חדשות התרבות ואמנות מס' 22/2021

פסטיבלים ואירועים בין חנוכה לחג המולד ||| תערוכות צילום יוקרתיות בתל אביב ובכלל ||| בתי הקולנוע במלוא הקיטור עם הקרנות בכורה ופסטיבלים ||| אירועי תרבות ופסטיבלים של מחול ותיאטרון ||| הרבה מסכים וגם טלוויזיה ||| להמשך הידיעות וההצעות ….

אירועים ופסטיבלים

מיצ'ה פיגה מיזם תיאטרוני חדש בהיכל התרבות תל אביב 4-8 ינואר 2022

יו הפקות, חברת מיצ'ה פיגה והיכל התרבות תל אביב גאים להשיק בהופעת בכורה את המיזם התיאטרוני החדש של יחזקאל לזרוב, "מיצ׳ה פיגה" – עונת תיאטרון חדשה שבמרכזה הצגה, וסביבה סדרת אירועים רב תחומיים אשר יחשפו את הקהל לתהליך המחשבה שמאחורי הגשמת היצירה, ולהקשרים שיאירו את העשייה התיאטרונית באופן רחב, חוויתי ומלא יותר. המיזם נולד מתוך רצון לחשוף ולשתף את הקהל בתהליך התיאטרוני, ולאפשר לו לחוות את עולמות ההשראה, השאלות וההקשרים התרבותיים שמהם נוצרת הצגה.

מיצ'ה פיגה (משמעות השם – חצי תאנה בצוענית ושם הסוס איתו עבדה פינה באוש) תחגוג את ראשית פועלה עם אירוע רב תחומי והצגה אשר יתקיימו באותו הערב ויכלול: פרפורמנס של יעל קרוון, וידאו-ארט מאת תום פניני ורן סלוין, חשיפה לעולמן של הדמויות עם רקדני המסלול של ביכורי העתים, הפתעה קולינרית, העשרה פילוסופית עם ד"ר ג׳רמי פוגל ומסיבת שינה עם די ג׳י תאי רונא. ההצגה "האדם המיותר", עיבוד לספרו הקלאסי והמופתי של הסופר איוואן גונצ'רוב – "אובלומוב", תעמוד במרכז האירוע הראשון. משך האירוע כ-3 שעות בסה"כ (האירוע כשעה וההצגה כשעה וארבעים).

שחקני ההצגה: אלון פרידמן, טלי שרון, ולדימיר פרידמן, שירה נאור, גל פרידמן וגלעד קלטר.

"האדם המיותר" תהיה הצגת התיאטרון הראשונה שתעלה בהיכל התרבות תל אביב, המשמש כבית לקונצרטים, הופעות מוזיקה, בידור, כנסים ועוד. ההצגה תוצג באולם צוקר המספק חוויה יוצאת דופן, באמצעות האקוסטיקה הייחודית והאינטימיות שהוא מייצר עם הקהל.

יחזקאל לזרוב, מייסד מיצ'ה פיגה: "במהלך העבודה האינטנסיבית על המיזם המאגד בתוכו את העשייה והאמונה ברב תחומיות כדרך חשיבה ופעולה, נכתב ובויים העיבוד הנוכחי. עיבוד הנעשה בתקופת פוסט מגפה – השתילה בנו מחד גיסא את הרצון בכלום ומעידך גיסא את הפחד מהכלום. את השאלה: האם מותר לנו לחיות את חיינו מבלי להשאיר חותם? הרשות להיות ואז לא להיות. המפגש והשותפות המחבקת עם יו הפקות והיכל התרבות, הפתוח ליוזמות חדשות, איפשרו לצוות המשובח שמלווה אותי ולי לשתף את הקהל במלאות התכנית והרגשית אותם מבקש האירוע הרב תחומי ״האדם המיותר״ לתת".

דלית קורל מנכ"לית היכל התרבות תל אביב: "היכל התרבות הוא בית לאירועי התרבות הגדולים בישראל, ההחלטה להעלות ולהיות שותפים לעשייה בהפקת תיאטרון מקורית ומיוחדת הייתה טבעית. הקהל שלנו נהנה בשגרה מקשת רחבה של מופעים ואירועים תרבותיים בכל התחומים. הצגה מקורית שנתפרה למידות המיוחדות של אולם צוקר ושונה בנוף התיאטרון בישראל, תציע לקהל חוויה ייחודית חדשה ומסקרנת".

האדם המיותר | אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב | 8-4 בינואר 2022 | 20:00. כרטיסים באתר…

פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-9 גני יהושע תל אביב עד 27 נובמבר 2021

פסטיבל הצילום הבינלאומי המתקיים השנה בפעם התשיעית, ממשיך להיות אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל והיחיד בעולם הנותן במה לפעילות חברתית לצד גופי עבודה מרתקים של צלמים ואמנים מכל רחבי העולם. אנו שמחים להציע השנה כ-90 תערוכות של צלמים ישראלים ובינלאומיים מובילים, בשילוב פעילות רב-תחומית כגון מחול, פרפורמנס, וידאו ארט, מוזיקה ועוד.

פסטיבל הצילום הבינלאומי, מבקש להוות השנה נקודת מפגש למאות צלמים מישראל ומהעולם המציגים את עבודתם לצד צילומיהם של אלפי משתתפים מקהילות מגוונות מכל רחבי הארץ. יחד אנחנו מציגים את עבודותיהם אלה לצד אלה, מבקשים להשמיע את קולן בשפת הצילום, להעצים איש את רעהו ולקיים נקודת מפגש עם עשרות אלפי המבקרים אשר פוקדים את הפסטיבל שנה אחר שנה.

כמענה לאתגרי התקופה הפך פסטיבל הצילום, זו השנה השנייה, לחגיגת חוצות המתקיימת תחת כיפת השמיים בפארק הירקון, אליה יכול כל אדם להגיע ללא מגבלות בכל יום ושעה. בנוסף, מוצגות עוד 15 תערוכות פנים בחללים היפים של מרכז דניאל לחתירה.

כדי להפוך את חגיגית הצילום לאירוע משמעותי ומרחיב אופקים יתקיימו לצד התערוכות עשרות אירועים, מפגשים, שיחי אמן, סדנאות, פאנלים, הרצאות של אורחים בינלאומיים, סיורים ועוד.

בנוסף למגוון האירועים הפיסיים תתקיים בסוף השבוע האחרון של הפסטיבל, 25-27.11.21, תוכנית בינלאומית מקוונת עשירה שתתן במה לדוברים ודוברות מרחבי העולם לטובת שוחרי הצילום שמפאת הקורונה לא יכלו להגיע לפסטיבל. התוכנית המקוונת בתמיכת משרד החוץ. תכנית האירועים של הפסטיבל תהווה נקודת מפגש ליוצרים מתחומים שונים ותפתח צוהר לרבדים נוספים של מחשבה ומחקר. בין המפגשים המפתיעים המתוכננים – המוזיקאית מירה עווד תפגוש את הצלמים זוכי תחרות "דו קיום בצילום"; המשוררת שרי שביט תשוחח עם צלמי התערוכה המרכזית של הפסטיבל; ואורח הכבוד של הפסטיבל, האמן הבינלאומי רוג'ר באלן, ישוחח עם אייל לנדסמן, המנהל האמנותי של הפסטיבל, על קריירת הצילום שלו ויספק הצצה נדירה לצילומים שצילם בישראל בשנות ה-70.

הנושא המרכזי של הפסטיבל השנה הוא נקודת מפגש. הנושא נבחר לראשונה בשיתוף הציבור והוא רלוונטי מאי פעם אחרי תקופה ארוכה של נתק ובידוד תחת תנאי מגפה עולמית. מעשה הצילום הנו נקודת המפגש בין אור לחומר ובין רגש לסיפור. באמצעותו מתגלות בתערוכות הפסטיבל הצילום נקודות מפגש רבות – בין-דוריות, בינלאומיות, עדתיות ובעיקר חברתיות.  גם השנה מעל 1000 נשים וגברים, נערות ונערים, ממצפה רמון בדרום לכפר כנא בצפון, השתתפו בפעילות החברתית שלנו, מצלמים בעצמם ומספרים לנו בגוף ראשון על הקשיים ועל הצרכים שלהם כפרט וכקהילה.

הפסטיבל מהווה נקודת שיא לפעילותה השנתית של PHOTO IS:RAEL, חברה לתועלת הציבור ושלא למטרות רווח. החברה הוקמה לעשייה חברתית ויצירת דיאלוג בין האמנות לקהילות השונות ברחבי הארץ. במהלך שנות פעילותה, מציעה החברה פלטפורמות לתצוגה, מחקר והפניית זרקור אל נושאים אמנותיים וחברתיים באמצעות שפת הצילום.

במהלך 2022 ימשיך הפסטיבל לנדוד אל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ויוצג במיקומים נוספים ברחבי ישראל. בין שלל תערוכות הפסטיבל יוצגו:

נקודת מפגש, תערוכת הנושא המרכזית של הפסטיבל: התערוכה  תציג דרך צילום מגוון פרשנויות מקוריות למונח נקודת מפגש. כ- 850 אמנים מ-46 מדינות שונות נענו לקול הקורא בנושא "נקודת מפגש" שיצא השנה מטעם הפסטיבל, מתוכם בחרה הועדה האמנותית 20 אמנים המציגים בתערוכה המרכזית של הפסטיבל.

תערוכת הפיינליסטים של פרס מיתר למצוינות בצילום: פרס מיתר, פרי שיתוף פעולה בין PHOTO IS:RAEL וקרן משפחת צבי ועפרה מיתר, ניתן זו השנה השישית לאמן שגוף עבודותיו מפגין מקוריות ומצוינות בתחום הצילום. בתערוכה השנה מוצגים 20 גופי עבודות של פיינליסטים שנבחרו בצורה אנונימית על ידי חבר השופטים מתוך כ-500 גופי עבודות שהוגשו מ-47 מדינות. תהליך השיפוט התבצע על ידי חבר שופטים הכולל אנשי מקצוע מובילים בתחומם מרחבי העולם. הזוכה בפרס יוכרז באירוע חגיגי במסגרת התוכנית המקוונת במהלך הפסטיבל ויזכה בפרס במענק של 50 אלף שקלים עבור תערוכת יחיד שתוצג בפסטיבל הצילום הבינלאומי 2022.

63 תערוכות חברתיות – תערוכות חברתיות הפעילות החברתית של ארגון PHOTO IS:RAEL מבוססת על האמונה שלכל אדם בחברה יש זכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי. משנת 2015 ועד היום השתתפו בפעילויות חברתיות של הארגון מעל ל־5,000 איש ואשה, ילדים ומבוגרים, ביותר מ־150 קהילות ברחבי הארץ, במטרה להשמיע את קולן באמצעות שפת הצילום.

המשתתפים, בדרך כלל מאוכלוסיות מוחלשות בשולי החברה (מכורים נקיים, נכים, נשים בסיכון, נוער בסיכון, נוער מקבוצות מיעוט, קשישים, נוער על הספקטרום האוטיסטי וכו'), מצלמים בעצמם ובכך יוצרים מסר ישיר של היחיד והקהילה. השנה נציג 63 קבוצות מכל רחבי הארץ. המשתתפים, המגיעים ממגוון קהילות בשולי החברה, מצלמים בעצמם ומשמיעים את קולם במטרה לקדם שינוי ביחסה של החברה הישראלית לקבוצות מוחלשות. תוצרי הפעילות החברתית מאפשרות לקולות שאינם נשמעים בשיח הציבורי לנוע לקדמת הבמה, ומעודדות את המשתתפות והמשתתפים בהן לאמץ עמדה אקטיבית. אוצרים: אורה ואמיר בן יורם דורי

תערוכות יחיד של אמנים בינלאומיים בולטים:

• מנדי ברקר, ים הפלסטיק – תערוכת יחיד לצלמת הבריטית. מנדי בארקר היא צלמת עטורת פרסים שפועלת מזה למעלה מעשור, בשיתוף מדענים, על מנת להעלות מודעות לזיהום הפלסטיק באוקיינוסים בעולם. בתערוכה יוצגו מספר פרויקטים בהם צילמה פסולת פלסטיק שנמצאה בים ובחופים בכל רחבי העולם. בעזרת צילומיה האסתטיים היא שואפת להוביל את הצופים להכרה במצב ולפעולה. בתערוכה בשיתוף שגרירות בריטניה בישראל ובשיתוף עמותת צלול.
• ידרז'יי נוביצקי, הצלקות – תערוכת יחיד של הצלם הפולני ידרז'יי נוביצקי. באוגוסט 2020 נסע צלם העיתונות נוביצקי לבלארוס ותיעד את ההפגנות נגד שלטונו של הנשיא לוקשנקו, אשר נבלמו באלימות על ידי המשטרה. בשונה מעבודתו העיתונאית בה הוא לרוב מצלם את נקודת העימות, בפרויקט זה שם נוביצקי דגש על החבורות הפיסיות והנפשיות של המצולמים נוכח החיים תחת השלטון הרודני בבלארוס. התערוכה בשיתוף מכון אדם מיצקביץ'
• דליה אמוץ , עוקף גן שמואל – תערוכת יחיד לצלמת פורצת הדרך והמוערכת דליה אמוץ (1938- 1994), מחלוצות הצילום בארץ. בתערוכה יוצגו עבודות אייקוניות שצילמה בשנות השבעים והשמונים לצד צילומי הארכיון שצילמה בנערותה בקיבוץ גן שמואל. התערוכה באדיבות משפחת האמנית וגלריה גורדון
• חסוס מדריניאן, לילה טוב – תערוכת יחיד רחבה לצלם הספרדי חסוס מדריניאן, אחד הצלמים העולים הידועים והמצליחים בספרד כיום. במשך למעלה מעשור מצלם מדריניאן במועדוני לילה ברחבי אירופה על מנת ללכוד את קולו של דור שלם המוצא את חיי הלילה כנקודת המפגש הטובה ביותר לביטוי והגשמה. התערוכה בשיתוף שגירורת ספרד.
• אוליה טריאסקה סטפנוביק, אחדות ואחווה – תערוכת יחיד לצלמת הסלובקית המגוללת את סיפור ילדותה והתבגרותה ביוגוסלביה המפורקת דרך אדריכלות הזיכרון והשכחה – אנדרטאות זנוחות ומבני ענק מתפוררים. סטפנוביק שוזרת באמצעות אלמנטים אדריכליים בין ההיסטוריה היוגוסלבית ובין זו של צ'כוסלובקיה, שגם היא כיום כבר איננה. התערוכה בשיתוף שגרירות סלובקיה.
• מתי שטרן, תקופה בראי הצלם – צילומים לא רשמיים של הצלם הרשמי – תערוכת יחיד לצלם מתי שטרן, הצלם הרשמי של שגרירות ארה"ב בישראל משנת 1975. מתי תיעד ארועים מכוננים וחשובים ביחסי ישראל ארה"ב במשך 47 שנה. הוא ליווה את כל הביקורים הרשמיים של נציגי ארה"ב ובהם נשיאים, מזכירי מדינה וגם אמנים ואנשי שם. צילומיו מספקים עדות אמינה של מעמדים היסטוריים. יכולת ההבחנה הרגישה של מתי וההזדהות האישית עם המצולמים משתפת אותנו ברגעי זמן נדירים ומעניינים ומעניקה לנו מבט אישי ואינטימי על דמויות ואירועים היסטוריים. אוצרת: כנרת פלטי. התערוכה בשיתוף שגרירות ארה"ב

מייסד ומנהל אמנותי – אייל לנדסמן | מנהל פיתוח ושותפויות- מיכל בהרב עוזרד | אוצרת ראשית – יערה רז חקלאי | שותפים: עיריית תל אביב,  קרן דניאל הווארד, קרן תל אביב, קרן משפחת מיתר, מרכז דניאל לחתירה,הסתדרות העובדים בישראל, עמותת הלל- יוצאים בשאלה, מכון אדם מיקביץ (פולין), שגרירות ארה"ב, גני יהושע, חברת אדמה, חברת סנו, קאנון אירופה, שגרירות בריטניה, משרד החוץ, שגרירות גרמניה, שגרירות ספרד, המכון הפולני, שגרירות סלובקיה, אנוש, ג'וינט ישראל אשל, פורום תרבות אוסטריה, מכון התרבות של ליטא, שגיררות הולנד, שגיררות הונגריה, מרכז קאפה לצילום, מכון גתה, הצל לבו של ילד, בנק הפועלים, המכון לתרבות רומניה, Innovation Africa, בנק הפועלים, שגרירות ברזיל, SFI, שגרירות קנדה, שגרירות ארגנטינה, שגרירות קולומביה, מרכז התרבות הרוסי, ארליך, לופה, ארטיק, גליץ  ועוד רבים.

שיתוף הפעולה רב השנים של עיריית תל-אביב-יפו עם עמותת PHOTO ISRAEL ועם פסטיבל הצילום הבין לאומי ממחיש היטב את החשיבות שרואה עיריית תל-אביב-יפו בהשקעה ובטיפוח התרבות על כל גווניה, המתבטאת בהשקעה תקציבית (כ- 6.5% מתקציב העירייה בכל שנה מופנה לתרבות ואמנות); בהנגשת התרבות לאוכלוסיות נרחבות ומגוונות, ביצירת גיוון בתוכן האמנותי ובפיזור מוקדי התרבות במרחבי העיר כולה; בהקמה של תשתית איכותית ומתקדמת של מוסדות ליצירת תרבות הצגתה; בהעמדת משאבים לתמיכה ביוצרים, לסיוע לאמנים עצמאיים, ליצירת אירועי תרבות ופסטיבלי אמנות, להקצאת חללים לאמנים וליוצרים; בחתרה עקבית להבטחת חופש ביטוי אמנותי גמור; בטיפוח החינוך לאמנות ולתרבות ובהשקעה בדור העתיד של צרכני התרבות ומחולליה; בשימור מעמדה של תל-אביב-יפו בתור מרכז תרבות ישראלי ובין-לאומי מוביל, פלורליסטי וחדשני.

עיריית תל-אביב יפו גאה בשותפות עם פסטיבל שנותן בימה לגיוון האנושי ולשונות החברתית, למאבק בהדרה ובגזענות ולביסוס ערכים של הכלה וסובלנות. הערכים האלה, העומדים בבסיסה של תל-אביב-יפו המשמשת בית לכל אדם ולכל קבוצה, הם מפתח להשגת חוסן חברתי ועירוני.

לראשונה מתארח הפסטיבל במרכז דניאל לחתירה. המרכז משמש בית לנבחרות ישראל בחתירה אולימפית ופראלימפית, ומוביל בחינוך ימי. במקום גם תוכניות עבור אוכלוסיות מיוחדות, בעלי מוגבלויות ונוער בסיכון. המרכז על שם דניאל עמיחי מרכוס, שנולד באנגליה ועלה לישראל בגיל שש. בגיל 16 התקבל לפנימיית "כרמל קולג'" וחזר לאנגליה. שם דניאל הפך לחותר מצטיין וספורטאי מבטיח. דניאל חזר לארץ וכולם ניבאו לו עתיד מזהיר כמועמד אולימפי של ישראל בחתירה. דניאל נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי, והוא בן 21 בלבד. המרכז הוקם בשנת 2003 ע״י משפחתו של דניאל, יחד עם קרן תל אביב לפיתוח ועיריית תל-אביב המארחים את הפסטיבל ותומכים בקיומו בשנה הנוכחית. למבקרים שירצו לחוות בפסטיבל חוויה שלמה מלאת אירועים ופעילויות אנו מציעים 3 סוגי חבילות: DAY PASS- בעלות של 32 ש״ח | VIP PASS – למי שאוהבים להרגיש הכי מיוחדים, בעלות של 72 ש״ח | KIDS PASS – לילדים ומשפחות בעלות של 20 ש״ח. בנוסף, מערך מורחב של מגוון סיורים מודרכים יתקיימו בהתאם למגבלות משרד הבריאות.

פרטים מלאים ועדכונים באתר הפסטיבל… דף הפייסבוק… עמוד האינסטגרם…

פסטיבל הצילום הבין-לאומי התשיעי – PHOTO IS:RAEL  עד שבת ה 27.11.21 מרכז דניאל לחתירה שדרות רוקח 2, תל אביב. כתובת לניווט: "מרכז דניאל לחתירה"

הלל – יוצאים בשאלה עם 30 שנות פעילות דרך עדשת המצלמה בפסטיבל הצילום הבינלאומי

מאז הקמתה בשנת 1991 סייעה הלל לאלפי יוצאות ויוצאים להשתלב בחברה החילונית בהצלחה: למצוא דיור, לשרת בצבא או בשירות הלאומי, להשלים פערי השכלה אדירים, לחיות חיים מלאי משמעות וסיפוק ולפתח קריירה מצליחה. בסדרת האירועים יושמעו קולותיהם השונים של יוצאים ויוצאות בשאלה, קולותיהם של שותפים לדרך בארגונים בינלאומיים וקולותיהם של שותפים לדרך ואלה שרוצים להיות חלק מיוזמות חברתיות חדשות וחלק מיצירת משמעות נוספת לפעילות של הלל.

33 יוצאים ויוצאות בשאלה החברים בעמותת "הלל – יוצאים בשאלה", מציגים לראשונה בפסטיבל הצילום הבינלאומי PHOTO IS:RAEL הצילומים נוצרו במסגרת הפעילות החברתית המקדמת את השמעת קולם של המשתתפים בשפת הצילום, בהובלתה של יעל קאופמן-שפרן. במפגשי הצילום הם ביטאו את הקשיים, החלומות, המשאלות וההתמודדויות היום-יומיות שלהם. משתתפי התוכנית מתעדים, מביימים, ומעבירים באמצעות תמונה וטקסט מסרים אישיים וחברתיים בוערים, וכך מבקשים לעורר מודעות ולקבל הכרה חברתית במצבם העדין. בכנות רבה חשפו המשתתפים את סיפוריהם האמיצים והמרגשים ותיעדו את סיפורה של קהילה שלמה, שרבים מחבריה מרגישים שהם מהגרים בארצם שלהם. מתוך הצילומים והציטוטים בתערוכה עולים נושאים המעסיקים את היוצאים בשאלה, ביניהם קשיי ההתאקלמות והקבלה בחברה החילונית לצד הצורך בבנייה מחודשת של זהותם ותחושת השייכות שלהם. מעל הכל, הצלמים מבטאים אופטימיות, כוח ואמונה בעצמם. קשיי ההשתלבות בחברה החילונית הם הם הכוח המניע המקדם אותם בנחישות לאורך התהליך, שהינו מסע מורכב שאלו שיוצאים אליו מוצאים בקרבם את הכוחות להתמודד ולצלוח אותו.

סדרת מפגשי וובינר של "הלל – יוצאים בשאלה" בשיתוף YWOB (Yotzim Without Borders) ופסטיבל PHOTO IS:RAEL 2021. המפגשים יתקיימו בתאריכים 21.11.2021 ; 28.11.2021 ; 5.12.2021 ; 12.12.2021 בשעות 18:30-19:45. הרשמה באתר "הלל יוצאים בשאלה". מספר המקומות מוגבל. עד 16 דצמבר 2021. כל המידע באתר… פייסבוק ובאינסטגרם

קבוצת התיאטרון הירושלמי עם פסטיבל בAזAק 7-9 דצמבר בית מזיא לתיאטרון י-ם

הפסטיבל הוא פרי האילוצים שתקופת הקורונה זימנה לאנשי הבמה והיצירה, כשהניתוק הפיזי מהקהל והמעבר למדיום הדיגיטלי יצרו פורמט המתאים לעידן הקוביד 19 האינסטרומנטלי ומלא הגירויים. המופע הקצר הוא יצירה שלמה, העומדת בפני עצמה ורק משתמשת בפורמט הקצר. במת הפסטיבל פותחת דלת לז'אנר המופע הקצר, לרעיונות מקוריים ולחדשנות בימתית. נותנת הזדמנות וחשיפה ליוצרים חדשים וותיקים וליצירתם, לעיתים הניסיונית. הפסטיבל מבקש ליצור מרחב אומנותי ליצירות פורצות גבולות, במטרה לעודד מצוינות, חדשנות, ושיתופי פעולה בין אמנים וקהל. הפסטיבל מפתיע ומסקרן, עתיר כישרונות וצעיר ברוחו, אינטליגנטי ומלא הומור.

בפסטיבל לוקחים חלק כ-80 אמנים בחללי הבית ובאולמות התיאטרון, בשלושה ימים של חגיגה אמנותית, תנועה, מוזיקה וויזואליות. המשתתפים הם בוגרי בתי הספר לתיאטרון, מחול ומוסיקה מכל הארץ, שהקורונה "תפסה אותם" בתוך העשייה היצירתית.

מדי ערב יעלו על במות התיאטרון ובחללי המבנה כ-10 מופעים שונים, שהקו המחבר ביניהם הוא אורכם – הם קצרים. כעת מותאמות היצירות הדיגיטליות חזרה לבמה, כשהן מהודקות וארוזות כמעט כמו לרשתות החברתיות, רק עם אנרגיה של מופע חי מול קהל. עבור האמנים המשתתפים זו הזדמנות להציג את עבודתם החדשנית תוך שיתוף רעיונות, למידת עמיתים, השראה וקבלת ליווי וייעוץ אמנותי.

"אנחנו שואפים לעודד מצוינות, חדשנות, פרויקטים בינתחומיים, שיתופי פעולה ואינטראקציה ייחודית בין האמנים לקהל" אומרת גבריאלה לב, המנהלת האמנותית של הפסטיבל ושל קבוצת התיאטרון הירושלמי.

ביום הראשון באזאק חגיגי הכולל תיאטרון, קברט, זמרי אקפלה וריקוד מחשמל, ובאזאק מגדר בו 7 יוצרות חוקרות את הנושא בארבעה מופעים שונים לצד הופעה חגיגית הכוללת תיאטרון, קברט, זמרי אקפלה וריקוד מחשמל.

ביום השני חוקרים האמנים את נושא התקשורת בעידן האינטרנט באמצעות מיקס-מדיה של וידאו ארט, ריקודי בטן, אמני קרקס ומוזיקה חיה.

היום השלישי מוקדש למיסטיקה פאראפסיכולוגיה ומחול – שחקנית חושפת את סיפורה האישי של המדינה, רקדניות יוצרות את הפנטזיות שלהן ואמן קול עובד עם רוחות חיות בעשר יצירות שונות, הכוללות אקרובטיקה, דואט אהבה שביר, תגובה לטכנולוגיה וכמיהה לפשטות. בין העבודות הבולטות

• אז-אולי, בביצוע השוטרת אז-אולי. הדמות המפורסמת מבלפור מבצעת את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון. משטרת ישר-אל הלב עולה לבמה עם סיפורים מהשנה האחרונה. הדמות התמימה רוצה בסך הכל שאנשים יאהבו אחד את השני ולא ינקטו באלימות. ההצגה לא עוסקת בפוליטיקה!
• קורבן התמיד *פרק כ"ח – עבודה של זוהר בייצ'ק. מונודרמה תיעודית בעקבות אביה שהיה ילד ב'פרשת ילדי הגזזת' ועבר ניסויים מסכנים מטעם וביוזמת המדינה. היום, כשבעים שנה לאחר מכן, היא סבורה שהגיע העת להוציא את השלדים מהארון, להכיר ולכפר. "פסטיבל באזאק מאפשר לי יריית פתיחה בימתית במסע שהתחיל עבורי לפני כמה שנים עם גילוי הזוועות שנעשו בעת ובשם הקמת המדינה. אני מקווה ומאמינה שאנצל את המקפצה שגבריאלה וקבוצת התיאטרון הירושלמי העניקו לי, ואמשיך להפיץ ולעורר את השיח על עברנו, בתקווה שנוכל לתקן ונתחיל לצעוד קדימה"
• עבודת המחול Rhythm Sisters של ארבע רקדניות יוצרות: מיכל ישראלסתם, יוליה חוראני מרעב, סאומהון טגבה, אביגיל ברינסון, מאתיופיה, מצרים, ישראל ואירופה החוגגות את הנשיות והחופש.
• עין החשכה, עבודת מחול מאת ובביצוע רות וידר מגן, המטפלת באמצעות קול דרך מופעים. היצירה היא סוג של עבודה "שמאנית" ומשלבת כנפיים ושלדים אמיתיים של בעלי חיים שמצאה האמנית ביער, לצד השמעה של קולות של בעלי חיים.

בנושא המגדרי בולטות שתי עבודות במיוחד:

• WOMEN DESERVE MORE, כוריאוגרפיה וביצוע הילה כהן, בריקוד נשי-אישי על הטרדה מינית. האמנית קובעת חד משמעית ש-100% מהנשים בעולם הוטרדו מינית לפחות פעם אחת בחיים, ולכל הפחות סבלו מזלזול בגלל היותן נשים. העבודה באה להרחיב את המודעות לנשים לעמוד על זכויותיהן.
• קברט ירושלמי, יצירה וביצוע של ענבל קפלן וגאולה אטלס, הוא קברט נשי העוסק במורכבות החיים כאישה מודרנית בירושלים. בשתי נשים ירושלמיות – האחת דתיה רווקה בת 36, השנייה גרושה נשואה פעם שנייה עם 3 ילדים, מספרות איך זה לחיות בעיר בה כל אחד מרשה לעצמו לשאול אותן מה שבא לו: מהקפאת ביציות ועד אוננות, משידוכים ועד סקס מזדמן. העבודה משלבת עברית ואנגלית

"מספר הנשים האמניות בפסטיבל הוא גדול, כי מספר הנשים שהגישו עבודות בועטות היה הרבה יותר גדול" – מסבירה גבריאלה לב – "זו תופעה מעניינת שלקחה את הפסטיבל למקום שמייצר היזון מחודש לכל הפסטיבלים בהם יש רוב גברי. רבות מהעבודות בפסטיבל עוסקות באימהות מיניות ונשיות".

מה: בAזAק – הבמה ליצירות קצרות. מתי: 7-9.12.2021. איפה: בית מזיא לתיאטרון, מסילת ישרים 18, ירושלים. כמה: 40-70 שקלים. כרטיסים באתר… ובטל': 02-6244585-6

פסטיבל דוקאביב נגב בירוחם 7# בתאריך 5-7 דצמבר

דוקאביב הוא פסטיבל הקולנוע הגדול בתל אביב והיחיד בארץ המוקדש לקולנוע דוקומנטרי. עמותת דוקאביב מקיימת מדי שנה גם את פסטיבל דוקאביב גליל במעלות תרשיחא ודוקאביב נגב בירוחם והסביבה, וכן הקרנות קולנוע דוקאביב בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ, ואת דוקוסטרים – תוכנית חודשית מקוונת באתר הפסטיבל.

טל אוחנה, ראש המועצה המקומית ירוחם: "פסטיבל דוקאביב נגב ה-7, שייפתח ב-5 בדצמבר, הפך לעוגן תרבותי מרכזי בעיירה. באמצעותו אנחנו נחשפים בכל שנה מחדש לדמויות המהוות השראה אנושית גדולה, ואשר סיפורן היה חבוי מהציבור. הפעם יהיו אלה קורות חייהם המרגשים של אילנה חנוך, משה לנזמן, ירדנה אלמקייס ורחמה סנדרוסי שיעמדו במרכזו של ערב הפתיחה של הפסטיבל, כחלק מפרויקט 'מראות'. בעיניי, עיקר תפקידו של הקולנוע הדוקומנטרי הוא לאפשר מבט עומק אל העבר וההווה ודרכם לשרטט תובנות ושבילים רלוונטיים אל העתיד. לאורם של נרות החנוכה, הפסטיבל יביא עימו חוויה זהותית, שורשית, מגוונת ורבת תרבויות, לכל המשפחה. עקבו אחר התוכנייה ומקומות ההקרנה המגוונים”.

גליה בדור, מנכ"לית דוקאביב: "אנחנו שמחים וגאים מאוד לחזור אחרי שנתיים בכדי לחגוג את השנה השביעית של דוקאביב נגב ולהציג תוכנית עשירה במיוחד של סרטים ומפגשים מרתקים. הפסטיבל ייפתח עם פרויקט 'מראות' שיציגארבעה סרטים חדשים של יוצרים מהנגב, המשקפים את החיים העשירים והקהילתיים של התושבים המקומיים. אני רוצה להודות לראשת המועצה טל אוחנה ולצוות ירוחם שהינם שותפים מלאים לפסטיבל, על המחויבות והרצון לחדש את הקולנוע ביישוב ולהביא תרבות קולנוע דוקומנטרי לתושבי ירוחם בפרט ולתושבי הנגב בכלל. החלום שלנו הוא להמשיך לגדול ולהתפתח ביחד ולמשוך אל ירוחם עוד קהלים בזכות הפסטיבל הייחודי הזה".

בערב הפתיחה של הפסטיבל יוקרנו בהקרנת בכורה סרטי פרויקט "מראות ירוחם והנגב: פורטרט מקומי". הבציר החדש כולל ארבעה סרטים קצרים שנולדו בסדנה ליוצרים מקומיים, המתקיימת בירוחם זו השנה השישית. זהו פרויקט של עמותת דוקאביב בשיתוף קרן קולנוע מדרום ביוזמת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ומרכז תרבות מצפה רמון, מתנ"ס ירוחם, משרד התרבות והספורט והמועצה הישראלית לקולנוע. בין הסרטים: "בגדים בנגב" על חנות היד השנייה החברתית של אילנה חנוך; "מצפן משלו" על משה לנזמן שהקים את מערך הטיפול הפסיכולוגי לגיל הרך בירוחם; "ירדנה בעלי חיים" על מלאכית בעלי החיים מפינת החי במצפה רמון; ו"רחמה" על אישה הנפרדת מסבתה ומנסה לחוות איתה עוד כמה רגעים יפים. בהנחיית הבמאי ניר דבורצ'ין. אירועים בולטים נוספים בפסטיבל:

• הקרנה של הסרט "החילוץ" של ג'ימי צ'ין ואליזבת צ'אי וסרהלי, זוכי האוסקר על הסרט "סולו חופשי" (ההקרנה בירוחם ומצפה רמון). בהקרנת הסרט במצפה רמון יתקיים גם מפגש עם נציגי ונציגות יחידת החילוץ מצפה רמון והר הנגב שישוחחו על היומיום של היחידה: על המבצעים, על ההצלחות ועל הכשלונות, ואיך אפשר לעשות מזה סרט דוקומנטרי.
• כיתת אמן לנוער עם הראפר איזי: הזדמנות חד-פעמית לפגוש פנים מול פנים, כמו בסלון הבית, את איזי, אחד מהמוזיקאים העסוקים והמוערכים בארץ. במפגש הוא יספר על סצנת ההיפ הופ בארץ ועל תהליך היצירה והכתיבה. (האירוע בירוחם)
• "בעינייך אני רואה את ארצי": הבמאי כמאל השכאר מלווה את בני הזוג המוזיקאים נטע אלקיים ועמית חי  במסע מוזיקלי אינטנסיבי במרוקו, שבו הם גם מתחקים אחר שורשי משפחותיהם (ההקרנה בירוחם).
• הקרנה של הסרט "הברכה של יאמנה", על הצדיקה מחוללת הניסים בת ה-82 משדרות: הטקסים שלה, התרבות המזרחית שהיא משמרת והמסע שלה להורשת כוחה המיסטי, העובר מדור לדור, לאחת מבנותיה. כולל מפגש עם הבמאית מכפר עזה אילנית סוויסה (ההקרנה בירוחם ומצפה רמון).
• "מחברות שחורות – ויויאן": דיוקן אינטימי ואמיץ של אחת השחקניות הגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי, רונית אלקבץ, דרך נקודת מבטו של אחיה, הבמאי שלומי אלקבץ. חלק ראשון (ההקרנה בירוחם).
• הקרנות לכל המשפחה בחנוכה: "להציל את חיות הבר", סדרה תיעודית לכל המשפחה העוקבת אחר בית החולים לחיות בר היחיד מסוגו בארץ. הקרנה ומפגש עם יוצרי הסדרה; "כנרת – ים של חיים", חוויה קולנועית מרגשת ועוצרת נשימה מבית היוצר של משה אלפרט ("ארץ בראשית").
• "אגדת חורבן" מביא בפעם הראשונה לקולנוע את אחד הסיפורים הגדולים בהיסטוריה – סיפור המרד היהודי ברומא שהידרדר למלחמת אחים והוביל לחורבן בית המקדש השני. סרטו של גידי דר, המסופר באמצעות 1,500 ציורים מרהיבים (ההקרנה בירוחם).
• "אשת חיל" של אנה סומרשף מלווה את אסתי שושן במסעה לשינוי איסור היסטורי בחברה החרדית, עליו היא משלמת מחיר אישי כבד. ההקרנה תלווה בשיחה עם הבמאית (ההקרנה בירוחם ובערד).
• "ילדים על תנאי", על ילדים ממשפחות אומנה, יוקרן בירוחם וילווה בשיחה עם היוצרים.
• הקרנת ראפ קאט של הסרט "לוס אנג'לס – דרום", מחזמר קומי דוקומנטרי, של הבמאים שרון יעיש וגולן רייז. הסרט נתמך ע"י דוקו-קומי – מיזם משותף של הזכיינית רשת, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ופסטיבל דוקאביב (ההקרנה במצפה רמון).
• עוד בתוכנית, מספר סרטים שזכו להצלחה בפסטיבל דוקאביב האחרון: "המלכה שושנה" (ההקרנה בערד) ו"ענת גוב, על החיים ועל המוות" (הקרנה במצפה רמון).

כל הפרטים באתר הפסטיבל: www.docaviv.co.il

היכל הקרח ice peaks חולון עם אליפות ישראל בהחלקה אמנותית 15-16 דצמבר

אליפות ישראל בהחלקה אמנותית על הקרח תתקיים בהיכל הקרח ice peaks  בפארק פרס חולון בימים רביעי וחמישי  ה15-16בדצמבר. באליפות הקרובה ישתתפו המחליקים האולימפים אלכסיי ביצ'נקו, והצמד יבגני קרסנופלסקי והיילי קופס, עם התרגילים שזיכו אותם בקריטריון להשתתפות באולימפיאדת החורף הקרובה בבייג'ינג 2022. כמו כן ייקחו חלק בתחרות החשובה מיטב המחליקים בענפים: גברים, נשים, זוגות ספורט וזוגות ריקוד.  ענף ההחלקה על הקרח מתפתח מאד בארץ.

בתחרות השנה יתחרו כ- 60 מחליקים בכל הקטגוריות במגוון הרמות. בקטגורית הילדים משתתפים נציגים מכל המועדונים בארץ ממטולה עד אילת. היכל הקרחice peaks  הם נותני החסות לנבחרת ישראל. ענף ההחלקה על הקרח מתפתח מאד בשנים האחרונות כשמשטח ההחלקה החצי אולימפי שבפארק פרס חולון, משמש לאימוני מחליקים אמנותיים וקבוצות הוקי קרח מכל הארץ, המתחם מארח מדי שנה את אליפות ישראל בהחלקה אמנותית ואת המחליקים האולימפיים בהגיעם לתחרויות בינלאומיות מה שממצב  את היכל הקרח ice peaks כמרכז ספורט קרח עולמי!

פרטים נוספים באתר המתחם: www.icepeaks.co.il או בפייסבוק: "Ice Peaks"

בית ביאליק עם שבתות לילדים לציון 149 להולדת המשורר הלאומי

מוזיאון בית ביאליק מזמין אתכם כל שבת לאירוע מלא קסם לכל המשפחה. הצטרפו להדרכות, הצגות וסדנאות והכירו מקרוב את ביאליק ויצירתו.

• שבת: 11.12 סיורים במוזיאון ומופע "ביאליק – פרח חי" בשעות: 10:15, 11:15, 12:15 בליווי גיטרה וזר פרחים מציגה השחקנית-זמרת אסתי ניסים את סיפור חייו של ילד בודד וחולמני שהפך למשורר גדול. בדרך מפתיעה ומעוררת דמיון הופכים הגיטרה והפרחים לדמויות ודימויים מתוך השירים והסיפורים של ביאליק. בימוי: מאשה נמירובסקי מתאים לגילאי: 5-9 | משך ההצגה: כ-35 דקות
• שבת: 18.12 סיורים במוזיאון וסדנה מוזיקלית: "אומרים מנגינה יש בעולם – מה זאת מנגינה?" בשעות: 10:15, 11:15, 12:15 כיצד יוצרים לחן מוצלח לילדים? בסדנה זו נתמקד במספר שירי ילדים מאת חיים נחמן ביאליק, נסביר את עבודתו של המלחין בבואו "לתרגם" את הטקסט הכתוב (Poem) לשיר (Song) ונתנסה בהלחנה מקורית של שיר בעצמנו. מתאים לגילאי: 5+ | משך ההצגה: כ-45 דקות
• שבת: 25.12 סיורים במוזיאון והצגה: "המוזה של ביאליק" בשעות: 10:15, 11:15, 12:15 כיצד משורר מוצא מילים לשיריו? מהיכן מגיעים לו רעיונות? ילדה סקרנית ורבת דמיון מתגייסת לפתרון תעלומת היעלמותה של המוזה של ביאליק. כשתשיב אותה, השירה בעולם תפרח. הצגת יחיד המשלבת בובות, הקרנות וידאו, ומוסיקה מקורית. יצירתה של: רזיה מזרחי. בימוי: אלית ובר. מתאים לגילאי: 5-12 | משך ההצגה: כ-40 דקות
  נשמח לראותכם,

רכישת כרטיסים מראש בלבד, טלפון להזמנות ולפרטים נוספים: 03-5253403 בימים א'-ה' בין השעות 14:00-10:00 בית ביאליק רח' ביאליק 22, תל-אביב | www.beithair.org

רשת פתאל עם פסטיבל ג’אז בים המלח 30 דצמבר עד 1 ינואר 2022

מלון לאונרדו קלאב ים המלח מרשת מלונות פתאל יארח בתאריכים 30.12.2021-1.1.2022. את פסטיבל הג'אז, שיוזם ליאוניד פטשקה, הפסנתרן הבינלאומי, שנכלל ברשימת 100 נגני הג'אז הטובים ביותר של המאה העשרים ובהפקת  'פניני מוזיקה קלאסית'. האירוח יכלול 3 ימים של ג'אז, סעודות שף עשירות, משקאות כיד המלך, כניסה חינם לספא ועוד.

סגנונו של פטשקה נוטל את הג’אז למחוזות של מוזיקה אתנית ואלתורים על בסיס הג`אז המסורתי.  לאורך השנים משלב פטשקה בעבודתו פסנתר קלאסי וחשמלי, סינטיסייזר וכלי הקשה מיוחדים. יחד עם זאת, הוא תמיד מחדש. פטשקה יצר מופע משותף עם שלמה גרוניך , ניגן עם נגנים ערבים מעכו ועם נגנים תורכים ומצריים וגם כתב מוסיקת ג'אז לבלט פאנוב, חיבר בין חזנות למוזיקת גוספל, ביחד עם גיל שוחט העלה לבמה שבעה פסנתרנים ושבעה פסנתרים ועוד….
בעוד שהוא מקפיד לעבוד עם וירטואוזים ברמה המקצועית שלו. הוא אינו חושש לערב בפסטיבל ג'אז עם פלמנקו, מוזיקה לטינית והפעם אפילו עם מופע בוץ – וזאת לאור המיקום של הפסטיבל בים המלח ושיתוף הפעולה עם רשת מלונות פתאל. ליאוניד פטשקה עלה לישראל עטוי מדליות והכרה בינלאומית ובנה את עצמו מחדש. הוא המייסד והמנהל אומנותי של פסטיבלים בינלאומיים רבים ומזוהה בעיקר עם פסטיבל הג'אז של אשדוד.
"אנו בטוחים ששנת 2022 תהיה הרבה יותר טובה, וזאת בהחלט סיבה למסיבה" , הוא אומר.

בחמישי ה 30.12 אחרי קבלת פנים של ג'אז ושמפניה, יתפנו האורחים לסעודה מוקדמת ועשירה בשקיעה ולאחריה, שלושה קונצרטים עשירים:

• קונצרט של מצעד הדיקסילנד – קאנטרי, ראגטיים, בלוז וסווינג עם ההרכב של ליאוניד פטשקה,
• קרנבל ג’אז ברזילאי עם הנגנים הברזילאים מרצ’לו נאמי וג’וקה פרפיניאן
• פטשקה, וקונצרט אופרה ג’אז ופרנק סינטרה עם זמר הבס דניס סדוב, גיל שוחט, פטשקה והרכבו.

שישי ה 31.12, ייפתח עם ג’אז בלובי ומפגשים עם הנגנים. במהלך היום ייהנו האורחים מארוחות מגוונות וכמובן קונצרטים:

• קונצרט של מקצבים קאריביים ונוסטלגיה צרפתית בסגנון בלוז – פטשקה יארח את עדן הולן המשלבת בין ג’אז, קריאולי ושאנסונים ואת ג’ק גונזלס ולהקת “Caribbean Dream”.
• קונצרט ג’אז מגוון – סול, בלוז, רוקנר’ול ובוגי ווגי – פטשקה מארח את המוזיקאי המגוון גיל שוחט, את זמר הנשמה רוי יאנג, הזמרת, הילארי סרג’נט מטרינידד וכמובן את ההרכב שלו.
• ארוחת הערב החגיגית תתחיל מאוחר ותמשך עד חצות – עם אוכל ובר חופשי

בחצות (אחרי הספירה לאחור), ריקודים וקונצרט חצות- כי ככה מתחילים שנה הרבה יותר טובה. יום שבת ייפתח בארוחת בוקר עשירה, לאחריה ייהנו האורחים מקונצרט צהרים במקצבים של פלמנקו, אמריקה הלטינית וים תיכוני עם הרכב נגנים עשיר במקצב הפלמנקו ובהשתתפות רקדנית פלמנקו. מלון לאונרדו קלאב ים המלח

מתוך חייו של איש ומופע חגיגי של רכיבה לילית 11 דצמבר

הקליפ החדש "מתוך חייו של איש" משקף את הקונפליקט הנצחי של היוצרת מאיה בורשטיין בין הרצון לחשוף לבין הרצון לחיים פרטיים…. השיר מהווה הצצה לתוך נקודת מבט נשית על חיים של מישהי ומישהו. המישהי והמישהו יכולים להיות כל אחד או אף אחד או אנשים ספציפיים מאוד. עם זאת האנשים ה"ספציפיים מאוד" מופיעים בקליפ…ללא קרדיט. יוצרי הקליפ הם אביה ואחותה.

המופע "רכיבה לילית" הוא קברט נשי. מסע בין ילדות תמימה להתפקחות בוגרת תמונות חיים ומצבים שבין שבריריות להומור בוהמה ואלכוהול . לאו דווקא בסדר הזה. המופע מתאים לאנשים סקרנים- שאוהבים להציץ למרחב שבין הפרטי לחשוף.
מילות השירים הן של בורשטיין ושל משוררים שהיא קרובה אליהם: תרצה אתר, רפי וייכרט, יהונתן גפן. סגנון שירה תיאטרלי, שהוא יותר שירה מדוקלמת ומתריסה, מאשר שירי המשוררים של בית ופזמון, שאנו מכירים. זאת בתוספת קאוורים הנוגעים לנשיות משוחררת…בסגנון  קברטי.
מאיה בורשטיין מאפשרת הצצה לביוגרפיה שלה לעתים ברמז, לעתים כמו אגרוף בפרצוף. מלווה אותה בגיטרה אקוסטית עיבודים ובהרמוניות קוליות הזמרת והגיטריסטית שלי טל  אמנית ויוצרת מגוונת ומסקרנת בפני עצמה .

קישור פטיפון ל"מתוך חייו של איש"   https://patiphon.co.il/music/vop5679MGF

קברט נשי משוחרר – מסע בין ילדות תמימה לעולם הלילי האפל | מאיה בורשטיין – שירה | שלי טל- גיטרה וקולות רקע | תסריט ובימוי קליפ: יגאל בורשטיין | צילום: איילה ברגרשבת 11.12.21 בשעה 22:00 מחיר 50 שקלים לכרטיסים

תיאטרון, מחול ומוסיקה

תיאטרון באר-שבע עם אחד משלנו מאת בני ברבש

ליחידת צנחנים המוצבת בשטחי יהודה ושומרון מגיע חוקר מצ"ח בשם רפא  לחקור את מותו של מחבל פלסטיני. החוקר מופתע לגלות שמפקד היחידה, יותם, הוא חברו הטוב מהטירונות ושהמחבל, שאת מותו נשלח לחקור, אחראי לרצח חבר אחר שלהם מתקופת הטירונות. ככל שהחקירה מתקדמת מגלה רפא שגרסת חבריו על מות המחבל רצופה שקרים,  אי דיוקים וחצאי אמיתות. גם עכשיו, במהלך החקירה, מצופה מרפא להתיישר על פי התכתיב הקולקטיבי תוך שמירת נאמנות מוחלטת ליחידה, על חשבון נאמנות לערכים אחרים כמו החוק, האמת והמוסר. הפעם, בניגוד לעבר, מדובר בחקירת רצח שכל המעורבים, מנסים לטשטש את עקבותיו. ההצגה "אחד משלנו" מגוללת סיפור על עימות מר וקשה בין היחיד, המנסה להישאר נאמן לערכיו ומצפונו, לבין היחידה/השבט/העם, הדורש ממנו נאמנות מוחלטת גם במחיר התכחשות למצפונו וכפירה בערכיו. זהו מחזה המשקף אירועים שקרו, שקורים ושימשיכו לקרות בחברה שבה הסולידריות הופכת לחזות הכל ודבר ביקורת כלשהי או הסתייגות נחשבים ללא פחות מאשר בגידה. במאי: כפיר אזולאי. שחקנים: עמית רהב, אימרי ביטון, אמיר גולדמן, אמיר קריאף, תום גרציאני, לוטם חכמון, נגה כץ, אלון בראל, אסף זגה.

סיפור שאינו נגמר / בני ברבש: במובנים רבים המחזה "אחד משלנו" הוא סיפור שאיננו נגמר. הוא נכתב בהשראת השירות הצבאי שלי בשטחים  ועלה על במת בית לסין ב-1987. ההצגה, שבוימה על ידי איציק ויינגרטן זכתה להצלחה גדולה, רצה מאות פעמים ונבחרה על ידי צה"ל למיזם "תרבות יום א". היא הוצגה בפני פורומים בכירים בצבא, עוררה מחלוקות ודיונים סוערים שהעניקו למשתתפים נקודות מבט חדשות בנוגע לפעילות צה"ל בשטחים. ב-1989, עיבדתי את המחזה לתסריט שהצבא סייע לנו בהפקתו בתנאי שנשנה בו כמה מרכיבים. הברירה הייתה להיענות לבקשת הצבא, או לרדת מהפקת הסרט, כי לא ניתן היה להפיקו ללא הסיוע. גם הסרט זכה להצלחה, זכה באוסקר הישראלי ונשלח לתחרות בארצות הברית. מאות אלפים צפו בו, ושוב, למרות שלא כולם הסכימו עם מסריו, הוא עורר דיונים שחידדו את הנקודות השנויות במחלוקת. אני הוזמנתי עם הסרט לבה"ד 1, לפו"מ, לפורומים צבאיים בכירים ולמאות פגישות עם תלמידי תיכון שעמדו לפני גיוס. אני מדבר על המחזה הזה כסיפור שאינו נגמר לא בשל הצלחתו יוצאת הדופן וחיי המדף הארוכים שלו, אלא משום שהמציאות המשתקפת ממנו, על שלל בעיותיה, היא אותה מציאות אותה פגשתי כשהתגייסתי לצבא לפני חמישים שנה, ואותה מציאות המתוארת במחזה שעלה על הבמות לפני שלושים שנה. חבל שהמחזה הזה לא איבד את הרלוואנטיות שלו!

90 דקות. בתיאטרון באר שבע אולם מאירהוף 02/12/2021 20:30 | אולם מאירהוף 04/12/2021 20:30 | אולם מאירהוף 05/12/2021 20:30 | אולם מאירהוף 06/12/2021 20:30 | אולם מאירהוף 07/12/2021 17:00 | אולם מאירהוף 07/12/2021 20:30 | אולם מאירהוף 08/12/2021 20:30 | בית ציוני אמריקה תל אביב 13/12/2021 18:00 | אולם מאירהוף 06/01/2022 20:30 | אולם מאירהוף 08/01/2022 20:30 | אולם מאירהוף 09/01/2022 20:30 | אולם מאירהוף 10/01/2022 17:00 | אולם מאירהוף 10/01/2022 20:30 | אולם מאירהוף 11/01/2022 20:30

להקת מחול בת-שבע עם כמויות מופע לכל גיל מאת אוהד נהרין

"כמויות" נוגעת במקומות השובבים, החופשיים ומלאי ההומור שקיימים בכל הילדים – בני ה-5 ובני ה-80. במרכזו של מופע שמשתחרר לחלוטין ממבנה האולם המסורתי ומשחרר את הקהל – ניצבת הזמנה פשוטה – לרקוד. במרחק נגיעת יד מהרקדנים, לאורך 50 דקות שאין בהן גבולות ברורים, נרקמים קשרים בין הרקדנים לקהל ונוצרת שפה שנדמה שהייתה שם תמיד. חוויה מעוררת ומרגשת שמאפשרת להיות "עם" מחול ולא רק לצפות בו. משך המופע: כ- 50 דקות ללא הפסקה, מומלץ לילדים מגיל 6 ומעלה.

רקדני אנסמבל בת-שבע  2022-2021: מאיה בוצר שמחון, סזאר ברודרמן, אמיל ברוקמן, ירדן ברקת, גיא דוידסון, עידו טולדנו, נעמי טורנפו, אופיר ינאי, רוני מילטין, דור נחום, תום נסים, דנאי פורת, נייתן צ'יפס, עלמה קרבט שמש, לי-אן שו, אביגיל שפריר. תלמידים: רועי אריעם, עדי בלומנרייך, גילי יניב אמודאי, עדי שוורץ. עיצוב תלבושות: שרון אייל, אלה אייזנברג. המופע כולל מגע של הרקדנים והרקדניות עם הקהל.

המופע יתקיים במרכז הערבי-יהודי ביפו יום רביעי, 1 בדצמבר |  12:00 | יום חמישי, 2 בדצמבר |  10:30 / 12:00 | יום שישי, 10 בדצמבר |  14:30 / 16:00 | יום שבת, 11 בדצמבר |  10:30 / 12:00 | כרטיסים: 85 שקלים בטל': 03-5171471 שלוחה 115

או באתר: www.batsheva.co.il

קבוצת תיאטרון רות קנר עם עלילה מקומית – פעולות דיבור أفعال كلام

קבוצת התיאטרון פותחת בפני הציבור את חדרי הפעולה שלה לחמישה ימים של ניסויים, תרגילים, מופעים קצרים, אוספים וצירופים משתנים של עבודת הקבוצה עם פעולות דיבור.

הקהל מוזמן להתנסויות עם מילים בפעולה – מפגש עם כוח ההשפעה שטמון בהן, עם כישרון החיפוי שלהן, עם יכולתן להטיל מרות, לייצר דיכוי, וגם עם האפשרויות שהן מציעות – להבהיר, לחבר, לשחרר, לרומם, ואפילו לחולל את פלא הדיבור המשותף. במרחבי הדיבור שתיצור הקבוצה ניתן יהיה לנוע בין מיצגים קצרים, להשתתף במעגל קריאה או במקהלת דיבור, לצוד מילים במרחב הציבורי וגם לצפות בצירופים חדשים של קטעים מעבודות הקבוצה: סיפור על מקום; קהילה של מנוולים; אני ילדה טובה; תגידי לי משהו; תנים וערבים; דף ישן; סליחה, איפה הציונות; ועוד.

מבצעות ומבצעים: שירלי גל, סיואר עואד, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ', בשיר נהרא, איבאא מונדיר. הקבוצה שמחה לארח בימי הפעולות את היוצרת נעמי יואלי בפינת הקללות. בין העבודות בפרויקט:

• מקהלת הדיבור סליחה, איפה הציונות נוצרה במיוחד לתערוכת הקבוצה בגלריה בית הגפן בחיפה (יוני 21). בתהליך העבודה פנו השחקניות לעוברים ושבים בשאלה 'איפה הציונות?' ונענו בהסברים מפורטים שכיוונו אותן אל שדרות הציונות, רחוב מרכזי שמוביל מהעיר התחתית אל הכרמל. את אוסף התשובות תזמרה רות קנר לקומפוזיציה של עבודת מקהלה. העבודה הועתקה כעת להקשר התל אביבי ותבוצע על גג גלריה אלפרד, לנוכח מגדלי המשרדים של מרכז העיר, קווי המתאר של בתי יפו, ודגל ישראל שמתנופף אל מול הים.
• תגידי לי משהו היא עבודה שבוחנת את יכולת ההשתנות של מילים: כיצד אותו משפט עצמו יכול להיטען במשמעויות הפוכות, מכוח פעולת המבצעת. המשתתפים מבצעים משפטים שנזרקים אליהם במהלך פעולה, ובתוך כך נבחנת הגמישות המופלאה של השפה ומתעוררות שאלות בנוגע לאחריות האישית לפעולות הדיבור שלנו.
• مخلّل (מוחמץ), יצירתה של סיואר עואד, מציגה סיפורים על שלושה סבים. שניים מהם הם הסבים הביולוגיים של הדוברת – האזרח ע' והאזרח ג', ולעומתם, הסב השלישי הוא הסב מהסיפור הקצר "יומני האזרח ס'" מאת הסופר הפלסטיני יחיא יחלוף. מתוך הסיפורים מצטללת השאלה: האם אנחנו מכוננים את זהותנו בעצמנו או שמא היא נכפית עלינו? באמצעות פעולות של פירוק והקצנה, בנייה והריסה, נודדת היוצרת בין קוטבי השייכות, צוללת אל תוך ההיסטוריה האישית, שזולגת להיסטוריה הקולקטיבית, ומנסה כך למצוא מרחב פיזי ותודעתי של שייכות בתוך ירושה של ציוויים מנוגדים.

הפעולות פתוחות לציבור. איפה? סמטת שלוש 3 – מקומת הכניסה לגלריה אלפרד דרך גרמי המדרגות ועד לגג המרהיב. מתי? העבודות יפעלו בשעות משתנות במשך כל השבוע, מ-29.11 עד 4.12. יצרה את פעולות הדיבור: רות קנר יחד עם חברות הקבוצה. עיצוב: כנרת קיש. לתוכנית המפורטת… 29.11 – 4.12 | סמטת שלוש 3, ת״א

תיאטרון מחול ירושלים עם שובו של חד הקרן בסוזן דלל

שם המופע לא נגזר רק בגלל הרגע בו יעלו רקדני הלהקה שוב על הבמות וירקדו את עולמו של חד הקרן אלא כי חד הקרן משקף ביצירה את הסוגייה הקשה ביותר שכולנו, כבודדים וכחברה נאלצים להתמודד איתה כעת, היכולת לקום מתוך ההריסות ולשקם את עצמנו, במיוחד בתקופה רוויית משברים ושסועת מתחים. דווקא בגלל אידיאולוגיות דיכאוניות האוחזות מוסר כפול ואשר שוללות את חוקיותם של מגזרים מסוימים בחברה כדוגמת טיפולי המרה ללהטבי"ם, עולה נחיצותו של חד הקרן כצורך בתיקון.

סיפוריהם האישיים של המנהל האמנותי של הלהקה, איל נחום ושל השחקנים משקפים יותר מכל עד כמה כולנו בחיינו הפרטיים יכולים להעצים עצמנו באמצעות דמותו וניסיון חייו של חד הקרן. היי, מה התאריך? מה השעה? האם אנשים עדיין מאמינים בטיפולי המרה? היי, כמה זמן? כמה שנים? האם העולם עדיין נחלק בין שחורים ולבנים? היי רקדן אתה יכול להראות לי צעד? האם ריקוד הוא קסם או גניבת דעת? תבחר צד בעולם שבו אלוהים הוא זיכיון והחיים הם דו מימד. מישהו יוצא חבול כשהמוסר כפול. האם זה זמן התקופה?

המופע יתקיים ביום שישי 24.12.21  בשעה 12:00 בסוזן דלל בתל אביב. עלות הכרטיסים: 90 שקלים בישיבה באולם. 75 שקלים בישיבה ביציע. קניית הכרטיסים דרך סוזן דלל. פרטים בפייסבוק של תיאטרון מחול ירושלים… להזמנת כרטיסים באתר…

תיאטרון יידישפיל עם תפילה במועדים נוספים

טוביה, יהודי מאמין קשה יום מפרנס בדוחק את משפחתו המונה אישה ושלוש בנות. טוביה עומד בפני התלבטות קשה: האם להתיר לבנותיו להינשא לבחירי ליבן או להתעקש לשדכן לגברים מבוססים ותלמידים חכמים? בנוסף לאתגר זה הוא נאלץ להתמודד עם צו גירוש הפוקד על כל יהודי העיירה לעזוב את ביתם. במאי: מישה טפליצקי. שחקנים: דודו פישר, ענת עצמון, גיל וויס, ישראל טרייסטמן, שריאל יוסף, מיכאל כורש, רותם מלר, אירמה סטפנוב, יורי קזנצב, אנדרי קשקר, יונתן רוזן, יובל רפפורט. ההצגה רצה ברחבי הארץ ומלווה בתרגום לעברית ולרוסית. האירועים בתיאטרון מתקיימים במסגרת מתווה 'התו הירוק', ובהתאם לכל התקנות והנחיות משרד הבריאות. תאריכי ומיקומי הצגה: 06.12 שעה 20:00 גני תקווה, מרכז הבמה כרטיסים | 08.12 שעה 16:00 תל אביב, בית ציוני אמריקה כרטיסים | 08.12 שעה 20:00 תל אביב, בית ציוני אמריקה כרטיסים | 15.12 שעה 19:00 באר שבע, ה.התרבות ב"ש כרטיסים | 20.12 שעה 19:00 תל אביב, מוזיאון תל אביב כרטיסים

מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון עם אורלי פורטל פקרוני فكروني Fakarouni

פקרוני הוא מחול תשוקה סוחף, ריקוד פולחן סוער, החושף מנקודת מבט מאוד אישית את הקשר בין הגוף הזמני לאהבה הנצחית על רקע פסקול שירתה של אֻםּ כֻּלְת'וּם בהקלטה מהופעה חיה, "קולה של אומה". את היצירה, שבה בוחרת אורלי פורטל, לראשונה, לרקוד עם גברים, מלווה קולה של "הגבירה", אשר פילסה לעצמה דרך בעולם גברי פטריארכלי והיתה לסמל תרבות, מקור השראה לחופש ולביטוי נשי גאה שאינו נכנע לתכתיב הגברי. הנשים משמיעות קולן, המחוללת ו"כוכבת המזרח" חוברות לדואט שאינו תלוי בזמן, בהקלטה מימים עברו ועל הבמה בזמן אמת, מלוות את הגברים אשר אימצו אל לבם את שפת המחול הייחודית של פורטל. תרבות תנועת האגן כתנועה חברתית המחבקת מסורת ופולקלור שכל אחד ואחת מביאים עמם, קיבוץ גלויות אסלי – נאמן למקור ומעודכן. גבולות המגדר מיטשטשים כאשר משחקי כוח עתיקים נבחנים לעומק ומתגבשת הגדרה חדשה של גבריות סמכותית ונשיות פורצת דרך. מחול קברט וירטואוזי עכשווי המהלל את התנועה הטקסית של הגוף הרוקד במפגן מרתק של מיתוס התשוקה והחירות לזהור בה, הן כגבר והן כאישה. היצירה פותחה במסגרת תוכנית שהות אמן במרכז סוזן דלל.

אורלי פורטל היא רקדנית, כוריאוגרפית, מורה למחול, מטפלת בתנועה ובקול, חוקרת פולקלור מרוקאי והמפתחת של שפת מחול ייחודית המתמקדת בתנועתיות הטבעית של הגוף וביצירת תנועה המכבדת את המבנה הפיזי והנפשי. דרך היצירה מציגה פרשנות עכשווית למסורות עתיקות ומשלבת אלמנטים מן המחול המודרני העכשווי, קונטקט אימפרוביזציה, פלדנקרייז וריקודי בטן.
כוריאוגרפיה: אורלי פורטל | רקדנים: אנדרסון בראז, ארתור אסטמן, ארז זוהר | כתיבה ועריכת תוכן: דפנה בן יוסף ואורלי פורטל. יום חמישי, 9 בדצמבר בשעה 20:30, אולם דלל בסוזן דלל | יום שישי, 10 בדצמבר בשעה 14:00, אולם דלל בסוזן דלל

יעל שילר – גלוריה יום שבת, 11 בדצמבר בשעה 20:30, באולם דלל בסוזן דלל. מהפנט של שישה רקדנים וירטואוזים ומוכשרים ורקדנית יוצרת אחת, שלא עוצרים לרגע. בתשוקה וביצר נרקמים סיפורים על אהבה על כל גווניה, געגוע, חידלון, כישלון, מאבק, אבדן, כמיהה, ותהילה. היצירה מרגשת ומרטיטה, סוחפת, כנה ופוגעת. שילוב של אסתטיקה בימתית ומוסיקה משובחת. ובתוך כל אלה הריקוד הוא מעיין חיים. מעיין חייה. ״גלוריה״ זוהי יצירתה השנייה של יעל שילר, רקדנית ויוצרת. ״לילי״ היתה יצירתה הראשונה, ביחד עם סער מדרר. היצירה עלתה ב 2017 בסוזן דלל, וזכתה לביקורות מופלאות ביותר. היצירה מחולקת לשתי מערכות. כוריאוגרפיה וניהול אמנותי: יעל שילר. רקדנים: יעל שילר, שמואל חלפון, רכס יצחקי, איתי ביבס, ג׳וני בוקשטיין, גל מחזרי, איתי בר.

להקת המחול קמע – זעם יום שני, 13 בדצמבר בשעה 20:30, באולם דלל בסוזן דלל | יום שלישי, 14 בדצמבר בשעה 20:30, באולם דלל בסוזן דלל. להקת המחול קמע גאה להציג את זעם, היצירה החדשה של תמיר גינץ. ביצירה, גינץ נוגע בפנים השונות של האלימות המסעירה את חיינו והכוחות המניעים את ההתרחשות בין מציאות להזיה. זו עבודה רלוונטית, עוצמתית ומטלטלת על הקרע מבפנים, בביצוע 12 רקדנים בין לאומיים. תמיר גינץ יסד בשנת 2002 את להקת המחול קמע, יצירותיו של תמיר גינץ מתאפיינות בשפת תנועה אישית עשירה ומאתגרת ובאמירה דרמטית חזקה ומרגשת. עבודותיו זכו לשבחי הביקורת והועלו ברחבי העולם בהצלחה מרובה. כוריאוגרף: תמיר גינץ | רקדנים: להקת המחול קמע | מוזיקה מקורית: אבי בללי
להקת המחול ורטיגו – פרדס יום רביעי, 15 בדצמבר בשעה 20:00, באולם דלל בסוזן דלל

פרדס יצירה שנולדה בבית. עבודה שבה הגוף מתכנס לתוך עצמו, מצייר את עצמו ומתחבר לרבדים הרוחניים שלו פנימה. פנימה של כל אדם/רקדן לתוך עצמו לצד הקשר שלו עם המארג המשותף. פרדס "מקורו בפרסית עתיקה ופרושו גן עצים. המילה חדרה לשפות שונות Paradise פרדס בתורת הסוד יהודית – ראשי התיבות: פשט, רמז, דרש וסוד. המוסיקה לפרדס יצר איתמר דוארי פס הקול נשזר בתוך תהליך הבניה של הכוריאוגרפיה, נוצר והוקלט תוך כדי תנועה בסטודיו – הזדמנות פז שנפלה בחלקינו לעבוד עם אמן כלי הקשה מהחשובים והבולטים בארץ ובעולם שיצר את המוזיקה למחול בזמן אמת. כוראוגרפיה: נעה ורטהיים | יוצרת שותפה: רינה ורטהיים | מוסיקה: איתמר דוארי | רקדנים: שון אולס, קורינה פריימן, עדן בן שימול, מיכה איימוס, איתי פרי, דניאל קוסטה
אסכולות – לגופו של אדם יום שישי, 12 בדצמבר בשעה 11:00, אולם ירון ירושלמי במרכז סוזן דלל. סדרה חדשה עם יוצרים שונים מאומנויות הבמה. מנחה: רננה רז. בהשתתפות: דרור קרן, איתי טלגם, ברק הימן, הלל קוגן ועוד. רקדנים, שחקנים, מנצחים, זמרים – לכל אלה משמש הגוף חלק בלתי-נפרד מהאמנות עצמה. הסדרה תבקש לבדוק את הגוף האנושי מנקודות מבט שונות, ולתהות על השאלה: אדם-יוצר-שחקן, היכן עובר הגבול ביניהם? מי הוא האדם העומד על הבמה? מהו תפקידו של הגוף כמדיום אמנותי?

נדב בומין – הדרבי יום שישי, 17 בדצמבר בשעה 14:00, באולם דלל בסוזן דלל. סאטירה בועטת המציגה את עולם הכדורגל הישראלי במקוריות ובהומור סוחף. בליווי שירי כדורגל ושאגות האוהדים הן כובשות שערים ולבבות והופכות את הבמה למגרש כדורגל סוער, מהפנט ומצחיק עד דמעות מן הרגע הראשון. כוריאוגרפיה: נדין בומר | רקדנים: לאון לסקוב, שני מעוז, גל כהן, אסי דרדיק, אלן שכמוב, דניאלה פרייב | רקדנים אורחים : ליטל אבידור, שיינה היידי , ג'יימיסון גודנייט

להקת הפלמנקו הישראלית – Vitrage – קול קורא ליצירה מקורית – בכורה! יום שבת, 18 בדצמבר בשעה 21:00, באולם דלל בסוזן דלל | יום שבת, 25 בדצמבר בשעה 21:00, באולם דלל בסוזן דלל. לראשונה בארץ בתחום הפלמנקו והמחול הספרדי להקת הפלמנקו הישראלית בניהולה האמנותי של מיכל נתן מציגה פרויקט הנותן במה ליצירה וליוצרים חדשים: 6 יצירות של 6 כוריאוגרפים/ות של הדור הבא – יצירות מגוונות, מקוריות, שונות ומעניינות
להקת מחול בת-שבע – Summer Snow מאת אלה רוטשילד: יום שני, 20 בדצמבר בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל | יום שלישי, 21 בדצמבר בשעה 19:00, אולם דלל בסוזן דלל | יום רביעי, 22 בדצמבר בשעה 19:00, אולם דלל בסוזן דלל | רקדני להקת מחול בת-שבע, עונת 2022-2021: חן אגרון, בילי בארי, יעל בן־עזר, בן גרין, שון האו, צ'יאקי הוריטה, מתן כהן, שיר לוי, אדריאן ליפסון, אוהד מזור, ג'אני נוטרניקולה, יוני סימון, חני סירקיס, אמליה סמית', איגור פטשנצ‘ק, לונדיווה קוזה, צ‘אנוונג קים, ניצן רסלר.

במחסן של רגשות וחפצים נבנית תמונת עולם אנושית גרוטסקית. היצירה מורכבת מסדרה של סצנות סוריאליסטיות, שדרכן נגלה סיפורה של דמות אחת הנשזרת בסיפורן של דמויות אחרות. העבודה מציפה שאלות על המשא הפיזי והנפשי שבונה את עולמנו ומצר את צעדנו; מה הם החפצים, הזיכרונות, השאיפות, האכזבות, שמפעילים אותנו, ושאנו נצמדים אליהם – כיחידים וכקבוצה? מה נשאר מכל אלו כשהחיים מתנפצים מיסודם?

ההתרחשויות הבימתיות מצטלבות אלו באלו, בונות ומפרקות מארג של מערכות יחסים, ונעות בין שגרת יומיום לפורענות כאוטית, בין הרמוניה למאבק. המרחב הסגור על הבמה בנוי ממדפים ויוצר עולם צפוף וקלסטרופובי כאי מנותק. החוץ מגיח פנימה בדרכים שונות, והמתח הרגשי הנפיץ מסלים במהירות לדימויים של אלימות אפלה, בדידות וריקנות שאינה ניתנת למילוי.
המדפים שהכילו פעם חפצים בעלי ערך פונקציונלי וסנטימנטלי, מהווים תזכורת ריקה, זיכרון עמום, למה שהיה ועתיד להיעלם.

אלה רוטשילד נולדה בשנת 1984, כוריאוגרפית, אמנית רב-תחומית ורקדנית. רוטשילד רקדה בלהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק ובלהקת המחול בת שבע, בהנהלתו האמנותית של אוהד נהרין. כיום רוטשילד רוקדת בלהקת Kidd Pivot בהנהלתה של הכוריאוגרפית קריסטל פיט.

להקת המחול קמע – “קומזיץ” מאת תמיר גינץ: יום שלישי, 21 בדצמבר בשעה 19:00, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל | יום שלישי, 21 בדצמבר בשעה 21:00, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל | לראשונה מעלה הכוריאוגרף תמיר גינץ מופע זירה ללהקת המחול קמע בבכורה עולמית. ב"קומזיץ" הצופים מוזמנים לחגיגה של מסורת וריטואל המחבר אותנו זה לזה במזרח תיכון הבא לידי ביטוי הן בשפת המחול הארצית של גינץ והן בבחירות המוזיקליות. במופע שזורים קטעים נבחרים מהיצירות "במדבר דברים" ו"מנמוזין", שעובדו מחדש לזירת התרחשות של 360° לצד חומרים תנועתיים חדשים. קומזיץ כשמה כן היא, יצירה שמבקשת לשבת יחד ביחד, אחרי תקופה ארוכה של נבצרות, ומבקשת לאגד את כל המשתתפים, ולו לשעה, לשמחה אחת. כמו פעם… תמיר גינץ יסד בשנת 2002 את להקת המחול קמע, יצירותיו של תמיר גינץ מתאפיינות בשפת תנועה אישית עשירה ומאתגרת ובאמירה דרמטית חזקה ומרגשת. עבודותיו זכו לשבחי הביקורת והועלו ברחבי העולם .בהצלחה מרובה. כוריאוגרפיה: תמיר גינץ. רקדנים: להקת המחול קמע
רננה רז – שישה עשר מיתרים וגוף אחד: יום חמישי, 23 בדצמבר בשעה 20:30, באולם דלל בסוזן דלל. לי נגינה נוסף מצטרף אל ההרכב הקלאסי, הכולל שני כינורות, ויולה וצ'לו: הגוף. רז מזמינה את המוזיקה לעבור דרך הגוף ומציעה פרשנות אישית, מוזיקלית, אסוציאטיבית, דרמטית ופיזית לשורות התווים המרכיבים את הפרטיטורה. ג'ורג' בלנשין אמר פעם ״ריקוד הוא מוזיקה הנגלית לעין״, רז והרביעייה מבקשים להציע דרך נוספת להאזין למוזיקה. כוריאוגרפיה וביצוע: רננה רז
להקת המחול פרסקו – יורם כרמי  O.K-19: יום שני, 27 בדצמבר בשעה 20:30 אולם דלל במרכז סוזן דלל. להקת המחול פרסקו – יורם כרמי – O.K-19

"ערב יצירות רפרטוארי של שני יוצרים ישראלים בבכורה עולמית. הערב בוחן שתי נקודות מבט ייחודיות אך שונות מאוד על הטבע האנושי כוחו ויכולותיו ומתמודד באופן ישיר עם הייחוד שלנו כאנשים וכאמנים בתקופות קשות. תנועה, סאונד, גוף, הומור, כאב ויופי הם המרכיבים הבולטים של ערב זה. היצירה ON של עדי סלנט היא עבודתה הראשונה ללהקת מחול ישראלית לאחר שיצרה עבודות לתיאטרונים וללהקות שונות בעולם. עדי ששמשה במשך כחמש שנים כמנהלת האמנותית השותפה בלהקת המחול בת- שבע, יצרה את ON ממקום אישי מאד בצילה של טרגדיה קשה ואבדן, ובהשראת הפער בין הקצוות: התרגשות, תחושת חיות, יצירה, עונג, לצד שבריריות, סופיות, כאב ועצב. יצירתו Kapow של אייל דדון הנחשב כאחד היוצרים המסקרנים והמוערכים בסצנת המחול בישראל ובעולם, חוקרת את הכוחות והחולשות שלנו כבני אדם, תוך כדי בניית הדרך להעצמה אישית בעזרת "כוחות העל" שיש בנו.

להקת המחול פרסקו – Genderosity: יום שלישי, 28 בדצמבר בשעה 21:00 אולם דלל במרכז סוזן דלל. ג'נדרוסיטי. המופע שמפוצץ את הבלון המגדרי.  ג'נדרוסיטי, יצירתו החדשה של יורם כרמי ולהקת פרסקו עוסקת בגמישות בתפיסות של מגדר, מערכות יחסים, אהבה ומיניות. מציעה ומעודדת מבט נדיב על נושאים אלו. כוראוגרפיה: יורם כרמי. דרמטורגיה: יאיר ורדי. בביצוע רקדני להקת המחול פרסקו-יורם כרמי

תיאטרון מחול אבשלום פולק – פלישה לחלל: יום שלישי, 28 בדצמבר בשעה 19:00, אולם ירון ירושלמי בסוזן דלל | יום רביעי, 29 בדצמבר בשעה 19:00, אולם ירון ירושלמי בסוזן דלל. תיאטרון מחול אבשלום פולק – מזמין אתכם לפלוש יחד איתנו בחזרה לחלל ההופעות, עם מופע מחול-תיאטרון עשיר וייחודי, שהצפייה בו היא חוויה מהנה ואסתטית. פלישה לחלל ממשיך את סגנונה הייחודי של הלהקה, עם מחול מלא בהבעה, ברגש ובתוכן. המופע מציג מבט ביקורתי ומשעשע על המציאות ולוקח את הצופים אל מסע בו נשזרים יחד קטעים חדשים לצד קטעים מחודשים, והכל עם ההקפדה, הכישרון וההומור הייחודיים ללהקה. ניהול אמנותי: אבשלום פולק. משתתפי הלהקה: צבי פישזון, נגה הרמלין, מץ ואן רוסום, מרתה ינקובסקיה, נעה הן, אחינועם חי, שחר חנין, שי קוקוי, תמיר גולן, רבקה לאופר

תיאטרון מחול ענבל – סוזן מאת עמנואל גת: יום רביעי, 29 בדצמבר בשעה 20:30, באולם דלל בסוזן דלל

חמש עשרה שנים לאחר שיצר עבודה חדשה במרכז סוזן דלל, וכמעט שלושים שנים מאז שדרך לראשונה בסטודיו למחול של המרכז, עמנואל גת חוזר ליצור עם ועבור רקדני מלהקת המחול ענבל. סוזן מציעה התבוננות רב-רובדית בזמן; באופיו המתעתע, ובאופן החמקמק בו הוא שזור בתודעתנו. העבודה מתבוננת במושג הזמן דרך חקירה כוריאוגרפית שמתמקדת בשאלות וחומרי היסוד של המדיום – תנועה, חלל, זמן והאופנים האין-סופיים בהם ניתן לארגן אותם. פס הקול של העבודה מורכב מקטעים מתוך מופע חי של נינה סימון, שביצירותיה המוזיקליות פותחת מרחבי זמן מקבילים, שמזמינים שיטוטים כוריאוגרפים ומאפשרים בהירות של בט ומחשבה. סוזן היא תוצאה של מסע אישי בזמן, ובו זמנית, מפגש עכשווי עם דור חדש של אמני מחול מקומיים.

כוריאוגרפיה ותאורה: עמנואל גת. רקדנים: שחר ברנר, נועם דויטש, אור סעדי, תמרה דקל, זיו בשור, אשד ויסמן, יהונתן שעל, נעם סגל
להקת מחול רועי אסף – צורה מס' 16: יום חמישי, 30 בדצמבר בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. עיגול. משולש. קו. כוכב. מצולע. מרובע. משושה. משובע. מנסרה. קובייה. מלבן. תיבה. מישור. ישר. נקודה. וצורה מס' 16. צורה מס' 16 היא עבודת מחול לשלושה רקדנים ועפיפון או ריקוד לשני זוגות בסדרה של אלף התחלות, ריקוד שחייב את חייו להוקטו ומריקו, ליוהאנס מהמאה ה 19, ליוהאנס מהמאה ה-21, לגלן (לעזאזל המשקל), לרולנד לנימה וליוסף מבודפשט, לאהבה, לשנאה, לילד פלא, למפלצת הגשם, לרוח רפאים, לנערות ולנערים, התמוטטות עצבים, לאגרטל עם פרחים, לפיל מזוקן וגמל ששוחה באגם. צורה מס' 16 היא עבודה לצופה היחיד שקובע את גורלה, ואם זה בכלל ריקוד. כוריאוגרפיה: רועי אסף. רקדנים שותפים ליצירה: אריאל פרידמן, אבשלום לטוכה, אמיתי כהן
משה אשכנזי במופע סטנד אפ חדש – מופע סילבסטר: יום שישי, 31 בדצמבר בשעה 22:00, אולם ירון ירושלמי. משה אשכנזי, שחקן וסטנדאפיסט המסומן כהבטחה הגדולה של עולם הבידור הישראלי. במופע סטנד אפ חדש ומבריק! מסע קורע מצחוק החל מהילדות והחומוס של עכו ועד להורות בתל אביב. משה מביא לבמה את יכולותיו הוירטואוזיות והקומיות כשחקן בנוסף לאבחנות החדות מרגעי היום יום והכל נשזר במדויק במופע מצחיק עד דמעות. כותב ראשי: רן לוי. כותבים נוספים: משה אשכנזי ודניאל חן.

לכל המופעים ניתן לרכוש כרטיסים בקופות או באתר https://www.suzannedellal.org.il/

קולנוע, רדיו וטלוויזיה

למה אני לא שחקן כדורסל Why I’m Not a Basketball Player של אלון ויינשטוק

הקולנוען הדוקומנטרי אלון ויינשטוק יוצא לחקור מה מנע ממנו להגשים את חלום חייו – לככב ככדורסלן ידוע ומוביל. היוצר מנסה להשיב על השאלה בעזרת עשרות שנות תיעוד אינטימי, מימי הילדות בישיבה דרך החזרה בשאלה, השיא כשחקן פעיל על הפרקט ועד להווה כאוהד מן המניין ושחקן שכונות חובבני. באמצעות עבודת עריכה על הסרט שנמשכה לאורך 20 השנים האחרונות, ביחד עם המשתתפים הרבים – בין היתר שחקנים ואגדות כדורסל מכל הזמנים, בני משפחה, חברים וחברות, מאמנים, שחקנים, אוהדים, אנשי תקשורת ועוד דמויות מפתיעות, נוצר שיר הלל ותודה לכדורסל ולחיים איתו.

באמצעות חלוקה לחמישה פרקים – כשכל אחד מהם מורכב ממילה אחרת בשם הסרט – כמו חמשת חומשי התורה מ״בראשית״ ל״דברים״, משוחזרת קריירת הכדורסל של הבמאי מילדות לבגרות, כשהסרט מדלג בין העבר להווה המתמשך. בין ישיבת כפר גנים בפ"ת – כשראש הישיבה כפה עליו להפסיק לשחק, לבין מגרשי הספורטק בת"א אליהם ברח. בין הזכרונות כנער ישיבה מרדן, לבין טורניר המכולות השכונתי בו הוא שואף לזכות ולהניף גביע. בין השיא כשחקן אליצור פ"ת-ת"א בליגת הכדורסל השנייה ששאף להגיע להפועל ת"א, לבין ההווה כאוהד מן המניין ביציעי האדומים שהשתנו עם השנים.

״למה אני לא שחקן כדורסל״ הוא סרט התבגרות מרגש, משעשע ומהורהר על ספורט ועל החיים עצמם. היצירה נוגעת בשאלות של אמונה וכפירה, הצלחה וכישלון, השגחה פרטית מול מקריות, חברות ואובדן. מסמך אישי וייחודי לספורטאי, שמצד אחד, אם לא היה עושה את סרט הפרישה הזה לעצמו, איש לא היה עושה זאת עבורו. מאידך, הגשים חלום בעשיית הסרט שנוגע בכל מי שחלום ילדותו התגשם. או כמו לרובנו, לא.

צילום: רואי רוט (שטיסל, הפרלמנט, מנאייכ) ואלון ויינשטוק. עריכה: יעל ליבוביץ זנד, הדס קסטנבויים רזניק ואלון ויינשטוק. מוסיקה מקורית: אלי סורני.

אלון ויינשטוק הוא במאי ומפיק קולנוע תיעודי מזה שני עשורים, לשעבר עיתונאי תרבות וספורט וכדורסלן בליגת המשנה. רבים מסרטיו מאופיינים בצילום ועריכה המקיפים שנות תיעוד רבות של מושאי העלילה, להעשרת והעמקת היקף היריעה הדוקומנטרית שביצירתו. בין סרטיו הקודמים "כל אחד והבוב שלו" (2002), שעסק בבוב דילן; "סיפור שמייח" (2003), שחזר להופעתה של להקת פינג פונג באירוויזיון 2000; "הבית השלישי" (2006), שהציג את המחלוקות להקמה המחודשת של בית המקדש השלישי על הר הבית; "זה גילה, זה אני" (2010), סיפור חייה של גילה גולדשטיין מראשונות הטרנסג'נדרים בישראל ואייקון תל אביבי – הוכתר כסרט העשור הישראלי של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי Tlvfest; "עמוס וטחינה" (2013), שתיעד את חיי הלום הקרב וגיבור מלחמת יום כיפור עמוס גוטליב מחיל הים ועורר הדים רבים בציבוריות הישראלית ועוד.

נולד (1968) וגדל בפ"ת במשפחה דתית-לאומית ולמד בישיבת "כפר גנים". שיחק כדורסל מגיל 10 ועד 31 בשורת קבוצות, חלקן מליגת המשנה, לאחר פרישתו אימן ילדים בהפועל ת"א. בוגר תואר ראשון בלימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ולימודי קולנוע בבי"ס קמרה אובסקורה – בית ספר לאמנות. נשוי ואב ל-2, בנה של הסופרת יהודית ויינשטוק ואחיו של שי כרם, מנהלה של דנה אינטרנשיונל. ישראל, 2020, 110 דקות

כאן דיגיטל עם סדרת הרשת AMiNORMAL# בבכורה בפסטיבל IDFA 2021

הסדרה, שיצרה מיקה אור, תעסוק בשאלה – האם קיים אדם ״נורמלי״ והיכן עובר הגבול בין התנהגות ייחודית והתמודדות עם ״החיים עצמם״, ובין הפרעת נפש. הסדרה, קופרודוקציה של כאן וערוץ ארטה הצרפתי-גרמני, הופקה בשלוש ערים שונות בעולם, כוללת 70 מרואיינים, ו-50 אנימטורים מכל רחבי העולם שלקחו חלק ביצירה.

החברה המערבית עוברת תהפוכות ושינויים שבאים לידי ביטוי גם באופן שבו הפסיכיאטריה מתייחסת להפרעות נפשיות, וחדשות לבקרים מתגלות הפרעות המתווספות לרשימה הארוכה שכבר קיימת. גם אנחנו, בעידן האינטרנט והמודעות ההולכת וגדלה למבנה האישיות שלנו, נכנסים לאינטרנט כדי לבדוק ולגלות האם הדבר הזה שמציף אותנו וגורם לנו להתנהג בצורה משונה- הוא נורמאלי או שמא מדובר בהפרעה נפשית.

היוצרת מיקה אור יצאה לבדוק מיהו 'נורמלי'  בימינו (ואם יש בכלל אחד כזה), בסדרת רשת קלילה, כיפית והומוריסטית – AMiNORMAL# שתעלה בקרוב ב-כאן דיגיטל.

הסדרה, בת שמונה פרקים בני 12 דקות כל אחד, מתמקד בפרקיה בכל פעם בהפרעה אחרת מתוך המהדורה האחרונה של ה-DSM. רוב ההפרעות שנבחרו לסדרה הן חדשות יחסית במדריך לאבחון הפסיכיאטרי.

כל פרק בנוי מראיונות דוקומנטריים עם 'פציינטים פוטנציאליים' – אנשים שהם לרוב לא מאובחנים, אבל יש להם את הסימפטומים כפי שהם מופיעים בספר, וראיונות עם מומחים (פסיכיאטרים, סקסולוגים). בסוף כל פרק מגלה מיקה למרואיינים, אם לפי ה-DSM, הם עונים על הגדרות ההפרעה הנפשית בה מתמקד אותו פרק. מנעד התגובות שלהם מרתק, מצחיק ומעורר למחשבה. בין הנושאים בהם תעסוק הסדרה: הפרעת חוסר עוררות מינית בקרב נשים, ביישנות קיצונית, סיוטים של ילדים, אגרנות, התמכרות לאינטרנט ועוד.

הסדרה הבינלאומית היא קופרודוקציה של תאגיד כאן הישראלי בשיתוף ערוץ ארטה הצרפתי, פרויקט שאפתני אשר הופק בין תל אביב, ניו יורק ופריז, צולם ביותר משש שפות, עם יותר מ-70 מרואיינים ובהשתתפותם של כ- 50 מאיירים ואנימטורים מרחבי העולם, שיצירותיהם מלוות את הפרקים.

הסדרה תוצג בבכורה בפסטיבל אידפ"א 2021 IDFA) – International Documentary Film Festival), באמסטרדם ב- 17-28 בנובמבר 2021. הסדרה התקבלה לתחרות הרשמית במסגרת Doco-Lab.

בית גוצ'י House Of Gucci

הסרט בהשראת הסיפור האמתי והבלתי יאמן מאחורי המשפחה שהייתה לאימפריית האופנה האיטלקית, גוצ'י. כאשר פטריציה רג'יאני (ליידי גאגא), אאוטסיידרית שבאה מרקע צנוע, נישאת לבן משפחת גוצ'י, שאפתנותה הבלתי מרוסנת מתחילה לפרק את המורשת המשפחתית ומציתה סחרור חסר מעצורים של בגידה, נהנתנות, נקמה ולבסוף… רצח.

ארה"ב, 2021. בימוי: רידלי סקוט. תסריט: בקי ג'ונסטון, רוברטו בנטיוגנה שמבוסס על ספרה של שרה גיי פורדן  “The House of Gucci” by Sara Gay Fordenעיצוב תלבושות: ג'נטי ייטס . שחקנים: ליידי גאגא – פטריציה רג'יאני | אדם דרייבר – מאוריציו גוצ'י | אל פאצ'ינו – אלדו גוצ'י | ג'רמי איירונס – רודולפו גוצ'י | סלמה הייק – פינה אוריימה | ג'ארד לטו – פאולו גוצ'י | אורך הסרט: 163 דקות. הפצה פורום פילם. בבתי הקולנוע מה-25.11.21

HOT עם קרדינל Cardinal

דרמת פשע קנדית המבוססת על סדרת ספרי הפשע של הסופר ג'יילס בלאנט, שבמרכזם עומדת דמותו של החוקר ג'ון קרדינל. הסדרה עובדה לטלוויזיה על-ידי התסריטאי והמפיק אוברי נילון ("אורפן בלאק") ובוימה על-ידי דניאל גראו ("ויקינגים"). לאורך ארבע עונותיה "קרדינל" הייתה מועמדת לעשרות פרסים בטקס פרסי הטלוויזיה המרכזי של קנדה (Canadian Screen Awards), מתוכן זכתה ב-23 פסלונים. כל אחת מארבעת העונות של הסדרה מבוססת על ספר אחר בסדרה: "ארבעים מילים של צער", עונת היתושים השחורים", "כשתקרא את זה" ו"עד הלילה", בהתאמה. כעת ארבע העונות של הסדרה מגיעות ל-HOT.

ג'ון קרדינל (קמפבל) הוא שוטר מהורהר ומצוברח במפרץ אלגונקין, שהועבר ממחלק הרצח לאחר שמפקדת המשטרה (תומסון) האמינה שנהיה אובססיבי לחקירת רצח של נערה מהשבטים הילידים של קנדה. כאשר גופתה של הנערה נמצאת, קרדינל מוצב שוב על החקירה, הפעם עם שותפה חדשה – ליסה דלורמה (ונאסי). מה שהוא לא יודע זה שדלורמה צוותה אליו כדי לחקור אותו לאחר שנחשד בשיתוף פעולה עם גורמים עברייניים שמצליחים שוב ושוב לחמוק ממעצר. החל מה-28.11, ראשון-חמישי ב-21:20 ב-HOT HBO וכל הפרקים ב-HOT VOD

זהו זה עם קלאסיקה מהעידן החדש

חברי "זהו זה" בצעו לאחרונה את השיר "ואם תבואי אליי" של עידן רייכל. התוכנית "זהו זה". לרוב חברי "זהו זה" מבצעים שירים שהפכו לקלאסיקות מהעשורים החולפים, בעיקר משנות השישים, השבעים והשמונים, אבל הפעם יבצעו "חברי זהו זה" שיר שיצא רק לפני שלוש שנים אבל הפך רגע לאחר צאתו לקלאסיקה. הפעם מדובר בשירו של עידן רייכל: "ואם תבואי אליי" אותו הוא גם כתב והלחין, שיצא בשנת 2018, ונכלל באלבום הסולו השני שלו שנשא את אותו שם. השיר זכה להצלחה רבה ובסוף אותה שנה הגיע למקום השלישי במצעד השנתי של כאן גימל. שלמה בר אבא, גידי גוב, דובל'ה גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר בצעו את השיר במהלך התוכנית "זהו זה". עיבוד והפקה מוסיקלית: אמיר לקנר |  אקורדיון: סלעית להב | גיטרות: רמי אוסרווסר | בס: אבי יפרח | תופים: עידן פרידמן | קלידים: אלון רדעי ואמיר לקנר | הוקלט באולפני "ברדו".

המתרגמים Le Traductuers סרטו של רג'י רואנסר A film by Regis Roinsard

מותחן מרתק עם צוות שחקנים בינלאומי מן השורה הראשונה. תשעה מתרגמים, שנשכרו לתרגם את הספר האחרון המיוחל של טרילוגיה רבת מכר, כלואים בבונקר מפואר. כאשר עשרת העמודים הראשונים של כתב היד הסודי מופיעים ברשת, משימת החלומות הופכת לסיוט – הגנב הוא אחד מהם והמו"ל (למברט וילסון) מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לחשוף אותו… או אותה. סיפור בלשי מותח, מותיר את הצופים בקצה המושב מרותקים עד הסוף.

בימוי: רז'י רואנסאר Regis Roinsard. משתתפים: אריק אנגסטרום : למברט וילסון Lambert Wilson | קתרינה אנהסינובה: אולגה קורילנקו Olga Kirulenko | דריו פארלי : ריקרדו סקמאצ'יו Ricardo Scamrcio | הלן טוקסן: סידסה בבט קנודסן Sisdse Babett Knudsen | חביא פריקסס: אודוארדו נורייגה Eduardo Nuriega | אלכס גודמן: אלכס לאותר Alex Lawther | אינגריד קורבל: אנה מריה שטורםAnna Maris Sturm  | שן יאו פרדירק צ'או Fredric Chau | תלמ אלבס: מריה ליטה Maria Litte | קונסטינוס קדרינוס:מנוליס מברומטקיס Manolis Mavromatakis | רוז מארי האוה: שרה ג'יראדו Sara Giradeau | ג'ורג' פונטיין: פטריק בושו Patrick Bauchau

צרפת 2020 , 105 דקות צרפתית תרגום לעברית ואנגלית. החל מ- 2.12 בסינמטק תל אביב, קולנוע כוכב רמת השרון ובכל רחבי הארץ .

משפחת אדמס Addams family 2

המשפחה המבהילה האהובה חוזרת בסרט אנימציה נוסף, משפחת אדמס 2. בסרט החדש מורטישיה וגומז מוטרדים מכמה מהר ילדיהם גדלים ומכך שהם מבריזים מארוחות משפחתיות ומכלים את כל זמנם בעיסוקים שלהם. על מנת להחיות את הקשר המשפחתי מחליטים ההורים לדחוס את וונסדיי, פאגסלי, הדוד פסטר ושאר החבורה אל תוך הקרוואן הרדוף שלהם ולצאת לחופשה משפחתית אומללה אחרונה. הרפתקאתם ברחבי אמריקה מוציאה אותם מסביבתם הטבעית ומביאה למפגשים קורעים מצחוק עם דודנם האייקוני "זה" ועוד מגוון דמויות מטורללות. מה כבר יכול להשתבש? ארה"ב, 2021. אורך הסרט: 93 דקות

שעתו האחרונה של מר קול של דורון ערן על פי תסריט של יהושע סובול

שעתו האחרונה של מר קול, סרטו של דורון ערן, נוצר כסרט מחאה המטפל בקשר בין הון שלטון ומערכת המשפט, קונספירציות של תאגידים ומופרכות החופש. הסרט מבוסס על מחזהו עטור הפרסים של יהושע סובול, אשר עיבד אותו לתסריט והוקרן לראשונה בפסטיבל חיפה האחרון. הסרט מגולל את השעה האחרונה של עורך הדין מיקי קול, טרם כניסתו לכלא בעקבות תקיפת שופט. קול עומד בכניסה לבית הכלא, כשהוא מקבל שיחת טלפון שטורפת את הקלפים ומגלה לו, שלא הכל אבוד באותו משפט בו הפסיד את אשתו, הונו וחירותו.

במהלך אותה שעה, באמצעות שיחות טלפון עם הנשים בחייו ודרך הבזקי זיכרונות לרגעי מפתח בתקופת התנהלות המשפט, מנסה מיקי קול לגלות את האמת על כישלון המשפט ועורך (גם עם עצמו) חשבון נפש נוקב.

יהושע סובול: "עו"ד מיקי קול, גיבור הסרט, הוא תמצית הקול האנושי הלוחם על קיומו בעידן בו שולט קולם של גורמים רבי עצמה וקולו של ההמון המוסת על ידיהם. עו"ד קול מאמין בחובת אי-ציות לחוקי אוון ובחובת המרי האזרחי כנגד שלטון המחוקק חוקים אלה ומצדיק רשע".

דורון ערן: "במקום שבני האדם מחושבים ומפוחדים, בולעים עוולות ומחניקים חוש צדק הקיים בכל אדם, מיקי קול משמיע קול של מחאה, ועושה מעשים של מחאה שאי אפשר להתעלם מהם. עו"ד מיקי קול הוא הגיבור שלי".

בכיכובו של אוהד שחר | בהשתתפות ישראל ברייט, אולג לוין, שלי בן יוסף, חגי שטרוויס | תסריט יהושוע סובול | הפקה ובימוי דורון ערן. ישראל 2021 | 80 דקות. החל מ- 9 לדצמבר בבתי הקולנוע.

HOT עם סנדיטון Sanditon

דרמה היסטורית בריטית חדשה של רשת ITV. את הסדרה יצר התסריטאי הבריטי הוותיק אנדרו דיוויס, שאמון על להיטים רבים הכוללים את: "בית הקלפים" המקורית עליה מבוססת סדרת הלהיט של Netflix, "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", "תבונה ורגישות" ועוד. הסדרה מבוססת על כתב-ידה של ג'יין אוסטן לספרה האחרון שמעולם לא סיימה לכתוב. הסדרה חודשה לשתי עונות נוספות.

שרלוט הייווד (וויליאמס), בחורה נמרצת ואימפולסיבית, מגיעה במקרה לריזורט בשם "סנדיטון". בתחילה שרלוט רוצה לחוות את כל מה שיש לעיירה הקטנה להציע, אבל נדהמת לגלות את התככים, המזימות והסודות של תושבי המקום. החל מה-28.11, ימי ראשון בשעה 20:45 ב-HOT3 וכל הפרקים החל ב-HOT VOD וב-NEXT TV

כאן 11 עם ברנשטיין- הפרטיזן האחרון בהפצה לבריטניה, גרמניה, מזרח הרחוק ואוסטרליה

הסרט "ברנשטיין – הפרטיזן האחרון" שהופק עבור כאן 11 ושודר בו בערב יום השואה האחרון, מעורר עניין בינלאומי יוצא דופן. הסרט, בבימויו של רומן שומונוב ובהפקת רונן מכליס בלזם ועמנואל שכטר מחברת ההפקות "מטאפור אינטראקטיב בע"מ, נמכר לחברת ההפצה lightbulb film distribution  הבריטית וייצא לבתי הקולנוע בבריטניה בפברואר 2022.

בגרמניה נמכרו זכויות ההפצה לחברת PANDASTORM אשר משווקת, בין השאר, את הסדרה "שומר ראש" (NETFLIX) ותפיץ את הסרט לקהל הרחב במהלך 2022. באסיה, נמכר הסרט לחברת ההפצה Media Move  ובקרוב יופץ הסרט בבתי קולנוע ביפן, דרום קוריאה וטאיווואן בתחילת 2022.

מנהלת מחלקת הדוקו ב-כאן 11, גילי גאון: "הסרט המבוסס על סיפורו של גיבור מלחמה יהודי עטור מדליות שסיים את חייו בצניעות ואלמוניות בדירה קטנה בישראל, הוא יצירה קולנועית מרשימה וחשובה לציבור. 75 שנה חלפו מתום מלחמת העולם השנייה והסרט חושף אותנו לגיבורים חדשים מחזית שלא הכרנו כמעט לחלוטין על המסך בישראל ובעולם כולו. גיבורים שחיים ביננו וכל השנים האלה וקולם לא נשמע עד היום בו יצא הסרט לאור. אנחנו גאים בסרט ובחבורה של יוצרים מוכשרים שהביאו אותו אל המסך ומאמינים שמחכה לו המשך הצלחה בינלאומית מסחררת".

מחברת ההפצה הבריטית lightbulb film distribution  נמסר: "סרט מעולה! הסיפור של ברנשטיין וקבוצת הפרטיזנים האוקראינים מרתק ומרגש. הסרט ממחיש בצורה מדויקת את מה שברנשטיין וחבריו נאלצו לעבור באותן שנים וחשוב לנו להציג את סיפורם המרתק"

רונן מיכליס בלזם, מפיק הסרט: "מאוד מרגש אותנו שסיפורו של ברנשטיין יגיע לבתי קולנוע ומסכי הטלוויזיה ברחבי העולם. למרות שהוא כבר לא איתנו, אני בטוח שהוא מחייך וגאה שהפכנו להיות החיילים שלו ושאנחנו ממשיכים את מורשתו".

העסקאות תואמו ע"י חדוה גולדשמידט, סוכנת המכירות של הסרט מחברת Go2Films ורונן מכליס בלזם , מפיק הסרט מחברת מטאפור הפקות.

בימוי: רומן שומונוב | שחקנים ראשיים: ירוסלב קוצ׳רנקו, ליליה אוסטפוביץ׳, אנטון קרלינסקי, פאבל אלדושין, רומן לוקיאנוב | מוזיקה: מיכאל גורביץ'. ישראל 2021, 104 דקות.

כאן 11 עם עולם קטן – תוכנית חדשה של ילדי המאה ה-21

הסדרה "עולם קטן" בוחנת בשלושת פרקיה עד כמה הילדים בישראל עצמאיים, האם הם מסוגלים לשרטט לעצמם גבולות ולשלוט ברגשות, וכיצד הם תופסים את ההבדלים המגדריים בין בנים לבנות – כל זאת בהשראת ילדים בני גילם מתרבויות שונות בעולם. הסדרה, המבוססת על פורמט בריטי. ישנם יותר מ-2 מיליארד ילדים ברחבי העולם, אשר נולדים לצורות חיים שונות ומגוונות. כולם חולמים על עתידם ובונים אותו בעזרת הוריהם וסביבתם. אבל איך הסביבה בה אנחנו מגדלים ומחנכים אותם משפיעה על האדם שהם מתהווים להיות? הסדרה "עולם קטן", שמובילות מגישת הטלוויזיה דוריה למפל והפסיכולוגית פרופ' ענת שושני מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, מתבוננת בילדים, אחים בני 4 עד 7 מישראל ובילדים מרחבי העולם, וחוקרת דרכם את ההורות דרך שאלות כמו: עד כמה הורים מעודדים את ילדיהם להיות עצמאיים? מתי צריך לשים להם גבולות? והאם, גם היום, דור ההורים הנוכחי עדיין מנציח את ההבדלים בין בנים ובנות?

בשלושת הפרקים בודקת הסדרה עד כמה הילדים שלנו יודעים להסתדר כשהם נדרשים לנווט לגמרי לבדם בעזרת מפה, שמובילה אותם למצוא ולעלות ללא עזרה על אוטובוס בדרך ליעד? האם הם מסוגלים לערוך לגמרי לבדם קניות בסופר? עד כמה הם מצליחים לשמור על איפוק כשהם נשארים לבדם בחנות ממתקים מפתה, בלי אף 'מבוגר אחראי' שיחצוץ בינם לבין הסוכריות? וכיצד בנים ובנות בישראל של 2021 מגדירים את ההבדלים המגדריים ביניהם, ועד כמה ההבדלים האלה משמעותיים בבחירות שהם עושים?

הסדרה "עולם קטן" המבוססת על הפורמט הבריטי Planet Child  של רשת ITV תשודר החל מיום ראשון, 5 בדצמבר, בשעה 21:10 ב-כאן 11.

אמנות ותערוכות

הזוכים בתחרות צילומי העיתונות עדות מקומית 2021

אירוע הצילום המרכזי בישראל במוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב, נפתח בטקס הענקת התעודות לצלמים הזוכים בתחומי תחרות צילום העיתונות "עדות מקומית". בטקס יוכרזו התצלומים הזוכים בתערוכה, שמצטרפים לזוכים בתערוכה הבינלאומית היוקרתית World Press Photo הנודדת בעולם, ויוצגו במוז"א עד ה-8 בפברואר 2022. הצגתן המשותפת של התערוכות הישראלית והבינלאומית, זו לצד זו, מאפשרת התבוננות מעמיקה בנעשה ברחבי העולם ובאזורנו בשנה האחרונה, כפי שנתפסו בעדשות טובי הצלמים בארץ ובעולם.

התצלומים הזוכים נבחרו בידי חבר שופטים בלתי תלוי, המורכב מאנשי מקצוע מובילים מתחומי הצילום, האוצרות והתקשורת. השנה הוגשו 6159 תצלומים שצולמו על־ידי 376 צלמות וצלמים מקצועיים; מתוכם נבחרו 165 תצלומים, 5 עבודות וידאו וכן "תמונת השנה" ו"סדרת השנה", בקטגוריות: חדשות, טבע וסביבה, דת ואמונה, חברה וקהילה, ספורט, אורבניזם ותרבות, חשיפה ארוכה. הבחירה נערכת באופן אנונימי מבלי שהשופטים יודעים מי צילם את התמונה.

אוצרת התערוכה היא הצלמת והמרצה גלי גור-זאב. לצדה ישבו בצוות השיפוט: רלי אברהמי, צלמת ומרצה; יובל ביטון, אוצר ראשי, מוזיאון אשדוד לאמנות; ד"ר נעם גל, אוצר וחוקר, החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית; אילן יצחייק, עיתונאי ועורך בקבוצת ידיעות אחרונות וראש מסלול עיתונות במכללת ספיר; ורדי כהנא, צלמת, אוצרת וחברת מערכת עדות מקומית; ענת סרגוסטי, עיתונאית, צלמת, יוצרת דוקומנטרית; גיא רז, אוצר לצילום, מוז"א – מוזיאון ארץ­־ישראל, תל-אביב; ד"ר אורלי שבי, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת ת"א ובמחלקה לתרבות חזותית בבצלאל. יוזמת ומנהלת התערוכה: דנה וולפיילר-ללקין.

אוצרת התערוכה, גלי גור-זאב: "התערוכה מאפשרת לנו להשתהות; לחזור דרך הצילומים לאירועים, ולבחון אותם מנקודת מבט אחרת, מוחשית. התצלומים, שהוגשו לתחרות על פי  קטגוריות, נפרמים בחלל ומתחברים מחדש תוך מחשבה על הנושאים המצולמים בהם, על החיבורים החזותיים ועל מסלולי השוטטות בתערוכה. עדות מקומית מייצרת מהלך מחשבתי ואוצרותי, המפגיש בין התצלומים ויוצר מהם מכלול אחד שלם".

האמנויות הדקורטיביות של היום של תמרה אפרת: נשות הטקסטיל בבאוהאוס

הפרויקט החדש של המעצבת תמרה אפרת, החל כמחקר על נשות הטקסטיל בבאוהאוס במסגרת חגיגות ה- 100 שנה לבאוהאוס. הפרוייקט עוסק בתרגום קראפט ידני לקראפט דיגיטלי ובטרנספורמציה של גווני צבע לסקאלת גבהים. הוא לוקח אלמנטים מתוך אריגים שנוצרו ע"י אמניות באוהאוס, מעביר אותם פעולות של מניפולציות אלגוריתמיות ובעזרת מדפסות תלת מתרגם אותם לסט של 17 כלי פורצלן.

פרויקט זה, המציג סדרה של כלי פורצלן, עוסק במעבר ממלאכות יד מודרניסטיות למלאכות עכשוויות המבוססות על עיצוב אלגוריתמי, מחקר דיגיטלי ותוכנות מיפוי והדפסה תלת-מימדית. הוא פותח שאלות פוליטיות ותהיות אישיות הנוגעות לתהליכי ייצור, זהות מגדרית, יחסי כוחות, דפוסי צריכה ומוסכמות אסתטיות. העבודה מבקשת להבליט את המימד הסיזיפי של מלאכות יד נשיות שונות ולבדוק את הרלוונטיות שלהן היום, בעולם טכנולוגי וגלובלי בו גוברת הכמיהה לקראפט, לעבודה אישית, לתרבות מקומית ולרגישות אקולוגית.

הפרויקט החל במחקר שבחן עבודות של מורות וסטודנטיות בבאוהאוס – מוסד שהפך בארץ שם נרדף לאדריכלות שנות ה-30 בתל אביב – והתייחס למימד הפחות לבן, גברי, אדריכלי ומוכר שלו.

הבאוהאוס, אשר נפתח ב- 1919, לפני כמאה שנה, הצהיר על שילוב בין האמנויות היפות והשימושיות ועל הזדמנות שווה לנשים. בסמסטר הראשון נרשמו אליו גבר אחד ואישה אחת ובשני 79 גברים ו-84 נשים. ואלטר גרופיוס, מנהלו הראשון של הבאוהאוס, הצהיר: ״לא יהיה הבדל בין המין היפה למין החזק [כך במקור!]. יהיה שוויון מוחלט וגם אותה מחויבות של כל אנשי המלאכה לעבודתם״. בפועל, מעמדן של הנשים בבאוהאוס היה נחות משל הגברים. מרביתן עסקו במלאכות ולא באמנות או בארכיטקטורה, בודדות הצליחו להשתלב בסגל ההוראה.

הפרויקט עוקב אחר עבודתן של מספר אורגות שלמדו או לימדו בבאוהאוס. הוא חוקר, מנתח ומשחזר את המתודות והטכניקות בהן השתמשו ליצירת טקסטילים ושטיחים, ולומד את הפטרנים, המקצבים והקומפוזיציות המאפיינים כל אחת מהאורגות. עם זאת, הפרויקט אינו מצטמצם לבניית מבט חדש על עבודות באוהאוס מסוימות, אלא מציע אפשרויות בנות זמננו של תרגום-קראפט באמצעות טרנספורמציה חומרית, שינוי מורפולוגי ומניפולציה אלגוריתמית.

סט הפורצלן כולל 17 אובייקטים שונים. כל אחד מתייחס לשטיח אחר. הוא תוכנן ועוצב באמצעות טכניקת מיפוי אלגוריתמית אשר תרגמה גווני צבע לסקאלת גבהים ויצרה תבליטים טופוגרפיים. התבליטים עוצבו ככלים שימושיים, הודפסו במדפסת תלת מימד, ושימשו כעובדים ליצירת תבניות פורצלן.

תמרה אפרת, מעצבת רב-תחומית ויזמת, בעלת סטודיו עצמאי. עבודותיה עוסקות בקשר שבין עבודות קראפט מסורתיות וטכנולוגיות מתקדמות. בעלת תואר ראשון בעיצוב אופנה משנקר ותואר שני בעיצוב תעשייתי וטכנולוגיה (בהצטיינות) מבצלאל. בעלת מותג עיצוב עצמאי, מרצה ומייצת לסטארטאפים וחברות בנושאי טקסטיל ועיצוב.

עבודותיה מוצגות במוזיאונים וגלריות רבות בארץ ובעולם, בין היתר בשבוע העיצוב ברלין, שבוע העיצוב ישראל, שבוע העיצוב של טוקיו, מוזיאון קראפט באוסטרליה, מוזיאון העיצוב חולון, בית העיר ועוד..

Tamara Anna Efrat: באתר www.tamaraefrat.com ובטל': 054-6316233

גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית עם נאיביות בימי קורונה

מגפת הקורונה הגיחה לחיינו (בישראל) בפברואר 2020. מאז ועד היום, חיינו עברו שינויים והתאמות שונים ומשונים. שגרת יומנו הופרה חדשות לבקרים ונכנסו אליה מושגים שלעולם לא חשבנו שיהפכו לחלק אינטגרלי מחיינו כגון: סגרים, בידודים, עטית מסיכות, עבודה מהבית והגבלת התקהלויות. פעילויות אותן לקחנו כמובן מאליו, כפגישה עם חברים בבית קפה, הליכה לתיאטרון וארוחות חג בחיק המשפחה המורחבת, הפכו באבחה למושא תשוקה בלתי מושגת. ההגבלות שהוטלו עלינו בעקבות המגפה העכירו את חיינו, אך גם גרמו לנו להעריך דברים אותם לקחנו תמיד כמובנים מאליהם. המגפה גרמה לנו להכיר בשבריריות חיינו, אך גם להדגיש את חשיבותו של כל רגע בהם, כל מגע אנושי והעניקה לנו הערכה מחודשת למוכר ולבטוח.

כיצד התמודדה האנושות עם הקורונה?! זאת נוכל לדעת רק בעוד מספר שנים, לאחר שישקע האבק על ההתנסות הזו שכולנו עוברים, ויוסקו מסקנות שיסוכמו ויכנסו לספרי ההיסטוריה.

אך כיצד התמודדו האמנים הנאיבים והאמניות הנאיביות עם הקורונה?! על שאלה זו תנסה לענות התערוכה "נאיביות בימי קורונה" שתיפתח בגלריה ג'ינא ב-18 לנובמבר, גם אם בצורה חלקית ובצניעות המתבקשת, בתערוכה יבליטו האמנים את החיובי והיפה, כאחד מהמאפיינים המהותיים של הז'אנר.

האמנות הנאיבית מתעלה לרוב מעל לקשיי היומיום והקונפליקטים איתם אנו מתמודדים לאורך חיינו. הז'אנר חוגג את החיים הפשוטים, האידיליים בעיני האמנים חיים שהם זוכרים מילדותם או מדמיינים ומבקשים שיהיו לנו. התפיסה הנוסטלגית הזו הינה על-זמנית ולרוב אינה מושפעת מתהליכים ואירועים חולפים.

בתערוכה "נאיביות בימי קורונה", יוכלו המבקרים בגלריה ג'ינא לראות מצד אחד, עבודות שנוצרו תחת התפיסה הנ"ל. וייווכחו שלמרות התקופה המאתגרת שאנו עוברים, המגפה אינה נוכחת בעבודות אמנות אלו. הכוח של הנאיביות חזק מאבני הנגף הזמניים שבהם נתקלים האמנים בדרכם.

לעומתם, יוצגו בתערוכה עבודות נאיביות אשר מתייחסות בצורה זו או אחרת לחוויית האמן את תקופת המגפה. הצורה בה מתייחסים האמנים לתקופה מאתגרת זו, היא לפעמים ברורה, ישירה ומובנת, ולפעמים מתבטאת רק במרומז או כביטוי לחוויה מאוד אישית של האמנים אשר רק למקרא דברי ההסבר שלהם נוכל לרדת לסוף דעתם ולהבין את ההקשר לקורונה.

אנו מזמינים אתכם להתרשם ולהנות מכמוסות הזמן שהאמנים הנאיביים יצרו במיוחד לתערוכה זו, כמוסות זמן שייכנסו לדפי ההיסטוריה. התערוכה תימשך עד 4 פברואר 2022. גלריה ג'ינא בצפון הישן של תל אביב היא הגלריה היחידה בעולם המתמחה באמנות נאיבית בינלאומית. בגלריה ניתן למצוא עבודות של למעלה מ-200 אמנים, מ-37 מדינות שונות.

הגלריה העירונית לאמנות, ראשון לציון עם חדר נתח של טובה לוטן

עבודותיה של טובה לוטן מתייחסות למושגים 'בגד', 'גוף', 'בית', נושאים בהם היא עוסקת מזה שנים. חדר – נתח הוא ווריאציה נוספת על מושגים אלו, בו מתחדד הקשר בין הגוף והבגד, כאשר הוא מופיע בהקשר חדש, ביחס בין הגוף, הבגד והחדר. עבודותיה של האמנית במהלך השנים קשורות ברובן בפעולה של פירוק וחיבור של בדים – בגדים – טקסטים, תוך שימוש גם ברישום וציור. בתערוכה כאן מתווסף אלמנט נוסף – החדר, מבנה אשר גם הוא מקיים את מה שהאמנית מכנה 'עיקרון העיטוף' – אופנים שונים בהם הגוף החי נעטף, מתעטף ועוטף.

חדר ­- נתח הוא מקום שמהווה חדר – ניתוח, הן במובן  operation והן במובן analysis; מקום שבו מופרדים הדברים לחלקים – חלקים, באמצעות העבודה האמנותית, לצורך חקירתם. אלא שחדר – נתח, בהיותו מחקר – אישי – אינטימי, עושה שימוש בנתחים המופקים במהלך הניתוח, לטובת בנייה של אופרציה חדשה, שתפעל לטובת התחדשות ושינוי; לבישה והפשטה של צורות, שינוי ומפגש בין סוגי מעטפות של הגוף.

אפשר לראות בחדר – נתח מעין תחנה טרנספורמטיבית; הוא חדר ניתוח, כמו גם חדר הלבשה, חדר התופרת, חדר האמן, חדרו של הארכיטקט, חדר האלכימאי, חדר הפסיכואנליטיקאי וכן חדר המשורר. כל אלו הם חדרי חלימה של 'תכניות עיטוף' מסוגים שונים, בהם מפורקים הדברים המובנים מאליהם לרכיביהם, נתחים – נתחים, באופנים שונים, ובכל אחד מאלה מתבצעים שינויי צורה המולידים חומרים, דימויים ומשמעויות אחרות. במובן זה, חלל התערוכה מכיל בתוכו את הנתחים – נתחים אשר האמנית נושאת בתוכה, מהם בנויים חייה, מפרקת ומרכיבה, בונה גוף, בונה בית, מייצרת את 'תכנית העיטוף' העתידית שלה.

גסטון בשלאר, פילוסוף של המדע והדמיון הפואטי, מגדיר את הבית כגוף של דימויים המעניקים לאדם אשליות או סיבות לתחושת יציבות, וכותב כי אפיונם של הדימויים הללו, פירושו לבטא את נשמת הבית ולפתח פסיכולוגיה אמיתית של הבית. לדבריו, "נשמתנו היא בית. וכאשר אנו נזכרים בבתים, בחדרים, אנו לומדים לשכון בתוך עצמנו. ניתן לראות זאת כבר עכשיו, דימויי הבית צועדים בשני הכיוונים: הם נמצאים בתוכנו בה- במידה שאנו נמצאים בתוכם".

האדם מתגורר בגופו. האדם מתגורר במלבושו. האדם מתגורר בביתו. האדם מתגורר בשפתו. טובה לוטן חולמת מן הטלאים והנתחים הבסיסיים ביותר את העטיפות המהוות את גופה ואת ביתה.

טובה לוטן (1952) היא אמנית מולטי מדיה ותיקה שמאחוריה תערוכות יחיד מרובות ועבודותיה הוצגו במוזיאונים בארץ; תל אביב, חיפה, עין חרוד, עין הוד. הצטרפו לאיוונט

גלריה עירונית לאמנות, ראשון לציון. אחד העם 8 בית גורדון-לונדון 037572821 Bl-gallery.co.il

IS:RAEL עם בין החוטים של רמי זאבי

האמן והאקטיביסט הסביבתי רמי זאבי יציג את 'נקודת המפגש' שלו בתערוכת "בין החוטים", תערוכה הנותנת ביטוי לשיטת עבודה מקורית אותה פיתח האמן בשנים האחרונות, המבוססת על הדפסת דימויים על חוטים אורגניים בשיטה ידנית. רמי זאבי גדל באפריקה. את שנותיו המעצבות הוא העביר בארצם של האריות והנמרים; של הפילים ושל סוסי היאור; של התאו ושל הצבוע; של עגור הכתר ושל המרבו. חבריו היו בני הסמבורו, הטורקנה ובני המסאי. כנער, הוא היה חופשי לטייל טיולים רגליים ארוכים, ולחצות את הסוואנה לאורכה ולרוחבה ברגל,  ברכיבה על סוס,  ברכב ובמטוס קל תוך שהוא חווה ומתעד את דו הקיום הנדיר בין השבטים הכפריים לחיות הבר וסביבתם הטבעית. מאז הוא ממשיך ומבקר את נופי נעוריו תוך שהוא לוכד מבעד לעדשת המצלמה, כיצד אפריקה הולכת ומשתנה: רשתות כבישים מהירות חרצו באדמה הפראית, מפעלים ותעשייה כבשו נתחים גדולים והולכים משטחי המחייה של חיות הבר, תהליכי עיור הובילו לכך שערים חדשות צצו במקום בו היו כפרים נידחים וכן – הכפר המשפחתי והמסורת המיוחדת של מגורים וקהילה לצד חיות הבר הולכים ונעלמים מן הנוף – ואת כל השינויים הללו המשיך זאבי לתעד.

התערוכה "דרך החוטים" נוגעת במארג השברירי האמור. זאבי מציג כמה מצילומיו שצולמו בתקופות שונות ומציעים נקודת מפגש היסטורית: בין אפריקה של ילדותו לבין אפריקה הנוכחית. ההצבה כוללת שני דימויים שונים המציעים אפשרות לדו קיום בין תושבי אפריקה האנושיים ושכניהם – חיות הבר. הדימוי יודפס על מארג חוטים בשיטה מקורית שפותחה על ידי זאבי. הבחירה בהדפסה על חומר אורגני, נול שעליו טווים חוטים, אינה מקרית כלל. זאבי, חיפש תקופה ארוכה אחר מצע שיוכל להביא לידי ביטוי באופן מיטבי את נושאי הדימויים שלו שצולמו באפריקה לפני תהליכי התיעוש המואצים. החומר אורגני  – לצד שיטת הדפסה המשלבת craft ידני – פותחו על ידו כדי להתאים עצמם לנושא –  רועי עדרים שחיו בסוואנה ורעו את עדרי חיות המשק לצד חיות הבר שאדמת רכסי הגרניט ועצי השיטה הוא גם ביתם.

בניצב לדימוי "העבר" יוצב דימוי "עכשווי", בגודל דומה, של שוק ובו רוכלים וקונים, כשמאחוריהם מבנה מודרני גדול הנמצא עדיין בתהליכי בנייה וסביב לו – פיגומים. צילום השוק ההומה ואתר הבנייה יודפס על לוח בטון דק, מצע הלקוח מעולם הבנייה כדי להדגיש את החומרים השונים שמשמשים לסביבות המגורים כעת, ומשבצים את הנוף הצחיח בשכונות מגורים אינספור. הצופה, המגיע להתבונן במיצב למעשה ניצב על ציר הזמן בין אפריקה  במצב הטרומי – לפני תהליכי העיור והתיעוש – ואפריקה של זמננו אנו.  בגופו – קוטע הצופה את קשר העין בין החיות הנחבאות לרוכלים ולקונים. באופן מטפורי, ניתן לחשוב על הצופה כעל מי שנמצא על רצף הזמן הנמתח בין  הדימויים של זאבי. לצד מיצב הצילום יוקרן סרט תיעודי שמתאר את שיטת ההדפסה על נול (LOOM).

הדפסת דימויים על נולי אריגה היא שיטת הדפסה אותה פיתח זאבי בעצמו ושכלל לאורך זמן, כחלק ממחקר רב שנים שהוא עורך בנושא הדפסה על חומרים שונים והחיפוש אחר מצע המתאים לדימויים שהם חלק  ממארג טבעי ומסורתי.  בתחילת הדרך הדפיס זאבי את הדימויים על ניירות עבים שהקנו לצילום מראה מחוספס, ולאחר מכן החל בניסיונותיו עם סוגים רבים של חוטים כדי לבדוק אילו יספגו את הדיו באופן מיטבי  עד שהגיע לתוצאה שהשביעה את רצונו.

עבודת הנול של זאבי מפגישה ומאחדת על ציר הזמן טכניקת טוויה עתיקה בת יותר מ-6,000 שנה יחד עם טכניקת הדפסה בת זמננו: מארג חוטי של שתי ללא ערב. לצורך הדפסת קיר הסוואנה , בכוונת רמי זאבי לבנות נול גדול במיוחד ולהשתמש בכ-8000 מטר של חוטים (!) כדי להפיק את הדימוי של הסוואנה בגודל הרצוי.

נושא התערוכה בא לידי ביטוי גם בעיסוקיו האחרים של זאבי. זאבי הוא גם אקטיביסט סביבתי ומתגייס באופן תדיר למען פרויקטים סביבתיים. בשש השנים האחרונות נלחם זאבי בתוכנית בנייה הרסנית שתוכננה לשטח הבר בין הרצליה לקיבוץ שפיים. לאחרונה, זכו הוא ושותפיו למאבק בפסק דין תקדימי בבית המשפט העליון. להישג זה עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על תהליכי התכנון והבנייה במדינת ישראל בכל הקשור לבנייה על אדמות מזוהמות מחד ועשירות באוצרות וערכי טבע מאידך. צילומיו של זאבי מעטרים את שלטי החוצות והקמפיין למניעת בנייה בשטח. זאבי גם פעיל בארגון הקנייתי  NRT שמשימתו העיקרית היא לאפשר את שגשוג חיות הבר לצד שיפור חייהם של התושבים המקומיים. הארגון פועל באמצעות חינוך, הסברה ומציאת פתרונות כלכליים ברי קיימא לפרנסת התושבים שימנעו הרג בעלי חיים וכריתת יערות.

רמי זאבי הינו איש עסקים וצלם טבע. זאבי הוא יליד ישראל שגדל בקניה ושם ניצתה בו האהבה לחיות הבר ולטבע. במהלך חייו צילם זאבי בכמאה מדינות ואף פיתח שיטה ייחודית להדפסת עבודותיו על נול של חוטים. רמי זאבי הוא אקטיביסט סביבתי ומתגייס באופן תדיר למען פרויקטים סביבתיים. בשנים האחרונות היה זאבי שותף פעיל למניעת בנייה שתוכננה לשטח הבר בין הרצליה לקיבוץ שפיים. הצילומים מעטרים את שלטי החוצות של הקמפיין להצלת שטח הבר של "אקו-פארק אפולוניה" והשתתפו בתערוכת מכירה למימון המאבק. זאבי גם פעיל בארגון הקנייתי  NRT שמשימתו העיקרית היא לאפשר את שגשוג חיות הבר לצד שיפור חייהם של התושבים המקומיים. הארגון פועל באמצעות חינוך, הסברה ומציאת פתרונות כלכליים ברי קיימא לפרנסת התושבים שימנעו הרג בעלי חיים וכריתת יערות.

אוצרת: דריה קאופמן. פרטים באתר www.ramizeevi.com

גלריה שלוש עם מיכל חלבין | "העמדת/פנים"

גלריה שלוש בשיתוף החברה לפיתוח יפו העתיקה שמחים להודיע על פתיחת תערוכתה של מיכל חלבין "העמדת/פנים" ברזידנסי האמנים החדש של גלריה שלוש ביפו העתיקה. בתערוכה יוצגו יצירות מחמש סדרות צילום שונות אותן יצרה חלבין מתחילת שנות האלפיים ועד היום. במרכז התמונות מופיעים גיבורי וגיבורות התערוכה, צעירים וצעירות אותם צילמה במסעות צילום ברוסיה, מזרח אירופה וספרד. בצילומיה, חלבין בוחרת בדמויות ״אמיתיות״ ולא במודליסטים, מבקשת מהם לעמוד אל מול המצלמה בסביבה מוכרת להם, ולהעמיד את פני עצמם. הגיבורים לבושים בחליפות אשר באות לייצג תפקיד או עיסוק: חליפות אימון צמודות לגופם של מתאבקים, מדים מכופתרים מתוחים על צוערים צעירים, מדים מרופטים על גופם של אסירים וחליפות ראוותניות ואנאכרוניסטיות מציינות את עיסוקם של מטאדורים צעירים. המצולמים עוטים פנים קשוחות ולעיתים נדמים מבוגרים לגילם, אך בין המחוות והסממנים הפרפורמטיבים נוכחת רגישות ושבריריות נערית. בין העמדת הפנים של הדמויות לבין האמת הנסתרת קיים פער אשר שותף בכל תצלומיה של חלבין. לצד הצילומים יוצגו סרטוני ״מאחורי הקלעים״, אותם יצר בן זוגה עודד פלוטניצקי, וארבעת ספרי האמנית שלה.

״העמדת/פנים״ הינה תערוכה היחיד הראשונה של חלבין בישראל מזה יותר מעשור.

משבר הקורונה חייב את חלבין להתמסר ליצירה בארץ. לאחר שנים בהם רוב הפעילות המקצועית שלה התרחשה בארצות שונות, עת שצילמה עבור בתי האופנה הגדולים בעולם והציגה תערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות ומוזיאונים בכירים בעולם, היום היא שותפה ליצירה משותפת עם יוצרים מקומיים ואף חלק מסדרות הצילום הבאות שלה יתמקדו בגיבורים וגיבורות מקומיות.

עבודותיה של חלבין נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים רבים, ביניהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה, The Metropolitan, Portland Museum, The Jewish Museum SFMOMA, Getty Center, Sir Elton John's Photography Collection.

פרויקט הארטיסט רזידנסי (שהות אמן) החדש של גלריה שלוש בשיתוף החברה לפיתוח יפו העתיקה: מבנה יפהפה המשקיף לים ביפו העתיקה, אשר מכיל בתוכו שבעה חללי אירוח, עבודה ושהייה, שישמש כבית לעשייה משותפת של אמנים ישראלים  – יהודים וערבים – ואמנים בינלאומיים. תכנית הרזידנסי נועדה לתמוך באמנים באמצעות מעטפת הכוללת מימון שהייה, תקציב הפקת פרוייקט, סדנאות העשרה לפיתוח מקצועי, והדרכה ויעוץ על ידי צוות אוצרים. זוהי התוכנית הראשונה בארץ בקנה מידה שכזה, הנובעת מתוך תפיסת עולם הוליסטית אשר תורמת לאמנים ולקהילה. אוצרות: נירה יצחקי ונמרוד ואינר. פתיחה: יום חמישי, 2.12.2021 בשעה 20:00 נעילה: 15.1.2021. רזידנסי גלריה שלוש | רח' הצורפים 4, יפו העתיקה. טל': 03-6200068 אתר www.chelouchegallery.com

ספרות ושירה

סיפור של שחר גבאי

"התעוררתי כאן, במקום הזה”. מילים אלה שבהן נפתח הרומן סיפור מאת שחר גבאי, יותר משהן אות להזנקה הן ברכת פרדה: מן הוודאות, מנקודת האחיזה האחרונה. מרגע שנהגו, שוב לא תהיה דרך חזרה. על אחד מרציפיה של תחנת רכבת נידחת מקיץ גיבור הספר, נבוך ומבולבל, מתוך שינה משונה, נטולת־חלומות. קרעי סיפורים ושברי תמונות (מחייו שלו? מחייהם של אחרים?), הדהודי קולות רחוקים ורסיסי משפטים שכוחים, רודפים את תודעתו, טורדים את מנוחתה, טווים יריעה בלתי אפשרית המתקפלת על עצמה ללא הרף כבמעשה שטן. נטול־זיכרון, זר אפילו לשמו, נע ונד הגיבור חסר השם במחוזות מטושטשים, ספק ממשיים ספק דמיוניים, הנמזגים זה בזה לבלי הכר, בחיפוש אחר סיפור – סיפורו־שלו, עלילת חיים שסביבה יוכל לטוות את עצמו מחדש. מסעו הסהרורי, העוטה לא פעם צביון קומי ולא פעם נאטם בערפלֵּי סיוט, מיטלטל בדרך החתחתים שבין זיכרון ושכחה, כיסוי וחשיפה, בלא ערובה שבסוף הדרך יזכה לגאולה.

בעלילה נוספת, גיבור שני, פסיכולוג שגם שמו חבוי מעמנו, מקיץ בלילות מחלומות ביעותים שאותם הוא יכול להריח ולשמוע. בצר לו, הוא מנסה לרדת אל חִקרם של הסיוטים שטורפים את שנתו, ובתוך כך אולי לחשוף איזו טראומה ישנה שנשתכחה.

שני צירי העלילה נעים במקביל זה לזה, עד לרגע שבו הם מקבלים תפנית, פונים זה לקראת זה ומתחילים להישזר אט־אט יחד, לתוך תבנית סיפורית אחת.

מעטים הם הספרים שרואים אור במחוזותינו הפורשׂים יריעה כה רחבה של סיפור. מעטים הם הסופרים בקרבנו שלהם היכולת ללהטט במיומנות מרשימה כל כך בין אינספור כתבי מופת – הגותיים וספרותיים – של תרבויות המערב והמזרח. סיפור הוא תוצרה המזהיר של מלאכת אריגה דקדקנית שארכה שמונה שנים. הרומן מציג שורה של שאלות באשר למקומו של הדמיון בזיכרון האנושי, ליחס בין בדיון למציאות ובין חלום לערות, לטבעה החמקמק של הזהות אנושית, לאפשרות להגיע למשמעות ולסיכוי לזכות בגאולה. שאלות אלה ואחרות מתכנסות בסופו של דבר לכדי שאלת־יסוד אחת, המהווה את ה־raison d’être של היצירה כולה: איזו זכות קיום (אם בכלל) יש לו לעצמי שלנו במנותק מכל הסיפורים שמרכיבים אותו?

“סיפור הוא ספרו השלישי של גבאי – קדמו לו סיפורו של סול (ברנש,  2014), והנובלה “הגלגול”, (פרויקט “ירושלים החדשה – בין אוטופיה לדיסטופיה”, אצ”ג 2018 ) – והוא ללא ספק ספרו המאתגר והמורכב ביותר, והישגו האומנותי הגדול ביותר. לאלה מבין קוראיו שיאותו להניח לו להוליכם בנתיבים צופני הסוד שהוא טווה, שמור העונג הגדול שלו זוכה אדם בעומדו במחיצתה של ספרות גדולה באמת".

הוצאת כרמל ירושלים. 270 עמודים. מחיר 94 שקלים.

קפה שחור ברכבת אקספרס של מאיר גז

שנות השלושים של המאה ה-21. מאיה, רווקה יפהפייה בת שלושים ושלוש, עובדת כבודקת תוכנה בחברת ביטוח ומחפשת אחר ה”מיועד” שלה. יום אחד היא נפגשת עם אמיר, בנו של איל הון ישראלי, בבית קפה קטן ואינטימי, והדייט המוצלח מסתיים בנשיקה. למחרת בבוקר מתברר לה כי אמיר מצא את מותו בתאונת רכבת, מספר שעות בלבד לאחר שנפגשו לאחרונה. מאיה הופכת לחשודה המיידית ומוצאת את עצמה בעין הסערה. אירוע רודף אירוע, ודומה כי בכל יום שעובר האמת חמקמקה ומתעתעת יותר. ”קפה שחור ברכבת אקספרס” הוא ספר מתח קצבי ומרתק. כמו בתנועת רכבת, העלילה דוהרת לקראת פתרון, כשבכל רגע הפתעה חדשה מגיחה על המסילה וטורפת את כל הקלפים. מאיר גז, משורר, מגשר ומנתח מערכות, יליד 1970, הוא מחבר הספרים ”מונדרה” (2018, הוצאת ”סגול”), ”סולו לשניים” (2020, ”סטימצקי”) ואוסף השירים ”וגם אם חולמים אנחנו” (2020, ”סטימצקי”).

הוצאת סטימצקי. 192 עמודים. מחיר 92 שקלים

פרסים ואותות

קרן משפחת רודרמן מעניקה תו התקן לייצוג אותנטי של אנשים עם מוגבלות.
הסרטים "אמת או חובה", "הכל יהיה בסדר", "התאמה מושלמת" ו "מוקד 911" זכו גם הם בתו התקן בשל ליהוק אותנטי של שחקנים עם מוגבלויות. הלהיט "CODA" של אפל TV+, בו משחקת השחקנית זוכת האוסקר – מרלי מטלין, הוא בין חמש ההפקות שזכו השבוע בכבוד על ייצוג אותנטי על ידי קרן משפחת רודרמן, בשל יישום שילוב וייצוג אותנטי של אנשים עם מוגבלויות בתעשיית הבידור, הקולנוע והטלויזיה.

מטלין היא  השחקנית החירשת היחידה שזכתה  באוסקר,  בפרס השחקנית הטובה ביותר (בסרט "ילדים חורגים לאלוהים", 1987). בשנת 2017 היא קיבלה את פרס מורטון א. רודרמן של קרן משפחת רודרמן על היותה פעילותה לאורך כל חייה למען אנשים עם מוגבלויות.

"שילוב מלא וייצוג אותנטי של אנשים ושחקנים עם מוגבלות כל כך חשובים לי", אמרה מטלין על הידיעה כי הסרט CODA זכה בתו התקן של קרן משפחת רודרמן. "הסרט התיאטרלי הראשון שלי, "ילדים חורגים לאלוהים", היה הסרט הראשון בו כיכב שחקן חירש בתפקיד הראשי. למרות שעברו כבר 34 שנים,  CODA שבר מחסומים בעולם הסרטים בדיוק כמו הסרט הראשון שלי, הפעם בהשתתפות של לא אחד, אלא שלושה שחקנים חירשים בתפקידים מובילים. אני מקווה שההכרה הזו תשמש דוגמה לכך שניתן ללהק סרטים בצורה אותנטית תוך שהם מבדרים ורווחיים!"

תו התקן לייצוג אותנטי של הקרן מכיר בסרטים ובסדרות טלוויזיה שהחלטות הליהוק שלהם ממחישות מחויבות לשילוב מלא בתרבות הפופולרית. קבוצת המכובדים הנוכחית כוללת:

הסרט “CODA”על ליהוק מטלין לתפקיד ג'קי רוסי ודניאל דוראנט, שחקן חירש, לתפקיד של ליאו רוסי – אמו ואחיו, בהתאמה, של גיבור הסרט רובי רוסי, שמגלם  את בן המשפחה והיחיד ששומע.

סדרת הדרמה הקומית של נטפליקס "אמת או חובה" על ליהוקה של לילי ד. מור, שחקנית עם תסמונת דאון, בתפקיד רבקה הול-יושידה, מעצבת אופנה שאפתנית ואחותו המאומצת של אחת הדמויות הראשיות של הסדרה, פקסטון הול-יושידה.

סדרת Apple TV+ "הכל יהיה בסדר"  לליהוק השחקנית עם אוטיזם, קיילה קרומר בתפקיד מטילדה, מוזיקאית נלהב עם אוטיזם.

הסדרה "התאמה מושלמת" של נטפליקס על ליהוק נדיה אלבינה, שזרועה הימנית מסתיימת במרפק- בתפקיד איימי נאסר.

סדרת FOX "מוקד 911",  עבור ליהוק שחקן עם שיתוק מוחין, גאווין מקיו בתפקיד כריסטופר דיאז, שתפקידו מציג את אותה המוגבלות.

"מרגש במיוחד לראות את ההפקות האחרונות שמיישמות את פרקטיקות השילוב הללו, עושות זאת על ידי ליהוק של שחקנים עם מוגבלויות בכל הגילאים, החל משחקניות ותיקות ופרצות דרך כמו מרלי, אל נדיה, ועד לשחקנים צעירים כמו לילי, קיילה וגאווין",  אמר ג'יי רודרמן, נשיא קרן משפחת רודרמן. "זה שוב משקף את השינוי הגובר של הוליווד לעבר חיזוק הייצוג האותנטי ואת האימוץ המיוחל מצד תעשיית הבידור לשילוב קריטריון המוגבלות כחלק מהגדרת הגיוון".

"אני כל כך נרגשת, הסדרה 'הכל יהיה בסדר' זוכה לכבוד המדהים והראוי הזה", אמרה  דיאנה בריג'ידי, מנהלת הליהוק של התוכנית. "אני מאמינה שהשילוב בליהוק צריך להתחיל מלמעלה — עם מנהלי האולפנים והרשתות ויוצרי הסדרה שמתחייבים לאותנטיות. מההתחלה, ג'וש תומאס וסטפני סווידלוב הדגישו את מחויבותם לא רק לליהוק שחקנית אוטיסטית כמו מטילדה, אלא גם למתן הזדמנויות לשחקנים אוטיסטים לשחק את חבריה לכיתה, חברים ואהובה של מטילדה. ג'וש וסטפני היו מוכנים להשתמש בכל משאב כדי למצוא את מטילדה הנכונה ובהחלט עשינו זאת עם קיילה קרומר. הופעתה המרגשת בסדרה מוכיחה ללא ספק כי הייצוג חשוב וכי אנשים עם מוגבלויות מוכנים לספר את הסיפורים שלהם".

"אני זוכר שהייתי עצוב כי לאחותי תמיד היו אודישנים וגם אני רציתי לעשות את זה. לא באמת חשבתי שזה יקרה אי פעם, אבל יום אחד אמא שלי אמרה, 'גאווין יש לך אודישן'", אמר גאווין מקיו "כל כך התרגשתי ולא האמנתי כשנבחרתי לסדרה "מוקד 911". לפעמים זה קשה אבל כולם ב"מוקד 911"  עושים כל שביכולתם כדי לעזור לי. יש לי אפילו קרוון מגניב עם מעלית כדי שאוכל להתארגן במהירות. אני מתרגש מאד לקבל את הפרס הזה!". "שמחתי להיות מלוהקת לתפקיד אמי ב'התאמה מושלמת'. אהבתי את הקונספט של הסדרה ולשחק בה היה תענוג אמיתי", אמרה נדיה אלבינה. "ראיתי התקדמות רבה בתעשייה בעשר השנים האחרונות, כאשר מנהלי ליהוק נלחמים כדי לראות יותר ייצוג על המסך והמפיקים בעקבותיהם. אני מאד מקווה שזה יימשך ויהפוך אפילו יותר נועז בליהוק שחקנים עם מוגבלויות במגוון תפקידים מורכבים ומאתגרים".

"נדיה היא שחקנית מוכשרת במיוחד ובליהוקה כאיימי ב'התאמה מושלמת', היינו מודעים לעומק שהיא תביא לתפקיד ולסדרה כולה", אמרה לורן אוונס, המלהקת הראשית של הסדרה. "היה לנו מאוד חשוב שהמוגבלות של נדיה לא תגדיר את התפקיד של איימי ושהתסריט לא יתייחס למוגבלות שלה בשום צורה. קבלת תו תקן הייצוג האותנטי של הקרן הדגישה שוב עד כמה חיונית הגישה הזו כאשר נלחמים על ייצוג ושילוב טובים יותר על המסכים שלנו".

זה כבוד גדול שב"אמת או חובה" מכירים בכך שאנשים כמוני ראויים לקבל קול בעולם. אני שמחה שהם רואים שאנחנו ייחודיים, יפים ואמיצים!" אמרה לילי ד' מור.

תו התקן לייצוג אותנטי של אנשים ושחקנים עם מוגבלות מוענק כאשר הפקות עומדות בשני קריטריונים: הן משלבות שחקנים עם מוגבלויות בתפקיד עם לפחות חמש שורות, והן נמצאות, או על סף שידור. הקרן מוקירה בכל פעם שסרט או סדרת טלוויזיה עומדים בסטנדרטים אלה.

לאחר שמחקר פורץ דרך שנערך על ידי קרן משפחת רודרמן בשנת 2016, גילה כי 95% מדמויות עם מוגבלויות בסדרות בטלוויזיה גולמו על ידי שחקנים ללא מוגבלויות, מחקר נוסף שפורסם על ידי הקרן בפברואר 2020 תיעד התקדמות, ומגלה כי 22% מכלל הדמויות עם מוגבלויות ברשתות הטלויזיה מוצגות באופן אותנטי על ידי שחקן עם מוגבלות התואמת את הדמות. על פי  אותו  מחקר, 20% מהדמויות עם המוגבלויות מלוהקות באופן אותנטי לשירותי סטרימינג.

קרן משפחת רודרמן היא ארגון בינלאומי מוכר, הפועל לקידום שילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בחברה. הקרן תומכת בתוכניות יעילות, בשותפויות חדשניות ובגישה דינמית לפילנתרופיה, בעידוד וקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בישראל, ברחבי ישראל, ארצות הברית והעולם. למידע נוסף: www.rudermanfoundation.org