מגזין התיירות וטיולים של דני בר מס' 1/2026

סיכומי שנת 2025 ברשות הטבע והגנים, רשות שדות התעופה, דרוג חברות תעופה בעולם ועוד ||| פעילויות למשפחות בחורף ובכלל ||| מבצעי לינות וטיסות ובכלל ||| טבע באזורים שהתעוררו לחיים וניתן לטייל בהם ||| פעילויות מגוונות בעיר ובטבע עם בתי מלון חדשים ||| פעילויות, טיולים ואירועים בשמורות הטבע והפארקים ברחבי הארץ ||| עדכונים על הנעשה בעולם המלונות, נופש, תעופה והתיירות בארץ ובחו"ל ||| להמשך הידיעות וההצעות ….

רשות הטבע והגנים עם סיכום שנת 2025 – חוזרים אל הטבע

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "שנת 2025 הייתה שנה שהביאה איתה אתגרים לצד תקווה גדולה להזדמנויות. תקופת הלחימה השפיעה על הטבע, השטחים הפתוחים והמטיילים, אשר שנה אחר שנה מציינים כמה הטבע חשוב להם – כמקום מפלט, כמקור לשמירה על רווחה אישית ומשפחתית. המלחמה לא פסחה על שמורות הטבע ואתרי המורשת, עובדי רשות הטבע והגנים עמלו רבות על שיקום נזקי המלחמה לטבע ולנוף, הן בשיקום אקולוגי והן בשיקום לתשתיות הטיילות שנפגעו. בכך, הצלחנו להנגיש את הטבע הישראלי, שבחלקו היה סגור בצל הלחימה, לידי המטיילים בצורה מהירה ומקצועית. המלחמה הותירה סימניה גם על התיירות הנכנסת שעדיין לא התאוששה – אנו מסיימים  שנה עם פחות מ-200 אלף תיירים, בעוד שבשנים עברו אירחנו יותר מ-3 מיליון. לשמחתנו, הקהל הישראלי שב לטייל. כ-8.5 מיליון מטיילים ישראלים פקדו השנה את שמורות הטבע והגנים הלאומיים, משמח לראות  את המטיילים שבים לטייל בצפון הארץ והעוטף.

אתגר נוסף איתו התמודדה הרשות, הינו משבר האקלים ומשמעויותיו. השנה השחונה השפיעה על מפלסי ואיכויות המים בנחלים, עומסי חום שהובילו לסגירת מסלולי טיול בשטחים הפתוחים, לצד אירועי אקלים קיצוניים דוגמת השיטפון שזרע הרס בשמורת הטבע עין גדי. לאחר שמיפינו את המשמעויות של משבר האקלים על כלל יחידות הארגון, אנו פועלים להטמיע בתכניות העבודה פתרונות לאתגרים שיוצר המשבר, כגון פתיחת האתרים בשעות הנעימות של היום ופתרונות הצללה עבור המטיילים, דרך ניטור המצב האקולוגי של החי והצומח בנחלים ובכלל, קידום מסדרונות אקולוגים, קידום פתרונות לשימור הגנה על ערכי מורשת ועוד.

את שנת 2025 נחתום בחג החנוכה עם פתיחתו של המרכז ההצלה הארצי להצלת צבי הים. מרכז ההצלה הוא מתחם ייחודי שאין כדוגמתו בארץ. המבקרים במרכז יוכלו להתרשם מבית חולים פעיל ויחשפו  לסיפור הייחודי של שיקום צבי הים. זוהי חווית ביקור שאיננה דומה לחוויות הביקור באתרים אותם אנו מנהלים. פעילות המרכז הוא תולדה של עשרות שנות עבודה בסיוע מתנדבים רבים אשר בזכותם אנו מצליחים לשמר את צבי הים ואת בית הגידול הימי והחופי. עובדי רשות הטבע והגנים מוכנים לאתגרים אשר נכונו לנו, נמשיך לשקם ולשמר את אתרי הטבע והמורשת, נפתח, נתחדש וננגיש את האתרים כדי לשפר את חווית הביקור, נייצר מענה להתמודדות עם משבר האקלים והאתגרים שמביא עמו ונקווה לשובם של התיירים. תודה לכל אנשי רשות הטבע והגנים על עבודתם הקשה, בשנתיים המורכבות הללו – שהמשיכו לתת את הכל לטבע, לנוף ולמורשת הישראלי, אני גאה להוביל את הארגון המופלא הזה."

***סיכום שנת 2025 ברשות הטבע והגנים – תחום התיירות***

כלל אתרי הרשות היו פתוחים לאורך השנה (למעט תקופת המלחמה הישירה עם איראן בחודש יוני) – לעומת שנת 2024 בה חלק מהאתרים היו סגורים בצל הלחימה

תיירות נכנסת – כמעט ולא חזרה, כ-197 אלף תיירים בשנת 2025, החוסר מורגש היטב עם ירידה של 91% מול שנת 2023 (כאשר בשנת 2024 בצל הלחימה המספרים אינם רלוונטיים).

כניסות מבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים – ישראלים ותיירים:

2019 סה"כ מבקרים: 12,834,000 תיירים: 3,748,000 | ישראלים: 9,086,000

2023 סה"כ מבקרי 10,111,000 oתיירים: 2,160,000 | ישראלים:  7,950,000

2024 סה"כ מבקרים 6,885,000 תיירים: 120,000 | ישראלים:  6,765,000

2025 סה"כ מבקרים 8,778,000 תיירים:198,000 | ישראלים:  8,580,000

השפעות חיצוניות על התיירות:

המלחמה עם איראן – בחודש יוני למשך כשבועיים אתרי רשות הטבע והגנים היו סגורים.

שנת בצורת – במהלך חודש אוגוסט, בשל החום הכבד, נסגרו אזורי טיילות נרחבים בשטח הפתוח, באופן טבעי השפיע על הטיילות.

שנת 2025 צפויה להסתיים עם כ-8.7 מיליון מבקרים בשמורות הטבע והגנים הלאומיים – ירידה של 13% משנת 2023 ועלייה של 28% משנת 2024 שנת המלחמה.

חוזרים לטבע – המטיילים הישראלים חזרו ל"שגרת טיולים" ברחבי הארץ: לאורך חלק ניכר משנת 2024, אתרי רשות הטבע והגנים בצפון הארץ עמדו סגורים בצל הלחימה, אתרי הצפון הסמוכים לגבול היו סגורים, אזורי הטיילות היו מוגבלים והדבר השפיע על פריסת הטיילות ברחבי הארץ. בשל כך, בשנת 2024 ניתן לראות קפיצה באחוזי הטיילות בדרום הארץ ובמרכזה, וירידה בצפון. בשנת 2025, המטיילים הישראלים חזרו, באופן יחסי, להרגלים קודמים ולפריסת טיילות בין האזורים שדומה למה שהכרנו לפני המלחמה:
***אחוזי מטיילים, לפי חלוקה לאזורים גיאוגרפיים, לאורך השנים***

דירוג האתרים המובילים בשנת 2025 – ישראלים ותיירים:

1. הגן הלאומי פלמחים: 1,591,403 מבקרים ומבקרות (עלייה של 22% משנת 2024)
2. הגן הלאומי תל אשקלון: 491,449 מבקרים ומבקרות (עלייה של 39% משנת 2024)
3. הגן הלאומי גן השלושה: 421,982 מבקרים ומבקרות (עלייה של 31% משנת 2024)
4. הגן הלאומי תל אפק-מבואות הירקון: 391,024 מבקרים ומבקרות (ירידה של 6% משנת 2024)
5. הגן הלאומי קיסריה: 369,899 מבקרים ומבקרות (ללא שינוי משנת 2024)
6. שמורת הטבע נחל חרמון – בניאס: 274,040 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 בה האתר היה סגור, ירידה של 41% משנת 2023)
7. שמורת הטבע עין גדי: 254,634 מבקרים ומבקרות (ירידה של 37% משנת 2024)
8. הגן הלאומי מצדה: 252,350 מבקרים ומבקרות (ירידה של 8% משנת 2024)
9. הגן הלאומי מעיין חרוד: 206,373 מבקרים ומבקרות (עלייה של 27% משנת 2024)
10. שמורת טבע חוף דור-הבונים: 203,751 מבקרים ומבקרות (עלייה של 1% משנת 2024)
11. שמורת הטבע נחל שניר: 198,758 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, עלייה של 5% משנת 2023)
12. הגן הלאומי חורשת טל: 182,327 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, ירידה של 2% משנת 2023)
13. שמורת הטבע תל דן: 181,373 מבקרים ומבקרות (בשנת 2024 האתר היה סגור, ירידה של 36% משנת 2023)
14. הגן הלאומי עין חמד: 180,075 מבקרים ומבקרות (ירידה של 19% משנת 2024)
15. הגן הלאומי בית גוברין: 164,208 מבקרים ומבקרות (בדומה לשנת 2024)

***תיירות ישראלית***

כשבוחנים רק את מספרי הישראלים מדובר בכ-8.5 מיליון מבקרים – עלייה של 8% משנת 2023 (כולל הרבעון האחרון שהתקיים בזמן מלחמה) ו-27% מ-2024. בהשוואה למספרי הישראלים ב-2019, הירידה באחוזים עומד על 6% ירידה בלבד. התיירות הישראלית השנה התאפיינה במגמות מעורבות, פתיחת שנה טובה מאוד וכך גם פסח. המלחמה עם איראן, שאיתה נסגרו במשך כשבועיים כל אתרי רשות הטבע והגנים, המשיכה לתת אותותיה גם לאחר סיומה ולקח זמן להתאושש לחזור לשגרה. בנוסף עומסי חום כבדים וסגירת אתרים השפיעו על היציאה לטבע.

החזרה לצפון – אחרי הרבעון השלישי של 2023 ולאורך שנת 2024, שמורות הטבע והגנים הלאומיים במרחב הצפון היו במרביתם סגורים. לאורך שנת 2025, ניכרת התאוששות יפה והציבור הישראלי חוזר בהדרגה לטייל באתרים האהובים באזור הצפון – עלייה של 91% ביחס ל 2024, וירידה של 9% ביחס ל-2019.

במהלך השנתיים האחרונות מדינת ישראל התמודדה עם מצב בטחוני מורכב, הציבור הישראלי מצא עצמו מטייל יותר ברחבי הארץ ובקרבת אזור המגורים. רשות הטבע והגנים פעלה על מנת להרחיב את מגוון אפשרויות הביקור ואת מגוון התכנים המחברים את הציבור לשמירת טבע נוף ומורשת ומאפשרים הפוגה.

הרחבת החוויה לשעות הערב והבוקר, בצל ההתמודדות עם משבר האקלים – 90% תפוסה בפעילויות המיוחדות שנפתחו בשעות הבוקר והערב השנה. מבקרים רבים נהנו מחוויות מיוחדות בשעות הנעימות של היום לאורך שנת 2025 בשמורות הטבע והגנים הלאומיים. בניית פעילויות ותכנים ייעודיים לשעות הנעימות יותר של היום אפשרו מגוון הזדמנויות ביקור לציבור הישראלי. התקיימו עשרות פעילויות שנבנו במיוחד לקצוות היום עם מגוון חוויות של מוזיקה, אמנות, המחזות, הקרנות סרטים ועוד. ניתן מענה לקהלים חדשים ולקצב החיים הישראלי שלא תמיד מאפשר ביקור במהלך שעות היום.

אמנות ואמנים – חיבור גדל והולך לאמנות הישראלית במטרה להעביר מסרים של שמירת טבע, נוף ומורשת, חיבור רגשי חדש לשמורות ולגנים ותמיכה באמנים ובאמניות מקומיים וכן יצירת הכרות עם אתרי הרשות לקהלים חדשים נוספים.

הטבע מרפא:  שילוב פעילויות וולנס (מרגיעות) בטבע – לאורך השנה קיימה הרשות פעילויות המחברות בין ריפוי לבין הטבע (לדוגמא יוגה בגן לאומי מצדה), כמו כן,  קהלים (צה"ל/ אגף שיקום/ חטופים/ אנשי מילואים) הגיעו לאתרים לתהליכי עיבוד שונים.

שת"פים: לאורך השנה קיימה רשות הטבע והגנים שיתופי פעולה רבים עם גורמים שונים – ממועצות אזוריות, דרך חברות מסחריות, משרדי ממשלה ועוד, כדי להעשיר את חווית הביקור באתרי המורשת, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע. בין השת"פים הבולטים לאורך השנה:

שת"פ מפעל הפיס צפון – עידוד טיילות באזור הצפון

שת"פ מפעל הפיס – נושמים תרבות- חיבור אומני רחוב לטבע

שת"פ גליל עליון, עידוד הביקור באזור הגליל העליון וקריית שמונה

שת"פ עם קבוצת גולף קולקציה מיוחדת של בהשראת פרחי הבר לחיבור אמיתי בין אופנה, קיימות ומשפחתיות ישראלית.

שת"פ משרד הביטחון – קבע בטבע

שת"פ קסם המדבר תיירות בדואית בנגב

שת"פ משרד מורשת – קבלת שבת ישראלית
פרויקט מסבירנים:  לאורך חול המועד סוכות 2025 הופעלו באמצעות עמותת נקי ובמיזם משותף עם רשות מקרקעי ישראל – הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, מערך מסבירים ב-11 שמורות טבע וגנים לאומיים שלא בתשלום ובכל רחבי הארץ. המסבירים פגשו אלפי מבקרים ומטיילים ובשיחת הסברה ממוקדת וישירה העבירו להם את מסר האחריות האישית לשמירה על הניקיון בכל מקום וזמן ואחריות על הפסולת שלהם. המסבירים ביצעו 61.5 ימי הסברה בכלל האתרים .משוב שקיבלנו מעובדי הרשות, אורחים ומבקרים באתרים ברור לנו כי הקהל מתחבר לפעילות ומשתף פעולה עם המסבירים ובשורה התחתונה בכל מקטע בו פעלו המסבירים – האתר נותר נקי יותר.

מתנדבים עם מוגבלות בשמורה: פרויקט המאפשר לאנשים עם מוגבלות לקחת חלק אקטיבי בשמירה על הטבע. הפרויקט משלב בין התפיסה של הטבע כמקום מפגש לקהילה, עם יכולת ריפוי נפשי, לבין התנדבות ועשייה משותפת של הקבוצה בשמורה הסמוכה לביתם.

***השפעת האקלים והבצורת על המטיילים***

בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה משמעותית באפשרות של אזרחי ישראל להנות ממשאבי הטבע ומקורות המים הטבעיים שמרבית השנה מזוהמים. התוכנית תאפשר שיקום ושיפור משטר הזרימה ותצטמצם את אירועי הזיהום, סגירת הנחלים ומקורות המים הטבעיים למטליים.

זכות הטבע למים: אסטרטגיית נחלים – מבוצע ניטור קבוע של איכות המים  בנחלי ישראל, בגופי מים נוספים כדי לבחון שינויים בהרכב מזהמים בנחל.

שת"פ משרדי ממשלה – רשות המים, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות מקיימים מפגשים עיתיים, לבחינת המשמעויות בהתאם למצב משק המים בכפוף לתחזיות מזג האוויר

הקצאת מים לטבע – מתקיים פורום השת"פ המצוין לעיל

שמירה על בתי גידול – מבוצעים עשרות פרויקטים לשיקום בתי גידול לחים, נחלים, בריכות חורף ומעיינות

מינים פולשים – עד היום לא הוגדר חוק לטיפול במינים פולשים, למרות שקיימת טיוטה מוצעת שנידונה בין רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות, והתבצעה עבודת מטה לבחינת ההשפעה הרגולטורית.

פגיעה בקישוריות בין הנחלים – אין רציפות של מים לאורך ערוץ הנחל – דבר שמשפיע על בע"ח המתבססים על מערך זו.

מחקר – כמות מים נדרשת כדי לא לפגוע באקולוגיה הקיימת בנחל

***השפעת הבצורת על המטיילים: סגירת אתרי המים – בחודש אוגוסט נסגרו מסלולים רבים בשטחים הפתוחים בשל עומסי החום הכבדים שפקדו את הארץ. הוצבו פקחי הרשות במסלולי הטיול ונעשתה הסברה למטיילים לשמירה על חייהם ומניעת טיילות בעומסי חום.

נחלים עם תוצאות מים חריגות –במהלך השנה מתבצעות דגימות נחלים במטרה לאתר זיהומים. בדגימות נמצא כי מרבית הנחלים מזוהמים מרבית השנה. הדבר פוגע באפשרות של המטיילים להנות ממקורות המים.

***קידום החלטת הממשלה – השבת מים לנחלים***

משרד האנרגיה והתשתיות מקדם החלטת ממשלה להשבת מים לנחלים. המהלך יביא לשיקום מערכות המים הטבעיות באגנים שנבחרו.  המהלך מתבצע בשיתוף פעולה עם רשות המים, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה והקרן לשטחים פתוחים. הצעת המחליטים תאפשר שחרור מקורות המים הטבעיים ופיתוח חלופות אספקה לשאר הצרכנים בעיקר לחקלאות. תגדיל את החוסן של המערכות האקולוגיות להתמודד בהצלחה בשנות בצורת ותגדיל את אמינות הספקת המים למגזר החקלאי שיהיה פחות תלוי במשקעים ובמקורות המים הטבעיים שזורמים בעונות הקיץ באמצעות חלופות הספקה אמינות. השבת מים ל 5 אגני נחלים –חמשת האגנים הם: אגן החולה, אגן הקישון בעמק יזרעאל, חוף כרמל וביצת הדיפלה, עמק הירדן הדרומי ועמק המעיינות, וכן נחל הירקון במרכז הארץ. מטרת המהלך היא שיקום הזרימה בנחלים בצפון הארץ אשר נפגעו מתקופת הבצורת, על מנת להבטיח שמירה על נופי ארצנו, עידוד המגוון הביולוגי, ושיקום מערכות אקולוגיות. מדובר במהלך  חברתי- אקולוגי-כלכלי-תיירותי – שיקום נחלים אינו מהלך סביבתי בלבד, אלא גם מהלך חברתי, אקולוגי, כלכלי ותיירותי, המשיב לציבור מרחבי טבע, נוף, פנאי ומים חיים, ומחזק את החוסן של משק המים בישראל.

***שיטפון עין גדי***

ב-04/05/25 ספגה שמורת הטבע עין גדי כמות גשמים גדולה מאוד – נמדדו באזור עין גדי עוצמות גשם באגני הנחלים דוד וערוגות חריגות גם ביחס לאירועי עבר: מעל 30 מ״מ בפרק זמן של 10 דקות בלבד. אירוע הגשם החריג בעוצמתו גרם לשינויים גיאומורפולוגיים משמעותיים מאוד בכל רחבי נאת עין גדי. עוצמות הנגר השפיעו על חברת הצומח בערוצים ובמדרונות כולל פגיעה בשטחים בהם נעשה שיקום צומח והשבות של מינים אדומים. השמורה כוסתה בטונות רבות של בוץ, אבנים וצמחייה שנעקרה. בית הכנסת העתיק של עין גדי הוצף במים, כלל תשתיות הטיול – החל משבילים, דרך מדרגות וגשרים נפגעו וחלקם נהרסו כליל וכן תשתיות החשמל והשירותים ניזוקו. הרשות הגישה בקשה לקרן לשיקום שטחים פתוחים לסיוע בשיקום השטחים הפתוחים בשל עוצמת הנזק ותהליך השיקום המורכב והממושך שנדרש לשמורה.

שמורת הטבע עין גדי היא בין השמורות האהובות ביותר על המטיילים, והמטיילות שלנו, בשנים כסדרן, השמורה קולטת כ-700 אלף מבקרים ומבקרות המגיעים מכל העולם. לאחר השיטפון, חלקים השמורה נסגרה כליל במשך שלושה חודשים  ונפתחה במקטעים, בזכות עבודת שיקום עצימה ומורכבת. כיום, מרבית מסלולי השמורה, כולל בית הכנסת העתיק נפתחו מחדש לציבור, כעת נותר סגור רק נחל דוד מהבריכה האולימפית ועד מפל דוד – שעודנו בהליך שיקום. למרות סגירת האתר – שמורת הטבע עין גדי הצליחה להתברג במקום השביעי ברשימת האתרים הפופולאריים לשנת 2025, הישג מרשים ומשמח.

***קידום טיילות בשטחים הפתוחים***

במסגרת תפקידה, מנהלת הרשות מרחבי טיילות רבים – חלקם נמצאים בתוך תחומי הגנים הלאומיים, חלקם בשמורות הטבע וחלקם בשטחים הפתוחים. בשנים האחרונות, מפתחת הרשות מדיניות טיילות, תשתיות טיילות: שילוט תומך טיילות,  הסדרת שבילי טיול לקהלים השונים, הסדרה ופיתוח חניוני לילה, התקנת מתקני מים ושירותים ועוד. במקביל מחזקת הרשות את הקשר עם המטייל בשטחים הפתוחים בדרכים מגוונות: פקחי שביל שנמצאים בשטח, תחנות מידע, בחינת יכולות ניטור ושיפור תשתיות תקשורת באזורים ללא קליטה, קידום כללי טיילות נכונה לצמצום חילוצים ועוד.

***תחנות המידע***

במהלך 2025 עברו בתחנות המידע בכלל הארץ כ-417,000 מטיילים ומטיילות. התחנות (כ-65 תחנות, משתנה לפי תקופה) הופעלו בחגים השונים (פסח, ראש השנה, סוכות וחנוכה) ובתקופת "בין הזמנים" באוגוסט. על פי הנתונים והערכות מושכלות, בכל השנה, כ-8.5 מיליון מטיילים ומטיילות פקדו את השטחים המוגנים הפתוחים, שמורות טבע וגנים לאומיים שבאחריות רשות הטבע והגנים במטרה ללמוד את פיזור המטיילים במוקדי הטיילות בתקופות שיא.

***חניוני לילה***

כ-480 אלף מטיילים ומטיילות לנו לאורך השנה בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. בחודש יוני 2025, נפתח חניון לילה חדש לרווחת הציבור בשמורת הטבע יהודייה, בארבע חודשים התארחו בחניון כ-3.5 אלף מטיילים ומטיילות.
ביקורים בחניוני הלילה בגנים הלאומיים ושמורות הטבע – חניונים מובילים:

16. חניון לילה חורשת טל – 76.5 אלף (היה סגור בשנת 2024)
17. חניון לילה מעיין חרוד – 63.5 אלף (היה סגור בשנת 2024)
18. חניון לילה חוף אכזיב – 57 אלף (היה סגור בשנת 2024)
19. חניון לילה בארות – 41.5 אלף (40 אלף בשנה שעברה)
20. חניון לילה מצדה – 41 אלף (35 אלף בשנה שעברה)
21. חניון לילה חוות משמר הכרמל – 32 אלף (היה סגור בשנת 2024)
22. חניון לילה ממשית – 28 אלף (21 אלף בשנה שעברה)
23. חניון לילה תל ערד – 27.4 אלף (20.4 אלף בשנה שעברה)

פניות למוקד רשות הטבע והגנים: במוקד המידע והחירום של רשות הטבע והגנים טיפלנו השנה בכ-220,000 פניות בכלל הערוצים: כ-160,000 שיחות נכנסות | כ-10,000 מיילים (כולל פניות נגישות) | כ-47,000 פניות לצ’אט שטופלו על ידי נציג/ה במהלך השנה.

***מחקר חברתי – סקר דעת קהל שנתיים של מלחמה***

במהלך חודש נובמבר 2025, ביצעה הרשות סקר דעת קהל עליו השיבו 546 משיבים/ות.

שאלות הסקר:

עד כמה המלחמה בשנתיים האחרונות גרמה לך לשנות את תדירות היציאה לטבע בהשוואה לשנים שלפני? 51% אחוזים העידו שיצאו לטבע פחות. 35% ללא שינוי ורק 14% דיווחו שיצאו לטבע יותר.

מדוע יצאת פחות? בקרב אלה שיצאו פחות מהעבר (279) הסיבות המרכזיות לכך הן – לא הרגשתי בטחון (63%), חוסר מצב רוח (49%) וחוסר בזמן (29%)

*אפשר היה לסמן יותר מאפשרות אחת ולכן יש יותר מ-100%

בהנחה שהמצב הביטחוני יישאר דומה למצב כיום, איך תעריך/כי את תדירות היציאה שלך לטבע בשנה הקרובה, בהשוואה לשנתיים האחרונות? 50% ענו שייצאו לטבע קצת או הרבה יותר, 9% בלבד העריכו שייצאו פחות. 41% ענו שללא שינוי ביחס לשנתיים האחרונות.

שאלות היגדים בנוגע לטבע, מלחמה, ותיירות

• 88% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לרווחה נפשית" (לעומת 91% בסקר לפני שנה)
• 82% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לבריאות הפיזית (לעומת 89% בסקר לפני שנה)
• 72% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "שהות בטבע תורמת לתחושת היציבות" (לעומת 78% בסקר לפני שעברה)
• 63% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "חשוב לי לתמוך בתיירות בישראל באמצעות ביקור בשמורות טבע ובגנים לאומיים" יותר מהקודם 33%
• 48% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם המשפט "במהלך השנתיים האחרונות גיליתי אזורי ומסלולי טיול שלא הכרתי בעבר"
• למיטב זיכרונך, כמה פעמים ביקרת בשנה האחרונה בשמורות טבע וגנים לאומיים בתשלום?
• 71% העידו שביקרו לפחות פעם אחת.
• מתוכם – 44% פעם או פעמיים, 18% בין 3 ל-5 פעמים, ו8% ביקור 6 פעמים או יותר

כיצד אתה נוהג להתעדכן לקראת יציאה לטבע?

• 61.5% באמצעות המלצות של חברים/ות ומשפחה
• 39.1% באתר האינטרנט של הרשות
• 21.9% ברשתות חברתיות של רשות הטבע והגנים
• 19.4% בקבוצות פייסבוק נושאיות
• 17.6 באמצעות משפיענים ברשתות החברתיות

*אפשר היה לסמן יותר מאפשרות אחת ולכן יש יותר מ-100%

תובנות מרכזיות מהסקר: מנתוני הסקר עולה כי קיים פער בין הערך שהמטיילים והמטיילות מייחסים ליציאה לטבע כתורם לבריאות נפשית ופיזית – נתון שחוזר בסקרים שלנו באחוזים גבוהים מאוד, לבין מה שהמטיילים מעידים על עצמם לגבי השנתיים האחרונות – שטיילו פחות. במצב לוחמה – למרות התחושה הברורה שהטבע מייצר בריאות נפשית, פיזית ויציבות, עדיין 50% מהמשיבים העידו כי מטיילים פחות מתוך תחושת חוסר הביטחון (63%) וחוסר מצב הרוח (49%). המשיבים עדיין מציינים כי קיימת תחושה ברורה כי הטבע מסייע לבריאות הנפשית(88%), הפיזית (82%) וליציבות (72%), וכן 50% כבר העידו שייצאו לטייל יותר.

בשנה השנייה למלחמה (2025) כ-70% מהציבור הישראלי ביקר לפחות פעם אחת בשמורות ובגנים. עלייה מהשנה שעברה (65%) וכ-50% מהציבור מצהיר שהוא גילה במהלך השנתיים האחרונות מסלולים ואזורי טיול חדשים שהוא לא הכיר בעבר.

נתון מרגש ומשמח עולה, לאור תחושת הסולידריות והחיבור שהציבור מייצר בין יציאה לטבע, תיירות ותמיכה אזורית כאשר, 63% מהמשיבים ציינו כי חשוב להם לתמוך בתיירות בישראל באמצעות ביקור בשמורות טבע ובגנים לאומיים.

***שיקום הטבע לאחר המלחמה***

רשות הטבע והגנים קיבלה כ-55 מלש"ח לטובת שיקום הטבע מנזקי המלחמה, כאשר החלק הארי של השיקום התרחש באזור צפון הארץ. נדרש תקציב נוסף להמשך שיקום הטבע מנזקי המלחמה.

שיקום נזקי המלחמה – צפון הארץ

שיקום אקולוגי:

• בוצעו 66 סקרים אקולוגיים לבדיקת מצב הטבע: סקרי צמחים, סקרי בע"ח
• פונו כ-90% מהמפגעים בשטחי השמורות והגנים שהושארו בזמן הלחימה (גדרות, פסולת, מגננים ועוד)
• שוקמו 70% מהפגיעות בשמורות הטבע בניהול רשות הטבע והגנים, למעט האזורים הנמצאים בשליטת הצבא
• שוקמו 57 אתרי רשות הטבע והגנים: 51 במרחב הגליל, 6 במרחב הגולן
• בוצע טיפול במיני צמחים פולשים באזורים אשר לא היה ניתן להיכנס אליהם בזמן הלחימה
• הועתקו צמחים בסכנת הכחדה מאזורים שנפגעו בצל הלחימה והועברו לגני המקלט
• התבצע איתור קינוני דורסים לאחר הלחימה באזורים שהיו סגורים, לצד השבת דורסים ויחמורים לטבע באזורים בהם הפסיקו ההשבות בזמן הלחימה.

***תובנות עיקריות שעלו מהסקרים: בסקרים משווים נמצא מגוון מינים זהה וכמות מינים קטנה – משמע לא הייתה פגיעה במגוון המינים (צמחים, בתי גידול, בע"ח) – אלא קיטון האוכלוסייה הקיימת. מופו הבעיות ונקבע הליך שיקום מתאים ומהיר שסייע בקיצור וייעול זמן השיקום. על פי הערכת הרשות, מרבית הנזקים ניתנים לשיקום. נמצא כי  הצמחים הרב שנתיים בחבל הים תיכוני מתחדשים באופן ספונטני  ולא נדרשת שתילה מחודשת.

שיקום תשתיות טיילות וקליטת קהל: כ-7,100 מתנדבים ומתנדבות לקחו חלק בשיקום והכנת אתרי רשות הטבע והגנים לקליטת קהל באזור הצפון, לאחר שרבים עמדו סגורים בצל הלחימה. תוקנו מפגעים ונזקים שנגרמו בגנים הלאומיים – 11 גנים טופלו, 4 בטיפול.

בוצע שיקום פגיעות באתרי ארכיאולוגיה: שמורת הטבע נחל דישון-אביב, שמורת הטבע עין אפק, אתר עתיקות מצד עטרת. נפתחו והוסדרו כלל מסלולי הטיול בשטחים הפתוחים ובגנים הלאומיים

שיקום נזקי המלחמה – דרום הארץ

שיקום תשתיות טיילות וקליטת קהל:

תוקנו נזקי תשתיות שנגרמו מהלחימה באזור העוטף

הוסדרו ושוקמו מסלולי טיול ומסלולי אופניים בשטחים הפתוחים

בוצע קידום לעידוד תיירות ופעילויות בשיתוף הקהילות המקומיות

שיקום נזקי המלחמה – השלב הבא

במהלך שנת 2026, תמשיך רשות הטבע והגנים לשקם את הפגיעות והנזקים מהמלחמה. בנוסף תערך הרשות לטיפול בשטחים לאחר יציאת צה"ל וצמצום הפגיעות העתידיות מפריסת כוחות צה"ל בהערכות מחדש. בין המשימות העומדות בפני הרשות:

המשך שיקום הנזקים ברכס רמים ושמורת טבע שחלבי מנרה, נחל דישון – שטחים הנמצאים בשליטת הצבא

שיקום ארוך טווח: טיפול במיני צמחים פולשים – לאחר סיום הניטור בכלל השטחים

סקרים אקולוגיים חוזרים בתקופת האביב לאחר הגשמים

חיזוק גרעיני רבייה – טיפול והשבה לטבע של מינים מוגנים/בסכנת הכחדה

תיקון והסדרת תשתיות הטיילות – שמורת הטבע תל דן, שמורת הטבע עין אפק,שמורת הטבע גמלא, אספלט במספר חניונים בשמורות הפתוחות

***ליווי ההערכות הביטחונית העתידית***

טיפול באזורים בהם היו שריפות גדולות: הסדרת דרכים, קווי חיץ ושיקום שבילי הליכה

שיתוף קהילה- שבים אל הבית- שבים אל הטבע: תכנית קהילתית חדשה בצפון עמק החולה, בהובלת שותפים רבים: ביניהם, החברה להגנת הטבע, מועצה אזורית גליל עליון, רשות ניקוז ונחלים כנרת והמשרד להגנת הסביבה. תכנית המאפשרת חיבור פשוט, מרפא ובלתי אמצעי אל הטבע שלנו, חזרה. בכל יום שישי התקיים מפגש באחד מנחלי האזור, שיחה עם דמות מפתח מאחד הגופים המובילים, ניקיון משותף של השטח.

התנדבות לשיקום האתרים הסגורים בצפון הארץ – לקראת פתיחתם: כ-7,100 מתנדבים ומתנדבות סייעו בהכנת האתרים לקליטת קהל, אחרי חודשים רבים שבהם היו סגורים בעקבות המלחמה: גיזום צמחייה, הסדרה וניקוי שבילים, פינוי אדמה שהצטברה על מסלולי ההליכה.

***תקציב רשות הטבע והגנים – 2025***

הפער בגין כניסות מבקרים עומד על כ-100 מיליון ₪. הרשות  קיבלה שיפוי תקציבי חלקי  מהאוצר לצד תהליכי התייעלות פנימיים. הרשות צופה כי תסיים את שנת 2025 ללא גרעון. תקציב לשנת 2026: הרשות מתנהלת בשלב זה במציאות של אי וודאות לאור העובדה שתקציב המדינה לשנת 2026 טרם אושר, העדר תיירות חוץ ופערי תקציב נוספים מירידה בתקבולים בגין כניסות מבקרים. לאחר אישור תקציב המדינה, תלבן הרשות מול אגף התקציבים באוצר, שיפוי/רשת ביטחון תקציבי לפער זה.

בשנת 2025 נפתחו האתרים שהיו סגורים בשנתיים הקודמות, עם זאת אין גידול משמעותי במספרי התיירים. קיימת התאוששות במספרי המבקרים הישראלים בהלימה למצב הבטחוני.

קמפיין – נשמעים להנחיות ושבים הביתה לשלום. קמפיין הסברתי לקהל החרדי, העוסק בטיול בטוח בתקופת החופש "בין הזמנים". הנחיות חשובות לטיול נכון, על מנת למנוע הסתבכות מטיילים במסלולי הטיול.

***נזקי השריפות***

לאורך שנת 2025 (ינואר-אוקטובר), נשרפו ברחבי הארץ כ-94 אלף דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ושטחים פתוחים. המחוז בו הייתה הפגיעה המשמעותית ביותר הינו אזור הצפון, עם כ-36.1 אלף דונם שנפגעו –  כ-38.4% אחוזים מסך כל השטח שנפגע. המרחב אשר נפגע בצורה המשמעותית ביותר, הינו מרחב השומרון במחוז יו"ש, עם כ-28.8 אלף דונם שנפגעו. מרבית השריפות (66.8%) התרחשו בשטחים הפתוחים. השטח שנפגע בצורה המשמעותית ביותר עד כה הינו שטחו של פארק קנדה – מקורות איילון עם כ-4.2 אלף דונם שנפגעו.

***פעילות שימור המורשת הבנויה בשנת 2025***

למרות שנה של חוסר ודאות, צוותי השימור של רשות הטבע והגנים המשיכו בעשייה משמעותית בפעילות השימור: מהצלה וייצוב מבנים היסטוריים, דרך מניעת נזקים סביבתיים, ועד תחזוקה מונעת והכשרות מקצועיות. פעילות צוותי השימור מבטאת את האחריות הציבורית של הרשות בשמירה והגנה על אתרי המורשת בניהולה, עשייה המבטאת מקצועיות גבוהה ואהבת הארץ של כל העוסקים במלאכת השימור על מורשתה של ישראל לדורות הבאים. השנה בוצעו פרויקטים לשימור בכ-50 אתרי מורשת – בגנים הלאומיים ובשטחים הפתוחים.

חפירות ארכיאולוגיות – השנה חזרו משלחות החפירות והסקר לחפור באתרי רשות הטבע והגנים. אנו סוגרים את השנה עם כ-50 חפירות וסקר ארכיאולוגיות ברחבי הארץ, והמחקר הארכאולוגי ממשיך לספק לנו הפתעות וממצאים ייחודיים ששופכים אור על קורות החיים של האתרים, והתפתחות התרבויות לאורך ההיסטוריה, ומפיחים חיים ברוח בשרידים והעדויות מן העבר.

פרויקטים מרכזיים:

• הגן הלאומי יחיעם, שימור המבצר: פרויקט שימור הנדסי רחב-היקף לשני מגדלי המבצר הצלבניים, בשיתוף רשות העתיקות.
• הגן הלאומי בית גוברין – מרשה – מערת הקולומבריום: שימור וייצוב הנדסי ייחודי במערה ייחודית לגידול יונים, כחלק משלב הסיום בעבודת העיגון והביסוס ההנדסי ופתיחת מחודשת של המערה לאחר שהייתה סגורה למבקרים מעל שנתיים .
• שמורת הטבע עין גדי: טיפול חירום בעקבות שיטפון כבד שפגע בבית הכנסת ובכפר הקדום, כולל ניקוי פסיפסים, טיפול בטיח ופינוי סחף.

פרויקטים מרכזיים בתכנון שימור ופיתוח בשנת 2024: סך ההשקעות בשנת 2025 בתכנון שימור ופיתוח עומדות על כ-70 מש"ח (שלושת רבעי שנה) הסכומים המופיעים לכל פרויקט הינם הסכומים שיצאו בשנת 2025 בגין כל פרויקט. פרויקטים מרכזיים בתכנון שימור ופיתוח בשנת 2025:

• עין צנובר: השלמת טיפול בהיתר בניה להקמת גן לאומי חדש בגולן. כ-700 אש"ח מבואות כניסה – שיפור חווית הביקור באתרים:
• שמורת הטבע והגן הלאומי ארבל: מרכז מבקרים חדש בשלבי ביצוע, כולל הפקת סרט חוויתי למבקרים, כ- 1.5 מש"ח
• אתר הטבילה – קאסר אל יהוד: הושלמו מבנים ופרגולות מערך הכניסה, בביצוע מתקדם של דק חדש להתכנסות על גדת הירדן ותחילת ביצוע חניה חדשה למערך הכניסה ועבודות פיתוח, בשלבי תכנון מתקדם של אודיטוריום חדש באתר כ-4.7 מלש"ח
• שמורת הטבע צבעי הרמון: בביצוע מתחם מבואת צבעי הרמון, כ-1.1 מלש"ח

שיקום ארכיאולוגי – משמרים את ההיסטוריה:

• הגן הלאומי יחיעם: בוצעו מבנה שירותים ומקלחות חדש, מצללות חדשות לחניון הלילה ושימור וייצוב הקיר הצלבני, כ- 3 מלש"ח
• הגן הלאומי תל אפק: הושלמו עבודות שימור ופיתוח בית הבטון ועבודות השלמה במפעל המים, כ-1.5 מלש"ח

שיפור תשתיות הטיילות:

• שמורת הטבע חוף דור-הבונים: תחילת ביצוע פרויקט הנגשת חוף הים הכולל דק מקלחות ומצללות, כ-300 אש"ח
• הגן הלאומי תל אשקלון: מיצג מרכז המבקרים בשלבי ביצוע. עבודות פיתוח בבזיליקה בביצוע מתקדם, כ-1 מש"ח
• הגן הלאומי תל גזר: הושלמו עבודות פיתוח ושימור, כ-2.3 מלש"ח
• הגן הלאומי עין חמד: בביצוע עבודות שיקום ערוץ הנחל והנגשה לציבור, כ-2.1 מלש"ח
• ביצוע מערכות אנרגיה סולאריות במגדל צדק, שער הגיא, עינות צוקים, כ-900 אש"ח
• חניוני לילה – הקמה ושיפור תשתיות:
• שמורת הטבע נחל עמוד תחתון: השלמת חניון לילה בשטח פתוח בצמוד לכביש 85, כ-900 אש"ח
• נחל דרגה: הושלמו עבודות תשתיות לחניון הלילה, קידום תכנון למערך כניסה לחניון הלילה, כ-1.6 מש"ח
• חי בר יטבתה: הושלם תכנון מפורט לבינוי חניון לילה, בשלבי טיפול מתקדם בהיתר הבנייה

***שמירת טבע ימי – פעילות לאורך שנת 2025***

המחצית הראשונה של שנת 2025 אופיינה בסגירת שטחים ימיים נרחבים, כולל שמורת הדגל הימית שלנו – שמורת טבע ים ראש הנקרה-אכזיב ועד שבי ציון בצפון, ומרצועת עזה ועד אשקלון בדרום. היעדר GPS  – הפך את עריכת הסקרים בים, שעבורם נדרש מיקום מדויק, לכמעט בלתי אפשריים לביצוע.  החל ממאי 2025 נפתח הים (כולל השטח הצפוני) לעבודה, בוצעו סקרים בשמורת ראש הנקרה ובאזורים ושמורות נוספות.

משימות מרכזיות שבוצעו השנה בתחום הים: באביב בוצע סקר "הביובליץ" של חברת הדגים בארבעת שמורות הטבע הימיות: גדור, דור-הבונים, שקמונה, וראש הנקרה-אכזיב, וכן באתרי ביקורת סמוכים. השנה סגרנו מעגל, ובסתיו 2025 התבצע סקר ביובליץ מלא, הכולל את סקר הדגים, חסרי החוליות והאצות. זו הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023 שמבוצע סקר הביובליץ המלא בסתיו (שלא ניתן היה לערוך במלואו בגלל המלחמה).

מניתוח ראשוני של ממצאי האביב עולה כי השמורות הימיות ממשיכות לתפקד היטב בשמירה על המינים המסחריים ולאכלס גרעיני רבייה של מינים אלה (בעיקר דקרים). ממצאי הסתיו עדיין בניתוח. בשנה הקרובה מתכננת הרשות לערוך מפגש מיוחד של חוקרים וסטודנטים לצורך ניתוח מעמיק של כל נתוני הביובליצים.

הממצאים מעידים על עלייה מדאיגה בכמות הדגים מהמין "זהרון הדור" – מין פולש לים התיכון שגורם לנזקים אקולוגים משמעותיים וטורף כמויות גדולות של מינים מקומיים. במקביל נמצאה ירידה משמעותית באוכלוסיות טווסון ים תיכוני ויולית ים תיכונית שניתן להסביר בטריפה על ידי זהרונים. חטיבת המדע באמצעות אוניברסיטת ת"א ובשיתוף היחידה הימית ברט"ג מקיימת מחקר הבוחן אמצעים להתמודדות עם אוכלוסיית הזהרונים בשמורת ראש הנקרה.

נערך סקר להערכת הפגיעה בכרישים כתוצאה מציוד דיג. בשלוש הצלילות שבוצעו באתר (והופסקו עקב אסון טריפת הצולל) נצפו עד 50% מהפרטים כשהם עם ציוד דיג על גופם וכן פציעות משמעותיות שנגרמו מציוד הדיג. משיחות עם דייגים מקומיים עולה שהרבה מציוד הדיג שלהם נלקח על ידי הכרישים ולכן סביר שזה גורם משמעותי בפגיעה בכרישים.

נערך פיילוט להוצאת קיפודי ים פולשים מהמין נזרית ארוכת קוצים, שהתרבו מאוד בים התיכון בשנים האחרונות ואף הם גורמים לנזק אקולוגי, כמו גם לפציעות מרובות של מתרחצים.  הקיפוד שמוצאו בים סוף, חדר לים התיכון דרך תעלת סואץ והתבסס במהירות לאורך חופי מזרח הים התיכון. בזכות קוציו הארוכים, קצב רבייה גבוה והיעדר טורפים טבעיים, הוא הגיע לצפיפות גבוהה של פרטים באוכלוסייה. הקיפודים ניזונים מאצות וגורמים לדילול כיסוי אצות עד ליצירת 'מדבריות תת-ימיים', ובכך משנים את מבנה החברות המקומיות. התפשטות הקיפודים מאיצה את תהליכי המדבור הימי ופוגעת במגוון המינים המצויים בשמורות הטבע הימיות ובים כולו.

נערכו סקרי המשך נרחבים על טבלאות הגידוד, שמעידים על המשך תהליך שובם של הצינורירים לחוף הכרמל והתבססותם שם (צינוריר: חילזון החי על טבלאות הגידוד ויוצר שונית קטנה בשוליה, שיש לה משמעות רבה להגנה על קו החוף). נספרו כמעט 2000 צברים לאורך כ – 12.5 ק"מ של טבלאות גידוד, והצברים שהכרנו מהשנים הקודמות גדלו בממדיהם ובצפיפות הצינורירים.

התקיימה הפלגת מחקר בשיתוף אונ' ת"א על ספינת המחקר MedEX של עמותת אקו-אושן, לאזור המכונה "שביטים" – שטח ימי נרחב בעומק 100 מ' ממערב לאשדוד, בו מצויים בלטים נדירים של סלע בחלקו הדרומי של הים התיכון הישראלי. אזור זה מאופיין במספר רב של מיני ספגים, כוכבי ים, מניפות ונוצות ים ועתיד להיות מקודם כשמורת טבע.

ביצוע סקרים ואיסוף מידע לטובת שימור אזור הרכס המצוי בעומק 42-35 מ' מול בוסתן הגליל, במקום  חברת מינים ייחודית בקרקעית הים, כגון ספוגים שלא ניתן למצוא בעומקים רדודים יותר, אבל גם לא באזורים עמוקים יותר. מדובר באזור הקרוב למתקן התפלה גליל מערבי לגביו פעלו רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה לצמצום ההשפעה על השטחים הרגישים וערכי הטבע.

הרשות ממשיכה לקדם יחד עם עמותת "אקו-אושן" סקרים של מדע אזרחי בתחומים שונים בים ובחוף, כולל סקרי קיפודים וזהרונים פולשים, סקרי סרטנים (חולן החוף) ועוקבים יחד איתם אחר אירועי תמותה המוניים ובלתי מוסברים של צדפות בחופי עכו.

***חיות הבר – ספירות שנת 2025***

• צבי ישראלי: לפי תוצאות ספירת 2025 אוכלוסיות הצבי הישראלי הגדולות נשארו יציבות, כאשר אוכלוסיית דרום הגולן הראתה עלייה מסוימת באוכלוסייה. יתכן שזאת בשל פעולות סניטציה להקטנת מקורות מזון לטורפים. גודל האוכלוסייה  אוכלוסיית הצבי הישראלי בישראל מוערכת בכ-5,500 פרטים.
• צבי נגב: בשנת 2025 נרשמה ירידה מסוימת בגודל האוכלוסייה בהשוואה לשנת 2024, ייתכן שהירידה המוערכת מושפעת משנת הבצורת השלישית ברציפות ושטפון שפגע בעצי השיטים. ידוע שבשנות בצורת אוכלוסיית הצבאים משנות את הפיזור המרחבי של הצבאים דבר שיכול להשפיע על תוצאות הספירה.
• יעל נובי: ספירת היעלים בשנת 2025 מצביעה על ירידה מסוימת באוכלוסיית היעלים בהרי אילת וירידה חדה באוכלוסיית צפון מדבר יהודה. ייתכן כי הירידה נובעת בשל שנת הבצורת השלישית ברציפות. אם זאת אנחנו בוחנים את מצב האוכלוסייה במדבר יהודה על מנת לשלול גורמי פגיעה נוספים.  אוכלוסיית היעל הנובי בישראל עומד על כ-3,000 פרטים.
• נשרים: הערכות מציבות את אוכלוסיית הנשרים הישראלית על כ-180 פרטים (נכון לשנת 2025). בשנת 2025 נספרו 41 קיני נשרים ברחבי הארץ: 30 בהר הנגב והמכתשים ו-11 בכרמל ובגולן. רשות הטבע והגנים ושותפיה הרבים עושים מאמצים כבירים כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים ולמנוע את הכחדתם. אי העלייה במספר קיני הנשרים בנגב ומדבר יהודה הינה תוצאה של הפגיעה בבוגרים בשנת 2024 כתוצאה מהרעלות (במהלך קינון בסוף חודש פברואר מתרופות ווטרינריות ובמרץ מהרעלה זדונית במתומיל) ולכן לא נכרת מגמת הגדילה המצופה. בכרמל ניכרת ירידה לעומת 2024 בעקבות תמותה של לפחות 5 פרטים בוגרים בקיץ 2025 מסיבה שלא זוהתה. בגליל עדין לא תועדו קינונים מאז 2010. בגולן הייתה רבייה מוצלחת לראשונה מזה 8 שנים וגוזל פרח בהצלחה.

בשנת 2024 רשות הטבע והגנים קיבלה תקציב ייעודי על סך 15 מיליון ₪ לטיפול בבעיית הרעלות. פעולות שבוצעו: 3 פקחי נשרים, קליטת פקח סניטציה בכרמל | קמפיין הסברה למניעת הרעלות וחשיבות הסניטציה בחברה הבדואית: מטרת תכנית ההסברה היא מודעות ושינוי התנהגותי, במטרה לצמצם את מקרי הרעלת חיות בר בעקבות אכילת פגרים מורעלים. כיום פועלות 3 קבוצות מתנדבים עם כ-40 מתנדבים, הושק קמפיין הסברה ברשתות החברתיות, בתקשורת המסורתית וכן נבנה מערך שיעור לבתי הספר.

• רכש והכשרת 4 כלבנים לאיתור הרעלות
• רכש 2 משאיות סניטציה נוספות (סה"כ נרכשו 4)
• פריסת 19 כלובי איסוף פגרים בפזורה הבדואית
• איסוף של כ-450 טון פגרים ופסדים
• טיפול באירועי הרעלת נשרים
• משדור מעקב וטיפול 155 נשרים משדר GPS – מספר שיא
• צבי ים: בשנת 2025 הוטלו כ-562 קינים בחופי ישראל (11 מגרעין הרבייה) לעומת 609 קינים (9 מגרעין הרבייה) בשנה שעברה. 449 צבי ים חומים, 109 צבי ים ירוקים ו-4 קינים ללא זיהוי טקסון. 28,086 אבקועים שוחררו לים בשנת 2025 לעומת 30,647 ב-2024. כ-600 מתנדבים ברחבי הארץ לוקחים חלק בפעילות של סריקות קינים במהלך עונת ההטלה ובשמירה על האבקועים במהלך עונת ההגחה. 347 מתנדבים סורקים, 181 מתנדבים שמרצבים, 110 מתנדבי מרכז ההצלה. 181 צבי ים פצועים הגיעו השנה (נכון לתחילת נובמבר) לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים במכמורת לעומת 126 צבי ים ב-2024. מתוכם 114 צבי ים חומים ו-62 צבי ים ירוקים, 2 צבים קרניים אילת ו-3 צבים רכים. בנוסף לזוחלים, הגיעו גם 3 כרישי סנפירתן, כריש עפרורי ודולפין סטנלה. 88 צבי ים (מתוכם 3 צבים רכים) הושבו בחזרה לטבע לאחר הליך שיקום (עד לתחילת נובמבר) לעומת 60 צבי ים בשנת 2024. סיבת הפגיעה הנפוצה ביותר שזוהתה היא הסתבכות בפסולת ושקי פלסטיק – 59 צבים הגיעו לאחר שהסתבכו בשקי פלסטיק.
• התנדבות עם צבי ים: מערך מתנדבים גדול אשר פועל הן בעונת הרבייה והן בעונת ההטלות. סה"כ פעלו לאורך השנה כ-19 קבוצות התנדבות בכל רחבי הארץ. מסריקת החופים ביום ובלילה, דרך שמירה על קיני הצבים ועד הצלת צבים פצועים – מערך המתנדבים עושה לאורך השנה כולה עבודה חשובה לאין שיעור בשמירה ואישוש אוכלוסיית צבי הים לאורך חופי ישראל. במסגרת זו מתנדבים מאות רבות של מתנדבים, חלקם במשך שנים ארוכות.
• צב רך: בשנת 2025 נספרו 101 קני צב רך (71 קינים אשתקד), כולל 2 קינים בנחל אלכסנדר שהוטלו מחוץ לחוות ולא מופיעות בערך של אלכסנדר לשנת 25 (22 קינים). תכנית המעקב הארצית לצב הרך מתקיימת מאז 2006 ומציגה יציבות כללית במספר הקינים בקנה מידה ארצי. בחמש השנים האחרונות ניכר שינוי בהתפלגות האזורית כאשר נחל נעמן ושמורת עין אפק בולטים בעלייה בחלקם היחסי והופכים לאתרי הטלה מרכזיים נוספים לצד אלו שבנחל אלכסנדר. לעומת בנחלים תנינים עדיין נמשכת מגמת ירידה.  פעולות ממשק ששולבו בשנים האחרונות, שכוללות איתור ומיגון של הקינים משפרות משמעותית את השרידות. בשנת 2025 שרדו כ- 56% מהקינים שהוטלו, בהשוואה לפחות מ- 15% בהעדר ממשק המיגון.  שילוב של ניטור ארוך־טווח וממשק בשטח מאפשר להגן באופן אפקטיבי על דור ההמשך של הצבים הרכים.
• חוברות: בשנת 2025 נספרו 139 פרטים במסגרת הספירה השנתית, ספירה המצביעה על ירידה משמעותית בכמות הפרטים הנספרים (254 בשנת 2024). הירידה החדה בספירה הנוכחית ביחס לספירה בשנה שעברה (מ-242 בחצרים ל-130 בלבד), ירידה של 87%  ולממוצע בשנים האחרונות, מדאיגה ומצריכה הסבר ומעקב אחרי הגורמים האפשריים. שנת 2025 מסתיימת כשנה שחונה בכל הארץ ובפרט בנגב, ממוצע הגשמים ברחבי הנגב עמד על -30%. הבצורת השנה, מגיעה לאחר שנתיים עם מיעוט גשמים, דבר המתבטא ביצרנות נמוכה בכלל בתי הגידול.

סיבות אפשריות לירידה הנצפית: ירידה ביצרנות של השטח בעקבות שנת בצורת קשה, גרמה לתמותה גבוהה מהרגיל, ובמקביל לגיוס קטן מהממוצע של פרטים חדשים לאוכלוסייה (הצלחה רבייתית נמוכה עלייה באיומים וסיכונים לאוכלוסייה כגון טריפה, התחשמלות והתנגשויות הובילה לתמותה גבוהה בשנה החולפת | פיזור שונה של האוכלוסייה במרחב מאשר בשנים עם ספירה גבוהה. דוגמה לכך ניתן לראות במסמך שפורסם בעקבות ירידה דומה בספירה של 2023, אם כי ההסבר אז היה דווקא שנה ברוכה מהרגיל במשקעים.

קיים קושי לכמת את האיומים והסיכונים לחוברות במרחב הנגב. אין עדויות לעלייה בכמות הטריפות או התנגשויות בקווי מתח. עם זאת יש עלייה חדה בכמות הכלבים המשוטטים בנגב המערבי מאז תחילת מלחמת 'חרבות-ברזל' באוקטובר 2023 , דבר המשפיע על כלל חיות הבר במרחב, ובהם עופות דוגרי-קרקע. עם זאת, הספירה הגבוהה.

*תוצאות נמוכות ספירת 2023 – ספירה אחרי חורף גשום בנגב (גשמים מעל הממוצע, כיסוי צומח טוב), חלק גדול מהחוברות החליטו לא להצפין לכיוון חצרים. בדרך כלל בחורף ובאביב הן מפוזרות בכל רחבי הנגב ולקראת הקיץ הן עולות לכיוון חצרים למצוא מחסה ומזון. היות ולא היה צורך לחפש מזון לקיץ – נשארו באזורים אחרים ולכן לא נספרו.

***שימור צמחים בסכנת הכחדה***

רשות הטבע והגנים מפעילה כ- 15 אתרים לטיפול ושימור צמחים בסכנת הכחדה:

5 גני מקלט גדולים (מיצגים כמה בתי גידול): החולה, ציפורי, עין אפק, נבי סמואל, חי רמון

7 חלקות מקלט: ברעם, אכזיב, נחל מערות, כוכב הירדן, ארבל, תל חצור ושניר (חלקה חדשה).

3 פרויקטים של שימור צמחים בסכנת הכחדה (quasi in situ) בתוך אתר רשות: שמורת הטבע עין גדי (מדרון העצים הסודנים), הגן הלאומי ממשית (שימור לשון-שור נגבית), שמורת הטבע עינות צוקים (גינון בצמחים בסכנת הכחדה, שימור בן-חורש גדול).

4 חממות לגידול צמחים בסכנת הכחדה באתרי רשות (שמורת הטבע עין גדי, שמורת הטבע עינות צוקים, שמורת הטבע עין אפק, הגן הלאומי ציפורי) – מאפשרות לנו לקיים השבות לטבע וללמוד הנבטה וגידול של מינים.

פרויקטים מרכזיים – שימור צומח:

***ריבוי צומח***

פרויקט לריבוי סחלב הביצות: מתקיים אצל מגדלים חיצוניים, בליווי של אורי הנדלר, גנן גני מקלט – למידה ראשונית כיצד להנביט מין זה.

פרויקט לריבוי לשון-שור נגבית (לזריעה באתר הטבעי לאחר שיקום): הכנת שתילים לשתילה בגן המקלט והשבה לטבע

פרוייקט אחי חרגל אפריקאי: הכנת שתילים במשתלת עין גדי על מנת להשיב לשמורה ולגן בית הכנסת העתיק בעין גדי

שיקום בתי גידול צומח:

שיקום בית הגידול הטבעי היחידי בעולם של לשון השור הנגבי ומניעת התחתרות

השבות לטבע: סה"כ הושבו בשנת 2025 13 מינים בסכנת הכחדה לאתרים חדשים:

לשון-שור נגבית (ניסוי זריעה בשמורת אירוס ירוחם)

אירוס הדור (שמורת הר אביבים)

סם-הכלב המזרחי (שיקום דיפלה)

אירוס הארגמן (גבעת האירוסים רשל"צ)

ארכובית החוף (שמורת חוף גלים)

פשתת החוף (שמורת חוף גלים)

פואירנה שעירה (אחו גונן)

בוצין בירותי (עם קהילת גשר הזיו)

גלונית פלשתית (צבא הגנה לטבע- פלמחים)

געדה קיפחת, אזוביון דגול, בוצין בירותי (קהילת פרדס חנה)

סחלב הביצות (עין ארובות, כרי נעמן, שניר)- העתקות מהר קטע

סחלב ריחני (שניר)- העתקות מהר קטע

העתקות של מספר גיאופיטים בהר קטע משטח הבנייה אל השמורה (נואטינאה תמימה, שום הגליל, סחלב הביצות, סחלב ריחני).

בן חורש גדול- השבות בשמורות עין גדי ועינות צוקים

***כרזת פרחי הבר – שובה של הכרזה המיתולוגית: לכבוד חודש שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים חידשה את הכרזה המיתולוגית וההיסטורית של שמירת פרחי הבר – 'צא לנוף אך אל תקטוף' שהופקה לפני יותר מ-50 שנים. הכרזה שקיבלה עיצוב מחודש, נתלתה בבתי ספר היסודיים ברחבי הארץ, במסגרת מהלך משותף עם משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי. הכרזה המחודשת מציגה 16 פרחי בר אנדמיים לישראל, חלקם מצויים בסכנת הכחדה.

טבע ממרחק בטוח – מצמצמים כניסת חיות בר למקומות יישוב: בשנת 2025 הצליחה הרשות לקדם שיתוף פעולה עם 71 רשויות מקומיות להסברה משותפת בנושא, בנוסף להסברה ייעודית בבתי הספר. עלייה של 29.1% מהשנה שעברה בה לקחו חלק בתוכנית 55 רשויות

***הרעלות***

שנת 2025, מסתיימת עם כ-48 אירועי הרעלה, לעומת 61 אירועים בשנה שעברה – ירידה של כ-21.3%. אם זאת, השנה מתו כתוצאה מהרעלות כ-1,323 בע"ח לכל הפחות – עלייה של כ-457% בהשוואה לשנה שעברה (238 בע"ח מתים כתוצאה מהרעלה), ביניהן דיות, שועלים, נשרים, זאבים ועוד מינים המוגדרים כערכי טבע מוגנים.

טיולים וטבע

ספירת הציפורים השנתית יוצאת לדרך 31-15 בינואר 2026 ברחבי הארץ

בתאריכים 15–31 בינואר 2026 תתקיים בפעם ה -21 ספירת הציפורים השנתית בחצרות הבתים ובסביבת אדם ברחבי הארץ. במסגרת המיזם מוזמן הציבור הרחב לתעד ולדווח על מיני ציפורים הנצפים בסביבת המגורים – מחוץ לבית או למשרד, ברחוב, בגינה, בכיכר או בפארק. הספירה מנוהלת על ידי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החברה להגנת הטבע והמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר.

ספירת הציפורים היא מיזם ניטור ארוך טווח המתקיים בישראל מאז 2006, ועוקב אחר שינויים באוכלוסיות ציפורים באזורים מיושבים. זהו מיזם של מדע אזרחי המבוסס על השתתפות מתנדבים מכל הארץ, המבצעים תצפיות, סופרים ומדווחים, ובכך מספקים מידע חיוני על מגמות ושינויים בתפוצת הציפורים בסביבת האדם.

מטרת הספירה היא לקבל תמונת מצב עדכנית על מיני ציפורי הבר בערים ובמרחבים מאוכלסים, בהם אזורי תעשייה, כפרים שיקומיים ובסיסי צה"ל, לזהות שינויים בתפוצה לאורך זמן, ולאסוף נתונים שישמשו בסיס למחקר מדעי עתידי ולקידום יוזמות המיטיבות עם הציפורים. לצד התרומה המדעית, הספירה מחברת את הציבור לטבע ומציעה פעילות נגישה של התבוננות, הנאה משותפת ושלווה, במיוחד בתקופה זו.

איך משתתפים? זה לוקח רק 10 דקות! כדי לקחת חלק בספירה השנתית:

1. לומדים לזהות את ציפורי העיר באמצעות אלבום הציפורים הנפוצות בישראל, משחקים ומצגות; אפליקציית Merlinלזיהוי ציפורים לפי סימנים, לפי תמונה או לפי קול, מדריך לזיהוי ציפורים וחידונים: כאן
2. מורידים את אפליקציית eBird, נרשמים ומתרגלים את אופן השימוש בה. סרטוני הדרכה וחומרים נוספים כאן.
3. מתמקמים במרחב – התצפית יכולה להיעשות בחצר הבית, בפארק העירוני ואפילו ברחוב.
4. סופרים – במשך 10 דקות בנקודה אחת, בעדיפות לשעות הבוקר (10:00-7:00). יש לדווח ב-eBirdעל כל המינים שזוהו בראייה או בשמיעה ואת מספר הפרטים מכל מין. אתם.ן מוזמנים להיכנס לאתר ספירת הציפורים, המרכז את כל הקישורים, המידע הנחוץ לספירה והדרכים השונות לקבלת עדכונים:  https://bit.ly/backyard-bird-count
   בספירת הציפורים בינואר 2025 התקבלו 1,400 דיווחים – עלייה של 11% לעומת 2024 – ובהם תועדו 51,863 ציפורים מ־144 מינים שונים. חמשת המינים המדווחים ביותר נותרו דומים לשנים קודמות: עורב אפור, מיינה מצויה, יונת הבית, צוצלת ודררה, כולם מינים המסתגלים היטב לסביבת אדם. נרשמה התרחבות משמעותית בהשתתפות הגיאוגרפית, עם דיווחים מ־204 יישובים ברחבי הארץ, ובולט במיוחד הגידול במספר התצפיות מיישובי הדרום והצפון. בדומה לשנים קודמות, ניכרים גם הבדלים אזוריים: בדרום דרור הבית הוא המין השכיח ביותר, בעוד שבצפון אינו נמנה עם עשרת המינים המובילים. ניתוח רב־שנתי מצביע על עלייה בשכיחות המיינה והדררה לצד יציבות יחסית של העורב והיונה, וירידה בשכיחות דרור הבית והבולבול, מגמות המדגישות את חשיבות המשך הניטור לאורך זמן.

ד״ר תומר גויטע, מנהל המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט:
"ספירת הציפורים מזמינה את הציבור לעצור לרגע ולהביט סביבו בעיניים סקרניות. זו דרך פשוטה ונגישה להכיר את הציפורים שחיות לצידנו, לחדד יכולות זיהוי ותצפית, ולהפוך כל דיווח לתרומה משמעותית להבנת המתרחש בטבע העירוני. החיבור בין ידע, קהילה ואהבת הטבע הוא הלב של המיזם הזה".

ד״ר נירית לביא אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע ומנהלת רשת המיזמים במרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט: "הנתונים שנאספים לאורך השנים מאפשרים לנו לזהות תהליכים עמוקים באוכלוסיות הציפורים ביישובים – התחזקות של מינים פולשים לצד שינוי במעמדם של מינים מקומיים. זהו כוחו של ניטור מתמשך, הנשען על השתתפות הציבור. מעבר לערך המדעי, הספירה מציעה חוויה מרעננת של יציאה החוצה, תשומת לב לסביבה הקרובה וחיבור מחודש לטבע".

שלומית ליפשיץ, מייסדת ספירת הציפורים ומובילת יוזמת טיפוח ציפורי הבר בחצר: "כמה דקות של התבוננות ליד הבית מספיקות כדי לגלות עד כמה הטבע עשיר ומפתיע. ספירת הציפורים מעודדת אותנו להקשיב, להבחין בפרטים הקטנים ולהבין שאנחנו חלק ממערכת חיה ודינמית. זו פעילות פשוטה שמייצרת גם הנאה אישית וגם תרומה ממשית לשמירה על הטבע בישראל".

המרכז הישראלי למדע אזרחי הוקם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. יוזמה שמטרתה לשלב את הציבור הרחב במחקר מדעי ובשימור המגוון הביולוגי בישראל. המרכז החדש, בשיתוף קק"ל והחברה להגנת הטבע, שם במוקד את המדע האזרחי – מחקר מדעי המתבצע על ידי מדענים ושאינם מדענים כאחד – בכל שלבי התהליך המדעי, מתוך מטרה להפוך את הציבור הישראלי לחלק בלתי נפרד ממחקרי המגוון הביולוגי והסביבה ולעודד אותו לקחת חלק פעיל בתיעוד ואיסוף הנתונים.

הכנרת עם חורף של אירועים ותחרויות דיג ספורטיבי

באיגוד ערים כינרת ערוכים לעונת חורף אינטנסיבית, במהלכה ייערכו שלל אירועים ותחרויות דיג ספורטיבי בחופי האיגוד השקטים, הפרוסים סביב האגם. יש לציין כי בתחרויות אלו, נתפסים הדגים, נשקלים ע"י שופטים בינלאומיים, ומוחזרים חזרה לכינרת.

חופי איגוד ערים כינרת המארחים את תחרויות הדייג הספורטיבי, נערכים מבעוד מועד ומכשירים את החופים. באיגוד מברכים על האירועים המושכים דייגים מקצוענים, חובבים ובני משפחותיהם, וכן מקווים לעונת חורף שוקקת חיים באגם הלאומי, לצד המטיילים והנופשים שיגיעו לחופים ולטיולים רגליים ב'שביל סובב כינרת'.

דנה בכר, מנהלת איגוד ערים כינרת: "מפלס הכינרת משפיע על מצב הרוח הלאומי, ולכן דווקא השנה אנו שמחים לארח בחופי האיגוד אירועים קהילתיים ותחרויות דייג ספורטיביות, הממלאים את האגם שלנו בוויטאליות. אנו מזמינים את הקהל הרחב לצפות בתחרויות ולהגיע לטייל בכינרת ומייחלים לחורף גשום שישבור את הבצורת ויתרום לעלייה משמעותית במפלס".

בין אירועי הדייג שיתקיימו במהלך החורף:

אירוע דייג חברתי "ערוץ הדייג במים מתוקים"- 6 בינואר: קהילת דייגי הכינרת, בהובלת משפיען הרשת נפתלי מימוני, תקיים בחוף דוגית אירוע קהילתי בהשתתפות מאות דייגים ותחרות קבוצתית חד-יומית, במטרה לחזק את תחום הדייג הספורטיבי בכינרת, ולהעצים את המודעות לדיג אחראי, הכולל החזרת הדגים למים ושמירה על האיזון האקולוגי. בנוסף תתקיימנה הרצאה ופעילות יזומה בנושא שמירה על חופים נקיים, מודעות סביבתית ואהבת הטבע.

תחרויות חורף בדייג ספורטיבי של קרפיון: עשרות קבוצות דייגים מקצועיות מכל הארץ, שחלקן חזרו מתחרויות בינלאומיות לדייג ספורטיבי בחו"ל,  יתחרו במהלך חודשי החורף בחופי איגוד ערים כינרת השונים, בתחרויות דיג אינטנסיביות הנמשכות מספר ימים ברצף ובכל תנאי מזג האוויר, זאת במטרה לתפוס את הקרפיון הגדול ביותר, ולהגיע למשקל הדגים המצטבר הגבוה ביותר. הדגים יוחזרו בשלום למים מיד בתום השקילה.

תחרויות עמותת "ישראפיש": 25-30/01/2026 | 25-28/02/2026

תחרויות עמותת 'קרפ לגיון ישראל': 10-16/01/2026 | 24-28/03/2026

תחרות עמותת 'craptackle': 8-13/02/2026

תליון בן כ-1,300 שנים עם סמל המנורה, נחשף בירושלים

איך הגיע תליון קדום עשוי עופרת יצוקה, מעוטר משני צידוו במנורת שבעת הקנים, לירושלים, בתקופה שבה הוגבלה שהיית יהודים בעיר? תליון שרשרת אישי ,נדיר מאוד, מהמאה ה-7 לספירה (שלהי התקופה הביזנטית), התגלה בחפירה ארכיאולוגית רחבת היקף שמנהלת רשות העתיקות בשיתוף עמותת עיר דוד והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בגן הארכיאולוגי של ירושלים ע"ש דוידסון. הממצא הנדיר מעוטר משני צדדיו בדימוי זהה של מנורת שבעת הקנים, והוא נענד, ככל הנראה, ע"י יהודי שהגיע לירושלים בתקופה הביזנטית, בה נאסרה כניסת יהודים לעיר.

"יום אחד, בשעות הצהרים, בזמן שחפרתי בתוך מבנה קדום, פתאום אני רואה בין האבנים של הקיר משהו שונה, בצבע אפור". מספר איאיו בלטה, עובד עיר דוד. "שלפתי את הממצא מתוך האדמה וראיתי שמדובר בתליון של שרשרת ועליו מופיעה המנורה. מיד הראיתי את הממצא לאסתר – מנהלת החפירה, והיא אמרה שזה ממצא נדיר במיוחד. מאד התרגשתי".

התליון נמצא בתוך שכבת מילוי עבה של כ-8 מטרים, אשר שימשה תשתית למכלול מבנים מונומנטליים מהתקופה האומיית. שכבת מילויים זו, כיסתה לחלוטין שרידים קדומים יותר – משלהי התקופה הביזנטית, ובהם שרידי מבנים. אלה, מעידים, לפי החוקרים, על מערך אדריכלי מתוכנן, שנבנה לצידו של רחוב מרוצף.

התליון עוצב כדסקית, ובחלקו העליון לולאת השחלה לחוט או לשרשרת. על שני צידיו נטבעו שתי מנורות זהות בעלות שבעה קנים, שהודגשו במסגרת עגולה בולטת. צד אחד השתמר היטב, בעוד שהצד השני מכוסה בפטינה – שכבת בליה טבעית. דגם המנורה בשני צידי הדסקית כולל שלושה קנים בכל צד של הקנה המרכזי, ובראשי הקנים מופיעה קורת חיבור אופקית, שמעליה שלהבות. בבדיקת XRF במעבדות האנליטיות של רשות העתיקות, אשר בוצעה על ידי משמר החפץ איליה רזניצקי, נמצא כי התליון מכיל כ־99% עופרת.

לדברי חוקרי רשות העתיקות ד"ר יובל ברוך, ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ', אסתר ראקוב־מלט וד"ר שולמית טרם, "תליון עשוי עופרת טהורה, המעוטר במנורה, הוא ממצא נדיר ביותר. במחקר מוכרים תליונים מעוטרים במנורה שנעשו מזכוכית וממתכות אחרות, אבל ידוע לנו רק על עוד תליון אחד בעולם הנושא את סמל המנורה, שנעשה מעופרת. תליון זה, שמקורו אינו ידוע, שמור במוזיאון וולטר לאמנות שבבולטימור, ארה"ב. הופעתה הכפולה של המנורה, בשני צידי הדסקית, מעידה על משמעותו העמוקה של הסמל ועל מקומה המרכזי של המנורה בהבעה חזותית של זיקה למקדש ולזיכרונו, גם  בתקופה שלאחר חורבן הבית".

מהמקורות ההיסטוריים עולה, כי במהלך התקופה הביזנטית נאסרה כניסת יהודים לירושלים. "עובדה זו, מקשה על הבנת משמעותם של הממצאים המעוטרים בסמל המנורה בהקשרם ההיסטורי", אומרים החוקרים. "הדבר מעלה את השאלה האם מדובר בממצאים אקראיים, או שאולי היו אלה חפצים פרטיים של יהודים שהגיעו לעיר מסיבות שונות: סוחרים, בעלי שליחות מנהלית, או יחידים, שבאו לעיר כעולי רגל סמויים ובנסיבות לא רשמיות".

ד"ר יובל ברוך, המנהל את החפירות באתר מזה כרבע מאה מטעם רשות העתיקות ומי שחוקר את נושא המנורות, מדגיש כי "מדובר בממצא יוצא דופן. תליון זה, הנושא את סמל המנורה, אינו רק אובייקט חומרי; הוא חותם אישי, תעודה של זיכרון ושל זהות, שכנראה היה שייך ליהודי אנונימי, שבחר לשאת אותו על צווארו. בחירה זו אינה רק תמצית של מחויבות אישית לאמונתו הדתית, אלא גם עדות לכך שבתקופות בהן פורסמו צווים קיסריים האוסרים על יהודים להתגורר בעיר, הם לא חדלו מלהגיע אליה. הבחירה להשתמש דווקא בעופרת, ולא באחת המתכות המקובלות יותר לייצור תכשיטים, עשויה להעיד כי בעל החפץ ענד אותו כקמע, ולא כתכשיט. זאת, משום שהעופרת נחשבה באותה תקופה לחומר נפוץ ומקובל במיוחד לייצור קמיעות". ד"ר ברוך מדגיש, כי "במהלך התקופה הביזנטית, דווקא אז – וביתר שאת, הפכה המנורה לסמל של זיכרון לאומי ולציפייה לתחייה בקרב קהילות היהודים בארץ ישראל. בגלות, אימצו את הסמל בדיוק באותה דרך. יתרה מכך, בשנים האחרונות הולכות ומתרבות העדויות הארכיאולוגיות שלפיהן יהודים, למרות כל האיסורים והקשיים שהוטלו עליהם, מצאו את הדרכים להגיע לירושלים – וייתכן שאף היו כאלה שהשתקעו בה".

נפתח באופן רשמי המרכז הארצי להצלת צבי הים

בטקס גזירת סרט חגיגי, נפתח המרכז הארצי להצלת צבי הים במכמורת, שמעתה יהיה פתוח לקליטת קהל. מעתה, המרכז אשר הוקם בשנות ה-90 ופעל ללא קליטת קהל, פותח את שעריו של בית החולים למבקרים וזאת במבנהו החדש – הכולל חדרי ניתוח חדישים, אזור אקלום לצבים פצועים, מרכז חינוכי ובריכות גרעין הרבייה לצבי הים הירוקים. עצם היותו מרכז טיפולי פעיל, פתיחת מרכז המבקרים תהיה מדורגת לוודא כי פתיחתו אינה משפיעה על צבי הים הנמצאים בטיפול במקום. בתחילה, ייפתח המרכז לתקופת פיילוט לקבוצות בלבד עד סוף חודש ינואר, ולאחר מכן ייפתח לתקופת הרצה בו קליטת הקהל תהיה מצומצמת וברישום מראש בלבד. ברשות מקווים שעד חודש אפריל 2026 – המרכז יפתח בצורה מלאה לקליטת קהל בכל ימות השבוע והביקור בו יותאם לקהלים מגוונים.

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "זהו אירוע מרגש במיוחד, הגשמה של חזון. מבחינת חווית הביקור בו, המרכז אינו דומה לאף אתר של רשות הטבע והגנים. מרכז מבקרים פועל לצד מרכז ההצלה, שהוא למעשה בית חולים פעיל המאפשר חשיפה והיכרות עם שיגרת הטיפול והשיקום של הצבים הפגועים כמו האכלה, שקילה, העשרה ועוד. המרכז משקף את עשיית רשות הטבע והגנים כולה – משמירת הטבע ועד הנגשתו לציבור, דרך חיבור לקהילה, הסברה והפעלת מתנדבים. המקום הזה הינו תולדה של נחישות, יצירתיות ואמונה בדרך, לשינוי מצבו של מין מוגן. המרכז הינו דוגמה ומופת לפעילות בה הציבור לוקח חלק פעיל במשך שנים רבות ומייצר תקווה עבור צבי הים ועבור החיים בסביבת הים התיכון לאדם ולחי. תודתי העמוקה לראשת המועצה עמק חפר על שיתוף הפעולה המתמשך."

חווית הביקור במרכז ההצלה

המבקרים במרכז יעברו מסלול שאורכו כשעה, במסגרתו יחשפו לכל עולם הטיפול בצבי הים. תחילת הביקור בסרט, המציג את מסעה המרגש של נקבת צב ים פצועה, שטופלה במרכז ההצלה, שוקמה והושבה אל הים הודות לערנות של שלושה בני נוער. הסרט, שם דגש על המפגש בין צבי הים והאדם ואיך בכלל נולד רעיון מרכז ההצלה לצבי ים ששינה משמעותית את מצבם הרע של צבי הים בים התיכון ובאזורנו בפרט. בהמשך הביקור יחשפו המבקרים לשלל המפגעים בים ובחוף שגורמים לפגיעה בצבים כמו פסולת, שיטות דייג שונות ועוד. עוד יחשפו המבקרים לשגרת הטיפול בצבים הפצועים ולצוות המטפל המורכב מצוות מקצועי מומחה של רשות הטבע והגנים העובדים בשיתוף פעולה עם מתנדבים מסורים. בהמשך הסיור, יזכו המבקרים להצצה ייחודית על בית החולים ואל גרעין הרבייה הייחודי והחשוב. הביקור במרכז יחשוף את המבקר למכלול עבודת מרכז ההצלה – החל מהטיפול בפרט הפצוע דרך, אישוש אוכלוסיית צבי הים וחשיבות שמירת הסביבה הימית והחופית. לא פחות חשוב, ילמדו המבקרים כיצד הם בעצמם יכולים לשמור על צבי הים. בעתיד הקרוב, הסיור במרכז ההצלה יצא מתוך מרכז המבקרים אל חוף הים במסלול שבו יכירו את צמחיית החולות והחוף ואת המרחב החופים בו מטילות נקבות צבי הים בעונת הקיץ. חווית הביקור במרכז איננה רק חוויה לימודית, זוהי חוויה המחברת אותנו גם למקום, לסביבה וגם לאופנים בהם אנו עצמנו יכולים להיות מעורבים ולהשפיע על שמירת הטבע הישראלי.

חשוב לדעת: מרכז המבקרים החדש הינו בית חולים פעיל, חל איסור מוחלט לגעת בצבי הים הנמצאים בטיפול במקום. לא תתאפשר הכנסת אוכל/בע"ח למתחם או שהייה בו לאחר הסיור המודרך. הביקור במרכז יהיה בתיאום מראש בלבד, דרך אתר רשות הטבע והגנים.

ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים: "פעילות המרכז להצלת צבי ים משלבת בין בית חולים לצבי ים ביחד עם הפרויקט הייחודי של גרעין הרבייה של צב הים הירוק, מחקרים שונים, חינוך, הדרכות והגברת מודעות אשר כעת לראשונה מונגשת לכולם. אני שמח על ההזדמנות להפגיש בין הציבור הרחב לצבי הים, זו תהיה הפעם הראשונה בה יזכו לראות מקרוב צבי ים פצועים בבית החולים וצבי ים ירוקים נדירים בבריכות הגרעין. ככל שנחשוף את הציבור לעולמם של צבי הים ולמפגעים המסכנים אותם, לצד המאמצים המושקעים של רשות הטבע והגנים יחד עם מתנדבים לטיפול ואישוש האוכלוסיות בטבע, נוכל לרתום יחד את הציבור לשמירה על הצבים ועל סביבת המחייה שלהם לדורות הבאים".

המרכז הארצי להצלת צבי ים הוקם בשנת 1999 על ידי רשות הטבע והגנים, האמונה על הגנת חיות הבר בישראל במטרה לשקם ולהשיב לטבע צבי ים פגועים לאחר החלמה והתאוששות. מאז הקמתו, טופלו במרכז למעלה מאות רבות של פרטים, עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן צבים רכים, צבי ביצה ואף חמישה דולפינים. כ- 70% מהפרטים שטופלו במרכז שוחררו לים הפתוח. קישור לאתר של המרכז הארצי להצלת צבי הים ולהרשמה לביקור https://www.parks.org.il/reserve-park/sea-turtles

מקווה חצוב בסלע נמצא תחת רחבת הכותל – עדות למאורעות לפני כ-2,000 שנים

מקווה טהרה חצוב בסלע משלהי ימי בית המקדש השני, ובו סימני אפר המהווים עדות לחורבן הבית, התגלה בימים האחרונים בחפירות שמנהלות רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל מתחת לרחבת הכותל המערבי. זאת, כחלק מהמאמץ לחשיפת עברה המפואר של ירושלים.

צורת המקווה מלבנית, אורכו 3.05 מ', רוחבו 1.35 מ' וגובהו 1.85 מ'. הוא חצוב בסלע ודפנותיו מטויחים. בחלקו הדרומי נחשפו ארבע מדרגות חצובות אשר הובילו לתוכו. המתקן הקדום נחשף כאשר הוא חתום בשכבת החורבן של תקופת הבית השני – שכבה המתוארכת לשנת 70 לסה"נ.

בתוך שכבה זו, המכילה אפר שרוף המהווה עדות לחורבן, נתגלו כלי חרס רבים, וכלי אבן האופייניים לאוכלוסייה היהודית שחייתה בעיר ערב החורבן. החפירות תחת רחבת הכותל, בהן התגלה מקווה הטהרה, נמצאות בסמיכות למיקום בית המקדש השני ולשתיים מהכניסות המרכזיות אליו לפני כ-2,000 שנה – הגשר הגדול מצפון וקשת רובינסון מדרום, ובמרחב נתגלו עדויות נוספות המעידות על פעילות הקשורה בטהרה, כגון מקוואות, כלי אבן ועוד. חוקרי רשות העתיקות משערים, שמקווה הטהרה שימש את היהודים שחיו במרחב ואת עולי הרגל הרבים שפקדו את האזור ואת המקדש.

"יש לזכור שירושלים היתה עיר מקדש", מסביר ארי לוי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "ככזו, היבטים רבים של חיי היומיום הותאמו לעובדה הזו, והדבר מתבטא, במיוחד, בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה "פרצה טהרה בישראל". בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים מקוואות טהרה וכלים עשויים באבן, שרבים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר ובסביבותיה", אומר לוי. "הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בהכרה ההלכתית שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה בשל כך, אף ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובמחזוריות".

תיירות ונופש

IMTM עם שלל יעדים שיוצגו בתערוכה 3-4 פברואר

IMTM 2026- International Mediterranean Tourism Market שתתקיים ב-3–4 בפברואר 2026 ב-EXPO  תל-אביב, מציינת שנת מפנה בעולם התיירות הישראלי. עם חזרת השגרה לאחר המלחמה והתחדשות הקשרים הבינלאומיים, שלוש מדינות כבר אישרו באופן רשמי את השתתפותן הרשמית והקדימו לסגור את הביתנים הלאומיים שלהן: רומניה, אזרבייג'ן וקפריסין.

ישראל הפועלת בכל הזירות הבינלאומיות להחזרת התיירות וכן לקידום תיירות יוצאת מסיום המלחמה, כעת המדינות שאישרו את השתתפותן בתערוכת IMTM, הינן מדינות הנמצאות בשותפות עסקית-תיירותית ואסטרטגית עם מדינת ישראל. רומניה אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים בעשור האחרון, עם מאות אלפי מבקרים מדי שנה וקשר תיירותי ענף ויציב בין שתי המדינות; קפריסין – השכנה הקרובה והאהובה, המובילה את תחום חופשות המשפחות והחופשות הקצרות, ורואה בישראל שוק ליבה אסטרטגי; אזרבייג'ן- יעד מתפתח ומסקרן עבור הישראלים, בעל יחסים מדיניים וכלכליים עמוקים עם ישראל, אשר משקיע בשנים האחרונות בפיתוח תשתיות תיירות וקידום היכרות תרבותית.

הצטרפותן המוקדמת של מדינות אלו משקפת שילוב של שווקים מבוססים לצד שווקים צומחים, ומעידה על פוטנציאל רחב להרחבת מסלולי טיסות, פיתוח מוצרי תיירות חדשים וחידוש הזרימה הדו-כיוונית של תיירים.

גאורגיה-  יעד אהוב במיוחד על הקהל הישראלי בשנים האחרונות, המשלב טבע מרהיב, קולינריה, תרבות ואירוח חם, עם נגישות גבוהה וקשרים תיירותיים הולכים ומתרחבים בין המדינות;
סלובקיה – יעד אירופי מתפתח המציע חוויות טבע, ספא וערים היסטוריות, ורואה בישראל שוק בעל פוטנציאל משמעותי לצמיחה, לצד שיתופי פעולה תיירותיים מתהווים;
יוון-  מהיעדים המובילים והיציבים ביותר עבור הישראלים, עם תנועת תיירות רחבה לאורך כל השנה, קשרי תעופה ענפים ויחסים אסטרטגיים עמוקים ההופכים אותה לשותפה מרכזית בזירה התיירותית האזורית;
הונגריה – יעד עירוני ותרבותי פופולרי, בדגש על בודפשט, עם קהל ישראלי נאמן וקשרי תיירות ארוכי שנים הנשענים על קרבה היסטורית, כלכלית ותרבותית
זמביה-  יעד אקזוטי ומסקרן, המציע חוויות טבע ייחודיות ותיירות אקולוגית, ומסמן פתיחות לשיתופי פעולה עם ישראל כחלק מהעמקת הקשרים הכלכליים והמדיניים ופיתוח תיירות נכנסת ויוצאת כאחד.הצטרפותן המוקדמת של מדינות אלו משקפת שילוב של שווקים מבוססים לצד שווקים צומחים, ומעידה על פוטנציאל רחב להרחבת מסלולי טיסות, פיתוח מוצרי תיירות חדשים וחידוש הזרימה הדו-כיוונית של תיירים

דברי אייל שמואלי, מו״ל I.T.N ומיזמי התערוכה: "אנחנו רואים רצון אמיתי של העולם לשוב ולהתחבר לישראל. העובדה שמדינות כבר סוגרות השתתפות חודשים לפני פתיחת הרישום הרשמי, היא עדות לחשיבות האזורית של ישראל ולפוטנציאל הכלכלי והתרבותי הגלום בענף. זהו צעד ראשון ובטוח בדרך לשנת צמיחה משמעותית".

IMTM היא תערוכת התיירות הגדולה ביותר במזרח התיכון ותהווה השנה אירוע שיא של התעשייה המקומית. בתערוכה יוצגו יעדי התיירות המובילים לשנת 2026 לצד ביתנים בינלאומיים מרשימים, והיא תכלול מפגשי B2B , כנסים מקצועיים ותוכנית סוכנים מוזמנים שתביא לישראל מאות מקבלי החלטות מארגוני תיירות מרחבי העולם.

פורטל תיירות הנגב הפורח מרכז את כל המקומות השווים בצפון הנגב

לאחרונה הושק אתר התיירות החדש של "תיירות הנגב הפורח" –, פלטפורמה דיגיטלית מרכזית המציגה לראשונה חוויות התיירות בצפון הנגב במקום אחד: אטרקציות, קולינריה, לינה, טבע, יזמות מקומית ופעילויות למשפחות, זוגות וקבוצות.
האתר מציע ניווט קל ונגיש למאות נקודות עניין ברחבי המועצה האזורית בני שמעון שבצפון הנגב, ומאפשר לכל מבקר לבנות מסלול אישי בהתאם למיקום, לתחומי עניין ולסוג החוויה שהוא מחפש. בין התכנים: חוויות שטח, אירוח במדבר, סיורי טבע, אומנות ותרבות, עסקים מקומיים, מרכזי מבקרים וכתבות השראה על האנשים שמניעים את האזור.
בנוסף, האתר כולל מנגנון ייעודי להצטרפות עסקים – המאפשר לבעלי אטרקציות, חוות אירוח, מסעדות ויזמים מקומיים להציג את פעילותם ולהיחשף לקהלים חדשים מהארץ ומהעולם.
מותג ואתר "תיירות הנגב הפורח" הוקם מתוך מטרה לחזק את מרחב הצפון הנגב כיעד תיירותי מוביל, לקדם את החוסן הכלכלי של היישובים ולהנגיש למבקרים את העושר האדיר שמציע האזור – החל מהנגב המערבי וצפון הנגב, דרך אזורי הבשור והעוטף, ועד מרחבי המדבר. האתר זמין בקישור https://negevtime.co.il
אלון קוברסקי, מנהל פיתוח עסקי בבני שמעון ייזום ופיתוח: "השקת NegevTime היא צעד משמעותי בחיזוק אזור המועצה האזורית בני שמעון כמוקד תיירות מתפתח. האתר מאפשר לחשוף לעולם את העסקים, האנשים והנופים של צפון הנגב בצורה מרוכזת, נגישה ומקצועית. זהו כלי חדש שמחבר בין המבקרים לבין הקהילה המקומית, ותורם באופן ישיר לצמיחה הכלכלית של היישובים ולפיתוח ענף התיירות כולו".
ראש המועצה האזורית בני שמעון, ניר זמיר: "הנגב עובר תקופה מאתגרת, והחוסן הכלכלי של היישובים חשוב היום יותר מאי פעם. האתר NegevTime הוא נדבך משמעותי במאמץ שלנו לחזק את הכלכלה המקומית, לעודד יזמות ולפתוח הזדמנויות חדשות לתושבים ולעסקים אחרי המלחמה. צפון הנגב הוא בית של קהילה חזקה, יצירתית ומלאת עשייה, והפלטפורמה החדשה מביאה את כל זה לידי ביטוי ומנגישה אותו למבקרים מהארץ ומהעולם".

רשת ישראל קנדה מלונות עם The George תל אביב בקולקציית הפרמיום

רשת ישראל קנדה מלונות שמחה להודיע כי מלוןThe George  בתל אביב מתווסף לקולקציית הפרמיום של הרשת לצד גלי כנרת. מלון The George היוקרתי הינו המלון העסקי המפואר בישראל, הוקם בהשקעה של כחצי מיליארד ₪ .

The George ממוקם בלב תל אביב, המלון מציע עיצוב מודרני ומוקפד, מעוטר במגוון רחב של יצירות אומנות. החדרים מרווחים עם נוף מרהיב, מרכז וולנס הכולל טיפולים מיוחדים בחדרים פרטיים, סאונה וטיפולי פנים וגוף , שיעורי פילאטיס , אימונים פרטיים עוד.

האורחים ייהנו משירותים ברמה הגבוהה ביותר, כולל מסעדת גורמה, roof top עם נוף לים, ובריכת אינפיניטי על הגג המאפשרת חוויה ייחודית של רגיעה ופינוק שירותי קונסיירז׳ 24/7 המסייעים בהזמנות למסעדות אירועים והופעות בתל אביב וכדו׳, מרכז לכנסים עסקיים ואירועים פרטיים ועוד .

במתחם האירוח ניתן למצוא גם מועדון חברים אקסקלוסיבי המקנה לחבריו חללי עבודה , עולם תרבות עשיר, מתחם כושר ספא ועוד .

ראובן אלקס, מנכ״ל ושותף ברשת ישראל קנדה מלונות: ״ אנו שמחים וגאים לצרף את

The George לקולקציית מלונות היוקרה ברשת, הצטרפותו של מלון The George בתל אביב לרשת מלונות ישראל קנדה היא מהלך טבעי במסגרת האסטרטגיה שלנו לחזק את הנוכחות במלונאות האורבנית – יוקרתית בישראל. מדובר במלון בעל אופי ייחודי, סטנדרט גבוה וחיבור מדויק ל DNA  של הרשת . אנו מאמינים שהשילוב בין הייחודיות של The George לבין היכולות התפעוליות והניהוליות של ישראל קנדה ייצור ערך משמעותי לאורחים ולמותג כאחד".

עם הצטרפות מלון The George לרשת ישראל קנדה מלונות , תמנה הרשת 38 מלונות ברחבי הארץ ומעבר לים עם כ- 4000 חדרים . הרשת מציעה מגוון רחב של מלונות באזורים שונים, חלקם בבעלותה המלאה או חלקית וחלקם בהסכמי ניהול. לרשת מלונות יוקרה, מלונות בוטיק, ומלונות משפחתיים, כל אחד מהם מציע חוויות ייחודיות ושירותים מותאמים לאורחים. המלונות ברשת מתמקדים באיכות השירות, בעיצוב מודרני ובחוויות ייחודיות לאורחים.

מגדל דוד, מוזיאון ירושלים עם קטע חומה מרשים מחומת ירושלים מתקופת החשמונאים

בימים האחרונים הושלמה חשיפתו של קטע מרשים מחומת ירושלים מתקופת החשמונאים (המקבים), שנבנתה בסוף המאה ה־2 לפסה"נ. הביצור התגלה בשטח מגדל דוד, סמוך למצודה, בתוך המתחם ההיסטורי הידוע בשם הקישלה. קטע חומה זה, שנחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, הוא מהשלמים והארוכים ביותר שהתגלו בירושלים עד כה. החומה נחשפה במסגרת עבודות להקמת האגף חדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות ע"ש שוליך, שימוקם במתחם הקישלה במגדל דוד מוזיאון ירושלים.

לדברי ד"ר עמית ראם וד"ר מריון זינדל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "הקטע החדש שנחשף, המוכר במקורות ההיסטוריים בשם "החומה הראשונה", מרשים במיוחד במידותיו ומידת השתמרותו. אורכו עולה על 40 מטרים, ורוחבו כ־5 מטרים. החומה בנויה בקפדנות מאבנים גדולות וכבדות, בעלות סיתות אופייני לתקופה. במקור התנשאה החומה לגובה של יותר מעשרה מטרים, אך כיום נותר ממנה רק גדם. בתקופת הבית השני הקיפה החומה החשמונאית גם את הר ציון, וקטעים ממנה נחשפו בהר ציון, בעיר דוד, בחצר מצודת דוד ולאורך החזית החיצונית של החומה המערבית של העיר העתיקה".

דברי ימי החומה האדירה מתוארים בהרחבה במקורות ההיסטוריים. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן המאה ה-1 לסה"נ, מפרט את מהלכה ואת שעריה, וטוען כי הייתה "בלתי ניתנת לכיבוש" וכי ניצבו לאורכה 60 מגדלים. "בחומה הזו יש הרבה יותר ממה שנראה לעין", אומרים ד"ר ראם וד"ר זינדל. "ניכר שהיא נהרסה באופן שיטתי עד היסוד. זהו הרס מתוכנן – לא תוצאה של שיני הזמן או פגיעה אקראית, אלא פעולה מכוונת. הדבר מעלה שאלות ביחס לאחראי על  הרס החומה".

לכך, אומרים החוקרים, ייתכנו שני הסברים עיקריים: אפשרות אחת, היא פירוק של החומה בידי החשמונאים עצמם, כחלק מהסכם עם אנטיוכוס השביעי סידטס. אנטיוכוס זה – מיורשי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, המוכר מאירועי חנוכה, צר על ירושלים בשנים 132-134 לפנה"ס בניסיון לכבוש אותה. על פי יוסף בן מתתיהו, כמענה למצור,המנהיג החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון השיג הסכם שלום עם סידטס בעזרת אוצרות שהוציא מקברו של דוד המלך. בהסכם שביתת הנשק, דרש סידטס כי ירושלים תפרק את ביצוריה כתנאי להסרת המצור, וייתכן שהרס החומה שנחשף הוא שריד לאותו הסכם.

לחלופין, ייתכן שהמלך הורדוס, שביקש לבדל את שלטונו מזה של המלכים החשמונאים, הרס במתכוון את מפעלי הבנייה שלהם, לרבות החומה האדירה, כאמירה פוליטית: "תמו ימי המלכים החשמונאים, ואני הוא מחליפם." הריסה שיטתית של החומה, יכולה להתיישב עם מדיניות זו.

עדות חומרית מרשימה למאבקים בין יוחנן הורקנוס החשמונאי לאנטיוכוס סידטס נתגלתה סמוך מאוד לקטע החדש שנחשף. בחפירות שנוהלו בשנות ה־80 למרגלות "החומה הראשונה" גילו רנה סיון וגיורא סולר מצבור גדול של מאות אבני בליסטראות, ראשי חיצים, אבני קלע וקלעי עופרת המתוארכים לתקופה ההלניסטית. החוקרים זיהו בהם עדות ברורה למצור של אנטיוכוס השביעי. כלי המשחית הכבדים שהומטרו על העיר לא הצליחו לחדור את החומה האדירה ונפלו למרגלותיה. חלקם מוצגים כיום בתערוכה חדשה במגדל דוד – מוזיאון ירושלים.

לדברי אילת ליבר, מנכ"לית מגדל דוד מוזיאון ירושלים: "החפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות נוהלה כהכנה ליצירת האגף החדש ע"ש שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות של מגדל דוד מוזיאון ירושלים. אנחנו מחויבים לשימור הממצא המרשים והייחודי הזה, ולאפשר לציבור הרחב לחוות נקודת מפגש מוחשית עם עברה רב־השנים של ירושלים. באגף החדש, יעמדו המבקרים על רצפה שקופה שמעל אבנים עתיקות אלו, ויחד עם פרשנויות של אמנים בני זמננו, יהווה האגף חיבור חדש להיסטוריה ולמורשת העתיקה של העיר".

קרן שוליך הפועלת בטורונטו, קנדה, תומכת בארגונים, יוזמות או אינדיבידואלים מצטיינים התורמים לשיפור איכות החיים של ישראלים וקנדים. הקרן הוקמה על ידי סימור שוליך, מהפילנתרופים הבולטים בקנדה וחבר מסדר קנדה – אות הכבוד האזרחי הגבוה במדינה. הקרן היא מהגדולות בקנדה, לאחר שהקדישה למעלה מ־500 מיליון דולר למטרות פילנתרופיות. קרן שוליך תומכת בגאווה באמנות ובתרבות בשתי המדינות.

משרד התיירות עם סיכום פעילות שנת 2025

על רקע מציאות ביטחונית מאתגרת, שנת 2025 תסתיים עם 1.3 מיליון תיירים. על רקע הפחתת אזהרות מסע וחידוש קווי תעופה, במשרד התיירות אופטימיים לגבי שנת 2026 וזאת כפי שעולה מקשר שמקיים המשרד עם סוכנים וגורמי תיירות בכירים בשווקים הפוטנציאליים של ישראל.

בשנת 2025 המשרד השקיע מאמצים משולבים הן בעידוד התיירות הנכנסת והן בחיזוק תיירות הפנים. במקביל, הוביל המשרד השקעות נרחבות בתשתיות, קידם רפורמות תכנוניות משמעותיות, והעמיק את התמיכה ביזמים ובבתי עסק תיירותיים ברחבי הארץ.

סיכום שנה במספרים

בשנת 2025 ביקרו בישראל כ-1.3 מיליון תיירים. שלוש מדינות המקור המרכזיות היו ארצות הברית עם 400 אלף תיירים, צרפת עם 159 אלף ובריטניה עם 95 אלף. יחד הן מהוות כ-55% מסך התיירות הנכנסת לישראל. אחריהן ברשימה: רוסיה (64 אלף), גרמניה (38 אלף), אוקראינה (31 אלף), קנדה (28 אלף) ורומניה (27 אלף).

לצד הנתונים של התיירות הנכנסת, תיירות הפנים המשיכה להוות עוגן מרכזי. עד סוף הרבעון שלישי של השנה נרשמו למעלה מ-13 מיליון לינות של ישראלים בבתי מלון ברחבי הארץ, נתון המשקף יציבות בביקוש.

סקר שביצע המשרד בקרב אלפי תיירים במחצית הראשונה של 2025 מצביע על שינויים בזהות המבקרים ובמאפייני הביקור, בעקבות המלחמה. 51% מהתיירים הגדירו את עצמם יהודים (לעומת 66% בסקר שנעשה בשנת 2024), ואילו שיעור הצליינים עלה מ-5% בשנת 2024 ל-9% במחצית הראשונה של 2025. ההוצאה הממוצעת לתייר עצמאי עלתה ל-1,622 דולר, לעומת 1,427$ בשנת 2024 (לא כולל טיסות), ומשך השהייה עמד על 9.3 לילות, לעומת 11.4 בשנה שעברה. הסיבות המרכזיות לביקור היו ביקור קרובים וידידים (45%, לא השתנה ביחס לשנה שעברה), עסקים (12% לעומת 9% בשנה שעברה), ונופש (14% בדומה לשנה שעברה). שביעות הרצון מהביקור הייתה גבוהה במיוחד – 88% הביעו שביעות רצון גבוהה, ו-83% ציינו כי ימליצו על ישראל כיעד לביקור.

ביולי השנה, סיים משרד התיירות את ניהול מבצע הפינוי של התושבים מאזורי העימות במלחמת "חרבות ברזל". במשך קרוב לשנתיים שיכן המשרד מעל 125 אלף תושבים בכ-670 מקומות לינה, תוך מתן מענה מלא לצרכיהם הפיזיים. מהלך זה לא רק תרם לביטחון העורף, אלא הציל את ענף המלונאות מקריסה, שמר על אלפי מקומות עבודה, כתוצאה מתשלום של כ-7 מיליארד ₪ לבתי המלון עבור אירוח המפונים. כמו כן, מבצע הפינוי חסך למדינה כ-7 מיליארד ₪ שהוא הפער בין התעריף ששולם למלונות לבין תעריף מענק האכלוס שיזם השר חיים כץ.

במהלך השנה הוביל המשרד יחד עם מינהל התכנון מהפכה תכנונית המאפשרת עד 49% תוספת מגורים בשטחי ייעוד מלונאי, בכפוף לתנאים. הרפורמה נועדה להבטיח כדאיות כלכלית ליזמים, תוך שמירה על ייעוד הקרקע למלונאות והגנה על ערכי הטבע והנוף.

"המגדלור" – יחידה חדשה ליזמות והסרת חסמים

המשרד הקים השנה את "המגדלור" – יחידת ליווי ליזמים בשיטת "One Stop Shop". היחידה מלווה פרויקטים מלונאיים משלב התכנון ועד קבלת כל האישורים הרגולטוריים, ומספקת שירותים דיגיטליים, תיאום בין-משרדי וסיוע פרואקטיבי להסרת חסמים. היחידה מעניקה מענה ליזמים חדשים וגם לשחקנים ותיקים בענף, ומבטאת את מחויבות המשרד לפיתוח מהיר של תשתיות, חיזוק אמון השוק.

בחודש נובמבר התקיים לראשונה "חודש התיירות הישראלית", שנועדה לעודד תיירות פנים בין עונות השיא. כ-85 אלף ישראלים השתתפו במאות פעילויות, מופעים וסיורים ב-18 ₪ לצד עשרות פעילויות חינמיות. מאות עסקים תיירותיים הצטרפו והציעו הטבות ייעודיות, ויצרו יחד רצף רחב של פעילות תיירותית בכל הארץ. בכל סוף שבוע, בין רביעי לשבת, התמקדה הפעילות באזור אחר בארץ, מירושלים והצפון ועד תל אביב והנגב המערבי. ההיענות הגבוהה והמשובים החיוביים הביאו את המשרד להתחיל בהכנות לחודש תיירות נוסף ב-2026.

במטרה לשקם את מקומות הלינה שאירחו מפונים לאורך תקופה ארוכה, השיג המשרד, בהובלת השר, 175 מיליון ₪ לשיפוץ מקומות לינה שניזוקו מהשהות הממושכת. זאת, מתוך מטרה להחזירם לפעילות תיירותית תקינה.

המשרד אישר השנה מענקים ליזמים בסכום של למעלה מ-180 מיליון ₪ להקמת 2,050 חדרי מלון חדשים. נוהל עידוד השקעות זה, נועד להרחיב את ההיצע ולעודד תחרות.

המשרד אישר השנה תקציב של כ-174 מיליון ₪ (כולל תקציב שהוסט משנים קודמות) לעשרות פרויקטים של תשתיות תיירות ציבוריות שהגישו רשויות מקומיות להקמה בתחומן.

בנוסף לפעילות השוטפת, בשנת 2026 יעמיק המשרד את פעילותו בתחום הבינה המלאכותית ויוביל הקמת קהילת חדשנות טכנולוגית בתיירות. הפלטפורמה תחבר בין יזמים טכנולוגיים וחברות סטארט-אפ לבין חברות תיירות שמעוניינות בפתרונות טכנולוגיים.

רשות שדות התעופה עם סיכום 9 חודשים בשנת 2025

התעופה הישראלית חוזרת לגובה: צמיחה חדה בתנועת הנוסעים וחיזוק היציבות הכלכלית. רשות שדות התעופה מסכמת את חודשי הפעילות, ינואר–ספטמבר 2025: בעלייה של 26% בתנועת הנוסעים, גידול של 25% בהכנסות וניהול אחראי בתקופה ביטחונית מורכבת.

רשות שדות התעופה מפרסמת את סיכום נתוני הפעילות לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025, מהם עולה כי ענף התעופה האזרחית בישראל נמצא במגמת התאוששות וצמיחה, חרף האתגרים הביטחוניים והכלכליים שנלוו לשנה החולפת.

התעבורה האווירית: חזרה ברורה למסלול צמיחה: בחודשים ינואר–ספטמבר 2025 נרשמה עלייה של כ-26% בתנועת הנוסעים הבינלאומית, עם כ-13.7 מיליון נוסעים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול משקף התרחבות הדרגתית של פעילות חברות התעופה, חזרת קווים בינלאומיים והתגברות הביקוש לטיסות מישראל ואליה.

פעילות תפעולית יציבה בכל זרועות הרשות: לצד הגידול בתנועת הנוסעים, נשמרה יציבות בתנועת המטוסים, בטיסות הפנים-ארציות ובפעילות המטענים האוויריים. הרשות המשיכה להפעיל את כלל מתקניה תוך שמירה על רמות בטיחות, ביטחון ושירות גבוהות, גם בתנאי עומס ושינויים תפעוליים.

נתונים פיננסיים: צמיחה אחראית וחוסן כלכלי: במישור הכלכלי נרשמה עלייה של כ-25% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה, לצד תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת בסך של כ-217 מיליון ש״ח. הרשות פועלת תוך שמירה על איתנות פיננסית, עמידה באמות מידה מחמירות וניהול חוב זהיר, המאפשר המשך השקעה בתשתיות גם בתקופה מאתגרת.

מבט קדימה: מוכנות לצמיחה והמשך פיתוח: הרשות ממשיכה בהיערכות להמשך התרחבות הפעילות האווירית, בדגש על פיתוח תשתיות, שיפור חוויית הנוסע, חיזוק הקישוריות הבינלאומית ושמירה על סטנדרטים גבוהים של ביטחון ובטיחות.

תעופה ושייט

בריטניה תחל לאכוף את אישור הנסיעה האלקטרוני (ETA) מ-25 בפברואר 2026

מ-25 בפברואר 2026, מבקרים הנוסעים לבריטניה ואינם נדרשים כעת לאשרת כניסה לשהות קצרה, פחות מחצי שנה, יידרשו להשיג אישור נסיעה אלקטרוני (ETA). הדבר כולל גם מבקרים ישראלים בעלי דרכון ישראלי. מבקרים שלא ישיגו את האישור הנדרש או אשרת כניסה, לא יוכלו לנסוע באופן חוקי לבריטניה. הדבר כולל גם את אלו שעוברים דרך בריטניה, למעט אלו שעוברים דרך שדות התעופה הית'רו או מנצ'סטר ואינם עוברים דרך בקרת הדרכונים של בריטניה.

החלת השימוש בבריטניה באישור נסיעה אלקטרוני תואם את הגישה של מדינות רבות שנקטו צעדים דומים לשימוש באמצעים דיגיטליים לביקורת גבולות וביטחונם, לרבות ישראל וארצות הברית.

הגשת בקשה ל-ETA היא מהירה, פשוטה, ועולה רק 16 לירות שטרלינג, (כ-69 שקלים בלבד). רוב הבקשות מקבלות מענה אוטומטי עם החלטה בנושא בתוך דקות ספורות בלבד, אם כי מומלץ להגיש את הבקשה לפחות שלושה ימי עבודה לפני הנסיעה. אלו שבכוונתם לשהות יותר מחצי שנה, עדיין נדרשים להוציא אשרת כניסה (ויזה).

הנוסעים מוזמנים למצוא פרטים נוספים ולהגיש בקשה לאישור הנסיעה האלקטרוני בכתובת www.gov.uk/eta,  או באפליקציית ETA של בריטניה.

האישור מאפשר נסיעות מרובות לבריטניה, כולן של שהייה הקצרה מחצי שנה בכל פעם, במשך שנתיים או עד שתוקף הדרכון הרלוונטי פג – המוקדם מביניהם.

המבקרים חייבים להשתמש באותו הדרכון שבו השתמשו בבקשת ה-ETA שהגישו. בעלי אזרחות כפולה בריטית או אירית לא יידרשו להוציא אישור נסיעה אלקטרוני, אבל מומלץ מאוד להצטייד מראש בדרכון בריטי או אירי בעל תוקף, או בתעודת זכאות, כדי שלא תימנע מהם עלייה לטיסה.

אייר חיפה עם סיכום שנת פעילות ראשונה ו-250 אלף נוסעים בתפוסה של 78%

אייר חיפה, חברת התעופה של הצפון, מציינת שנה להשקת פעילותה מנמל התעופה חיפה, עם צמיחה מהירה, ביקושים גבוהים ותנופה חדשה לתעופה מהצפון. במהלך שנת הפעילות הראשונה הטיסה אייר חיפה כ-250,000 נוסעים בכלל הטיסות של החברה, בתפוסה ממוצעת של 78%, ליעדים אילת, לרנקה, פאפוס, אתונה ורודוס.

בחודש שעבר נחת בחיפה, בטיסה ישירה מטולוז, המטוס החמישי החדש של החברה, כחלק מהתוכנית להכפלת פעילותה בשנת 2026. במהלך השנה החולפת נשברו שיאי התנועה בנמל התעופה חיפה הודות לפעילות החברה. במקביל, התשתיות בנמל שודרגו באופן משמעותי: רחבת העלייה והירידה מהמטוסים מחוץ לטרמינל שופצה מן היסוד, נפתחה חנות דיוטי פרי ושודרגה המסעדה בטרמינל. לצד זאת, זמני הפעילות של הנמל הורחבו בהדרגה וכיום הנמל פעיל עד השעה 22:00 למעט ימי שישי.

ברבעון הראשון של 2026 צפויה אייר חיפה להגדיל את צי המטוסים לשישה מטוסים ולפתוח קווים חדשים, בהם קו עונתי לסופיה, בולגריה, ויעדים נוספים שיוכרזו בהמשך. על רקע הגידול הצפוי, מתוכנן פיתוח נוסף של נמל התעופה חיפה ע"י רש"ת עם הכשרה של חניון מסודר ענק עם כ-900 מקומות חניה והוספת עמדות לבידוק עצמי כדי להבטיח המשך שירות איכותי וזמני בידוק של דקות בודדות גם תחת היקף פעילות מוגדל. מהלכים אלה מתקיימים בתמיכת רש"ת, רת"א ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והשרה תא"ל (במיל') מירי רגב, כחלק ממדיניות לחיזוק התעופה מהצפון ופיתוח נמל התעופה חיפה.

גונן אוסישקין, מנכ"ל אייר חיפה: "לפני שנה החלה אייר חיפה את פעילותה מנמל התעופה חיפה, מתוך רצון לתת מענה לתושבי הצפון לטוס קרוב, פשוט ונוח. השנה הראשונה מחיפה מוכיחה שהבחירה בטיסה מהצפון הפכה עבור רבים לבחירה טבעית, עם ביקושים גבוהים ותפוסה עקבית. ההתקדמות הזו מתאפשרת בזכות אנשי אייר חיפה והשותפים הרבים לאורך הדרך, ואנחנו ממשיכים מכאן לצמוח, להרחבת צי המטוסים והיעדים ולחיזוק חיפה כשער תעופה משמעותי נוסף של ישראל."

כל כרטיסי הטיסה של אייר חיפה הם מסוג Flex  הכוללים אפשרות לשינוי או ביטול (בתמורה לקרדיט עתידי) עד 24 שעות לפני ההמראה, תיק יד ללא תשלום, ואפשרות להוסיף טרולי, מזוודה או הושבה מראש לפי הצורך.

סאן דור מקבוצת אל על עם לוח טיסות לקיץ וקווים חדשים לנאפולי וזלצבורג

סאן דור מקבוצת אל על נערכת לעונת הקיץ עם 19 יעדי נופש במרחק טיסה קצר ובמחירים אטרקטיביים. במסגרת לוח הטיסות שיחל לפעול בסוף חודש מרץ, החברה מחדשת את מפת היעדים ומשיקה קווים לשני יעדים חדשים ומבוקשים במחירי השקה – נאפולי שבדרום איטליה החל מ-299$, וזלצבורג שבאוסטריה החל מ-349$, עבור כרטיס הלוך חזור מסוג Lite הכולל טרולי ותיק גב.

הלו"ז החדש נבנה כדי להציע מגוון רחב של אפשרויות לקהל הישראלי – החל מחופשת בטן גב באיי יוון וקפריסין, דרך טיולים אורבניים, אוכל טוב  ועד טבע עוצר נשימה באירופה, והכל במרחק של שעות טיסה בודדות.

לצד היעדים החדשים, סאן דור תפעיל טיסות למגוון היעדים בינהם איי יוון – רודוס, כרתים, מיקונוס, לפקדה, קפלוניה, סנטוריני וסלוניקי, קפריסין – לרנקה ופאפוס, גיאורגיה – טביליסי ובאטומי, ומבחר יעדים במזרח אירופה והבלקן – בלגרד שבסרביה, טירנה שבאלבניה, טיווט שבמונטנגרו, קרקוב וורשה שבפולין וקישנב במולדובה.

גל גרשון, מנכ"ל סאן דור מקבוצת אל על: "אנחנו שמחים לפתוח את עונת הקיץ עם לוח טיסות מגוון שמתאים בדיוק להעדפות של התייר הישראלי – יעדים קרובים, אטרקטיביים ובמחירים נוחים. בקיץ הקרוב אנחנו נטוס לנאפולי וזלצבורג, שני יעדים נפלאים לטיולי משפחות, לצד היעדים הקלאסיים שלנו באגן הים התיכון ויעדי הבלקן שהפכו להיט בשנה האחרונה כמו מונטנגרו ואלבניה. מגוון היעדים יאפשר לכלל הלקוחות לצאת לחופשה המועדפת עליהן במרחק טיסה קצר".

סיכום נתוני שנת 2025 בתעופה האזרחית ובמעברי הגבול בישראל

על פי נתוני רשות שדות התעופה, במהלך שנת 2025 חזרו לפעול בישראל כ -60 חברות תעופה בינלאומיות. בסך הכול נרשמו כ -18.6 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות, כ -832 אלף נוסעים בטיסות פנים ארציות, וכ -5.25 מיליון נוסעים במעברי הגבול היבשתיים.

נמל התעופה בן גוריון ממשיך להוביל את מגמת ההתאוששות של ענף התעופה בישראל.

בשנת 2025 עברו בנמל כ-18.4 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות, עלייה של כ-33% לעומת שנת 2024. תנועת המטוסים הסתכמה בכ- 134 אלף טיסות, גידול של כ-32% בהשוואה לשנה החולפת. הביקוש לטיסות נמצא במגמת עלייה ברורה, וכיום פועלות בנתב״ג כ-60 חברות תעופה בינלאומיות.

על פי התחזיות, בשנת 2026 צפויה תנועת הנוסעים הבינלאומית בנמל להגיע לכ-22 מיליון נוסעים.

חברות התעופה הישראליות ממשיכות להוביל את נתח הפעילות בנמל התעופה בן גוריון: אל על -במקום הראשון עם כ-38% מנתח הפעילות | ישראייר – במקום השני | ארקיע – במקום השלישי. שלוש החברות הישראליות יחד מהוות כ-58% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג. אחריהן מדורגת וויז אייר ההונגרית במקום הרביעי.

היעדים הבולטים ביותר בקרב הנוסעים בשנת 2025 היו: יוון – כ-2.2 מיליון נוסעים | ארצות הברית – כ-1.6 מיליון נוסעים | איחוד האמירויות – כ-1.5 מיליון נוסעים | איטליה – כ-1.2 מיליון נוסעים | קפריסין – כ-1.2 מיליון נוסעים.

נמל התעופה הבינלאומי חיפה רשם גידול משמעותי בפעילות, בין היתר עם כניסתה של חברת אייר חיפה לפעילות מלאה. בשנת 2025 עברו בנמל 280,757 נוסעים, מהם כ-198 אלף בטיסות בינלאומיות וכ-82 אלף בטיסות פנים ארציות.

נמל התעופה רמון רשם בשנת 2025 גידול של כ-13% בתנועת הנוסעים, עם כ-750 אלף נוסעים בסך הכול. מתוכם כ-742 אלף נוסעים בטיסות פנים-ארציות וכ-7,500 נוסעים בטיסות בינלאומיות.

במעברי הגבול שבניהול רשות שדות התעופה עברו בשנת 2025 כ-5.25 מיליון נוסעים. גידול של כ-13.5% לעומת השנה הקודמת. פירוט עיקרי: מעבר יצחק רבין – כ-1.93 מיליון נוסעים (גידול של 19%) | מעבר בגין-טאבה – כ-960 אלף נוסעים (גידול של 56%) | מעבר אלנבי – כ-1.87 מיליון נוסעים (קיטון של 6%) | מעבר נהר הירדן – כ-495 אלף נוסעים (גידול של 24%)

רשות שדות התעופה מצויה בעיצומה של תנופת פיתוח רחבת היקף, והגישה לאישור הממשלה תוכנית בהיקף של כ־7.9 מיליארד ש״ח לשדרוג והרחבת נמלי התעופה ומעברי הגבול. מטרת התוכנית היא להיערך לגידול המתמשך בתנועת הנוסעים, לשפר את חוויית השירות, ולחזק את רמות הבטיחות, היעילות והחוסן של מערך התעופה בישראל.

עשר קווי התעופה עם מספר הנוסעים הגבוה ביותר בעולם בשנת 2025

תשעה מתוך עשרת הקווים העמוסים ביותר הם קווים פנימיים במזרח ובאסיה-פסיפיק, בעיקר בדרום קוריאה, יפן, וייטנאם וסין. 3 מהקווים העמוסים ביותר מקשרים את נ.ת טוקיו האנדה עם ערים אחרות ביפן.

הקו בין ג’דה לריאד, בסעודיה, מדגים את הגידול העצום בביקוש לטיסות פנימיות במדינה שמפתחת תשתיות תחבורה ועסקים במהירות.

מלבורן-סידני הוא הקו היחיד מחוץ לאסיה שמופיע בטופ-10, מה שמראה את הביקוש הגבוה לתנועה בין הערים הגדולות באוסטרליה.

רשימה זו מבוססת בעיקר על מספר מושבים מתוזמנים בשני הכיוונים במשך שנה, שהוא אינדיקטור טוב לעומס הנוסעים בפועל.

1. ג׳ג׳ו – סיאול גימפו (דרום קוריאה): זהו קו התעופה העמוס ביותר בעולם גם ב-2025, עם כ-14.4 מיליון מושבים בשנה. הקו מחבר בין אי נופש פופולרי לבירה, ופועל בתדירות כמעט רציפה לאורך היום.
2. סאפורו (CTS) – טוקיו האנדה (HND), יפן: כ-12.1 מיליון מושבים. קו מרכזי בין צפון יפן למטרופולין טוקיו, משמש גם עסקים וגם תיירות.
3. פוקואוקה – טוקיו האנדה, יפן: עם כ-11.5 מיליון מושבים, זהו אחד הקווים החשובים ביפן, המחליף בפועל רכבות מהירות למרחקים ארוכים.
4. האנוי – הו צ׳י מין סיטי (וייטנאם): כ-11.1 מיליון מושבים בשנה. הקו המרכזי המחבר בין צפון לדרום המדינה, עם ביקוש חזק מצד תיירות ועסקים.
5. ג׳דה – ריאד (ערב הסעודית): כ-9.8 מיליון מושבים. הקו הפנימי העמוס ביותר במזרח התיכון, נהנה מגידול חד בנסיעות עבודה, ממשל ודת.
6. מלבורן – סידני (אוסטרליה): כ-9 מיליון מושבים. זהו הקו העמוס ביותר מחוץ לאסיה, ומהווה ציר תחבורה מרכזי בין שתי הערים הגדולות במדינה.
7. טוקיו האנדה – אוקינאווה נהה, יפן: כ-8 מיליון מושבים. קו תיירותי מובהק המחבר את יפן היבשתית עם אזור נופש טרופי.
8. מומבאי – דלהי (הודו): כ-7.6 מיליון מושבים. קו הדגל של התעופה ההודית, עם תדירות גבוהה במיוחד של חברות לואו־קוסט וסדירות.
9. בייג׳ינג – שנגחאי הונגצ׳יאו (סין): כ-7.45 מיליון מושבים. אחד הקווים העסקיים החשובים בעולם, למרות תחרות חזקה של רכבות מהירות.
10. שנגחאי הונגצ׳יאו – שנג'ן (סין): כ-7.1 מיליון מושבים. קו מרכזי המחבר בין שני מוקדי הייטק וכלכלה מהגדולים בסין.

עשר הקווים הבינלאומיים העמוסים ביותר בעולם בשנת 2025

מרבית הקווים הבינלאומיים העמוסים ביותר נמצאים באסיה-פסיפיק ומזרח התיכון והם מייצגים הן טיסות עסקים וגם תיירות. • הקו היחיד בין אזורי יבשות משמעותיים (צפון אמריקה–אירופה) שנשאר ברשימה הוא ניו יורק ↔ לונדון.

1. הונג קונג ↔ טאיפיי (Hong Kong – Taipei)שדות תעופה: נמל התעופה הבין-לאומי של הונג קונג (HKG) ↔ נמל התעופה טאייפה טאואן טאנסן/ Taoyuan (TPE) זה הקו הבינלאומי העמוס ביותר בעולם בשנת 2025 עם כ-6.8 מיליון מושבים.
2. קהיר ↔ ג’דה (Cairo – Jeddah) שדות תעופה: נמל התעופה הבין-לאומי של קהיר (CAI) ↔ נמל התעופה הבין-לאומי של ג’דה (JED)• הקו השני הבינלאומי העמוס בעולם בזכות קשרי עסקים, תיירות ונסיעות דתיות.
3. קואלה לומפור ↔ סינגפור (Kuala Lumpur – Singapore) שדות תעופה: קואלה לומפור (KUL) ↔ סינגפור צ’אנגי (SIN) קשר מרכזי בדרום-מזרח אסיה עם כמות גדולה של מושבים בשנה.
4. סיאול אינצ’און ↔ טוקיו נאריטה (Seoul Incheon – Tokyo Narita) שדות תעופה: סיאול אינצ’און (ICN) ↔ טוקיו נאריטה (NRT) אחד הקווים החשובים בין שתי ערי המטרופולין הגדולות באסיה.
5. סיאול אינצ’און ↔ אוסקה קנזאי (Seoul Incheon – Osaka Kansai) שדות תעופה: סיאול אינצ’און (ICN) ↔ אוסקה קנזאי (KIX)קו בינלאומי חזק במחוזות יפן-קוריאה.
6. ג’קרטה ↔ סינגפור (Jakarta – Singapore) שדות תעופה: ג’קרטה סוקארנו-האטה (CGK) ↔ סינגפור צ’אנגי (SIN)נתיב חשוב לתיירות ועסקים בין אינדונזיה לסינגפור.
7. דובאי ↔ ריאד (Dubai – Riyadh) שדות תעופה: דובאי הבינלאומי (DXB) ↔ ריאד (RUH) קו בינלאומי בולט במזרח התיכון עם ביקוש גבוה.
8. בנגקוק ↔ הונג קונג (Bangkok – Hong Kong) שדות תעופה: בנגקוק סואן נאם (BKK) ↔ הונג קונג הבין-לאומי (HKG)אחד הקווים הדרומ-אסייתיים העמוסים ביותר בשנת 2025.
9. טוקיו נאריטה ↔ טאיפיי (Tokyo Narita – Taipei). שדות תעופה: טוקיו נאריטה (NRT) ↔ טאיפיי טאויאן (TPE)קשר חשוב נוסף בין יפן לטייוואן.
10. ניו יורק (JFK) ↔ לונדון הית’רו (New York JFK – London Heathrow) שדות תעופה: ניו יורק ג’ון אף קנדי (JFK) ↔ לונדון הית’רו (LHR) זה הקו הבין-יבשתי העמוס ביותר בין צפון אמריקה לאירופה בשנת 2025, עם ~4 מיליון מושבים.

קבוצת אל על מציגה לו"ז קיץ רחב

חברת אל על הודיעה על לוח טיסות הקיץ הקרוב, הכולל תוספת טיסות משמעותית ליעדים המבוקשים ביותר. לראשונה בתולדותיה, אל על תפעיל 55 טיסות שבועיות ליעדיה בצפון אמריקה, היקף הפעילות הגדול ביותר אי פעם. במסגרת התעצמות זו, החברה תתגבר את לוח הטיסות לניו יורק (JFK ו-EWR) עם תוספת של שלוש טיסות שבועיות, כך שיפעלו עד 7 טיסות יומיות ליעד המבוקש, זאת לצד טיסה שבועית נוספת למיאמי.

הביקושים למזרח הרחוק ממשיכים לעלות, ובלו"ז הקיץ הקרוב תתגבר החברה את טיסותיה לבנגקוק עם תוספת של שתי טיסות שבועיות, כך שיפעלו בקיץ סה״כ 16 טיסות שבועיות לתאילנד (בנגקוק ופוקט). הקו לטוקיו, שנחשב לאחד הקווים המבוקשים של החברה ובעקבות כך הפך לקו שנתי בתחילת 2024, ממשיך להתעצם והחברה תגביר בו את פעילותה עם עלייה לעד 5 טיסות שבועיות בשיא העונה, שיפעלו במטוס הדרימליינר הגדול ביותר של החברה, שיאפשר תוספת מושבים.

בגזרת אירופה, איטליה מסתמנת כיעד החם ביותר של הקיץ הקרוב, עם מספר שיא של טיסות ליעדי אל על במדינה האהובה – רומא ומילאנו, יתוגברו לעד 17 טיסות שבועיות כל אחת, לונציה יופעלו 5 טיסות, ואליהן מצטרף גם הקו החדש של סאן דור מקבוצת אל על לנאפולי עם 3 טיסות שבועיות. הקו לאמסטרדם גם הוא יבטא התרחבות – כלל טיסות הבוקר ליעד בקיץ הקרוב יופעלו במטוסים רחבי גוף, מה שיאפשר תוספת משמעותית של מושבים לצד חוויית טיסה מיטבית. היעד הפופולרי פורטוגל יפעל עם 6 טיסות שבועיות לליסבון ועוד שתי טיסות שבועיות לפורטו. לצד אלה, תגדיל החברה את תדירויות הטיסה גם לבודפשט ל-14 טיסות שבועיות ולמינכן לעד 11 טיסות שבועיות, זאת לצד המשך פעילות עצימה ביעדי הליבה פריז ולונדון עם 27 טיסות ו-22 טיסות בהתאמה.

שלומי זפרני, סמנכ"ל מסחר ומכירות באל על: ״לוח טיסות הקיץ החדש הוא ביטוי מובהק למימוש התוכנית האסטרטגית של החברה, המתמקדת בחיזוק והתעצמות ביעדי הליבה, לצד בחינה מתמדת של הזדמנויות צמיחה ליעדים חדשים. אנו קשובים לביקושי הקהל הישראלי ופועלים להרחבת המענה לצורכי השוק בארה״ב ובקווים המבוקשים לאירופה ולמזרח הרחוק. המשך פיתוח רשת הנתיבים שלנו נמצא בראש סדר העדיפויות, ובקרוב נוכל לעדכן על מהלכים נוספים שאנו מתכננים להשיק בחודשים הקרובים בהתאם לתוכנית האסטרטגית״.

ישראייר ואיסתא מרחיבות את השת"פ האסטרטגי עד 2036

ישראייר תעופה ותיירות מודיעה על הרחבה והעמקה משמעותית של ההסכם האסטרטגי ארוך הטווח עם קבוצת איסתא, קבוצת התיירות המובילה בישראל. זאת, במסגרת תוספת להסכם שנחתם בין החברות בנובמבר 2024, הכוללת הרחבת היקף הקצאת המושבים, עדכון התנאים המסחריים והארכת תקופת ההתקשרות עד ל־31 במרץ 2036.

המהלך מהווה חיזוק מהותי לשותפות בין החברות ומשקף אמון הדדי, ראייה אסטרטגית ארוכת טווח ומחויבות משותפת להרחבת פעילות התעופה והתיירות, תוך יצירת ערך עסקי ותפעולי מתמשך.

במסגרת ההסכם המקורי, הקצתה ישראייר לאיסתא כ־10% ממלאי המושבים בצי מטוסי צרי-הגוף. בהתאם לתוספת להסכם, החל משנת 2026 תעמוד לרשות איסתא גם הקצאה של כ־15% ממלאי המושבים במטוסי רחבי־הגוף של ישראייר, לתקופה של עשר שנים. הרחבה זו מאפשרת לישראייר להעמיק את פעילותה ביעדים ארוכי טווח ולבסס נוכחות משמעותית בקווים בינלאומיים מרכזיים.

הרחבת ההתקשרות צפויה לתמוך בפיתוח רשת היעדים של ישראייר, לרבות יעדים ארוכי טווח מובילים כגון תאילנד, יפן, ניו יורק ויעדים נוספים, לצד חיזוק היעדים הקיימים והרחבת היצע הטיסות והחבילות ללקוחות.

במקביל, ישראייר מפעילה עבור איסתא מאות טיסות בשנה, ומעמידה לרשותה מלאי מושבים מורחב בטיסות מסחריות ליעדים מבוקשים, בהם סנטוריני, לפקדה, שטוטגרט, פאפוס, ורונה ויעדים נוספים. פעילות זו מחזקת את היציבות התפעולית, מגדילה את היקפי הפעילות ומבססת את מעמדה של ישראייר כספקית תעופה מרכזית ודומיננטית בשוק הישראלי.

בהתאם לתנאי התוספת להסכם, תעמיד איסתא מקדמה בסך של כ־35 מיליון דולר, שתשולם במספר פעימות עד ל־10 בפברואר 2026 ותיקוזז בהדרגה לאורך תקופת ההסכם. בנוסף, עודכנו התנאים המסחריים לשנת 2026, לרבות מקדמה נוספת בסך של 51.5 מיליון דולר בגין רכישת מלאי מושבים בצי מטוסי צרי־הגוף של ישראייר.

המקדמות אותן משלמת איסתא במסגרת ההתקשרות תורמות למיצוב מופע העונתיות בפעילות ישראייר, מחזקות את התזרים השוטף של החברה, משפרות את ניהול ההון החוזר ומקטינות את הוצאות המימון, תוך יצירת ודאות פיננסית ותפעולית גבוהה יותר לאורך תקופת ההסכם.

החיבור בין איסתא, קבוצת התיירות המובילה בישראל, לבין ישראייר, חברת התעופה השנייה בגודלה בנתב״ג, יוצר מכפיל כוח עסקי, שיווקי ויצירתי, המאפשר פיתוח מוצרים חדשניים, הרחבת ערוצי ההפצה והעמקת הערך המוצע ללקוחות בישראל ובחו״ל.

ההסכם המעודכן מעניק לישראייר בסיס עסקי יציב וארוך טווח, תורם ליכולת תכנון אסטרטגי רב־שנתי, ומאפשר המשך השקעה בצי המטוסים, בהרחבת רשת היעדים ובשיפור חוויית הלקוח.

הארכת ההתקשרות עד לשנת 2036 משקפת את מחויבות ישראייר להמשך צמיחה, חדשנות והובלה בשוק התעופה והתיירות בישראל, ואת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם איסתא כנדבך מרכזי באסטרטגיית החברה לשנים הקרובות.

10 חברות התעופה הגדולות בעולם לפי גודל צי המטוסים בשנת 2025

1. יונייטד איירליינס (United Airlines) – ציי מטוסים הגדול ביותר בעולם ב-2025, עם כ-1,056 מטוסים (פעילים בפועל).
2. אמריקן איירליינס (American Airlines) – צי עצום של כ-1,005 מטוסים בשירות.
3. דלתא אייר ליינס (Delta Air Lines) – מפעילה סביב כ-992 מטוסים בשירות פעיל.
4. צ’יינה סאות’רן איירליינס (China Southern Airlines) – ציי גדול בסין, עם כ-850 מטוסים.
5. סאות’ווסט איירליינס (Southwest Airlines) – אחת מחברות הלואו-קוסט הגדולות, עם כ-810 מטוסים
6. צ’יינה איסטרן איירליינס (China Eastern Airlines) – כ-664 מטוסים בצי שלה.
7. ריינאייר (Ryanair) – חברת הלואו-קוסט האירופית הגדולה, עם כ-639 מטוסים (קבוצת Ryanair כוללת גם בוז ומלטה-אייר.
8. סקייווסט (SkyWest Airlines) – מפעילה כ-579 מטוסים (הינה חברת תעופה אזורית גדולה בארה״ב המפעילה טיסות לחברות גדולות)
9. טורקיש איירליינס (Turkish Airlines) – צי מגוון וגדול יחסית של כ-511 מטוסים.
10. אייר צ’יינה (Air China) – כ-510 מטוסים בצי שלה.

המספרים הנ”ל מתייחסים למספר המטוסים הפעילים בצי(fleet in operation)  נכון ל-2025, כפי שהוצגו במקורות שונים. יש הבדלים בין “מטוסים בבעלות” לעומת מטוסים שכוללים גם חכירה; חלק מהדירוגים לוקחים בחשבון גם מטוסים חכורים.

אל על עם חלוקת דיבידנד של כ-100 מיליון דולר בגין רווחי 2025

דירקטוריון אל על החליט על חלוקת דיבידנד במזומן לבעלי המניות בגין רווחי תשעת החודשים הראשונים של 2025. הדיבידנד שיחולק יהיה בסך של כ-100 מיליון דולר (כתלות בהון המניות המונפק של החברה במועד החלוקה), המשקף תשלום של 0.57 שקל למניה.

סכום החלוקה מהווה כ-30% מהרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות שרשמה החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה (עד ספטמבר 2025), שהינו 353.3 מיליון דולר.

נכון ליום 30 בספטמבר 2025 לחברה מזומנים ושווי מזומנים ויתרות נזילות בסך 1,825.5 מיליוני דולר. ההון העצמי של החברה המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום 30 בספטמבר 2025 הוא 1,004.6 מיליוני דולר.

ארקיע ו-JetBlue עם הסכם אינטרליין לטיסות המשך ליעדים מובילים באמריקה

חברת ׳ארקיע׳ חתמה על הסכם אינטרליין (טיסות המשך) עם ענקית התעופה האמריקאית JetBlue, החברה השישית בגודלה בארה"ב, המפעילה רשת רחבה של נתיבים בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים. ההסכם מהווה קפיצת מדרגה משמעותית ברמת השירות לנוסע הישראלי ומחבר בין לוח הטיסות של ארקיע – המפעילה עד 7 טיסות שבועיות ישירות לשדה התעופה JFK בניו יורק לבין רשת היעדים הענפה של JetBlue ברחבי ארה"ב, הקריבים ומרכז אמריקה.
עבור הצרכן הישראלי, משמעות ההסכם היא חוויית טיסה נוחה, רציפה ובטוחה, עם חיבור קל ומהיר למבחר רחב של יעדים מרכזיים ופופולריים בארצות הברית, הקריביים ומרכז אמריקה בהם: לוס אנג'לס, פורט לודרדייל במיאמי, בוסטון, אורלנדו,  וושינגטון די סי, קנקון במקסיקו, גווטמאלה קוסטה ריקה ועשרות יעדים נוספים מתוך רשת היעדים של JetBlue.
במסגרת ההסכם ייהנו הנוסעים מתיוג כבודה מלא – משליחה ישירה מנתב"ג ועד ליעד הסופי בארה"ב וכן מכל יעד בארה"ב ועד לנחיתה בישראל  ללא צורך באיסוף כבודה בנמל הביניים, וכן מהגנה מלאה במקרה של עיכובים או שינויים באחד ממקטעי הטיסה. שילוב זה מבטיח נוחות מרבית, חיסכון משמעותי בזמן ושקט נפשי לאורך כל המסע.
דייב ג'אן סגן הנשיא לתכנון ורשת שותפויות בJetBlue : "הסכם האינטרליין החדש שלנו עם ארקיע מדגיש את המיקוד העסקי של ג'טבלו בהצעת אפשרויות נסיעה נוחות ומשתלמות יותר ללקוחותינו .השותפות מאפשרת לנו להרחיב את טווח ההגעה הגלובלי שלנו ומעניקה ללקוחות מגוון רחב יותר של יעדים וחיבורים נוחים בין הטיסות".
עוז ברלוביץ', מנכ"ל ארקיע: "בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשותפים שלנו מגט בלו, דניאל שורז, סמנכ״ל בכיר להכנסות, רשת ותכנון ארגוני, דייב גין, בכיר בגט בלו, אנדי פרקר, מנכ״ל שותפויות ובריתות אסטרטגיות, וטומס קונלי, מנהל שותפויות ובריתות עם חברות תעופה. הסכם זה מוסיף נדבך משמעותי לביסוס פעילותה של ארקיע בטיסות ארוכות הטווח ולהרחבת סל השירותים ללקוחות הטסים לצפון אמריקה, לרבות הקהל העסקי. אנו גאים להציע גם לנוסעים האמריקאים אפשרות הגעה נוחה לישראל בטיסות ארקיע, באמצעות חיבורים יעילים מכל רחבי ארצות הברית. ארקיע תמשיך לפעול להרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים, לחיזוק מעמדה בשוק ולהענקת פתרונות טיסה מתקדמים, נוחים ונגישים יותר לנוסע הישראלי".
בשלב ראשון  ההזמנות יבוצעו באמצעות סוכני נסיעות בלבד, דרך מערכות ה־GDS. יעדי ההמשך של JetBlue כוללים את:

*** ארה״ב: ATL – אטלנטה, ג’ורג’יה | BDL – הרטפורד, קונטיקט | BNA – נשוויל, טנסי | BOS – בוסטון, מסצ’וסטס | BUF – באפלו, ניו יורק | BZN – בוזמן, מונטנה | CHS – צ’רלסטון, דרום קרוליינה | CLE – קליבלנד, אוהיו | DAB – דייטונה ביץ’, פלורידה | DCA – וושינגטון די.סי. (נשיונל) | DEN – דנוור, קולורדו | DTW – דטרויט, מישיגן | FLL – פורט לודרדייל, פלורידה | JAX – ג’קסונוויל, פלורידה | LAS – לאס וגאס, נבדה | LAX – לוס אנג’לס, קליפורניה | MCO – אורלנדו, פלורידה | MSY – ניו אורלינס, לואיזיאנה | ORD – שיקגו, אילינוי | PBI – וסט פאלם ביץ’, פלורידה | PHX – פיניקס, אריזונה | PIT – פיטסבורג, פנסילבניה | PVD – פרובידנס, רוד איילנד | PWM – פורטלנד, מיין | RDU – ראלי–דרהאם, צפון קרוליינה | RNO – רינו, נבדה | ROC – רוצ’סטר, ניו יורק | RSW – פורט מאיירס, פלורידה | SAN – סן דייגו, קליפורניה | SFO – סן פרנסיסקו, קליפורניה | SLC – סולט לייק סיטי, יוטה | SRQ – סרסוטה–ברדנטון, פלורידה | SYR – סירקיוז, ניו יורק | TPA – טמפה, פלורידה | VPS – דסטין–פורט וולטון ביץ’, פלורידה | VRB – וירו ביץ’, פלורידה

*** קאריביים: ANU – סנט ג’ונס, אנטיגואה וברבודה | AUA – אורנייסטאד, ארובה | BGI – ברידג’טאון, ברבדוס | BQN – אגואדיה, פוארטו ריקו | CUR – וילמסטאד, קוראסאו | GCM – ג’ורג’טאון, איי קיימן | GND – סנט ג’ורג’, גרנדה | KIN – קינגסטון, ג’מייקה | MBJ – מונטגו ביי, ג’מייקה | NAS – נסאו, בהאמה | PLS – פרובידנסיאלס, איי טורקס וקייקוס | POP – פוארטו פלטה, הרפובליקה הדומיניקנית | POS – פורט אוף ספיין, טרינידד וטובגו | PUJ – פונטה קאנה, הרפובליקה הדומיניקנית | SDQ – סנטו דומינגו, הרפובליקה הדומיניקנית | SJU – סן חואן, פוארטו ריקו | SKB – בסטרה, סנט קיטס ונוויס | STI – סנטיאגו, הרפובליקה הדומיניקנית | SVD – קינגסטאון, סנט וינסנט והגרנדינים | SXM – פיליפסבורג, סנט מרטן | UVF – ויו פורט, סנט לוסיה

*** מרכז אמריקה: BZE – בליז סיטי, בליז | CUN – קנקון, מקסיקו | GUA – גואטמלה סיטי, גואטמלה | SAP – סן פדרו סולה, הונדורס | SJO – סן חוסה, קוסטה ריקה | LIR – ליבריה (גואנקסטה), קוסטה ריקה

*** דרום אמריקה: GEO – ג’ורג’טאון, גיאנה | GYE – גואיאקיל, אקוודור

איכות הסביבה

פתח תקווה עם פארק חדש ע"ש הזמרת והיוצרת האגדית קורין אלאל ז״ל

פארק חדש שנחנך בימים אלו בפתח תקווה יישא את שמה של הזמרת והיוצרת קורין אלאל ז״ל (1955-2024), מהקולות הבולטים והאהובים בתרבות הישראלית. הפארק ממוקם בפינת הרחובות הרב פינטו / חפוטא בשכונת נווה דקלים בעיר, ונועד לשמש מרחב ירוק, קהילתי ונגיש לרווחת תושבות ותושבי האזור.

קריאת הפארק על שמה של קורין אלאל מנציחה יוצרת פורצת דרך, מהאמניות המשפיעות במוזיקה הישראלית במשך עשרות שנים. אלאל חתומה על שורה ארוכה של להיטים ויצירות מופת, בהם "אין לי ארץ אחרת" , "זן נדיר", "אנטרטיקה" "אי שם בלב" , "תן לי קצת ממך", "כשזה עמוק ורבים עוד והשפעתה התרבותית חצתה דורות וז׳אנרים.

הפארק, שהוקם כחלק מהתנופה העירונית לשיפור המרחב הציבורי, מציע צמחייה עשירה ועשרות עצים, שבילי הליכה, פינות ישיבה מוצלות, מתקני כושר מתקדמים וגינת משחקים לילדים. בנוסף, יוקמו מתקני שילוט מיוחדים המציגים מגוון שירים ויצירות של היוצרת, להנצחתה ולהעשרת החוויה התרבותית של המבקרים והמבקרות.

טקס קריאת הפארק יתקיים ביום ראשון 8.2.2026 במעמד ראש עיריית פתח תקווה רמי גרינברג, בני משפחתה של קורין אלאל, חבריה הקרובים, נציגי העירייה ואורחים.

הפארק החדש מצטרף לעשרות פארקים, גינות ומרחבים ציבוריים ששודרגו, חודשו או הוקמו בשנים האחרונות ברחבי העיר, כחלק מהשקעה מתמשכת בהרחבת שטחי הבילוי, הפנאי והמרחבים הירוקים לרווחת התושבות והתושבים. עיריית פתח תקווה ממשיכה לפעול לפיתוח מרחבים ירוקים איכותיים המשלבים פנאי, תרבות והנצחה, מתוך תפיסת עירוניות מתקדמת ושאיפה לשיפור מתמיד של איכות החיים בעיר.

חורשת האקליפטוס המפורסמת עליה כתבה נעמי שמר וביצות כנרת שוקמו ונפתחו

בהשקעה של 5 מלש"ח במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הוקם פארק אקולוגי תיירותי-חינוכי לרווחת הציבור, במסגרת פרויקט שיקום 'ביצות כנרת', ביוזמה משותפת של קבוצת כנרת, רשות ניקוז ונחלים כינרת, החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) ומועצה אזורית עמק הירדן. הפארק פתוח למטיילים ללא עלות.

צביקה סלוצקי, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת: "פרויקט 'ביצות כנרת' נותן מענה לצרכים אקולוגיים ותיירותיים כאחד, תוך איזון נכון ביניהם, בכך שהוא תורם למגוון הביולוגי ושומר על בית גידול לח טבעי קדום וייחודי, ובד בבד מהווה מוקד טיילות חווייתי בחיק הטבע. בנוסף, אופיו החינוכי של הפארק עומד בקנה אחד עם חזון רשות ניקוז ונחלים כינרת להפוך את הציבור הרחב לשותף פעיל בתהליכי שיקום מקורות המים ובשמירה עליהם בטווח הארוך, הממומש על ידי הובלת קורסים אקולוגיים לכל הגילאים והמגזרים, תוכניות לימודיות עם בתי ספר ועוד".

'ביצות כנרת', סדרת בריכות ביצתיות, המשתרעת לאורך 750 מטרים מצפון לדרום וברוחב 160 מטרים, ממוקמות בין האתר הארכיאולוגי תל בית ירח לבין בית המוטור, מבנה היסטורי משוחזר ומשוקם של קיבוץ כנרת, שהוקם בשנת 1910, בו הותקנו משאבות מים לשאיבת מי הירדן להשקיית השדות. לצד המבנה, באר עמוקה.

התוואי הקדום של הירדן עבר ממוצאו הדרומי בכינרת ויצר מרחב של ביצות לחות ובעייתיות. קבוצת כנרת הראשונה הוקמה בשנת 1913 על ידי אנשי העלייה השנייה, שעברה למיקומה הנוכחי בשנת 1929 (בתקופה שלפני הקמת המדינה שימש בסיס לפלוגות השדה ולפלמ"ח). חברי הקבוצה שבתקופה ההיא התגוררו עדיין בחווה החקלאית 'חצר כינרת' החליטו לייבש את הביצה, למגר את הקדחת ולהפוך את השטח לאדמה חקלאית. הם ניסו לנקז את מי הביצה עם צינורות, בטכנולוגיה יחסית מתקדמת לימי ראשית המדינה (שבחלקה הקיבוץ עושה שימוש עד היום) ואף לשתול עצי אקליפטוס במטרה לייבשן, אך ללא הצלחה. בשנות ה-40 הכשירו חברי קבוצת כנרת את הביצות הלחות לבריכות דגים והפעילו אותן במשך עשרות שנים, עד להוצאתן מפעילות עקב ייבוא מאסיבי של דגים וקריסת ענף המדגה בארץ.

בריכות הדגים שננטשו, היוו מפגע בטיחותי, סביבתי, תברואתי ואקולוגי במרחב, ולכן הוחלט לשקם את אזור הביצות ההיסטורי ולהקים פארק אקולוגי תיירותי וחינוכי מונגש לציבור הרחב, בפרויקט 'ביצות כנרת', בביצוע רשות ניקוז ונחלים כינרת, אשר הושלם בתום חמש שנות עבודה של ביצוע ואיגום תקציבים במשך השנים.

פרויקט שיקום 'ביצות כנרת' בהובלת מהנדס רשות ניקוז ונחלים כינרת אושרי ילוז ובתכנון ליגמ פרויקטים סביבתיים, כלל עבודות לשיקום אקולוגי של הביצות, לרבות טיפול בצורת גופי המים על ידי צמצום הגופים והשבתם למופע טבעי, מגוון ומפותל, טיפול באיכות המים על ידי מניעת כניסת מזהמים ותכנון המאפשר תהליך טיהור טבעי של המים, שיקום צומח גדות, וכן יצירה מחדש של בתי גידול אופייניים למערכת מימית מסוג זה.

כמו כן, לטובת הקמת הפארק האקולוגי והנגשתו לציבור, בוצעו עבודות לפיתוח מערך שבילים פנימיים להולכי רגל, ושבילים חיצוניים משולבים להולכי רגל ואופניים, הקמת חניונים מרוחקים יחסית מהפארק בכדי שלא לפגוע במרקם האקולוגי, נקודות צפרות, מבני מצפורים, אזורי פיקניק, פינות ישיבה, ועוד.

בנוסף, פותח מסלול לימודי – חוויתי לטובת תלמידי בתי ספר ומבקרים בכלל, הכולל שילוט ופעילויות לימודיות לחשיפת תהליכי השימור, השיקום וחשיבותם של בתי הגידול הלחים. את אזור הבריכות המשוקמות חוצה "שביל ישראל".

איך מגיעים? כביש 90 מקיף את הכינרת ממערב. בצומת צמח פונים צפונה (לעבר טבריה), אחרי הקיבוצים דגניה א' ו-ב', משמאל כניסה לקבוצת כנרת ומימין חורשת איקליפטוסים גדולה. ניתן לראות את בית המוטור.

עוצרים ליד המחסום ומתחילים בהליכה לבריכות המשוקמות (אפשר להיעזר בסימון שביל ישראל).

ניתן גם לרשום בוויז: חורשת האקליפטוס של נעמי שמר. שם תחנו את הרכב, תחצו את חורשת האקליפטוס על פי סימון שבילים של שביל ישראל, עד לביצה. הכניסה ללא תשלום.

ט"ו בשבט ופורים

תחנת יאיר-מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר חצבה עם תערוכה חקלאית 28-29 ינואר

בסמוך לט"ו בשבט, חג החקלאות ותוצרת האדמה, תתקיים התערוכה החקלאית הגדולה בישראל, במו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית-תמר בתחנת "יאיר" בחצבה, לאחר שנתיים בהן לא התקיימה עקב המלחמה, עכשיו היא חוזרת בימים רביעי וחמישי, 28-29 בינואר 2026, הכניסה ללא תשלום! בשני ימי התערוכה, רביעי וחמישי, יתקיימו סיורים מודרכים (ללא תשלום) בתחנת "יאיר", בהם יוכלו הילדים וההורים ליהנות מפלאי החדשנות של עולם החקלאות, שוק איכרים ואמנות, מתחמי מזון וביקור במרכז המבקרים ערבה בו ניתן לערוך היכרות עם החיים בערבה, חדשנות חקלאית בלב המדבר, זנים חדשים של ירקות, פירות ופרחים, חשיפה לתיירות מדברית וכפרית הנשענת על משאבי טבע נדירים, צפייה במיצג תלת-ממד, ביקור בחלל אינטראקטיבי- חווייתי, סיור בחממות ועוד.

בתערוכה החקלאית שתשתרע על פני עשרים דונם, יציגו מעל למאה חברות את פסגת הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום החקלאות, המים, איכות הסביבה, אנרגיה סולארית, גינון, רכבי שטח, זנים חדשים של ירקות, פירות, פרחים, צמחי תבלין ועוד. בנוסף יוצג ביתן הסטודנטים הזרים והתרבויות מכל מדינה.

בנוסף, ביום רביעי, 28 בינואר 2026, בסופו של היום הראשון לתערוכה, יתקיים מופע של להקת הג'ירפות (בתשלום). הכניסה לתערוכה ללא תשלום! לפרטים מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר – 052-4260798, https://www.aravaopenday.co.il/