אריאלה פלד, מדריכת טיולים ותיקה ומוערכת, מספרת על טיול אופניים בעמק הואכאו, אוסטריה ||| טיול באיזור מוכר לה שנים רבות, דווקא מצד הנהר על ספינות הקרוז ||| תיאור המסע יתרום לכל מטייל באזור זה ||| כל הסיפורים והחוויות בהמשך <<<
יום השישי ובו יסופר על עמק הואכאו Wachau
עמק הואכאו הוא אחד האזורים היותר יפים לאורך הדנובה. עמק בו הנהר זורם ומתפתל בין רכסי הרים מכוסים כרמים נטועים בטרסות על מורדותיהם ומטעי משמשים למרגלותיהם. כאשר אני שטה בספינות הנהר בקטע זה של השיט, אני נוהגת לקום ממש מוקדם כדי לא לפספס אך מילימטר מ 32 הק"מ שלאורכו בין העיר קרמס Krems למלק Melk. קטע נהר בו אין אף גשר המחבר בין הגדות והאפשרות לעבור מצד לצד היא רק על גבי מעבורת אחת עם המכונית……. או סירות מעבורת קטנות מעץ שיעבירו אותך כולל את האופניים שלך, הכלב או החתול או התרנגולת שלך……. לגדה שממול.
מנזר מלק Stift Melk
התחלנו את הבוקר הנפלא הזה בדווש מלא מרץ כשעל הגדה ממול בולט לו מנזר מלק Stift Melk הוורדרד שנבנה כבר במאה ה 11. כמובן שאת צורתו העכשווית המפוארת קיבל הרבה יותר מאוחר ואני בטוחה שבנדיקטוס הקדוש Benedictus מתהפך בקברו בכל פעם שמזכירים שם בסיור את אשר ציווה לנזירים שהלכו בעקבותיו: אורה את לבורה Ora et Labora – עבוד ולמד, בצניעות כמובן. הזהב הנוצץ בכל האולמות בעיקר בכנסיה……. בוודאי מדירים שינה מעיניו.
מכל שכיות החמדה המוצגות שם מצחיקה אותי תמיד הלסת התחתונה של הקדוש האירי קולומן Saint Coloman of Stockerau כששן טוחנת אחת תקועה בה והיא מוצגת בתוך מסגרת זהב מדהימה…….. ולמה זכתה אותה הלסת של קולומן לכבוד כזה? ובכן מעשה שהיה כך היה: קולומן הגיע מאירלנד ובדרכו כעולה רגל לירושלים נחשד בריגול ונתלה על עץ. אחרי שנפח את נשמתו גילו את הטעות והוא הפך לקדוש. מכיוון שהיו לי פגישות רבות בעבר עם הלסת והשן של קולומן, וגם איציק זכה להכיר אותם ואת הספריה המדהימה שבמקום, ויתרנו והתחלנו את היום בדיווש לאורך הגדה השמאלית
אמדאוס רפסודי
במעגן הספינות באמרסדורף שם אנחנו עוגנים בדרך כלל בביקורינו באזור, חיכתה לי הפתעה: הספינה "אמדאוס רפסודי" אחת הותיקות בין ספינות חברת לופטנר, עגנה במקום והצטיידה בירקות ופירות טריים בעוד התיירים האמריקאיים שעל סיפונה יורדים לטיול בסביבה. כמובן שעליתי לבקר את חברי אנשי צוות הספינה שהופתעו לראות אותי הפעם לא עם פרח גדול ביד ואחד קטן בשיער וקבוצת מטיילים בעקבותי, אלא עם קסדה על הראש ואופניים לצידי……. אחרי שהנצחנו את המעמד בצילומים …… ניפרדנו בחיבוקים והמשכנו בדרכינו.
בין כרמים ומטעי משמש
הכביש לאורכו של העמק עליו אנחנו נוסעים באוטובוס בסיורים שלנו, מתפתל בצמוד לנהר, ומאפשר לנו לראות את הנוף המדהים ואת העיירות הקטנות הנטועות לאורכו, במרחק מה. לא כן שביל האופניים עליו רכבנו. הוא סלול ממש בתוך הנוף. דבר שחייב אותנו לקצת עליות וירידות בדרך….. אבל אפשר לנו לראות את הכל מזוית שונה ממה שהורגלנו בעבר. דיוושנו מעל צמרות עצי המישמש שעלי הכותרת של פרחיהם נשרו כבר, ומשמשים פצפונים נולדו על הענפים. כשיגדלו מספיק ויבשילו, ינקדו את כל האזור בעיגולים קטנים בכתום עז. בעלי המטעים כבר הכינו את הסוכות והדוכנים שם ימכרו בבא היום את המשמשים עצמם, את הליקר והריבות שיכינו מהם, ואפילו את החלק הפנימי של ה"גוגואים" אותם הם קולים עם מלח ומוכרים כחטיף…. הכורמים היו עסוקים בחיזוק השריגים הרכים והירוקים והצמדתם לגדרות. שריגים שיתעבו עד סוף הקיץ ויהפכו לזמורות עליהם ייתלו אשכולות הענבים של יינות גרונר ווטלינר Gruner Veltliner או הריזלינג Riesling המפורסמים באזור…. המבנה הגאולוגי של הקרקע המורכב מסלעי בזלת וגרניט, ומזג האוויר באזור מאפשרים לייצר פה את היינות הלבנים שנחשבים הטובים בעולם.
עכשיו כשראיתי במו עיני את הכורמים בעבודתם, הבנתי כמה דברים: למרות שחלק מהעבודה בכרמים הנרחבים האלה, מתבצע בעזרת טרקטורים קטנים העוברים בין השורות…עדיין יש לכורם המון עבודה קשה עם גב כפוף…. והבנתי גם איזה אסון זה לכורם העובד כל כך קשה לאורך חודשים רבים, והנה כשאשכולות הענבים כבר כמעט בשלים, באה סופת ברד והורסת את כל היבול….
חוגגים עם כוס יין וכנר על הגג
העיירות הקטנות שנראו לי תמיד רק כציור מרחוק, קמו והפכו למקום חי עם בתים מקסימים, כיכרות מטופחות, גינות פורחות. בתי קפה ומסעדות שרובן יפתח רק בתחילה הרשמית של העונה בראשון במאי. אבל מכיוון שאנחנו כבר בסוף השבוע, ולא סתם סוף שבוע. פסטיבל יין מקומי נחוג כאן מחר ומצאנו מקום חמוד עם שולחנות וספסלים בתוך גן יפה שהתחיל את הפסטיבל כבר היום. מוזיקה צוענית משכה את אוזניי, שכידוע לכם הם ממוצא הונגרי, אל עבר הגן, ומהר מאד התענגנו על כוס יין לבן צלול וקר בטמפרטורה הנכונה מסוג Gruner Veltliner המקומי, ומצלילי כינור מרטיט לבבות עליו פרט הנגן ההונגרי. כשראה את ההתלהבות שלי ושמע שאני מישראל החל לנגן את נעימת "כנר על הגג" ועבר מיד ל"הבאנו שלום עליכם".
בחלק מהגינות ראינו בתי עץ קטנים עבור ילדי המשפחה. חלקם משולבים בנדנדות ומגלשות וחלקם רק עם סולם קטן. מכיוון שאיציק אהובי וגור חתני טורחים בימים אלה על תכנון ובניית בית כזה עבור נכדי בצפון, התפלחנו לכמה גינות כדי לצלם דוגמאות של בתי עץ חמודים.
לינה בקרמס Krems
בסופו של המסלול הגענו לעיירה קרמס, האחרונה בעיירות עמק הווכאו. לא דאגנו מראש לחדר ללילה כי ידעתי שיש המון צימרים ומלונות בעיירה. אין בעיה, אמר איציק….. נעבור ברחוב הראשי וכבר נמצא משהו……..רק שכחנו שזה סוף שבוע ועוד פסטיבל יין……..
אז זה הלך ככה: בצד הכביש עמד עגלון לבוש מאד אלגנטי ליד צמד סוסים רתומים לכרכרה מקושטת. ניגשתי אליו ושאלתי אותו אם יש לו רעיון איפה אפשר למצוא חדר. למרות שהבין מיד שממני לא תהיה לו פרנסה…. ענה לי מאד בחביבות: את רואה שם ממול שמשיות אדומות? יש להם צימרים יפים. ואם הם מלאים, תמשיכי לאורך הרחוב יש הרבה אפשרויות.
גברת נחמדה מתחת לשמשיות האדומות אמרה שהכול מלא אבל מיד צלצלה לכמה מקומות אחרים כדי לעזור לנו. הבנתי מהבעת פניה שאין סיכוי….. ואכן לא היה.
לפני שהתחלנו בחיפוש בדקנו בבוקינג.קום את המחירים וראינו שבמלון פארק הוטל יש חדר ועולה 166 דולר. מיהרנו ודיוושנו לקצה השני של העיר בתקווה שעדיין החדר מחכה לנו. איחרנו……..
מה נעשה? שאלנו את פקיד הקבלה ביאוש. הוא הפנה אותנו לטוריסט אינפורמיישן. שם יעזרו לכם אמר.
סוויטה ללילה
אכן היתה שם בחורה חמודה שמאד ניסתה לעזור. צלצלה להמון מקומות. ההבעה על פניה בסיום כל טלפון אמרה הכול………ולא תאמינו. בסוף זה הצליח……. לא היינו צריכים לישון על ספסל בפארק…… היא מצאה לנו חדר!!!! חדר, אמרתי?…… סוויטה ב……… 240 יורו…….. בשלב הזה אחרי 37 ק"מ של רכיבה וכמעט יאוש, היינו מוכנים לשלם כל מחיר.
אז תמורת הסכום הזה קיבלנו סוויטה חדשה, עם מיטה עליה הכרית השמיכה והסדין הבהיקו בלבן ……… מקלחת ענקית עם טוש וראש גשם מלמעלה בהם אף חור לא סתום, וזרם המים יוצא בדיוק בעוצמה ובזוית ובטמפרטורה הנכונה…. שווה כל גרוש.
ליד המלון חנתה פררי אדומה ואני כבר תארתי לעצמי את החתיך האיטלקי שהחנה אותה שם וגם לו הייתה סוויטה ב 240 יורו.
