נסיעת מבחן עם פיג'ו 2008 בין יקב ויתקין לסיקורה

נסיעה לאורך נחל אלכסנדר בין יקב ותקין ע"י גשר הצבים לבין שפך הנחל עם מרכז להצלת צבים ||| נסיעה עם הפנאי שטח הקטן של משפחת האריות – פיג'ו 2008 |||  ביקור טעימות ולגימות במרכז המבקרים של יקר ויתקין ||| הצצה לאצה ופגישה עם יוסי קרטה על אצות ותזונת העולם ||| כל הפרטים והחוויות בהמשך…

פיג'ו 2008 החדשה על רקע הכרם ויקב ויתקין (צילום דני בר)

פיג'ו 2008 החדשה

יצאנו לטיול קרוב וקצר עם רכב הפנאי-שטח הקטן של משפחת פיג'ו – דגם  2008 אוטומטית, 1.2 ליטר טורבו, 130 כ"ס רמת גימור  Active. זה אחד ממצטייני הקטגוריה של SUV קטן ושימושי, שיכול להספיק לכל משפחה שרוצה לשדרג את המשפחתי ולא רוצה לעלות על אחת החיות של קטגוריית SUV שמתאימות יותר לשטח מאשר לכביש העירוני. יצאנו לטיול קיץ קל בקטע המערבי של שביל השרון עליו כבר כתבנו…

יקב ויתקין

מזרחית לקו הרכבת חיפה תל-אביב סמוך לכפר ויתקין, והעיקר, ממש על יד גשר הצבים ושביל השרון ושביל ישראל נמצא את יקב ויתקין הוותיק שנחשב לאחד היקבים הראשונים שמובילים את הגישה הים תיכונית – יין שמופק מענבים של זנים מזרח תיכוניים ותיקים וגם חדשים. היינן אסף פז מנצח על מלאכת הכנת היין והכרמים ואילו אחותו שרונה פז-בלוגולובסקי, מנכ"ל היקב והוגה ומוציאה לפועל של מרכז המבקרים של היקב שהוא כבר הרבה יותר ממרכז מבקרים. זו מסעדה שמציעה חוויית יין ואוכל באווירה כפרית ונעימה וכל כך קרוב ללב הכלכלי של ישראל.

טעימות יין במרכז המבקרים של יקב ויתקין (צילום דני בר)

במקום מוצעת חוויית יין מגוונת שמתאימה לכל מפגש וכיס. כמו כן עורכים במרכז המבקרים של יקב ויתקין גם סדנאות יין, הרצאות והדרכות, ארוחות שף, אירוח אירועי יין מיוחדים בחדר אירוח פרטי ועוד.

תפריט טעימות יין: טעימה לבנה (50 שקלים) כוללת 4 יינות לבנים, טעימה אדומה (50 שקלים) כוללת 4 יינות אדומים, טעימת שתי וערב (60 שקלים) כוללת 5 יינות – 2 לבנים, 1 ורוד, 2 אדומים, טעימת על (100 שקלים) כוללת 10 יינות ממגוון יקב ויתקין. בחרנו בטעימת שתי וערב ושקענו לשקט ולרוגע שהסביבה משרה על כל מי שנמצא במרפסת ואולם המבקרים של היקב, ביום חמישי צהרים לקראת סופ"ש רגוע.

מרכז המבקרים מציע לצד חווית היין גם מנות טאפאס, פלטת גבינות ועוד. שילבנו בביקורנו כמה מהמנות שיצאו מהמטבח של היקב וכולן היו משהו משהו – שילוב מנצח של מנות מזרח תיכוניות עם יינות ים תיכון במזג אוויר ים תיכוני שהבריזה מהים מגיע למרפסת והדק הענק שלפני מרכז המבקרים. מה עוד צריך בטיול קל של יום חמישי?
גשר הצבים, נחל אלכסנדר, כפר ויתקין. סגור בשבת. פרטים באתר… טל': 09-8663505 ובפייסבוק…

מרכז המבקרים יקב ויתקין (צילום דני בר)

קוקפיט – מושב הנהג

המרחב מלפנים מרווח ומספק גם לאנשים גדולים וגם מושב נהג מוצלח מאוד וקל לתפעול ומציאת תנוחה נוחה לנהיגה ושדה ראייה.

מערכת מולטימדיה של מסך בגודל 7 אינץ‘ הכולל ממשק בעברית מלאה ולוח המכוונים העשיר, דיגיטאלי תלת ממדי מרשים ומעשיר את המידע הזמין לנהג  . התחושה מאוד עשירה ואיכותית, במיוחד ברמות הגימור הגבוהות שגם כוללת את לוח המחוונים הדיגיטלי (תלת ממדי) המרשים.

נחל אלכסנדר

יצאנו מחצר יקב ויתקין ומיד הגענו לנחל אלכסנדר, הגדול בנחלי השרון שמנקז את מי הר עיבל והר גריזים בחורף וגם ניהנה מנביעות של מי תהום גבוהים שהם מים מלוחים מהשפעת מי הי התיכון הקרוב כל כך. השם של הנחל הגיע ככל הנראה

שמו של נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר ניתן לו כנראה בימי אלכסנדר ינאי שכבש והחזיק באזור הנחל עוד במאה הראשונה לפני הספירה. אבל האגדה על שיח' אסכנדר אבו-זבורה שלכאורה העניק השם לנהר אסְכַּנְדֶרוּנה. השיח' היה סוחר אבטיחים עשיר וידוע בשטחי המקשה שלו באזור סביב הנחל. אסכנדר אבו-זבורה היה קונה את האבטיחים של כל האזור ומשיט אותם בסירות על הנחל לעבר שפך הנחל שבין בית ינאי למרמורת של ימינו. אל השפך היו מגיעות ספינות של סוחרים ממצרים, לבנון, חיפה ועזה, והיו קונים את האבטיחים והיו משיטים אותם לשווקים שלהם. העסקים של מסחר האביטיחים היו כל כך טובים שהשלטונות האות'מנים אפילו הקימו תחנת מכס מיוחדת כדי לגבות מיסים על המסחר באבטיחים של שפך נהר אסְכַּנְדֶרוּנה.

גשר הצבים

גשר הצבים נבנה לפני 85 שנה ע"י ראשוני כפר ויתקין כדי לאפשר מעבר מהמושב לשוחים החקלאים מעבר לנחל. כבר בהקמתו זה היה גשר מרשים, בנוי בולי עץ עבים, אך הוא חרב בשיטפון גדול בשנת 1991 ובמקומו נבנה הגשר המצוי היום. מיד כשמגיעים לנקודת הציון גשר הצבים, מוצאים פארק מותאם לילדים וגם לנכים, עם מגדל תצפית מרשים וטיילת לאורך הנחל אי אפשר לפספס את הצבים החיים בסביבת הגשר, והעניקו לו את שמו. הצב הרך שחי באזור זה של הנחל, מגיע לאורך מקסימלי של 100ס"מ ומשקל של 50 ק"ג. הצב אוכל תולעים, דגים ובעלי חיים קטנים אחרים החיים במים ועל כן חל איסור מוחלט להאכיל את הצבים בכל מזון או פסולת מזון. נקבות הצב הרך מטילות ביצים בגומות שהן חופרות על גדות הנחל בסביבות חודשי מאי-יוני ולאחר כחודשיים בוקעים האבקועים (כך קוראים לצבים בני יומם) והם יורדים למים. עקב פגיעה בביצים ובאבקועים, בשנים האחרונות מועברים הביצים לדגירה ובקיעה במרכז הארצי להצלת צבי ים שבמכמורת.

פיג'ו 2008 על גשר הצבים (צילום דני בר)

מטען ונוסעים

אורך הרכב שעומד על 4.30 מטרים ונפח תא המטען של מעל 400 ליטר עם תאי אחסון וגם ווי קשירה עוזרים לשמור על מטען רב יציב ובנוחות מאחור. לנוסעים מאחור יש מרחב שהוא תמיד טריקי בקטגוריה זו – שני נוסעים ייהנו ממרווח ורווחה מפנקים ואילו 3 מבוגרים יאלצו להידחק מעט. 3 ילדים בהחלט יסתפקו בשורת מושבים נוחה ומספקת מאחור.

פארק השרון

חורבת סמארה, פארק השרון (צילום דני בר)

חצינו את הגשר ונסענו לאורך הדרך המסומנת כשביל ישראל ושביל השרון צפונה ומיד מערבה עד למסילת הרכבת. חוצים את המסילה במנהרה לצד הנחל וממשיכים לתוך חורשת אקליפטוסים גדולה ומטופלת שהיא חלק מפארק השרון – גן לאומי פתוח וחופשי שמשתרע מצפון לנחל אלכסנדר עד לחדרה וגבעת אולגה. המשכנו עד חורבת סמארה  خربة سمارة שהוקמה בסוף המאה ה-19 ע"י עבדאללה סמארה, שהיה ממשפחה שומרונית שהתאסלמה והתיישבה בטול כרם. הרבה מהשטחים החקלאיים באזור היו בבעלותה ועל כן בניית המבנה על ראש הגבעה מעל השטחים אפשר לפקח ולתצפת על הקורה בשטחיהם שהוחכרו לאריסים שעיבדו את האדמות לגידול אבטיחים ובין לבין עבדו בעבודות שונות בסביבה.

בתחילת המאה ה-20 שמש המבנה כתחנת מכס עות'מאנית לפיקוח וגביית מכס על המסחר הענף באבטיחים. כשפחת המסחר באבטיחים של האזור, התיישבו במקום 20 המתיישבים היהודים הראשונים שהגיעו לעמק חפר.

 
- פרסומת -

 

מנוע וביצועים

מנוע 3 בוכנות טורבו-בנזין 1.2 ליטר, מפיק 130 כ“ס משודך לתיבת הילוכים אוטומטית של 8 הילוכים תוך העברה חלקה וזריזה. צריכת דלק של 16 ק"מ לליטר עפ"י היצרן, בפועל כ-13 ק"מ לליטר בנזין.

תאוצה 0-100 קמ"ש בזמן עפ"י יצרן של 9.1 שניות. מהירות מרבית עפ"י יצרן היא 198 קמ"ש (לא בדקנו).

סיקורה Seakura

היזם יוסי קרטה והאצות של סיקורה SeaKura (צילום דני בר)

תחנתנו הבאה היתה חווה יחודית של חקלאות ימית, על גדת נחל אלכסנדר וסמוך לכביש החוף (כביש מס' 2). סיפורה של החווה והחקלאות הימית במקום זה סיקרן אותי כבר שנים רבות, והפעם הגענו לשמוע, לראות ואפילו לטעות מהאצות הגדלות בבריכות המים המלוחים של סיקורה. פגשנו במקום את אבישי קפקה – מנהל מרכז המבקרים הצצה באצה, שהוביל אותנו תוך הסברים למרכז המבקרים בו מוצג עולם הים והפוטנציאל שבו לתזונת האנושות.

לאחר מספר מוצגים וסרטים שהעשירו אותנו במידע על עולם החקלאות הימית המקיימת ולא בזבזנית יצאנו למרחבי הבריכות גידול של האצות.

הברכות בגדלים השונים, עפ"י גילן של האצות, מכילות רק מי ים שנשאבים עמוק מתחת לפני החווה, ומדמות את הסביבה הימית ללא פגעי הזיהום שנתקלים בו בכל מקום בים ובאוקיאנוסים. מי הים נשאבים ומסוננים בטכנולוגיה מתקדמת, שפותחה בקפידה על ידי מומחים בתחום, משם הם זורמים לברכות גידול האצות. האצות גדלות במי ים עשירים, מחולקות לכמה קבוצות גיל: בית תינוקות עם הבריכות בצורת קערה, בית ילדים עם בריכות מוארכות אבל קטנות והעיקר הוא בריכות הבוגרים הענקיות שמדמות את התנאים שיש בים. הבריכות חשופות לאור השמש, ומפוחים שנמצאים במים יוצרים פעפוע המדמה גלים. בתום השימוש במים, הם מושבים לים ובכך נמנעת פגיעה ונשמרת הסביבה שלנו.

בתום הסיור נכנסנו לאולם קריר ובו הוגשו לנו לטעימה האצות הטריות שקצרו זה הבוקר לצד לימון. לשמחתנו הצטרף אלינו היזם ומבעלי החברה, יוסי קרטה שמאחוריו מספר מייזמים בכל מיני תחומים אולם בשנת 2007 פתח את המיזם שתופס את כל תשומת ליבו – סיקורה SeaKura שמשמעות השם היא בריאות מהים (בעירוב השפות יפנית ואנגלית). לדברי קרטה, אצות הן מולטי-מינרל טבעי שמזין את האדם ב: מגנזיום, אשלגן, חלבון, סיבים תזונתיים, אבץ, יוד ועוד כל טוב. התכונה המדהימה של האצות, שהופכת אותן למסחריות, היא קצב הגידול שלהן – האצה משלשת את גודלה בשבוע. מתחילים עם 2 ק"ג אצות ואחרי חמישה שבועות יש תנובה של 500 ק"ג.

שיחתנו עם יוסי קרטה הפליגה לחזונו בו כל בני האדם יקפידו לאכול גם אצות ולא יבזבזו משאבים על יצור יקר של אוכל תעשייתי או בשר. בעוד משאבי הקרקע לחקלאות ומי שתייה מתמעט ונמצאים במחסור, הים הוא גדול וללא מחסור מכאן, אליבא דה יוסי קרטה, גידול אצות למזון יכול להיות פתרון לבעיית הרעב בעולם. האצות זקוקות רק למים מלוחים נקיים ואור השמש.

2 סוגי האצות עם מעט לימון. יאמיי (צילום דני בר)

קרטה הרחיב וסיפר על החזון להקים חוות ענק לאורך חופי הסהרה ואפריקה, שם יש הרבה אור ושמש וגם מי ים והקמת חוות דומות כמו סיקורה, בהסתמך על הטכנולוגיה והיידע שנצבר ב-15 שנות פעילות, יצליחו לייצר הרבה מזון לתושבי כדור הארץ. בסיקורה מגדלים 2 סוגי אצות.

  • אצת האולווה Ulva: אצה ירוקה ועשירה בוויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים וחומצות אמינו. לאצה זו טעם אוממי טיפוסי למאכלי ים יפנים. אוממי נחשב לטעם החמישי ופחות מוכר לחיך המערבי אבל בשנים האחרונות זוכה ליותר הכרה ומשולב בהרבה מנות פיוז'ן.
  • אצת גרצילריה Gracilaria: אצה אדומה-חומה בצורת שיח קוצני וטעם עשיר. ניתן להשתמש בה להעשרת טעמן וצבען של מנות רבות. כמו כן, עושים מהגרצילריה ג’לטין צמחי שהוא תחליף מצוין לג’לטין המוכר בכל מטבח אבל חסרונו שהוא מן החי (עצמות בקר או דגים) ומגמת הצמחונות / טבעונות בגדלה בעולם, מונעת השימוש בג'לטין הרגיל וכאן נכנסת האצה לתמונה – גם לטבעונים וצמחונים יש פתרון להכנת קינוחים מתוקים, קונפיטורות למריחה ומאפים יפים וטעימים.

רוצים לבקר בחווה סיקורה ובהצצה באצה? צרו קשר לקבלת הוראות הגעה ותיאום מועד ביקור…

בית התינוקות של האצות בסיקורה (צילום דני בר)

שפך נחל אלכסנדר‎‎‎‎‎‎

יצאנו מסיקורה ופנינו לכיוון נחל אלכסנדר שם יש דרך רחבה למעבר לכיוון מערב עד לחניית גן לאומי נחל אלכסנדר. כאן היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים של שיח' אסכנדר. בתקופת המנדט וההעפלה לפלסטינה המנדטורית, שימש הנמל לקבלת ספינות מעפילים שהצליחו לחמוק מעיני הבריטים. ב-20 ביוני שנת 1948 עגנה כאן האונייה אָלטָלֶנָה  Altalenaשהובילה נשק שיועד לאצ"ל. בהוראת בן גוריון נצטווה אני האצ"ל להעביר את הנשק לצה"ל שזה אך הוקם אבל אנשי האצ"ל סרבו והתפתח קרב. אלטלנה נאלצה לחזור לים ולשוט לעבר תל-אביב מתוך מחשבה ששם יוכלו לפרוק את הנשק לטובת האצ"ל ולא להעביר אותו לצה"ל כפי שנתנה ההוראה. מה קרה בתלאביב זה כבר סיפור אחר ולא קשור לטיול שלנו.

לסיכום הטיול שלנו הפעם, בין יקב ויתקין לשפך נחל אלכסנדר, בין יין לאצות, בין האבטיחים של אסכנדר לבין אלטלנה, חשוב לזכור את הרכב שעשה לנו את הדרך קלה ונעימה גם בחום הקיץ.

פיג'ו 2008 על גדת נחל אלכסנדר (צילום דני בר)

סיכום 2008

אי אפשר להתעלם ולא לציין את קו העיצוב של ה-2008 שהוא תואם לזה הבולט והמאוד אופייני של הפיג'ו 3008 הגדול, עליו כבר סיפרנו.

ראוי לציין בפיג'ו 2008 את סביבת הנהג הנוחה ומרווחת, העיצוב המוקפד עד לפרט האחרון, צריכת הדלק המצוינת לרכב בגודל כזה, ולא פחות ביצועי הנהיגה בכביש וגם בדרכי עפר קלות הנוחות ואיכות הנסיעה נהדרת ולא נפגמת. יש לציין ששדה הראיה קטן מהוא לאנשים גדולים על ההגה וחבל שחסר פתחי מיזוג אוויר מאחור.

פיג'ו 2008 אוטומטי, 1.2 ליטר טורבו, 130 כ"ס, Active מחיר 128,990 שקלים.

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך: