת הצבעים נדיר

חברת סימנט בבעלות מספנות ישראל ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום הבניה בישראל ונכנסת גם לתחום הצבע. תעשיות מספנות ישראל, בשליטת שלומי פוגל, משפחת שמלצר וסמי קצב ובניהולו של צביקה שכטרמן, דיווחה הבוקר כי חברת הבת סימנט רוכשת את חברת נדיר, המתמחה בתחום צבעי הפרימיום. על פי הדיווח סימנט תרכוש בשלב הראשון 70% מהחברה ויש לה אופציה לרכוש בהמשך את יתר המניות. בנוסף, סימנט הודיעה כי היא מנהלת מו"מ עם יצרן מוצרי צבע בינלאומי על הסכם זכיינות במסגרתו יוענק לנדיר זיכיון בלעדי לייבוא, שיווק ומכירה של מוצרי צבע שונים בישראל.

שוק הצבע בישראל נאמד בכ-1.2 מיליארד שקלים בשנה. השוק נשלט ע"י דואופול החולש על כ-70% מהתחום:  טמבור, ונירלט. על פי ההערכות, היקף הפעילות של כל אחת מהחברות נאמד בכ-400 מיליון שקלים בשנה. השאר נחלק בין כ-20 שחנים קטנים. יצוין כי שוק הצבע בישראל נחשב לשוק לא מפותח והמגוון המוצע בישראל נמוך מזה המקובל באירופה. בניגוד לענפים אחרים בתחום הבניה, נכון להיום אין אף חברה בינ"ל הפועלת בתחום הצבעים בישראל. בשוק מעריכים כי כניסת גורם חזק ובעל יכולות פיננסיות ולוגיסטיות כמו סימנט, לפעילות בתחום הריכוזי של הצבעים, בשילוב הכניסה לפעילות בישראל של החברה הבינ"ל, תפתח את השוק לתחרות משמעותית, כפי שהדבר נעשה בשוק הריכוזי של המלט ולוחות הגבס.

חברת נדיר, בשליטת עופר בן יעקב מנכ"ל החברה, נוסדה בשנת 1990. החברה מתמחה בייצור ושיווק חומרי צבע וגמר איכותיים: שליכט צבעוני לסוגיו, אקרילי, מינרלי סיליקוני, ועוד צבעים על בסיס אקרילי לשימוש חיצוני ופנימי, תוספים ייעודיים לרצפות בטון דקורטיביות גימורים ואפקטים דקורטיביים פריימרים, סילרים, לכות, ועוד. נדיר מייבאת ומפיצה באופן בלעדי מערכת לבטון מוטבע דקורטיבי מבית המותג Flex-C-Ment. מערכת זו פותחה בארה"ב לפני למעלה מ 25 שנים ומציעה מגוון מוצרים איכותיים ליצירת משטחים לקירות ורצפות בשלל טקסטורות ועיצובים מודרניים וקלאסיים. עד כה החברה, המגלגלת מחזור של כ-20 מיליון שקלים בשנה, התמקדה בשוק הפרימיום של בתי יוקרה, מבני ציבור, מלונאות וכד'. כניסת פעילות סימנט תאפשר לחברה להתפתח לשווקים נרחבים.

סימנט, בניהולו של איל הכט, החלה לפעול בשנת 2016 על רקע החלטת ממשלת ישראל לפתוח את שוק המלט לתחרות, אחרי עשרות שנים של שליטת מונופול נשר. הקמתה של סימנט הובילה למהפכה של ממש בענף המלט בישראל. כתוצאה מכך, נרשמה בישראל ירידת מחירי מלט ובטון בשיעור של עשרות אחוזים. הורדת מחירי המלט והבטון תרמה להפחתת עלויות בענפי הדיור והתשתיות, להקמת עשרות מפעלי בטון חדשים ואפשרה לקבלנים קטנים ליהנות ממחירים שהיו שמורים בעבר רק לקבלנים הגדולים. החברה מחזיקה כיום בנתח של למעלה מ-15% משוק המלט בישראל העומד על כ-10 מיליון טונות בשנה.

במהלך השנתיים האחרונות סימנט הרחיבה את פעילותה ונכנסה לפעילות אסטרטגית גם בתחום חומרי הבניה המשלימים, תחומים שחלקם נשלט על ידי מונופולים ודואופולים. החברה הקימה, יחד עם חברת הסטארט־אפ Beyon3D, מפעל הראשון מסוגו לייצור מוצרי בטון, אריחים וחיפויים על ידי רובוט חדשני. בנוסף, החברה רכשה את פעילות חברת קשת פרימה, מהיצרניות הפרטיות הגדולות בישראל של חומרי גמר, דבקים ואבקות בתחום הבניה. עסקה נוספת עליה דיווחה החברה לאחרונה היא רכישת פעילות יבואנית לוחות הגבס הגדולה בישראל, אונת פאן. מדובר בענפים המגלגלים, יחד, כ-3 מיליארד שקלים בשנה. זאת בנוסף לתחום המלט בו פועלת סימנט המגלגל אף הוא כ-3 מיליארד שקלים בשנה. על פי נתוני הרבעון השלישי שפרסמה לאחרונה תעשיות מספנות ישראל, הכנסות החברה ממגזר חומרי הבניה צמחו בכ-49.7% בתשעת החודשים הראשונים של 2022 לכ-488.8 מיליון שקלים, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.  רווחי המגזר עלו באותה תקופה בכ-30% לכ-46.6 מיליון שקלים.

לדברי איל הכט, מנכ"ל סימנט: "בהתאם לאסטרטגיה העסקית של החברה, אנו ממשיכים כל העת להרחיב את הפעילות ולהיכנס לתחומים נוספים בתחום מוצרי הבניה.  רכישת נדיר תאפשר לחברה להשלים את סל המוצרים אותו היא מציעה ללקוחותיה: מלט לסוגיו, טיח, מוצרי גמר וגבס, מוצרי בידוד וכעת גם ייצור ושיווק מוצרים בתחום הצבע והחיפויים, זאת תוך ניצול היתרונות הטמונים בנמל מספנות ישראל ובצי האוניות של החברה, בשילוב עם היכולות הלוגיסטיות והגב הכלכלי של הקבוצה".  לדבריו, היכולת להציע לקבלנים סל מוצרים שלם לאתרי הבניה תאשר לסימנט להרחיב משמעותית את פעילות נדיר ולהפוך לשחקן מרכזי בתחום הצבעים בישראל.

ילדים ונוער

רשות האוכלוסין וההגירה עם העיר בעלת שיעורי הילודה הגבוהים ביותר

נראה אם תנחשו: מיהן חמש הערים שאליהן בוצע המספר הרב ביותר של שינויי מען, חמש הערים בעלות מספר הנולדים הרב ביותר וחמש הערים עם המספר הגבוה ביותר של בקשות להנפקת דרכונים- רשות האוכלוסין וההגירה מציגה את נתוני 2022. על פי נתוני הרשות, בראש רשימת הערים שאליהן בוצעו שינוי מען נמצאת ירושלים עם 63,663 בקשות לשינויים. תל אביב-יפו עם 57,087 מעברי מען, חיפה עם 31,639, נתניה עם 25,256 ובית שמש עם 23,932 תושבים שהעבירו את מענם לעיר.

העיר המובילה במספר הנפקת דרכונים היא ירושלים עם 112,921 בקשות. תל אביב-יפו עם 78,718 בקשות להנפקת דרכון, חיפה עם 44,967, ראשון לציון עם 41,319 ובנתניה הונפקו 38,757 דרכונים חדשים בשנת 2022.

מספר הילודים הגבוה ביותר, נמצא ירושלים עם 23,122 לידות. בני ברק עם 7,563 לידות, תל אביב-יפו עם 6,789, בית שמש עם 5,610 לידות ואחרונה חביבה אשדוד עם 4,120 ילודים בשנת 2022.

נשים

עץ חג המולד של SWAROVSKI במרכז רוקפלר בניו יורק

מאז 2004 עץ חג המולד המנצנץ של SWAROVSKI תופס את מקומו במרכז רוקפלר בניו-יורק. לכבוד חג המולד התקיים טקס הדלקת העצים הרשמי במרכז המפורסם והוצב העץ עוצר הנשימה. העץ של SWAROVSKI עוצב במשך שנתיים על-ידי האדריכל הנודע דניאל ליבסקינד, ומעוטר ב-3 מיליון גבישי SWAROVSKI  בהשארת אור הכוכבים. העץ שוקל יותר 400 ק"ג וגובהו 9 רגל או 274 סנטימטר. תיירים ומקומיים כאחד נוהגים לבקר ולצפות בעץ המרהיב בעונת החגים ונדהמים מהמראה הקסום. הגבישים המעטרים את העץ מעוצבים בצורת קונוס כפול המאפשרים את השתקפות האור בצורה עוצמתית במיוחד. גבישים אלה מכונים "כוכבי סברובסקי" ומשקפים את הסגנון הייחודי והאייקוני של האדריכל היהודי-אמריקאי, הרואה בכך סמל לחג המולד. ליבסקינד סיפר כי הגבישים מקרינים מסר של תקווה, אחדות ושלווה.

קוליה קיופסקי, מנכ"לית SWAROVSKI צפון אמריקה: "אנחנו גאים במסורת ארוכת השנים של סברובסקי להביא קסם חגיגי לעיר ניו יורק. 'כוכב סברובסקי' מבשר את תחילת עונת החגים ומאירים את עץ חג המולד במרכז רוקפלר במשך כמעט 20 שנה, לאורך השנים הפכו 'כוכבי סברובסקי' לסמל של תקווה, קהילה ורוח חג בכל רחבי העולם.”