חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

רשות הטבע והגנים עם סיכום 2021

סיכום שנתי וסיכום כהונתו של שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים בעשור האחרון ||| שיא של כל הזמנים במספר הטלות קיני צבות הים בחופי ישראל ||| גידול של 47% בתנועת המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בשנת 2021 לעומת שנת 2020 ||| סיכומים של עשור עם שמירת ערכי טבע ופעילויות ||| מה עושים עם פוגשים או רואים בעל חיים פגוע ||| כל הפרטים בהמשך…

גן לאומי כורזים (צילום דני בר)

מגמות והישגים בתחומי התיירות, טיילות וקהילה

רשות הטבע והגנים היא מגופי התיירות הגדולים בישראל בזכות כ-13 מיליון מטיילים המבקרים באתריה בתשלום בשנת שיא ועוד מיליוני מטיילים נוספים בכל שנה בשמורות הטבע והגנים הלאומים שלא בתשלום. לאורך העשור האחרון מימשה רשות הטבע והגנים את חזונה לשמור על ערכי הטבע, נוף ומורשת ולחבר את האדם לערכים חשובים אלו תוך יצירת חיבור משמעותי ורחב יותר וחווית ביקור מעצימה, ערכית וחוויתית למבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. מימוש חזון זה הוביל בין היתר להגדלת מספר המבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים לאורך השנים ולקשר בלתי אמצעי בין האדם לטבע, נוף ומורשת.

בין הפעולות שנעשו בעשור האחרון למען מימוש החזון והשגת מטרות אלו:

  • הקמת תחום המוצר התיירותי עם השקת מוצרים תיירותים חדשניים כדוגמת 'פסיפס' – לקיום טקסי משפחה כגון בר מצווה, חופה ועוד באתרים, 'טבע זום אין' – חוויות והזדמנויות צילום מיוחדות לצלמים, Open Space – מתחמי עבודה ולימודים בשמורות ובגנים הלאומיים מול נופים מרהיבים וציוץ של ציפורים, פעילות מרחבי בריחה בטבע עם חידות ורמזים בדומה לחדרי בריחה, כדוגמת "קוד העתיקות" שנעשה בשיתוף פעולה עם 929 ועוד.
  • פעילויות ושיתופי פעולה עם משרדים ממשלתיים וארגוניים ציבוריים ביניהם: 'שלישי בטבע' עם המשרד לשיוויון חברתי במסגרתו מוצעים סיורים מודרכים ומסובסדים לאזרחים ותיקים, פעילות 'נושמים תרבות' עם משרד התרבות ומפעל הפיס שהעצימה את חווית הביקור של המבקרים באתרים עם מופעי אומנים מלהיבים בשמורות ובגנים הלאומיים וסייעה גם כלכלית לאומני הרחוב שנפגעו מאוד בשל הקורונה, עם חוויות לילה, מדע וכוכבים בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וסיורים מודרכים עם מורי דרך בשיתוף משרד התיירות בתקופה הקורונה בה פרנסתם של מורי הדרך נפגעה בשל היעדר תיירות נכנסת.
  • הקמת תחום טיילות במטרה להשיק מסלולי טיול חדשים למגוון קהלים, לשפר את חוויית המטיילים בשטחים הפתוחים, להסדיר ולבקר את מספרם ולשמור על בטיחותם ועל ערכי הטבע, נוף ומורשת . זאת תוך גיבוש מדיניות וקווים מנחים בנושאי שבילי טיול ברגל, רכיבת סוסים, ג'יפים ואופניים, הדלקת אש, שילוט והנגשת מידע, ונושאים רבים אחרים.
  • פעילות מתנדבים ענפה עם כ-1,500 מתנדבים קבועים כמכפיל כוח למען שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת ועוד אלפי מתנדבים מזדמנים לפעילויות חד יומיות במגוון פעילויות בכל הארץ.
  • פעילויות חינוך מגוונות ומעצימות לתלמידי בתי ספר וקידום תכניות העצמת קהילות סמוכות לאתרים. הטמעת נושאי ליבה בתכניות לימוד ויישום פרויקטים לימודיים ארוכי טווח בכ-500 כיתות בכל שנה.
  • הקמת מערכת תיאום ביקור באתרים בזמן שיא בתקופת הקורונה על מנת לאפשר למטיילים להמשיך לבקר בשמורות ובגנים הלאומיים בצל הקורונה בהתאם להנחיות התו הסגול.
  • הקמת אגף דיגיטל להנגשת מידע למטיילים ולקהל הרחב בכל תחומי הפעילות של הרשות במגוון ערוצים דיגיטליים – פייסבוק, אינסטגרם, אתרי אינטרנט, יוטיוב, פודקאסטים ועוד.
  • הקמת אגף למחקר חברתי שתפקידו לקדם מחקרים חברתיים לכלל יחידות וחטיבות הרשות למען תמיכה בפעילותן. מאז 2019 ניתח האגף יותר מ־30,000 משובים. תובנות המחקרים יושמו בשטח לשיפור חוויות הביקור
  • הסברה ותחנות מידע בשמורות הטבע והגנים הלאומיים עם הכוונות למסלולי הטיול, כללי הטיול הבטוח ומגוון נושאים בתחומי שמירת טבע, נוף ומורשת. בתוך כך בוצעו מהלכי הסברה משמעותיים שגייסו את הרשויות המקומיות להעלאת המודעות של התושבים לאחריותם לצמצום כניסה של חיות בר ליישובים. מסע ההסברה הדגיש שהקרבה של חיות בר לאדם מזיקה לכל הצדדים, ושהפתרון לכך הוא טיפול בגורמי המשיכה של בעלי החיים ליישובים.
  • הקמת אגף מכירות לעבודה שוטפת מול סוכני תיירות, מפיקי אירועים וגופים שונים להגדלת מספר המבקרים באתרים במגוון פעילויות וחוויות מיוחדות.
  • שיפור השירות ותשתיות הביקור למטיילים בשמורות ובגנים הלאומיים באמצעות הנגשת מסלולים לאנשים עם מוגבלות, הרחבת שעות הפעילויות באתרים בימי הקיץ ובחגים, פיתוח ושדרוג תשתיות חניוני הלילה ואפשרויות הלינה, מיתוג ושדרוג נקודות המכירה ומרכזי השירות למטייל.
בית הכנסת ברעם (צילום דני בר)

גידול בביקורי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים

במהלך שנת 2021 (מינואר עד דצמבר כולל אומדן עד סוף שנה) נרשמו בשמורות הטבע והגנים הלאומיים 9,548,000 ביקורי מטיילים. זאת לעומת 6,501,000  ביקורי מטיילים בתקופה המקבילה אשתקד (שנת 2020). נתון זה משקף גידול חד של 47% בביקורי המטיילים באתרים בין שנת 2020 ל-2021. יצוין כי בשנת 2021 למעלה מ- 99% מהביקורים היו של מטיילים ישראלים. זאת כאמור לאור היעדר תיירות נכנסת בצל הקורונה.

מסיכום העשור ברשות הטבע והגנים בהובלת שאול גולדשטיין עולה כי חל גידול של 68% בסה"כ ביקורי המטיילים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים בין שנת 2012 (7,727,000 ביקורים) לשנת 2019 (12,987,000 ביקורים), שנת טרום קורונה.

בקרב תיירי החוץ חל גידול של 57% (3,747,000 ביקורי תיירים ב-2019, טרום קורונה, לעומת 2,387,000 ביקורי תיירים ב-2012). בהתאמה בקרב המטיילים הישראלים חל גידול של 73% בין שנת 2012 (5,340,000 ביקורי ישראלים) לעומת שנת  2019 (9,240,000 ביקורים) וגידול של 79% לעומת שנת 2021 (9,548,000 ביקורים). דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים המבוקשים ביותר לשנת 2021

  • הגן הלאומי אשקלון עם 576,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 56% לעומת 2020)
  • הגן הלאומי ירקון עם 452,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 92%)
  • שמורת הטבע עין גדי עם 426,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 29%)
  • שמורת הטבע הבניאס עם 405,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 17%)
  • הגן הלאומי קיסריה עם 386,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 15%)
  • הגן הלאומי גן השלושה עם 374,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 124%)
  • שמורת הטבע תל דן עם 287,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 56%)
  • שמורת הטבע נחל שניר עם 247,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 65%)
  • הגן הלאומי מצדה עם 242,000 ביקורי מטיילים (ירידה של 6%)
  • הגן הלאומי חורשת טל עם 227,000 ביקורי מטיילים (עלייה של 88%)

דירוג שמורות הטבע והגנים הלאומיים המבוקשים ביותר בעשור האחרון (2012-2021):

  • הגן הלאומי קיסריה – 7,052,000 ביקורי מטיילים
  • הגן הלאומי מצדה – 6,944,000 ביקורי מטיילים
  • שמורת הבניאס – 5,222,000 ביקורי מטיילים
  • שמורת עין גדי – 5,159,000 ביקורי מטיילים
  • הגן הלאומי אשקלון – 4,121,000 ביקורי מטיילים
  • הגן הלאומי ירקון תל אפק – 3,292,000 ביקורי מטיילים
  • הגן הלאומי קומראן – 3,018,000 ביקורי מטיילים
  • שמורת תל דן – 2,818,000 ביקורי מטיילים
  • שמורת הבטיחה (מג'רסה) – 2,144,000 ביקורי מטיילים
  • שמורת נחל שניר – 2,071,000 ביקורי מטיילים

מנויי מטמון של רשות הטבע והגנים: בשנת 2021 נרשמה עלייה במספר מנויי מועדון מטמון של רשות הטבע והגנים שעומד נכון לעתה על כ-153,000 בתי אב (לעומת 118,000 אלף אשתקד). מספר המנויים בשנת 2021 גדל פי 4 לעומת מספר המנויים לפני עשור (כ-38 אלף).

חניוני לילה: בשנת 2021 נרשמו ברשת חניוני הלילה (בתשלום) כ-425 אלף לינות. זאת בהשוואה לכ-181 אלף לינות בשנת  2020  (שנת הקורונה) ו-422 אלף לינות ב-2019. נתון זה לשנת 2021 משקף שיא במספר הלנים בחניוני הלילה הפעילים  של רשות הטבע והגנים לעומת השנים הקודמות. נכון לשנת 2021 רשות הטבע והגנים מנהלת 17 חניוני לילה בתשלום בפריסה ארצית, מגן לאומי חורשת טל שבצפון ועד חי בר יוטבתה שבדרום. זאת בנוסף לעוד כ- 120 חניוני לילה שאינם בתשלום ברחבי הארץ.

בשנים האחרונות הרשות השקיעה רבות בשדרוג החניונים והנגשתם לכלל האוכלוסייה, לרבות התאמת חלק מחניוני הלילה גם לציבור שומר שבת בהם החניונים: אשקלון, אכזיב ומשמר הכרמל. כל זאת בשאיפה לשנות את תרבות הנופש בחיק הטבע והפיכת הלינה בטבע לחוויה ערכית, ידידותית ושווה לכל נפש. סקר שביעות רצון בקרב הלנים בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים מצביע על שביעות רצון גבוהה מאפשרויות הלינה המוצעות ומרמת השירות. בנוסף שודרגו תשתיות הלינה והאירוח בחניוני הלילה שאינם בתשלום (חניוני שלט) עם הקמת סהרוני לינה, מי שתיה, שירותים אקולוגיים ועוד. בין חניוני הלילה ששודרגו באופן זה או אחר במהלך העשור האחרון: ברכת צפירה, צאלים, עין צין, מעלה עקרבים, עין ירקעם,  ציחור, שחורת, כסוי, הר יהורם, נקרות מערב, גוונים ועוד בעלות של כ-9.5 מיליון ₪.

פציעות מטיילים וחילוצים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים: בשנת 2021 פקחי רשות הטבע והגנים ויחידות החילוץ של משטרת ישראל לקחו חלק ב 553 אירועי חילוץ ופציעות מטיילים (לעומת 345 אשתקד) בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים. מתוכם נרשמו 384 מקרי פציעות (228 אשתקד) ו-10 מקרי מוות (8 אשתקד) מסיבות שונות כגון: טביעה, נפילה, התאבדות, תאונת אופניים ועוד.

נשר בחי בר כרמל (יניב כהן רשות הטבע והגנים)

מגמות והישגים בתחומי שמירת טבע

שמירת הטבע בישראל היא מתפקידיה המרכזיים של רשות הטבע והגנים. לאורך העשור האחרון הובילה הרשות באמצעות חטיבת המדע שלה, אגפי התכנון, אקולוגים ופקחים בכל הארץ יחד עם שותפים לדרך, פעולות, פרויקטים ותהליכים רבים על מנת לשמר את ערכי הטבע בישראל. כל זאת תוך התמודדות עם אסונות טבע, אירועי קיצון ואיומים אחרים עם השפעה משמעותית על הטבע. בין הפעולות, הפרויקטים והתהליכים שנעשו בעשור האחרון:

  • לראשונה בוצע מיפוי של המערכות האקולוגיות בארץ, תוך התייחסות והדגשה של המסדרונות האקולוגים. מיפוי זה מעניק מבט חדש על מצאי הטבע בארץ ועל מידת הסכנה המרחפת מעליו, ושימוש בו ככלי לתיעדוף השקעת משאבים בשמירה על הטבע בישראל.
  • סקרים ויזואליים בים התיכון ובמפרץ אילת במגוון אמצעים. סקרים אלו שופכים אור על ערכי הטבע במעמקים, על תפקוד שמורות טבע ימיות קיימות ועל אזורים עליהם חשוב לשמור ולהגן בדרכים שונות לרבות הכרזה עליהן כשמורות טבע.
  • שיקום בתי גידול מימיים שסבלו במשך עשרות שנים מבעיות שמקורן בפיתוח, ניצול יתר של מים זיהומים ועוד. בשנים האחרונות הובילה הרשות מהפכה בשיקום בתי הגידול האלה. לאט ובהתמדה משחררים לטבע מים שנתפסו עד כה בראשי הנחלים ותופסים אותם מחדש במורד אחרי ש'מילאו את תפקידם' בטבע. 45 מיליון קוב נרכשים מדי על ידי רשות הטבע והגנים ומושבים לטבע. בנוסף לעשות מיליוני קוב שכבר הושבו לטבע בעשור האחרון. מהגישה החדשה נהנה עולם הטבע בשמורות רבות ובהן תל דן, נחל עינן, נחל עיון ונחל דישון, ובקרוב יזכה גם נחל נעמן לתוספת מים. בנוסף בוצעו שחזור ושיקום של בית הגידול המיימי בשמורת החולה בחלקה המשתרעת על פני 400 דונם, השבה לטבע של הדג בינון דור תוך הקמת בית גידול ייעודי לאוכלוסייה זו, שיקום שמורות עיינות גיבתון ועיינות צוקים ועוד.
  • מניעת זיהום אור אקולוגי בעקבות ההבנה המדעית של ההשפעות השליליות הניכרות שיש לתאורה מלאכותית בלילה על בתי גידול טבעיים ביבשה ובים. הרשות פיתחה מדיניות הנחיות ושיתופי פעולה מוצלחים מול התעשייה ומול גורמי התשתית בישראל. המטרה היא לתכנן באופן מושכל וממוקד תאורת חוץ בשטחים הפתוחים בצורה שתמזער את השפעתה על מערכות אקולוגיות רגישות. הרשות אף קדמה את ההכרזה הבין־לאומית על מכתש רמון 'שמורת אור כוכבים' ראשונה במזרח התיכון ככלי מעורר מודעות ציבורית לחשיבות השמירה על מראה שמי לילה טבעי משיקולים אקולוגיים וכמשאב נופי חשוב לציבור.
  • עדכון 'הספר האדום' של החולייתנים. כלי חשוב לשמירת הטבע הוא 'הספר האדום' – רשימה המפרטת את המינים הנמצאים בסכנת הכחדה לפי הארגון הבין־לאומי לשמירת טבע IUCN)). הרשות נמצאת בעיצומה של עבודת עדכון מורכבת למהדורה האחרונה של הספר האדום של חולייתני ישראל שראתה אור לראשונה לפני 20 שנה. פרק העופות המעודכן פורסם בשנת 2018 וכבר הביא לתובנות ולהחלטות חשובות באשר לפעולות ממשק ושימור הנדרשות לחלק מהמינים שסובלים מאיומים כגון ציד, ומפגיעה של תשתיות כגון כבלי חשמל וטורבינות רוח. בימים אלו מעודכנים גם הפרקים העוסקים בזוחלים, בדגים ובדו־חיים ובהמשך יושלם פרק היונקים. פרויקט ענק זה של איסוף, טיוב וניתוח מאות אלפי תצפיות ממאגרי נתונים ממוחשבים צפוי להסתיים בשנת 2022.
  • עדכון מדיניות הסחר בבעלי חיים. בשנת 2021 השלימה הרשות את עדכון מדיניות הסחר בבעלי חיים. המדיניות מכוונת ליצירת רשימת מינים מותרים ביבוא ובסחר־פנים בישראל בהקפדה על הסייגים האלה:

א. מניעת פגיעה במינים בטבע בארץ המוצא של המינים בשל צריכתם לנוי ובהתאם לדרישות אמנת CITES.

ב. מניעת כניסה של מינים פולשים לישראל לפי מתודולוגיה של הערכות סיכון.

ג. איסור על סחר במינים שעלולים לסכן את הציבור.

ד. הקפדה על דרישות חוק צער בעלי חיים.

עדכון המדיניות מאפשר רגולציה יעילה וברורה יותר של התחום ומתן מענה סדור לבקשות הציבור, בהקפדה על העקרונות והחוקים של שמירת הטבע שהרשות אמונה עליהם.

שימור מיני צמחים בסכנת הכחדה. רשות הטבע והגנים בנתה תוכנית אסטרטגית לשימור מינים בסכנת הכחדה בשיתוף פעולה עם בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל שבמכון וולקני. התוכנית מתבססת על שלוש צורות פעולה: ביצוע סקרים בשדה לאיתור מינים בסכנת הכחדה; איסוף הזרעים ושמירתם בבנק הגנים; ובניית גני מקלט בוטניים ברחבי הארץ, בדרך כלל בשמורות טבע ובגנים לאומיים.

עד כה הוקמו 11 גני מקלט והם משמשים מעין גיבוי לטבע במקרה של אסון שיפגע בבית הגידול הטבעי של הצמח הנתון בסכנה.

שיקום מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה

שמירה על  אוכלוסיית הנשרים ועופות דורסים נוספים באמצעות הקמה וטיפוח של גרעיני רבייה, מיגון של עמודי חשמל למניעת התחשמלויות, ממשק מניעה וצמצום הרעלות, ניטור, מחקר והסברה. פעולות אלו מבוצעות בין היתר  במסגרת פרויקט 'פורשים כנף' המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל.  לצערנו אירועי ההרעלות הפוקדים את מדינת ישראל בשנים האחרונות פוגעים באופן משמעותי בשמירה על הנשרים, שהינם מין בסכנת הכחדה חמורה.

אספקת מקורות מזון לשקנאים – פרויקט שנעשה בשיתוף פעולה עם אגף הדיג במשרד החקלאות, החברה להגנת הטבע, חיל האוויר וארגון הדייגים, שומר על השקנאים שמגיעים לישראל בדרכם לאפריקה. הפרויקט מספק מקורות מזון חליפיים לשקנאים כדי להפחית את מידת פגיעתם בבריכות הדגים. יש לציין כי חלק ניכר מגופי המים ששימשו אותם למנוחה ולהזנה בטורקיה ובמזרח התיכון יובשו.

שמירה על אוכלוסיות הצבאים – על אף הלחץ הרב שממנו סובלות אוכלוסיות הצבאים וחרף ציד בלתי חוקי והפרעות אחרות של האדם, מספר הצבאים בישראל נותר קבוע בעשור האחרון ובאזורים מסויימים אף נרשם גידול מסויים לאורך השנים. (נתונים מספריים לגבי אוכלוסיית הצבאים בהמשך המסמך)

פעילות בין לאומית לשמירת טבע. בעשור האחרון הגבירה הרשות מאוד את מעורבותה באמנוֹת ובפרויקטים בין לאומיים. בין הפעילויות הבולטות בעשור האחרון בנושאי שמירת טבע: חתימה ומעורבות פעילה באמנות עם ארגונים בין לאומיים ומזכרי הבנות עם גופים מקבילים בארה"ב, סין, קניה, אלבניה ועוד, השתתפות של עובדים ומדענים מהרשות בפרויקטים של האיחוד האירופאי ופעילויות מול האום, חילופי משלחות, השתלמויות ושיתופי פעולה עם גרמניה, קפריסין, סנגל, סרי לנקה, אוסטרליה, איחוד האמירויות ועוד. בנוסף לראשונה רשות הטבע והגנים הצטרפה כחברה בארגון ה-IUCN . כמו כן נציגים מהרשות מייצגים את ישראל ומדינות אירופה בדירקטוריון ובוועדות שונות של אמנת CITES (האמנה בעניין סחר בין לאומי בערכי טבע) ולראשונה מפגש של האו"ם (מפגש של אמנת CITES) התקיים בישראל.

כפיר צב ים ירוק (צילום אולגה ריבק רשות הטבע והגנים)

להציל את חיות הבר – אוכלוסיית הנשרים בישראל

נכון לשנת 2021, על פי סיכום ספירה אחרונה שנערכה, לכידה ותיוג, אוכלוסיית הנשרים המקומית נאמדת בכ-230 פרטים (220 אשתקד. לפי ספירה ואומדנים). 5 נשרים נולדו ב-2021 בגרעיני רבייה של פרויקט 'פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, חברת החשמל, וגן החיות התנ"כי, שמטרתו להגן ולבסס את אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים בישראל (8 אשתקד). 47 קינוני נשרים נרשמו השנה (48 אשתקד). 6  נשרים מגרעין הרבייה שוחררו השנה בישראל לטבע. 34 נשרים תויגו  השנה למעקב (51 שנה שעברה).  ביחד הגיע מספר הנשרים הממושדרים ב-GPS ל-130 פרטים, בין היתר בזכות שיתוף פעולה עם המעבדה של אור שפיגל בבית הספר לזואולוגיה אוניברסיטת תל אביב. 24 נשרים נמצאו מתים השנה בישראל לעומת 14 אשתקד.  13 מהם מתו בהרעלה בנחל קינה באוקטובר האחרון ועוד 4 מתו הרעלה מתרופות ווטרינריות (וולטרן ופלוניקסין).

להציל את חיות הבר – צבי ים – המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים הינו המרכז היחיד מסוגו בארץ, שנועד לטפל בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף, להעניק להם טיפול רפואי חדשני ומסור, לשקם אותם ולהחזירם אל הטבע.  בנוסף המרכז מוביל לאורך השנים בשיתוף פקחי רשות הטבע והגנים בכל הארץ ומתנדבים רבים ממשק לאישוש אוכלוסיות צב הים החום וצב הים הירוק המקננים בחופי ישראל על ידי איתור, העתקה ושמירה על קינים והפעלת גרעין רבייה לצב הים הירוק. בשנת 2021 אותרו בעונת ההטלות בחופי הים בכל הארץ  449 קיני צבות ים (373 אשתקד). מדובר בשיא של כל השנים. נתון זה לשנת 2021  משקף עלייה של כמעט פי 2  בהשוואה לממוצע של 5 השנים האחרונות (231.2, 2016-2020). במרכז הארצי להצלת צבי ים משערים כי ניתן לייחס את העלייה במספר ההטלות בישראל למספר גורמים:

  • הצלחת תכנית הממשק לאורך השנים – לאחר 29 שנות פעילות לשמירה על הקינים, יתכן וזו עדות לחזרתם של הצבים שהגיחו בתחילת שנות ה-90. צבי ים מגיעים לבגרות מינית בים תיכון בגיל 20-30 שנה.
  • הוספת חופים חדשים למאמץ הסריקה – במהלך עונות הרבייה 2020-2021 אותרו קינים בחופים שלא נסרקו בעבר. רוב החופים הללו היו חופים עירוניים אשר נסרקו על ידי מתנדבים רבים של רשות הטבע והגנים.
  • פקודת הדיג – בשנים האחרונות נכנסה לתוקף פקודת דיג חדשה אשר מגבילה את הדיג בשיטותיו השונות בעונת הרבייה של הדגים, שהיא גם עונת הרבייה של צבי הים. מנתונים שנאספו במרכז ההצלה לצבי ים ידוע כי שיטות הדיג המסחריות מהוות איום עיקרי על צבי הים ובנוסף ידוע כי בעונת הרבייה, קיימת עליה מהותית בתמותת צבים בוגרים. יתכן שהגבלות הדיג החדשות הפחיתו את הפגיעה בצבי הים אשר נמצאים בקרבת החוף באזורי הדיג.
    עלייה במספר הטלות פר נקבה – יתכן שבעקבות חורף רב במשקעים בשנת 2020, הייתה עלייה בנוטריינטים בים אשר העשירה את תזונת צבי הים, דבר שגרם להגברת הפרודוקטיביות ברבייה.

יש לציין כי השערות אלו עדיין לא בוססו באופן מדעי. בתוך כך בשנת 2021 ממוצע הביצים בכל קן הוא 71 וממוצע ההגחות של האבקועים מכל קן הוא 77%. במהלך שנת 2021 הגיעו לטיפול במרכז להצלה 102 צבי ים (לעומת 120 אשתקד ) ו-104 צבי ים שוקמו והושבו חזרה לטבע (84 אשתקד).

להציל את חיות הבר – אוכלוסיית הצבאים בישראל

צבי ישראלי: נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-4,332 פרטים בלבד (4,137 אשתקד).

צבי נגב: נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-2,061 פרטים בלבד (1,450 אשתקד).

צבי שיטים: נכון ל-2021 נאמדת האוכלוסייה בישראל בכ-33 פרטים (27 אשתקד).

צבי שיטים באזור שמורת יטבתה (יניב כהן רשות הטבע והגנים)

מגמות והישגים בתחומי הפיקוח והאכיפה

ציד בלתי חוקי, אם ל'ספורט' ואם למאכל, הוא רעה חולה הפוגעת קשות בעולם החי של ישראל, והרשות משקיעה משאבים רבים במניעתו. בשל התחכום והעורמה של העבריינים השתכללו בעשור האחרון אמצעי האכיפה העומדים לרשות הפקחים לרבות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כגון רחפנים ומכשירי ראיית לילה. הרשות השתכללה גם בתחום איסוף ראיות משפטיות המסתמכות על יישום מדעי. בשיתוף עם בית הספר לווטרינריה שבפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית הוקם מאגר DNA של חיות בר ויש בו עתה יותר מ־9,000 דגימות של חיות בר. מאגר זה מאפשר להתמודד בהצלחה רבה יותר עם אכיפת הציד הלא חוקי. מדובר בפרויקט דגל, מעטים כמוהו קיימים בעולם, ויש לציין כי בתי המשפט מכירים בראיות הפורנזיות שמציע מאגר ה- DNA של הרשות כראיה מרשיעה.

כלבים בשירות הטבע. ברשות משרתים כמה סוגים של כלבים ובהם כלבי גישוש והרחה המאומנים לגלות שרידים חבויים של חיות בר ומסייעים להשגת ראיות לציד בלתי חוקי. לאחרונה הרשות החלה להיעזר גם בכלבים המאומנים להריח פיתיונות רעל. כשמגלים הרעלה במקום מסוים, או כשמתקבל מידע מודיעיני המתריע על הרעלה באזור מסוים, נעזרים בכלבים הללו כדי לגלות פיתיונות רעל נוספים לפני שבעלי חיים באותו אזור ייפגעו מהם.  בתוך כך יש גם כלבים שמאומנים להריח כלי נשק, וישנם כלבי הגנה השומרים על ביטחונם של הפקחים, שכן  מתוקף תפקידם עשויים הפקחים למצוא את עצמם מאוימים. בשנת 2021 אותרו כ-186 פיתיונות מורעלים לעומת 33 בשנת 2020 ונמצאו כ-250 בעלי חיים מורעלים לעומת כ-50 בשנת 2020.

שמירת הדגה בשמורות הימיות. בעשור האחרון התגבשה מדיניות הרואה בחוף ובמי הים הסמוכים לחוף יחידה אחת. הרשות הצליחה להכריז על בעלי חיים ימיים רבים כמוגנים ובהם כל היונקים הימיים ובעיקר הדולפינים, כל דגי הסחוס, צבי הים, הכפן (סרטן ייחודי ונדיר) ומינים רבים נוספים, כל אלו נוסף על משפחת הכרישיים ומשפחת הבטאים.

בשנת 2016 נכנסו לתוקפן תקנות דיג חדשות בתמיכת הרשות. בתקנות החדשות נקבע כי בכל שנה ייפסק הדיג בעונת הרבייה של הדגים, נקבע גודל מינימום חוקי של דגים בשלל הדיג, ועל הדיג הספורטיבי הוטלה מגבלת שלל. הדיג במכמורות, גורם הנזק הראשון במעלה בים התיכון, הוגבל והורחק מהחוף, וחודשיים בשנה אסור לדוג במכמורות כלל.

בתחום השמירה על הדגה פעלה הרשות גם ליצירת תקן שמגדיל את ה'עיניים' ברשתות הדיג, כדי למנוע מדגים צעירים להילכד ברשתות. משרד החקלאות העניק לרשות סמכויות לאכיפת חוקי הדיג לא רק בשמורות הטבע אלא גם בתווך הימי של ישראל בכללותו, והמחוזות של הרשות התגייסו למשימת האכיפה: הוקמה יחידה ימית ובה סירות פיקוח חדשות וצוותים מיומנים. מעמד הפיקוח בים זהה לזה שביבשה, והיחידה הימית של הרשות מפקחת ומשפיעה על שמירת בית הגידול הימי בכל שטח המים הריבוניים של ישראל כולל חופי הים התיכון, ולא רק בשטחי הגנים ושמורות הטבע. סה"כ מאז הקמת היחידה הוסדרו כ-10,000 רישיונות דייג ונפתחו כ-770 תיקי אכיפה לדייג לא חוקי בים.

למען החוף. החוק האוסר על נסיעה בחוף הים נוגע לכל תושב ותושב בישראל. נסיעה בחוף הים מסכנת את המבלים ועל כן החוק אוסר על נסיעה במרחק של עד 100 מטר מקו המים בחופים הפתוחים. אמנם מטרת החוק היא שמירה על חיי אדם, אולם נלווית לכך שמירה על ערכי הטבע שמתקיימים בחולות ובסלעי הכורכר הקרובים לחוף. הרשות זיהתה את הפוטנציאל הסביבתי הטמון בחוק והצליחה להשיג סמכויות אכיפה בתחום זה בשיתוף עם המשטרה, כולל סמכות מתן קנסות מנהליים לעבריינים. התוצאה: חופי ישראל נקיים כמעט לגמרי מרכבי שטח. זהו מהפך של ממש: הציבור יכול לבלות ללא חשש בחוף, הצמחייה מתאוששת, חולון החוף (סרטן החולות) שב להתרוצץ בין גרגרי החול כבימים עברו, ולצבי הים הצעירים יש סיכוי גדול יותר לבקוע ולהגיע אל הים, גם אם קיניהם לא הועתקו לחוות הצלה. מטרת האכיפה היא לשמור על הסביבה. הכסף שנאסף מהקנסות מוקדש להקמת מחסומים לאורך חופי הים ולפינוי אשפה.

מענה ראשוני נגד אש. לנוכח גלי השריפות הפוקדים את ישראל בשנים האחרונות ומתוך הבנה שתגובה זריזה, כאשר האש עוד בראשיתה, עשויה למנוע שריפה גדולה, הרשות השתפרה ביכולת מתן מענה מהיר נגד אש – הפקחים השתלמו בכבאות והרשות הצטיידה בכלים מתאימים למתן מענה ראשוני לאש: שלושה יערונים (רכבי כיבוי רבי־מינוע) המסוגלים לנוע בתנאי עבירות קשים כדי להגיע למוקד האש לפני שנגרם אסון, וכדי לטפל בגחלים ובמוקדי אש קטנים שנותרים בשטח לאחר שצוותי הכיבוי וההצלה עוזבים את השטח; 20 נגררי כיבוי במתקני כיבוי ניידים (מנשאי גב להתזת מים); דבשות – מכלים בנפח 300 ליטר המועמסים על גבי טנדרים ומכבים ביעילות שריפות בשטחים פתוחים שמחוץ ליערות ולחורשים; וביגוד להגנה מפני אש.

ינשו"פ נגד שריפות ופסולת. השלכת פסולת במרחב הפתוח ושריפת פסולת וגזם הן מפגע סביבתי אסתטי ומקור לזיהום אוויר: הן פוגעות בבעלי חיים המשחרים למזון, והן מקום להתרבות מזיקים ומוקד להתפרצות מחלות. בשנת 2019 הקימה הרשות יחדה נגד שריפות ופסולת (ינשו"פ) המעניקה שירות למשרד להגנת הסביבה.

מדובר בעבודה לא נעימה ולעיתים קרובות מסוכנת: השלכת פסולת ברשות הרבים נעשית לעיתים בצורה המאפיינת פשע מאורגן, ובמקרים רבים העבריינים אלימים. במקרה של גילוי פסולת פועלים להנפקת צווים מינהליים המחייבים את הרשות המקומית לפנות את הפסולת, צווים שעשויים להיות מופנים גם כלפי ראש הרשות עצמו. אם מצליחים לשייך את הפסולת לאדם או לגוף מסוים, מנסים אנשי היחידה לאכוף את החוק על אותם גורמים. מאז הקמת היחידה נתפסו 5,800 מפגעי פסולת, 1,150 שריפות פסולת טופלו ו-700 ברירות משפט ניתנו.

נתוני אכיפה וציד בלתי חוקי בפרט

בשנת 2021 נפתחו כ-3,000  תיקי אכיפה (3,989 אשתקד). מתוכם 125 תיקי ציד (134 אשתקד)  ו- 18 תיקי החזקה וסחר בחיית בר מוגנת (17 אשתקד). בשנת 2021 נתפסו 1,800 חיות בר ומוצרים מן החי שהוחזקו באופן לא חוקי (739 אשתקד). הירידה בין השנים מבחינת סה"כ תיקי האכיפה מיוחסת לכך שבוצעה בשנה האחרונה הסטה נוספת של משאבי אכיפה למניעה וטיפול בעבריינות חמורה יותר נגד הטבע כגון ציד לא חוקי, בה האתגר גדול יותר. בנוסף ננקטו יותר פעולות הסברה לעומת אכיפה מול מטיילים נורמטיביים שחרגו מכללים וסדרי התנהגות  באופן חד פעמי ולא מודע ובוצעה אכיפה מניעתית יעילה בעבירות של נסיעה אסורה על חופי הים.

נזקי שריפות בגנים לאומיים ושמורות טבע: בשנת 2021 נשרפו כ- 48,505 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים בכל הארץ. (54,650 דונם אשתקד). מתוכם 5,128 דונם נשרפו בשטחי שמורות וגנים לאומיים בעוטף עזה (1,290 דונם אשתקד). סה"כ מאז שנת 2015 נשרפו כ-351 אלף דונם בשטחי שמורות וגנים לאומיים.

בין גורמי השריפה: פלילי/לאומני, אימונים ופעילות מבצעית, חקלאות וגורמי תשתית ורשלנות מטיילים.

גת לדריכת ענבים בעבדת הנבטית (צילום דני בר)

מגמות והישגים בתחומי שימור ומורשת

רשות הטבע והגנים פועלת לשימור ערכי מורשת ותרבות האדם בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, תוך טיפוח אתרים אלו, המחשתם והנגשתם לקהל .תפקיד ממלכתי זה של הרשות יחד עם הפעולות הרבות שהרשות מבצעת בנושא זה ממצבים אותה כאחד מגופי שימור המורשת המובילים והמשמעותיים בישראל. במסגרת זאת רשות הטבע והגנים הובילה במהלך העשור האחרון בסיוע תקציבים ושותפים רבים פרויקטי פיתוח בהיקף תקציבי של למעלה מ-1 מיליארד שקל למען שמירת המורשת, הטבע והנוף. במהלך העשור שידרגה הרשות 50 מתחמים חדשים ופתחה 7 אתרים חדשים.

בין הפעולות, הפרויקטים והתהליכים שנעשו בעשור האחרון בתחום המורשת ושימור האתרים:

מהפך בשימור המורשת ברשות הטבע והגנים. הרשות הקימה חמישה צוותי שימור מקצועיים, דבר שלא היה קיים מעולם. שני צוותים פועלים בצפון הארץ, אחד במרכזה, אחד בדרומה ואחד ביו"ש.

צוותי השימור המקצועיים פועלים לייצב ולשמר את מצבם הפיזי של נכסי המורשת התרבותית; הם משחזרים ומוסיפים אמצעי המחשה לאתרים, מביאים אותם קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו בעבר, ומנגישים אותם לקהל המבקרים ולמען הדורות הבאים.  עם האתרים שעברו שימור נמנים השער הכנעני בתל דן (הקשת הבנויה הקדומה בעולם), השער הכנעני בגן לאומי אשקלון, שער בית הכנסת בגן לאומי ארבל, קבר הורדוס בגן לאומי הרודיון, מאגר המים והמקדש היהודאי בגן לאומי תל ערד, השער בגן לאומי מבצר נמרוד והשער הצלבני בשמורת הבניאס, מאגר המים בתל גזר, מערכת איסוף ואגירת מים בשבטה, ועוד מאות אתרים שעברו תחת ידם המקצועית של צוותי השימור.

בגן לאומי עבדת, הנמנה עם אתרי המורשת העולמית, הושלם פרויקט שימור מיוחד לאחר שסבל מהשחתה קשה. פעולות השימור אף שיפרו ושדרגו את האתר. במסגרת פרויקט שיקום ים המלח טיפלו צוותי השימור בכעשרה אתרים, כולל חפירות ארכיאולוגיות, שחזור ופיתוח. עם אתרים אלה נמנים מצד בוקק, מצדה, עין גדי, קומראן, עינות צוקים ומצד מזין.

בשנה האחרונה, בעיצומה של מגיפת הקורונה, רשות הטבע והגנים בסיוע ובתמיכת משרד האוצר הובילה תוכנית להעסקת 500 עובדים מחוסרי תעסוקה ('פרויקט 500') למשימות שמירת הטבע והמורשת באתרים ובשטחים הפתוחים שבניהולה של הרשות. כך יצאה לדרך התוכנית 'שומרים על המורשת', ובמסגרתה טופלו, בשיתוף צוותי השימור של הרשות, עשרות אתרים ברחבי הארץ.

מובילים בפרויקט תמ"ר (תוכנית מורשת). הרשות היא מהגורמים המובילים בקידומו של פרויקט תמ"ר – פרויקט ממלכתי ששם לו למטרה לשדרג את אתרי המורשת היהודית והציונית בישראל. במסגרת הפרויקט מתנהל שינוי מהפכני בגן לאומי תל לכיש, מערי המקרא החשובות ביהודה: חפירות שער העיר נמשכו והביאו לחשיפת ממצאים מדהימים ובהם מזבחות קרניים, ספסלים וקירות בוץ. בימים אלה הושלמה הקמתה של מבואת הכניסה ובה יוצגו לקהל המבקרים, בין השאר, העתקים של תבליטי לכיש המפורסמים בגודלם הטבעי. לאתר נוספו שילוט מאיר עיניים, סרטונים ותצוגה מרשימה, והם מעניקים לתל לכיש את הכבוד שהעיר החשובה לכיש ראויה לו.

כחלק מפרויקט תמ"ר ביצעה הרשות פיתוח בקנה מידה גדול בגן לאומי ציפורי המציג שרידים מרהיבים של עיר מימי המשנה, הופקו סרטים על בית הכנסת הקדום וכן שילוט מיוחד והמחשות ששופכות אור על אורח החיים באותם ימים. פרויקט מעניין נוסף במסגרת זו הוא שיקום ושימור טחנות קמח שפעלו בנחל עמוד – שרידים מרתקים המעידים על תור הזהב של יהודי צפת. עבודות אלה נעשו בתנאי שטח מאתגרים.

פרויקט נוסף, שנמצא בשלבי תכנון, הוא שימור ושחזור חזית בית הכנסת העתיק ברעם. הפריטים האדריכליים המקוריים יושבו לעמודי האבן המקוריים של בית הכנסת.

בתל המצודות של תל ערד הושלמו, במסגרת פרויקט תמ"ר, חפירות ארכיאולוגיות לחשיפת מאגר המים העתיק שמתחת למכלול המקדש היהודאי. פרויקט השימור והשחזור כלל, בין השאר, את שימור המקדש, חומת המצודה ומאגר המים, וכן התקנת גרם מדרגות ייחודי למאגר התת־קרקעי והצבת מערך שילוט.

בעשור האחרון הוכשרו והוסמכו בקורס שימור מעשי שנמשך חצי שנה עשרות משמרים מקצועיים, והם התשתית למיסוד חמישה צוותי שימור בכל מחוזות הרשות.

קידום הכרזה על אתרי מורשת עולמית. רשות הטבע והגנים היא הגורם המרכזי ששם את ישראל על מפת אתרי המורשת העולמית. בישראל הוכרזו 16 אתרי מורשת עולמית, 12 מתוכם בניהול הרשות. בעשור האחרון הכריזה אונסק"ו על שלושה אתרי מורשת עולמית בישראל שהצטרפו לרשימה המכובדת, כולם קשורים למערות: מערות מרשה ובית גוברין, מערות הכרמל בנחל מערות, ומערות בית שערים. בגן הלאומי בית שערים הוקם מרכז מבקרים ייחודי ומרהיב המציג את תולדות המנורה.

חפירות וסקרים ארכיאולוגיים. בתחומי שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל נערכות כ־70 חפירות ארכיאולוגיות מדי שנה בשנה. עם האתרים שבהם נערכו חפירות נמנים גן לאומי סוסיתא, מאגרי הקשתות בגן לאומי ציפורי, מפעל המים של תל גזר ומפעל המים של תל ערד, מערת קבורה ביבנה ים (גן לאומי פלמחים), מערכת איסוף ואגירת מים בגן לאומי שבטה, הכפר העתיק בעין גדי, קבר הורדוס בהרודיון ועוד מאות חפירות בעשרות אתרים אשר חושפים את תרבויות העבר.

בין האתרים החדשים ומוקדי ביקור שנפתחו למבקרים באחרונה:

  • אתר לאומי חאן שער הגיא. אתר לאומי שפותח בהשקעה של מיליוני שקלים, מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומנציח באופן אינטראקטיבי, חווייתי ועוצמתי את מורשת מבקיעי הדרך ומלווי השיירות לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות. האתר נפתח לקהל בשנת 2021.
  • הגן לאומי תל דור. אתר חדש  שהוכשר מדרום לשמורת הבונים. משלב חוף ים עם מפרצים קסומים, תל ארכיאולוגי  ונוף מרהיב. האתר מותאם לקיץ ולחורף עם מסלול רגלי בשביל הרכס המונגש לנכים ושביל חוף אתגרי יותר במפגש של סלעי הכורכר עם קו המים. בכניסה לאתר חנייה ומערך כניסה מודרני המספק את כל השירותים הנדרשים למבקרים.  נפתח לקהל בשנת 2021
  • הגן הלאומי מגדל צדק. גן לאומי רחב ידיים בראש העין, הכולל שבילי טיול נרחבים להליכה ברגל ורכיבה עם אופניים. האתר מציע למבקרים חוויות ארכיאולוגיות ותצפית מרהיבה מהמבצר הקדום בראש הגבעה לצד חוויות אקולוגיות של בריכת חורף וצומח מגוון. נפתח לקהל בשנת 2021.
  • עין חניה. פינת חמד בגן לאומי נחל רפאים בהרי יהודה, המשלבת מעיין ובריכה עתיקה מלאה מים, אתר ארכיאולוגי ונוף תרבות של חקלאות מסורתית. האתר נפתח לקהל בשנת 2021
  • גן לאומי צבעי מכתש רמון. ציר צבעי הרמון הוא נתיב נסיעה לכל רכב, העובר במכתש רמון באזור ששימש בעבר לכריית מחצבים. המרחב עבר שיקום יסודי והפך לפארק גיאולוגי מרתק, החושף סודות מעברו הגיאולוגי של המכתש. לצד ציר הנסיעה הוכשרו רחבות חניה ושבילים קצרים המובילים את המטיילים אל סלעים ססגוניים ולצידם שלטי הסבר והמחשה שווים לכל נפש, שעושים את הביקור לחוויה. האתר נחנך רשמית ב-2019.
  • מוקדי ביקור חדשים בהרודיון. התיאטרון, חדר האירוח המלכותי של הורדוס, גרם המדרגות העצום ומסדרון הקשתות המפואר. נפתח לביקורי מטיילים בשנת 2020.
  • מפעל המים הקדום גן לאומי תל גזר. פתיחת מפעל המים הקדום מלפני 3,600 בעומק של 60 מטר עם גרם מדרגות מיוחד שמאפשר למבקרים בו לרדת לעומק מפעל המים בלב האדמה בסמוך לנקודת מפלס המים. נפתח לקהל 2021.

מגמות והישגים בתחומי שמירת הנוף

צפיפות האוכלוסייה בישראל היא מהגבוהות בעולם והיא תלך ותגדל עוד נוכח הגידול באוכלוסייה. הצורך המתמיד בפיתוח גורע עוד ועוד מהשטחים הפתוחים המועטים שנותרו במדינה, ולחלקם חשיבות אקולוגית רבה. רשות הטבע והגנים רשמה בעשר השנים האחרונות הצלחה אדירה במאבקים לשמירה על הנוף והשטחים הפתוחים בישראל.

התקדים של חולות סמר. חולות סמר הם אזור חולות יבשתי ייחודי ונדיר בישראל. רוב שטח החולות מעובד זה מכבר ושארית מהם, פחות משני קמ"ר, נותרה מדרום לשמורת טבע יטבתה. בשטח הזה מתקיים מגוון עשיר של צמחים – שיחי עציון פרסי ופריחה יפה של גיאופיטים ובהם חבצלת הנגב, כתריים אדמדמים ושום סיני, ובעלי חיים – הזוחלים כוח אפור וישימונית תמנע, והמכרסמים גרביל דרומי וירבוע מצוי.

המאבק על החולות החל עוד בשנת 1998 כאשר חובבי הטבע מחו נגד חריגה משטח החציבה החוקי של החולות, שהשתרע על כ־400 דונם. מאז ולאורך שני עשורים התנהל מאבק על הדיונות, ובשנת 2015 השטח ניצל כאשר מנכ"ל רשות הטבע והגנים הורה לרכוש מתקציב הרשות את זכויות הכרייה. אחר כך הגישה הרשות תכנית לשינוי ייעוד השטח לשמורת טבע, ובשנת 2018 זכתה התוכנית לאישור.

מהלך זה היה תקדים בישראל. עד כה לא נקנו בישראל זכויות כרייה למען שימור שטח פתוח.

הצלת נופי מכתש רמון. חברת החשמל אינה נוהגת לטמון בקרקע קווי מתח עליון (161 קילו־וולט) בשל העלות הגבוהה יחסית. לפיכך, כאשר נוצר צורך להעביר קו מתח כזה במכתש רמון, תכננה חברת החשמל להעביר אותו באמצעות עמודי חשמל, כרגיל. מהלך זה מנוגד לפעילות ארוכה של הרשות לניקוי ולשיקום מכתש רמון ממפגעים רבים ובהם מפעלי כרייה וחציבה. הצבת עמודי מתח עליון הייתה פוגעת ללא תקנה בנופי פארק הרמון.

הרשות עמדה בפני לחצים רבים, מעולם לא נטמן בקרקע קו מתח עליון בשטח פתוח בישראל. חרף זאת, המאבק נחל הצלחה והתקבלה החלטה חלוטה על הטמנת הקו לאורך כ־7.5 ק"מ – הישג חסר תקדים. לאחר שהוטמן החלק הראשון של הקו התברר שבזכות הפיקוח המקצועי של הרשות ונכונותה של חברת החשמל אפשר להטמין את הקו כולו ולשקם את השטח. מידע זה הביא למאבק ציבורי בדרישה להטמין גם את המשכו של הקו העובר במכתש. לאחרונה נחל המאבק הצלחה, ולאחר שהרשות פעלה לגיוס המשאבים הנדרשים להטמנת הקו יש סיכום עם חברת החשמל על הטמנת הקו בכל שטח המכתש.

שימור נוף תרבות בעמק האלה. עמק האלה והגבעות המקיפות אותו בין שוכה ועזקה הם נופי תרבות בעלי חשיבות לאומית – זוהי זירת הסיפור ההיסטורי של קרב דוד בגוליית, וברכס שמצפון לעמק נחפר והתגלה אתר העתיקות מצודת האלה (ח'ירבת קייפא) המזוהה עם שעריים המקראית. בנחל האלה, למרגלות מצודת האלה, נמצאת שמורת טבע המשמרת נופי סוואנה של סבך שיטה מלבינה.  מוסדות התכנון קבעו בעבר שהאזור יהיה חלק מרמת בית שמש. הרשות הצליחה להסביר למוסדות התכנון ומשרד השיכון את חשיבות שימור הנוף ולשכנע אותם לגרוע מהתוכנית את בנייתן של כ־1,600 יחידות דיור ולשמר את נופי עמק האלה למען הדורות הבאים. בשנת 2016 אף אושרה התוכנית להכרזת גן לאומי עמק האלה.

למען השטחים הפתוחים. רשות מקרקעי ישראל מקצה שיעור מסוים מהכנסותיה לקרן שייעודה הוא שמירה על השטחים הפתוחים. באמצעות תקציבים שהשיגה מהקרן ביצעה הרשות בשנים האחרונות פעולות מרשימות למען עולם הצומח והחי, עולם הזקוק לכל פיסת שטח פתוח שמקצים לו. למשל: הסרת הגדר בכביש הנפט בגולן, גשר אקולוגי בכביש 1, שיקום והרחבה של בריכת החורף ההיסטורית בניצנים ועוד.

מהפך במוסדות תכנון: תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה. התיקון לחוק הוא הישג חסר תקדים ולפיו כדי לקבל אישור לבנייה בשטח פתוח יש לקבל כיום גם את התייחסותה של רשות הטבע והגנים. במסגרת התיקון לחוק נקבע שנציגי הרשות יהיו נציגים בעלי דעה מייעצת בוועדות המקומיות שבתחומן מועצות אזוריות. נתוני השטחים הפתוחים של הרשות נמצאים במערכת המידע הגיאוגרפי הממשלתית ובעת מתן היתר לבנייה יש להתחשב בנתונים אלה.

חיזוק תחום פיקוח התשתיות. בשנת 2016 נקלטה אדריכלית נוף במטה הרשות כדי לשפר את המענה המקצועי לשמירת הנוף בישראל. נוסף על כך, נקבעו ממוני תשתיות מחוזיים במחוזות צפון, מרכז ודרום. מהלך זה שיפר את היכולת של הרשות לפקח ולהנחות את הגופים הפועלים בשטח להעביר תשתיות תוך כדי פגיעה מינימלית בנוף ובטבע.

יעל על כביש מצפה רמון (צילום יובל דקס)

הכרזה על שמורת טבע וגנים לאומיים

בעשור האחרון (2012-2021) הוכרזו 73 שמורות טבע ו-26 גנים לאומיים בשטח כולל של 670 אלף דונם.

מתוכם, בשנת 2021 הוכרזו 19 שמורות וגנים לאומיים בשטח כולל של כ-182 אלף דונם.

שמורות ימיות. הרשות הייתה הראשונה ממוסדות המדינה שפיתחה מדיניות באשר לשמירת הים. בשנים האחרונות ובמאמצים רבים אימץ מינהל התכנון את עקרונות המדיניות של הרשות, דבר הבא לידי ביטוי במסמך מדיניות המרחב הימי – ים תיכון (2020). בשנים האחרונות אושרו והוכרזו שתי שמורות טבע ימיות גדולות ובהן אתרים ייחודיים: שמורת ראש הנקרה–אכזיב שבתחומה נמצא קניון תת־ימי, ושמורת ראש כרמל שבתחומה נמצא בית גידול ייחודי של מצע קשה ועליו גני ספוגים. נוסף על כך, הוחלט להפקיד את הרחבת תוכנית שמורת ים אבטח. השמורה מיועדת להשתרע על פני כ־60 אלף דונם הכוללים שני בתי גידול – מצע חולי ושונית סלעית, מהשוניות הדרומיות ביותר שישנן בים התיכון הישראלי.

מה'חיבולנס' של רשות הטבע והגנים לבית החולים לחיות בר וחזרה לטבע

ה"חיבולנס" הוא מערך מתנדבים רחב היקף של רשות הטבע והגנים, שהוקם באופן ממוסד בשנת 2017 במטרה להעביר חיות בר מוגנות פגועות מכל רחבי הארץ לטיפול מקצועי ומסור בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן. זאת בשאיפה שיצליחו להשתקם וגם לשוב חזרה אל הטבע.

בית החולים לחיות בר הוא היחיד בארץ המטפל בחיות בר פגועות (למעט מספר תחנות בודד המסייעות בטיפול במגוון מינים מוגבל), זאת בשל מגוון שיקולים ובהם: ריכוז הניטור, ריכוז הידע והיכולת, השקעת תקציבים ומשאבים במקום אחד ועוד. העברת חיות הבר לטיפול היא משימה המצריכה כוח אדם ומשאבים רבים מסביב לשעון, במיוחד בתקופות העמוסות  כגון עונות הנדידה והקינון. עד להקמת מערך החיבולנס, העברת חיות הבר הפגועות בוצעה בעיקר על ידי מספר מצומצם של עובדי ופקחי רשות הטבע והגנים מכל הארץ, לרוב על חשבון משימות אחרות וחשובות לא פחות הנוגעות לשמירה על ערכי הטבע, מורשת ונוף, כל אחד ואחת באזורו על בסיס כוח אדם מוגבל מאוד.

הקמת מערך החיבולנס, המנוהל על ידי עובדת הרשות ומתבסס בעיקר על מתנדבים מסורים שינתה את פני הדברים וייעלה את העברת חיות הבר הזקוקות לטיפול, ונכון להיום רוב חיות הבר הפגועות, ממגוון רחב של מינים ומכל רחבי הארץ, מגיעות לטיפול בבית החולים באמצעות מערך מרשים זה.

מסיכום שערכה רשות הטבע והגנים לקראת מפגש העיתונאים השנתי שלה וסיכום העשור האחרון שהתקיים בבית החולים לחיות בר, עולה כי נכון לסוף שנת 2021 מערך ה'חיבולנס' מונה כבר כ-400 מתנדבים בטווח גילאים רחב משנות העשרים ועד שנות השבעים, מכל אזורי הארץ. המערך כולל בנוסף כ-40 תחנות מעבר מהצפון ועד הדרום והוא מנוהל בסיוע 7 קבוצות וואטסאפ אזוריות הכוללת כ-400 מתנדבים ועוד כ-100 עובדי רשות הטבע והגנים. המערך נמצא בקשר צמוד עם מוקד רשות הטבע והגנים (3639*) הפעיל 24/7 ומקבל דיווחים באופן שוטף על חיות בר פגועות בכל הארץ ומעביר אותם לקבוצות המתאימות.

עוד עולה מהנתונים של רשות הטבע והגנים, כי בשנת 2021 (נכון לעד אמצע נובמבר) כ-7,250 חיות בר פונו על ידי החיבולנס לתחנות המעבר ולבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן. הערכה היא שעד סוף השנה יפונו כ-8,500 חיות בר. לשם השוואה בשנת 2020 כולה פונו באמצעות החיבולנס כ-7,000 חיות בר ובשנת 2019 פונו 5,450 חיות בר. בשנת 2017 , שנת הפעילות הראשונה של החיבולנס באופן ממוסד פונו כ-3,200 חיות בר. בשנת 2021 ממוצע החיות שפונו בכל יום היה כ-23 חיות לעומת 19 בשנה קודמת ו-15 בשנת 2019.

נתוני החיבולנס מלמדים כי ישנה מדי שנה עליה בקריאות להעברת חיות בר בשל הגידול בגורמי הפגיעה בחיות הבר כגון: פסולת בשטחים הפתוחים ומרחבי יישובים, התחשמלויות, דריסות/תאונות, צמצום אזורי מחיה ועיור המגדילים את הסיכוי של חיות בר, בעיקר בעלי כנף,  להיפגע מבניינים ותשתיות. כל זאת בנוסף להעלאת המודעות והחשיבות להצלת חיות הבר בקרב הציבור והמענה שמערך החיבולנס מספק למען נושא זה.

בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן

בית החולים לחיות בר הוא בית חולים מהגדולים בעולם והיחיד בארץ המטפל בחיות בר מהטבע בלבד.

בית החולים, נוסד בשנת 2005 בשיתוף פעולה של רשות הטבע והגנים והספארי בשיתוף עם עמותת המרכז הישראלי לשיקום חיות בר.

בית החולים מעניק טיפול רפואי לחיות הבר של ארץ ישראל שנפגעות חדשות לבקרים בטבע. מבנה בית החולים ממוקם בספארי ברמת גן ומנוהל על ידי הווטרינר, ד"ר יגאל הורוביץ. מאז הקמתו של בית החולים, טופלו יותר מ-50,000 חיות בר, במטרה להשיבם לאחר הטיפול והשיקום אל הטבע.

מלבד המטרה המרכזית של בית החולים שהיא טיפול, שיקום והשבה לטבע, לבית החולים ישנן 3 מטרות נוספות: חינוך, מחקר וניטור גורמי פגיעה של בעלי חיים בטבע.

בין בעלי החיים המטופלים ישנם גורים וגוזלים, עופות נודדים שנפגעו וזקוקים לסיוע וטרינרי על מנת להמשיך במסעם וחיות בר שנמצאו בטבע כשהן סובלות מפגיעות שונות.

כל חיית בר פגועה המגיעה אל בית החולים עוברת תהליך של אבחון וזיהוי של גורמי הפגיעה ולאחריו ניתן להתחיל בטיפול וטרינרי בהתאם לצרכיו של כל בעל חיים.

הטיפול הראשוני הינו המשמעותי והחשוב ביותר בתהליך ונעשה מתוך התחשבות הן במצב הקליני של בעל החיים המטופל והן בעקה (Stress) ממנה הוא סובל.

בבית החולים מתבצעים ניתוחים מורכבים גם בשיתוף רופאים "הומאניים", הליכים רפואיים מתקדמים כמו השתלת נוצות, הידרותרפיה ושימוש גם ברפואה אלטרנטיבית.

בגמר הטיפול הרפואי ובכדי להכין את בעל החיים להשבה לטבע, מעבירים אותו למתחם השיקום והאקלום שנחנך במרץ 2020 לזכרו של שמוליק לנדאו ז"ל המטפל הראשי הראשון של בית החולים ומטרתו לדמות ככל הניתן את החיים בטבע והכנתו של בעל החיים לאתגרים הצפויים לו עם השבתו לטבע.

לקראת סיום תהליכי השיקום בעל החיים עובר הערכה מקצועית נוספת לכשירותו ואז הוא מועבר לאתר ההשבה האופטימאלי. מקום ההשבה בטבע הפתוח נבחר בהתאם לסביבה הטבעית האופיינית לבעל החיים ובמידת האפשר לאתר שבו הוא נמצא.

בשנה האחרונה הושלם שלב ד' של בית החולים בו הושקעו יותר מ- 4 מיליון שקלים. שלב זה כולל מתחם חדש ומרהיב ובו חדר ניתוח מאובזר ומשוכלל וכן מתחמי אשפוז מודרניים ומעבדה. שלב הבנייה הזה מצטרף לבניה המואצת של בית החולים בשנים האחרונות שכללה בניית מעבדה ומתחמי אשפוז גדולים ומרווחים בסך כולל של 4 מיליון שקלים גם כן. הפיתוח הנרחב מאפשר לבית החולים להמשיך בעבודתו ולהעניק טיפול רפואי מעולה לחיות הבר שכל כך זקוקות לו.

מה עושים שרואים ו/או מוצאים בעל חיים פגוע?

יוצרים קשר מידי עם מוקד רשות הטבע והגנים בטל': 3639* שפעיל 24/7 ומקבל דיווחים באופן שוטף על חיות בר פגועות בכל הארץ ומעביר אותם לקבוצות המתאימות. עם קבלת הדיווח תקבלו הנחיות מה לעשות ומתי יגיע אדם מוסמך להמשך הטיפול ומעבר לבית החולים.

עלו החודש

חמש תרופות סבתא לחורף

החורף מביא לעיתים קרובות הצטננויות, שפעת ותחושת קור כללית, ותרופות סבתא הן פתרון נפלא לחימום הגוף ולחיזוק המערכת החיסונית באופן

לקריאה...

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *