חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הכי נמוך בעולם עם 5008 הארי שבחבורה

נסיעת מבחן עם פיג'ו 5008 במקום הנמוך בעולם ||| היסטוריה של 2000 שנים במקום כל כך קטן ומבודד ||| ביאנקיני האיטלקי מגיע לירושלים ומשם לכפר בנופש על שפת ים המלח ||| המגילות הגנוזות וטבילת ישוע בצפון ים המלח והירדן ||| נגיעות אישיות מעברי ומעברו של אבי, באזור הממוקש והנטוש בחלקו ||| כל הסיפורים והפרטים בהמשך…

נמר מצוייר ואריה 5008 נפגשים בגלריה מינוס 430 (צילום דני בר)

נוסעים למקום הנמוך בעולם

לקחנו את הדגם הגדול ביותר והעשיר ומאובזר ביותר שיש למותג הרכב הצרפתי להציע והוא פיג'ו 5008. עם מספר כזה צריך גם הסבר, כי לכל דגם של פיג'ו יש מספר ולכל מספר יש משמעות כי המערכת המספרית שהחלה עם פיג'ו 201 בשנת 1929, עברה אבולוציה במהלך השנים אבל כיום יש כללים ברורים למהות המספר של כל דגם מבית פיג'ו.

  • בשנת 2014 יצא הדור השמיני של פיג'ו וכך כל הדגמים ננעלו עם הספרה 8. יש מעט יוצאים מן הכלל והם מקבלים את הסיומת עם הספרה 1.
  • הספרה הראשונה מסמלת את גודל הרכב כך ש-5 מסמל את הגדול ביותר (לעת עתה)
  • דגמי ה-SUV מקבלים את כפל ספרות 0 באמצע ואילו הקטנים והמשפחתיים זוכים ל- 0 אחד בלבד

אז אחרי שהבנו את הלוגיקה של מספרי הדגמים בפיג'ו ואחרי נסיעה קצרה להתרגל ללוגיקה התפעולית של הרכב יצאנו לדרך מזרחה מעבר להרי ירושלים בואך ים המלח.

תחנה ראשונה היא כמובן מפלס פני הים שאחרי כבר הגענו למפלס מינוס 388 מטר מתחת לפני הים התיכון. מהשלט בצומת קליה על כביש 90, רואים רק מרחוק את ים המלח הנסוג.

בבית הספר למדתי שמפלס ים המלח הוא 393 מטר מתחת לפני הים אבל מאז המפלס ירד והיום מגיע כבר ל- 435 מטר מתחת לפני הים – 40 מטר פחות מימי ביה"ס שלי וזה אומר הרבה פחות מים והרבה דרך ללכת מהכביש או מכל מבנה או אטרקציה, עד למי המלח.

פיג'ו 5008 בצומת קליה – מינוס 388 מתחת לפני הים (צילום דני בר)

5008 מרווחת ונוחה

הנסיעה הלא כל כך קצרה (כי לחצות את הבירה זו משימה ארוכה ומתישה עם פקקי תנועה בסבך העירוני של ירושלים) נוחה ונעימה ב-5008 המרווח ומפנק. העליות לירושלים ובהמשך הן Piece of Cake למנוע 1600 העוצמתי שמפיק 180 כו"ס זמינים לכל רצון וצורך בנסיעה, ועם 8 הילוכים שעוברים חיש קל לפי המתבקש בכביש.

הרכב מוגדר 7 מקומות ישיבה אבל כמו רוב הרכבים בקטגוריה זו 2 המושבים האחוריים מתאימים לילדים או לאנשים קטני קומה וגמישים ולא למבוגרים וגדולים. המושבים בשורה השנייה מרווחים ונוחים לדברי הנוסעים בהם כולל בעת שימוש במושבי בטיחות לילדים.

העיצוב מרשים הן מבחוץ ובעיקר מבפנים, כמצופה מיצרן רכב צרפתי. ההגה הקטן ומצופה עור נוח לאחיזה ולנהיגה ושליטה ברכב הגדול ועוד נספר בהמשך.

כפר הנופש ביאנקיני

פנינו לכפר הנופש ביאנקיני של היזמת דינה דגן, שהקימה אותו כבר בשנת 2002. הכפר על שפת ים המלח אבל כ-40 מטרים גובה מפרידים בינו לבית גדת ים המוות וחוף ביאנקיני המוסדר. הכפר משופע במגוון רחב של חדרים ודירות בסגנונות ורמת אבזור מגוונים מאד. בימים אל של זמן הקורונה, נאלצנו להסתפק בלינה בלבד וללא ארוחות שאינן מוגשות בימים אלה, מסיבות מובנות. דינה מספרת על תולדות המקום שהתחיל כפאב-מסעדה בשנת 1995 במרכז ירושלים, ברח' הנושא את שמו של הגנרל האיטלקי ביאנקיני. במאי 2001 סוכל פיגוע בפאב על ידי דינה דגן, כאשר הוציאה מטען חבלה רב עוצמה, שהוטמן בפאב וכך ניצלו חייהם של כ-200 אורחים, עוברי אורח ועובדי המקום, כולל דינה. במקרה שהיה בשיאה של תקופת פיגועי התופת שעברה על ירושלים וישראל, הביא את דינה להחלטה להעתיק את ביאנקיני לצפון ים המלח, למקום שיש בו אור, נחת, שלווה ופוטנציאל לעשייה חיובית ומועילה.

פרטים והזמנות באתר…
אנג'לו לוי-ביאנקיני Angelo Levi Bianchini

הפאב שנשא את שם הרחוב בו היה ממוקם בירושלים היה ההשראה לשמו של כפר הנופש אבל המקור הוא קצין צי איטלקי יהודי שפעל במחוזותינו וכאן גם נרצח.

מבנה גריטי גל DIOZ ו- PUKA (צילום דני בר)

ביולי 1918 הוצב ביאנקיני במשלחת איטלקית שצורפה לכוחות אלנבי כדי לשמור על האינטרס האיטלקי במזרח התיכון של המנדט הבריטי עם גרוש העות'מנים מהאזור. באוגוסט הגיע למרכז פלסטינה יחד עם חיים ויצמן אחרי ביקור בקהיר. ביאנקיני דאג גם לשלומם של היהודים שגרו באותה עת בירושלים והסביבה ובימי סכנה הפציר במושל לתגבר כוחות על מנת להגן על הישוב היהודי מפני פורעים ערבים.

ביאנקיני קיבל בפברואר 1920 אות כבוד Ufficiale della Corona d'Italia על פועלו בצי האיטלקי במלחמת העולם הראשונה. בועידת סן רמו בשנת 1920 תרם לכך שממשלת איטליה תאמץ את הצהרת בלפור. באוגוסט 1920 נשלח שוב לפלסטינה ובעת נסיעה לדמשק בעיירה דרעא שהיתה תחת המנדט הצרפתי, הוא נרצח כי נחשב בטעות לנציג צרפתי (יש הטוענים שזה היה בכלל שוד).

לזכרו נקראת סמטה המקשרת בין הרחובות שמאי והלל במרכז ירושלים וע"י ביה"כ האיטלקי Tempio Italiano. לימים הפך מפעל חייה של דינה דגן גם להנצחה של הגנרל האיטלקי ביאנקיני, על שפת ים המלח.

גלריה מינוס 430 Gallery minus

אחד המבניים ממחנה הצבא הירדני שהפך לגלריה וגרפיטי (צילום דני בר)

צמוד לביאנקיני נמצאים אסופת מבנים מוכרים לי היטב כי גם ישנתי בזמן שירותי הצבאי באחד מהמבנים, שהיה מחנה זמני ליחידה שלי אי שם בשנת 1975 (הסיפור בהמשך).

אסופת המבנים העזובים היתה מחנה צבאי ירדני עד 1967. בהמשך היה ניסיון התיישבות והקמת היאחזות נח"ל שננטשה ושנים רבות המבנים נטושים והעזובה בכל מקום.

לפני כ-3 שנים צץ פרויקט גלריה מינוס 430, שנקרא כך על שום מפלס פני ים המלח. המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ, הפך לגלריה אליה הוזמנו אמני גרפיטי מהארץ והעולם על מנת לצייר את המבנים. לצערנו המקום לא מתוחזק וחלק מהקירות המצויירים מתחילים לדהות ולהיות מוסתרים ע"י צמחיית פרא הגדלה מסביב.

אחד הציורים שמשך את תשובת לב הארי שבחבורה – היה הנמר, ומה יותר מוצלח משידוך בין נמר לאריה?

נסיעה בטוחה עם 5008

אתר מפעל האשלג א"י של 1947 (צילום דני בר)

גרסת הפרימיום בהחלט מעניקה לנוסעים בו מעטפת הגנה עם מיטב מערכות בטיחות מתקדמות כמו מערכת ניטור עייפות נהג, זיהוי תמרורי מהירות, והמלצה להתאים מהירות בבקרת השיוט, אור גבוה אוטומטי למניעת סנוור והתאמת עוצמת התאורה לתנאי הדרך, מערכת שמירת נתיב שכוללת תיקוני היגוי, ניטור שטחים מתים במראות כולל תיקוני היגוי, בקרת שיוט אדפטיבית כולל עצירה, מערכת סיוע לשמירה על נתיב הנסיעה הכוללת תיקוני היגוי וגם מערכת בלימת חירום אקטיבית בטווח מהירויות מוגדל של 5-140 קמ”ש.

בנוסף, ראוי לציון ששורת המושבים השנייה כוללת 3 מושבים נפרדים עם חיבור איזופיקס לכל אחד כך שיכול להתאים ל-3 ילדים הנדרשים לכיסא בטיחות.

קוּמְרָאן خربة قمران=+

למחרת בבוקר, יצאנו לתור ולבקר בכמה מהאתרים היותר מעניינים שיש באזור צפון ים המלח. התחלנו בגן לאומי קומראן של רשות הטבע והגנים שהתגלה רק לפני 70 שנים עם כ-1000 מגילות שניתגלו במערות סביב באתר. התחלנו עם אולם בו מוצגים כדים בהם היו מאוחסנות המגילות הגנוזות שנמצאו ממש כאן. כמו כן צפינו בסרטון על תולדות קומראן והכת שהיה כאן. סיפור הקהילה שחיה בפרישות כאן במדבר יהודה הוא מדהים – יש חלוקי דעות על שמה של הכת שחיה בשולי מדבר יהודה במערות והגבעות מעל צפון ים המלח.

בעבר סברו שזו כת האִיסִיִּים עליה כתבו יוספיוס פלביוס הוא יוסף בן מתתיהו, פילון וגם פליניוס הזקן. היום מכנים הכת המסתורית ככת הביחד או אולי בני צדק ויתכן שהם כת תמימי דרך. בכל מקרה המבנים שנחשפו בקומראן מעידים על אורח חיים שיתופי וסגפני כאשר אנשי הכת, שהיו גברים בלבד, הקפידו ביותר על חוקי טומאה וטהרה, וחיו בצניעות רבה. תוכן המגילות שנחשפו מגלה טפח מאורח חייהם ומנהגיהם. השביל המרכזי באתר, עובר דרך חדרי כינוס ואסיפה, חדר אוכל מרכזי, שבו נערכו סעודות טקסיות, שרידי מטבח, מגדל שמירה, בתי מלאכה לכלים ואורווה.
בולט במיוחד מספרן הרב של מקוואות הטהרה – ממצא העולה בקנה אחד עם ההקפדה של תושבי קומראן על היטהרות. ריכוז גדול של מקוואות נמצא ליד חדר האוכל, שבו התכנסו אנשי קומראן לסעודות משותפות.
בשני חדרי הסופרים נמצאו קסתות דיו מחרס וקסת דיו ממתכת והם מרגשים במיוחד משום שייתכן שבהם כתבו אנשי קומראן את כתביהם שנמצאו ומכונים המגילות הגנוזות. בחדרים אלו נחשפו מאות נרות חרס שלאורם כתבו ולמדו גם בלילה. ממזרח לסככת התצפית שבאתר, נחשף בית הקברות בו נחשפו כ-1,100 קברים, מרביתם של גברים. בחפירות של שנת 1993 נתגלו כ-100,000 גלעיני תמר בסמוך לגת, דבר המעיד על קיום תעשיית עיבוד תמרים ויש הסבורים שעשו מהם שיכר וסילאן.

פרטים באתר… ובטל': ‎02-9942235 פתוח כל יום משעה 08:00 ועד 17:00-16:00 תלוי ביום ובעונת השנה.

מפעל האשלג של צפון ים המלח

כרטיס נסיעה של חברת האשלג א"י מירושלים לקליה משנת 1945 (צילום דני בר)

תחנתנו הבאה היתה באזור בו היה מפעל האשלג בצפון ים המלח, ממנו הועבר האשלג לתחנת הרכבת בירושלים ומשם ברכבת לחיפה ולשווקי היעד באירופה. אבי גדליה בר (אוטו ברגר בימים של טרום הקמת המדינה) עבד במפעל זה ועדות לכך היא כרטיס הנסיעה של המפעל, מירושלים למפעל, שם גם גרו העובדים בחום הלוהט של ים המלח.

מפעל אשלג א"י בע"מ פעל במקום עד שנת 1947 ורק שרידים ממנו קיימים עד היום. עובדי המפעל היו מגיעים בשיירות אוטובוסים מירושלים ואפילו נשאר ברשותי כרטיס מקורי משנת 1945, מורשת מאבי שאיתו נסע מירושלים למחנה העובדים והמפעל בקליה.

מרחב מטען גמיש

מתכנני ה-5008 דאגו לכך שבכל תצורת מושבים נוכל להעמיס בנוחות, מטען מירבי על משטח אחד נוח וקל להעמסה ופריקה. גם אם יצאתם בהרכב מלא של 7 נוסעים עדיין יש לכם נפח מטען של 210 ליטר שזה יותר מהרבה כלי רכב פרטיים.

בתצורת 2 שורות מושבים ו-5 נוסעים תקבלו נפח מטען גדול של 780 ליטר ואם קיפלתם גם את מושבי השורה השנייה קיבלתם נפח ענק של כמעט 2 מ"ק (1920 ליטר) – בהחלט מרשים והופך את השימוש ברכב לגמיש לכל צורך, משפחתי ואף עסקי.

מוקשים בארץ המרדפים

פלוגת הנדסה בהפסקה מהנחת מוקשים בגאון הירדן – דני בר עומד במרכז (צילום דני בר)

המשכנו צפונה לארץ המרדפים והמוקשים ולאתר הטבילה הנוצרי, על גדת הירדן. הדרך עוברת בין מנזרים ושטחים המגודרים עם שילוט זהירות מוקשים. המראות האלה מחזירים אותי בזמן לחורף 1974- חיל הנדסה, קורס מ"כים באום דארג' מדבר יהודה. בתום הקורס ולפני יציאה לקורס מש"קי חבלה כל הקורס יצאו לרגילה של 7 ימים ואילו אני יצאתי לשבוע במחבוש ביחידה, על הפרות משמעת במהלך הקורס. אחרי יומיים של חופשה הוקפץ כל הקורס חזרה לבסיס וקיבלנו משימה לרדת לקליה כי יש משימה להניח מוקשים באזור על מנת למנוע חדירות מחבלים מירדן.

ירדנו במשאיות הובלה למחנה הצבא הירדני הנטוש ושם הקמנו את המחנה שלנו, ולשמחתנו יכולנו לישון במבנים שהגנו מפני הקור והגשם ולא באוהלי הסיירים להם היינו מורגלים באימונים. מבנים אלה הפכו לימים, לגלריה מינוס 430 עליה סיפרנו.

שגרת יומנו היתה כל יום, מצאת החמה ועד הערב, הנחת מוקשים עפ"י תכנון מדויק, בבוץ של אדמת החוואר – והתוצאה היא שכעת חיה, לא ניתן להיכנס לאזור מחשש למוקשים, פרט לדרך הסלולה היורדת לגדת הירדן בה הוקם אתר הטבילה קאסר אל יהוד.

קאסר אל-יהוד قصر اليهود

המקום הקדוש לנוצרים, נחשב על פי המסורת, למקום בו חצו בני ישראל את הירדן בהגיעם לכנען. בצד הירדני של המקום, נמצא האתר בית עברה או בית עניה Βηθαβαρά المغطس בו הטביל יוחנן המטביל John the Baptist את ישוע. המקום נחשב לאחד משלושת האתרים החשובים ביותר לנצרות, יחד עם כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים העתיקה.

כל האזור מכונה ארץ המנזרים Land of the Monasteries תודות לריבוי המנזרים והכנסיות, של כל זרמי הנצרות האורתודוקסית (יוונית, רוסית, רומנית, אתיופית ועוד) אבל לא כל המנזרים והכנסיות פתוחים לקהל עקב שדות המוקשים שטרם פונו וטוהרו.

משנות ה-80 של המאה שעברה, אתר הטבילה, היה פתוח למבקרים רק בתיאום מראש עם צה"ל ובתקופות החגים האורתודוקסים חג ההתגלות Epiphany ב-18 לינואר ובחג הפסחא אבל כיום האתר פתוח ומוסדר ע"י רשות הטבע והגנים והכניסה גם ללא תשלום.

פרטים באתר… ובטל': 02-6504844. פתוח כל יום משעה 08:00 ועד 14:00-16:00 תלוי ביום ובעונת השנה.

ה- Cockpit של פיג’ו 5008

כשמתיישבים מאחורי ההגה הקטן והספורטיבי, נעים למגע העור שלו, מתכוונן לעומק ולגובה ומרגישים מיד כאילו אתם בקוקפיט של מטוס שטס בגובה פני הקרקע. לוח המחוונים הדיגיטלי בגודל "12.3 ממוקם לפניכם ומציג את כל המידע הדרוש לנוהג ברכב, בשלל שילובי תצוגה לפי בחירתכם מבלי שתידרשו להסיט את המבט מהכביש. לצידו תמצאו את מסך המגע "8 שמאפשר הפעלה קלה של שפע מערכות ברכב, ומשלים את התפעול האינטואיטיבי והפשוט, לחווית נהיגה קלה ובטוחה יותר. המערכת כוללת ניווט Waze, חיישני חניה קדמיים ואחוריים ומצלמת חניה המעניקה גם מבט על וירטואלי, והדמייה של מפגע או חפץ בשטחים מתים גם בחזית.

בנוסף, ה-5008 מצוייד בפתיחה של תא המטען ללא ידיים באמצעות חיישן מתחת לפגוש, משטח טעינה אלחוטי לטלפון, מושבים קדמיים מחוממים, עם עיסוי וכיוון אורך בסיס המושב, פנסי לד ראשיים ופונקציית תאורת פנים, הטיית תאורה בסבוב  Cornering Lights ועוד.

מנזר דֵיר חָגְ'לָה دير حجلة Monastery of Saint Gerasimus

5008 מתחת לסוס וקיר שאף אחד לא יודע להסביר פשרו, במנזר ביר חג'לה (צילום דני בר)

תחנתנו הבאה היתה נווה מידבר שהוא מנזר, על כביש 90 וחלק מעמק המנזרים. זהו מתחם ירוק ומוצל ובו שרידי מנזר יווני-אורתודוכסי מהתקופה הביזנטית, ונקרא על שם היישוב המקראי בית חגלה הסמוך, אשר בו, על פי המסורת המקראית המוזכרת בספר יהושע, הייתה נקודת התפר המזרחית שבין נחלת שבט בנימין לנחלת שבט יהודה, מהם יצאו מלכי ישראל. המסורת הנוצרית אורתודוקסית רואה את המקום כאחת מתחנות הדרכים בהן עצרו מרים, יוסף וישוע ללון בדרכם למצרים, בעת שנמלטו מפני המלך הורדוס.

ראשית הפעילות הנוצרית במקום הייתה, כאמור, עם הקמתו של מנזר ביזנטי, שנוהל בידי הנזיר גרסימוס ועל שמו נקרא המקום. אותו נזיר חיבר גם את תקנון הנזירים במדבר יהודה ויריחו – הרֵגוּלַה. הנזיר גרסימוס נחשב לפטרון החיות ועפ"י המסופר נתקל גרסימוס במדבר באריה שקוץ תקוע ברגלו. גרסימוס שלף את הקוץ וטיפל באריה עד שריפא אותו. כהוקרה ותודה, האריה ליווה אותו לכל מקום ושמר עליו מכל רע. כשגרסימוס ניפטר, מספרים שהאריה רבץ על קברו וסירב לאכול ולשתות עד שמת.
המנזר הפך למרכזי ופופולארי שלא כמו שאר המנזרים באיזור, תודות לסלילת כביש 90 מזרחית ליריחו וכך המקום נהפך לנגיש לכל אחד בכל עת.

חזרה וסיכום

 

פיג'ו 5008 דגם 2020 לצד שרידי מפעל האשלג בקליה, משנת 1947 (צילום דני בר)

בתום הביקור במתחם המנזר, שמנו פעמינו מערבה לכיוון הבית. התרווחנו בפיג'ו המרווח ונזכרתי שלא ציינתי גם את המושבים בשילוב בד ועור מלאכותי שליושבים קדימה הם גם מחוממים ומושב הנהג כולל גם זיכרונות למצבים אותם הנהגים השונים אוהבים. ב-5008 יש גם גג שמש פנורמי נפתח עם וילון חשמלי בנוסף לווילונות צל שיש לחלונות הדלתות האחוריות.

מיד עם הפנייה מערבה בצומת בית הערבה, עולים על כביש 1 ושוב, יחידת הכוח של הפיג'ו 5008, בגרסת 1.6 ל' טורבו בנזין נכנסת לתצוגת תכלית. המנוע הוכיח ביצועים טובים בעליות לירושלים עם הרבה כוח, 180 סוסי פרא ליתר דיוק, שעושה את הדרך מהירה ונוחה יותר. בנוסף, ראוי לציין את תיבת ההילוכים האוטומטית עם שמונה הילוכים שדואגת להעברות הילוכים מהירות וחלקות וללא כל מאמץ. תצרוכת הדלק שבדקנו היתה כ-13 ק"מ לליטר, שזה נתון מכובד לרכב בסדר גודל כזה ולרגל הכבדה שלי.

מחיר ה-5008 החל מ-207,990 שקלים.

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *