מגזין התרבות ואמנות של דני בר מס' 2/2025

שלל פסטיבלים ואירועים חורפיים ובכלל ||| תערוכות ברחבי הארץ ותיאטרון בשלל אולמות והצגות של הקאמרי, סוזן דלל ועוד ||| פעילויות ואירועים בתחום האמנות והתרבות ברחבי הארץ ||| תערוכות ומיצגים בכל תחומי האמנות ||| סרטים חדשים, תוכניות TV מעניינות בחודש הקרוב ועוד מסכים ||| ספרים, תערוכות ופרסים ||| להמשך הידיעות וההצעות ….

אירועים ופסטיבלים

קרן עדי אגמון עם ימי הפלמנקו 2025 27-29 במרץ – מרכז סוזן דלל תל אביב

פסטיבל ימי הפלמנקו, מיסודה של קרן עדי אגמון, חוזר לשלושה ימים גדושים של אמנות שמחברת קהילה במרכז סוזן דלל בתל אביב בין התאריכים 27-29 במרץ.

בימים מורכבים של ציפייה לשיבה ולשיקום, הפסטיבל שם דגש על היצירה של אמניות ואמני הפלמנקו המקומיים, אשר נעים בין הבית הגיאוגרפי שכאן לביתם/ן האמנותי-תרבותי – הפלמנקו. ברוח זו, התכנית מציגה חיבורים של הפלמנקו עם סגנונות מוזיקליים שונים, שיתופי פעולה עם מוזיקאים ספרדיים, ומופעי חוצות פתוחים לקהל הרחב ללא עלות, המאפשרים לקהל לחוות את השירה, הנגינה והריקוד מקרוב ובגובה העיניים.

שניים מהמופעים מביאים לבמה את העיר גרנדה: בשלוש הגרנדות – Las Tres Granadas, יחברו רקדנית הפלמנקו ירדן עמיר והגיטריסט והיוצר עופר רונן – הפועלים בשנים האחרונות בספרד בהצלחה רבה – לתזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, ויפגישו את הפלמנקו הצועני עם מוזיקה אנדלוסית מסורתית; ענבל כהן מלכה תציג את Granada EnaMora – מופע פלמנקו אישי, המזמין את הקהל לצאת למסע ציורי ומוזיקלי בין סמטאות העיר הקסומות, ונע בין קטעי מוזיקה וריקוד המזוהים עם גרנדה ואשר חוברו בהשראתה. שיתוף פעולה ישראלי-ספרדי נוסף הוא משולש (Triángulo) של הרקדנית והיוצרת מיכל ברט, הזמרת שירה חן והגיטריסט הסביליאני El Fyty, שנוצר בהשראת המשולש, כצורה בסיסית בחיים הגשמיים והרוחניים של האדם, וכיסוד המארגן של אמנות הפלמנקו

בין מופעי המוזיקה שיוצגו: אלקטרו – מופע אקוסטי של המלחינה והמוזיקאית הבינתחומית טניה וינוקור, שמחבר את הכינור עם סאונד אלקטרוני, תנועה ואלמנטים של מוזיקת הפלמנקו והמוזיקה הצוענית; ו-Layla Andaluz של הזמרת אסתר (אתי) גורי בליווי הרכב מוזיקלי, שיחבר את מוזיקת הפלמנקו עם השפעות ערביות ויציג קלאסיקות מוכרות בעיבודים חדשניים ומפתיעים.

מופע מיוחד שיוצג השנה הוא Herencia Viva – לרקוד בארכיון של סילביה דוראן, שנוצר במסגרת פרויקט יצירות מקור שיזמה קרן עדי אגמון לעידוד היצירה הישראלית בסגנון הפלמנקו. בניגוד לשנים קודמות, בהן הוצא קול קורא ליוצרות/ים, השנה הוחלט להפוך אותו להפקת מקור של הקרן, ולמקד אותו ביצירה בהשראת חומרי הארכיון של סילביה דוראן – רקדנית, כוריאוגרפית ומורה זוכת פרסים, לרבות עיטור הכבוד של Juan Carlos מלך ספרד על תרומתה לספרד ולעם הספרדי.

הרקדניות והיוצרות, אדוה ירמיהו ושרון שגיא, וחוקרת הפלמנקו ד"ר עידית סוסליק, שיזמו ומובילות את הפרויקט אמנותית, מספרות: "סילביה דוראן היא במידה רבה בית הגידול של סצנת הפלמנקו בארץ. בתקופה המטלטלת שאנחנו נמצאים בה כבר למעלה משנה, ומציפה שאלות על זהות ובית, היה לנו חשוב לנצל את המסגרת של הפסטיבל כדי לעשות כבוד לסילביה, דרך התבוננות אמנותית בעשייתה לאורך השנים. לא מדובר במופע מחווה סטנדרטי של שחזור ריקודים שלה, אלא במחקר מעמיק שנעשה באוסף שהיא הפקידה בארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה, שעימו אנחנו משתפות פעולה זו השנה השנייה במסגרת פרויקט יצירות מקור. הזמנו מנעד רחב של רקדניות ויוצרות – צעירות ומבוססות יותר, מי שרקדו בלהקה של סילביה ומי שלא – כדי להעניק פרשנויות עכשוויות לריקודים מתוך הרפרטואר שלה, וגם להגיב בימתית וכוריאוגרפית לתמונות וסרטוני וידאו, וגם לטקסטים המייצגים את ה'אני מאמין' של סילביה. אנחנו אפילו נרקוד עם התלבושות האייקוניות שלה, והן גם יוצבו כתערוכה לצד המופע".

בין המופיעות: שרון שגיא, אדוה ירמיהו, עדי עקיבא, מיכל נתן, להקת הפלמנקו הישראלית, נטע שיזף, כרמל נתן שלי ומיקה שלי, הדס נסטל וגאיה ליברמן קונטיני; ואת המופע ילוו מוזיקלית יהודה 'שוקי' שוויקי – שירה, ו-Manuel Cazás (ספרד) – מוזיקה מקורית וגיטרה.

עוד יוצגו בפסטיבל: טבלאו פלמנקו מסורתי – מופע על טהרת הפלמנקו המסורתי שבו שירה, נגינה וריקוד מתחברים בזמן אמת על הבמה כדי להגשים תקשורת מוזיקלית-תנועתית קרובה ואינטימית;  ¡Vamos a Bailar! – מופע חוצות שמח וצבעוני לכל המשפחה בשיתוף הקהל של הרקדנית והיוצרת ליאת רז ובנות להקתה; ובוקר פלמנקו ישראלי – המופע האהוב שמעניק במה לקבוצות במגוון גילאים ולהקות ייצוגיות מסטודיוס ברחבי הארץ.

קרן עדי אגמון נוסדה ב-1994 לזכרה של עדי אגמון, סרן במודיעין ורקדנית פלמנקו מוכשרת, שנפטרה בגיל 21.  הוריה, אוה ז"ל ודוד אגמון, ייסדו את הקרן בהתאם לצוואתה המילולית של עדי להעניק מלגה לרקדנית ישראלית צעירה כדי שתוכל לנסוע ללמוד בספרד. מאז מקיימת הקרן שיתופי פעולה הדוקים וארוכי שנים עם מוסדות ואמנים מספרד, ששיאם בפסטיבל ימי הפלמנקו שמתקיים מדי שנה במרכז סוזן דלל.

פסטיבל ימי הפלמנקו, 27-29 במרץ, מרכז סוזן דלל. מחיר: 89-189 ₪ רכישה בקישור: https://suzannedellal.org.il/

המרכז הישראלי להקשבה עם כנס ההקשבה הישראלי 2025 ת"א 7 למרץ

המרכז הישראלי להקשבה, הפועל להטמעת תרבות ההקשבה בארץ, באמצעות סדנאות מקצועיות, ספסלי הקשבה במרחבים ציבוריים, ובית ספר ראשון מסוגו בעולם להכשרת מנחי הקשבה, מזמין את הקהל הרחב ל"כנס ההקשבה הישראלי" החוזר זו השנה הרביעית, וייערך באודיטוריום סמולרש בתל אביב ביום שישי ה-7 במרץ 2025.

כנס ההקשבה הישראלי ה-4  יתקיים השנה בסגנון הרצאות קצרות ומרתקות של מיטב המרצים– חוקרים, יזמים, מנחים ואנשי רוח– ממגוון תחומים של תקשורת, תרבות, רפואה, תרפיה ואקדמיה, שיספרו על דרכים חדשות להקשיב, ליצור ולהשפיע. מעבר להרצאות, מצפות גם פעילויות חווייתיות של סדנאות, מופעים מוזיקליים וויזואליים, שיציעו מקום למפגש ולהשראה. הכנס הינו אירוע ייחודי מסוגו בעולם, שצפוי לארח כ-1,200 משתתפים, המוזמנים לקחת חלק במסע שמטרתו להפחית את הבדידות בחברה הישראלית ולהגביר את המודעות לחשיבות ההקשבה בחיי היומיום. הכנס ייפתח במופע של הזמר ומשתתף 'הכוכב הבא לאירוויזיון' דניאל וייס, שאיבד את הוריו במתקפת ה-7 באוקטובר, ויינעלו זמרת הנשמה שירה גולן והזמרת-יוצרת אוסטרית ישראלית תמנע בראור בשירת תפילה רב תרבותית – "חפץ חיים".

מובילת ויוזמת הכנס היא שרי ג’קסון קליין, שהקימה את המרכז הישראלי להקשבה, בעקבות חוויות ילדות של פגיעה וכאב אישי שהובילה אותה להבנת כוחה המרפא של הקשבה אמיתית. המרצים בכנס:

• רוני קובן, עיתונאי ומראיין מוערך, ביניהן "פגישה עם רוני קובן" ו"יהיה טוב" (כאן 11), "עובדה עם אילנה דיין" (קשת 12), שישתף בזווית האישית והמקצועית שלו על הקשבה
• פרופ' אבי קלוגר, בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, מתמחה בהתנהגות ארגונית וחוקר הקשבה מזה עשור. את גישתו להקשבה הציג בהרצאה בוועידת TED.
• גליה בן חיים, מייסדת 'יער האפשרויות' מנחת סדנאות וצוותים ויזמית חברתית המלווה כבר מעל 20 שנה צוותי הנהלה ועובדים בארגונים ובעסקים מוכרים בארץ
• ד"ר תמר אלרם, מנהלת בי"ח הדסה הר הצופים ורופאת נשים שעוסקת בנושא של מנהיגות תודעתית בהקשבה ומקדמת נושא ההקשבה בבתי חולים למיקסום סיכויי ההצלחה בטיפול
• ד"ר לייה נאור, מובילת תהליכי טרנספורמציה והובלת מסעות חניכה אישיים בטבע. בעקבות אירועי השביעי באוקטובר הקימה את מרחב מרפא – חוות רונית לשורדי הנובה.
• אוסנת מירון, חוקרת 'סרנדיפיטי', מומחית ברישות חברתי ומנהלת חדשנות בארגון מעוז
• ניצן וייס, מנכ"ל משותף קבוצת הגליל, מהחברות המובילות בשוק ההנדסה בישראל המציעה שרותי הנדסה, רכש, ניהול ועוד, לחברות מכלל תחומי התעשייה בארץ ובעולם, שיספר על הטמעת עקרונות ההקשבה בחברות שהובילו להצלחה עסקית
• עמית סבן, יזם חברתי, מייסד ומנכ"ל עמותת נוער למען נוער. נבחר בין הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 20 של סמסונג בשיתוף מאקו. בעקבות בריונות ושיימינג ברשת הקים את העמותה העוזרת לבני נוער באותו מצב
• ליהי לוי, משפיענית חינוכית לנוער, בין הצעירים המבטיחים בארץ, מקימת תוכנית התפתחות אישית לנערות, אותה כבר עברו עשרות אלפי נערות בישראל
• מאור אריאלי, פסיכותרפיסט הוליסטי, מטפל תודעתי מוסמך, בעל ניסיון של 12 שנים בטיפול במקרי חרדה וטראומה ומוביל את תוכנית הטיפול של "היער הסודי" בנפגעי המלחמה, ניצולי הנובה, משפחות שכולות ומשפחות החטופים
• חן רפסון הראל, מנטורית מובילה, מדריכת טרילותרפיה בכירה, מרצה ומנחת סדנאות בארץ ובעולם על יצירת מציאות, ריפוי פיזי ונפשי, רוחניות פרקטית, מיניות וזוגיות. יזמית ובעלת בית הספר "מייצרים מציאות חדשה".
• דורון רפאלי, יוצר מתופף ומפיק מוזיקלי להקת טררם. בימים אלה מופיע עם דניאל וייס, ניצול הטבח בבארי שאיבד את שני הוריו במהלך הטבח.
• נורית חסון, מחברת משוררת ואשת רוח
• סער הררי, רקדן ומנחה גאגא
• דוד בן הראש, מנחה לנשימה והקשבה

שרי ג’קסון קליין, מייסדת המרכז הישראלי להקשבה: "לאור ההצלחה של הכנסים הקודמים, עם אלפי משתתפים ומשתתפים חוזרים, אנו שמחים לערוך את הכנס השנתי בפעם הרביעית. ההקשבה היא לא רק כלי לתקשורת, היא דרך חיים שמחברת בין אנשים ומאפשרת ריפוי וחמלה ובישראל 2025, כשהבדידות הפכה למגפה שקטה, כנס ההקשבה משמש קריאה לפעולה. הוא מזכיר לכולנו שהקשבה אינה רק מיומנות – היא כלי לשינוי חברתי, שמאפשר לאנשים מכל הרקעים להרגיש שרואים ושומעים אותם."

פרופ' אבי קלוגר, חוקר הקשבה האוניברסיטה העברית ירושלים ומלווה מקצועי של בית הספר להקשבה הישראלי: "מתוך מחקרי ההקשבה שערכתי באקדמיה עולה כי קיים קשר ברור בין הקשבה וביצועים בעבודה בכל תחום, למשל בבתי חולים בהם עברו רופאים את הקורס, עלה כי יש פחות תביעות על רשלנות רפואית, ברשתות מזון מהיר בהם בני נוער עברו את הקורס יש פחות תאונות עבודה. החזון שלי הוא קידום המודעות להקשבה ואימון 'שריר ההקשבה' אצל כל אדם באשר הוא, על מנת להשיג תקשורת טובה, הבנת הדעות השונות והמורכבויות בעולמינו ובסופו של דבר השגת איכות חיים טובה יותר לכל אדם באשר הוא."

הכנס יתקיים ביום שישי 7.3.2025 בין השעות 09:00-13:00 באולם סמולרש, אוניברסיטת תל אביב, רחוב חיים לבנון 55, ת"א. הכניסה בתשלום: לינק לרכישת כרטיסים

יואב חסיס עם מופע חדש – שירים ושורשים מוצ"ש 22.2 בית רייזל כפר סבא

יואב חסיס – גיטרה אקוסטית ושירה | דניאל טלמור – פסנתר | גל טמיר – תופים | איגי ג'קסון כהן  – גיטרה באס

השנה האחרונה תפסה את הזמר והיוצר יואב חסיס (39), כמו את כולנו, בתקופה של עצבות
וקושי לנשום. כדרך שלו להתחזק ולנצח, הוא החליט לעבור עם משפחתו מהרצליה למושב אלמגור, שמשקיף אל הכינרת ולצאת במופע חדש שכולו "שורשים".

חסיס, יליד קיבוץ גזית בעמק יזרעאל, שגדל בהמשך לכרמיאל ובמעלות- מחובר בכל נימיו לצפון הישראלי, ומתכוון לפתוח את ביתו למופעים כדי לרומם את רוחם של תושבי הצפון בתקופת התשה קשה מנשוא.
המופע החדש – שורשים- מכוון לכלל הקהל הישראלי ומחבר אותו לשורשים ולאדמה.
"אני מרגיש סביב אנשים עקורים ומבולבלים, מחפשים את החיבור לבית ולאדמה. ועל כך מדבר המופע החדש".
המופע הוא מסע מהשורשים הארגנטינאים, לקיבוץ, לעיר ובחזרה למושב ולכנרת וכולל גם שירים לעידוד הנשמה.
הוא כולל שירים אהובים כמו "ערב כחול עמוק", "חורשת האקליפטוס",  "גרסיאס א לה וידה", "ניגונים", "שיר השיירה", "לא תנצחו אותי", "שבט אחים ואחיות" ועוד..

חסיס מלווה בלהקתו, שמלווה אותו כבר שנים באירועים סגורים.

יואב חסיס נולד בקיבוץ גזית בעמק יזרעאל, בן אמצעי בין שתי אחיות, עבר עם משפחתו לכרמיאל, שם הוא התחיל לנגן כבר בגיל שמונה: על אורגן, על גיטרה ואפילו בחצוצרה. מאוחר יותר נדד עם משפחתו למעלות ושם למד במגמת המוזיקה של תיכון גוש תפן. בנוסף, היה פעיל בחוגי סיירות, היה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד ואף שירת בגרעין נח"ל של הנוער העובד והלומד.

"תיקון עולם" – הוא המשיך בעבודתו עם תנועת הנוער גם אחרי השחרור מהצבא, כשהתגורר בקומונה של התנועה ביפו. "רציתי לעשות 'תיקון עולם' – באמצעות עבודה חינוך עם נוער. דווקא הצלחתי בזה, אבל אחרי מספר שנים, הרגשתי שאני מוותר על עצמי, שאני לא יכול להיות אני בלי המוזיקה. הרגשתי שעשיית מוזיקה היא בנימי נפשי והחלטתי לקחת את זה ברצינות".

הוא למד לתואר ראשון עם תעודת הוראה באקדמיה למוזיקה בירושלים במגמת הלחנה, והוציא לאור שירים שכתב והלחין. במהלך הלימודים התנסה בעבודה עם תזמורות, הרכבים מוזיקליים ואפילו כיכב במחזמר. לאחר סיום הלימודים עבד כמורה למוזיקה, כרכז מגמת מוזיקה, כמורה לפיתוח קול – עד שהחליט לזקק את זה עוד יותר ופשוט התחיל להופיע. במקביל, התחתן עם מורה לחינוך מיוחד שהכיר במהלך לימודיו בירושלים. כיום הם הורים לשלושה ילדים קטנים.

חסיס היה תמיד גבר עדין וקשוב, נמוך ורזה. בשנים בהם נולדו ילדיו, יצא לחקירה אישית של הגבריות שלו, החל להתאמן במכון כושר והפך למפתח גוף, ובמקביל השתתף במעגלי שיח של גברים. המסע הזה הכולל רוך וקושי, מוזיקה בצד עבודת אדמה במושב, הובילו אותו למופע החדש – שכולו שורשים.

כרטיסים מסובסדים ע"י עיריית כפ"ס ב 30 ₪ בלבד בקישור ובטל 09-7649303

מפגשים בקיוסקו | תערוכה קבוצתית ופרויקט מיוחד של יוצרות קהילת bite

סדרת אירועי אמנות, מוזיקה וקולינריה, במסגרת חודש האישה הבינלאומי 2025, בנושא ״מפגש״ בחלל הרב תחומי של הקיוסקו בפלורנטין. בתערוכה "מפגשים" מתקיים דיאלוג בין חלל בית הקפה כזירה חברתית לבין הבמה האמנותית.

קהילת BITE -קהילה של נשים יוצרות רב-תחומיות, דרך מגוון מדיומים: מצילום, ציור ורישום, דרך מוזיקה ושירה, ועד פרפורמנס ואמנות קולינרית, מזמינות להתבונן מחדש במרחב היומיומי והאינטימי של הקפה השכונתי.

בית קפה הוא מקום כזה שמייצר מפגשים – יזומים, מקריים, ארוכים או קצרים. זו נקודת ציון, מקום להשראה או מקום לעבודה. ולפעמים זה רק מפגש לקפה, רק פגישה, רק לרגע או רק לעצירה. ו"רק", הוא הרבה מאוד. אוצרת מרינה פוזנר.

דרך סיפורים אישיים, היוצרות מעניקות פרשנות חדשה לחלל מוכר והופכות אותו למצע של יצירה ותנועה. היצירות מבטאות את המתח שבין האישי לקולקטיבי ובין הארעי לנצחי, כך דרך מגוון קולות נרקם מארג של חוויות המשקף כיצד מפגשים אקראיים יכולים להפוך לרגעים מכוננים.

הקהילה והפרויקט החדש ״מפגשים״ שמורכב מתערוכה ו-2 אירועי תוכן נלווים, הן ביטוי לכוחה של יצירת רשת נשית כסוכנת שינוי חברתי. זו הצעה למרחב בו אמנות היא הזמנה להשתתף במעשה, אם דרך נשימה ואם דרך מפגש ושיחה על דרינק או כוס קפה.

מפגש הוא רגע של גילוי. לפעמים הוא קורה במבט, לפעמים במגע עדין. בין אם זה מפגש עם אדם, עם הטבע או עם חפצים דוממים – במפגש טמונה האפשרות גם לחיבור אבל גם להכרה בשוני שבינינו.

אמניות מציגות בתערוכה: איריס פרוסקי, ג'ניפר בלוך, גאי ספרן לולאי, הילה כדי, דניאל וייל, ורד אלמוג ששון, טלי גל, יובל זיקוט, יפעת לאב גנוז, ירדן אמיר, ליאור רז, מאור פייט, מרינה פוזנר, נופר לואיז, צליל בנדריהם, קטי ברמן, רוקסי מונטאנו, שחר לבוביץ', תמר פסו אביב.

בדיוק שנה אחרי ש- bite הציגו את הפרויקט הראשון שלהן כקהילה- הפרויקט quilt of love  בגלריית אחד העם 9 ובשיתוף קמפוס אמנויות סמינר הקיבוצים, מרינה פוזנר- יזמית תרבות ומייסדת קהילת bite הוזמנה לדבר ולהציג בכנס של אוניברסיטת חיפה והעמותה לחקר אמנות, נשים ומגדר. הקהילה והפרויקט כמקרה מבחן של יצירה נשית כסוכנת של שינוי חברתי. כעת, פרויקט אמנות מס׳ 2 של הקהילה יוצא לדרך במסגרת אירועי חודש האישה הבינלאומי. ״מפגשים״ ב״קיוסקו״ פלורנטין, תערוכה וסדרת אירועים, אמנות כמנוע לשינוי. אירועים מיוחדים:

• 4.3 | UNPLUGGED EXPERIENCE | 22:30 – 19:30 – לילה חד פעמי של מוזיקה, שירה ומילים. נפתח עם טקס מפגש האזנה ללב של תמר תורג'מן ומרינה פוזנר. רוני בהט (משוררת וזוכת פרס הקולנוע 2024) | דניאל וייל (אמנית פרפורמנס ומוזיקאית) | רוני ודנאי (עורכת "את", מוזיקאית) | Lara Snow (זמרת-יוצרת) + הפתעות של האמניות המציגות בתערוכה
• 11.3 | ארוחת אהבה #2 |  22:30 – 18:30 – מפגש ערב ל-Aperitivo וניוקי בשיתוף משקאות הכרם. שף אורחת: מרינה פוזנר, יוצרת ומנהלת אמנותית. מייסדת של קהילת bite וגם האמנית תמר ארזי מזמינה למפגש עם בינה אנושית.
• 28.3 | קוקטייל נעילה חגיגי.

תכנים ופרטים בקבוצת פייסבוק: Bite Creative Women Community

שעות פתיחה: א-ה 7:00-21:00 | ו׳ 7:00-17:00 | שבת- סגור. הכניסה חופשית

הבמה הרב תחומית של המרץ2  – תל-אביב עם שלל מופעים והצעות

• צרוב באור – 4 למרץ: ההצגה “צרוב באור”, עיבוד לרומן המצליח של ישראל המאירי, מציגה חקירת שב"כ המערערת את חייו של מורה לצילום ואת יחסיו עם הסטודנט הדרוזי שלו. המחזה, המשלב מתח ודרמה, מציב את הדמויות במרכז קונפליקט בין ערכים ליברליים לנאמנות שבטית, ומזמין את הקהל להתמודד עם שאלות מורכבות על מה שנשאר בחושך ומה שנצרב באור. השחקן הערבי-ישראלי המוערך ג’ורג’ אסקנדר מוביל בכשרונו האדיר את ההפקה. אסקנדר, שזכה להכרה רחבה בזכות תפקידיו המגוונים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, מביא את כשרונו הייחודי למחזה “צרוב באור”. עם רקורד מרשים הכולל השתתפות בסדרה המצליחה “פאודה”, בסרטים כמו “בית לחם” ו"הלהקה האחרונה בלבנון" – עם פרסים רבים כמו בפסטיבל עכו ובפרסי קיפוד הזהב.
• לנדסקייפ – 11 למרץ: "המרץ 2" (בשיתוף משרד התרבות) מציע פורמט חדש לחיזוק קהילת יוצרי התיאטרון בכל הארץ ולתמיכה אמיתית בעורף בתקופה הקשה של ימינו. במקבצים לאורך השנה יתארחו קבוצות תיאטרון מאזורים שונים בארץ. ההצגות יוצגו בגרסה של 55 דקות, כשהאינטראקציה בין שפות תיאטרון, גישות ותפיסות עולם — ובעיקר אזורי פעולה ייחודיים בארץ — תהפוך לאלמנט מופעי קצר ותזמן לדיאלוג מפתיע, מפרה ומחבר. כרטיס רגיל לכל הצגה 60 | כרטיס+בירה 70 | כרטיס בכניסה 80. לרכישה בקישור…
• 19:30 משתפות – תיאטרון הזיקית מתפן בגליל- הצגה רב תרבותית שהיא פסיפס אומנותי ואנושי. על במה נפגשות שלוש נשים גליליות ומציגות פרקי חיים, אתגרי דרך, שאיפה ותשוקה, מסע אל היצירה. בשפות אמנותיות שונות מחול, פנטומימה, בובות, צלליות וסיפורים הן נעות בין האוניברסלי לאישי. קטעים קטעים מתלכדים למארג אסוציאטיבי שמעורר הקשר ופרשנות אצל הצופה.ה"משתפות" הן רקדנית מגרמניה, פנטומימאית  מבריה"מ ומספרת סיפורים מטמרה. בהצגה הן חושפות את הנפרד וגם המאחד. כתיבה ובימוי: פבלו אריאל משחק: אנה ולאסוב, אירנה צאבל אשל, מונה נאפע
• 20:30 ברבור שחור – תיאטרון דימונה -קברט מוזיקלי, ביקורתי ופרוע – המופע נולד כתגובה למציאות הכאוטית והאבסורדית בארץ שנוצרה בעקבות אירועי ה 7.10 והמלחמה. ברבור שחור הוא ביטוי שאול מעולם הכלכלה, כינוי לאירועים חריגים וקיצוניים שמתרחשים בלי שנהיה מסוגלים לצפות אותם ובניגוד לכל התחזיות. הקברט הוא הניסיון שלנו לעכל את המציאות המופרעת שאנחנו חיים בה, בעזרת שירים, מערכונים, מונולוגים והרבה הומור שחור, כי אחרת נשתגע. שחקנים: חנית כהן מור יוסף, צח מלול, עדי סינגר, יעל פרימר סביר, רמי שוורץ
• פרויקט 24 | 30/02/25 ב-21:00 עד 31/03/25 (תחילת מופע סיום: 20:00) -24  יוצרים 24 שעות 5 יצירות לבמה – פרויקט 24 במרץ 2 מתקיים ארבע פעמים בשנה ומציב אתגר ייחודי:24  בימאים-כותבים-שחקנים שלוהקו בעקבות קול קורא — מתכנסים לחלל התיאטרון ליממה שלמה של יצירה אינטנסיבית. יחד אנחנו חוגגים את האפשרות ליצור בלהט הרגע, אל תוך הלילה, מהבטן לנייר אל הבמה. הקהל מוזמן לערב של 5 יצירות מקוריות, אינטואיטיביות, חיות ובועטות. כרטיס מראש: 60 | כולל בירה- 70 | ביום המופע 75
• קולנוע לימבו – בית קולנוע לא שגרתי עם גישה חדשנית של התאמת תוכן לסרט, כשהאולם והאווירה משתנים בהתאם לכל סרט. מטרת היוזמה – להחזיר את הזוהר של חוויית הקולנוע המסורתית ולהנגיש קולנוע איכותי בצורה חווייתית ומלאת השראה, תפאורה, פסקול ותלבושות מותאמי תוכן, פופקורן חם, נקניקיות בוטיק ומשקאות מהבר. על ניהול התוכן אמונים בשיתוף המרץ2 הטאלנט יונתן גוטליב – במאי, שחקן, יוצר תוכן ומגיש החדשות לנוער בYOMI- יחד עם במאי הקליפים והפרסומות הנוסק עומר אלוני שאחראי על פרויקטים אייקונים ופורצי דרך בתרבות הפופ הישראלית (נס וסטילה, מרגי, אנה זק, שחר טבוך ועוד רבים). כרטיס 35 שקלים. קישור לרכישה…

ראשון לציון עם פסטיבל הקומדיה וההומור ע"ש ספי ריבלין 13-10 מרץ 2025

ראשון לציון ממשיכה במסורת, זו השנה ה-11 ומקיימת את פסטיבל הקומדיה וההומור ע"ש ספי ריבלין, המוקדש לבן העיר שהיה מגדולי השחקנים והקומיקאים הישראליים. גם השנה מארח הפסטיבל את מיטב הקומיקאים במופעי בכורה, הפקות מקור ושילובים ייחודיים לפסטיבל. הפקה: חטיבת תרבות החברה העירונית, ניהול ותוכן: רמי בז'ה, יעוץ אמנותי ויו"ר ועדת השיפוט: משה קפטן. לו"ז הפסטיבל::

• תחרות המונולוג הקומי+גמר – 27.2.25, חמישי, בשעה: 16:00, אודיטוריום: לזוכים מוענקת מלגת ראש העיר מר רז קינסטליך לעידוד השחקנים המבטיחים. השתתפות סטודנטים למשחק גבוה מכל הארץ ותלמידי מגמת תיאטרון מראשון לציון, אשר יציגו מונולוג קומי מול נבחרת שופטים ממיטב עולם הבמה הישראלי בראשות הבמאי משה קפטן.
• קאנביס – קומדיה בראש טוב!, היכל התרבות ראשון לציון 10.3.25,יום ב', בשעה: 20:30: אברום וזהבה חולמים להפוך להורים, אך כל טיפולי הפוריות עד כה לא הועילו, שמועות אודות פרח פלאי בשם קנאביס, היכול לחולל ניסים ונפלאות, גורמים לזהבה לעשות מעשה לא שגרתי. קומדיה מרגשת ומצחיקה עד דמעות. שחקנים: שרון מלכי, גיל וסרמן, ערן בן זאב, ורדי מוסקוביץ'/ טל דנינו, ארז וייס, יורם יוספסברג, שאול עזר. כתיבה ובימוי: גדי צדקה. 90 דקות ללא הפסקה
• ערב ספונטני מתוכנן של עילי בוטנר, רועי בר נתן וענת בן חמו, היכל התרבות ראשון לציון 11.3.25,יום ג', בשעה: 20:30: במהלך ימי המלחמה, עילי בוטנר יצא להופיע עם רועי בר נתן וענת בן חמו לחיילים ולמפונים בכל רחבי הארץ. מתוך עשרות ההופעות שעשו נולד לו ערב ספונטני מתוכנן המשלב את השירים הנפלאים של עילי עם ההומר הנהדר של רועי והקול המלטף של ענת מגן שבו עילי רועי וענת מגיעים אלינו להופעה שכולה חיבוק גדול ואוהב שכולנו צריכים בימים אלה.
• יעקב כהן מסע של צחוק והשראה – הפקת מקור שכולה מסע של צחוק והשראה המוקדש ליעקב כהן ז"ל , היכל התרבות ראשון לציון 12.3.25,יום ד', בשעה: 20:30: ערב הוקרה לזכרו של השחקן, הקומיקאי והסטנדאפיסט מהאמנים הבולטים בישראל. יעקב כהן פורץ הדרך בעולם הסטנדאפ היה מודל והשראה במסעו ממועדוני השוליים והבמות הקטנות לקונצנזוס של ת"א מהפריפריה עם הומור פרוע ויכולת וירטואוזית למרכז התרבות הישראלית בתיאטרון ובבידור. בהשתתפות (לפי א'-ב'): אבי נוסבאום, אלי יצפאן, גלית גיאת, ישראל קטורזה, נדב אבקסיס, שמואל וילוז'ני, שמעון בוסקילה והחברים מבוסתן ספרדי (הבימה). ניהול מוסיקלי: רועי זו ארץ
• בואו (לא) נדבר על זה!, גיא זו-ארץ ויעל בר- זוהר בהצגת בידור חדשה בבכורה, היכל התרבות ראשון לציון 13.3.25,יום ה', בשעה: 20:30: גיא ויעל, הזוג של עולם הבידור הישראלי , מקבלים מתנה – שובר לסדנא זוגית. עד מהרה הם מוצאים את עצמם "פותחים" הכל על זוגיות, הורות, קנאה ,הישרדות ,פרסום וכל מה שביניהם. בואו לצחוק ולהתרגש בהצגת בידור חדשה  … ואפילו לשיר. כותב ראשי- אבי בלקין  / במאי וכותב- אודי גוטשלק

פרטים נוספים בפייסבוק: היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון 

הזמנות כרטיסים 3701* ובאתר היכל התרבות: www.htrl.co.il

תיאטרון מחול ומוזיקה

הקאמרי עם בניאדם

דרמה מאת סטיבן קאראם ובתרגומו של אלי ביז'אווי ובימוי של אמיר י. וולף. לאחר שכבש את ברודווי וזכה בפרס טוני, מגיע המחזה לבמת הקאמרי.

ערב חג. משפחה יושבת סביב השולחן. זוג הורים, שתי בנות – האחת מארחת לראשונה בביתה החדש עם בן זוגה האוהב, האחרת אחרי פרידה כואבת מבת זוגתה, וסבתא שצלילותה ממנה והלאה. בין כוסית לכוסית עולים וצפים סודות, כעסים ופחדים מודחקים, שמאיימים לערער את התא המשפחתי. ואם נוסיף לזה שהבית החדש הוא למעשה בית ישן ומתפרק, נקבל תמונה מרגשת, כואבת ואפילו משעשעת.

תיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר עם בחורים טובים

ב-22.2 תעלה בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר הקומדיה "בחורים טובים" מאת אורן יעקובי, שנכתבה על פי סרטם המצליח של יקי רייסנר, ארז תדמור וחוה דיבון. שחקנים: כרמל בין, תומר בן רובי, נעה בירון, מעיין תורג'מן, רוית יעקב כהן, יניב שביט, ניסו כאביה, אמג'ד באדר, אורי פרלמן, עדי צמח. במאי: רועי שגב.

כשמוטי ברנשטיין, בחור ישיבה אשכנזי, מתאהב בנחמי ביטון המרוקאית, הוא יודע שהשידוך הזה לא יתקבל בברכה בקרב הקהילה החרדית בבני ברק. אמו, אמה של נחמי, מלכי השדכנית וברוך עוזרה הנאמן יעשו הכל כדי למנוע את הווארט (השידוך). אבל מוטי לא מתכוון לוותר, ואם האהבה עיוורת ולא מבדילה בין אשכנזים לספרדים, אז אולי כדאי לו להתעוור בעצמו?

קומדיה רומנטית בקו התפר שבין גפילטע פיש לחריימה, המבוססת על אחד מסרטי הקולנוע המצליחים ביותר בשנים האחרונות. מפיקי הסרט: משה אדרי ויקי רייסנר.

הצגות ראשונות: שבת 22.2 בשעה 18:00 / שבת 22.2 בשעה 21:00 / ראשון 23.2 בשעה 11:00 / ראשון 23.2 בשעה 20:30.

מרכז סוזן דלל עם מופעי חודש מרץ 2025

• להקת מחול רועי אסף | מַסֶּכֶת לְזֵכֶר – יום שני, 3 במרץ, בשעה 19:30, סטודיו אורה (לא מסומן)

מסֶּכֶת לְזֵכֶר

מַסֶּכֶת לְזֵכֶר חַיִּים, מַסֶּכֶת לְזֵכֶר הַמָּוֶת.

מַסֵּכַת לְזֵכֶר הַתְּמִימוּת וְלֶכְתָּהּ, לְזֵכֶר תְּקוּפָה שֶׁהָיְתָה – וְאֵינָהּ.

מַסֶּכֶת לְזֵכֶר תַּרְבּוּיוֹת שׁוֹנוֹת, לְזֵכֶר שָׂפוֹת אֲחָיוֹת,

לְזֵכֶר הַבַּיְתָה אֶל הַשָּׁרָשִׁים, לְזֵכֶר הַכֹּל יַעֲלֶה וְיִפְרַח, לֹא לְזֵכֶר הַשֵּׁם נָתַן וְהַשֵּׁם לָקַח.

מַסֶּכֶת לְזֵכֶר קִבּוּצִים וְחַגִּים, לְאֵשֶׁת לוּט, לְיַעֲקֹב, לְעֵשָׂו, לְזֵכֶר מַאמָּא נְיַצֵּ׳ר וּלְכָל אוֹתָן נְפָשׁוֹת שֶׁאֵינָן אִתָּנוּ עַכְשָׁו.

מאת: רועי אסף. שותפים ומבצעים: אבשלום לטוכה,אלה איסמן ,ביאטריס לאריבה , נעמי בן דוד, זיו בשור.

• קבוצת תיאטרון עצמאית פולקרו – יום רביעי, 5 במרץ, בשעה 20:00, אולם ירון ירושלמי במרכז סוזן דלל בתאריך 5.3 המופע יהיה בשפה העברית עם כתוביות לרוסית.NO NAME  היא הצהרה אמיצה על בחירתה של אישה להיות היא עצמה.
• סיפורה של שחקנית, מסופר בז׳אנר ה״אוטופיקשן״, בו מוצג סיפור חיים אותנטי, תוך לקיחת חופש ספרותי ואמנותי. סיפור אישי, חשוף וחסר רחמים, על רקע של מאורעות היסטוריים גדולים. החינוך הסובייטי, הגירה לארץ אחרת, מלחמה, הצלחה, התמכרות, אלימות. מאז ילדותה, היא חווה את עצמה כ״לא מספיק״. היא מנסה להתמודד עם הציפיות, עם התפקידים שהיא נדרשת למלא, ונשאבת למסלול של הרס עצמי. תלות, אלימות כלפי עצמה, זרות והחפצה כלפי גופה-שלה. לאורך כל הדרך, היא מחפשת מקור לתמיכה, מישהו שיהיה משענת להיאחז בה. בסופו של דבר היא מוצאת את התשובה בתוך תוכה. בעלילה משולבים גם קטעים בהשראת המחזה ״4:48 פסיכוזיס״ מאת שרה קיין. הגיבורת אמנם לא שיחקה במחזה, אבל עלילתו, המתארת אשה שחייה איבדו משמעות, נשזרת בסיפור האישי. המחזה של שרה קיין .מסתיים בהתאבדות. ב-No Name הגיבורה זוכה לסוף אחר. בעידן בו הכוחנות והאלימות מכתיבות את הנראטיב, כאשר הלוחמנות מוצגת כעוצמה — No Name מציגה את הפגיעוּת, את הזכות לטעות ואת החירות והעוצמה לבחור בחיים — והן חזקות יותר מכל. רעיון ושחקנית ראשית — מרינה שויף | מחזאית — קסניה ירוש | במאית — דאשה שמינה. תודה מיוחדת ללינה קולינה על הדחף ליצירת המופע. בלעדיה העבודה הזו לא הייתה מתאפשרת.
• גלית ליס – כחולות: יום חמישי, 6 מרץ, בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק- לא מסומן במרכז סוזן דלל. שותפה ליצירה: אורית גרוס . המופע עלה בבכורה בפסטיבל ישראל 2020 . כחולות מפתחת ומעמיקה את האג'נדה האמנותית-חברתית של הכוראוגרפית גלית ליס, שחוקרת בעשייתה את האסתטיקה הפיזיולוגית של הגוף הבוגר ומנכיחה אותה בזירת המחול העכשווי. יחד עם אנסמבל של 13 נשים בגילאי 67-82, העבודה בוחנת את הוויית ההתבגרות והזִקנה דרך הגוף, ומביאה הצעה חדשה למרחב הפרפורמטיבי והציבורי – תנועה שמאתגרת את הגוף המחולי השגור ובוחנת את התפיסות החברתיות והפוליטיות הרווחות. הפרפומריות חושפות את הביוגרפיה הקבוצתית שחקוקה בגופן וקשורה ברעיונות חברתיים-לאומיים ובאתוס הציוני שלרגליו התחנכו, ובו בזמן פורמות אותה ומפנות מקום לארוס ולגוף האישי. כחולות העבר וההווה ניצבים זה לצד זה; מתוך התפרקות של רעיונות קולקטיביים והצגת תנועתיות המאתגרת את הגוף הבוגר, עולות שאלות בנוגע לנאמנות, זהות, גוף, מקום ובית.​ כוריאוגרפיה: גלית ליס. שותפה ליצירה: אורית גרוס. בהשתתפות: אורית גרוס, אורנה שור, הלינה שמשינס, דורית שהרבני, ורד יציב, טרי קישינובסקי, נורית לימור, נעמי יהל, סמדר אלעד, סמדר כרמון, עדה נגר, צפורה רם פינק, שרה דגן. המופע נתמך על ידי משרד התרבות והספורט, עמותת הכוריאוגרפים, קאנטרי כפר סבא ומשפחת שמשינס. תודות: מרכז קהילתי צהלה, תל אביב
• חן לב ארי | השועל והעץ – יום שבת, 8 במרץ בשעה 11:00, אולם ירון ירושלמי. גילאי 3-7: "פְלֵצֵ'ר השועל מודאג מאוד. העץ היפה והאהוב שלו מאבד את כל העלים. הוא מנסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי להציל אותם, אך דבר לא עוזר. כשהעלה האחרון ניתק מהענף, פלצ'ר כמעט מאבד תקווה. אך כשהוא חוזר לעץ למחרת, נגלה לו דבר פלאי: העץ שלו השתנה, הפך לאחר ולמרות זאת נשאר העץ האהוב עליו מכל העצים, עכשיו אולי אפילו יותר. ההצגה עוסקת בהסתגלות לשינויים, בפחד מהם ובטבע המשתנה המתמיד בעולם ובעצמנו דרך מבטו התמים של גור שועלים רגיש העובר משבר מול העץ האהוב עליו שלפתע משתנה לו. בשפה רכה, אומנותית הומוריסטית ומאד מוסיקלית היוצרת עולם קטן ובועתי, בדומה למשחק ילדים. בהשראת הספר ""העץ של פלצ'ר"" מאת ג'וליה רולינסון ובליווי תיאטרון הקרון, מופעי בכורה עלו בפסטיבל הקרון הבינלאומי בירושלים – אוגוסט 2024
• תיאטרון בובות עדין מחומרים טבעיים בליווי מוסיקלי – "חן לב ארי – מוסיקאית יוצרת, כותבת ומלחינה, בובנאית, עורכת ומתרגמת ובעלת ׳דב׳ הוצאה לאור לספרות ילדים. מוריה בן אבות – בימאית, קולנוענית ובובנאית, יוצרת ההצגה ׳מולו וצגאי׳. בימוי: מוריה בן אבות, חן לב ארי. להקת מחול רועי אסף  GIRLSיום ראשון, 9 במרץ, בשעה 20:30, אולם דלל. הנטייה האנושית להכללת יתר היא שעומדת במרכז היצירה Girls.חמש נשים באדום, על רצפה לבנה וצרה, חושפות עצמן לקלישאות עיקשות על נשיות. הקולות מתגברים כדי לרַצות, כדי למחות, כדי לפייס. המחוות מזעריות, פתייניות – כאילו יצאו מתוך קטלוג הפנטזיה הגברית. דומה שהנשים הן שניצבות באור הזרקורים, ועם זאת אין לטעות – הסכנה רובצת על כל מי שיושב בחשכה וצופה בהן. חמש נשים מתאספות ומנהלות דיאלוג מורכב עם ציפיותיה ודרישותיה של החברה, אשר מוטלות – בחשאי, בעוצמה, בלי הרף – על כתפי כל אחת ואחד מאיתנו. מאת: רועי אסף. מופיעות: אלה איסמן-ליבר, ביאטריס לאריבה, נעמי בן דוד, רוני ארגמן, רוני מילטין
• נדין בומר | קצרים במחול – יום שלישי, 11 במרץ בשעה 17:00 ו20:00, באולם דלל במרכז סוזן דלל. יצירות אנימטו קצרות בביצוע נבחרות מרכז נדין. כוריאוגרפיה: נדין בומר. רקדנים: תלמידי מרכז נדין בומר
• MARIA JUNCAL | FLAMENCO SOLO – יום שלישי,11 במרץ בשעה 20:30, אולם ירון ירושלמי במרכז סוזן דלל. Maria Juncal embarks upon a personal journey through dance. She has a personal lenguage based on her roots, with her personal signature. She is, without any doube, one of today's great flamenco dancers and the audience is invited to let themselves be carried away.
• אורלי פורטל | אל-אטלאל – יום רביעי,12 במרץ בשעה 20:30, באולם דלל במרכז סוזן דלל. "תן לי את חירותי, שחרר את ידיי / אני נתתי (הכול) לא השארתי מאומה/ אוי לי מכבלך שהגיר דם מפרקי ידיי / למה שאשאירו? וכי מה נותר לי בך?" – אברהים נאג׳י, "אל אטלאל". בתרגום עכשווי ובקולה של אום כולתום, אם האומה הערבית, מופנית זעקה אל האל שנטש.
  בזמנים שהתרבות נדחקת, המוזות שותקות והלב כבד, המוטיבציה ליצור מתחלפת בהכרח לשרוד, זרעי יופי מונבטים ברסיסי מלחמה. היצירה צומחת מתוך הריסות. גופים עטופים בתכריך חיים, ידיהם כבולות, רוקעים ברגליים, מכים על בית החזה ודורשים חירות. זהו מחול קינה על אובדן חיים ואמונה. ״והארץ הייתה תוהו ובוהו״. הרקדנים בקולם ובגופם נאנחים ומבקשים את איחוי הכאב הגדול של שני העמים. שתי שפות נארגות האחת בשנייה, מצלולן מתמזג לקריאה משותפת ונחשף חיבורן המקורי והקדום. המוזיקה, השפה והקול נמהלים אל תוך המחול עד לכדי ״טאראב״ – התעלות אקסטטית. מקצבים דיסהרמוניים מתחככים ביופי הנשגב ביצירת המופת ״אל אטלאל״. השיר על מות האהבה בין גבר לאשה הופך לסיפור על עולם שנחרב, על מערכת יחסים בין אדם למקום, לאדמה, לעַם.
  אורלי פורטל – רקדנית, כוריאוגרפית, מורה למחול, מטפלת בתנועה ובקול, חוקרת מחול שבטי, פולקלור מרוקאי, והמפתחת של שפת מחול ייחודית, המתבססת על יצירת תנועה מתוך מצב של הרפיה, המכבדת את התנועתיות הטבעית של הגוף ואת מבנה הנפש והגוף של כל רקדן ורקדנית. יצירתה מציגה פרשנות עכשווית למסורות עתיקות ומשלבת אלמנטים מתחום – מחול מודרני עכשווי, קונטקט אימפרוביזציה ופלדנקרייז. ילידת 1969, אורלי פורטל, בוגרת המגמה ללימודי מחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, החלה את דרכה המקצועית כרקדנית וסולנית בלהקת 'קול ודממה' בניהולו של משה אפרתי וב'אנסמבל בת-שבע'. פורטל, ממייסדי אנסמבל 'אימפרוביזה' המתמקד בחקר אמנות האלתור, העמיקה במשך השנים בחקר הפולקלור הערבי, הקדישה שנתיים ללימודי מוסיקה ערבית באוניברסיטת בר-אילן והרחיקה עד מרוקו כדי ללמוד ממקור ראשון את הריקוד השורשי של שבטי הגנאווה והברבר. במשך 25 שנות יצירה עצמאית הופיעה על במות ובפסטיבלים רבים בארץ ובעולם ושיתפה פעולה עם אמנים מובילים מתחומים שונים. בשנת 2009 הקימה את להקת המחול אורלי פורטל עבורה יצרה יצירות מקור, המחברות בין המחול העתיק והביטוי העכשווי תוך יישום התובנות של מחקרה. כוריאוגרפיה: אורלי פורטל. רקדנים: אורלי פורטל, ארתור אסטמן, מיה תמיר, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, דניאל קוסטה. מוסיקה מקורית: אורי אלבוחר. שירה וקולות: אורלי פורטל, ארתור אסטמן, מאיה תמיר, ללאל פיליורה, נעה גרוניך, דניאל קוסטה. תרגום מילות השיר לעברית: לטיף ברטוב
• להקת קולבן דאנס | DUO – יום חמישי ,13 במרץ בשעה 20:30, באולם דלל במרכז סוזן דלל. להקת קולבן דאנס מזמינה אתכן.ם למסע אמיץ אל תוך עולמות של עוצמה פנימית, זיכרון ותודעה. בערב ה-DUO מוצגות שתי יצירות חדשות מאת אמיר קולבן, המזכירות שבמהות העמוקה של האמנות מצוי הכוח להמשיך, לא לוותר, ולמצוא משמעות חדשה גם במקומות המאתגרים ביותר. אדי, מאתגרת את הקהל להכיר בעיוורונות אישיים וחברתיים, ולגלות כיצד התודעה השבויה שלנו והיהירות האנושית מעוורות אותנו לגבי המציאות שסביבנו. היצירה מזהירה מפני ה"קרחון" שכבר ממתין לנו, שבו אנו עלולים להתנגש אם נמשיך לחיות בעיוורון. סיפורי סבתא חוקרת את הדקויות שבין אמת לבדיה, בין זיכרון למציאות. היצירה נעה בין מחוות יומיומיות מוכרות לתנועה מופשטת, וטווה נרטיב של זיכרון קולקטיבי ואישי. היא מעוררת הכרה בעומק הזיכרונות ובכוח לצמוח מתוכם, להמשיך ולברוא סיפורים וחיים חדשים. בערב ה-DUO, האמנות הופכת לגשר בין חוויות אישיות לעוצמות קולקטיביות, ומזמינה את הקהל לעצור, להרהר, להתרומם ולהתמלא בכוחות חדשים.  רקדנים/שותפים ליצירות: צביקה היזיקיאיס, ג'ושוע ריי סוטון, עידן קוגן, ויבהור דב, מור בירגר חבצלת, שרון כהן, סוניה זוולסקה, תמר ירון, מור פיוטרמן, נועה בנימין, צארלי מורטון, עינת פליט, חן בצלאל. קריינות: דניאל קולבן.
• רננה רז – ההצגה הכי משעממת בעולם – יום שבת, 15 במרץ בשעה 11:00 בסטודיו זהבה וז'אק במרכז סוזן דלל (לא מסומן). מופע לילדים מגילאי 5+ ולכל המשפחה. רננה רז ביצירה לילדים: ההצגה הכי משעממת בעולם, בעקבות ״הספר הכי משעמם בעולם״ מאת ננה אריאל. "מדריך למשתעמם המתחיל: אם משהו משעמם לאחר שתי דקות יש לנסות זאת  במשך ארבע. אם עדיין משעמם, נסו שמונה. ואז שש-עשרה. ואז שלושים ושתיים וכך הלאה״.
  רננה רז היא כוריאוגרפית, רקדנית ויוצרת רב-תחומית עבודתה מאופיינת במקוריות ובחדשנות. ביצירותיה שלבת דיסציפלינות שונות כתיאטרון, וידאו ופרפורמנס. בעבודותיה בוחנת את מקומו והשפעתו של ההקשר (קונטקסט) על האופן שבו מתקבל התוכן. פעמים רבות היא מנתקת את התוכן מהקשרו המקורי ובונה קשרים חדשים. בכל יצירה נבחנת מחדש האופן בו היא תוצג ולכן גוף עבודותיה מאופיין ב'פורמטים' שונים ומגוונים.  קיבלה מענקים מקרן יהושע רבינוביץ, מועצת הפיס לתרבות ואמנות, ,BIARTS קרן בוכמן היימן וחברת "טבע". יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון "הבימה" "הקאמרי" ו"החאן". זוכת פרס שר המדע התרבות והספורט ליוצרים צעירים לשנת 2002, 2003, 2006. זוכת פרס התיאטרון בכוריאוגרפיה לשנת 2004 ,זוכת פרס רוזנבלום לשנת 2006. ב-2009 שהתה בארה"ב, כאומן אורח באוניברסיטת UTD  בדאלאס, טקסס, בתמיכת קרן שוסטרמן. בשנים 2012-2015 שימשה מנהלת אמנותית של ארועי 'נקודת מגע' במוזיאון ישראל, ירושלים במסגרת ארועי עונת התרבות בירושלים. יצירותיה מוצגות בארץ ובעולם.
  משתתפים ושותפים ליצירה: עילאיה שליט, עופר עמרם, רננה רז
• להקת הפלמנקו הישראלית – שלגיה ושבעת הגמדים – יום שבת 15 במרץ, בשעה 11:30, אולם דלל במרכז סוזן דלל. מופע פלמנקו חדש המבוסס על אגדת הילדים הידועה.  עיבוד חדש ומקורי לכל המשפחה לסיפור הקלאסי של שלגיה המושלכת אל היער על ידי המלכה הרעה, שם היא נקלעת לשלל הרפתקאות מרתקות. היא מתגברת על שדוני היער האכזריים, מוצאת נחמה בידיה של הלבנה הטובה ופוגשת את שבעת הגמדים המצחיקים. כשהמלכה מגלה ששלגיה חיה למרות הכול, היא מחליטה לעשות מעשה ולהפטר ממנה אחת ולתמיד…  אך לבסוף בכוח האומץ, האמונה והאהבה שלגייה זוכה בנסיך- בחיר ליבה. מופע תיאטרון -פלמנקו מיוחד, צבעוני וקסום המשלב פסקול של מוסיקת פלמנקו, מוסיקה קלאסית ומוסיקה עכשווית. ניהול אמנותי וכוריאוגרפיה: מיכל נתן. רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית COMPAS . טקסט: יאיר שיינפלד
• להקת הפלמנקו הישראלית – לונה אי מדיה – יום שבת, 15 במרץ בשעה 20:30 אולם דלל במרכז סוזן דלל:Luna y Media  מבית להקת הפלמנקו הישראלית (ניהול אמנותי: מיכל נתן), מופע מחודש ועדכני הלוקח את הפלמנקו למחוזות אחרים תוך ניסיון להתעמת עם מוסכמות המתקשרות אסוציאטיבית לעולם הפלמנקו.Luna y Media  מפגישה את הפלמנקו המסורתי עם חומרים השאולים מעולמות אחרים: במחול, במוסיקה ובעיצוב שונה של חלל הבמה. בחירה, המאפשרת חירות כוריאוגרפית גדולה יותר ותעוזה בבחירת כיוונים מוסיקליים. היצירה, המזכירה אוירה קולנועית, בנויה מרצף של תמונות בעלות קשר אסוציאטיבי. ביצירה משתתפות תשע רקדניות, המביאות לידי ביטוי את השפה התנועתית
  הייחודית שפיתחה מיכל נתן. התפיסה המוסיקלית חדשנית ומשלבת מוסיקה
  אלקטרונית, צ'לו וכמובן את הגיטרה הספרדית המסורתית, תוך נאמנות
  למקצבים ולמבנים המוסיקליים של עולם הפלמנקו.
  החוויה הוויזואלית של הצופה משתנה לאורך המופע, גם בזכות אמן פלסטי
  המעצב כל העת את חלל הבמה. התמונה הכללית שמתקבלת היא של מופע פלמנקו אחר… חדשני, נועז ופורץ גבולות. כוריאוגרפיה: מיכל נתן. רקדניות: מיכל נתן, אילת שחר, מורן רון, מאיה פלנבאום, אורנה גרץ, טליה יונה קליגר, נעמה כסיף, נעמה תומי, אור אביב
• אוליביה קורט מסה | I carry, you hold – יום ראשון, 16 במרץ בשעה 20:00, סטודיו אורה – לא מסומן במרכז סוזן דלל: במרחב בלתי מתפשר של פעולות פיזיות, מערכת יחסים בין אישה לגבר, עוברת ניעור, ערבוב ובדיקה מחדש אין ניצחון או ההפסד. אין היררכיה "בדואט זה, המבוצע בצורה מרשימה ומורכבת היטב, חבר המושבעים רואה סיפור שובה לב של העצמה, שיחרור ושוויון. היצירה מרגשת לצפייה, בגלל הבחירות המעניינות, העין לפרטים כמו גם מהלך הפסקול הייחודי. הקהל מוזמן ביעילות לעקוב מקרוב אחר העלילה המוצגת בגלל ההתקדמות המתוחכמת של הקשר שנחשף בדואט זה. האמון והקשר בין הרקדנים ראויים לציון. חבר השופטים מעוניין מאוד לראות את התפתחותה הנוספת של הכוריאוגרפית הזו.

אוליביה קורט מסה היא אמנית ויוצרת עצמאית ישראלית-צ'יליאנית. מסורה במשך יותר מ25 שנה לאמנות המחול והמופע, בתור מבצעת, כוריאוגרפית, מאלתרת ומורה. אוליביה החלה לרקוד בגיל 14 בצ'ילה עם קבוצת התיאטרון הפיזי של אוסקר דל בארדו. בגיל 17 היא היגרה לגרמניה וסיימה תואר ראשון במחול עכשווי והוראת מחול בביה"ס הגבוה למוסיקה ולמחול בקלן. עם סיום לימודיה היא עבדה כרקדנית עצמאית בגרמניה עם הקבוצה של וורה-סאנדרס-ארט-קונקטס (VeraSandersArtConnects) ועם קבוצת אלטרנו (מקסיקו). היא הצטרפה ללהקת המחול MSschrittmacher בתיאטרון של אולדנבורג וכן רקדה בתיאטרון-המחול של הכוריאוגרף מרקו סאנטי (Marco Santi Tanztheater) של אוסנאברוק, שם עבדה בין היתר עם היוצרים גיא וויצמן ורוני חבר, מרטין סטיפרמן, מרקו סאנטי, לוק דאנברי, מאסימו ג'רארדי, וורנה וויס, אנצ'יה רוז ועוד אחרים משנת 2010 היא מתגוררת בישראל. במהלך שנותיה כאן עבדה והופיעה עם היוצרים יוסי ברג ועודד גרף, רננה רז, סהר עזימי, רועי אסף, דפי אלטבב, שרונה פלורסהיים ורותם תש"ח. היא זכתה בפרסים רבים, ביניהם: פרס משרד התרבות לשנת 2017 למבצע הסולו הטוב ביותר; תחרות כוריאוגרפיה דואט בינלאומית ברוטרדם לשנת 2022, פרס XL Production, פרס קהל ושני פרסי שותף; ופרס משרד התרבות הישראלי לשנת 2022 להופעה הטובה ביותר. כוריאוגרפיה: אוליביה קורט מסה. רקדנים: אוליביה קורט מסה ויוחאי גינתון

• להקת מחול ליאור תבורי | CRUST יום שני 17 במרץ, בשעה 20:30, אולם דלל, יום שלישי 18 במרץ, בשעה 20:30, אולם דלל. קיץ וחורף, מועדים וחגים. לא כולם ילקחו אל העתיד. יצירת מחול על ישראל ועל העולם, עשרים-עשרים-וארבע. פגישה – מבט – ניתוק. עיניים חודרות. עשן סמיך אדום ממסך את הראייה. עונג אסור מופיע. פלישה לטריטוריה שקוויה לא ברורים. מיקרוסקופ רגיש מחדד את הראייה. מים טופחים על גוף. פלישה. עונג אסור. הכוריאוגרף הישראלי ליאור תבורי הוא מייסדה ומנהלה האמנותי של להקת מחול ליאור תבורי הפועלת בתל אביב. עבודותיו מאופיינות בתשוקה, מיניות וחייתיות, תוך בדיקה של גבולות המדיום המחולי בשילוב חדשנות, רגש ודיוק טכני. בשנים האחרונות, יצר יצירות עבור להקות מחול ברחבי העולם ובהן בלט סקפינו, רוטרדם; הבלט הלאומי של מינכן,  בית האופרה של גוונאזו ובלט צ'ונגצ'ינג, סין ולהקת קוורום, בלט ליסבון. תבורי יצר יצירות מחול עבור פסטיבל הרמת מסך בשנים 2019 2020 ו-2021. יצירותיו זכו בפרסים רבים בישראל והוצגו על אינספור במות ברחבי העולם, בין היתר בסין, איטליה, ספרד, ארצות הברית, ברזיל, מקסיקו, גאורגיה, טייוואן, הולנד, גרמניה ופורטוגל. כוריאוגרפיה: ליאור תבורי. רקדנים: מאיה בוצר שמחון, סתיו עזרי, נועה גרבר, נאור וולקר, סיימון גנגי, גילי גבע, תום ניסים. קופרודוקציה של מרכז סוזן דלל וקרן MART
• להקת מחול שינוע | טראנס אווטאר | בכורה – יום רביעי, 19 במרץ בשעה 20:30 אולם דלל במרכז סוזן דלל. מופע מחול הבוחן את גבולות הגוף האנושי בתוך עולם וירטואלי. זהו סיפור מסע של גילוי עצמי ושינוי, המציע חוויה מענגת ואפלה בה הגוף הוא סמל לשחרור ולמרדף אחר החופש. דרך מאבק בין זהות אנושית לזהות וירטואלית מתגלה דמות האווטאר החיה בתוך נפש הריקוד ומביאה איתה תקווה חדשה, אופטימיות ואינטלקטואליות רעננה. קטעי הריקוד נוצרו בהשראת אירועים המתרחשים בחיינו ואין לנו שליטה עליהם. הריקוד חשוף, חורק שיניים, חוצץ עור וגידים, נע על סף תהום, מתנועע בקצב שהולך ומתגבר כמו בטראנס הנרקד לתוך מצב צבירה של כאוס. בין זמני העבר ההווה והעתיד, הדמויות ביצירה מטפסות על קיר טיפוס שהופך לקיר של תפילה, לקיר של שמות, לקיר ריק שמדבר על החמצה, דברים שאבדו במהלך השנים ולא יחזרו אבל נמצאים כחותמת בציר הזמן האנושי שלנו כבני אדם על כדור הארץ. מירב כהן | כוריאוגרפית ומנהלת אומנותית של להקת מחול שינוע להקה חיפאית שהוקמה בשנת 2022.
  זוכת פרס שרת התרבות והספורט ליוצרים לשנת 2015. חברה בעמותת הכוריאוגרפים, יצירותיה מציגות בפסטיבלים ובתיאטראות בארץ ובחו"ל.
  מייסדת את בית הספר ליוצרים "דיוקן האמן היוצר" בתיאטרון עכו. הקימה את מרכז מחול "שינוע" בשנת 2020 שבו ניהלה את הסדנה להכשרת רקדנים מיסודה של העמותה לקידום המחול בחיפה. כיום מופיעה עם יצירת הסולו "גוף ציפור". יצירתה החדשה של הלהקה "טראנסאווטאר" תעלה בבכורה בשנת 2025.  כוריאוגרפיה: מירב כהן. רקדניות יוצרות: נועם כרמלי, נעמי מירון, נגה אהרונוף, מריה בליבייבה, רון ברוך.
• להקת מחול GEM | -נשמת העולם Anima Mundi – יום שישי 21 במרץ, בשעה 14:00, אולם דלל. כשאי הוודאות גוברת ותחושת הביטחון האישי והקולקטיבי מתערערת, נדמה שכל היבט שאינו עוסק בקיום הבסיסי וההישרדותי אינו מתכתב עם המציאות, בתקופה שכזו עולות שאלות רבות באשר למקומה של האמנות ומעמדה, וצפים הרהורים שנעים בין קצוות של מהות של קיום למותרות ואי רלוונטיות. את התשובה וההסבר לצורך המתפרץ ליצור אמנות ולצרוך יופי,השראה, ורוח מוצא יגור מנשיקוב במושג ANIMA MUNDI שנטבע עוד בעת העתיקה ורווח בפילוסופיה המודרנית. הפסיכואנליטיקאי הנודע קארל יונג טוען שיצירתיות היא כוח פנימי אוטונומי שטמון בלא מודע. כח אדיר מבעליו שמאפשר לאדם למצוא את הדרך למעיינות העמוקים ביותר של החיים, וכי היצירות והדימויים העולים בהם הם ניצוצות של נשמת העולם.

״זה שיודע את העולם ולא יודע את דימוייו,יש לו חצי עולם, כי נשמתו ענייה ואין לה כלום. עושרה של הנשמה מתקיים בדימויים ״(קארל יונג, מתוך הספר האדום). להקת GEM במופע חדש ופיוטי מאת יגור מנשיקוב בהשתתפות המוסיקאים רומי קופלמן ואלון רנצר שמעלים עיבודים מקוריים למוסיקה של פיליפ גלאס. יגור מנשיקוב- בוגר האקדמיה על שם וגנובה בסינט פטרסרבורג,רקד כסולן ראשי בבלט הלאומי של פולין , בלט ציריך , הבלט הלאומי של קרואטיה ועוד. זכה לרקוד את מרבית התפקידים המובילים ברפרטואר הקלאסי ולעבוד עם מיטב הכוריאוגרפים בני זמנינו. בין יצירותיו הן עבודות אבסטרקטיות והן בלטים באורך מלא , זוכה פרס אסיטאז׳ בשנים 2023 ,2024. ב-2018 יסד עם רעייתו את קבוצת המחול GEM ,היצירות שמעלה הלהקה מצטיינות באסתטיקה קלאסית משולבת בתנועה עכשווית וזורמת תוך מתן מקום וביטוי ליחודיות של המבצעים. הקבוצה מופיעה בהצלחה בארץ ובעולם וזוכה לשבחי הקהל והביקורת. כוריאוגרפיה: יגור מנשיקוב. רקדנים: איילת אלפו, שרה למפרט, מירי לפידוס, דולב מוסקוביץ, אילה מגריל, שחר דורי ויגור מנשיקוב.

• להקת קולבן דאנס – מלכת השלג – יום שבת 22 במרץ, בשעה 11:00, אולם דלל במרכז סוזן דלל: 'מלכת השלג': תיאטרון – מחול לכל המשפחה". המופע 'מלכת השלג' מאת הכוריאוגרף אמיר קולבן, הוא תיאטרון מחול נדיר באיכותו המרהיבה על פי סיפורו הידוע של הנס כ. אנדרסן. הוא מציג את סיפורם של קאי וגרדה, חברי ילדות ששד ממזרי ומלכת שלג קרה מפרידים ביניהם. גרדה מחליטה לצאת למסע הרפתקאות במטרה להציל את קאי ולהחזיר אותו הביתה. במהלך המסע המפרך היא פוגשת קסמים וכשפים, שודדים ומלאכים שמובילים אותה לארמונה של מלכת השלג, בו היא מוצאת את קאי. להקת קולבן דאנס רוקדת ומשחקת את הסיפור העוסק בחברות אמיצה, אהבה, ונחישות המתגברת על כל המכשולים בדרך. במופע תמונות מרהיבות וקסם אגדי מלווה במוסיקה הנצחית של וולפגנג אמדאוס מוצרט ובובי מקפ'רן. כוראוגרפיה: אמיר קולבן
• ZAR | מאת אייל דדון בביצוע קיבוצית 2 – יום שני 24 במרץ, בשעה 20:30, אולם דלל. כוריאוגרפיה: אייל דדון / מנהל אומנותי: רמי באר / מנהלי קיבוצית 2: דני אשל ולטם רגב.

הקאמרי עם היי אוון הנסן של סטיבן לבנסון

אוון הנסן הוא תלמיד תיכון שסובל מנידוי חברתי. לאחר התאבדות של נער מהכיתה, הוריו של הנער חושבים בטעות שאוון היה חברו הקרוב, ומנסים דרכו להכיר את עולמו של בנם. מהרגע שבו נחשף קשר "החברות", ולהפתעתו של אוון, כולם משנים את היחס כלפיו מהקצה אל הקצה. כדי לא לאבד את מעמדו החדש, הוא אינו מעמיד את הוריו הכואבים של הנער על טעותם. אט-אט השקר הקטן הופך לרשת סבוכה של שקרים עד לאובדן שליטה מוחלט. סיפור מרגש על התבגרות, על זהות ועל הצורך של כולנו להרגיש שייכים.

מחזמר עטור פרסים (בהם ארבעה פרסי טוני), שכבש את במות ברודווי ולונדון.

מילים ולחן מאת בנג' פאסק וג'סטין פול | תרגום: דניאל אפרת | בימוי: עמית אפטה.

משתתפים: אלון סנדלר / רפאל עבאס, טלי אורן, דיאנה גולבי / נוי הלפרין, אולה שור סלקטר, יניב סויסה, אלעד אטרקצ'י / אדיר שטיבלמן, עמית שושני, מירי זהבי, בר כהן, דביר עונה, טל בן אהרון. נגנים: רועי כהן – קלידים ומחשב, יוני גבורה – גיטרות, אסף דגן – תופים וכלי הקשה, גיל גולדין – בס וקונטרבס, בן שיבולת – צ'לו, תומר עינת – כינור. 135 דקות.

תיאטרון לוגון LOGON האופרה הקלה בנגב עם אוקלהומה ! Oklahoma  

מהנגב, דווקא השנה כי ניתן למצוא דמיון בין חיי הקיבוצניקים והמושבניקים – חלקם תושבי העוטף שחזרו לביתם – לבין חלוצים שעיבדו שטחים חדשים במערב ארה"ב ושאפו לריבונות.
בקבוצה משתתפים גם זאת בצד תושבי באר-שבע ועומר, ילידי הארץ בצד עולים חדשים וותיקים ממדינות שונות, חלקם חברי סגל אקדמי. הקבוצה המלוכדת מסייעת בהחלמה ובחיזוק של חבריה, וכמו יוצרי אוקלהומה, שואפת להביא לבמה מעניק רגעי שמחה ותחושת אופטימיות גם לקהל. כבכל שנה הקאסט הוא רב דורי והשנה יש גם שני זוגות של הורה ובן.
קבוצת התיאטרון האופרה הקלה בנגב LOGON תעלה את המחזמר אוקלהומה! Oklahoma! כהפקתה השנתית. המחזמר, שנכתב על ידי ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין, מתרחש בשנת 1906 בטריטוריית אוקלהומה ומספר את סיפור אהבתם של הבוקר קארלי ונערת החווה לורי. "אוקלהומה!" היה המחזמר הראשון ששילב שירים, עלילה וריקודים, והוא מבוסס על המחזה "הלילך צומח בירוק" מאת לין ריגס. בין השירים המרכזיים: "Oh, What a Beautiful Mornin'", "The Surrey with the Fringe on Top", "People Will Say We're in Love" ו-"Oklahoma!".
מחזמר זה היה שיתוף הפעולה הראשון בין רוג'רס והמרשטיין, ששינה את פני התיאטרון המוזיקלי. לפני כן, רוב מחזות הזמר הורכבו מסדרת שירים, שלא בהכרח היה קשר ביניהם. באוקלהומה לראשונה השירים משרתים את העלילה ומפתחים את הדמויות. לראשונה בתולדות מחזות הזמר, ההפקה המקורית כללה סצנת ריקוד חלומית ארוכה (dream ballet) שארכה 15 דקות בסוף המערכה הראשונה. הכוריאוגרפיה המקורית היא של אגנס דה מיל.

המחזמר הוצג לראשונה בברודווי בשנת 1943 והוצג במשך חמש שנים רצופות – 2,212 הצגות- דבר שלא קרה לפני כן. בשנת 1955 נעשה סרט מוזיקלי ע"פ המחזמר מצליח בכיכובה של שירלי ג'ונס.

השיר "Oh, What a Beautiful Mornin'" הפך לשיר עידוד פופולארי בתקופת מלחמת העולם השנייה. גרסא מודרנית ומחודשת של המחזמר, שעלתה בשנת 2019 זכתה בפרס החידוש הטוב ביותר של מחזמר. והשחקנית אלי סטרוקר היתה השחקנית הראשונה על כיסא גלגלים שזוכה בטוני.
האופרה הקלה בנגב (LOGON – The Light Opera Group of the Negev) היא קבוצת תיאטרון דוברת אנגלית, שכוללת קשת רחבה של משתתפים בני גילאים שונים (15-86), עולים חדשים ותיקים וישראלים. בתיאטרון המיוחד הזה משתתפים תושבי באר-שבע, עומר, קיבוצים ומושבים מעוטף עזה והסביבה בהם רופאים ומדענים, אנשי הייטק, מורים ועוד.

למרות אסון ה 7.10 הקבוצה חזרה לערוך חזרות במציאות שעולה על כל דמיון, בעיקר מעצם העובדה שחבר הקהילה לואיס הר חטוף בעזה וחברים נוספים שחייהם ניצלו באותה השבת מפונים מבתיהם. ההפקה החלה לרוץ כבר ביוני 2023. ולמרבה ההתרגשות לואיס שוחרר במבצע ההרואי שזכור לכולם ואף הגיע לבקר בחזרות ולצפות בהופעה אחת.

התקופה בה אסונות פוקדים את חיינו חדשות לבקרים האיבה על החיים של כל אחד ואחת מחברי הקבוצה, ובכל זאת הם יעידו כי ״כוחנו באחדותנו״. הנחמה הגדולה ביותר שלהם היא בידיעה שהם עוזרים לשמח את הקהל ומכאן עולה הרגשת של משמעות שהיא חזרה הרבה יותר מהרצון ליצור להופיע ולקבל מחיאות כפיים. האומץ להאמין ולקוות למציאות אחרת, הסתכלות על החיים בזווית של הומור ושמירה על שמחת החיים, כך קהילת לוגון מחזקת את עצמה ואת הקהל שלה בזמנים קשים.

הקבוצה מופיעה גם לזכרם של אלו שאיבדו את חייהם, ומתפללת לעסקה קרובה להחזרת כל החטופים. מתוך אהדה ותמיכה באיזור בו נערכה תמיד החזרה הגנרלית (במרכז אשכול), החזרה הגנרלית נערכה בשנה הקודמת והנוכחית באופקים. הם מקווים לספק לקהל רגשי צחוק, שמחה ואופטימיות.

לוגון נוסדה בשנת 1981 על ידי ד"ר אד שפיץ, רופא אלרגולוג ובעל קול בריטון ייחודי שעלה לישראל מארצות הברית והתיישב בנגב. בבית הכנסת "מגן אברהם" בעומר הוא פגש את דיוויד ולדמן, שהפך למנהל המוזיקלי. התיאטרון זכה לשבחים מאושיות תיאטרון כנתן דטנר  בתפקידו כמנהל תיאטרון באר שבע, וממנחם גולן. התיאטרון מכשיר את המשתתפים במשחק, ריקוד, שירה ודיקציה. הוא מטפח שחקנים כתום אמסלם (הכפולה, מיוחדת, המזח), יפתח מזרחי (היירספריי, פלאשדאנס, אקדמיית החממה בנטפליקס), ואילן שכטמן (היפה והחיה, מוזיקאי פעיל). מאז ועד היום נותר גרעין איתן של חברים, שחוזרים להופיע או לקחת חלק מאחורי הקלעים ואליהם מדיי שנה מצטרפים חדשים לקהילה. כקבוצה סייעו בקליטת עלייה של לא מעט משתתפים, שהוכשרו כשחקנים בארצות-הברית ואנגליה. כמו גם בקליטת עולים מדרום אמריקה, ברזיל, רוסיה, צרפת ועוד.

מחזה, מילים ולחנים: ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין. במאי: יעקב אמסלם, מנהל מוזיקלי: דיוויד ולדמן. לפרטי הקאסט גם באנגלית המופעים הבאים: מרכז התרבות באופקים – חזרות גנרליות יום ג' 25.2 יום ד 26.2  בשעה 17:30 | היכל התרבות מודיעין – יום ג' 4 במרץ | שעה 19:30 | משכן האומנויות באר-שבע – יום א'  9.3  בשעה 19:30 | תיאטרון גבעתיים יום ג' 11.3 בשעה 19:30 | בית יד לבנים רעננה – יום א' 16.3 בשעה 19:30 | מתנ"ס עיר ימים בנתניה – יום ה' 20.3.בשעה 19:30 | מרכז ז'ראר בכר ירושלים יום א' 23.3 בשעה 19:30 | רחובות – מכון וייצמן אולם מיכאל סלע יום ג' 25.3. בשעה 19:30
כרטיסים במחיר 100-130 שקלים בטל. 08-6414081 או בקישור…

תיאטרון הסימטה עם הצגות ומופעים בחודש פברואר 2025

להלן פירוט ההצגות והמופעים לחודש פברואר בתיאטרון הסימטה:

• "נראה אותך" – בחור ובחורה נפגשים לדייט ראשון בפאב. זה היה יכול להיות דייט מושלם, אלמלא מייל קצר שמבשר לבחורה שהיא התקבלה לתואר שני ונכסף באנגליה. הבחור המאוכזב מאחל לה הצלחה ועומד ללכת ולסיים את הדייט שרק התחיל, אך היא מזמינה אותו לדרינק כפיצוי על בזבוז זמנו. מהר מאוד מתפתחת ביניהם כימיה נדירה שמכה בהם בלי רחמים, כזו שחלמו עליה כל חייהם. היא אינה מסוגלת להתעלם מהאפשרות שמצאה את אהבת חייה, תוהה אם תמיד תרגיש כלפי הבחור את מה שהיא מרגישה עכשיו, ויחד הם צופים בעתיד שלהם כזוג זקנים. בסופו של דבר, רק אהבתם של הזקנים תוכל להביא לכך שהבחורה תישאר בארץ. מחזאי: נמרוד עמית, במאית: עירית פרנק, מוסיקה: נדב רובינשטיין, שחקנים: אמיתי קדר, אביב זמר, גל בן ארצי, עירית פרנק, שרון לנגר. יום רביעי 19.2 ויום חמישי 20.2 בשעה 20:30 תיאטרון הסימטה,אודיטוריום קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין ,רחוב אהובה עוזרי, תל אביב – יפו
• "שמים וארץ" – אולג אדמוב, פסיכיאטר יהודי ממוצא רוסי, נמלט בעיצומו של תהליך גירושין לתל אביב מחייו הקודמים כדי לממש את זהותו המינית כהומוסקסואל ,אחרי שלא יכול היה להמשיך לעשות שקר בנפשו. על אף שחי חיים נוחים בסנט-פטרסבורג על חשבון אישתו ומשפחתה. הוא פוגש את חן רותם, כוריאוגרף ורקדן צעיר, הומוסקסואל גם הוא, החי בגפו בדרום העיר – בשכונת שפירא. הם נפגשים לראשונה במועדון לילה. ההצגה מביאה את סיפור פגישתם של שני עולמות שונים, שתי נפשות בודדות בעיר הגדולה. כיצד יתמודדו עם אהבה גדולה, מבלי לשקר לעצמם, לחמוק מעברם וממי שהם ולנהל זוגיות אמיתית.  מחזאי :יואב איתמר, יוצרי ההצגה :פאבל סטרחניצקי, מיכאל לרנר, בימוי: פאבל סטרחניצקי,  שחקנים: חן רותם , נדב פורטיאנסקי, אולג אדמוב', מיכאל לרנר. יום שישי 21.2 בשעה 13:30 תיאטרון הסימטה, אודיטוריום קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין, רחוב אהובה עוזרי, תל אביב – יפו
• "מופע פלייבק – משחק מהחיים" – תיאטרון סיפורי חיים ואימפרוביזציה. חוויות הקהל והסיפורים האישיים של הצופים הופכים לרצף של סצנות תיאטרליות, דימויים ורגשות, בידי קבוצת שחקנים מיומנים ומנחה. הזדמנות נדירה וייחודית לראות את סיפורי חיינו מזווית קצת אחרת אשר תפתיע, תרגש, תצחיק, תיגע בכם ותהיה בלתי נשכחת. מנחה: אביבה אפל. שחקנים: שירלי ליגום, שושה קסטנברג, נורית שושן, הלל שמעון. מוסיקאים: איתי אורן, נעם רפפורט. יום שבת 22.2 בשעה 20:30 תיאטרון הסימטה, אודיטוריום קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין ,רחוב אהובה עוזרי, תל אביב – יפו
• "כל הדרכים וההוא" – מחזה מקורי, קומדיה אבסורדית. ברוכות וברוכים הבאים ללוטו החיים! הזוכות, הזוכים, יזכו בגלגולים! אבל קודם…מיכאלה, אלי ומוטי אמנם לא מכירים אחד את השני, לא זוכרים דבר על עצמם או על האופן שבו הגיעו לכאן אך הם נקלעים למסע משותף בו הם מנסים להבין היכן הם נמצאים ומה עלה בגורלם. את מסעם בעולם שאחרי המוות מלווה דוד שמציג את עצמו כ"בייביסיטר המוות". ואיפה אלוהים? הקומדיה האבסורדית של רועי אלחני-לדני בבימויה של עירית פרנק נוגעת בפינות הכי רגישות של בני-האדם מזווית של אלו שאולי כבר איבדו את הכל. מאת רועי אלחי לדני. בימוי: עירית פרנק. ע. במאית: נטע רודיך.  מנהל הצגה: דניאל ג'ונס. שחקנים: אירית סוקי, גל בן ארצי, רועי אלחי לדני, איתמר זנדני. יום שני 24.2 ויום שלישי 25.2 בשעה 20:30 תיאטרון הסימטה, אודיטוריום קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין ,רחוב אהובה עוזרי, תל אביב – יפו

"הקבר שבניהם" – ננסי, נערה בת 15, מאבדת את אמה בתאונת דרכים טראגית. אביה, שנהג ברכב באותו לילה גורלי, שוקע באלכוהול, בעוד ננסי מסתגרת בחדרה ומסרבת להתמודד עם המציאות. ואז, דמות לא צפויה מופיעה בחייה – פרפר מסתורי שמוביל אותה למסע פנימי מרגש, מלא תגליות על יופי, כאב, וחוזק אנושי. מחזה מקורי ומטלטל, שמאיר באור ייחודי את הדרך שבה מתמודדים עם אובדן, קשרי משפחה, והבחירה להאמין בחיים גם כשנראה שאין בשביל מה. כתיבה ובימוי: ליאו קושניר, תאורה: שי סקיבא. עיצוב במה, אמנות רב תחומית: ואדים קשרסקי, מוזיקה מקורית ופסנתר: עידו גרילק. ליווי אמנותי ויעוץ דרמטורגי: אירית סוקי. שחקנים: אירית סוקי, מיכאל לרנר, קמילה מרגולין, עידו וייל לביא. יום חמישי 27.2 בשעה 20:30 תיאטרון הסימטה, אודיטוריום קאנטרי קהילתי גורן גולדשטיין, רחוב אהובה עוזרי, תל אביב – יפו.

להקת המחול קמע עם יאקופו גודאני ואנדוניס פוניאדקיס

תמיר גינץ, המנהל האמנותי של להקת המחול קמע, גאה להציג בבכורה ערב שהוא מפגש פסגה בינלאומי של כוריאוגרפים מובילים בעולם המחול העכשווי, יצירות מאת יאקופו גודאני ואדוניס פוניאדיקיס. המופע "גודאני &  פוניאדקיס" יעלה בבכורה ב6-7-8 במרץ במרכז סוזן דלל ( ומאוחר יותר ב11 במרץ במגידו, וב14 במאי במשכן לאמניות הבמה בבאר שבע)

שני היוצרים שצמחו מביה"ס של מוריס בז'אר, פיתחו בקריירה שלהם שפת תנועה עם חותם אישי. שניהם מזוהים כיום כמובילי סגנונות מחול ייחודיים וחדשניים הפורצים את המסורות המוכרות ויוצרים תזמור משוכלל של הגוף, כל אחד בדרכו הוא.

גינץ : "דווקא עכשיו, כשכולנו צמאים גם לרוח הבינלאומית שתחזק אותנו, שניים מהיוצרים הכי מבוקשים בעולם בוחרים לתת אמונם בלהקת המחול קמע כבמה ליצירותיהם. זהו חיזוק משמעותי של ערוץ היצירה הבינלאומי של מאסטר- כוריאוגרפים בלהקת המחול קמע. לאחר נאצ'ו דואטו, יוהאן אינגר, מרקו גקה ועוד, קמע, ממצבת את מעמדה אצל היוצרים הכי מוערכים בזירה העולמית כקול אמין וייחודי עבור הרפרטואר שלהם בישראל. אני גאה שאנחנו יכולים להעניק לקהל בישראל, חוויה בינלאומית עם הרקדנים הנהדרים שלנו".
יאקופו גודאני (איטליה), יציג בקמע בכורה עולמית , לה הוא מעצב את התלבושות ואת התאורה. מוזיקה מקורית מאת אולריך מולר. יצירתו של גודאני בשפתו האבסראקטית קוראת תיגר על הבלט הקלאסי תוך שהיא משכילה לפרק אותו ולהרכיבו מחדש. גודאני, נחשב ליורשו של וילאם פורסיית, אצלו רקד כסולן בלהקת דרזדן-פרנקפורט (גרמניה) ותחת שרביטו צמח להיות כוריאוגרף מוערך.  ב- 2015 גודאני קבל לידיו מפורסיית את הניהול האמנותי בלהקה עד לפרישתו ב 2023. את עבודותיו של גודאני מבצעות מזה עשורים הלהקות היוקרתיות ביותר בעולם: .
אנדוניס פוניאדקיס (יוון – צרפת), הזוכה בשנים האחרונות לפופולאריות בינלאומית חסרת תקדים, יעלה את היצירה "קוסמוס", עבודה אינטנסיבית המאתגרת את גבולות הפיזיות והאתלטיות. הבכורה הישראלית של "קוסמוס" תפגיש את הקהל הישראלי עם ביצוע של להקה ישראלית לסגנונו המקורי -עכשווי של פוניאדקיס שממזג את עולם המחול המודרני עם "קלאבריות" פרועה ואקרובטיות פיזית מטריפה.
להקת המחול קמע היא סימן המזל של המחול הישראלי. תמיר גינץ, המנהל האמנותי, המייסד והכוריאוגרף של הלהקה, מוביל את הלהקה ליצירתיות מלאת תשוקה, חיבורים ואמנותיות חסרת פשרות. קמע שבתה קהלים נלהבים ברחבי העולם בשני העשורים מאז הקמתה.

בכורה עולמית: כוריאוגרפיה: יאקופו גודאני  | Jacopo Godaniמוזיקה: אולריך מולר Ulrich Muller
קוסמוס: כוריאוגרפיה: אנדוניס פוניאדקיס  | Andonis Foniadakisמוזיקה: ז'וליאן טאריד | Julien Tarride
מופעי בכורה בלהקת המחול קמע 2025: 6-7-8 במרץ בסוזן דלל | 11 במאי במרכז מגידו | 14 במאי בבאר שבע. מחיר כרטיס: 100-160 ₪. פרטים: https://bit.ly/3PZ1QR1

אנסמבל תוצרת בית עם עוד מוקדם לדעת – 6-7 במרץ

עלילת ההצגה שואבת השראה ממסע מרגש וייחודי שערך האנסמבל מאז ה-7 באוקטובר, במהלכו הציג עשרות הופעות בהתנדבות במלונות, מקלטים וחדרי אוכל ברחבי הארץ, תוך מפגש עם החברה הישראלית על כל גווניה דרך כוחה המחבר והמרפא של האמנות.

במרכז העלילה "עוד מוקדם לדעת", יוצר תיאטרון נוסע בזמן מלחמה לבית מלון בים המלח, נחוש לפגוש שם את הקהל שנטש את האולמות. בזמן ההמתנה בלובי, הוא נרדם וחולם על נסיעה סוריאליסטית  עם זוגתו היוצרת ושחקני האנסמבל שלהם לפסטיבל בחו״ל.

"שבוע לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, יצאנו עם צוות ההצגה "החשמלטור" להופיע בהתנדבות מול מפונים ומפונות ברחבי הארץ. במסע שכלל יותר מ-30 הופעות, הגענו למלונות, מקלטים, חדרי אוכל ולובאים בכל רחבי הארץ – מקריית גת ועד כפר בלום." אומרים מנהלי האנסמבל  אביגיל רובין ויואב ברתל "המפגש עם החברה הישראלית על גווניה היה מרגש ומעורר השראה, והזכיר לנו את כוחה המרפא והמעודד של האמנות, שמציעה דרך ייחודית להביט במציאות דרך דימוי"

אנסמבל "תוצרת בית" בהובלתם המשותפת של הזוג אביגיל רובין (רקדנית וכוריאוגרפית) ויואב ברתל (שחקן, יוצר ובמאי), פועל מאז 2010. האנסמבל העלה הפקות תיאטרון-מחול רבות וזכה בפרסים שונים, בהם פרס מחזאי, פרס שחקנית המשנה ופרס עיצוב תאורה. בין ההפקות הבולטות: "סיגריה אחרונה" (תמונע, 2021), "יאבל’ק" (פסטיבל עכו, 2015), "המרקיד" (2010), "סבתא סורגת" (פסטיבל חיפה, 2022), ועוד. לאחרונה הקים האנסמבל בית חדש בקריית המלאכה בתל אביב, סטודיו המאפשר מופעים מול קהל המקום מהווה בית ליצירות האנסמבל ומארח מופעי מחול ואירועי תרבות נוספים. משתתפי "עוד מוקדם לדעת" : אמיר גולדמן, גיל קרר, איציק לילך, גילי גנני, אסתי זקהיים, אביגיל רובין ויואב ברתל

בבית אנסמבל תוצרת הארץ, שביל המרץ 3 תל אביב. כרטיס + כוס יין: 100 ₪. לפרטים וכרטיסים ובאתר https://www.homemade-dancetheater.com/event-list

קולנוע, רדיו, פודקסט ו-TV

מועדון הסרטים של TLVFest עם מעבר לחסום – לה פמפה של אנטואן שברולייה

פסטיבל הקולנוע הגאה ממשיך במסורת שלו מזה 19 שנה להציג מדי חודש סרטים להט"בים איכותיים מרחבי העולם בסינמטק תל אביב – הגעה לאירועים החודשים של TLVFest עוזר לפסטיבל להמשיך ולבסס את עצמו כלכלית כדי שבאוקטובר הקרוב נוכל לציין 20 שנה של פעילות.

צפייה בסרטים במועדון החודשי היא הרבה יותר מהליכה לקולנוע לסרט כי מדובר בתמיכה ועזרה ישירה להמשיך הפעילות של הפסטיבל.

בלי שתכננו מראש הסרט שנציג החודש – מאוד אקטואלי, "לה פמפה" מתאר מה מתחולל כאשר סרטון סקס דולף ומוציא מהארון אופנוען תחרויות צעיר בדרך לקריירה מבטיחה. וילי וג'וג'ו הם החברים הכי טובים שיכולים להיות, החולקים אהבה משותפת לאופנועים. כאשר סרטון סקס של ג'וג'ו נחשף, המסלול המהיר שלו אל הצמרת מתערער. שני החברים נאלצים לצאת למסע לגילוי עצמי בניגוד לרצונם. השחקנים הצעירים אמורי פושר וסעיד אל עלמי מספקים כאן הופעות מרשימות, אותנטיות ואמיצות במיוחד. שימו לב הסרט מוגבל מגיל 18 ומעלה בשל סצנות מין ואלימות. אזהרת טריגר: הסרט מכיל תיאורי הומופוביה ואובדנות.

יום שני ה-24.2 בשעה 21:00 רק בסינמטק תל אביב. כרטיסים בקישור: https://www.tlvfest.com/

לא יום ולא לילה של פנחס וויה

משפחה של חוזרים בתשובה ממוצא מזרחי, מנסה להתנתק מעברה ולהשתלב בקהילה החרדית האשכנזית. הבן רפאל הוא תלמיד מצטיין ועילוי, אך זה לא עוזר לו להתקבל לישיבה האשכנזית. אמו, אהובה, מנסה להפוך את רוע הגזירה בדרכי נועם. האב שמואל, שיפוצניק עם אמונה גדולה, מתקשה להשלים עם הפגיעה בבנו ובדרכו המחוספסת ,הוא מנסה להיאבק בהחלטה, התפתחות דרמטית ובלתי צפויה מטלטלת את בני המשפחה ואת סביבתם, ויורדת לשורשי אמונתם המשותפת. "לא יום ולא לילה" – על צדק ואמונת אמת שהופכת עולמות.

בימוי: פנחס וויה | תסריט: פנחס וויה אהרון ישראל  | צילום: זיו ברקוביץ | עריכה: אילה בנגד, חיים טבקמן | מוזיקה: קרני פורסטל | הפקה: מרק ומיכאל רוזנבאום. שחקנים: אלי מנשה | מעיין עמרני | שמואל וילוז'ני | אדם חתוכה | מיה כהן | דורית לב ארי | יעל פיינשטיין. ישראל 2024 , 90 דקות. הפצה טרנספקס , הפקות סרטים בע"מ. החל מ- 20 בפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

התינוקת La petite של גיום ניקלו

ג'וזף, סופר מזדקן מפריז, מקבל בשורה על אובדן קשה – בנו נהרג בתאונה, יחד עם בן זוגו. בנוסף לידיעה הטרגית, מתברר לג'וזף כי השניים ציפו לצאצאית מאם פונדקאית מבלגיה. ג'וזף יוצא למסע לבלגיה, נחוש בדעתו להיות הסבא (והאבא) שהוא מעולם לא היה, ולגדל את התינוקת הקטנה לאחר הלידה, אלא שהפונדקאית הצעירה, ריטה, מתגלה כבעלת אופי עיקש ורצונות משלה – וגם החוק הבלגי עומד לצדה.

אז למי שייכת התינוקת ומה יעלה בגורלה? הכינו את הממחטות לדרמה אנושית מחממת לב על משפחות, קשרים ועל כוחה המרפא של התקווה.

צרפת 2023, בימוי: גיום ניקלו. משחק: פבריס לוקיני, מארה טאקן, מוד ויילר. 92 דקות | צרפתית | תרגום לעברית ואנגלית. הפצה בישראל קולנוע חדש, החל מן ה20 בפברואר בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ.

אהבה משוגעת של ז'יל ללוש

בין ספסלי התיכון לרחובות הקשוחים, היא לומדת, הוא מסתובב, הגורל שלהם מצטלב, זו תשוקה מטורפת, אהבת נעורים משוגעת, החיים ינסו להפריד ביניהם, אבל שום דבר לא עובד, השניים האלו הם כמו שני החדרים של אותו לב.

ג'קי וקלוטייר גדלו באותה עיר קטנה בצפון צרפת בשנות ה-80. היא הייתה תלמידה טובה, שנונה ופיקחית, הוא היה הילד הרע של המחזור. למרות הבדלים במעמד החברתי ובשאיפות האישיות, הם התאהבו עד מעל לראש. אבל קלוטייר הסתבך, דרכיהם נפרדו, השנים עברו והיום הם אנשים שונים במקומות שונים, אך האהבה עדיין חיה.

אולי הפעם… ברומן האפי הסוחף הזה, הנפרש על פני עשרים שנה, החיים יעמידו למבחן את אהבת הנעורים  שלהם, אבל כנראה ששום דבר לא יכול להפריד ביניהם.

"אהבה משוגעת" סרטו של השחקן-במאי האהוב ז'יל ללוש (היה שלום, מר הפמן) כבש את הקהל עם סיפור רומיאו ויוליה מודרני, שסוחף את הצופים למסע מטורף של אהבה גדולה מהחיים, תשוקה מטורפת, אלימות, הקרבה ורומנטיקה מלווה בפסקול מחשמל של להיטי האייטיז, שלא ייצא לכם מהלב והראש. בבתי הקולנוע.

8HOT עם תכניות מרץ 2025

• החיידר – מני פיליפ היה בטוח כי האלימות שחווה כילד במערכת החינוך החרדית חלפה מהעולם, אלא שפוסט ויראלי ומאות עדויות שהגיעו בעקבותיו העידו על ההיפך. "החיידר" מביא את סיפוריהם של תלמידים בעבר ובהווה, ומגלה כיצד השפיעה האלימות הפיזית והנפשית שחוו בכיתות ובחדרים על חדרי נפשם. זהו מסע אישי אמיץ החושף את הפגיעה השיטתית בילדים ואת השלכותיה העמוקות על הנפגעים ועל החברה החרדית והישראלית. בימוי: מני פיליפ.
• My Dad the Sex Tourist – באנג׳לס סיטי, פיליפינים, במרחק של קצת יותר משעה נסיעה מהבירה מנילה, חיים עשרות אלפי ילדים שאינם יודעים מי אבותיהם. אלה הם ילדי תעשיית תיירות המין – תעשייה ענקית בעיר שאליה מגיעים גברים מכל רחבי העולם כדי ליהנות מחיי הלילה, חוויית ״בת זוג״ ליום אחד ובסופו של דבר – מין. הסרט עוקב אחר סיפוריהם של הילדים שננטשו ואחר חיפושם אחר זהותם. לראשונה בעולם, באמצעות טכנולוגיית DNA, הסרט מאתר את אבותיהם שאינם מודעים לקיומם – האם יקבלו בברכה את התוספות החדשות והבלתי צפויות למשפחתם, או שיברחו כל עוד נפשם בם? החל מיום ד׳ 5.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• התינוקת שנעלמה באש – 1997  פילדלפיה. שריפה פורצת בביתם של בני הזוג פדרו ולוזאידה, וגובה באופן טרגי את חייה של בתם התינוקת בת ה-10 ימים. 6 שנים מאוחר יותר, האירוע הנורא הזה נבחן מחדש כאשר לוזאידה רואה ילדה במסיבת משפחה שנראית מוכרת – יש לה גומות בדיוק כמו שלה; היא משוכנעת שהילדה הזו היא בתה שלה, הילדה שאיבדה בשריפה. חשדה מוביל לחקירה עם תוצאה מדהימה, החושפת סיפור של שקרים, תרמיות ובגידות. שידור שבועי בימי ה׳ החל מה 6.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• ג'ון גליאנו: גאות ושפל – סרטו של הבמאי זוכה האוסקר קווין מקדונלד ("ויטני"), על עלייתו ונפילתו של מעצב העל ג'ון גליאנו, מימיו כילד הפלא של עולם האופנה, דרך ההצלחה המסחררת ועד לתקרית האנטישמית שחיסלה את הקריירה שלו. החל מ יום א׳ 9.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• להרוג דיקטטור – התנקשויות, אפילו בדיקטטור הבזוי ביותר, יכולות לערער את ביטחונה של אומה, להצית מלחמות, או לסיים אותן. אבל, לא משנה מי המטרה, חיסולים בפרופיל גבוה תמיד מזעזעים את העולם. בשישה פרקים, יוצגו סיפורים המונעים על ידי אובססיה, שנאה, פוליטיקה וקנאות, מתגבשות מזימות חשאיות וקנוניות אפלות. במשך עשורים, הפרטים של תוכניות התנקשות אלה, שנרקמו כדי לשים קץ לעריצות, נשארו למעשה לא ידועות. כעת, הסדרה חושפת את הסודות, מציגה את המורדים, המהפכנים, ואנשי המודיעין שהופקדו על ביצוע החיסולים האכזריים הללו. מה הייתה ההצדקה שלהם לשפיכות דמים? בזמן שהמתנקשים התאמנו ועמלו כדי להתכונן לחלון ההזדמנויות המדוייק, מי היו אלה שמימנו אותם, ציידו אותם, ותמכו בהם? החל מה 10.3, שני פרקים בשבוע בימים ב׳ וג׳ ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• הזכות להפלה – בפער של חמישים שנה, בשתי החלטות שונות, בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך על פיהן זכויות יסוד של נשים לשלוט בגופן. מדובר באירוע דרמטי עם השלכות מיידיות—ביטול הזכות להפלה בדמוקרטיה המובילה בעולם חושף עד כמה זכויותיהן של נשים עדיין מוטלות בספק, מהוות יעד פוליטי, ומשמשות ככלי משחק, ועלולות להיעלם בכל משבר קטן. החל מיום א׳ 16.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• קייט וינסלט: פורצת דרך – קייט ווינסלט – מסע אל האותנטיות. השחקנית ההוליוודית שזכתה להכרה בינלאומית כבר בגיל 22, בזכות תפקידה ב-Titanic, שהיה להצלחה הגדולה ביותר בקולנוע באותה תקופה ולמשך שנים לאחר מכן. קייט ווינסלט סללה את דרכה בעצמה, כשהעדיפה לגלם דמויות של נשים מורכבות, ובכך חתרה תחת הקלישאה של הגיבורה הרומנטית הצעירה שהתעשייה ההוליוודית ניסתה לשייך לה. החל מיום ד׳ 19.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• THANK YOU VERY MUCH – ANDY KAUFMAN – הצצה לחיים ולקריירה הקצרים מדי של אגדת הקומדיה האניגמטית אנדי קאופמן, כולל קטעי וידאו שטרם נחשפו וראיונות אינטימיים עם חברים, עמיתים ובני משפחה. החל מיום א׳ 30.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.
• CELTICS CITY – סדרה זו מתעדת את ההשפעה התרבותית והסיפור יוצא הדופן של בוסטון סלטיקס, הקבוצה המצליחה ביותר ב-NBA. הסדרה חוקרת את המסע של הקבוצה, המאבקים, ההישגים, והקשר העמוק שלה עם העיר בוסטון וההיסטוריה האמריקאית. החל מיום ג׳ 4.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV.

הסרט ירושה של לירן שטרית עם ליהוק נוצץ

הבמאי לירן שטרית (בשם הבת, אדמה בוערת) הודיע בשבוע שעבר על סיום ליהוק סרטו החדש "ירושה", עם רשימת שחקנים מרשימה ומעניינת במיוחד.

ומי ישחק בו? מיכל ינאי (בתפקיד הראשי, עם בתה אלכס), פבלו רוזנברג (אשר גם ילחין את פסקול הסרט), אוולין הגואל, מוריס כהן, דודו ארז, יאנה יוסף, ניר רון, עמי ויינברג, משה אשכנזי, מעיין לאוב, סער שרון, אייל סלמה, אלכס מוסקל ולירי הפנר. עבור מיכל ינאי, זוהי הפעם הראשונה שהיא תשחק בסרט עם בתה אלכס, שתגלם את בתה גם בסרט. עבור פבלו רוזנברג זו הפעם הראשונה שהוא משחק בקולנוע ןגם הפעם הראשונה שהוא כותב מוסיקה לקולנוע. את התסריט כתב לירן שטרית בשיתוף עם סתיו שלו.

"ירושה" היא דרמת מתח מערבונית ישראלית המתרחשת בגולן ומתובלת במסורת הגאוצ'ו הארגנטינאית. הצילומים לסרט ייחלו בקרוב ויתקיימו בגולן. יש למה לחכות.

היסטוריה קצרה של משפחה Brief History of a Family

אחרי תקרית קטנה בבית הספר, וויי, נער בוטח ממשפחה סינית אמידה, מתיידד עם בן כיתתו שואו. וויי מזמין את שואו הביתה, מציג אותו בפני הוריו, וכשאלה שומעים ששואו בא מרקע לא פשוט, הם מעודדים את הנער עם החיוך השקט לבלות יותר זמן בביתם. שואו הולך והופך לחלק מהמשפחה ומתחיל לגלות שמאחורי החיים הנוחים של הבורגנות מסתתרת קלחת של סודות, ציפיות ורגשות, שלא יישארו חבויים לנצח.

סרט הביכורים של לין ג'יאנג'יה, שכבר הוקרן בהצלחה בפסטיבלים המובילים בעולם, מציע פרשנות אלגנטית ומותחת לסיפור הזר שמפלס את דרכו אל ליבה של משפחה, ומסמן את הבמאי כקול חדש ומסקרן בקולנוע הסיני העכשווי.

סין 2024, בימוי: לין ג'יאנג'יה. משחק: זו פנג, גואו קיו, סון שילון, לין מוראן. 99 דקות | מנדרינית | תרגום לעברית ואנגלית. בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ. הפצה קולנוע חדש.

היפרדות של איריס קלטנבק

זוכה פרס SACD במסגרת 'שבוע הביקורת', פסטיבל קאן | פרס השחקנית הטובה ביותר לחפזיה הרזי בפסטיבל טורינו | זוכה פרס לומייר לסרט ביכורים | מועמד לשני פרסי סזאר | זוכה פרס התסריט בפסטיבל בייג'ינג.

ללידיה קריירה מצליחה מאוד כמיילדת, אבל חיי האהבה שלה הם אסון. בעודה חווה שברון לב אחרי פרידה, היא מתבקשת לילד את חברתה הטובה, סאלומה ולעזור עם התינוקת.

יום אחד, בעודה נושאת בזרועותיה את התינוקת של סאלומה, היא נתקלת במילוש, עימו היה לה סטוץ' ללילה. בהחלטה של רגע, היא מספרת לו שהתינוקת שלהם ומהר מאד מוצאת עצמה לכודה בתסבוכת שקרים שאין לדעת לאן תוביל.

במאית ותסריטאית:      איריס קלטנבק | שחקנים: לידיה: חפזיה הרזי | מילוש: אלכסיס מננטי | סאלומה: נינה מאוריס | ג'ונתן: יונס בוסיף

צרפתית – תרגום לעברית ולאנגלית, 97 דקות. בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ. הפצה בישראל סרטי נחשון בע"מ.

דיסני+ עם מתה לסקס מבית FX – בכורה 4 אפריל

הסדרה "מתה לסקס" בהשראת סיפורה של מולי קוצ'אן, אשר הובא לראשונה בפודקאסט שלWondery  בשיתוף עם חברתה הטובה ביותר, ניקי בוייר. לאחר שמולי (מישל וויליאמס) מאובחנת עם סרטן שד גרורתי בשלב 4, היא מחליטה לעזוב את בעלה, סטיב (ג’יי דופלאס), ולחקור לראשונה בחייה את המורכבות שברצונות והתשוקות שלה.

החזיקו חזק, למולי יש הרבה להספיק בזמן שנותר לה. אין זמן לשיפוטיות – מולי לא מתעניינת במה שאנשים חושבים על רשימת המשאלות שלה (ותאמינו לנו, הביטוי הזה תמיד גורם לה לגלגל עיניים). היא שואבת אומץ מהחברה הכי טובה שלה, ניקי (ג’ני סלייט) –  חברה נאמנה כל כך שתגרום לכם להרים את הטלפון ולהתקשר לחבר הכי טוב שלכם ברגע זה! בסדרה משתתפים גם רוב דלייני, קלווין יו, דיוויד ראש, אסקו ג’ולי וסיסי ספייסק.

"מתה לסקס" נכתבה ונוצרה על ידי קים רוזנסטוק ואליזבת' מריוות'ר, אשר משמשות גם כמפיקות בפועל לצד קתרין פופ, קתי צ'יריץ', הרנן לופ, (Wondery),  ג’ן סרג'נט, מרשל לוי, אהרון הארט, מישל וויליאמס, ניקי בוייר, שאנון מרפי ולסלי הדלנד. הסדרה מופקת על ידי 20th Television.

כל שמונת הפרקים יהיו זמינים עם עליית הסדרה. הסדרה נוצרה ונכתבה על ידי קים רוזנסטוק ואליזבת' מריוות'ר. בקרת הורים מתקדמת מבטיחה שדיסני+ תמשיך לספק חוויית צפייה מותאמת לכל המשפחה. המנויים יכולים להגדיר מגבלות גישה לתכנים למבוגרים וליצור פרופילים מוגני קוד, כדי לאפשר שקט נפשי להורים ולמטפלים.

דבי היית פה של דבי גולדברג

את יום הולדתה ה-51 חוגגת דבי במחלקה הסגורה בגהה. ריבה, בת זוגה, מגיעה למחלקה עם מיכל, סטודנטית שלה במסלול וידאו-תרפיה, כדי שתיצור יחד עם דבי סרט אישי קטן.

מיכל נשאבת לעולמן של דבי וריבה, אבל הסיפור שמוצג בפניה מלא פערים וסתירות. כאשר הסקרנות ועודף המוטיבציה הופכים לאובססיה, מיכל חוצה את הקווים ויוצאת לחפש תשובות. בעקבות שביל הפירורים שמפזרת דבי, היא מאתרת את כל שחקני המשנה בסיפור. פיסות המידע נחשפות בפני המצלמה שלה ומחזקות את התחושה שיש כאן יותר ממה שנראה לעין.

בימוי: דנה גולדברג. שחקניות: איילת מרגלית, כרמית מסילתי, חווה לוי רוזלסקי. הפקה: מונצ'ז פילמס. ישראל / 2023 / 80 דק'. החל מ-6 למרץ, בבתי הקולנוע.

8HOT עם בית ספר לרפואה 23 למרץ

התמודדות רצופת אתגרים מלווה את דרכם של שלושה סטודנטים לרפואה בפקולטה לרפואה שבצפת. שלושתם חולמים להיות רופאים אבל המפגש עם הכאב, המחלה והמוות שעומד ביסודם של לימודים מיוחדים אלו, מחייב אותם להכיר לא רק את החולה שמולם אלא גם את עצמם, את פחדיהם, את חולשותיהם עליהם יצטרכו להתגבר בשביל להיות לרופאים. בימוי: אודי קלינסקי, רויטל אורן.

המורה שהבטיח את הים של פטריסיה פונט

מבוסס על סיפור אמיתי. בשנת 1935 מתקבל אנטוניו לעבודה כמורה בכפר קטן ומבודד בבורגוס, ספרד. הוא יוצר מערכת יחסים אינטנסיבית עם תלמידיו הצעירים, להם הוא מבטיח: לקחת אותם לראות הים בפעם הראשונה בחייהם. 75 שנים מאוחר יותר, נכדתו של אחד התלמידים מגלה את הסיפור הנפלא שמסתתר מאחורי ההבטחה שמעולם לא קוימה.

בימוי: פטריסיה פונט. מבוסס על ספרו של פרנססק אסקיבנו. שחקנים – אנטוניו בנייחס: אנריק אאוקר | אריאדנה: לאיה קוסטה | צ'ארו: לואיזה גוואסה.

ספרד 2023, 115 דקות. ספרדית תרגום לעברית ואנגלית. הפצה בישראל סרטי נחשון בע"מ. החל מ-27 בפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

אמנות ותערוכות

מוזיאון פתח תקווה לאמנות עם עונת תערוכות חדשה עד 28.6.2025

עונת התערוכות החדשה במוזיאון פתח תקווה לאמנות כוללת שש תערוכות חדשות: "לו הייתי גוף", תערוכה קבוצתית רבת משתתפים, המפגישה אמניות ואמנים שעוסקים בשבריריותו ובחלקיותו של הגוף, על שלל מופעיו הפיזיים והנפשיים.

• לו הייתי גוף – אוצרת: אירנה גורדון. אמנים משתתפים : סשה אוקון, יקירה אמנט, עדי ארגוב, רימה ארסלנוב, דוריס ארקין, יסמין דייויס, מוחמד טוח'י, נירית טקלה, אביטל כנעני, עופר ללוש,  הילה לולו לינ פרח כפר בירעים, סיגלית לנדאו, מיה מוצ'בסקי פרנס, מירב מרודי, ורה קורמן ועמרי אלורו, אלכס קרמר, יאנה רוטנר, יובל שאול, יואב שביט, יגאל תומרקין. התערוכה "לו הייתי גוף" מפגישה אמניות ואמנים שעוסקים בשבריריותו ובחלקיותו של הגוף, על שלל מופעיו הגשמיים והנפשיים, אנושי או לא-אנושי. זה הגוף הנתון במאבק קיום בזמן הווה, אך משקעיו  טעונים בזיכרון של תולדות הדברים. חרף גשמיותו הוא רוח ותודעה מופשטים, קורפוס של דיבור ומחשבה הנעוץ בחומר. ברקע התערוכה רוחשת מציאות מקומית קשה מנשוא, שבה גופם של יחידים והגוף האזרחי כקולקטיב חשופים ונתונים בסכנה מתמדת, במצב חירום של מלחמה וטראומה מתמשכת. עם זאת, שורשי התערוכה נעוצים במחשבה על האינות שבלב הגוף כמושג, כתווך בינינו לבין העולם, המצוי ברצף בין החי והאורגני לבין הדומם, המכני והווירטואלי. באמנות הישראלית הגוף אינו מופיע כמובן מאליו; הוא לעולם חמקמק ומבקש הגדרה מחודשת, בין השאר בשל כובד משקלן של תפיסות דתיות וחברתיות. האמנים המציגים בתערוכה ניגשים למבנים פיזיים, רגשיים ופוליטיים באמצעות ציור, מיצב, פיסול ווידאו כחומר גמיש שניתן לעצב, לדמיין מחדש ולהמציא מחדש. אצל תומרקין הגוף הוא זירת קרב, המכנסת אליה את הקונפליקטים והמיתוסים של תולדות המערב והמציאות הישראלית, סיגלית לנדאו בוחנת את הגוף כמוקד אליו מתנקזים רכות וכאב, בציוריו האינטימיים של אלכס קרמר, ההשתנות והתנועה הם תנאי לחיים ואביטל כנעני מציעה את אותה התנועה באמצעות דיאלוג עם הטבע. רישומיה של עדי ארגוב עוסקים בהתמודדות אישית עם מגבלות גופניות כתוצאה ממחלה, ומוחמד טוח'י חוקר את הגוף כבית וכהגנה.

מחוץ לחלל המוזיאון הוצבו פסליו המונומנטליים של האמן עפר ללוש. הסדרה, "אטליה" תוצג במלואה לראשונה בישראל – והיא גולת הכותרת של עשייתו האמנותית בעשור האחרון – ראש גבר, איש יושב, אשה עומדת, אשה הרה וראש אשה – שיחד מרכיבים כף יד.  הפסלים המציגים את גוף האדם חפים מתווי אישיות מזהים, מה שמקנה להם איכות ארכאית ועתידנית בעת ובעונה אחת.

• כרמית חסין: לשיר על העצמות – אוצרת: דניאל צדקה כהן. כרמית חסין מציגה פסלים שבתווך בין הגופני למופשט. הם ניצבים לגובה, כאלמנטים המשלבים שלושה עולמות צורניים-חומריים: קימורים אורגניים בשרניים, מבנים תעשייתיים ותופעות גיאולוגיות. ההכלאה המשולשת מדגישה את הניגוד בין ארעיות הגוף האנושי לבין עמידותם של מבנים הנדסיים ומכונות, ושל אובייקטים טבעיים כמו סלעים.  חסין מקבעת טריטוריה ומחברת את הצופה לתחושת השהות של גופנו הוודאי, ללא כל קשר לכישוריו או למגבלותיו. היא שואבת מן הכוחות הנשיים המוּלדים של האינטואיציה והחושים ומעוררת בצופה מודעוּת לעצמי ולסודותיו. החומרים והצורות נטענים במשמעות ובאנרגיה. פסליה של חסין יוצרים תחביר חדש למבנים המשנעים כוח פנימי אל ליבת העצמי. הנוכחות האנושית כמו קיימת בתוכם, כאפשרות של חיים במצבים של ריקון וסופיוּת.
• דניאל קיצ'לס עם אוריינטציות: אורטוריה לשתי מוניות, רדיו ו-16 משתתפים – אוצרת: אירנה גורדון. אוריינטציות: אורטוריה לשתי מוניות, רדיו ו-16 משתתפים משלבת את פרקטיקות העבודה. השונות של דניאל קיצ'לס– הלחנה, וידיאו וסאונד – עם פעולה פרפורמטיבית רבת-משתתפים. במרכז העבודה, שנוצרה בשנה החולפת לתערוכה המוזיאלית הראשונה שלו, נראות שתי מקהלות השרות במהלך נסיעה, במקומות ובזמנים שונים. מקהלה אחת מורכבת מ-12 נשים בגילים שונים, שיושבות במונית שירות ומפיקות צלילים קדם-לשוניים תוך כדי נסיעה בדרכים משובשות. המקהלה השנייה מורכבת מארבעה גברים השרים תוך כדי נסיעה בכביש 1 משדה התעופה לירושלים. המבט כאן מופנה מתוך הרכב החוצה וקדימה, אל הכביש והנוף שהוא חוצה, התחומים בזגוגית. שירת הגברים המגיבים על שמות המקומות בשלטים שעל פניהם הם חולפים, ספק מסמנים את התחנות שבדרך ספק נפרדים מהן. שתי המקהלות פועלות במעגליות אבסורדית (על גבול הקומית) המבוצעת בטקסיות רליגיוזית.
• הילי לב-גרינפלד ושיראל ספרא:/ שמש חצות – אוצרת: הדס גלזר. בתערוכה הזוגית של הילי לב-גרינפלד (נ' 1981) ושיראל ספרא (נ' 1983), שמש חצות היא מטאפורה לטשטוש בין מצבים של ערוּת ושינה ולהפרעות במחזוריות המוּכּרת של יום ולילה. התערוכה בוחנת את ערפיליות המעברים בין ילדוּת לבגרוּת ושלבי התפתחות. עבודות הציור והפיסול צוללות למעמקים של זיכרונות הממשיכים להתקיים בתודעת המבוגר, ומשקפות את ההשפעה של מחזורי שינה וחוסר שינה על חוויה זו. עבודותיה של הילי לב-גרינפלד חוקרות מצבי דמדומים של תנועה בין עולמות. העבודות משלבות ציור על אובייקטים מפוסלים בעץ, אדריכליים למראֶה, המדמים חלונות ומייצגים אזורי מעבר בין המודע ללא-מודע. שיראל ספרא חוקר מחזוריות ויחסיות בזמן ובמרחב. עבודותיו מאזכרות מִתקני שעשועים, המטלטלים את המְשחקים בחוזקה ויוצרים חוויה של עיוות בזמן.
• אירה יאן וארתור קולניק/ לראות את הניגון – אוצרת: סיגל קהת קרינסקי. התערוכה מציגה דיאלוג, שבמקורו באוסף המוזיאון, בין שני אמנים שאיירו שתי מהדורות מיוחדות של סיפורי י.ל. פרץ (יצחק לייבוש פרץ 1915-1852): אירה יאן וארתור קולניק. שמונה איורים של אירה יאן (1919-1869) המלווים שישה מסיפורי הקובץ סיפורים נבחרים וסקיצות, שראה אור בגרמנית ב-1905. עשרים איורים של ארתור קולניק (1971-1890) מלווים את הסיפור גלגולו של ניגון, שמהדורה מיוחדת שלו ראתה אור בפריז ב-1948 והוקדשה לאחיו של קולניק, שנספה בשואה עם אשתו וילדיו. האיורים נוצרו בסמוך למשברים בהיסטוריה היהודית: איוריה של אירה יאן נוצרו שנתיים לאחר פרעות קישינב ברוסיה (1903), ואיוריו של קולניק נוצרו שלוש שנים אחרי השואה. העבודות המוצגות בתערוכה נוצרו בסמוך למשברים בהיסטוריה היהודית ומפגישות בין הלך רוח פסימי בעמידה על פי תהום, עם הלך רוח אופטימי של דבֵקוּת באמונה, תיקון ותשוקה לחיים.
• ליאור גריידי: חלוץ – תוכנית שהות בסדנת ההדפס של מוזיאון פתח תקווה לאמנות – אוצרת: אירנה גורדון. בשנת 2023 יזם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות תוכנית-שהות לאמנים בסדנת ההדפס של המוזיאון, ליצירה של סדרת הדפסים (בהדפס רשת ו/או תחריט יבש) בהתייחס לאוסף המוזיאון. בגרעין האוסף אלפי יצירות אמנות בסוגי מדיה מגוונים, שנרכשו ונאספו בסיוע תרומות ועיזבונות והן מגוללות את תולדות האמנות הארצישראלית והישראלית הָחֵל בראשית המאה ה-20. אמני התוכנית התבקשו ליצור עבודות חדשות בזיקה לאוסף, בליווי מקצועי של משה רואס, מנהל סדנת ההדפס של המוזיאון. ליאור גריידי, שנבחר למחזור הראשון של תוכנית השהות במוזיאון יצא למסע-חקר בחלל האוסף, תוך התחקות אחר מבנהו והתשתית האדריכלית שלו, אחר הסידור של המחיצות והמגירות והרווחים ביניהן. מתוך חלל האוסף הקונקרטי, בעודו מסמן את המעברים והרווחים בין המסדרונות ומדפי האחסון לבין העבודות עצמן, גריידי יוצר מערך שלם של עבודות בהדפס רשת המציגות את המרחב המופשט, התודעתי והחומרי, של אוסף האמנות ותולדות האמנות הישראלית.

מוזיאון פתח תקווה לאמנות / ארלוזורוב 30, פתח תקווה פתוח: ב', ד', שישי ושבת 14:00-10:00 / ה' 16:00-20:00. www.petachtikvamuseum.com

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים עם אותיות פורחות באוויר

יצירות אמנות ייחודיות מוסיפות רובד חדש ומסקרן לעולם המשמעויות העשיר של האותיות העבריות. האלפבית העברי מורכב מ-22 אותיות אשר במסורת המיסטית היהודית הן אבני הבנייה של הבריאה עצמה. יצירותיהם של האמנים סֶרגֵיי בּוּנקוֹב וטֶנוֹ פֶּנְט סוֹסטֶר, בשיתוף האמן הדיגיטלי מקסים בונקוב, מזמינות אותנו למסע אל מהותן הרוחנית של אותיות האלף-בית.

האמנים סרגיי בונקוב וטנו פנט סוסטר, יצרו 22 תחריטים ייחודיים, שבמרכז כל אחד מהם עומדת אות מהאלף-בית העברי. לכל אות הם העניקו רבדים שונים של משמעות, תוך שימוש במגוון גדול של סמלים ותיאורים השואבים השראה מן הסימנים הקדומים של כתב האלפביתי הכנעני ומהספרות המיסטית היהודית. היצירות הייחודיות כוללות גם מוטיבים אישיים מעולמם הפנימי של האמנים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר, אשר מוסיפים ליצירות רובד מרגש ומיוחד.

התחריטים הדו-ממדיים מתעוררים לחיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה (AR) שיצר אמן הדיגיטל מקסים בונקוב בשיתוף פעולה עם האמנים. הטכנולוגיה  יוצרת חיבורים בין העבודות ומזמינה את המבקרים לחוות את היצירות בצורה אינטראקטיבית.

המבקרים בתערוכה יוכלו לצפות בתחריטים באמצעות אפליקציית Artivive, ולחזות באותיות "פורחות" במרחב הדיגיטלי, באמצעות טכנולוגיית המציאות רבודה (AR) היוצרת דיאלוג מרתק בין מסורת לחדשנות.

בכתב האלפביתי הכנעני אשר הופיע לראשונה בשנת 1800 לפנה"ס לערך, ציין כל אחד מסימני הכתב את הצליל הראשון במילה שנתנה לו את צורתו. מסימניו של כתב זה התפתחו גם האותיות בהן אנו משתמשים היום בעברית. סביב אותיות אלה התפתחו במיסטיקה היהודית פירושים רבים שייחסו לכל אות משמעויות שחרגו מעבר לתפקידן בתוך מערכת הכתב. כך לדוגמה, ספר יצירה, חיבור שמקורו כפי הנראה בשלהי העת העתיקה, מתאר כיצד ברא האל את העולם באמצעות עשר הספירות ועשרים ושתיים אותיות האלפבית העברי. גם במדרש אותיות דרבי עקיבא נרמז הקשר בין האותיות לבין בריאת העולם, כאשר כל אות ואות ניצבה בפני האל וביקשה שממנה תתחיל הבריאה.

שם התערוכה 'אותיות פורחות באוויר' שואב השראה מהסיפור על מותו של רבי חנינא בן תרדיון שהועלה על המוקד בידי הרומאים כשהוא עטוף בספר תורה עשוי גוויל. בעוד האש מכלה את גופו, שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מה אתה רואה?" על כך השיב רבי חנינא: "גווילין נשרפין ואותיות פורחות באוויר" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה). בעוד שהגוויל עליו נכתב ספר התורה הוא חומר, האותיות הכתובות עליו הן מהויות רוחניות, ואותן ראה רבי חנינא פורחות מן הדף ועולות לשמים.

דרך תפיסת עולמם הייחודית של סוסטר ובונקוב, ובאמצעים טכנולוגיים ההולמים את רוח הזמן, התערוכה מזמינה אותנו לחוות את האותיות העבריות כשערים שנפתחים בין מרחבי החומר והרוח, האור והחושך, הדמיון והמציאות.

ד"ר ריסה לויט, מנכ"לית המוזיאון: "מוזיאון ארצות המקרא ירושלים מתרגש מההזדמנות להציג לציבור הרחב את התערוכה 'אותיות פורחות באוויר', המציגה תחריטים שעוסקים באותיות הכתב העברי והעושה שימוש חדשני בטכנולוגיית מציאות רבודה (AR). בתערוכת הקבע של המוזיאון יש גלריה המוקדשת לתולדות התפתחות הכתב, המציגה את הכתבים השונים ששימשו במזרח הקרוב הקדום ובהם כתב היתדות המסופוטמי, כתב ההיירוגליפים המצרי והכתבים האלפביתיים. האמנים סוסטר ובונקוב שאבו השראה מאותיות הכתב העברי ויצרו תחריטים מרתקים מלאים בפרטים, אשר קמים לתחייה באמצעות טכנולוגיה חדשנית."

גלינה פדורובנה, אוצרת התערוכה: "העבודה של האמנים סֶרגֵיי בּוּנקוֹב וטֶנוֹ פֶּנְט סוֹסטֶר, על התחריטים המוצגים בתערוכה נמשכה שש שנים ארוכות של יצירה מרתקת, אשר מתעוררת לחיים באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה ובשיתוף האמן הדיגיטלי מקסים בונקוב."

התערוכה "אותיות פורחות באוויר" תיפתח לקהל הרחב ב-28.2.25 במוזיאון ארצות המקרא ירושלים, רח' שמואל סטפן וייז 21. חניה חופשית בסמוך. המוזיאון נגיש. מוזיאון ארצות המקרא ירושלים פתוח 7 ימים בשבוע. פרטים באתר: https://www.blmj.org/

מוזיאון בית ראובן עם אסתר רובין – דיוקן עד 17 מאי 2025

אחרי למעלה מארבעה עשורים שבית ראובן פתוח לקהל הרחב ומציג את יצירותיו של ראובן רובין לצד תערוכות  רבות של אמנות ישראלית לדורותיה הגיע הזמן לספר את סיפורה של אסתר, אשת האמן ואת הסיפור של הבית ברחוב ביאליק 14 והמשפחה שהתגוררה בו (1945-1974).

בפברואר 1929 על סיפון האונייה "מאוריטניה" פגשה נוסעת צעירה בשם אסתר דייויס בצייר ראובן רובין. דייויס בת ה 18 זכתה  במקום הראשון בתחרות חיבורים ארצית של תנועת הנוער הציונית "יהודה הצעיר" והפרס על זכייתה היתה הפלגה בת  שלושה חודשים לארץ ישראל. היא לא שיערה אז שהפגישה על הסיפון עם רובין, שגילו כמעט כפול ממניין שנותיה עתידה לשנות את מסלול חייה. מה שתוכנן  כביקור זמני הפך למסע חיים שאותו ניתן יהיה לראות בתערוכה. סיפור האהבה שנרקם בין השניים, היה לזוגיות רבת שנים ותחושת  הארץ כמולדת על נופיה ואנשיה השתלבו בלהט הציוני שלהם. ולבסוף, המשיכה לחיי החברה והתרבות התוססים  של תל אביב הקטנה, כבשו את ליבה של הצעירה האמריקאית. התערוכה תציג את סיפורה של אסתר בשלושה מישורים:

סיפור האהבה לראובן ובאמצעותו ההיכרות עם עולם האמנות, התודעה הציונית והמשיכה לארץ ישראל ולבסוף, תחושת הבית החדשה בתל אביב. ביתם ברחוב ביאליק  אכן הפך עד מהרה למוקד של חיי חברה ותרבות, מקום מפגש לאמנים, אנשי ספרות שירה ותיאטרון, אליטת התרבות והחברה התל אביבית בת הזמן.

לצד ציורים ורישומים מוכרים של ראובן מוצגות בתערוכה גם עבודות אינטימיות, לעתים ניסיוניות, שלא הוצגו מעולם. בעבודות אלו ניתן לזהות את הקושי הרגשי – במחיקות ובניסיונות חוזרים על גבי אותו בד –  שראובן התמודד אתו בבואו לתעד את הקרובים אליו ביותר, אהובתו אסתר וילדיהם דוד ואריאלה. במקרים  מסוימים הציורים עצמם לא שרדו את הביקורת שלו ומוצגים רק תצלומיהם.

בתערוכה נחשפת עבודתה העקבית והיומיומית של אסתר בכתיבה ובאיסוף, שימור ותיעוד מכלול חומרים  דוקומנטריים, אוסף עשיר של רשימות, יומנים, תכתובות תצלומים וחפצים המהווה את תשתית הארכיון של  המוזיאון, והמעיד על חוש היסטורי אינטואיטיבי מרשים כשלעצמו המתעד תקופה היסטורית מכוננת. כמו כן יש  לציין את תרומתה של אסתר ליצירתו של בעלה שבאה לידי ביטוי בטיפוח ושימור מעגל הידידים והאספנים של  ראובן לאורך השנים.

בית ראובן הוקם בשנת 1929 ע"י משפחת טפליץ שעלתה לארץ-ישראל משוויץ. לימים נמכר הבית לשמעון יעבץ וקומת הקרקע שלו הייתה מושכרת למשרדי הסוכנות היהודית. ראובן ואסתר שכרו את הקומה השנייה של הבניין אחרי שובם מארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה. לימים, באמצע שנות החמישים רכש ראובן את הבית מידי בעליו וכעבור שנים אחדות הוסיף לו קומה שלישית על הגג שם מיקם את הסטודיו שלו. בספטמבר 1974 חודש לפני פטירתו נחתם הסכם בין ראובן לבין ראש עיריית תל-אביב-יפו דאז שלמה להט, ולפיו השאיר לעיר את ביתו עם אוסף של 45 מיצירותיו המרכזיות. " בית ראובן" נפתח לקהל באוקטובר 1983. אוצרת: תמר מאיר. מוזיאון בית ראובן – ביאליק 14 תל אביב – יפו | קישור לעמוד התערוכה.

בנוסף, בחודש מרץ יתקיימו סדנאות משותפות לילדים (5 ומעלה) ולמבוגרים בתערוכה החדשה במוזיאון בית ראובן: אסתר רובין – דיוקן.

• זואיטרופ – סדנת אנימציה בהשראת ראשית הצילום והקולנוע: שבת 1.3 | בשעה 11:30 (מומלץ להגיע ב 11:15) | להרשמה: יצירת סרטון באמצעות מכשיר המייצר אשליה של תנועה בעקבות הצלם אדוארד מייברידג'
•  סיפור משפחתי – תיאטרון בובות – שבת 15.3 | בשעה 11:30 (מומלץ להגיע ב 11:15) | להרשמה : נעצב במה, ניצור רקע ודמויות ונתכנן הצגה לתיאטרון נייד בנושא המשפחה שלי
• דיוקן במנהרת הזמן – סדנת ציור וקולאז' – שבת 29.3 | בשעה 11:30 (מומלץ להגיע ב 11:15) | להרשמה: מה אם יכולנו להיכנס למכונה דמיונית ולצאת ממנה מבוגרים/צעירים?

עלות לילד + מבוגר: 85 ש״ח | כל משתתף נוסף (ילד/מבוגר): 50 ש״ח. הנחות למחזיקי כרטיס דיגיתל (משך הפעילות כשעתיים).

לפרטים טל': 03-5255961 שלוחה 0 (קבלה)

טרמינל עיצוב בת ים עם עשויה מחומר לא מושלם | זהר ירום החל מ-6 מרץ

תערוכת יחידה לרגל יום האישה: שני גופי עבודות המשקפים תהליכים נפשיים, גופניים ורוחניים בדמות האישה והיוצרת. אוצרות התערוכה:  ד"ר הדרה שפלן קצב | אוצרת הגלריה: אילנה כרמלי לנר. התערוכה, המוקדשת ליום האישה, עוסקת באלמנטים עמוקים שכל אישה חווה, משינויים גופניים – דרך הכאב ועד הכוח הנשי הפנימי. התערוכה מציעה מבט על התהליכים הנפשיים, הגופניים והרוחניים שמעצבים אותנו כנשים וכיוצרות דרך שני גופי עבודות. ירום חולקת רגעי בהירות מתוך חייה, תוך שהיא חוקרת את הדואליות שבין שבריריות לעוצמה, בין התכלות להתחדשות ובין אישי לאוניברסלי.

הסדרה "סימני מתיחה" היא אבולוציה של עבודתה הקודמת: היא נולדה מתוך מפגש מחודש עם עקבות יצירתה "חוליות" שהוצגה במסגרת הביאנלה לאמנות ועיצוב (מוז"א, 2022) – והייתה מעין מקדש זמני ומתכלה של 12 עמודי אדמה וברזל אשר התפוררו אט-אט תחת כובד משקלם, הזמן והגשם. מהדוגמאות שהותירה החלודה על יריעות הניילון שהונחו בבסיס העמודים יצרה ירום את סדרת "סימני מתיחה", מעין עדות ויזואלית של שינויים – של גוף, חומר, ורוח. דרך הפסים והכתמים, נוצרת הקבלה פיוטית לסימני הגוף הנשי לאחר שינויים המתחוללים בו (גדילה, לידה, השמנה…) ככתבים של עונג וכאב, כאותות של חיים. בסדרה – 7 עבודות דו ממדיות התלויות על הקיר ובמה המציגה במרכז החלל 3 עבודות דו ממד נוספות.

הפסל "התעבות", מורכב משלושה עמודי פלדה חלודה, מקוררים מבפנים, היוצרים עיבוי המדמה דמעות הנוזלות באיטיות חרישית. מפסל זה נובעת משאלה עמוקה: כיצד מתמודד הגוף עם הכאב? ירום (במקור, בן-נון), שגדלה בבית שבו דמעות נאסרו, הייתה צריכה ללמוד לבכות מחדש ומוקירה כעת את חשיבות הדמעות כחלק בלתי נפרד מהשחרור ומההשלמה. אם ב"סימני מתיחה" האמנית מציגה את ההתפרקות וההתכלות של מקדשה הקודם, בעבודה זו היא חוזרת ובונה את המקדש האל-זמני של הפייטה הנשית. הפסל הבוכה, פסל כמעט פאלי בן 3 עמודים, הוא מקדש ליגון ולכאב של נשיות, היכולת להפוך כאב לדמעה, מה שמנקה ומאפשר להמשיך. המים נאגרים לכדי התעבות,  רמז ליכולת של נשים לשאת ולהפגין כאב.

התערוכה, שנולדה מתוך מפץ אישי ובעקבותיו מסע פנימי להתחדשות, מגלמת את הגישה היפנית "וואבי סאבי", החוגגת את היפה שבחוסר השלמות מתוך הכרה ביופי ובשלמות שבחוסר המצויים בטבע עצמו ובתהליכי הזמן שבו. ירום, המחוברת לטבע בו גדלה ואותו היא מבינה לעומק, יוצרת עבורנו את הקשר הבלתי נפרד שבין חומר וזמן תוך ביטוי הרעיון שסימני הזמן אינם רק עדות לבלייה אלא גם לקיום. כך היא אינה מהססת להעניק ביטוי חושפני לפחדים, לשינויים, ולחוסן הנשי.

זהר ירום, היא אמנית רב תחומית, עבודותיה עוסקות בנקודת מבט נשית על החברה הישראלית ונוגעת בסוגיות סביבתיות וחברתיות. בוגרת תואר שני באמנות מבן גוריון ותואר ראשון בעיצוב תעשייתי מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. ילידת 1977,  מתגוררת בקיבוץ כרמים, נשואה ואם לארבעה.

טרמינל עיצוב בת-ים הוא מקום ייחודי השואף לקדם יצירה, עיצוב ושיח חברתי. הטרמינל, שנוסד על ידי העמותה החברתית "לצאת מהקופסא”, שם לעצמו כמטרה לקדם פיתוח בר קיימא באמצעות טיפוח ופיתוח תחום העיצוב הישראלי כמנוע לצמיחה אישית ומקצועית תוך שילוב של עיצוב ואיכות חיים למתמודדי נפש. במקום פועלת הגלריה החברתית ע"ש סטפני כהן המציגה תערוכות חברתיות מתחלפות, בית קפה חברתי המעסיק משתקמים, חלל לאירועים וסדנאות, 3 מפעלים מוגנים בהם מועסקים עשרות מתמודדי נפש בתהליכי שיקום [מפעל אריזה וייצור ״הלב הכתום״, משתלה שיקומית, בית פודקאסטים חברתי] ותוכניות כגון תכנית נביעה למעצבים ואמנים פוסט טראומתיים בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון ותכנית חממה למעצבים שהם הדור הבא של העיצוב בישראל.
נעילה: 20 באפריל. כתובת: אהוד קינמון 32, בת ים || ראשון-חמישי  9:00-16:00

אולפן גורדון עם מפלצות האולפן

המוסד שבו עולים חדשים לישראל לומדים עברית. לראשונה, האמנות העכשווית מתערבת ומשנה את מרחב הלימוד הזה, והופכת אותו לזירה של דיאלוג אמנותי על חוויית ההגירה והאתגרים הכרוכים בה.

האמנים המשתתפים: אלכסנדר גויפמן, אלכסנדר מינאייב, דמיטרי קורצ'וגנוב, ילנה שטמברג, יבגניה שפושניקוב, גרנט גריביאן, הנריקה ויצברג, קייט פינקלשטיין, קירה ויילדמן, לאוניד סרבריאני, מריה וולוכונסקיה, מילה דורפמן, משה בנכיס, מיכאיל שנין, נטליה רוזנבאום, אוקסנה טאוצ'בה, אולג קורצ'אגין, אולג סאס, פבלה פטרושב, שגב גורביץ, סבטלנה רודיקובה, טל יבין, טניה שארונובה, יאנה נועה, יוליה קירייבה, הלן בורובסקי, יקטרינה קרוסטליובה.

התערוכה היא חלק מסדרת המחקר נפשות נודדות (Nomadic Souls), יוזמה של האמנית והאוצרת ורה גייליס, בשיתוף KAKDELART ומיזם Nefashot, הפועל להעלאת מודעות לבריאות הנפש באמצעות אמנות ותרבות. בפרויקט משתתפת גם האוצרת והאמנית העצמאית אנה סמוליארובה.

התערוכה כפעולת התערבות במוסד לימודי: בפעם הראשונה, חלל אולפן גורדון – המסגרת שבה אלפי עולים חדשים עברו את חוויית לימוד העברית – משנה את תפקידו והופך למרחב יצירה, עימות וביקורת. דרך יצירות אמנות מקוריות ומחברות תלמידים, התערוכה חושפת את הדינמיקה המורכבת של רכישת שפה חדשה בגיל מבוגר, ומזמינה את המבקרים להיכנס לעולמם הפנימי של לומדי העברית.

השפה כשדה קרב – האמנות כמנגנון הישרדות: לימוד עברית בגיל מבוגר אינו רק תהליך טכני, אלא מאבק קיומי. תהליך זה דורש ויתור על שפה קודמת, זהות תרבותית ושייכות לשונית, ולעיתים מעורר תחושות של ניכור, תסכול ואובדן. יחד עם זאת, המוח האנושי מוצא דרכים יצירתיות לשרוד את האתגר – השפה הופכת לחוויה ויזואלית, ושיטות למידה יצירתיות כמו ציורים, סמלים, קומיקס ורישומים אישיים הופכות לכלי חיוני להבנת המילים החדשות.

מפלצות האולפן מציגה מחברות מקוריות של עולים חדשים שלמדו באולפן גורדון, לצד יצירות אמנות העוסקות באובדן, הישרדות והמצאת זהות מחדש. בין היצירות ניתן למצוא קולאז'ים, וידאו-ארט, קומיקס, משחקים דיגיטליים והתערבויות במרחב הציבורי.

מדוע "מפלצות האולפן"? שם התערוכה מרמז על המאבק הבלתי פוסק ברכישת שפה – תהליך העלול להרגיש כמו התמודדות עם מפלצת בלתי צפויה, המשתנה ללא הרף ומאתגרת את התודעה. יחד עם זאת, המפלצות הללו הן גם סמל לכוח, נחישות ויכולת שינוי – התכונות שמאפשרות למהגרים להתמודד עם חוויית המעבר ולבנות לעצמם חיים חדשים.

אוצרות: ורה גייליס, אנה סמוליארובה

פתיחה: 26 בפברואר, 16:00–18:30 | נעילה: 29.3.

מיקום: אולפן גורדון, לסאל 7, תל אביב

מוזיאון תל אביב לאמנות עם רונן זן: הולך אל תוך – עד 12 יולי 2025

האמן רונן זן, חוזר לזיכרונות רחוקים ומעלה שאלות על זהות, היסטוריה וגבולות שעיצבו את עולמו. זן הוא יליד שפרעם ובן העדה הדרוזית. מאז קום המדינה, משפחתו חצויה בין שני עברי הגבול של ישראל-סוריה. מרחבי גבול הצפון, משמשים כמצע לעבודותיו החדשות בתערוכה, בה הוא משנה ומותח את גבולות ומגבלות הזמן והמקום.

זן משתמש בטכניקת מסך ירוק, השאולה מעולם הקולנוע והטלוויזיה, להטמעת דמות שמצולמת באולפן, בסביבה שונה. הוא שותל את עצמו בתצלומי משפחה ישנים, פוסע לתוכם ומטייל בהם בחופשיות. פעולה זו מאפשרת לו למלא משאלת לב בלתי ניתנת למימוש, להתהלך בתוך הזיכרון.

כך למשל, בעבודת הוידאו "הולך אל תוך", הוא מחייה צילום משפחתי משנות התשעים, וחוזר אל 'גבעת הצעקות', בכפר הדרוזי מג'דל שמס. למקום בו נהגו בני המשפחות לתקשר עם קרוביהם, שהתקהלו מנגד על גבעה בצד הסורי של הגבול. בעבודה אחרת, הוא אף שותל את קהל המבקרים בתערוכה, בגבול ישראל-סוריה של ימינו, כך שהצופים מוצאים את עצמם כחלק מיצירה טעונה, והחוויה מכתיבה להם התבוננות מחודשת במרחבי הגבול. בסדרת העבודות יירוט, זן משתמש בדימויים שצולמו במהלך חודשי המלחמה האחרונים בצפון. התצלומים המתכתבים עם מסורת ארוכה של צילום עננים, נשזרים לרגע רגשי של בעתה והקלה, שבו אפשר כמעט לשמוע את קול היירוט. אותו מחזה, שבמציאות חולף ומתפוגג במהירות, מתועד ומונצח בתצלום. בחיפושיו אחר דימויים היסטוריים, זן מגיע עד למאה ה-19, לתצלום של פליקס בונפיס, מהצלמים הבולטים של התקופה שפעלו ברחבי המזרח. בונפיס תיעד מראה של כפר-חאור והר החרמון, האזור ממנו הגיעה משפחתו של האמן. זן מרכיב על התצלום הישן, סרט וידיאו שבו הוא עצמו מטייל בשדה ירוק, וכמו בונפיס או אפילו כמו סבא שלו, הוא גם יכול עכשיו לנוע במרחבי הצפון באופן חופשי ומשוחרר מגבולות.

חוויות הזיכרון מועברות לצופים באמצעות מופעים שונים של צילום. זן רותם מגוון אמצעים של המדיום, כדי להציע חלופה פואטית ואישית לתיעוד הרגע. תוך שהוא בוחן את אמינות הזיכרון, ושואף לחזור לרגש שהיה בזמן אמת, הוא מנכיח בלב התערוכה "הולך אל תוך" את המתח שבין זיכרון חי ואותנטי לבין זיכרון מעובד, מנותב, ומונחל באמצעות תצלומים.

רונן זן Ronen Zien (נ. 1990) עוסק בצילום, וידיאו ומיצב. הוא בעל תואר ראשון בצילום ותואר שני באמנות, שניהם מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. הפרקטיקה האמנותית שלו כוללת צילום אנלוגי ודיגיטלי, ושאלות ועמדות ביחס לנוף המקומי הן מניע מרכזי בעבודותיו.

זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר לשנת 2023. אוצרת: סופיה בארי.

גלריה ZOA עם תערוכה למענם – רופאות ורופאים למען שורדי שואה

לכבוד יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, ד"ר פישר מארחת בגלריה ZOA ע"ש דבורה פישר ז"ל תצוגה חדשה ומרגשת למען עמותת "למענם – רופאות ורופאים למען שורדי שואה", העוסקת בהענקת שירותים רפואיים לשורדי שואה ברחבי הארץ ללא עלות, באמצעות מרפאות מומחים ומרפאות ניידות. התערוכה תוצג למשך חודש על מנת להגביר את המודעות לפעילות העמותה ולתמוך בה לאורך הדרך. חלק מההכנסות מהתערוכה יוקדשו לפעילותה של העמותה, שפועלת ללא לאות למען שיפור בריאותם ורווחת שורדי השואה.

בתערוכה יוצגו יצירות אמנות של רופאים אמנים, שתורמים את כשרונם למען מטרה חשובה זו. בין האמנים שיצירותיהם יוצגו בתערוכה: רויטל ארבל, רפי קרסו, דן לוין, אבן בלין, אלישע פרוינד, יהודה רוט, ביאטריס ויוסי חייק, שמאי גילר, ללה מגרוב, מנדוש וכסלר וענת רובינזון. היצירות בתערוכה משקפות את הלך רוחם, טעמם התרבותי וכשרונם היצירתי של הרופאים האמנים, עם עבודות המשלבות נושאים כמו שואה, זיכרון, דיוקנאות, תמיכה למטופלים ומטפורות נוספות. חלק מהכנסות התערוכה יוקדשו לפעילות העמותה. בהשתתפות הרופאים האמנים: רויטל ארבל, רפי קרסו, אלישע פרוינד, דן לוין, ביאטריס ויוסי חייק ועוד רבים. אוצר התערוכה: דורון פולק.

מנכ"ל עמותת "למענם – רופאות ורופאים למען ניצולי שואה", רז אביטן כץ: "אנו מודים לגלריה ZOA ולד"ר פישר על התמיכה המרגשת והתרומה החשובה בהפקת התערוכה. תמיכתה של משפחת פישר מאפשרת לנו להמשיך ולספק את השירותים הרפואיים הנדרשים לשורדי שואה, תוך שמירה על איכות חיים ותחושת כבוד לכל אחד ואחת מהם. אנו גאים להיות חלק ממאמץ זה, שבו כל יצירה ואמן תורמים לא רק את כשרונם, אלא גם את הלב והנפש, כדי להאיר את הדרך עבור שורדי השואה".

סיגל בר און, יו"ר משותף בד"ר פישר: "אנו גאים לפתוח את התערוכה הזו ביחד עם עמותת "למענם" ובכך לתמוך בפעילותם החשובה. את התערוכה החשובה הזו אנו פותחים לרגל יום השואה הבינלאומי והיא תסייע לשימור זיכרון השואה בדרך האומנות. אין מקום מתאים יותר להציג את תערוכה זו מאשר בגלריה ZOA אשר ממחישה את החיבור בין האומנות לסיוע לקהילה ולחברה".

גלריה ZOA ע"ש דבורה פישר ז"ל הוקמה על ידי משפחת פישר על מנת לאפשר לחשוף, בשפת היצירה והאמנות, את פעילותן החשובה של העמותות החברתיות בארץ. דבורה פישר הייתה תעשיינית מצליחה, פעילה חברתית ואשת משפחה אשר הקימה יחד עם בעלה אלי את מפעלי התרופות של ד"ר פישר, המתמחים בתכשירים לבריאות העור והעיניים לכל המשפחה. בין פעילויותיה הרבות, תרמה ללא לאות מזמנה בתחום החינוך ובמיוחד פעלה למען ילדים שהוצאו מבתיהם לפנימיות וטופלו על ידי "ילדים בסיכוי-המועצה לילד החוסה".

על עמותת "למענם": עמותת למענם מעניקה שירותי רפואת מומחים לשורדי שואה ללא עלות בכל רחבי הארץ. השירותים ניתנים במרפאות המומחים, בייעוץ טלפוני ובביקורי בית למרותקים לביתם באמצעות מרפאות ניידות בתחומים שונים. בנוסף, העמותה מסייעת בהקדמת תורים ובבירוקרטיות שונות בתחומים הרפואיים. לפניות למוקד העמותה ניתן לחייג 3191*.

גלריה מאיה עם שדות | לילית שמבון

לילית שמבון פורסת בפנינו סדרת עבודות חדשה מהשנה האחרונה, שמהדהדות באופן מובחן זרמים מודרניסטים מהמאה הקודמת כמו הפוביזים. הצבעים עזים, ומשטחי הצבע אטומים ותחומים. אותם משטחי צבע בוראים דמויות, הן דומות זו לזו, אולי אפילו זהות. הדמויות הנשיות האלו מופיעות ללא הרף, הופעה שנראית טורדנית ורודפת. עניהן תמיד פקוחות, הן בוהות בנו אך מבטן חלול. שמבון חוזרת בסדרת הציורים הזו לדימויים ראשוניים של דמות, הפשטות בהן מזכירה צלמיות מלפני אלפי שנים ומכאן גם הן מקבלות את עוצמתן כדמויות בעלות כוחות מאגיים, *שדות* . האלמנט המאגי ותחושת הרדיפה הכפויה ביצירות פוגשים צבעוניות זועקת, שמזכירה את עולמות הטקסטיל, משם שמבון יוצאת לעבודה לא פעם ,היא פורסת בפנינו עבודות דו מימדיות וללא שדה עומק שמזכיר במובן מה תצורות של שטיחים,לצד מנעד רחב של שקיפויות הצבע ואופני הנחת המכחול השייכים לעולם הציור.

לילית שמבון, חיה ויוצרת בתל אביב, ילידת רמת השרון. בוגרת התואר הראשון במגמת עיצוב טקסטיל, שנקר ולימודי מאסטר קלאס-״סטודיו התחנה״-ציור ורישום פיגורטיבי. הציגה בתערוכות קבוצתיות בניהן: מוזיאון פתח תקווה, ויצו חיפה וגלריה אלפרד, גלריה פרפנדט המבורג, גרמניה.

פתיחה: 27.2 בשעה: 20:00. פתוח: רביעי-חמישי 12-18| שישי-שבת 11-14. גלריה מאיה, רח' שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב-יפו

ספרות ושירה

קווים בדמותו – ספר איורים פרי עטו של שלמה הלל ז"ל

בימים אלה רואה אור "קווים בדמותו" – ספר ובו עשרות איורים פרי עטו של שלמה הלל ז"ל, המנציחים שרים, ח"כים שופטים ואישי ציבור אחרים, שפגש במהלך שנותיו הרבות כח"כ, שר ויו"ר הכנסת. הספר, שיצא בהוצאת ספריית יהודה דקל-המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הושק באירוע מיוחד במרכז הרצל בירושלים, בתום האזכרה לציון ארבע שנים לפטירתו של הלל. באירוע לקחו חלק בני משפחת הלל, נשיא המועצה לשימור אתרים ולשעבר המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, פרופ' אליקים רובינשטיין, יו"ר הוועד המנהל של המועצה, אלוף (מיל.) אורי אור, מנכ"ל המועצה, עמרי שלמון, מנהל מוזיאון הכנסת, ד"ר משה פוקסמן-שע"ל, ואורחים נוספים.

שלמה הלל (2021-1923) מילא במשך עשרות שנים שורה ארוכה של תפקידים בשירות הציבורי ובפוליטיקה הישראלית. בין השנים 1948-1945 עמד בראש קבוצת הצופים א', שהפעילה את מפעל התחמושת הסודי "מכון איילון" ברחובות. בשנות ה-40' וה-50', פעל בשליחות המוסד לעלייה ב' להעלאת יהודי עיראק, סוריה, לבנון, איראן ומצרים לישראל. בהמשך, היה שגריר ישראל בגינאה, בחוף השנהב ובמדינות נוספות באפריקה, היה חבר במשלחת הקבע של ישראל לאו"ם וכיהן כמנהל מחלקת אפריקה וכסמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ. במסגרת שירותו הפרלמנטרי, כיהן הלל כשר המשטרה, שר הפנים ובין השנים 1988-1984 היה יו"ר הכנסת ה-11. כמו כן, כיהן כיו"ר קרן היסוד, ובמשך כ-30 שנה, עד פטירתו, היה נשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

הרוב המוחלט של קרוביו וחבריו של שלמה הלל לא היה מודע לכשרון האיור שלו. רק לאחר פטירתו, מסר בנו, ארי הלל, את האיורים למועצה לשימור אתרים, שהחליטה להוציאם לאור. בין האישים שהנציח באיוריו נכללים גולדה מאיר, שמעון פרס, יוסף בורג, ויקטור שם טוב, חיים יוסף צדוק, משה חיים שפירא ורבים אחרים. לצד כל איור, מופיע בספר טקסט מאת מנהל מוזיאון הכנסת, ד"ר משה פוקסמן-שע"ל, הכולל את תקציר חייו הציבוריים והתפקידים המרכזיים שמילא כל אחד מהאישים.

בדברי ההקדמה לספר כותב מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון: "לשלמה הלל זכויות רבות. רובן עלומות מעצם הווייתן, אך לא פחות מכך – בשל ענוותו וצניעותו של האיש המיוחד הזה, שאין כמעט פרק בתולדותיהן של מדינת ישראל והחברה הישראלית שאין לו יד ורגל בו. רק לאחר מותו התוודענו, באמצעות משפחתו הקרובה, לעוד פן באישיותו העשירה: נפש האמן, שחיברה בין היד המציירת לבין השקפותיו וראייתו את זולתו וסביבתו. כך זכינו ביצירה מרתקת של קריקטורות פרי עטו, שנולדו מתוך ובעת שירותו הציבורי רב השנים בכנסת ובממשלות ישראל".

לרגל השקת הספר, ניתן להשיג בחודש הקרוב את "קווים בדמותו" בחנות הספרים באתר המועצה לשימור אתרים במחיר מיוחד של 30 ₪.

סטימצקי מציינת 100 שנים להיווסדה

לאורך 100 שנות פעילות, רשת סטימצקי נהפכה לנדבך משמעותי וחשוב בהנחלת אהבת הספר והקריאה, ובהפיכת ישראל למעצמה ספרותית ותרבותית בישראל ובכלל המזרח התיכון.

סטימצקי נוסדה בשנת 1925 בירושלים, בראשית ימי היישוב היהודי בארץ ישראל, כך שהצורך ביצירת תרבות עברית משותפת היה חיוני. סטימצקי מילאה תפקיד חשוב זה, וסיפקה במה לספרות עברית ולכתיבה יהודית וציונית גם כן, וכפועל יוצא הפכה במהרה למוקד תרבותי שאיחד סביבו אנשי ספר, סופרים והוגים, ותרם להתפתחות חיי הרוח של היישוב.

תולדותיה של סטימצקי שלובים בסיפור התקומה של מדינת ישראל ובעיצוב זהותה התרבותית. במהלך השנים, התפתחה הרשת להיות הרבה יותר מחנות ספרים – היא הפכה לסמל של התחייה התרבותית העברית. תרומתה של סטימצקי להפצת ערכי הציונות, החינוך והתרבות הייתה מכרעת בגיבוש הזהות הלאומית של העם היהודי בארץ ישראל. חנויות הרשת שימשו כמגדלורי תרבות וידע, והיו לחלק בלתי נפרד מהמארג התרבותי והספרותי של החברה הישראלית המתהווה.

כבר עם הקמת המדינה, סטימצקי לא הייתה רק רשת ספרים – היא הייתה מותג תרבות מוביל שצמח והתפתח יחד עם המדינה הצעירה. במשך מאה שנות פעילות מרתקות, הפכה הרשת לאבן שואבת של היצירה הישראלית ולמעצבת טעם תרבותי מהשורה הראשונה. הרשת טיפחה דורות של סופרים מקומיים מבטיחים, ויצרה גשר תרבותי ייחודי. כיום, סטימצקי היא יותר מרשת ספרים – היא סמל של מצוינות תרבותית, חדשנות פורצת דרך, ומורשת ספרותית עשירה שעיצבה את פני התרבות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה היום. דרך ספרים ותוכן, העשירה סטימצקי את עולמם הרוחני והתרבותי גם כן של דורות של ישראלים, וכבר מאה שנה היא ממשיכה להיות אבן יסוד בתרבות הישראלית המתפתחת!

אייל גרינברג, מנכ"ל רשת סטימצקי: "סטימצקי היא הרבה יותר מרשת ספרים – היא מארג של זיכרונות יקרים: המקום בו דורות של ילדים גילו לראשונה את הקסם שבין דפי הספר, שם משפחות יצרו רגעים קסומים של קריאה משותפת, ושם נולדו רגעי השראה שהפכו לסיפורי חיים. מאה שנות פעילות הן רגע מושלם לעצור ולהודות לכל השותפים למסע המופלא הזה: ללקוחותינו הנאמנים שהפכו למשפחה, לסופרינו המוכשרים שמעשירים את עולמנו, ולצוות המסור שלנו שיוצר את הקסם מדי יום. אנו גאים להמשיך להוביל את עולם הספר והתרבות בישראל, ומתחייבים להמשיך ולחדש, להפתיע ולהתרגש. אנו מזמינים אתכם להיות חלק מחגיגות המאה שלנו – כי ספר טוב הוא לא רק חבר, הוא מסע קסום בזמן, והוא כאן כדי להישאר איתנו לנצח".

במסגרת חגיגות מאה השנים, אנחנו מזמינים אתכם לציין איתנו תרבות, ספרות והשראה במגוון חוויות בלתי נשכחות:

• אוצרות ספרותיים מיוחדים- מהדורות אספנות יוקרתיות ובלעדיות של הספרים האהובים ביותר, במארזים מעוצבים שיהפכו לנכס משפחתי. בהם, מצעד המאה הגדול – עשרת הספרים המשפיעים ביותר במהלך 100 השנים האחרונות על פי בחירת הקהל הרחב. קולקציית מוצרי נייר ייחודית במהדורה מוגבלת, המשלבת נוסטלגיה ועיצוב עכשווי: מחברות מעוצבות בהשראת כריכות ספרים היסטוריים, סימניות אספנות עם איורים מקוריים מארכיון סטימצקי, בעיצוב רטרו המתכתב עם מאה שנות היסטוריה ספרותית.
• שדרוג אפליקציית הקריאה לספרים דיגיטליים: תכונות חדשות ועיצוב חכם להעצמת חוויית הקריאה
• חגיגת תרבות וספרותית: מגוון אירועי תרבות בהם מפגשים ייחודיים בסניפי רשת עם סופרים וסופרות מובילים, לשמוע מהם על תהליכי היצירה שלהם, ולגלות את הרגעים מאחורי הקלעים של כל ספר.    המפגשים הקרובים: אשכול נבו -29/1/25  יום רביעי  בשעה 20:00 בסניף סטימצקי דיזינגוף , מירי כהן 20/2/2025 מפגש חתימות ביג פאשן טבריה
• הטבות חגיגיות לכבוד שנת ה-100: מבצעים מיוחדים ואטרקטיביים והפתעות בלעדיות לקהל הקוראים שלנו. במהלך שנת המאה יעלו תכנים מרתקים ופעילויות סוחפות בכל הפלטפורמות החברתיות של סטימצקי, כולל אירועים בלעדיים, מפגשים דיגיטליים עם סופרים ותכנים בלעדיים.
• משחקים בסימן 100: מהדורות חגיגיות ומיוחדות של המשחקים האהובים מהארץ ומהעולם, החל מרמיקוב במהדורת האספנות המיוחדת שלנו ומשחקים נוספים.

מינקת רבקה – הרבנית הדרשנית רבקה בת מאיר טיקטינר

רבקה בת מאיר טיקטינר הייתה אישה מלומדת, ששלטה גם בלשון הקודש, ונהגה לדרוש דרשות בבית הכנסת בפני בנות קהילתה. היא אף הותירה אחריה יצירה שעֶרכהּ לא יסולא בפז: הספר הראשון שכתבה אישה יהודייה אי פעם. הספר כתוב בלשון חיה ומתובל במשלים ובמשחקי מילים. יצירה זו היא ביטוי נדיר לעולמה הרוחני של יהודייה למדנית בת העת החדשה המוקדמת ולהשקפותיה באשר לתפקידים הדתיים של האישה. זהו התרגום הראשון של הספר מיידיש לעברית, והוא מלווה בהערות לטקסט ובמבוא מקיף ובהיר על המחברת ועל עולמה החברתי והרוחני – בפראג הקוסמופוליטית בתקופתה ובתוך קהילה דתית־נשית תוססת. 236 עמודים | 98 ₪. הוצאת כרמל

פלורנטין (יראה אור במרץ) – דורותיאה מנדלסון

פלורנטין, הרומן הראשון שכתבה אישה יהודייה, היה פרי עטה של דורותיאה מנדלסון. בתו של הפילוסוף משה מנדלסון, אהובתו של איש הרומנטיקה הגרמנית פרידריך שלגל וסופרת מוכשרת, ביקורתית ונועזת בזכות עצמה. מלבד תרגום הרומן לעברית, מהדורה זו כוללת מקורות ונספחים שמעירים על היצירה ועל הקשר כתיבתה. 320 עמודים | 112 ₪. הוצאת כרמל

בעולם החצויים של יפה תורגמן

וידויים מהלב שאף "יורד" לא רוצה להודות, שכולל סיפורי "יורדים" שאף אחד לא העז לספר, שלא הכל נוצץ ורוד, ההפסדים האמיתיים של החלטה גורלית זו והקשיים בחיי היום-יום של אלפי יורדים, הצדעה לדגל אחר, געגועים, משברים שלא היו קורים בנסיבות אחרות, קשיי שפה ובירוקרטיה, בדגש על ארצות הברית, שנחשבה ל"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".

הספר בעולם החצויים, שיצא לאחרונה כולל 18 סיפורים מהחיים. כל סיפור נוגע בשלב שונה של חיי "יורדים", אנשים שעזבו את ישראל בגיל צעיר, ומתעמתים עם ההשלכות ועם ההבנה של מהלך ההגירה גם עשרות שנים אחרי שעזבו. החל מההצדעה לדגל אחר, תחושות בלבול ותסכול מאיבוד חלקים מהשפה העברית, ההכרה של ניתוק קשרים עם חברים או בני משפחה והמחיר שהם משלמים על כך, השאיפה לכסף, להגשמת חלום נכסף וההבנה (לעיתים מאוחר מדי) שמה שחיפשנו אולי היה לידנו, אך בחרנו לא לראותו.

כל הסיפורים והדמויות אמיתיים, אך השמות בדויים. הגיבורים בכמה סיפורים הם אנשים שהמחברת, יפה תורגמן, מכירה אישית, אנשים שפגשה או ששמעה את סיפורם במשך כמעט ארבעים שנותייה בקולורדו, ארצות הברית. סיפורים אחרים הם כאלה שקרו לה ולמשפחתה, והם מובאים תוך שימוש בשמותיהם האמיתיים.

הקו המחבר בין כל הדמויות, האמיתיות או הבדויות, הוא אחד — הגעגועים הבלתי פוסקים לישראל והכמיהה למשהו שמחבר כל יהודי באשר הוא. שורשים משותפים עמוקים ונשמה שחצויה בין שני עולמות: זה הישראלי־בעבר, שאותו נושא האדם לכל אשר ילך וזה האמריקאי־הנוכחי והמציאותי.

יפה תורגמן, ילידת ישראל שהיגרה לקולורדו לפני שנים רבות. כיום מנהלת חינוכית ומלמדת עברית ויהדות בקהילה היהודית בדנוור, בעלת בלוג אוכל מוכר וערוץ בישול בשפה האנגלית — Sephardic Flavors. ספרה הראשון הוא ספר בישול אותנטי על בישול ספרדי/מזרחי שפורסם רק באנגלית. בעולם החצויים הוא ספרה השני.

"בעולם החצוים" מאת יפה תורגמן, הוצאה עצמית- כל הזכויות שמורות ליפה תורגמן. 245  עמ',  ליווי כתיבה נבו רוזי: עריכה-תמר שיטה. עיצוב כריכה: שרית רוזנברג. מחיר: 90 ₪ קישור לרכישת הספר באתר… או באמזון… ספר דיגיטלי במחיר 42 ₪ לרכישה בקישור…

במלתעות הפטריארכיה: אלימות מינית ורצח עם – נעמי לנדאו הלברטל

במשך שנים רבות נשים ארמניות, אזידיות, בנות שבט הטוטסי ונשים בוסניות נפלו קורבן לאונס שיטתי, כחלק מפרקטיקה של רצח עם. באמצעות מחקר שכלל ראיונות עם נשים שהיו קורבנות לג׳נוסייד, חוקרת ד״ר נעמי הלברטל לנדאו את התופעה המחרידה שזוכה למימוש גם בימים אלה, מראה את שורשיה ואת השלכותיה.
בספר במלתעות הפטריארכיה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, מציגה ד״ר נעמי לנדאו הלברטל את התופעה, על כל רבדיה. אחרי תהליך ממושך שכלל ראיונות עם נשים אזידיות, וסקירת מקורות היסטוריים רבים, היא נוגעת בשורשיה של אלימות מגדרית במלחמה, מסבירה את מניעיה ומציגה כיצד תופעה זו משפיעה על החברה כולה ומשמשת ככלי לביצוע רצח עם. ספר זה הוא מחקר היסטורי מזעזע וכתב אישום כואב נגד כל מי שמאפשר לזוועות הללו להתרחש ו/או שבוחר בשתיקה.200  עמודים | 98 ₪. הוצאת כרמל

קונילמלים – דתיים בקולנוע הישראלי של אדם צחי

מה מספר לנו הקולנוע הישראלי על הזהות הדתית שלנו? ספר זה מתחקה אחר מסעם הסוער של ייצוגי הדת והדתיים בקולנוע הישראלי במשך כל תולדותיו: ממבטי בוז והתעלמות, דרך סקרנות מהולה בחרדה, ועד להכרה והערכה. המגמות השונות מתוארות באמצעות סקירת הנרטיב והאסתטיקה של הסרטים, תוך חשיפת השינויים העמוקים שחלו בחברה הישראלית לאורך השנים. הפרדיגמה הציונית הנגידה בין היהודי החדש ליהודי הישן, ודחקה את האחרון מן המסך; והפרדיגמה הפוסט ציונית – עם הפרידה ממיתוס הצבר, התפשטות שיח הזהויות וכניסת יוצרים דתיים לשדה היצירה הקולנועי – שבעקבותיה הופיעו מגוון סרטים העוסקים בזהות החרדית, המסורתית והדתית־לאומית.
212 עמודים | 98 ₪ | עריכה: דליה טסלר | הוצאת כרמל.

מיתוס המדינה של ארנסט קסירר

ספרו האחרון של הפילוסוף היהודי־גרמני ארנסט קסירר (1874–1945) עוסק בסוגיה הרת הגורל ביותר של קיומנו התרבותי: שאלת המיתוס הפוליטי -המאבק הפילוסופי עתיק היומין בין התבונה והחשיבה הרציונלית של האדם לבין הכוחות והיסודות האי־רציונליים, המאיימים להשתלט עליו באמצעות מיתוסים פוליטיים: היסטוריה שתחילתה בהגות הפוליטית של אפלטון, המשכה דרך אוגוסטינוס ועליית הנצרות, הגותו של תומס אקווינס והגות ימי הביניים, וסופה בניקולו מקיאוולי בראשית העת החדשה. חלקו האחרון של החיבור מוקדש למקומו של המיתוס בהגות של המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים כשקסירר מציג את הרקע הפילוסופי וההגותי להופעתם של המשטרים הטוטליטריים של המאה העשרים. 336 עמודים | 118 ₪ | תרגום מאנגלית: חילי (יחיאל) אטיה | עריכה: אלי שקדי | הוצאת כרמל

פרסים ואותות

אות האדריכלות לבית ליבלינג על גישה חדשנית בשימור מבנים לשנת 2024

בטקס הענקת “אות האדריכלות” בקטגוריית מבנים לשימור, הוכר תהליך השימור הייחודי של הבית, ששימר ושיפץ פרטים מקוריים במקום לשחזר אותם מחדש. זאת תוך אסטרטגיה שמאזנת בין שימור דירות המגורים לצורך העכשווי באופן הדרגתי. בכך הצלחנו לשמר את רוח המבנה ולתת לחומר עצמו לספר את סיפורו. השימור של בית ליבלינג אינו רק חזותי – הוא מקיים, כלכלי וירוק, ומהווה מודל לפרויקטים עתידיים. ברכות לזכייתה של אדריכלית רבקה כרמי על ניהול תהליך השימור והובלת הפרויקט להצלחה ותודה לאדר' עדה כרמי על המעורבות בתהליך. זוהי הזדמנות להוקיר את השותפים הנוספים במלאכת השימור עד היום:

​​האדר׳ שרון גולן על תרומתה לניסוח קונספט ייחודי אסתטי לשימור תוך ניהול יומיומי של עבודת השימור בפועל, לשירה לוי-בנימיני, על ניהול כולל תוך יצירת יסודות להרחבת תפיסת השימור באופן רב תחומי כנדבך מרכזי בהקמת המרכז; אדר’ ווינפריד ברנה המומחה הגרמני על הידע האין סופי, אדר׳ דן חסון ואדר׳ יונתן כהן על תפיסת השימור בעיצוב הפנים ששולב בתכני הבית, לשלומי דגן (קרן תל אביב) וחברת ארכו על הביצוע הרגיש והמקצועי לצד בעלי המקצוע שהגיעו מגרמניה ובעיקר חברת שטו הגרמנית, לאדר׳׳ ירמי הופמן ואדר׳ נדיה חמלינצקי על הליווי המקצועי והשותפות לאורך כל הדרך, לגיל הרבגיו כהן ועצבעיר על שימור רעיוני ופיזי של הגינה. וכמובן לצוות המייסד על שותפות היצירה, אדר׳ סברינה צגלה ואדר׳ ערן , אדר ליה כוכבי, הילה כהן שניידרמן וכל יוצרי תכנית ליבלינג, ליוצרים לכל שאר הצוות המדהים שמחזיק את השימור היום ולעוד המון ידיים שלא צוינו אך קירות הבית לעד יזכרו.

השימור בבית ליבלינג הצליח להותיר את אופיו המקורי של הבניין תוך התאמתו לשימוש עכשווי כמרכז פעיל לאדריכלות ותרבות. בית ליבלינג מקוה להמשיך להיות השראה ומעבדה לימודית לשימור מקיים ונגיש.

בואו לראות בעצמכם כיצד חומר, זיכרון וחלל משתלבים ליצירת מקום חי ונושם.

בית ליבלינג הנמצא ברחוב אידלסון 29 ת״א, משמש כיום כמרכז תוסס לאדריכלות ותרבות בתל-אביב-יפו, המשלב שימור מורשת עם פעילות עכשווית. המבנה, המתפקד כמעבדה לימודית חיה לשימור מקיים ונגיש, מציע לציבור חוויה ייחודית של מפגש בין חומר, זיכרון וחלל. המרכז מקדם דיאלוג ושיתופי פעולה בתחומי המחקר והשימור האדריכלי ברמה מקומית ובינלאומית. במקום ניתן למצוא תערוכת מבוא לעיר הלבנה, חללי תצוגה, מרחבי עבודה, מעבדת מחקר, בית קפה "לב" וגינה אקולוגית. הפעילות במרכז כוללת תערוכות רב-תחומיות, הרצאות של מומחים מהארץ ומחו"ל, סיורים, סדנאות ואירועים מגוונים לקהל הרחב.

זוכות פרס רפפורט לאמנות לשנת 2025: האמניות נירה פרג ולהלי פרילינג  

קרן ברוך ורות רפפורט ומוזיאון תל אביב לאמנות הכריזו על הזוכות בפרס רפפורט לאמנות לשנת 2025. פרס רפפורט לאמנות, הפרס היוקרתי והחשוב ביותר בתחום האמנות בישראל, מוענק מדי שנה לשני אמנים, אמן בכיר ואמן מבטיח, המתגוררים ופועלים בישראל. בנוסף מעניקה קרן רפפורט פרסים שנתיים על מצוינות במחקר ביו-רפואי, בשיתוף עם מכון רפפורט למחקר בטכניון ופרס לנשים פורצות דרך, בשיתוף קבוצת קשת.

נירה פרג היא זוכת פרס רפפורט לאמנית בכירה לשנת 2025 | להלי פרילינג היא זוכת פרס רפפורט לאמנית מבטיחה לשנת 2025 – שווי הפרסים לאמניות הזוכות הוא בסך 140,000 דולר: הפרס לאמנית הבכירה כולל 35,000 דולר שיוענקו לאמנית עצמה ומימון תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מלווה בקטלוג. הפרס לאמנית מבטיחה כולל 15,000 דולר שיוענקו לאמנית עצמה ומימון תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מלווה בקטלוג.

סך מימון התערוכות לזוכות יעמוד על 90,000 דולר. כל אמנית זוכה תתרום עבודה לאוסף רות וברוך רפפורט לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב. מתוך נימוקי השופטות בפרס רפפורט 2025:

"נירה פרג נודעת במיצבי הווידיאו שיצרה מראשית שנות האלפיים. בעבודתה, היא מתמקדת באזורי סף של מקומות טעונים דתית או פוליטית ומתעדת טקסים או פרוצדורות שמתרחשים בהם, כך למשל בעבודה "שבת 2008" (2008) המאירה את הצבת מחסומים בידי חרדים בירושלים לגידור השכונה טרם כניסת השבת, או בעבודה הידועה ביותר "אברהם אברהם, שרה שרה" (2012), שצולמה במערת המכפלה בשעה שהאתר כולו מוסב למסגד ולחלופין לבית כנסת. הכוח של עבודותיה טמון בעניין האנושי העמוק, לצד רגישות אסתטית יוצאת דופן למבנה ולסאונד. את כל אלו היא אורגת למיצבים גדולי ממדים המורכבים על פי רוב ממספר ערוצי וידיאו המאירים יסודות טקסיים ומבנים חברתיים מרתקים."

"גוף עבודתה של להלי פרילינג נתון במפגש המורכב בין זוהר, תשוקה ומוות. פרילינג מעמידה ביצירתה מיצבים רב-מדיומלים, בהם פיסול (בחוטי דיג, מגזרות נייר או יציקות שעווה) ועבודות דו-מימד (רישום ,קולאז', צילום) המתלכדים לרגע תיאטרלי או קולנועי במהותו. נוכחותה המובחנת בשדה האמנות הישראלית, מפיחה בו הדים רחוקים של להקות גלאם-מטאל משנות ה-70, ברים אפלים או כל אתר בו החזות הנוצצת מצויה בהלימה לתחושת פגיעות וחשיפת יתר. הגופניות העזה בעבודותיה נוגעת תמיד ברגע של פירוק וריקון. באופן זה הולמות עבודותיה ביתר שאת את הרגע העכשווי בו מובנת הטרגדיה בדבר הממד החי של המורבידי".

חבר השופטות בועדת פרס רפפורט לאמנות לשנת 2025:

טניה כהן-עוזיאלי , מירה לפידות, דלית מתתיהו, עירית רפפורט, רבקה סקר, אבי סבח, עדי גולדנר. אודות הזוכות בפרס רפפורט לאמנות לשנת 2025:

נירה פרג (נ.1969) היא אמנית וידיאו ומיצב, מחנכת ועומדת בראש בית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר. את שנות ה-90 העבירה בניו יורק, שם קיבלה BFA מבית ספר לאמנות קופר יוניון (1998) ועם חזרתה לישראל סיימה את לימודיה בתכנית הסטודיו MFA של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים (2000). עבודות האמנות של פרג מוצגות תדיר במרכזי אמנות בישראל וברחבי העולם, כולל: מרכז פומפידו, פריז; MoMA PS1, ניו יורק; מוזיאון הירשהורן וגן הפסלים, וושינגטון הבירה; HdK, ברלין; KW לאמנות עכשווית, ברלין; ZKM קרלסרוהה; מוזיאון ישראל, ירושלים; Haus der Kunst, מינכן; Kunsthalle Düsseldorf; מוזיאון תל אביב לאמנות; וטייט מודרן, לונדון. היא השתתפה בפסטיבלים בינלאומיים כגון הביאנלה בשנחאי, הביאנלה של סאו פאולו, ובביאנלה לאדריכלות בוונציה (2013 ו-2018). פרג היא זוכת פרס גוטיסדינר היוקרתי לאמנות ישראלית (2010); זוכת פרס שרת התרבות לאמן וידאו בכיר (2016); וזוכת פרס ליה ון־ליר, בתרומת רבקה סקר, לסרט הניסיוני הטוב ביותר מטעם פסטיבל הקולנוע ירושלים (2016).

להלי פרילינג (נ. 1982) היא אמנית רב-תחומית הפועלת במגוון מדיומים הנעים בין פיסול, מיצב, רישום ווידיאו. פרילינג היא בוגרת תוכנית ה-MFA לאמנויות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים (2012), בוגרת תוכנית ה-BFA לאמנויות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים (2003-2007) ותכנית הרזדנסי של ארטפורט (2021-2022). עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל, ירושלים; מובי (מוזיאון בת ים); בית האמנים בירושלים; הביאנלה לרישום בירושלים; גלריה RawArt, תל אביב; ובגלריה של בצלאל בתל אביב. פרילינג זכתה בפרס האמנית הצעירה של משרד התרבות והספורט (2015); מענקי מפעל הפיס לתערוכות יחיד (2015 ,2013); ובמענק תמיכה באמנים מטעם קרן פלומס (2023).

זוכי פרס רפפורט לאמנות:

• בשנת 2006 זכו בפרס נורית דוד, אמנית בכירה, ואלי פטל, אמן צעיר.
• בשנת 2007 זכו בפרס יאן ראוכוורגר, אמן בכיר ונטעלי שלוסר,  אמנית צעירה.
• בשנת 2008 זכו בפרס אבנר בן גל, אמן בכיר, ויוסף קריספל, אמן צעיר.
• בשנת 2009 זכו בפרס טל מצליח, אמנית בכירה, ומלאני דניאל, אמנית צעירה.
• בשנת 2010 זכו בפרס שרון פוליאקין,  אמנית בכירה ואורן אליאב, אמן צעיר.
• בשנת 2011 זכו בפרס אסף בן צבי, אמן בכיר, ומיכאל חאלק, אמן צעיר.
• בשנת 2012 זכו בפרס דגנית ברסט,  אמנית בכירה, ואלעד קופלר, אמן  צעיר.
• בשנת 2013 זכו בפרס דוד ריב, אמן בכיר ואיוה כפרי, אמנית צעירה.
• בשנת 2014 זכו בפרס עדו בראל, אמן בכיר ועלמה יצחקי, אמנית צעירה.
• בשנת 2015 זכו בפרס יאיר גרבוז, אמן בכיר ושי יחזקאלי – אמן צעיר.
• בשנת 2016 זכו בפרס יצחק גולדשטיין, אמן בכיר ויפעת בצלאל, אמנית צעירה.
• בשנת 2017 זכו בפרס יצחק ( איצ'ה) גולומבק, אמן בכיר וגיל יפמן, אמן צעיר.
• בשנת 2018 לא הוענק הפרס עקב האבל על פטירתה של מייסדת הפרס רות רפפורט ז"ל.
• בשנת 2019 זכו בפרס דוד גינתון, אמן בכיר וערן נוה, אמן מבטיח.
• בשנת 2020 זכו בפרס דרורה דומיני, אמנית בכירה והילה טוני נבוק , אמנית צעירה ומבטיחה.
• בשנת 2021 נוכח משבר הקורונה החליטה הקרן לשנות את מתווה הפרס ולהקים קרן ייעודית במסגרתה נרכשו עבודות מ-58 אמנים בהיקף כולל של 255 אלף דולר.
• בשנת 2022 זכו בפרס אתי יעקובי אמנית בכירה ואבי סבח אמן מבטיח.
• בשנת 2023 זכו בפרס חנאן אבו-חוסיין אמנית בכירה ומריה סאלח מחאמיד אמנית מבטיחה.
• בשנת 2024 נוכח המלחמה החליטה הקרן לשנות את מתווה הפרס ולהעניק את הפרס לאמנות בזמן מלחמה. בפרס זכו עומרי דנינו, אריאל הכהן, שרון ליפשיץ ונעמה שוחט.