שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בוילנה, ליטא

בפעם הראשונה מאז השואה וההרס הסובייטי נחשפו במלואם שרידי בימת בית הכנסת הגדול של וילנה ||| בעת סינון האדמה מאזור בימת התפילה, התגלתה יד עשויה כסף, ששימשה לקריאה בספר התורה של בית הכנסת ||| שרידי בית כנסת מפואר מהמאה ה-18 ||| כל הפרטים בהמשך…

חפירות בית הכנסת הגדול בוילנה Vilnius, ליטא Lithuania

החפירה של בית הכנסת הגדול של וילנה בה נראית רצפת הבימה ליד עמוד המבנה.
(צילום: יוחנן (ג'ון ) זליגמן, רשות העתיקות)

בשבועות האחרונים הושלמה חשיפתם של ארון הקודש ובימת בית הכנסת וארון הקודש של בית הכנסת הגדול אשר חרב לפני כ- 60 שנה בידי הנאצים והסובייטים. כך הודיעה היום משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, אותה מנהל ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן. בכך, הגיע לשיאו פרויקט החפירות בן 6 השנים, אשר שם לו למטרה לחשוף את שרידי בית הכנסת הגדול וחלקים מדער שולהויף – מרכז החיים היהודיים הקהילתיים והתורניים של וילנה. חפירה זו, החלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים של ממש.

ממש הבוקר, בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה.

סרטון על התגליות בחפירה. צילום: יוסטינאס ראקאס…

דער שולהויף Der shulhoyf של וילנא

הרנסנס-בארוק, שכן בשולהויף – מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. זה היה הלב הפועם של היהדות הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, את בנין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר, ספרייה מפורסמת בשם שְטרָאשוּן, את בית המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. מאות שנות קיום, באו לסיומן עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה. המקום, הקדוש ליהודי ליטא, נבזז ונשרף על ידי הנאצים, ובשנים 1956-7 שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים. בית ספר מודרני נבנה ופעל במקום. לפני מספר שנים, ביקר ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן בוילנה במסגרת טיול שורשים, וכך ניצת הרעיון לחשוף ולגלות את שנותר מהמתחם ומבית הכנסת.

 
- פרסומת -

 

לדברי יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, שבחפירתם השתתף צוות משולב של ליטאים, ישראלים וצפון אמריקאים: "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי. שני גרמי המדרגות המרשימים שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם. בחזית ארון הקודש, נחשפה בחפירה רצפת טראצו דקורטיבית המציגה דפוס של קרני השמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה, תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על ריצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה תוך כל חזית הבימה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעה העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".

ארון הקודש

ארון הקודש, ששרידיו נחשפו בעונת החפירות שהסתיימה כעת, ואשר מופיע במלוא הדרו בתמונות הרבות של בית הכנסת. שופץ לאחר שריפה במאה ה-18, בתרומת ה"יסוד" הוא יהודה בן אליעזר (נ '1762 ).. 'היסוד' אף תרם את הבימה המעוטרת, שהייתה מבנה דו-קומתי, עם ארבעה עמודים קורינתיים ושמונה עמודים טוסקניים.

בית הכנסת נהרס בשריפה ובתחילת 1742 נחלץ לעזרת הקהילה של אותם ימים קשים, יהודי בעל הון וקשרים שעזר לקהילה להתמודד עם הסביבה העוינת. ר' יהודה בן אליעזר, שנודע בכינויו היסו"ד, קיצור של הרב יהודה ספרא ודיינא, היה שותף לכינון הסכם הפשרה עם העירייה וגם בנה בכספו בית מדרש חדש, שנקרא על שמו קלויז היסו"ד. היסו"ד היה חמו של הרב שמואל בן הביגדולר – רבה האחרון של וילנה.

עונת חפירות נוספת?
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. לדברי אלי אסקוזידו מנהל רשות העתיקות: "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת, להציג בעתיד את שרידיו".

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. נפתואל השומרוני

    הנושא מאד מאד מרתק אך לטעמי הכתיבה רדודה…
    אורך הכתבה מצויין אך צריך, לטעמי', ובמסגרת זו, להכניס יותר מהות וידע…
    Der shulhoyf זו מילה ביידיש שהפכה למונח ולתיאור מקום בה בעת שמקור המילה הוא מגרמנית
    schulhof = חצר בית ספר.
    הייתי ממליץ גם אולי להוסיף מפה (יחד עם מהות) כדי שהקוראים יבינו במה מדובר:
    http://www.seligman.org.il/vilna_synagogue_history.html
    סיכום: רעיון ונושא מעולים, בביצוע יש מקום לשיפור…
    בהצלחה!!!!

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך: