חדשות התרבות ואמנות מס' 11/2021

ענפי התרבות והאמנות נפתח עם פתיחת התיאטראות, בתי הקולנוע ועוד ||| בתי הקולנוע במלוא הקיטור על הקרנות בכורה ופסטיבלים ||| אירועי תרבות ופסטיבלים ||| שבוע הספר וגם ספרים חדשים על המדףו ||| הרבה מסכים עם טלוויזיה ||| הקיץ כאן ועימו ארועים ופעילויות לחופש הגדול ובכלל ||| להמשך הידיעות וההצעות ….

אירועים ופסטיבלים

שבוע הספר כיכר רבין (צילום אמנון בן שמואל)

שבוע הספר העברי יצוין ברחבי הארץ עד 19 ביוני

התאחדות המוציאים לאור בישראל בשיתוף עם הרשויות המקומיות תקיים השנה את שבוע הספר העברי ברחבי המדינה בין התאריכים 09-19 ביוני. השנה, יצוין שבוע הספר העברי בסימן "לדמיין בשפה שלך״. המוקדים העיקריים בהם יפעל שבוע הספר העברי, יתקיימו בערים תל-אביב-יפו במתחם השרונה, ובירושלים במתחם התחנה, בהם יתקיימו מגוון רחב של פעילויות להורים, ילדים ומשפחות. בירידי שבוע הספר יתאפשרו אזורי קריאה משותפים של הורים וילדים, קריאה עם סופרים, הצגות בעקבות ספרים, סדנאות יצירה ופעילויות נוספות.

כמיטב המסורת ובכל שנה, סופרים רבים יגיעו למרכזי הירידים ויחתמו על ספריהם. בין הסופרים שיגיעו בימים רביעי וחמישי לירידים בתל-אביב-יפו ובירושלים, תוכלו למצוא בתל-אביב-יפו: דוד גרוסמן, ארז ביטון, דרור משעני, ערן צור, חנה גולדברג, גדי טאוב, אודי שרבני, גיורא חמיצר, אמילי מואטי, רוני אלשיך, יוסי מלמן, שי גולדן, מיכאל אבס, אוהד חמו, יואב בלום, יהודית כץ, דרור משעני, רון חולדאי, רון בן ישי, ארי שביט, איתי הרמן, ועוד.

ירושלים: גלילה רון פדר עמית, איתי הרמן, יואב בלום, גדי טאוב, ארז תדמור, חיים נבון, רון בן ישי, ארי שביט, שאול אריאלי, יובל שטייניץ, רחל עזריה, אמוץ עשהאל, מיכל פרץ, אלחנן ניר, מייקל אייזנברג ועוד.

שבוע הספר העברי, בסימן "לדמיין בשפה שלך" תל אביב-יפו (מתחם שרונה) ירושלים (מתחם התחנה). 09-19 ביוני, הכניסה חינם. תכנית שבוע הספר המלאה באתר  www.sfarim.org.il

ראשון לציון עם חגיגה של ספרים עד 18 ביוני

חגיגות "שבוע הספר" בראשון לציון יתקיימו השנה בסימן קהילה ויאפשרו לראשונה לכל תושב ליהנות ממגוון פעילויות:

יריד ספרים ענק ממגוון הוצאות הספרים השונות בשיתוף סטימצקי במדרחוב רוטשילד, בו יתקיימו פסטיבלי קונספט לכל המשפחה, עם דמויות מהספרים הידועים והאהובים. הקהל ייקח חלק פעיל במגוון פעילויות אינטראקטיביות

המפלצות מירושלים מגיעות למדרחוב רוטשילד!! – תחפושות המפלצות שכיכבו על בניינים אייקוניים בירושלים יהפכו את המדרחוב לעולם קסום ומופלא

דוכנים של משוררים וסופרים מקומיים במדרחוב רוטשילד

בוק טראק – ספרייה ניידת מיוחדת תגיע לשכונות ותלווה במופעי ילדים מוסיקליים מעולם הספרות ובשעות סיפור עם חברי המועצה

מפגשים ומופעים מיוחדים לקהל הבוגר יתקיימו בהיכל התרבות מאיר ניצן:

מפגשים מיוחדים שישפכו אור על המעבר בין המילה הכתובה למדיומים נוספים. מבין המפגשים מפגש מיוחד עם כוכבי הסדרה החדשה והסופרת עפ"י רב המכר "מלכת היופי של ירושלים"

ערב בהנחיית יוסי אלפי עם מומחי השפה העברית שכולו סיפורים מצחיקים על שפה שלוקחת את עצמה ברצינות

מופע מוסיקלי שנוצר במיוחד לאירועי "חגיגה של ספרים" על המפגש בין טקסטים ספרותיים לתיאטרון ומוסיקה

ערב של יצירה נשית שיחל במפגש אינטימי עם התסריטאית חמוטל גורי וימשיך בערב חד פעמי שיחשוף יוצרות מקומיות בליווי המוסיקאית והיוצרת, חני דינור

מפגש מיוחד עם הסופרת יוכי ברנדס בעקבות ספרה החדש "כשאלוהים היה צעיר"

שבוע הספר ראשון לציון מציע מגוון רחב של אירועי תרבות וחוויה לכל המשפחה שיתקיימו בכל רחבי העיר.

לצד יריד הספרים המסורתי, יתקיימו במשך שבוע הספר פעילויות לילדים ומבוגרים במדרחוב הכוללות: "פסטיבל עולם האגדות", הפנינג "דמויות מהספרים" ועוד. בפסטיבל מגוון פעילויות אינטראקטיביות בהם הקהל הופך למשתתף בתוך הסיפורים השונים, פעלולי להטוטנות ואקרובטיקה, סדנאות יצירה, הצגות ילדים ומספרי סיפורים.

בהיכל התרבות יתקיימו מפגשים ומופעים מיוחדים המשלבים יצירה אישית והאינטרפרטציה שהיא עוברת במעבר מהמילה הכתובה למדיומים של טלוויזיה ותיאטרון

מיוחד לשבוע הספר: בוק טראק – ספרייה ניידת שתסייר ברחבי שכונות העיר ותאפשר לתושבים ליהנות משבוע הספר קהילתי גם מתחת לבית. בבוק טראק תוכלו ליהנות מחוויית ספרים ייחודית ומופעים ייחודיים של הצגות ילדים, מוסיקה ומספרי סיפורים.

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון: אנחנו שמחים ומתרגשים לחזור לשגרה ולקיים את "אירועי שבוע הספר – 'כולנו חלק מהסיפור', שעומדים השנה בסימן קהילתיות ויאפשרו לכל תושב ליהנות ממגוון רחב של אירועים, שמתכתבים עם עולם הספרים בדרכים חווייתיות בהן הקהל משתתף ולוקח חלק פעיל. אני מזמין את כולם להגיע ולהנות".

ליאל אבן זוהר, מ"מ ראש העיר ומחזיקת תיק תרבות וחינוך: "השנה בשבוע הספר הספריות ייצאו אל הקהילה – הספריות ייצאו לרחובות, יהיו פתוחות לתוך הלילה והפעילויות יתקיימו בשכונות ברחבי העיר. אני מזמינה את ילדיי והוריי העיר להשתתף בחגיגת הספר העירונית ומודה לכל העוסקים במלאכה".

אירועי שבוע הספר בראשון לציון מתקיימים בתמיכת משרד התרבות והספורט

אירועי "כולנו חלק מהסיפור – חגיגה של ספרים" מנוהלים ומופקים על ידי החברה העירונית לתרבות, נופש וספורט בע"מ

16.6.21 פסטיבל עולם האגדות 18:00-21:00 : חוויה מגבשת לכל המשפחה! הרפתקה המשלבת מופעים אינטראקטיביים, הפעלות ויצירה והופכת את המשתתפים לגיבורי היום, בשילוב אמני רחוב ופסקול מיוחד!

הדמויות הארנב הלבן הלבוש בבגדים אנושיים בודק את השעה ומחפש את אליס בין האנשים. מלכת הלבבות היא מונרכית בעלת מזג-חם המצטרפת לארנב בחיפוש אחר אליס…

18:00 רחבת הבאר: "חמש מכשפות הלכו לטייל"

ע"פ ספרן עטור הפרסים של רונית חכם ואורה אייל

ספר גדול אחד וחמש מכשפות…

האמנם קיימות מכשפות או שמא הן רק באגדות…?

האם הן מפחידות או מצחיקות עד דמעות…?

שעה אינטראקטיבית של צחוק וחוויה משותפת עם הקהל הצעיר היוצא למסע בין דפי הספר הקסום…

18:45 רחבת הבאר: הספרנית והפסנתרן בעמדת הצ'יל המוזיקלית הספרנית מקריאה לילדים סיפור מתוך הספרים המפוזרים בעמדה ,שרה שירי ילדים ומשחק איתם . מזמינה את הילדים לקרוא עימה סיפור

19:00 מדרחוב רוטשילד- תיאטרון סיפור: כשאריה פגש ג'ירפה

מר אריה וגברת ג'ירפה חברים ממש טובים אך יום אחד הג'ירפה את האריה העליבה הפנתה את הגב והלכה. האם ישלימו והג'ירפה תבקש סליחה?

אירועים שיתקיימו בהיכל התרבות, ראשון לציון:

16.6.21, יום רביעי, בשעה 18:00 , אודיטוריום היכל התרבות

חמוטל גורי, בסדנת "סטוריטלינג כפרקטיקה נשית":  בין אגדות וסיפורי עמים בימי קדם לסיפורים ממבט נשי בימינו ואיך אפשר לבנות סיפור אישי, משפחתי או מקצועי סוחף.

הכניסה ללא תשלום, מחייב רישום מראש בהיכל התרבות 3701*

**בשיתוף המשרד לקידום מעמד הנשים

16.6.21 ,יום רביעי, בשעה 20:00, אודיטוריום היכל התרבות

חדר משלך – כל אישה צריכה חדר משלה וכסף משלה כדי שתוכל לכתוב רומנים (ווירג'ניה וולף). שיחה עם יוצרות ראשוניות  על יצירה נשית, מקורות ההשראה והאהבה למילה הכתובה. יחד נחשוף סודות מחדר הכתיבה שלהן.

בהשתתפות: יעל פקין, עליזה האריס ופנינה עתיר מקבוצת ראשוניות כותבות ברשת הנשים העירונית. מנחה: שירי ארצי. גיל זוהר פסנתר וחליל צד: מוסיקה: חני דינור

הכניסה ללא תשלום, מחייב רישום מראש בהיכל התרבות 3701*

17.6, יום רביעי, בשעה 20:00, אודיטוריום היכל התרבות. "מילה-יצירה-במה". מה קורה כששחקן  פסנתרן וזמר נפגשים? מפגש מוסיקלי קסום על המילה כהשראה ליצירת דיאלוג, על כוח המנגינה וחווית  התיאטרון.

איך נולדת מוזה ממילה בודדת? כיצד מילה אחת קטנה הופכת למונולוג שלם? על תהליך היצירה, ועל הקשר בין אמנות כתיבה ואמנויות הבמה דרך מיטב השירים מהארץ והעולם, חוויות אישיות , ומונולוגים מעולם התיאטרון.

משתתפים: רמי ברוך-שחקן, אסנת הראל-זמרת, גילן שחף-זמר, יעל צורי-זמרת, גיל גולדין-קונטרבס, פסנתר, הנחיה עריכה ועיבודים: ניב קאופמן. כרטיסים: 20 שקלים דרך אתר היכל התרבות 3701*

18.6.21, יום שישי, בשעה 11:00, בית העם . "כשאלוהים היה צעיר". מפגש עם הסופרת יוכי ברנדס בעקבות ספרה החדש *כשאלוהים היה צעיר* . יוכי תחשוף את דמותו של אלוהים דרך דמויות גדולות של התנ"ך :חוה, קין, נח, אברהם, משה, אליהו ויונה שמצליחות לסחוט מאלוהים של התנ"ך  את המאפיינים האנושיים שלו ולהפוך אותו לאלוהים שלנו.  המפגש יתקיים בבית העם, רחוב זד"ל 3 ראשל"צ.  ללא תשלום, רישום במשרדי לגלות תרבות 03-9537000

עכו עם חזרה למופעי התרבות בחצר המצודה

גן הבוסתן בעכו העתיקה (צילום דני בר)

אירועי התרבות חוזרים לעיר עכו ומיטב אמני ישראל יופיעו בקיץ בעיר: ישי ריבו, שירי מימון, עידן עמדי, נתן גושן ועוד, מגיעים ללב העיר העתיקה של העיר עכו להופעות בחצר המצודה

עכו וזאת למרות האירועים שחלו בעיר בחודש האחרון.

העיר עכו, שהפכה לאחד ממוקדי התיירות הבולטים של השנים האחרונות ועכשיו לאחד המיקומים המיוחדים ביותר בנוף היכלי המוזיקה בישראל, ממשיכה בפעילותה התרבותית, תיירותית ואף מגבירה אותה על אף הפרעות שהתחוללו בעיר העתיקה. מיטב האמנים הישראלים בחרו להשתתף באירועים המתוכננים לקיץ ועיריית עכו ממשיכה בפעילותה התרבותית תוך עידוד של סובלנות ואחווה בין תושביה.

מתחם המצודה, בלב מתחם אולמות האבירים, הוא למעשה אתר ארכיאולוגי עתיק מהמאה ה-11, שהוכר על ידי אונסק”ו כאתר מורשת תרבות עולמית. חצר המצודה היא חצר פתוחה, שטחה 1200 מ"ר, הכוללת כ-850 מקומות ישיבה.

יצוין כי מחיר כרטיס להופעה יהיה בין הזולים בארץ ויעמוד על 79 שקלים בלבד לתושבי עכו, בסבסוד העירייה, ו-99 שקלים בלבד לתושבי חוץ.

את סדרת האירועים החדשה יפתח ישי ריבו ביום חמישי, 17.6 בשעה 21:30. פתיחת דלתות למופעים החל מהשעה 20:00. במופע השני יככב שלום חנוך ב-20.6, ב-22.7 תופיע שירי מימון, עידן עמדי ב-27.7, עברי לידר ב-5.8, נתן גושן ב-9.8, ב-19.8 יופיע ברי סחרוף ואת סדרת אירועי המצודה יחתום הזמר אברהם טל ב-1.9. כל אירועי המצודה מונגשים ומספר המקומות מוגבל. לרכישת כרטיסים באתר… ובטל': 2207*

מוזיאון פתח תקווה.עם שיח גלריה של שגית פרידמן הלל בתערוכה כפולה

שגית פרידמן הלל עוסקת בצילום מבוים סדרתי. החל משנת 2015 היא מצלמת את הסדרה "כפולה", סדרה מתמשכת המתעדת תאומות זהות לאורך שנות התבגרותן, המצולמות במבנים היסטוריים, חלקם על סף היעלמות. לעיתים המבנים משמשים כרקע לצילום התאומות ולעיתים משמשים כדיוקן עצמו. תהליך החיפוש אחר המקומות המצולמים מהווה חלק ניכר מעבודת המחקר של הצלמת, החוט המקשר בין המקומות הוא נוכחות עבר של ניכור וזרות. הבחירה באובייקט הכפול (תאומות זהות), בלבוש האחיד ומיקום התאומות בחללים ציבוריים, מוסדיים נטולי סמני חיים כמעט – באה לשרת את העיסוק בשאלת טשטוש הזהות האינדיבידואלית ומחיקתה על ידי האחדה של הדמויות.

פרידמן הלל היא צלמת חוקרת שעוקבת אחר התאומות הזהות לאורך שנים ומתעדת אותן מילדות ובמהלך התבגרותן. באופן הצילום ובבחירה מתוך מאות התצלומים, היא עומדת על דקויות השוני בעודה מעצימה את הדמיון ביניהן. המבט הכפוי שהיא מבנה באמצעות הצילום מייצר שפה חזותית המציעה בחינה מחודשת של אופני ההסתכלות והתודעה שלנו כיחידים וכחברה. האופן שבו היא ואוצרת התערוכה רעות פרסטר בחרו להציג את העבודות, במערך סדור, כמעט קליני באופיו, הלוכד אותנו ואיננו נותן מפלט. הוא מכריח את הצופה להישיר מבט אל הדמויות ואל המקומות, להשתהות ולהרהר בפעולת ההתבוננות עצמה.

שיח גלריה, שבת 26.6.21 שעה 12:00. קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30, פתח תקווה.

תערוכת בולים וירטואלית AAPE 2021 עד 30 ביוני

מוזיאון העתיד באבו דאבי (צילום מתוכן גולשים שימוש לפי סעיף 27א')

תערוכת הבולים הוירטואלית AAPE 2021 , הנה תערוכה שבמסגרתה מוצגים לראווה אוספים של פריטים הקשורים לבולאות ולתולדות הדואר. התערוכה נועדה לצקת תוכן בולאי להסכמי אברהם ולכן היא נקראת AAPE 2021 (Abraham Accords Philatelic Exhibition). הגוף שמארגן את התערוכה הנו התאחדות בולאי ישראל, הארגון שמאגד  את אספני הבולים בישראל. בתערוכה שניפתחה ב-15 ביוני ותסתיים ב-30 ביוני, יהיו חמישה "אגפים". בכל אגף יוצגו אוספים ובהם פריטים נדירים ויקרים במיוחד, חלקם בני מאות שנים. בין האגפים תוכלו למצוא:

  1. אגף איסוף מסורתי – איסוף של בולי מדינה אחת בתקופה מסוימת. למשל, התערוכה ניתן יהיה למצוא אוסף ישראלי של בולי מוזמביק בראשיתה. אוסף אחר, מארצות הברית, עוסק בסדרה הראשונה של בולי ישראל (בולי "דואר עברי") ומספק הצצה מקרוב למאחורי הקלעים של ההנפקה: ציורי האומן לעיצוב של הבול, ההתלבטות לגבי שם המדינה שיופיע על גבי הבולים, חותמות, גיליונות של בולים, ניסיונות ראשונים של ייצור הבולים וצורות ניקבוב שונות. באוסף מציגים את כל תהליך הכנת הבול החל מניסיון ההדפסה לצד שימושים שונים בבולים. כך תוכלו להתרשם מבול לגלויה, בול למכתב רשום, בול של מכתב רגיל ובול של מכתב לחו"ל.
  2. אגף תולדות הדואר – איסוף של מכתבים שנשלחו בדואר בתקופה מסוימת באזור מסוים או יצאו משם. כך בתערוכה יוצגו אוסף על תולדות הדואר של ביירות, אוסף על הדואר בארץ בתקופה התורכית ואוסף על מכתבי דואר אוויר שהוטסו במטוסים שחוו תאונות.. בנוסף יציגו אספנים מאיחוד האמירויות אוסף נדיר של תולדות הדואר של אבו דאבי עוד מימי תקופת המשטר הבריטי, והדואר ההודי בחצי האי הערבי.
  3. אגף איסוף תמאטי – איסוף לפי נושא, אנשים אוספים מה שהם אוהבים: פרחים, ספורט, בעלי חיים ועוד.. בתערוכה ניתן יהיה לפגוש אוסף של בולי שחמט של האספן יורם לוביאניקר, שמציג את ההשוואה בין כלי השחמט למהלכי מלחמה.
  4. אגף איסוף גלויות – אחד האוספים שיוצגו יראה סיור של עולה רגל נוצרי בארץ ישראל בשנת 1900 לערך, מדובר בגלויות בנות 100 שנה ומעלה המספרות את סיפור סיור הצלבנים בישראל (כנסיית הקבר הקדוש, ירושלים, יפו, בית לחם, נצרת, טבריה ועוד) ואוסף של גלויות "שנה טובה" מתקופות זמן שונות, המספרים את סיפור אורח החיים היהודי, עוד לפני הציונות, סיפורי תנ"ך, תקופות הציונות, ואחרי קום המדינה כשבגלויות יש נוכחות צבאית חזקה.
  5. אגף כבוד – אוספים שכבר זכו במדליות גבוהות בתערוכות קודמות.

התערוכה יוצאת לדרך השנה באופן וירטואלי בעקבות שיתוף פעולה בין שלוש מדינות: ישראל – ארה"ב – איחוד האמירויות, כשכל אחת מהמדינות מציגה עד 9 אוספים – אחד באגף הכבוד ושמונה באגפים האחרים, בדגש על אוספים שרובם קשורים למזרח התיכון.

האוספים המוצגים בתערוכה נבחנים על ידי צוות של שופטים, שכל אחד מהם הוא אספן בולים שהציג בעבר בתערוכות בולים וזכה להגיע לרמה גבוהה במיוחד. התערוכה הנה ביוזמת התאחדות בולאי ישראל, עמותה שלא למטרת רווח, שהוקמה לשם טיפוח וקידום נושא הבולאות בארץ. הב"י פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם השירות הבולאי ונתמכת על ידי חברת דואר ישראל. שורשיה של הפעילות הבולאית המאורגנת בארץ נטועים בתקופה שלפני קום המדינה כאשר ב-11 באפריל 1945 נוסד בתל אביב איגוד הפדרציות הפילטליות בארץ ישראל וכשנה לאחר מכן צורף האיגוד להתאחדות הבולאית הבינלאומיתF.I.P.) ) תוך אימוץ הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים בתחום. כיום, למרות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת ופריחתם של רשתות חברתיות, מדינות העולם ממשיכות להנפיק בולים במלוא התנופה. פריטים בולאים, לרבות מעטפות וגלויות, משקפים תהליכים מדינים, חברתיים וכלכליים. תערוכת בולים וירטואלית AAPE 2021 בקישור…

פסטיבל מחול ישראלי ובינלאומי VR DANCE ירושלים

פסטיבל מחול שלם ראשון במשקפי וי.אר (צילום נעמה צ׳רניץ׳)

זום – OUT; משקפי VR – IN. לראשונה בישראל, ייערך פסטיבל מחול בינלאומי באמצעות טכנולוגיית VR. הצופים שיגיעו לאולם יתבקשו להרכיב על פניהם משקפי VR, ויחוו מופעי מחול בתלת-ממד. באמצעות המשקפיים ניתן יהיה להתקרב עד מרחק נגיעה מהרקדנים, לרקוד איתם ולצפות בהם ממגוון של זוויות לבחירת הצופה.

פרויקט "VR Dance", שייערך במרכז מחול שלם החדש בשכונת תלפיות בירושלים (מתחם הפרסה – רמי לוי), יתקיים במשך עשרה ימים (20 ביוני עד 1 ביולי). בפסטיבל יוצגו עבודות מחול בימתיות אשר תועדו בטכנולוגיית VR 360, המאפשרת צפייה אינטראקטיבית במופעים, כאשר נקודת המבט של הצופה מאפשרת חוויה היקפית של המופע ואפשרות למעבר להתבוננות באירוע מנקודת מבט אחרת בחלל, בכל רגע שבו יבחר. החוויה הווירטואלית תדמה לצופה אפשרות לנוע בחופשיות בכל מקום במרחב, סביב הבמה ואף במרכזה, כשהוא מוקף ברקדנים ועטוף בסאונד ובתאורה.

עפרה אידל ורובי אדלמן, מייסדי ומנהלי מרכז מחול שלם: "הרעיון הראשוני צץ בתקופת הקורונה. הרגשנו שהזום והסטרימינג של מופעי מחול במחשב לא מצליח להעניק את התחושה האמיתית בהעברת חוויה עוצמתית כמו ריקוד. אלא שככל שפיתחנו את הנושא, התאהבנו ברעיון, והיום אנחנו חד-משמעית מתרגשים לומר שמדובר בחוויה חזקה ומפעימה, שכמותה לא חוו הצופים בישראל עד כה. גם ללא הקורונה והתפוגגותה, אנחנו מאמינים שזה הדבר הבא בעולם הריקוד ברחבי העולם. זו ההזדמנות להודות למשרד החוץ ולקרן ירושלים, שמאמינים בפרויקט ומביעים בו תמיכה מלאה".

בין מופעי ה-VR שיוקרנו: מופע הפתיחה PheNoumenon מאת להקת T.H.E סינגפור. תועפות – הפקת מקור של מרכז מחול שלם מאת רובי אדלמן המותאמת לצפייה וירטואלית

יצירות מחול חדשות מתוך הפרויקט  ״קשרי רוח״ של פסטיבל ישראל לצפייה וירטואלית. עם יצירות מאת רונן יצחקי, נעה דר ויורם כרמי. הפקת המחול She Will Come on Her Own – entering the virtual בשיתוף עם מרכז CWP ניו-יורק, מאת לילך אורנשטיין. געגועים לפנים מאת איריס ארז, יצירה שעלתה בבכורה עולמית באירועי פסטיבל מחול שלם 2020.

אבא שלי / בת שלי מאת דניאל ואמיר קולבן, בעקבות הציור "אבא שלי חייל" של אסד עזי.

לצד האירועים באמצעות VR, תושק סדרה חדשה של סרטי וידאו-דאנס נבחרים מרחבי העולם, שאותם אצרה ועדה אמנותית ירושלמית – דניאל למנסדורף, לירון בן יעקב ויואנה בליקמן. כמו כן, יתארחו שני מופעים חיים: Breathing Room מאת יואנה בליקמן והמופע Raining Men  מאת אור מרין  ואורן נחום.

השותפים הבינלאומיים של מרכז מחול שלם (מנהלי מרכזים ופסטיבלי מחול נבחרים  מחו״ל) יוכלו לצפות באירועים באמצעות משקפי VR שישלחו אליהם מבעוד מועד ולפתח שותפויות במסגרת מחול וירטואלי ובימתי לקראת פרויקט ההמשך בחודש נובמבר 2021 אשר יתקיים באופן חי בשבוע המחול הבינלאומי בירושלים. הפרויקט הוא בהמשך לעשר שנות קיום אירועי Showcase בהפקת מרכז מחול שלם ובשיתוף משרד החוץ בו מארח המרכז כשמונים מנהלי מרכזי מחול, פסטיבלים  ואוצרים מרחבי העולם במטרה לייצא עבודות מחול ישראליות ולקדם שיתופי פעולה בינלאומיים בין אמנים ישראליים לעמיתים בחו״ל. פסטיבלVR DANCE  ירושלים, 20 ביוני עד 1 ביולי, מרכז מחול שלם, הפרסה 3 ירושלים. רכישת כרטיסים בטל': 053-3358210

פסטיבל דוקאביב ה-23 עם מיטב הסרטים הדוקומנטריים של השנה

פסטיבל דוקאביב ה-23 יוצא לדרך עם 116 סרטים דוקומנטריים מהארץ ומהעולם, בכורות עולמיות, תוכניות מחווה, מפגשי יוצרים מהארץ ומחו"ל ואירועי תעשייה, שיתקיימו ברחבי תל אביב-יפו : סינמטק תל אביב, מוזיאון תל אביב, חוף הילטון, אודיטוריום אניס ביפו, בית רומנו וכן אונליין באתר הפסטיבל.

סרטם של קובי פרג' ומוריס בן מיור המלכה שושנה (HOT8), סיפורה של שושנה דמארי, הדיווה הישראלית הראשונה, יהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל. 31 סרטים יוקרנו בבכורה עולמית בפסטיבל, מתוכם 28 סרטים ישראלים ו-3 סרטים בינלאומיים – חיים יהודיים, על מרק פיינגולד ששרד ארבעה מחנות ריכוז בשואה והקדיש את חייו לסיוע לפליטים בדרכם לארץ ישראל; לתפוס גל סיפור ההתבגרות של בן לארג בן ה-14, הילד שכבש את עולם הגלישה; ויומני דייטון של שמעון דותן, תיעוד אמפתי ומעמיק של עיר שהפכה לשבויה בעקבות מכת ההתמכרות לאופיואידים בארה"ב.

הפסטיבל יערוך מחווה לבמאי האיטלקי המוערך ג'יאנפרנקו רוסי שתוך כמעט שלושה עשורים של יצירה השלים שישה סרטים באורך מלא, ובכולם נקודת המבט ההומאנית שלו תרה אחר הגרעין האנושי וממקמת אותו בחזית הפריים. מתוכם יוקרנו ארבעה נבחרים במיני-רטרוספקטיבה זו: סרטו החדש וזוכה הפרסים נוטורנו, הסרט אש על המים זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, אל סיקאריו – וידויו של רוצח שכיר שזכה בדוקאביב בשנת 2011 וסרטו הראשון איש הסירות משנת 1996, שיוקרן לראשונה בישראל. רוסי ומפיקת סרטיו דונטלה פלרמו יתארחו בדוקאביב לסדנת אמן בהנחיית ד"ר אוהד לנדסמן.

ג'ולי גולדמן, אחת המפיקות הפורות ביותר בתעשיית הדוקו האמריקאית (מעל 100 פרויקטים), זוכת האמי והמועמדת לאוסקר, תתארח בפסטיבל לסדנת אמן על הפקה יוצרת. הסרט החדש בהפקתה באותה נשימה יוקרן בתחרות הבינלאומית בפסטיבל, ובנוסף יוקרנו שניים מסרטיה המוקדמים יותר, החיים סרט מצויר ובאק.

אורח נוסף שישוב לפסטיבל לאחר שביקר בו ב-2018 הוא הבמאי הכורדי הוגיר הירורי, אשר תופס בסרטיו חיים שתלויים על בלימה. בתוך עולם שהאכזריות גואה בו מצלמתו נצמדת לאנושי, ולוכדת עולם שראוי להילחם למענו. סרטו החדש סבאייה, שזכה בפרס הבימוי בפסטיבל סאנדנס, יוקרן בפסטיבל והוא יקיים סדנת אמן על צילום באזורי סיכון בהנחיית ד"ר לליב מלמד.

בנוסף לאורחים המרכזיים, הפסטיבל יארח שלל יוצרים נוספים לכיתות אמן ושיחות לאחר סרטיהם, חלקן יתקיימו בזום וחלקן באולמות הקולנוע.

בתחרות הבינלאומית השנה, בנוסף לסרטים באותה נשימה של הבמאית ננפו ואנג, וסבאייה של הוגיר הירורי, יוקרנו גם עלייה, סרטה של ג'סיקה קינגדון אשר יגיע היישר מפסטיבל טרייבקה ויוקרן בבכורה בינלאומית בדוקאביב; נשיא זוכה הפרסים של קמילה נילסן, אשר חושף את השחיתות שמתלווה למערכת הבחירות לנשיאות בזימבבואה; ילדים אבודים בו שלושה צעירים מפינלנד יוצאים לטיול אפל ומסוכן בתאילנד וקמבודיה; מישה והזאבים, סיפורה השערורייתי של מי שגרמה לכולם להאמין כי ניצלה מהנאצים בזכות להקת זאבים; לביית את הגן, תיעוד מרהיב של עצים עתיקים שנעקרים בגאורגיה ומועברים לביתו של מיליארדר גחמני; קול דומם על פליט שנמלט מצ'צ'ניה בגלל אחיו שאיים על חייו כי יצא מהארון; הגשם לא יפסיק על משפחה שברחה מסוריה לאוקראינה, ממלחמה אחת לאחרת; אחרון ההילבילים על אחרוני המתיישבים ברכס האפלצ'ים, שאינם מפחדים מדימוי ה"הילביליז"; חייה של איוואנה על אם לחמישה ילדים שמתגוררים יחד בלב סיביר הקפואה. גם השנה הסרטים הזוכים בתחרות הבינלאומית, הישראלית ובתחרות הקצרים בדוקאביב יהיו זכאים באופן אוטומטי להגיש מועמדות לאוסקר האמריקאי.

בין הסרטים הבולטים של הפסטיבל השנה יוקרנו גונדה סרטו הנוגע ללב של הבמאי ויקטור קוסקובסקי, המלווה את גונדה החזירה וגוריה שאך נולדו כשהם מגלים את העולם; גורבצ'וב, גן עדן בו ויטלי מנסקי נפגש לשיחות אישיות עם שליט ברה"מ לשעבר מיכאיל גורבצ'וב; מכתב לעורך סרטו האחרון של אלן ברלינר במחווה למהדורה המודפסת של ה"ניו יורק טיימס"; סיטי הול סרטו עטור השבחים של הבמאי הוותיק פרדריק וייזמן המתבונן בקרביה של עיריית בוסטון; לדוג ניסים תיעוד מותח של המשא ומתן בין משפחתו של מדען אמריקאי לבין חוטפיו הקולומביאנים; המורדות על הנזירות מלוס אנג'לס שהחליטו לשנות את הכללים, ולא נכנעו גם כשהכנסייה הקתולית הכריזה עליהן מלחמה; מרטין לותר קינג והאף.בי.איי של הבמאי המוערך סם פולארד החושף את מלחמתה האפלה של אמריקה הלבנה במי שנתפש כמשיח של חברי הקהילה השחורה; סיפור אהבה פסיכדלי בו אהובתו ושותפתו של טימותי לירי, גורו ה-LSD, מספרת הכל לבמאי ארול מוריס; אומץ על תיאטרון עצמאי בבלרוס שלא מפחד להשתתף במחאה נגד משטרו של לוקשנקו; ציידי הכמהין המרהיב ועטור הפרסים על מחפשי פטריות כמהין נדירות ויקרות באיטליה; חשבון סופי בו אחרוני הנאצים מוסרים את הדין – מה ידעו, מה הדחיקו, ואיך זה שלא אמרו "לא"; ושמיים מעל חברון, סרט שמלווה את חמש שנות התבגרותם של שלושה ילדים פלסטינים בין גדרות ומחסומים.

לצד סרטי המוזיקה הישראלים על שושנה דמארי ושלמה בר, יוקרנו בפסטיבל כמה מסרטי המוזיקה הבינלאומיים הגדולים של השנה, ביניהם טינה על השנים הקשות והבנייה מחדש של כוכבת העל, טינה טרנר; האחים ספארקס, סרטו של אדגר רייט על להקת הרוק המופרעת, החידתית והמשפיעה; קארן דלטון: בזמן שלי סיפור חייה של זמרת הפולק בלוז קארן דלטון, שהשפיעה על יצירתם של רבים ובהם ניק קייב ובוב דילן; מתחת להר הגעש סיפורו של האי בו ג'ורג' מרטין הקליט את אגדות הרוק ששינו את פני המוזיקה; ואנחנו האלף בו אלף רוקיסטים מתקבצים לנגן יחד בעיירה באיטליה, בתקווה לשכנע את ה"פו פייטרס" להופיע במקום.

עוד בסרטי האמנות בפסטיבל יוקרנו האורטוריה בו מרטין סקורסזה מגולל את סיפורה של הקתדרלה בה החלה דרכה של ניו יורק לפסגת עולם התרבות; אבא שלי ואני בו הבמאי ניק ברומפילד (מריאן ולאונרד) מקדיש סרט אינטימי מאוד לאביו, הצלם מוריס ברומפילד; ציפורי אמריקה, צלילה לרזי התמורות האדירות בטבע האמריקני דרך הספר המכונן "ציפורי אמריקה" של החוקר והצפר ג'ון ג'יימס אודובון; טרומן וטנסי: שיחה אינטימית בו מערכת היחסים האקסצנטרית בין טנסי ויליאמס וטרומן קפוטה עולה מתוך יומנים, ראיונות וכתביהם; האיש שמצייר טיפות מים על חייו הדרמטיים של הצייר הקוריאני המוערך קים צ'אנג-יול; הרגעים של דאש סנואו על חייו הסוערים של יורש המיליונים שהפך לאמן גרפיטי פרוע וכוכב גלריות מבוקש ואלטו, סיפורו האישי והמקצועי של האדריכל אלוור אלטו, מגדולי האדריכלים המודרניים של המאה ה-20. עוד בתוכנית האמנות, יקרין הפסטיבל בשיתוף עם מוזיאון תל אביב שלושה סרטים קצרים של רוברט סמית'סון, אחד האמנים האמריקאים החשובים של המאה ה-20, שפרץ בשדה האמנות האמריקאית בסוף שנות ה-60 בעבודות האדמה והפיסול שלו. את התוכנית אצרה יעל ברגשטיין.

פרס מעבר למסך ע"ש אילנה צור יוענק לסרטים אשר יוצריהם או גיבוריהם פועלים על מנת להביא לשינוי במציאות החברתית, הסביבתית והפוליטית. בין הסרטים הבינלאומיים המועמדים: ילדותו של עימאד סיפור על הטיפול הרגשי של עימאד בן ה-5 שבילה מחצית מחייו בשבי דאע"ש; בדרך לקינשאסה בו קבוצה של תושבי קונגו עושה דרכה אל עיר הבירה, במחאה על הזנחתם ארוכת השנים מאז שנפצעו במלחמה עקובה מדם; ויסנטה בו הגיבורה יוצאת למלחמה בממסד הארגנטינאי כשבתה מבקשת לעבור הפלה ונענית בסירוב; בצידי הכביש המהיר בו הכבישים המהירים ההולכים ונסללים לאורכה ולרוחבה של הודו משנים דרמטית את חיי האוכלוסייה המקומית; ומאחורי חומת הלבנים האדומות, מבט מבפנים על פעולות המחאה והמפגינים בהונג קונג נגד חוק ההסגרה לסין.

בתחרות עומק שדה יתחרו תשעה סרטים עם קול ושפה ייחודיים. בין הסרטים הבינלאומיים יוקרנו אור בכל מקום של תיאו אנתוני שיפתח את התחרות, תחקיר פיוטי על הטכנולוגיות שנועדו להגן עלינו והפכו לאמצעי מעקב ומשטור; בגרון, סרטם של אפי וייס ואמיר בורנשטיין על המשמעות הפוליטית של הקול שאנו מפיקים; מחפשים, סרטו של פאצ'ו ואלז בו מחפשים ומחפשות ניו יורקים מקווים למצוא אהבה דרך המסכים; איש ומצלמה בו הבמאי המוערך גוידו הנדקריס חוזר לבחון את האופן שבו אנחנו מגיבים אל האחר; חיוכה הסוציאליסטי בו התושייה המפורסמת של הלן קלר נצבעת באור חדש עם הגילוי של הצד האקטיביסטי בחייה; לא יהיה עוד לילה בו צילומי לילה חודרניים מגוללים את סיפוריהם של טייסי מסוקים בשטחי לחימה במזרח התיכון.

בתחרות הקצרים, הדובדבן שבתוכנית, יוקרנו, בין השאר, הסרט זוכה דב הזהב בברלין הדוד טיודור על זיכרונות ילדותה המטרידים של הבמאית מבית משפחתה הפסטורלי; פעם היינו בריונים של הקולנוען האמריקאי הנסיוני ג'יי רוזנבלט אשר מחפש תשובות, 50 שנה אחרי תקרית בבית ספרו בילדות; הקשיבו לפעימת הדימויים שלנו זוכה הפרסים, בו חומרי ארכיון מתחנת החלל בגיאנה הצרפתית מתגבשים לזיכרון אישי-קולקטיבי; המשחק, כוריאוגרפיה לשופט כדורגל אשר מתמרן במיומנות בין השחקנים, הקהל, ואביו שיושב ביציע.

רמי שלמור, יו"ר דוקאביב: "פסטיבל דוקאביב מקרין יציבות זו השנה ה-23. התמודדויות לא חסרו, מפנדמיה המלווה באיסורים  דרך חרמות ומלחמות, והפסטיבל ממשיך בדרכו. זו שנה נפלאה של סרטים מיוחדים מושכי עין ומעוררי חשיבה, המחכים לשוחרי הסרט הדוקומנטרי באולמות ואונליין".

גליה בדור, מנכ"לית דוקאביב: "אחרי תקופה ארוכה ומאתגרת שכולנו עברנו, אני מתרגשת לחזור לחלום מול המסך הגדול. דוקאביב 2021 חוזר בענק, אל אולמות הסינמטק, מוזיאון ת"א ואפילו לחוף הים – מקומות שעד לא מזמן נבצר מאתנו לבקר בהם. לצד השיבה המרגשת למוכר לנו, החלטנו לא לוותר על מה שלמדנו בשנתיים האחרונות. הצלחנו לייצר פסטיבל שמציע אפשרויות צפייה שונות ושפע של תוכן לקהל. השנה, השמחה שלנו היא כפולה – על אלו שיגיעו לסרטים הנהדרים אצלנו באולמות, ועל אלו שיבחרו שהסרטים יגיעו אליהם אונליין. אני בטוחה שכל צופה ימצא את עצמו במגוון הרחב שהפסטיבל מציע וידע לייצר לעצמו את חווית הפסטיבל עליה הוא חולם".

קרין ריבקינד סגל, המנהלת האמנותית של דוקאביב: "אני שמחה להציג את נבחרת הסרטים מהמשובחים ביותר שנעשו השנה. הפסטיבל מתקיים בזמנים קשים ובזירה מסוכסכת ולמודת אלימות. וכך תוכנית הפסטיבל השנה מביאה קולות וסיפורים של מגוון יוצרות ויוצרים המשקפים את התקופה, בין גלי מחאות הקוראים לשינוי, לחופש הביטוי, לחירות בסיסית וכבוד האדם באשר הוא, ליחסים בין האדם לטבע ושימור העולם היחיד שיש לנו. אנו מבקשים להישיר מבט אל ההיסטוריה וההווה ולהשתמש בכוחו של הקולנוע ליצירת דיאלוג ומחשבה בשלל נושאים בוערים. אני מזמינה אתכם לצלול לתוכנית, להתחבר ולהגיב לקולות שהיא מציעה".

Perioday למען לונה – תנועת המחזור של ישראל שישי 18.6.21

בשל משבר הקורונה שהביא להחרפה במצבן הסוציו-אקונומי של אוכלוסיות מוחלשות ממילא, נשים רבות מוצאות עצמן במצבי עוני קשים וחסרי תקדים. אלפי נשים במדינה לא יכולות להרשות לעצמן לרכוש מוצרי היגיינה נשית בסיסיים. זהו "מחזור העוני", אשר נובע מיוקר המוצרים, וכן מהסטיגמה הקשה שמונעת מנשים לבקש סיוע. לונה – תנועת המחזור של ישראל תקיים בשישי ה-18.6 אירוע התרמה מיוחד, שיכלול תערוכת מכירה-תרומה של יצירות אמנות, ומכירה של פריטי עיצוב במהדורות מיוחדות. כלל ההכנסות מהאירוע ייתרמו לטובת רכישת מוצרי מחזור עבור כל אלו שאינן יכולות להרשות זאת לעצמן. האירוע יתקיים במזא"ה 9, בית הצעירים והצעירות של עיריית תל אביב-יפו, אשר פועל למען עידוד היזמות החברתית בעיר וקידום מדיניות לטובת צעירים וצעירות.

במוקד האירוע תתקיים תערוכת מכירה של עבודות מאת יוצרות.ים ואמניות.ם מקומיים, חלקם צעירים ומבטיחים וחלקם אמנים מבוססים בשדה האמנות הישראלי, וביניהם: מיכל הימן, מירב שין בן-אלון, רענן חרל"פ, ורד ניסים, יעל מאירי, גליה גור זאב, ג׳פרא אבו זולוף, בועז סידס (UNTAY), המעצב להב הלוי ועוד. כלל העבודות יתומחרו עד 1600 שקלים וההכנסות ממכירתן ישמשו כתרומה.

לצד התערוכה יימכרו באירוע חולצות ותיקים ממותגים של לונה, חולצות של קום איל פו שנוצרו בשיתוף פעולה מיוחד עם המעצבת אפרת חכים, עוגות ולחמים מבית לחמנינה, וכן יין של מאנו וינו – כאשר כל ההכנסות תרומה ללונה. לצד אלו ניתן יהיה לרכוש באירוע מוצרי מחזור רב פעמיים של המותג I Love My Honeypot.

תנועת לונה שואפת למגר את מחזור העוני ואת הסטיגמה סביב הווסת והמחזור החודשי, באמצעות יצירת רשת תרומות של מוצרי מחזור, קידום מדיניות להוזלת מחירים, קמפיינים להעלאת מודעות והנכחה ברשתות החברתיות ובמרחבים הציבוריים. עם החרפת המשבר הכלכלי בשנת 2020 החלה לונה לאסוף תרומות חד פעמיות מחברות למוצרי היגיינה נשית, אשר כבר חולקו ל-5,000 נשים ברחבי הארץ: דרות רחוב, נשים בזנות, אמהות חד הוריות, מבקשות מקלט, בדואיות בנגב, אסירות משוחררות ועוד – והפניות רק ממשיכות להגיע. לונה הוקמה על ידי רותי קליין, מיוזמות ״מצעד הנשים״ ושביתת הנשים ״אני אישה אני שובתת״ למען העלאת מודעות לאלימות כלפי נשים, אשר מובילה מיזמים חברתיים נוספים, ועל ידי עמר חרל"פ, מעצבת וארט דירקטורית, המתמחה במיתוג ויצירת שפה חזותית עבור פרויקטים פוליטיים וחברתיים.

שבוע ט"ו באב בפסטיבל בין הכרמים 2021

חוזרים למסורת המיוחדת של הגליל: אחרי שנה של הפסקה כפויה, פסטיבל בין הכרמים יתקיים השנה ברחבי אזור מרום הגליל בשבוע של ט"ו באב, היום המיוחד בו יצאו בעבר בנות ישראל לחולל בין הכרמים. צביה פרץ, מנהלת הפסטיבל ומנהלת מחלקת תרבות ואירועים במועצה האזורית מרום הגליל משלימה בימים אלו את ההכנות לקראת פסטיבל 'בין הכרמים' 2021 שייחגג בפעם ה-15, והשנה עם מופעים נוספים אליהם החלה השבוע מכירת הכרטיסים: בשנה זו יתקיים הפסטיבל הגלילי בין התאריכים 23-29.7 בשבוע מיוחד עם שלל אירועים: מופעי מוסיקה משקיעה ועד זריחה תחת כיפת השמיים ביניהם ארבעה מופעי ענק: מופע זריחה של עמיר בניון (23.7) באמפי ביישוב ליבנים מול נוף הכנרת והרי הגולן ושלושה מופעי ענק נוספים ביער עין הוזים, אחד ממתחמי המופעים היפים והמיוחדים בארץ: הפרויקט של עידן רייכל בהפקה אורחת מיוחדת ומרגשת לרגל 15 שנות פסטיבל בין הכרמים (26.7), חנן בן ארי (27.7) ובניה ברבי מארח את אליעד (29.7). מספר המקומות מוגבל. מכירת הכרטיסים למופעים נפתחה השבוע באתר האינטרנט 2beav.co.il

עוד במסגרת הפסטיבל יתקיימו אירועים רבים נוספים ביניהם ירידים גליליים ביישובים שונים במרום הגליל ביניהם אמירים, כרם בן זמרה וספסופה, אירועים מיוחדים בשיתוף קק"ל ביניהם חנוכת סינגל אופניים מיוחד בין הרי ועמקי האזור וסיור חווייתי לילדים במצודת ביריה, אירועי מוסיקה וסיורים ביקבים ובכרמים, אירועי ילדים, מופעי מוסיקה, פעילויות לכל המשפחה והרבה יין טוב ורומנטיקה. "פסטיבל בין הכרמים הפך למותג המושך אלפים מכל רחבי הארץ וגם השנה נמשיך את המסורת המיוחדת של החגיגה הגלילית. אם בשנה שעברה זה לא היה אותו ט"ו באב בלי פסטיבל בין הכרמים – השנה החגיגה תפצה בענק על הפסטיבל שהיה כל כך חסר בנוף שלנו", אומרת צביה פרץ, "ביחד עם ראש המועצה האזורית עמית סופר, כחלק מחגיגת שנת ה-70 למרום הגליל הוספנו מופעים בעין הוזים שהוא אחד המתחמים היפים בארץ, הוספנו עוד אירועים מיוחדים ביישובי המועצה וצפויה לכולנו חגיגה מיוחדת בפסטיבל שכמו יין איכותי – ממש משתבח משנה לשנה..".

לפרטים נוספים על שלל האירועים הנוספים במסגרת פסטיבל בין הכרמים, אפשרויות הלינה הרבות ולתכניה המלאה האתר…ובפייסבוק – פסטיבל בין הכרמים

קולנוע, רדיו וטלוויזיה

האב The Father של פלוריאן זלר

אן מבקרת את אביה אנתוני בדירתו לאחר שהוא נהיה לוחמני עם המטפל האחרון שלו. יש לו דמנציה וכל הזמן שוכח אירועי חיים חשובים והיכן הדברים נמצאים סביב הדירה שלו, כולל השעון שלו. הוא אומר לאן שהוא מאמין שהמטפל שלו גנב את שעונו ושהוא לעולם לא יזוז מהדירה שלו. היא אומרת לאנתוני שהיא עוברת לפריס כדי להיות עם גבר, מה שמבלבל את אנתוני מכיוון שהוא לא זוכר גברים בחייה מאז תום נישואיה לג'יימס. אן אומרת שאם הוא ימשיך לסרב לקבל מטפלת, היא תצטרך להעביר אותו לבית אבות.

למחרת, אנתוני רואה אדם לא ידוע, פול, ומבולבל מכך שגר בדירתו. פול קובע כי אנתוני גר איתו ועם אן. אן חוזרת לארוחת ערב ומופיעה כאישה אחרת, ומבלבלת שוב את אנתוני. אן קובעת ראיון עם מטפלת חדשה, לורה. אנתוני אומר ללורה שהוא היה רקדן מקצועי ואינו זקוק לשום סיוע. מאוחר יותר אומר אנתוני שלורה מזכירה לו את בתו השנייה לוסי, שאיתה הוא לא שוחח במשך חודשים מסיבות שהוא לא מודע להן.

אנתוני נלקח לרופא ושואלים אותו על זיכרונו. לטענתו אין לו בעיות זיכרון. מאוחר יותר, הוא מספר ללורה עד כמה הוא גאה בלוסי, ציירת. היא אומרת לו שהיא מצטערת על התאונה של לוסי, שאנתוני לא מודע לה. במהלך הסרט מתגלה כי אנתוני באמת גר בדירה של אן ופול כבר שנים, אך מאמין שהוא עדיין גר בדירתו שלו. לאחר שאנה חוזרת הביתה, היא ופול מתווכחים על חופשה שבוטלה באיטליה בגלל התנהגותה הקודמת של אנתוני כלפי המטפלת, ועל קורבנותיה של אן למען אביה. פול שואל את אנתוני כמה זמן הוא מתכנן להישאר בדירתם ולעצבן את כולם, ומטיח בו.

אנתוני מתעורר ויוצא מהדירה, מוצא את עצמו במסדרון בית חולים. הוא זוכר את לוסי שוכבת במיטת בית חולים עם דם על פניה. לאחר מכן הוא מתעורר בחדר שינה אחר לגמרי, בבית אבות. האחות שלו, קתרין, מודיעה לו שאן עברה לפריס עם פול וביקרה בסופי שבוע. אחות אחרת, ביל, מבקרת גם היא. לאנתוני התמוטטות רגשית בגלל חוסר יכולתו להבין את העולם עוד יותר, והיעלמותה של אן. הוא אומר שהוא רוצה את אמו ושהוא "מאבד את העלים שלו, הענפים, הרוח והגשם". קתרין מנחמת אותו ואומרת לו שתוציא אותו לפארק מאוחר יותר. הסרט מסתיים כשהמצלמה פנויה אל נוף עצים מחוץ לחלונו.

זו הופעת הבכורה של זלר כבמאי. הפקה משותפת צרפתית-בריטית, בסרט מככבים אנתוני הופקינס, אוליביה קולמן, מארק גטיס, אימוגן פוטס, רופוס סוול ואוליביה וויליאמס, ועוקב אחר וולשי מזדקן שחייב להתמודד עם הדמנציה המתקדמת שלו. זהו העיבוד השני של המחזה לאחר הסרט פלוריד משנת 2015.

האב היה בכורה עולמית בפסטיבל סאנדנס בינואר 2020, ושוחרר להקרנה בצרפת במאי ובבריטניה ביוני 2021. הפצה סרטי יונייטד קינג. בבתי הקולנוע 1 יולי.

סוף האהבה A Courer Batant של קרן בן רפאל

ז'ולי ויובל גרים בפריז, מאוהבים והורים טריים. כאשר יובל צריך לחזור לישראל לחדש את הויזה שלו, הזוג מארגן את מערכת היחסים שלהם דרך שיחות סקייפ, אשר לאט לאט מתדרדרים בעקבות המצב.

הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה, והופק בסיוע הפסטיבל. הוא יצא לאקרנים בצרפת בימי הקורונה וזכה להצלחה ולביקורות משבחות, קרן בן רפאל ליוותה את ההקרנות במפגשים עם הקהל בערים רבות בצרפת. הסרט הוצג בפסטיבלים רבים וזכה בפרסים. בפסטיבל ורשה לקולנוע יהודי הוא נבחר לסרט הטוב ביותר וכן התסריט השחקנים והצילום הטובים ביותר. הסרט צולם על ידי דמיאן דופרן, בן זוגה של קרן בן רפאל.

הרעיון לעלילת הסרט עלה אצל קרן רפאל בעקבות חוויה שעברה, לאחר חתונתם ולאחר לידת בתם הבכורה מצאו את עצמם קרן ודמיאן קרועים בין ישראל לצרפת, אלא שבניגוד לעלילת הסרט, קרן היתה בצרפת עם הילדה, בגלל בעיית ויזה, ודמיאן היה בישראל כדי לצלם סרט, והם תיקשרו בסקייפ. מאז המשפחה גדלה ויש להם כבר שלושה ילדים, ודמיאן הפך לאזרח ישראלי.

השחקן אריה וורטהאלטר- הוא שחקן צרפתי/בלגי יהודי, שהופעתו בסרט "נערה" זיכתה אותו בשלל פרסים. הוא דובר עברית ומשחק את דמותו של יובל בקטעים המתרחשים בארץ בעברית מושלמת. בתפקיד הסבא הישראלי שלו מופיע הסבא הפרטי שלו החי בישראל.

ג'ודית שמלה היא בת לאב יהודי מוזיקאי ממוצא אלג'יראי, וכבר צילמה בישראל סרט לצידן  של יעל אבקסיס וג'רלדין נקש.

הבמאית קרן בן רפאל למדה ספרות צרפתית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. אחרי כן למדה קולנוע בבית הספר הנחשב femis. סרט הגמר שלה "כמעט נורמלי" שודר בטלוויזיה בצרפת. סרטה הראשון באורך מלא "אין בתולות בקריות" יצא בשנת 2018, כיכבו בו ג'וי ריגר ויבגניה דודינה.

תסריט: קרן בן רפאל, אליז בנרובי. שחקנים: ג'ודית שמלה, אריה וורטהאלטר, נעמי לבובסקי, ג'וי ריגר, אודיה, קורן, נתן דטנר. 90 דקות. צרפתית ועברית. כתוביות לעברית. הפצה בישראל: עדן סינמה, בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

כאן11 עם הבלתי חשובים

הסיפורים הבלתי חשובים שעשו כותרות לרגע, הם שעומדים במרכז הסדרה, שמציבה זרקור על אירועים קטנים שהשפעתם גדולה משידענו. הסדרה תשודר החל מיום רביעי, 29 ביוני, בשעה 22:00 ב-כאן 11. קריינות: דרור קרן יוצרים: אלירן פלד ועידו הרטמן חברת הפקה: סומיוקו

ההיסטוריה הישראלית מלאה בסיפורים על אירועים גדולים: מלחמת ששת הימים, יום כיפור, המהפך של 77, הסכמי אוסלו ועוד. אבל מה לגבי הסיפורים הקטנים, אלה שנותרו כידיעה שולית באחד העיתונים, או כאייטם קצר במדור הרכילות?

הסדרה "הבלתי חשובים" שתשודר החל מיום רביעי, 29 ביוני, בשעה 22:00 ב-כאן 11, עוסקת בסיפורים הנשכחים המספרים בדיעבד סיפור גדול בהרבה על מי שהיינו אז ומי שאנחנו היום, ובאנשים שנכחו באותם רגעים שנתפסו אז כמשניים.

בין היתר יעסקו הפרקים בביקורו של דוד בן גוריון במוזיאון השעווה בשנת 1973, שהיה בדיעבד הפעם האחרונה שבה נכח באירוע ציבורי; במאבק בין שר הביטחון המיתולוגי, משה דיין, ליצרן הבשמים, משה דיין, שהתעקש להוציא בושם בשם זה ונתקל בהתנגדות נחרצת מצדו של דיין הגנרל; ב"מאורעות היכל" שהחלו לאחר ההחלטה לפתוח את קולנוע היכל העירוני גם בשבת, מאורע שהחל בדיעבד את דרכה של זהבה גלאון בפוליטיקה הישראלית; בביקורה ההיסטורי של מרלן דיטריך בישראל, בעידן שבו רבים קראו לחרם על גרמניה; בפתיחתו של הסניף הראשון של מקדונלד'ס, וגם בסיפורו של כוכב בני יהודה, אהוד בן טובים, שהחליט לעזוב את קבוצתו לטובת בית"ר ירושלים, והתגובה הסוערת של שכונת התקווה בעידן שבו לסמלים בכדורגל הייתה משמעות.

את פרקי הסדרה ילוו קריינות של השחקן דרור קרן, מרואיינים מהתקופה, חומרי ארכיון נדירים וקטעי אנימציה משעשעים.

יוצרים – אלירן פלד ועידו הרטמן, בימוי והפקה בפועל – אלירן פלד, עורך ראשי – צביקה בינדר, עורכת משנה – אור לוי, חברת הפקה – סומיוקו, אנימציה וניהול אומנותי – עידו הרטמן, מוזיקה מקורית – דניאל מרקוביץ, עריכה-  זיו קרשן, מיה שטרק, מני ורסס.

HOT עם בטי Betty

קומדיה בכיכובן של נינה מורן, דידי לאבלייס, ראשל וינברג ואג'אני ראסל. את הסדרה יצרה הבמאית קריסטל מוסל, שיצרה את הסרט עטור השבחים עליו מבוססת הסדרה – Skate Kitchen. בתוך קהילת הסקייטרים, המונח "בטי" מתייחס לבחורה מושכת שמבלה עם חבורה של בחורים.

הסדרה עוקבת אחר קבוצה של "בטיות" – נערות חכמות ומוכשרות המנסות לנווט בין חברויות, התאהבויות ומציאת זהותן בתוך העולם הגברי של סקייטרים בניו יורק. בעונה השנייה, חמש הגיבורות מתמודדות עם אתגרי הנשיות ועם הקשיים של עולם המבוגרים. במקביל אליהן, חבורת הבנים מתחילים להתבגר והופכים לבני ברית. העונה מתרחשת לקראת סוף שנת 2020, בתוך תקופת הקורונה ותופסת חלק מההתמודדות של תושבי העיר ניו יורק עם מגפת הקורונה בתקופה זו.

ימי ראשון בלילה ב-HOT HBO, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

סינמטק תל אביב עם אירועים מיוחדים לחודש יוני

מחווה לג'ון ווטרס: פיקאסו אמר פעם שהאויב הגדול של האמנות הוא הטעם הטוב. ולכן אנחנו מביאים לכם את הטעם הרע. לראשונה בסינמטק תל אביב יוקרנו חמישה מהסרטים הבולטים של מלך סרטי הפולחן והטראש ג'ון ווטרס, כולם עם תרגום לעברית, שניים מהם לראשונה על המסך הגדול בארץ, ארבעה מתוכם בכיכובה של דיוויין.

ספריי לשיער. 16/6|סרטו המיינסטרימי ביותר של ג'ון ווטרס, דיויין כדרכו מגלם אישה גדולה וחיננית, הפעם אמא של נערה בת טיפש עשרה, שמנמנה כאמה. סיפור נעורים נוסטלגי המתרחש בבולטימור של 1962. קבוצה של בני טיפש עשרה רוצים לרקוד בטלוויזיה וגם לזכות בפרסים של תוכנית פופולארית.

פינק פלמינגוס. 17/6| אחד מסרטי הפולחן הגדולים והנועזים בתולדות הקולנוע. שובר את כל הטאבוים האפשריים וחוצה את כל גבולות הטעם הרע ותקינות פוליטית. העלילה מתארת את המאבק על התואר "האנשים המטונפים ביותר" בין מלכת הסליז דיויין, בנה ההיפי המטורף קראקרס ואמה אשת הביצים אידי, לבין קוני וריימונד מארבל שמתמחים במכירת הרואין לילדי בה"ס וחוטפים ומכניסים להריון נערות תמימות. את התינוקות שנולדים הם מוכרים לזוגות לסביות.

צרות נשים. 19/6|סרט פולחן. מסרטיו הגדולים של ג'ון ווטרס האגדי. תלמידת תיכון בעייתית, בורחת מהבית, נכנסת להריון מטרמפיסט, מנסה את מזלה כמלצרית וכחשפנית ופוצחת בקרירה כעבריינית עם שתי חברותיה מהתיכון. יום אחד עולמה משתנה לחלוטין כאשר היא פוגשת באהבת חייה, ספר בשם גאטור, איתו היא מתחתנת למרות שדודתו מתנגדת לכך בגלל שהיא רוצה שהוא יהיה הומו.

חיים נואשים. 28/6|וריאציה קינקית ומפלצתית של ווטרס על "הקוסם מארץ עוץ". אישה עשירה רוצחת את בעלה בעזרתה של המשרתת השמנה שלה ואז נמלטת איתה לעיר ושמה מורטויל, עיר מקלט לפושעים. בהתחלה הכל טוב והן מתחברות למתאבקת לסבית ובת זוגתה הרוצחת, אך אז הן נחשפות למלכה קרלוטה, השולטת במורטויל.

הדוויג והשארית העצבנית + מופע קאלט חי (18/6):

אופרת הדראג-פאנק-רוק שהפכה לסרט קאלט, מגיעה לסינמטק ת"א בהקרנה פעילה מיוחדת, המשלבת סרט, שחקנים חיים והשתתפות הקהל.
ג'ון קמרון מיטשל כתב וביים את עצמו במחזמר עצמאי שסחף את אוף-ברודוויי וזכה לעיבוד הקולנועי הזה. מעשה בפליט מזרח גרמני שעשה ניתוח שינוי מין בעקבות אהבתו לקצין אמריקאי. אלא שהניתוח נכשל והשאיר אותו עם "שארית עצבנית". הזוג מגיע לאמריקה, הבעל נוטש את אהובתו, והאישה הפגועה והנטושה מקימה להקת רוק ומשוטטת בדרכים.

פסטיבל הסטודנטים( 20/6-26/6):

כולם במשפחה שלנו. 20/6|דרמה משפחתית המשלבת הומור, אלימות, אהבה והייקו. היום של מריוס לא מתחיל טוב. אבל מה שבאמת מלחיץ אותו זה שהוא בדרכו לדירה של גרושתו כדי לאסוף את בתו סופיה לחופשה קצרה על החוף. בדירה הצפופה גרים גרושתו, אמא שלה, החבר החדש שלה וסופיה הקטנה, ומריוס תמיד מרגיש שם לא שייך. כאשר הוא דופק בדלת כולם מנסים לשכנע אותו שסופיה חולה והביקור מבוטל, הוא לא מאמין לאף מילה. כשלא נותנים לו לקחת את בתו לים, מריוס מכריז מלחמה. זוכה בפרס הסרט הטוב בפסטיבל סרייבו 2012.

פרחים שבורים. 21/6|קומדיה מופלאה, עוצמתית ומסוגננת, כמיטב המסורת של ג'ים ג'רמוש ("נרדפי החוק", "קפה וסיגריות", "גוסט דוג"). ביום בו דון, דון ז'ואן נצחי, שאינו מצליח להתמיד במערכות יחסים, נזרק על-ידי חברתו האחרונה, הוא מוצא מכתב ורוד, המודיע לו בעילום שם כי לפני 19 שנים נולד לו בן… דון מחליט לצאת למסע חיפושים בעקבות הבן הלא-נודע והאם המסתורית… במסעו בין כל האהבות הישנות במטרה לפתור את תעלומת חייו, מגלה דון עוד ועוד על עצמו. ביל מאריי בתפקיד ענק ומלא רגש, בקומדיה שלא תשאיר אתכם אדישים. הסרט הזוכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן 2005.

35 שוטים של רום. 21/6 | ג'וזפין היא סטודנטית לאנתרופולוגיה שעדיין חיה עם אביה ליונל, נהג רכבת עירונית. בבניין שלהם גרים גם נהגת מונית וחברתו לשעבר של האב האלמן, וגבר צעיר שנמצא רוב הזמן בנסיעות ומאוהב בג'וזפין, אך לבו של הסרט נוגע בקשר החזק ובאהבה שבין אב לבת. התרחשויות יום־יומיות חושפות בהדרגתיות ובניואנסים עדינים את מערכות היחסים הקושרות בין הארבעה, ומעלות את ההרגשה שהגיע זמן לשחרר.

סרטים נוספים שיוקנו באולמות החודש:

ההר. 27/6|בבית הקברות היהודי שמשתרע על הר הזיתים שבירושלים מתגוררת משפחה. במשך היום הבעל והילדים הולכים לבית הספר והעבודה ואם המשפחה: אישה בתחילת שנות השלושים לחייה, נותרת לבדה על ההר. עד שלילה אחד, מתוך התסכול על שיגרת חייה היא יוצאת לסיור בהר ונחשפת להפתעתה לסצנה לילית שמתרחשת במעלה בית הקברות. האירועים להם היא עדה מערבלים את חייה. עליה לפעול.לאחר הסרט תתקיים שיחה עם במאית הסרט יעל קיים בהנחייתה של העיתונאית נועה לימונה.

סינמטק VOD :

ז'אן- לוק גודאר: בדצמבר 2020 חגג ז'אן-לוק גודאר 90 חורפים. לאחר מחווה שערכנו לו השנה באולמות הקולנוע, כעת 6 מסרטיו הגדולים זמינים לצפייה גם ב-VOD עם תרגום לעברית! רשימת הסרטים: עד כלות הנשימה (1959), לחיות את חיה (1962), חבורה נפרדת (1964), אישה נשואה (1964), אלפאוויל ( 1965), פיירו המשוגע (1965).

HOT עם רופא להשכיר – עונות 1-8 Royal Pains                                                   

הדרמה המצליחה של רשת USA, ישודרו בשידור יומי ב-HOT3 ויעלו במלואן ל-HOT VOD ול-NEXT TV. הסדרה נוצרה על-ידי אנדרו לנצ'אוסקי וג'ון פ. רוג'רס, והיא מופקת על-ידי התסריטאית והמפיקה הוותיקה קונסטנס מ. בורג' ("מכושפות", "השופטת איימי", "אלי מקביל"). הסדרה עוקבת אחר האנק לוסון (מארק פויארסטין, "מה נשים רוצות", "הבית הלבן"), רופא צעיר שמואשם על לא עוול בכפו במותו של מטופל חשוב. לאחר המקרה הוא נאלץ לעבור להמפטונס ולהפוך לרופא של העשירים, המפורסמים והידועים לשמצה. כשמנהל בית החולים המקומי מבקש מהאנק לטפל גם בעניי העיר, האנק מצליח למצוא איזון בין להרוויח טוב ללעשות טוב.

החל מה-20.6, ראשון-חמישי ב-21:30 ב- HOT3וכל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV

עונות 1-4 יעלו החל מה-20.6, עונות 5-8 יעלו החל מה-18.7.

On Airכאן ותיאטרון תמונע עם פסטיבל תסכיתים חגיגי

כאן תאגיד השידור הישראלי ותיאטרון תמונע יקיימו החל מיום רביעי, 16 ביוני, ועד יום שישי 18 ביוני, את פסטיבל On Air, שבמסגרתו יעלו על הבמה לראשונה מיטב הסכתי התאגיד ולצידם תסכיתים מומחזים.

בין ההסכתים שיעלו: "חיות כיס" בפרק 200 חגיגי במיוחד בהשתתפות המגישים שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם ודנה פרנק, "שיר אחד" עם הסיפורים שנותרו על רצפת חדר העריכה ועם אורחת: הזמרת והמוסיקאית מאיה בלזיצמן, פרק של "מינהר הזמן" שיעסוק בהקמתו של הרדיו העברי בשנות השלושים של המאה הקודמת, פרק של "היסטוריה לילדים" עם יובל מלחי, שיחה על הבמה בין גואל פינטו, מגיש "גם כן תרבות" ב-כאן תרבות לאריה גולן, מגיש "הבוקר הזה" ברשת ב', ושיחה בין יואב רבינוביץ', מגיש ההסכת "יואב על החדשות" לאראל סגל. לצד כל אלה יתקיים גם מופע בימתי חגיגי של היוצר-שדרן, דורי בן זאב, מגיש "בן זאב לסוף שבוע" ב-כאן 88.

לצד ההסכתים יעלו על הבמה תסכיתים מומחזים שהפיק  תיאטרון תמונע במיוחד לפסטיבל, ובהם דנון – סדרת תסכיתים העוסקת במדע בדיוני, ושחקים – תסכית מתח בחלל.

HOT עם למה נשים רוצחות Why Women Kill

אנתולוגיית דרמה קומית של CBS מהיוצר המועמד לפרס ה"אמי" של "עקרות בית נואשות", מארק צ'רי. את הסדרה מפיקים צ'רי והמפיק האגדי זוכה האוסקר, ה"אמי" וה"גראמי", והאיש שעומד מאחורי אינספור להיטים כגון: "נפלאות התבונה", "24", "פרוסט/ניקסון", "משפחה בהפרעה", "8 מייל" ועוד, בריאן גרייזר. בעונתה השנייה של הסדרה מככבים המועמדת ל"אמי" ול"גלובוס הזהב" אליסון טולמן ("פארגו"), לאנה פארילה ("עד עצם היום הזה") וניק פרוסט ("אישור מחלה", "מת על המתים").

הסדרה מציגה בכל עונה את סיפוריהן של נשים מתקופות שונות וממעמדות שונים. כל אחת מהן מתמודדת עם בעיות שונות, ועם הגברים בחייה, וכל סיפור מסתיים באופן בלתי נמנע ברצח. העונה השנייה מתרחשת בשנת 1949 ומספרת את סיפורן של אלמה (טולמן) – עקרת בית ביישנית ומגושמת, שהצליחה לשמור על אופטימיות אל מול אכזריותו של העולם עד שגילתה על תחביבו של בעלה; ריטה (פארילה) – אישה שנשואה לאיש עשיר, אכזר וזקן, ובזמן שהיא ממתינה למותו מתחילה לנהל רומן עם גבר צעיר; ושל די (בי.קיי קאנון, "הפוליטיקאי"), בתה חסרת הביטחון של אלמה שמתחילה רומן סודי ואסור. העונה חוקרת את משמעות היופי, את האמת הנסתרת מתחת למסכות שאנשים עוטים על עצמם, את ההשלכות של דחייה חברתית ואת המרחק אליו ילכו נשים כדי להרגיש שהן שייכות.

ימי ראשון ב-21:25, ב-HOT3, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

HOT עם אנחנו Us

 
- פרסומת -

 

דרמה קומית בריטית חדשה של רשת ה-BBC. הסדרה מבוססת על הספר באותו השם מאת הסופר והתסריטאי המועמד לפרס ה"אמי" דיוויד ניקולס ("פטריק מלרוז"). ניקולס יצר וכתב את הסדרה, וביים אותה ג'ופרי סאקס ("רעש לבן"). בסדרה מככבים זוכה פרס הבאפט"א טום הולנדר ("רפסודיה בוהמית", "קופסת הציפורים"), סאסקיה ריבס ("בלגרביה"), טום טיילור ("דוקטור פוסטר") ואיאן דה ססטקר ("סוכני S.H.I.E.L.D").

הסדרה מספרת את סיפורם של דאגלס וקוני פיטרסון, זוג נשוי ב-25 השנים האחרונות, ושל בנם הצעיר אלבי. המשפחה מתכוננת לצאת לחופשה של פעם בחיים מסביב לאירופה לפני עזיבתו של אלבי ללימודים. קוני מודיעה לדאגלס שעכשיו שאלבי עוזב את הבית – היא רוצה לעזוב גם. דאגלס צריך לזכות מחדש באהבתה של קוני במהלך הטיול האחרון שלהם כמשפחה.

החל מיום חמישי ה-24.6 בשעה 22:00 ב-HOT HBO וכל הפרקים החל מה-20.6 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

HOT עם רופא ללא גבולות Transplant

דרמת בית חולים של רשת CTV הקנדית שנוצרה על-ידי ג'וזף קיי. העונה הראשונה של הסדרה זכתה להצלחה וקיבלה 6 מועמדויות בטקס פרסי הטלוויזיה היוקרתי ביותר בקנדה (Canada Screen Awards). בעקבות הצלחת העונה הראשונה הסדרה חודשה לעונה נוספת. הסדרה עוקבת אחרי באשיר "באש" חאמד (האמזה האק), רופא סורי מוכשר וכריזמטי שברח מהמלחמה הקשה שבמדינת הולדתו כדי להתחיל חיים חדשים בקנדה. לאחר שהציל את חייהם של מספר אנשים שנפצעו במסעדה בה הוא עובד, מקבל באש הזדמנות לשוב ולעסוק במקצועו כרופא חירום. הוא מצטרף לקבוצת רופאים במרכז טראומה עמוס ונאלץ להתגבר על המכשולים הרבים שבדרכו בעוד הוא מנסה להסתגל לחיים בארץ זרה.

החל מה-28.6, ימי שני ב-20:45 ב-HOT3, ב-HOT VOD וב-NEXT TV

תיאטרון במה ומוסיקה

תיאטרון הנגב עם זוגיות על ארבע

זוגיות על ארבע (צילום אייל בריברם)

הצגה קומית חדשה של תיאטרון הנגב. שני זוגות נשואים נפגשים לערב חברתי. יוני ונדב מכירים מהטירונות ויש להם אחוות גברים שורשית. הם אומרים אחד לשני הכל, אולי קצת יותר מדי. גלית וטליה משתפות אחת את השנייה בסודות הכמוסים של חדר הבגידות. דעיכת הסקס אצל שני זוגות נשואים עומדת במרכז ההצגה ובעקבות זה, משבר זוגי מרחף מעל. דווקא בעידן בו הסקס לכאורה חופשי יותר, מה מתרחש מאחורי הקלעים בחיי הנישואין, בזוגיות ובבית. מה קורה לתשוקה של שני המגדרים? איך זה ישפיע על עתידם?

'זוגיות על ארבע' מציגה את המציאות של 'הצד שלו והצד שלה' בצורה מחויכת, כנה ולעיתים כואבת. היא נוגעת בכל העצבים החשופים בכל הנוגע לזוגיות, נישואים פתוחים, פנטזיות, הורות ואינטימיות.

הפקה: תיאטרון הנגב. מאת ובבימוי: איסי ממנוב נוריאל (מנהל תיאטרון הנגב). שחקנים.יות: קובי אדרת, יהלי חנדרוס דגמי, יעל פרימר סביר, רוני ששון. ניהול טכני ניסן קלדרון

הצגות טרום בכורה: שני 5.7 צוותא תל-אביב 20:30  לכרטיסים או בטל': 03-6950156
יום שלישי 13.7  פרינג' ב"ש 20:30  לכרטיסים או בטל': 08-6466657. תיאטרון הנגב…

רקדני בת-שבע יוצרים אונליין

סדנאות "רקדני בת-שבע יוצרים" הן פלטפורמה ליצירה עצמאית ומקורית, במסגרתה מעמידה הלהקה עבור הרקדנים משאבי הפקה ושיווק לערבים מלאים המוקדשים ליצירותיהם. לא מעט יוצרים בזירת המחול הנוכחית התנסו לראשונה ביצירה בסדנאות הרקדנים של הלהקה. זו השנה השניה שבשל מגבלות הקורונה נדרשו רקדני הלהקות לעבודות במרחב הדיגיטלי, חלקם תוך שיתוף פעולה עם יוצרים מתחום הצילום והקולנוע. העבודות שונות ומגוונות כמגוון היוצרים העומדים מאחוריהן, ונעות על טווח האפשרויות הרחב שיצר המפגש בין מחול לקולנוע.

המדיום שכל יוצר פעל בתוכו – שידורי לייב, צילום במצלמה ביתית או שיתופי פעולה יצירתיים עם אמנים מתחום הוידאו, משקף את ההקשר שבתוכו יצרו הרקדנים, כזה שבמובנים רבים מגביל ומצמצם את מקומו של מעשה האמנות בשגרת יומנו החדשה. יחד עם זאת, כל אלה הפכו מכורח הנסיבות לחלק אינטגרלי מהתוכן ומתהליך היצירה.

זוהי הקרנה חד-פעמית של יצירות הביכורים של הרקדנים בבית רומנו, והיא מתקיימת בשיתוף מועדון התדר.

במסגרת האירוע, יוקרנו יצירותיהם של 21 רקדנים מלהקת בת-שבע ומהאנסמבל הצעיר בלופ: בן גרין, שון האו, צ'יאקי הוריטה, יעל בן עזר, מתן כהן, יוני סימון, אוהד מזור, ארי נקמורה, דור נחום, גיא דוידסון, אדריאן ליפסון, אופיר ינאי, תום נסים, פדריקו לונגו, מאיה בוצר שמחון, סזאר ברודרמן, אמיל ברוקמן, דנאי פורת, עלמה קרבט שמש, אביגיל שפריר, נייתן צ'יפס.

אוהד מזור, רקדן הלהקה: "היצירה למרחב האינטרנטי הרגישה לעתים כמו ברירת מחדל וכמו התפרצות לדלת פתוחה ומלאה עד גדותיה בתוכן ובבידור זמינים. יחד עם זאת אני מאמין שהצורך של כולנו באמנות שמפרקת את המציאות ומרכיבה אותה מחדש עדיין ישנו ואולי דווקא חזק מתמיד".

לצד ההקרנה יחשוף אסקף, צלם הבית של בת-שבע, את Hibrydancers – יצירה המורכבת מפרוטרטים היברידיים שיצר לרקדני בת-שבע בשילוב צמחים, פרחים, אור, גוף ותנועה, בתהליך ייחודי המורכב מחשיפות מרובות בסט צילום, ללא עבודת פוטושופ. הטבע, הרגע והרקדנים מתחברים ויוצרים צורות ודמויות חדשות. התוצאה חד-פעמית ומפתיעה.

בהפקת רקדני הלהקות: גיא דוידסון, עידו טולדנו, אוהד מזור וארי נקמורה.

הקרנות הבכורה של היצירות התקיימו בפברואר 2021, במסגרת אתר ייעודי שפעל במשך חודש. האירוע ללא תשלום. העבודות יוקרנו ברצף, בכמה סבבים. הכניסה חופשית, בהתאם למקום באולם. חלל ההקרנה בקומת המרפסת, מול הכניסה למסעדת רומנו. הסדנאות מתקיימות בתמיכת קרן מיכאל סלע לטיפוח כישרון צעיר, שהוקמה ב-2003.

בבית רומנו בשיתוף מועדון התדר, 26.6 | שבת | 01:00-16:00

קליפ המוזיקה You Gotta Be

13 אמנים בינלאומיים מובילים מ-9 מדינות חברו יחדיו בפסטיבל "צבעים אמיתיים"

צוות אמנים ממספר מדינות כולל ישראל, פינלנד, יפן, ברזיל וארה"ב, מציג גרסה עדכנית של להיט הרית'ם אנד בלוז הקלאסי You Gotta Be, מאת דזריי בקליפ האחרון של True Colors.

רשימת האמנים כוללת את מנדי הארווי, שהביצוע שלה ב-America’s Got Talent גרמה לסיימון קאוול ללחוץ על פעמון הזהב; ראול מידון, שהיה מועמד פעמיים לגראמי; דינה סמטה וענהאל כליפה שמייצגות את להקת שלווה הישראלית, שהביצוע שלה בתחרות האירוויזיון 2019 נצפה בידי מאות מיליונים; קנטה קנאברה, רקדן שהופיע במשחקים הפראולימפיים בריו ב-2016; וסייננארק, האמן החירש הראשון שחתם בחברת תקליטים גדולה.

התהליך הטכני של הפקת הקליפ הזה כלל אינספור שיחות וואטסאפ, מסנג'ר וזום, עבודה על פני אזורי זמן שונים ושימוש במערכת התרגום של גוגל בזמן אמת. "עם זאת האתגר האמיתי היה לפתח מערכת יחסים עם כל אמן, כך שאמון וחופש יאפשרו להם להופיע ולהיות עצמם, כשהרוח והאנרגיה שלהם עוברים בצורה אמיתית ומוחשית", הסביר ד"ר סידני טאן, המנהל המוזיקלי והקריאטיבי.

מנדי הארווי מוסיפה: "למרות שלא נפגשנו באופן אישי … ניתן להרגיש שכל האנשים נכנסו עם כל הלב לתהליך. העובדה שהייתי חלק מהצוות הזה מהווה חיזוק נוסף בעיניי שמה שבתוכך הרבה יותר חזק מהחסמים העומדים בפנינו. זו תזכורת להגיע רחוק יותר ולחלום בגדול יותר. התקווה שלי היא שאנשים ימצאו עידוד לנסות!".

"אנשים בכל מקום עברו תקופה כה ממושכת של אי ודאות, בידוד ופחד. בחרנו בקלאסיקה הזו, Yoa Gotta Be, עבור כולם, בכל מקום בזמן הזה, כדי שנממש את הפוטנציאל הטמון בעצמנו; כדי לבחור להיות נועזים יותר, חזקים יותר, חכמים יותר, ולא משנה מה יילד יום. זו תזכורת שבסופו של דבר כולנו בני אדם שחיים יחד בעולם האחד שלנו", אמר איצ'ירו קבאסאווה, מנכ"ל קרן ניפון, הפרזנטור של פסטיבל הצבעים האמיתיים (True Colors Festival).

הוידאו המוזיקלי True Colors מגיע עם כתוביות סגורות (לחרשים), תיאור שמע (לעיוורים), ועם תמליל וידאו נלווה (עבור החרשים והעיוורים). אתר הפסטיבל…

להקת בת-שבע ופסטיבל מארט עם בכורה עולמית Summer Snow של אלה רוטשילד

Summer Snow מאת אלה רוטשילד (צילום רועי שלוני)

Summer Snow היא יצירה חדשה מאת הכוריאוגרפית והאמנית אלה רוטשילד שנוצרה עבור להקת המחול בת שבע. היצירה הוזמנה ע"י קרן מארט עבור פסטיבל מארט הבינלאומי לתרבות שיתקיים בסוזן דלל בין התאריכים 4-6 במאי 2012.

במחסן של רגשות וחפצים נבנית תמונת עולם אנושית גרוטסקית. היצירה מורכבת מסדרה של סצנות סוריאליסטיות, שדרכן נגלה סיפורה של דמות אחת הנשזרת בסיפורן של דמויות אחרות. העבודה מציפה שאלות על המשא הפיזי והנפשי שבונה את עולמנו ומצר את צעדנו; מה הם החפצים, הזיכרונות, השאיפות, האכזבות, שמפעילים אותנו, ושאנו נצמדים אליהם – כיחידים וכקבוצה? מה נשאר מכל אלו כשהחיים מתנפצים מיסודם?

ההתרחשויות הבימתיות מצטלבות אלו באלו, בונות ומפרקות מארג של מערכות יחסים, ונעות בין שגרת יומיום לפורענות כאוטית, בין הרמוניה למאבק. המרחב הסגור על הבמה בנוי ממדפים ויוצר עולם צפוף וקלסטרופובי כאי מנותק. החוץ מגיח פנימה בדרכים שונות, והמתח הרגשי הנפיץ מסלים במהירות לדימויים של אלימות אפלה, בדידות וריקנות שאינה ניתנת למילוי.

המדפים שהכילו פעם חפצים בעלי ערך פונקציונלי וסנטימנטלי, מהווים תזכורת ריקה, זיכרון עמום, למה שהיה ועתיד להיעלם. היצירה הבמתית Summer Snow  היא פרק ראשון מתוך פרויקט אמנותי שיכלול שלושה תוצרים אמנותיים: עבודת מחול לבמה, עבודה למרחב דיגיטלי באתר אינטרנט ייעודי וספר רישומים.

אלה רוטשילד, נולדה בשנת 1984, כוריאוגרפית, אמנית רב-תחומית ורקדנית. רוטשילד רקדה בלהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק ובלהקת המחול בת שבע, בהנהלתו האמנותית של אוהד נהרין. כיום רוטשילד רוקדת בלהקת Kidd Pivot בהנהלתה של הכוריאוגרפית קריסטל פיט. מאז 2006, רוטשילד יוצרת המשתפת פעולה עם אמנים שונים מדיסציפלינות שונות. עבודתה משלבת מחול, אמנות חזותית ומוסיקה.
בשנת 2016 קיבלה רוטשילד את פרס "רוזנבלום לאמנויות הבמה" של העיר תל-אביב ליוצרת המבטיחת של שנת 2016 ועוד באותה שנה קיבלה פרס ממשרד התרבות והספורט על 10 שנות יצירה. בשנת 2017 קיבלה פרס ממשרד התרבות והספורט עבור רקדנית המבצעת הטובה לשנת 2017.
בין יצירותיה: הקורד, 12 צ'קים דחויים, יהודה, ישו על בסיס סויה, הצפה, סל, רפונזל, לדעתי הפה מיותר. בשנת 2018 יצרה את Feed עבור להקה ברזילאית במסגרת פרויקט ישראל/ברזיל, את Timeline עבור להקת BTT באיטליה. ב2019 רוטשילד יצירה את Futuristic Space בהזמנת והפקת תיאטרון רד בריק ביוקוהמה, יפן.
בשנת 2019 רוטשילד הייתה אמנית ברזידנסי בברישניקוב ארט סנטר בניו יורק ונבחרה לתוכנית שהות אמן הראשונה מסוגה במרכז סוזן דלל בהם נוצרה היצירה פיגולים. השנה רוטשילד יצרה את הכוריאוגרפיה עבור יצירת התיאטרון 'ספיאנס' בבימויו של קיניצ'י טאני עבור תיאטרון KAAT ביוקוהמה, יפן. זו הפעם הראשונה שרוטשילד הוזמנה ליצור עבודה עבור להקת בת-שבע. העבודה היא קו פרודוקציה עם קרן מארט. משך המופע כ-60 דקות ללא הפסקה.

פסטיבל מארט הבינלאומי לתרבות יציג תוכנית דינמית ומגוונת של תיאטרון, מוזיקה ומחול. הפסטיבל יתקיים בתל אביב בין ה 20 ל 30 ביוני 2021 במוסדות התרבות המובילים בעיר. מידע ועוד באתר…

EVOLVE כשהמדע פוגש ריקוד

evolve (צילום עמי יעקובוס)

מופע סיכום לתוכנית "שהות אמן" הראשונה מסוגה במכון ויצמן למדע. שחר בנימיני, כוריאוגרף בינלאומי ויוצא להקת בת שבע, הוזמן ליצור בשיתוף פעולה מחשבתי עם מדעני המכון עבודת מחול. במשך שנה עבדו שחר, הרקדנים ומדעני המכון על גיבוש היצירה והתוצאה היא מופע אינטימי. חוויית מחול ייחודית ועוצרת נשימה בליווי רביעיית מיתרים.

בכורה מאת שחר בנימיני 28 ביוני. 20:00. לרכישת כרטיסים בקישור…

גרשווין – מאופרה ועד ג'אז ועל רוח האדם עם המוזיקאית אביבה בראודה

"ג'ורג'  גרשווין מייצג את רוח האדם ואת היכולת שלו ליצור מוזיקה ולשאוף אל הנשגב בכל מצב", אומרת המוזיקאית אביבה בראודה, שחוקרת הקשרים מעניינים הנוצרים בין מוזיקה לבין נושאים אחרים הסובבים את חיינו – במסגרת הסדרה "הבנת הנשמע". גרשווין נולד בחלק העני של מנהטן בסוף המאה ה- 19,  למד לנגן מתוך קנאה בחבר ילדות שלו, והתגלגל כנער לאולפני המוזיקה הקלה ב"סמטת הפחים" Tin Pan Alley . המוזיקה שלו, שחיברה בין הקלאסי לג'אז, נכנסה לתנ"ך של הג'אז "ספר השירים האמריקאי"
יצירות נוספות שלו כמו "רפסודיה בכחול", "אמריקאי בפאריז" וכמובן האופרה "פורגי ובס" שינו את פני המוזיקה האמריקאית ועד היום מושמעות ואהובות בכל העולם.
בראודה בחרה לצאת עם המפגש הזה בתקופה זו של אופטימיות זהירה. במפגש היא מדגימה במוזיקה, בסרטונים ובסיפורים, כיצד המוזיקה של ג'ורג' גרשווין והטקסטים של אחיו איירה מייצגים את שאיפתו של האדם לצאת לחירות.
דוגמא קטנה מהמפגש: השיר הכל-כך מוכר סאמרטיים, הוא לכאורה שיר ערש אופטימי שמטרתו ליצור שקט ושלווה. אך כאשר מבינים את ההקשר בסצנת הפתיחה של "פורגי ובס" (האופרה) ניתן להבין שמתחת לטקסט יש זרמים חזקים של מחאה וחתרנות. בראודה גם תספר על המחלוקות שהיו סביב האופרה "פורגי ובס" לאורך השנים בעקבות עיסוקה של האופרה בחיי העבדים באמריקה. בנוסף יוצגו עוד יצירות של גרשווין שבהן ניתן למצוא הקשרים מוזיקליים וטקסטואליים לחירות, עצמאות ואיתנות רוח האדם.

אביבה בראודה שרה עוד לפני שהתחילה לדבר, היא בעלת תואר שני במוזיקה וחינוך עם התמחות בניצוח מקהלות וחסרה לה רק התזה לסיום תואר שני נוסף במוזיקולוגיה. בראודה, בעלת " VIVACE – בית ספר למוזיקה", העלתה הפקות של כרמן ושל מחזות זמר אחרים עם מקהלות ילדים, נוער ומבוגרים במסגרות שונות. במקביל לקריירה ארוכה בהוראה, הוראת פיתוח קול ובניצוח מקהלות, פתחה משרד הפקות יצירתיות בשם Vivent.
תקופת הקורונה עוררה שוב בראודה את הגעגוע למפגש האנושי עם הקהל והיא יוצאת בסדרה של מפגשי "הבנת הנשמע" העוסקים בקשרים שבין מוזיקה לטקסט ולנושאים נוספים. חותם הקפה, סוקולוב 81 רמת השרון. יום א' 20.06.21 בשעה 19:30. פרטים והזמנות בטל': 054-490-5733 .

אמנות ותערוכות

ארטפוסט עם אורלי סבר | רעדה וגם מריה סלאח מחאמיד | מוניטור

רעדה, אורלי סבר, 2021, מתוך התערוכה סמיכות (צילום לנה גומון)

האמניות אורלי סבר ומריה סאלח מחאמיד מציגות ב"סמיכות" שתי תערוכות יחיד זו לצד זו. עבודותיהן של השתיים מחוברות בחוטים דקים של צבע, חומר, עניין ושותפות גורל. אצל שתיהן שולט הצבע השחור, בעל מרקם סמיך, הבולע את הצופה פנימה כאל מעין חור שחור, כך שנדרש מבט שני ושלישי כדי לגלות את הצבעים והשכבות שמנסים לפרוץ החוצה מתחתיו.

שתי האמניות שהו בתוכנית משכן אמן בארטפורט בקיץ 2020. התוכנית, שהחליפה את תוכנית משכן האמן הבינלאומית של ארטפורט שנקטע בעקבות מגבלות הטיסה לישראל, העניקה סטודיו ומגורים לאמנים שגרים למעלה מ 100 ק"מ מחוץ לתל אביב. אורלי סבר מקיבוץ כברי ומריה סאלח מחאמיד מעין מאהל יצרו עבודות חדשות שתוכננו במיוחד לחלל גלריית ארטפורט. שתיהן מנכיחות את ההפרעות, את השיבושים ורעשי הרקע הבלתי פוסקים ואת חוסר היכולת שלנו לתכנן או לעשות רק את מה שהיינו רוצים לעשות.

אורלי סבר מפזרת צורות בסיס אדריכליות בחלל הגלריה – גשר, קופסה, עמוד מלבני. בעבודה ידנית ועמלנית מעבירה סבר את הפסלים מהלך דומה לזה שעברה בעצמה בשנה האחרונה. תהליך חיצוני שהופך לתהליך פנימי – פציעה, חשיפה, גירוד, רעד, כיסוי, איטום וקילוף. הכיסוי של המבנים – זפת אקרילי שנועד לאטום ולהגן עליהם מהעולם – נפגע. פצעים נחשפים ונרעדים מבפנים, הפעולה הפיזית הופכת לפעולה נפשית.

העבודות של מריה סאלח מחאמיד מספרות סיפור שיוצא מהאוטוביוגרפי אל הכללי. על בד הציור רבים הכבלים – חבלים מרסנים את הסוסה ההריונית, אינפוזיות מחוררות את ידי האם והתינוקת, כבלי חשמל מזינים את המוניטור ואת מכשיר ה MRI. הפוביות הפרטיות שלה מתגבשות לכדי ציורי ענק שמאגדים בתוכם את הפחדים של כולנו. מתוך הפחם השחור האופייני לעבודותיה מתחילים לעלות צבעים המסתתרים בחלקם מתחת לשכבות הצבע השחורות וכלל לא נראים לעינינו. אוצרת: ורדית גרוס. נעילה: 31.7.2021.

ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב.

הגלריה האוניברסיטאית תל-אביב עם Plan(e)t – צמחים חושבים, חושבים צמחים

Plan(e)t – Fallen Fruit -promised land   (צילום אלעד שריד)

Plan(e)t, שנפתחה לראשונה לפני פרוץ משבר הקורונה, נפתחת מחדש ואליה מתווסף פרויקט גני הורדוס – מחשבה מחודשת – גרגר של האמנית רלי דה פריס בשיתוף ד"ר דפנה לנגוט (המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר הסובב הקדום, אוניברסיטת תל אביב).

התערוכה כוללת פרויקטים אמנותיים של אמנים בינלאומיים וישראלים מובילים, כמו גם מחקר פורץ דרך של חוקרים מהאוניברסיטה. Plan(e)t בוחנת את היחסים המשתנים בין כח וקיימות מנקודת המבט של שימוש בצמחיה, בהקשר מקומי ומפרספקטיבה היסטורית. התערוכה מערערת על אופני השימוש של בני האדם במשאבי טבע, ומעלה מודעות לצמחים כיצורים תבוניים, בעלי דפוסי קבלת החלטות ייחודיים. התערוכה מדגימה את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין ידע מחקרי ואמנותי כדרך להתמודדות עם הסוגיות האקולוגיות הבוערות של ימינו.

משבר הקורונה מזמן מחשבה מחודשת על היחס בין האדם ובין סביבתו הטבעית ועל השפעת בחירותנו על מצבו של כדור הארץ. ניסיונו עתיק היומין של האדם לגבור ולהשתלט על הטבע, אותגר בשנה האחרונה על ידי וירוס מיקרוסקופי, חמקמק ומשתנה תדיר, ששינה את חיינו לבלי הכר. התערוכה Plan(e)t אומנם נולדה לפני פרוץ המשבר, אך היא התפתחה במהלכו ואף נטענה בעקבותיו במשמעויות חדשות. במרכזה מככבים צמחים, המוצגים כיצורים מורכבים ובעלי תרומה מכרעת להישרדותנו על כדור הארץ.

אנו נוטים לראות בצמחים עצמים: בחדר יש שולחן, כיסא ועציץ; בחוץ יש בניין, ספסל ועץ. אף כי ידוע לנו שצמחים הם יצורים מתפתחים, על פי רוב אנחנו ממקמים אותם קרוב יותר לעולם הדומם מאשר לעולם החי – זאת מכיוון שהם גדלים בקצב איטי מכפי שהעין האנושית מסוגלת לקלוט, והמפגש שלנו איתם הוא אינסטרומנטלי. אבל במציאות של משבר אקלימי־בריאותי עולמי, הדיכוטומיה בין טבע ותרבות אינה מתאימה עוד לתיאור יחסי האדם עם העולם.

באמצעות שורה של פרויקטים המשלבים מחקר ועשייה אמנותית, התערוכה מציעה נקודת מבט מקורית על המפגש בין החי והצומח, החולקים אותה טריטוריה. מהלך זה נובע מן ההכרה בכך שמחשבה מקיימת חייבת לכלול הערכה מחודשת של המערכת ההיררכית שמגדירה את הצומח כנחוּת בהשוואה ליצורים החיים בכלל ולאדם בפרט. כותרת המשנה של התערוכה, "צמחים חושבים, חושבים צמחים", פורשׂת את ההיגיון שעומד בבסיסה: צמחים הם יצורים "חושבים", ולכן עלינו לשכלל גם את האופן שבו אנו חושבים עליהם.

עבודות האמנות שמרכיבות את "Plan(e)t", תופסות את הצמח כגילום תרבותי של מערכת היחסים המורכבת בין כוח ובין קיימוּת. הן עושות זאת מתוך התייחסות להקשר המקומי ומתוך פרספקטיבה היסטורית רחבה. מרבית העבודות נוצרו עבור חלל הגלריה ורובן מתפתחות ואף צומחות במהלך חודשי התצוגה. בשנה האחרונה, בין הסגרים ובמהלכם, הוקם בגן הפסלים של הגלריה פרויקט חוץ המשלב תהליכים של בנייה והרס, ובו האדמה והטבע תובעים את שליטתם מחדש. באמצעות החוויה האמנותית, העבודות שלפנינו מבססות עמדה חדשה – חושבת יותר, מכירה יותר ומקיימת יותר כלפי העולם שבו אנו חיים.

פרטי אמנים ועבודות:

רלי דה פריס: אמריליס בלה דונה, פרויקט הגן "גרגר" Pollen : בהכשרתה, רלי דה פריס היא אמנית ואדריכלות נוף. עבודותיה משלבות שני תחומים אלו ועוסקות בשאלות של מרחב וזמן וההשלכות הגיאופוליטיות והתרבותיות הספציפיות שלהם באזורינו. רוב עבודותיה של דה פריס הן ארוכות טווח, ומשתמשות בגיאוגרפיה, צמחייה ומשאבים טבעיים בתור החומרים שלה. בתערוכה, דה פריס מציגה את ההיבטים הללו בשלוש עבודות. העבודה הראשונה, אמריליס בלה דונה, פסל העשוי מיציקה של שורשי הצמח בלה דונה אמריליס שהתפתחו בתוך המגבלות של מיכל שתילה, מנציחה את התנאים הקיומיים המוגבלים של הצמח. ניכוס, אימוץ יופיו של הטבע לצורך הגדרה עצמית ואילוצו באמצעות גידול במכלים – כל אלו מאפיינים את תהליך הביות והתִרבוּת של צמחי הנוי מימיו של הורדוס ועד ימינו אנו. יציקת השורשים שיצרה רלי דה פריס, היא למעשה יחידת משקל שמבטאת את הערכים הללו, וכך מציעה צורת חשיבה חדשה על מערכת היחסים שבין אדם וצמחייה, בין טבע לתרבות.

העבודה השנייה של דה פריס הוא סרט וידאו, שמתקשר לפרויקט החוץ שבנתה בגן הפסלים של הגלריה. גיבור סרטה של רלי דה פריס הוא גרגר אבקת הפרחים Pollen)), שגודלו מיקרוסקופי ומאובניו שרדו במשך אלפי שנים. מאובנים מיקרוסקופיים אלו מאפשרים לחוקרת העכשווית, ד"ר דפנה לנגוט, לזהות צמחייה קדומה – במקרה זה את הצמחים שגדלו בגן המלכותי של הורדוס בקיסריה לפני אלפיים שנה. זיהוי מיני הצמחים מלמד על כוחו של המלך הורדוס ועל גנו כאתר של שליטה בטבע.

שיאו של שיתוף פעולה אמנותי-מדעי זה מתגלם בפרויקט החוצות שנבנה במהלך משבר הקורונה, בגן הפסלים של הגלריה. פרויקט הגן גרגר ( Pollen ), העוסק בשיבוש, באילוץ ובמאבקו המתמיד של האדם מול הטבע. במשך חודשים ארוכים בנתה דה פריס אתר המדמה שרידים של אתר ארכיאולוגי שמתוכו בוקע וצומח גן, הכולל את אותם צמחים שהורדוס גידל בגני הפאר בארמונותיו, כפי שזוהו במחקרה של ד"ר לנגוט. תחת ה"הריסות" פורצים כוחותיה של האדמה, צמחים מגיחים, משׂתרגים ומתפתחים. אלו מתחברים לכדי נוף חדש – נופה של תרבות המחפשת את מקומה אל מול כוחותיו של הטבע. הפניית הזרקור אל הגרגר המתרבה (בדמיונו לווירוס המתפשט), ואל פרקטיקות אילוץ הטבע, משקפת מחשבה ביקורתית על המשבר האקולוגי שבו אנו מצויים; על העבר – כמו גם על העתיד – של עולמנו. הפריצה הזו של הגלריה החוצה, דווקא בתקופה של הסתגרות בדלת אמות, היא תוצר של שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין מחקר ארכיאולוגי וחדשנות אמנותית.

ד"ר דפנה לנגוט:  פרויקט הגן "גרגר" Pollen: בעבודתה בתור ראש המעבדה לארכיאובוטניקה וחקר סביבה קדומה ד"ר דפנה לנגוט עוסקת בזיהוי שרידים צמחיים מתווך מכלולים ארכיאולוגיים במטרה לזהות את הצמחייה והאקלים הקדומים באזורינו ובעזרתם לגלות מה אכלו בעבר, איך בייתו צמחים ואילו צמחים הובאו לאזורינו. כחלק מעבודתה, ד"ר לנגוט עוסקת בשחזורים של גנים מלכותייים שנמצאים באתרים ארכיאולוגיים, והבולטים בהם גניו המפוארים של הורדוס במפעלי הבנייה הרבים שלו. עבודתה חשפה אילו מיני צמחים גדלו בגניו של הורדוס,  את התנאים בהם גידל אותם, מדוע בחר לגדל צמחים מסוימים והקשר שבין הצמחייה לניסיונו של הורדוס לבסס את מעמדו כשליט.

פולן פרוט (Fallen Fruit): ארץ מובטחת: האמנים דיוויד ברנס ואוסטין יאנג (Fallen Fruit), מציגים במוסדות החשובים בעולם: ויקטוריה ואלברט בלונדון, 2019, מוזיאון ניוקומב באונ' טוליין, 2018, המניפסטה בפלרמו, 2018, ועוד. הם יצרו  עבור הגלריה האוניברסיטאית בתל אביב, מיצב מותאם-אתר (Site Specific)  בשם "ארץ מובטחת"  המהווה דיוקן של המקום על פי המאפיינים הבוטניים שלו, בהתבסס על מחשבה ביקורתית אודות היסטוריה מקומית, מדיניות וצרכנות של עצי פרי וצמחי מאכל. הפרויקטים של Fallen Fruit משלבים פעילות ציבורית הכוללת מיפוי ושתילה של עצי פרי, סיורי ליקוט, יצירת מגזין דיגיטלי, סדנאות עם ילדים ועוד. יחדיו, שני הפרויקטים הללו יעודדו את הצופים להרהר בקשר ובמתח שבין כח וקיימות, מתוך פרספקטיבה היסטורית וארוכה.

שמם של Fallen Fruit מגיע מתוך ספר ויקרא פרק י"ט, בו מצווה על עם ישראל כי את "פרט כרמך", הפירות שנותרו לאחר הליקוט בשדה, יש להשאיר עבור העני והגר. בהשראת הפסוק, הפרויקטים של ברנס ויאנג עוסקים בעצי פרי שנמצאים במרחבים ציבוריים כדי לבחון מיהו 'הציבור' שיש לו גישה לעצים אלו, וכיצד אפשר להשתמש בעצי הפרי הללו כבסיס לשיתופיות חברתית. הפרוייקטים שלהם ממפים עצי פרי בערים אליהם השניים מגיעים, וכוללים גם מיצבים, אירועים שיתופיים, עבודות וידאו, טפטים ונטיעת עצים. מטרת הפרוייקטים של ברנס ויאנג היא לאפשר למשתתפים לחוות מחדש את המרחב העירוני, ובמיוחד את תחושת הקהילתיות שנוצרת סביב המשאבים המשותפים שבמרחב הציבורי, עצי הפרי מהם אפשר לאכול. דרך העיסוק בפירות השניים בוחנים את המשמעויות החברתיות והפוליטיות של המרחב הציבורי ומנסים לחשוב על הקשר בינינו לבין סביבתנו המיידית.

בפרויקט שלהם עבור הגלריה האוניברסיטאית: "ארץ מובטחת" יצרו ברנס ויאנג פורטרט ישראלי מסוג אחר: כל הצמחים בו צולמו על ידי האמנים בחודשים האחרונים ברחבי הארץ, ופוחלצי העופות צולמו במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב. הקולאז' העשיר שלפנינו מסמן את המרחב הארץ־ישראלי כמקור ליצירתה של תרבות, את האזור שבו בני אדם החלו לגדל עצי פרי למטרות מאכל לפני 6500 שנה, אך גם מצביע על הסכנות למגוון המינים בסביבתנו. האסתטיקה המפתה והצבעוניות העשירה מספקות לצופים חוויית גן עדן טוטאלית ועוטפת. ואולם, במבט שני החגיגה האסתטית נסדקת על ידי הופעתו של ממד מאיים: ציפורי טרף – חיות שהיו בעבר בלתי מושגות ואילו היום הן מתות. רובן הוכחדו או נמצאות בסכנת הכחדה.

לצד המיצב, יצרו האמנים שש מפות של עצי פרי בשכונות שונות בתל אביב. "מפות אוצר" אלו מעודדות אותנו לגלות מחדש את סביבתנו: ללכת ברגל, לשוחח עם זרים ולחלוק פירות מאכל. הפרי, על פי ברנס ויאנג, הוא המתנה האולטימטיבית שמעניק לנו הטבע: אם לא נאכל אותו הוא ייפול ויירקב. באמצעות סימון הפירות שנמצאים במרחב הציבורי האמנים מבקשים לערער על נורמות של שייכות ושל בעלות ולעודד רשתיוּת קהילתית ושיתופית יותר. במציאות שבה קשה עד בלתי אפשרי להניע בני אדם לפעולה אקטיבית – כזו שאינה מתרחשת מאחורי המקלדת של העולם הווירטואלי – הם מזמינים אותנו להתבונן באופן אחר בסביבתנו, ובתוך כך ללמוד כיצד להתייחס אחרת לכל היצורים המרכיבים אותה: צמחים, בעלי חיים ואנשים.

קולקטיב אנייה: הסלון: קולקטיב אנייה, שמורכב ממגוון של מעצבים, אמנים ואדריכלים, שואף לחזק את מקומו של הטבע בתוך העיר. פעולותיו של הקולקטיב מבוססות על התערבות יצירתית במרחבים עירוניים כדי לפתח את הצדדים האקולוגיים שלהם עבור הנאתם ורווחתם של תושבי האזור והעוברים והשבים. הקולקטיב מאמין שטבע עירוני הוא אמצעי לשיפור המרחב הציבורי ולעידוד של שיתופיות וקהילתיות, לכן הפרויקטים שלהם פונים בדרך כלל למשאבים לא מנוצלים במרחב הציבורי כדי להופכם לשימושיים עבור הסביבה באמצעים אקולוגיים. למשל, הקמת גינות ומרחבים קהילתיים כמו גינה קהילתית 'אנכית' שנמצאת כולה על ספסל באזור התחנה המרכזית החדשה וכך מפצה על המחסור בשטחים ירוקים באזור. דרך פעולה נוספת של הקולקטיב היא בפרויקטים חינוכיים, כמו העברת סדנאות וסיורים, או פיתוח סרטוני 'עשה זאת בעצמך' לעידוד שתילת צמחייה עצמאית במרחב הציבורי.

בפרויקט שבנו עבור הגלריה האוניברסיטאית שנקרא "הסלון", בתמיכת חברת GreenWall, יצרו חברי הקולקטיב מיצב צומח בו מתקיימים סדנאות ודיונים, והוא עתיד להתפתח ולגדול במשך תקופת הצגת התערוכה. נקודת המוצא לבניית המיצב, היא שימוש בחומרים הקיימים בגלריה ובסביבתה כגון עץ מתערוכה קודמת וצמחייה מרחבי הקמפוס, לצד חומרים זמינים נוספים. הסלון, המציג בתי גידול שונים לצמחים, מדגים איך אפשר ליצור באמצעים פשוטים וזמינים סביבה צמחית נעימה ושופעת. מטרתו להנגיש מידע ולהציע דרכי פעולה מקיימות ומודלים ליישום עבור המבקרים בתערוכה. בתום התערוכה, מרכיבי הסלון ימצאו בתים חדשים ויישתלו במקומות אחרים, בדגש על שימוש מתמשך במשאבים. העקרונות המנחים את הקולקטיב, הם צמצום טביעת הרגל הסביבתית ומקסום התועלת בעבודה.

נועם רבינוביץ: מפה 3, מפה 7: נועם רבינוביץ מתואר כאמן של טבע מקומי, זה המאפיין את אזור מגוריו בקיבוץ בית השיטה. רבינוביץ משתמש בסביבה כמושג אותו אפשר לחקור ולשאוב ממנו הקשרים היסטוריים ותרבותיים של נוף וצמחייה,  הקשר בין נוף לאידיאולוגיה והיבטים רגשיים של עיסוק בחקלאות. עבודותיו המוקדמות נעשו בברזל ואבן בעזרת טכניקות של ביקוע והלחמה, מאוחר יותר החל לבצע עבודות המבוססות על פעולות של שתילה והשקיה, וכיום הוא עוסק בעבודות חוט ורקמה ועבודות על מפות קרטוגרפיות. בעבודות אלו, מופיעים סמלים ודימויים צמחיים הקושרים בין מקום מסויים למשמעות הסימבולית של הצמחייה שלו ומצביעים על הזיקות בין תרבות, טבע ונוף.

ב"Plan(e)t" מציג רבינוביץ' שתי מפות הממפות את יחסו האינטימי והעדין של האמן עם סביבתו הטבעית. רבינוביץ נוטע, שותל, עובד אדמה וחוקר, וכך מקיים מערכת יחסית יומיומית עם הצמחים שהוא מטפל בהם ומגדל אותם. בניגוד למפות שמטרתן לסמן כיוון, מטרה, דרך אחת לצעוד בה, המפות של רבינוביץ' הן מפות שוטטות, המאפשרות יצירת קשר חושי ופרטי עם המקום. בדומה לפרויקטים אחרים בתערוכה, שמעודדים אותנו לחשוב מחדש על סוגיות של בעלוּת ושייכוּת, גם רבינוביץ' מעבד קרקע ציבורית אנונימית שאינה שלו, אך הוא המפיח בה חיים ומעניק לה משמעות חדשה.

עבודתו מתכתבת עם היסטוריה ארוכה של רישומים בוטניים, אך היא אינה מתארת את הצמח כאובייקט אלא מהווה תיעוד חי של עבודת האדמה עצמה. רבינוביץ' מעבד את הנייר כפי שהוא מעבד את האדמה: רושם ומוחק, מוחק ורושם, הופך והופך – עד שהרישום מכיל את מגוון השכבות הארכיאולוגיות שהביאו ליצירתו.

ליאת סגל: טרופיזם: עבודתה האמנותית של ליאת סגל משלבת בין השכלתה במדעי המחשב וביולוגיה לבין אמנות. היא משתמשת בטכנולוגיות מחשוב, כדי ליצור מכונות המעלות שאלות לגבי החיים בתוך סביבות טכנולוגיות וכיצד אלו מעצבות את התנהגותנו. המכונות של סגל מפקיעות את השימוש הנורמטיבי בטכנולוגיה בחיי היום יום כדי להעניק להן הקשר חדש, שמדגיש לא רק את נוכחותן בסביבתנו אלא גם משנה את יחסינו אל המכונות והופך אותו לאינטימי יותר. למרות התכנון הקפדני של המכונות, סגל משאירה מקום למקריות ביצירותיה, בין אם באינטראקציה של המכונה עם הצופה או באופן התכנון של המכונה. בצורה כזו, המכונה יוצרת בעצמה סביבה חדשה ומפתיעה שמשפיעה על הנוכחים במרחב.

ב"Plan(e)t" ייצרה ליאת סגל שדה של "צמחים" רובוטיים, גבעולי ענק שמגיבים לתאורה המשתנה בחלל הגלריה, באופן המתחקה אחר תכונותיהם והתנהגויותיהם של צמחים. בדומה לצמחים בטבע, תנועתם עוקבת אחר האור ומתאימה את עצמה לשינוייו. הגבעולים מצופים סיבי פחמן, חומר המשלב איכויות אורגניות ומלאכותיות גם יחד באופן שמעניק להם תחושה עתידנית. תנועתם מבוססת על נתונים מדעיים מתוך מחקרה של ד"ר יסמין מרוז, המתמקד בקבלת החלטות ובזיכרון של צמחים – מחקר שחלקו מתקיים במסגרת פרויקט GrowBot ובמימון האיחוד האירופי.

שיתוף פעולה חדשני זה בין אמנית ובין מדענית הופך את היוצרות בנוגע לכל מה שידוע לנו על צמחים. בעולם הרפואה המצב המכונה "צמח" מתייחס לאובדן של מודעות, חשיבה, הכרה ויכולת לקלוט מידע מהסביבה. תפיסה זו מבוססת על טענתו של אריסטו שלפיה צמחים הם חסרי תפיסה, אמצעי חישה ותנועה. אבל היום אנו יודעים שכל זה אינו נכון: צמחים קולטים גירויים מהסביבה ואף מגיבים בתנועה. העבודה שלפנינו מעוררת מודעות להיותם יצורים תבוניים, בעלי יכולות למידה, פתרון בעיות וקבלת החלטות – יצורים בעלי תפיסה והתנהגות מורכבות שאינן אנושיות אך גם לא נחותות בהכרח.

ד"ר יסמין מרוז: טרופיזם: במעבדתה שבאוניברסיטת תל אביב, ד"ר יסמין מרוז חוקרת תהליכים התנהגותיים של צמחים. הסביבה הקשה והמשתנה בה חיים צמחים הובילה אותם לפתח מגוון תהליכים של קבלת החלטות, הסתגלות ולמידה המבוססים על יכולתם של הצמחים להבחין בגירויים סביבתיים וחלוקת המידע הזה באופן קולקטיבי. במעבדת של ד"ר מרוז מבקשים להבין את התנהגותם הזו של הצמחים כמערכת מכניסטית, ומפתחים רובוט המסוגל לנוע ולהתקדם בשטח שאמצעות צמיחה, כמו צמחים מטפסים. במעבדתה של ד"ר מרוז מפתחים את המודלים המתמטיים שיאפשרו לרובוט הצמח לעבד מידע מסביבתו, בהשראת תהליכי איסוף מידע של צמחים, וכך להחליט כיצד עליו לנוע בשטח בצורה אופטימלית. בצורה כזו, מחקרה של ד"ר מרוז לא רק מלמד אותנו על המורכבות של עולם הצומח, אלא כיצד אנו יכולים לשלב אותו בטכנולוגיה אנושית המנסה להיות ערה לסביבתה.

סטפן טיידה Stéphane Thidet: האבנים הבוכות: סטפן טיידה הוא אמן צרפתי שגר ועובד בפריז. טיידה יוצר מיצבים ופסלים שעוסקים או עשויים מחומרים טבעיים – מים, אבנים, אדמה, קרח ועצים. בעזרתם הוא מעצב עבודות שמציגות לצופה דברים במצב חדש, שיש לו היבטים ליריים ופלאיים. רבות מעבודותיו יוצרות תחושה של אובדן ומתח, כך למשל בעבודתו בגלריה, האבנים הבוכות, אבנים גדולות תלויות מהתקרה ומטפטפות טיפות מים על האדמה שתחתן, מבכות את העולם הצחיח שיצר טיידה בלב הגלריה.

עבודותיו עוסקות בשימוש במשאבי טבע ובשינויים הגלויים והנסתרים שמחולל בהם האדם בכלל והאמן בפרט. כדוגמה לכך אפשר לציין את העבודה Détournement  (הֲסָטָה, 2018) שבוצעה בארמון הקונסיירז'רי שעל איל דה לה סיטה בלב פריז. בעבודה זו, הסיט טיידה מים מנהר הסיין והזרים אותם בתעלות עץ לתוך המבנה ההיסטורי, וכך תנועתם שינתה את האור והאקוסטיקה בחלל הפריזאי המרשים והעתיק. בסוף המסלול, זרמו המים חזרה לנהר החוצה את פריז, כך שה"משאב" שבו השתמש טיידה בעבודתו שב אל המקור שממנו נלקח. בעבודה הנוכחית, טיידה בוחן שוב את שאלת הקול שהמים מפיקים ואת משחקי האור והצבע העדינים שהתערבותו יוצרת במרחב הגלריה.

האסתטיקה הבהירה והנקייה של טיידה מייצרת אשליה של עולם מובן, אך ככל שנשהה בסביבה של עבודותיו נגלה כי הן תמיד מכילות ממד חבוי, עקרוני ועם זאת כמעט בלתי נראה לעין. שאלותיו בנוגע לניצול משאבים מובעות בעבודותיו באמצעים פואטיים, חלומיים ואף משחקיים. ההילות המפוחדות שנוצרות סביב טפטופי המים שלו, מגלמות את התפתחות הזמן מחד ואת השהייתו מאידך. הן משקפות את הכאב הכרוך בתהליך ההתייבשות המאיים על כדור הארץ.

חלום ליל קיץ: חלקו האחרון של הפרויקט הוא הפקת תיאטרון מקורית של "חלום ליל קיץ" מאת וויליאם שייקספיר, בבימויו של מתן אמסלם ובהשתתפות החוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב. ההצגה עוסקת בהשפעת הסביבה על ההתנהגות האנושית ובבדיקת ההיררכיות הנזילות בין אדם, חי וצומח.

נעילת התערוכה : 30.12.21 . אוצרים ראשיים: ד"ר תמר מאיר, ד"ר ספי הנדלר. עוזרת אוצרת: דריה אלופי // יפעת פרל. אוצרת תיאטרון: ד"ר שרון אהרונסון-להבי.

הגלריה האוניברסיטאית, כיכר אנטין, רמת אביב, תל אביב – כניסה רחוב חיים לבנון 64

פרטים באתר… או בקישור… ובטל': 03-6408860

הגלריה לאמנות אום אל-פחם صالة العرض للفنون ام الفحم עם תערוכות חדשות مجموعة معارض جديدة

בגלריה לאמנות אום אל-פחם מוצג מקבץ תערוכות חדש, במסגרתו יוצגו שש תערוכות יחיד חדשות של האמנים: דוריס ארקין, ראפת זרייק, מאי דעאס, נתנאל הרבלין, רבאב סעאבנה ועמית ברלוביץ. בהתייחס למאורעות חודש מאי 2021 שלח סעיד אבו שקרה, מנהל הגלריה, מכתב בתפוצה רחבה ובו כתב: …"אנו בגלריה לאמנות אום אל-פחם מתייצבים לצד אותם קולות של תקווה ופיוס. דווקא כנגד גלי השנאה והפילוג חשוב לנו יותר מתמיד להשמיע והלנכיח את קולנו – פלסטינים ויהודים המאמינים בדיאלוג, בסבלנות ובהכרה הדדית – ולהראות שלא ניתן למצב לשבור את רוחנו או להסיט אותנו מדרכנו למרות הכל"…

דוריס ארקין: פייטה Doris Arkin: Pietà دوريس آركين | بييتا: מן הפסיעה הראשונה בלב התופת האנושית ועד למקום הפרישוּת והחסד של ה'פייטה' (pietà), הבא בתערוכה מוזמן למסע התבוננותי ותודעתי בעולם השרוי באפלה מדומה, מתחת לפני השטח הראוותניים והמתעתעים של זמננו. לאורך תחנות אומללותו של העולם, המוצגות בזה, מוצבים "כיסאות למשפט" – מעין "מנטרות" או עמדות שמירה, שבהן יכול הצופה לשבת ולהגות בכל אחד ואחד מפשעי העולם, שהם בבחינת בל ייעשה. בד בבד, במסע לחשיפת תופת הזיכרון הקולקטיבי, מפצירה ארקין בצופה לזכור את האמור בספר דברים (ל', י"א–י"ד): "לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא […] וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא […]. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ". התערוכה והקטלוג התגבשו במסגרת פלטפורמת האמנות Parasite בניהול דיאנה דלל

ראפת זרייק | אני ואני האחר Rafat Zrieq | I and the Other I رأفت زريق | انا وانا الآخر: ראפת זרייק עוקב אחר היחסים בין אנשים שונים ומנוגדים כתופעה פוליטית, חברתית ותרבותית. הוא עוקב אחר אינטראקציות מורכבות עם האלטרואיסטי השונה, שמכונה "האחר", בניסיון לגלות את הפרטים שמרכיבים ומעצבים אותו בסצנת התרבות הפלסטינית העכשווית. עבודותיו של זרייק מתכתבות עם התמונה הפוטוגרפית הציונית ועם האירועים הפלסטיניים-ישראליים המשפיעים זה על זה, נוסף על מחקריו בתחומים חברתיים שנדחקו לשוליים כמו ילדי רהט, אנשים עם צרכים מיוחדים או העקורים שנעקרו מכפריהם. זרייק מתעמת עם 'האחר' כנושא אמנותי שנמצא בשוליים ומשפיע מבחינה פוליטית וחברתית על האני שלו עצמו. בתערוכה הנוכחית זרייק מתמקד בקשר הישיר או העקיף עם נוכחותו של האחר הזר, מנקודת מבטו של הפלסטיני. הוא מביא את משפחות הפלסטינים שנעקרו מבתיהם וכפריהם אל אדמותיהם שהפכו להיות אדמת הכובש, שם הוא מצלם אותם בטקסים ובמצבים שונים שמחזירים אותם לעבר, אל המנהגים והמסורות של בן הכפר. שם הם נזכרים בהרגלי היום-יום שנשכחו ובפרקטיקות שהם עומדים לבצע, מה שמוביל אותם לגעת בזיכרון בן יותר משבעים שנה.

ראפת זרייק, יליד נצרת, 1970, צלם עיתונות ואמן. בוגר לימודי צילום במכללת קמרה אובסקורה, תל אביב (1999), ובימים אלו סטודנט לתואר ראשון באמנות במכללת אורנים. לאורך השנים עבד כצלם אופנה מקצועי וכמורה לצילום וקולנוע. בין 2003-2000 עבד כצלם דוקומנטרי בעיתון הארץ. בין 2008-2006 עבד כמנהל פרויקט "אור" – פרויקט ייחודי של עיריית נצרת לקידום יחסי יהודים-ערבים דרך אמנות הצילום. זרייק השתתף בתערוכות קבוצתיות שונות בארץ. ב-2012 הציג את תערוכת היחיד הממד הרביעי בבית התרבות והאמנות, נצרת. אוצר: פריד אבו שקרה

מאי דעאס | בתווך Mai Daas | In Between مي دعاس | بيْن بيْن: ציוריה של מאי דעאס מעידים על נשיות עוצמתית, דעתנית. מודל של אישה שיודעת מה היא רוצה ופועלת להשיג את רצונה. מהציורים עולות חוזקות של התמודדות עם משברים והתייצבות מולם במבט ישיר, באומץ ובתעוזה. היא חותרת אל היופי החזותי ואורזת דרכו תכנים, מסרים ומשמעויות רבות, אגב העיסוק בזהות האישית והנשית ובמתח הגלום ביניהם. כל זאת בשילוב איזכור פוליטי-חברתי מתמיד: היותה אישה, ערבייה, מוסלמית, פלסטינית במדינה יהודית.

מאי דעאס ילידת 1991, טירה, ישראל. חיה ועובדת בטירה. דעאס הינה בוגרת המדרשה ללימודי אמנות, בית ברל (2012-2015) ובוגרת קורסים בפסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה, בית ברל (2017).ב-2020 זכתה במלגת מפעל הפיס לאמנות לתערוכת יחיד בגלריה לאמנות אום אל-פחם, לאחר שב-2016 הציגה בגלריה רוזנפלד, תל אביב, את תערוכת היחיד אישה באפור. לפני כן הציגה באשכול הפיס בטירה את צל של אישה (2014). דעאס הוזמנה להשתתף בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, ביניהן: Hybrid Arte, מדריד (2019); מקום, בית האמנים ראשון לציון (2018), Flower Power נורדרשטאדט, גרמניה (2018); Flower Power, Circle 1 Gallery, ברלין (2018); 12 plus 1, הגלריה לאמנות אום אל-פחם (2018); קארדיל,  גלריה בנימין, תל אביב (2017); מראה רחוב, מוזיאון חיפה לאמנות (2017); Mountains Beyond Metaphors, גלריה צ'לסי, לונדון (2016) ועוד. ציוריה נכללים באוספים פרטיים וציבוריים בארץ ובעולם. אוצרת: כרמית בלומנזון

נתנאל הרבלין: ואולי, לא היו הדברים מעולם Nathanaëlle Herbelin: Perhaps It Was Never So نتنئيل هربلين: ربّما لم تكن الأمور أبدًا: תערוכת יחיד ראשונה לאמנית נתנאל הרבלין בישראל. ניתן להשוות את פרקטיקת הציור של הרבלין לצוות צילום דוקומנטרי של אישה אחת – לואו-טק ותוצרת בית. בעבודתה היא מזהה ולוכדת רגעי יומיום שלרוב חומקים מהעין, תוך כדי שהיא שואבת השראה מסביבתה המיידית. על אף אופיים הפשוט והסתמי-לכאורה, הדימויים של הרבלין מעוררים הזדהות בזכות יכולתם לנוע בין האישי לאוניברסלי ובין האינטימי לפוליטי. כמעט בכל העבודות בתערוכה – בדיוקנאות, בציורי החללים הפנימיים ובחפצים – אפשר לזהות רמזים למשיכה של הרבלין לזר ולשונה. היא מתעדת את העולם סביבה בכנות ובישירות; מציירת בעדינות וברגישות דמויות של אנשים שהיא מכירה או שמשכו את תשומת ליבה. היא מתבוננת בסביבה במבט של אורח סקרן, וכל חוויה שולית כמו עוברת כמה גלגולים ומתורגמת בידיה לכדי עולם עשיר בפרטים ומלא חיים, אך לעיתים גם בודד ומנוכר.

הרבלין בוגרת תואר שני באמנות מבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז (אקול דה בוזאר, 2016). במהלך לימודיה הוזמנה להשתתף בתוכנית חילופי סטודנטים בקופר יוניון שבניו יורק (2015). ב-2017 הצטרפה לגלריית Jousse Entreprise והציגה בה תערוכת יחיד ראשונה, ואחריה תערוכות יחיד נוספות ב-Bonnevalle, נואזי-לה-סק (2018); Box, בריסל (2018); גלריית Emmanuel Barbault, ניו יורק (2019); ומרכז האמנותGeorge V  בבייג'ין (2002). הרבלין הוזמנה להשתתף גם בתערוכות קבוצתיות רבות, בין השאר ב- Collection Lambert באוויניון (2017); Fondation d’entreprise Ricard, פריז (2017); Bétonsalon, פריז (2019); וגלריית Eigen+ Art בלייפציג (2020). ציוריה נכללים באוספים חשובים, כמו האוסף של מוזיאון האמנות בעיר רֵן, מוזיאון סאבּלה דאוֹלוֹן, והאוסף של המרכז הלאומי לאמנות פלסטית בפריז (Centre national des arts plastiques). היא זוכת פרס Colas  (2015), פרס Yishu 8 (2019), פרס  Alphons (2019) ופרסMatsutani  (2020). אוצרת: עפרה חרנ"ם

רבּאבּ סעאבּנה | חָרוּשׁוֺת פנים Rabab Saabna | Furrowed Faces رباب صعابنه | محروثات الوجوه: חָרוּשׁוֺת פנים, זמן, מקום, מרידיאן וזיכרון –  מונחים שעולים כדי לארגן מחדש את העימותים הנפשיים, החברתיים והלאומיים שקודמים לשמותינו ויוצרים דיאלוג בין פנים לחוץ, דיאלוג שעשוי להיות מיסטי, שמפשיט בנו את מה שמתחת לעורנו ומאפשר למבט לחדור אליו כדי למצוא משמעות. במונחים אלו האמנית רבּאבּ סעאבּנה מנסה להכיר את עצמה ואת האחר שנמצא מתחת לעורה ומחוצה לו. המחקר בעבודתה של רבּאבּ מוביל לאור. זה המוקד של האסתטיקה הפואטית שלה, שבאמצעותו הקריאה בעבודותיה היא הוליסטית ומושלמת. היא מציירת בגירי פחם זולים, כשהיא נעזרת בצבעוניות עשירה בגוונים אפורים המגיחים מהשחור כדי לפגוש את הלובן, את נצנוץ האור העוטף ושולט. זה האור הפתוח אל האין-סוף. רבּאבּ מציירת כמי שמלחינה שיר. הפיוטיות של דרגות האפור, שהיא עטופה בה, היא כמו סימפוניה רגועה שמנוגנת על ידי הפנים חרושי הקמטים. כמעט אפשר לשמוע את הצלילים הפנימיים הזורמים מהם כמו מים ומזמינים את הצופה לשחזר את מנגינת המפל הפלסטי הזה. מי שיצרה אותו מתבודדת בכל פינה, כשהיא מנגנת את המנגינה שלה בפשטות וברוגע שמשקפים היטב את אישיותה. אוצר: פריד אבו שקרה

עמית ברלוביץ | שבעת העמקים Amit Berlowitz | The Seven Valleys عميت برلوڤيتش | الوديان السبعة: ים המלח, 2018, 18 דקות, 16 מ"מ. עריכה: גודפרואה פוריי | צילום: זיו ברקוביץ, דניאל מילר, איתי גרוס | כוריאוגרפיה: עדי בוטרוס | מוזיקה מקורית (קמנצ'ה – כלי קשת פרסי): נועם דיין | עיצוב סאונד: מיכאל גורביץ' | עיצוב תלבושות: טלי קושניר, אודליה ארנולד. עמית ברלוביץ היא צלמת ויוצרת סרטי אמנות. בעבודותיה האחרונות היא יוצרת עיבודים חזותיים לטקסטים ספרותיים מכוננים בתרבות המערבית והמזרחית, ומשקפת דרכם את עולמו הרגשי של האדם באשר הוא אדם. את פרויקט הוידיאו האחרון שלה – שבעת העמקים – יצרה בלרוביץ בהשראת הפואמה ועידת הציפורים, שחיבר במאה ה-12 המשורר והמיסטיקן הסופי פאריד א-דין אטאר. המיסטיקה, האמת ויכולת ההמצאה הנתפסות כמהות הסופיזם מתקיימות אצל אטאר בדמותם של שבעה עמקים, המסמלים את החיפוש, האהבה, ההבנה, הניתוק, האחדות, הפליאה, הוויתור והמוות. את שבעת העמקים בחרה ברלוביץ לצלם באזור ים המלח. הנוכחות המיוחדת של ים המלח/ ים המוות מתעתעת ועלולה לעורר בנו תחושה שהוא נצחי ועם זאת, הוא פגיע ובר-חלוף כמו האדם. בנוף הזה, הקדום והמופלא, נערות ונערים מבצעים שורה של פראזות – מחוות גופניות בתנועה מצומצמת וסמלית – שמרמזות על מסע (או על חקירה אישית-נפשית ותודעתית) שהאדם יוצא אליו בחיפוש אחר דרכים להתמודד עם עצם הווייתו ועם קיומו בעולם. אוצרת: עדי אנגלמן

נעילה התערוכות: אוגוסט 2021. הגלריה לאמנות אום אל-פחם

בית ליבלינג יוני 2021

המרחב החמישי-בית ליבלינג (צילום יעל שמידט)

מסיבה אורבנית – ערים מדברות 19.6.2021, 18:00. הכניסה חופשית: תל אביב – מקום טוב לחיות בו? הצטרפו אלינו למסיבה אורבנית בשקיעה על הגג של בית ליבלינג. יהיה מעניין, מעצבן, מצחיק, מטריד ואולי מעורר השראה! הפורמט פשוט: עשרים דוברים, שלוש דקות לכל דובר, שעה אחת. עשרים קולות מקומיים שמשיבים על השאלה האם תל אביב היא מקום שטוב לחיות בו. רשימת הדוברים תפורסם בקרוב; עקבו אחרינו בפייסבוק לקבלת מידע. האירוע הוא חלק מסדרת "Urban Party – Talking Cities", שהשיקו האורבניסטים פול קרנס ומוטי רוימי בשנת 2011 בדבלין ונודדת מאז בערים ברחבי העולם ויתקיים במסגרת אירועי בתים מבפנים.

״ברוכים הבאים לרה_פאבליק״ 24.12.2020–30.9.2021: המרחב הציבורי, מרחב הביניים שבין הפרטי אישי לפוליטי מדיני, הוא זה שעומד במוקד התערוכה החדשה שאצרו צוות בית ליבלינג – "ברוכים הבאים לרה פאבליק". באמצעות חללי הבית עצמו, התערוכה פורשת מגוון עבודות הבוחנות את מקומו של המרחב הציבורי, את השינויים שעברו עליו, ואת הדרכים שבהן אפשר לחדש, לאתגר ולחשוב עליו באופן ביקורתי ושונה. ניהול אמנותי: שירה לוי בנימיני. אוצרים: שירה לוי בנימיני, ערן איזנהמר, סברינה צגלה, שרון גולן.

אמנים משתתפים: הגבעה – מחוות שכנים / רועי פביאן ;העיר ההתנהגותית: חשיפה / רבקה שטרנברג, קרן אבני ; רזידנסי הדירה מארח את עירוח / ענת ליטווין, סלי קריסטל קרמברג ; אמפיTV / אנה ווילד, מעיין מוזס, אייה צייגר ; תשתיות של איכפתיות / feld72 ; המרחב החמישי / יאקוב שטנצני, הדס טובל;  איים ברשת / ליאור זלמנסון (אוצר שותף), פיליפה וילאס-בּוֹאס ואמני רשת שונים.

במסגרת ״בתים מבפנים״ סיור בתערוכה ברוכים הבאים לרה פאבליק 17.6, 19:00-18:00. נקודת מפגש: בית ליבלינג, אידלסון 29.

המרחב הציבורי, מרחב הביניים שבין הפרטי אישי לפוליטי מדיני, הוא זה שעומד במוקד התערוכה החדשה שאצרו צוות בית ליבלינג – "ברוכים הבאים לרה פאבליק". התערוכה פורשת מגוון עבודות הבוחנות את מקומו של המרחב הציבורי, את השינויים שעברו עליו, ואת הדרכים שבהן אפשר לחדש, לאתגר ולחשוב עליו באופן ביקורתי ושונה. הסיור עם מנהלת בית ליבלינג והאוצרת שירה לוי־בנימיני. חמישי, 17.6, 19:00-18:00.

"עירוח בדירה" עד 3.7.2021: ״עירוח בדירה״ היא התערוכה הראשונה בתוכנית הרזידנסי ״הדירה״ בבית ליבלינג, דירת מגורים היסטורית שהופכת ל"דירה ציבורית". עירוח הוא פרויקט אשר בוחן מחדש את מקומה של האמנות בעיר באמצעות פרקטיקות ביקורתיות של אירוח אמנים. התערוכה מסמלת סיכום של תקופת שהות ושיתוף פעולה של האמניות ענת ליטוין וסלי קריסטל בדירה שבקומה השלישית של בית ליבלינג, ופתיחת פרק חדש של תצוגה שבו הקהל מוזמן להתארח. התערוכה חושפת שפה חזותית ורעיונית שהתפתחה בדירה בתקופת השהות כתוצאה ממחקר ומדיאלוג מתמשך, וכוללת סדרת מיצבים המנכסים מחדש את הבית ואת העיר. אמנים אורחים: לי ברבו, יעל גרונר, רוני חג'ג' ואליסה ליודינשינה, לו מוריה, בר פלש. אוצרת התוכנית: אדר׳ סברינה צגלה

אאוף וידרזהן – פרידה מהדירה 24.6.2021, 20:00 הכניסה חופשית: לאחר תקופת שהות בת שנה כמעט בבית ליבלינג, האומניות סלי קריסטל וענת ליטוין יפרדו מ- ״עירוח בדירה״ בערב תקליטים ויין. נשמח לראות שוב את המבקרים שלנו, את המסיירים ואת משתתפי המשחק, ולשתף במחשבות שבמבט לאחור וברעיונות להמשך. אוצרת התוכנית: אדר' סברינה צגלה

אולימפוס באמפי עד 25.6.2021: במהלך חודש יוני יוצגו באמפי שבקומה השלישית של בית ליבלינג ארבע תערוכות מאת משתתפי תכנית ״מסגרת״.  בחודשים האחרונים חקרו דקל בוברוב, יותם מיכאל יוגב, שי בן ארי, טל אבידן, עומר שך ועלמה שניאור את האמפי בבית ליבלינג כחלל רעיוני וארכיטקטוני, ויצרו במיוחד עבורו שלוש תערוכות זוגיות  -להלן מועדים:

17/6/2021 בשעה 20:00 עלמה שניאור (התערוכה פתוחה עד 25/6/2021)

האמפיתיאטרון של בית ליבלינג הוא מבנה יציעים עגול, המקיף במלואו זירה ציבורית. משמעות המילה ״אמפי״ ביוונית היא ״משני צדדים״; משמעות המילה תיאטרון היא ״לחזות״ או ״מקום לצפייה״. אמפיתיאטרון, אם כך, הוא מקום לחזות בו משני צדדיו. בעת העתיקה, מושבי האמפי היו מחולקים לאיזורים, כאשר בשורות התחתונות ישבו הקיסר ובני לוויתו, מעליו בעלי תפקידים בני המעמד הגבוה, וכך הלאה במעלה השורות. החלוקה הזאת הפכה את האמפי למעין אינדקס של החברה הרומית – לא רק עבור מתבונן מן החוץ, כי אם גם עבור יושבי האמפי עצמו. משתתפי התוכנית הוזמנו ליצור עבודות ופעולות בתוך ועבור האמפי, שדרכן יווצר אמפיתיאטרון עירוני ועכשווי. על תכנית מסגרת: תוכנית ״מסגרת״ מציעה אלטרנטיבה לתפיסת הפרקטיקה האמנותית שלנו כרצף של פרויקטים בלבד. היא מציעה להתבונן ולחקור את הזמן שנמצא בין הפרויקטים, ובחוט השני הנמתח ביניהם. במסגרתה חוקרים משתפים את הגרעין היצירתי, האסתטי והרעיוני שממנו צומחת יצירתם. התכנית מוקדשת לחידוד ולשכלול דרכי העבודה שלנו, באמצעות שיח סוער ומתמשך עם קבוצת יוצרים מתחומים שונים סביב כמו חברוּת, אינטואיציה, איזון וחלל. את התכנית מנחים ערן איזנהמר ואנה ווילד.

פומו – ארכיטקטורה של הפרטה 17.6.2021, 19:00. הכניסה חופשית: נקודת מפגש: על הגג של בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, רחוב אידלסון 29. בהרצאה לציון השקת ספרם, ״פּוֹמוֹ – ארכיטקטורה של הפרטה״, יספרו האדריכלים ירמי הופמן ואלעד הורן על השתנות השפה האדריכלית בעיר בשנות השמונים והתשעים ויציגו את אדריכלות הפוסט-מודרניזם המקומית לא רק כסגנון שהושפע מצורות ומדימויים שיובאו מהמערב, אלא בעיקר כזירה בה פעלו כוחות חברתיים וכלכליים וכעדות לתקופה של שינוי תרבותי רדיקלי, שהחל ב-1977 עם המהפך הפוליטי והסתיים בתחילת שנות האלפיים. השתנות השפה האדריכלית המקומית תודגם בעבודתם של כמה משרדי אדריכלות השונים זה מזה באופן פעולתם ובהסתגלותם לסדר היום הכלכלי-פוליטי שהתגבש בשנות השמונים המוקדמות.

הערב ילווה בהקרנת עבודותיה של הצלמת מיקלה ברסטו ולאחריו תתקיים מסיבת פּוֹמוֹ על גג בית ליבלינג. במהלך הערב ניתן יהיה לרכוש את הספר במחיר מיוחד.

מסיבה אורבנית – ערים מדברות 19.6.2021, 18:00. הכניסה חופשית: תל אביב – מקום טוב לחיות בו? הצטרפו אלינו למסיבה אורבנית בשקיעה על הגג של בית ליבלינג. יהיה מעניין, מעצבן, מצחיק, מטריד ואולי מעורר השראה! הפורמט פשוט: עשרים דוברים, שלוש דקות לכל דובר, שעה אחת. עשרים קולות מקומיים שמשיבים על השאלה האם תל אביב היא מקום שטוב לחיות בו. רשימת הדוברים תפורסם בקרוב; עקבו אחרינו בפייסבוק לקבלת מידע. האירוע הוא חלק מסדרת "Urban Party – Talking Cities", שהשיקו האורבניסטים פול קרנס ומוטי רוימי בשנת 2011 בדבלין ונודדת מאז בערים ברחבי העולם ויתקיים במסגרת אירועי בתים מבפנים.

הסיפור שמאחורי בית ליבלינג סיורי שבת ב 12:00 בהרשמה באתר: בסיור בבית ליבלינג נסביר מדוע הבניין הוא דוגמה מייצגת לאדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב, נשמע את סיפורי המשפחות שהתגוררו בו ונבחון כיצד והאם הצליחה האדריכלות העכשווית לשמר את רוח המקום. נבקר גם בתערוכות המוצגות בבית ליבלינג ומעלות לדיון סוגיות חשובות בהיסטוריה של העיר הלבנה ובחיי היום־יום שלה. הסיור בהדרכת אדריכלים, מתכננים, ויוצרים מצוות בית ליבלינג. הפעילות בהתאם להנחיות משרד הבריאות, יש להגיע עם מסכות ולהקפיד על שמירת מרחק והיגיינה אישית. קיום הסיור מותנה במינימום נרשמים.

 Ma Jolie– גלריה לאמנות עכשווית עם כרמל אילן / כאן ועכשיו

רוח התקופה והשלכותיה, עוררה בכרמל אילן את הדחף ליצור עבודות חדות ואקספרסיביות, שמקופל בהן החשש מהמחר. מפרקטיקה רבת שנים ועמל ביצירת עבודות נייר גדולות ממדים, עברה האמנית לגוף עבודות פואטיות ותמציתיות. למושג הזמן היה חלק משמעותי בהן. שירת הייקו, היוותה השראה ליצירת עבודות מזוקקות, המתארות את השבריריות של הרגע, את הכאן ועכשיו.

בתערוכה האינטימית הנוכחית, אילן ממשיכה לבחון את ערכו העכשווי של הנייר בעידן הידע הדיגיטלי. עכשיו היא מחליפה והופכת את חומריות העבודות, בייצוג צילומי של חפצי הפיסול שלה. עבודות קליגרפיות, הנשענות על דימויים יומיומיים, המומרים לאמירה על האפשרי לעומת החולף.

כרמל אילן: "כל השנה הזו הייתה חיפוש אחרי שפיות בתקופה משוגעת. את השפיות שלי חיפשתי במילים החבויות בין גזרי הטקסט הפזורים בסטודיו. ככל שהמגבלות גברו, ככל שחופש התנועה הוגבל ואי הודאות הייתה נוכחת, כך הדחף ליצור כאן ועכשיו גבר. התקופה הזו כנראה מאחורינו. יעבור עוד זמן עד שנבין את עומק המורכבות שלה והשלכותיה".

בפינת רחוב פינס בשכונת נווה צדק, נפתחה בימים אלו Ma Jolie , גלריה לאמנות עכשווית. החלל האינטימי והמודרני משמר את החן של המבנה המקורי ובה בעת חושף את פניה המתחדשים של השכונה. הגלריה מחולקת לשלושה חללים: אולם מרכזי המשמש לתערוכות מתחלפות, בית קפה אינטימי הגולש אל הרחוב ופטיו סמוי מהעין עם תצוגת קבע של עבודות חוץ ופינת ישיבה אינטימית. מקום מפגש נעים שמנגיש אמנות-על הדרך, כחלק מהוויה עירונית טבעית. קפה-אמנות שכונתי, עם תשומת לב מרבית לפרטים קטנים, מרחיב דעת ולב.

שם המקום נהגה בעקבות אחת העבודות המפורסמות של פיקאסו, מ-1912. ציור קוביסטי מופשט, שמבט מקרוב מגלה בו שתי אהבות גדולות של הצייר: מוסיקה ודמותה של אהובתו מרסל הומברט, הלא היא מה ז'ולי Ma Jolie . העבודה שנמצאת באוסף מוזיאון הMoMA-, בניו יורק, כולה מחווה ליופי ולאהבה. "זה מה שראיתי לנגד עיני", אומרת בעלת הגלריה, אשת העסקים רות שטרית, "מקום מפגש פתוח לכל מי שערכים של יופי מדברים אליו. מקום שיושבים בו לעת ערב על כוס יין, או מתחילים בו את הבוקר על קפה וקרואסון טוב ובינתיים סופגים עוד משהו, עבודות אמנות של יוצרים מקומיים". העבודות המוצגות עומדות למכירה, חלק מההכנסות ייתרמו לקידום אמנות מקומית. "זו תפיסת עולמי", מוסיפה שטרית, "טיפוח אמנים בראשית דרכם ועידוד קולות מגוונים בשדה האמנות". הגלריה תארח דרך קבע מפגשים בנושאי תרבות, הרצאות ושיחות על ציור ופיסול, עיצוב, מוזיקה וכל מה שמעניין.

הפתיחה: יום רביעי, 17 ביוני 2021, בשעה 19:30. נעילה 16 יולי 2021. 'כאן ועכשיו', תערוכת היחיד של  האמנית כרמל אילן, היא התערוכה הראשונה המוצגת ב-  Ma Jolie- גלריה חדשה לאמנות עכשווית מקומית בנווה צדק

Ma Jolie – גלריה לאמנות עכשווית, רחוב פינס 36, נווה צדק, תל אביב. פרטים באתר…

בית לוחמי הגטאות עם פסטיבל הצילום הבינלאומי PHOTO IS:RAEL ה-8

פסטיבל הצילום הבינלאומיPHOTO IS:REAL  ה-8 יתארח לראשונה במוזיאון בית לוחמי הגטאות בין התאריכים 15.6.2021-14.7.2021. פסטיבל הצילום הבינלאומי הינו אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל. הפסטיבל ישלב השנה תערוכת חוצות ותצוגה מיוחדת בתוך המוזיאון-  פרויקט "לונקה" מיזם צילום חינוכי־אמנותי חובק, ומחווה לשורדי השואה, שעל אף המגפה העולמית, ממשיכים לסמל אופטימיות וכוח החיים כאחרוני העדים לעולם שחרב בעולם שהקימו מחדש.  בתערוכת פרוייקט "לונקה" מוצגים 47 צילומים של 45 שורדי שואה שצולמו על ידי 45 צלמים.

בחצר המוזיאון יוצגו 8 תערוכות רחבות היקף, בהן יציגו 34 אמנים ואמניות מעשרים מדינות שונות ולצידם עשרות משתתפי הפעילות החברתית של פוטו ישראל.  תערוכות המחוברות ערכית לעשייה תרבותית המקדמת סובלנות ומביעות תקווה, ביניהן: "מהגרות" (2012) – האמנית יבה באלטדוניטה צילמה נשים ליטאיות, בנות דורה ובנות דורה של אמה, שהיגרו לאירלנד בשנות האלפיים; "הפנים של שינוי האקלים" – עבודתם הצלמים של מתיאס ברשלר ומוניקה פישר שיצאו למסע חוצה יבשות בשש עשרה מדינות ברחבי הגלובוס, ותיעדו אנשים שחייהם הושפעו משינויי האקלים. במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו מגוון אירועי תרבות ומוזיקה, פעילויות לילדים וסיורים מודרכים.

שיתוף פעולה בין PHOTO IS:REAL לבית לוחמי הגטאות מתבסס על תשתית ערכית משותפת – 'פוטו ישראל' הוקמה כדי לממש חזון "לחברה טובה יותר בשפת הצילום", לעשייה חברתית, וליצירת דיאלוג, הרואה בצילום שפה אוניברסלית, חוצה תרבויות ומגזרים, מובנת לכול ומאפשרת יצירת גשר בין מרכז לפריפריה לצד הערכים האנושיים העומדים בליבת החזון של בית לוחמי הגטאות – סובלנות, קבלת האחר ושמירה על כבוד האדם באשר הוא אדם. הפסטיבל נותן ביטוי אמנותי חזותי לרעיונות אלה. ביקור בפסטיבל יזמן חוויה תרבותית ייחודית למבקרים בכלל, ובפרט לצעירים וצעירות שנולדו למארג הרב-תרבותי בגליל ובישראל.

לדברי יגאל כהן, מנכ"ל בית לוחמי הגטאות: "אנו מאמינים כי העיסוק באירועים ובתהליכים אנושיים בארץ ובעולם יתרום לסובלנות והבנה, יסייע לשפוך אור על העבר ויקדם למידה שתעצב את החברה שאליה אנו שואפים להגיע בעתיד. אנו רואים חשיבות מיוחדת בהפניית זרקור אל שורדי השואה החיים עימנו היום, ואל ההבנה כי אלה הן השנים האחרונות שבהן אנו כחברה נוכל ללמוד ממקור ראשון על אחד מהאירועים הקשים ביותר שחוותה האנושות – השואה. פסטיבל הצילום הוא תרומה חשובה לעשייה חינוכית ענפה בבית לוחמי הגטאות".

הפסטיבל PHOTO IS:REAL יתקיים בין התאריכים 15.6.21-14.7.21 . תערוכות החוצות יהיו פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום. תערוכת פרויקט לונקה, תוצג בתוך במוזיאון, הכניסה אל התערוכה וליתר התערוכות הקבועות במוזיאון כרוכה בתשלום.

בעת סותבי'ס עם אורן פישר | "נשמות"

08_Self-portrait with a flower_2019, Monoprint 30×40

יריד צבע טרי ובית המכירות סותבי'ס גאים להציג את "נשמות", תערוכת יחיד לאורן פישר, זוכה פרס בחירת הפטיש של סותבי'ס ביריד צבע טרי 2019. ביריד צבע טרי 2019, במהדורה הפיזית האחרונה לפני הקורונה, זכה אורן פישר בפרס בחירת הפטיש של סותביס מתוך 40 אמני חממת האמנים העצמאים. בנימוקי הבחירה כתבו השופטות: ״היצירות של פישר נעות בין אמירה וסיפור אישיים נוגעים ומרגשים, לבין ביקורת חברתית עם הרבה חוש הומור, ורפרנסים לאמנות ישראלית ולמאסטרים של תולדות האמנות״.

לאחר שורה של דחיות, הפתעות, מגפות, מלחמות ומה לא, יוצאת לאור תערוכת הפרס של אורן פישר, "נשמות". בתערוכה יציג פישר עבודות שיצר בתגובה למהלכים ולמשברים שהשתנו תדיר במהלך השנתיים האחרונות: בחלל הגלריה של בית סותבי'ס יוצבו פסלים טוטמיים ואסמבלאז׳ים גדולי מימדים, עבודת וידיאו וסדרת תחריטים ידי האמן.

פרס בחירת הפטיש של סותבי'ס ביריד צבע טרי הינו פרי שיתוף פעולה ארוך שנים בין בית המכירות והיריד. זוהי הפעם הראשונה במסגרתו בה זכה האמן הנבחר בתערוכת יחיד.

אורן פישר, יליד 1984, לוס אנג'לס, ארה"ב. חי ויוצר בתל אביב. אמן רב תחומי, אוצר ופעיל חברתי. מציג את עבודותיו בתערוכות בארץ ובעולם. אוצרת: רז שפירא. בית סותבי'ס | רוטשילד 6, תל אביב. פתיחה: יום חמישי, 17.6.21 בשעה 19:00

בית האמנים ת"א עם אודרי ברגנר Bergner Audrey

תערוכתה של אודרי ברגנר בבית האמנים תל אביב מפנה זרקור אל יצירה רבגונית רבת שנים. בתערוכה מוצגות עבודות בפורמט קטן – ציורים בצבעי מים ורישומים מתוך ספרי סקיצות וממגירות השידה בסטודיו – המאפשרות הצצה אל מאחורי הקלעים של עבודתה האמנותית. אודרי ברגנר נולדה ב-1927 בסידני באוסטרליה, גדלה במלבורן, ולמדה בבית הספר של הגלריה הלאומית במלבורן. בשנת 1951 עלתה לישראל עם בעלה, הצייר יוסל ברגנר. ב-1957 קבעו את ביתם בתל אביב. במשך השנים עסקה בציור, עיצבה תפאורה ותלבושות (בעיקר בתיאטראות "הבימה" "הקאמרי" ו"יידישפיל"), איירה ספרים, וכתבה סיפורים קצרים.

דורי פרנס, שתרגם לעברית את ספרה "סיפורים מתל אביב", כתב עליה: "בת להורים לא יהודים – אם סקוטית ואב גרמני – ואשתו של צייר יהודי מאוד, ידענית מופלגת בספרות אנגלית ודוברת יידיש שוטפת, חריפת לשון אך מופנמת, היא משלבת בסיפוריה, בקווים עדינים של רישום, את הזרות, הקרבה והפליאה, ומעל כל אלה משוך חיוך של מין חמלה."

בעבודות אינטימיות אלו בתערוכה באים לידי ביטוי כמה יסודות חשובים ביצירתה: אהבתה לטבע – לאדמה ולצומח; הקשר הייחודי שלה לבעלי חיים שאיתם גדלה משחר ילדותה והיו מושאי התבוננות לרבים מציוריה; עבודתה הייחודית בתחום התיאטרון בלכידת מהות המחזה בקו, צבע ומקצב.

ברגנר הרבתה בנסיעות בארץ ולחו"ל, בגפה או בחברה, נושאת עימה ספרי סקיצות וערכת צבעי מים קטנה, ערוכה לתעד רשמים מטיוליה במקומות רחוקים וקרובים כאחד. מרבית העבודות צוירו מהתבוננות במראות ובנופים במחוזות שבהם חלפה או שהתה; אחרות נוצרו מזיכרונה.

בשנות ה-70, לאחר מות אימה, ביקרה תדיר את אביה במחוז דבון (Devon) בדרום אנגליה. הביקורים הניבו סדרת אקוורלים מכמירה, הנעה בין פיגורטיביות להפשטה ומתעדת את דמות האב בסביבתו הטבעית: ישוב מכונס בכורסה בסלון ביתו, מהלך או יושב בגן המוריק עם כלבו האהוב לצידו.

פרנס מוסיף: "זרות – וקרבה. אלה אינם סיפורים על תל אביב, אלא מתל אביב. מתוך תל אביב צופה הסופרת החוצה, אל הסביבה הקרובה ואל מחוזות רחוקים יותר – ילדות באוסטרליה, או מלכות הורדוס, שאליה מוביל אותה משפט של פלובר. על כל אלה היא כותבת באצילות פשוטה, ובפשטות אצילית. עבור סופרת זו, כך נראה, לא רק שענייני חולין מקבלים ממד של פיוט, אלא שהפיוט הוא לה דבר יום-יומי".

חצר הבית של אודרי ויוסל ברחוב ביל"ו בתל אביב שימשה עבורה מקור השראה. היא הקימה וטיפחה אותה כשמורת טבע עירונית, גן הנראה כנטול זמן ומקום. בעבודות אקוורל מעודנות, בכתמיות חופשית ובהפשטה, מצוירות פינות קסומות של המקום מכמה זוויות – הצמחייה המשתרגת בו, חתולים וציפורים השוהים או חולפים במקום, פינות ישיבה.

בהקדמה לספר ציוריה שיצא לאור לפני שלושה עשורים, כתב המחזאי והבמאי נסים אלוני: "מראשית היכרותנו, לפני למעלה משלושים שנה, ציירתי לעצמי את אבות אבותיה, משום מה, כעובדי אדמה. ותחושה זו נשארה איתי חרף עובדות אחרות שסיפרה לי עם השנים […] אולי משום שתמיד טרחה לטפח גן לגמרי לא הזוי בחצר ביתה […] אולי משום שהיא יודעת, יותר מכל איש שאני מכיר, להתהלך עם חתולים וכלבים, לקרוא בשמות ציפורים ולזהות פרחים ועצים".

העיר תל אביב, שהאמנית כבר הקדישה לה בעבר סדרת ציורים נרחבת, מופיעה אף היא בתערוכה – בנופיה ובדמויות של מתרחצים בבריכת גורדון המיתולוגית. ברגנר נהגה לשחות שם, ורשמה וציירה בפנקסה דמויות  ששהו במקום – שוחות, עומדות או משתרעות על כיסאות נוח. המתווים וציורי המים הקאמריים המוצגים בתערוכה חושפים פן פחות מוכר בעבודותיה של יוצרת ייחודית זו. אירית לוין, אוצרת.

רשמים – ניירות וספרי סקיצות sketchbooks and papers – Impressions

פתיחה: מוצאי שבת 26.6.26 ,בשעה 19:30. בית האמנים תל אביב, אלחריזי 9 תל אביב

ספרות ושירה

המביא לבית הדפוס של דבורי יעקבי

רומן ביוגרפי המבוסס על חייו של אביה של הסופרת, זאב יוסקוביץ-יוסיפון, שהיה אדם שנטל חלק משמעותי בעיצוב חיי התרבות במדינת ישראל בשלושת העשורים הראשונים לקיומה. יוסיפון היה בין מייסדי קיבוץ אשדות יעקב, ערך את כתב העת "מבפנים" וייסד את תיאטרון תל"ם – תאטרון למעברות ולימים אמנות לעם. אשתו שרה הייתה בתו של ישראל חבס מעסקני הציונות הדתית במאה התשע עשרה. בין חבריו הקרובים של יוסיפון היו יאנוש קורצ'אק שהיה מנהל בית היתומים בוורשה, ברל כצנלסון ממנהיגי תנועת העבודה, כמו גם המשורר נתן אלתרמן אשר הקדיש לו את ספרו "בלדות ישנות ושירי עם סקוטי", הסופר חיים גורי, חצקל איש כסית, השחקנית חריפאי זהרירה, ועוד רבים וטובים..

אף כי ארכיונים רבים שימשו למתואר בספר הוא כתוב כרומן סוחף. זאב יוסקוביץ-יוסיפון היה אדם שחי עם לב פועם ונשמה סוערת. הספר משקף בנאמנות את רוח התקופה ולאנשיה. הספר כתוב בעברית, 146 עמ' מחיר לצרכן 78 שקלים. ניתן לרכוש את הספר 'המביא לבית הדפוס', ישירות בהוצאת הספרים ספרי ניב – www.nivbook.co.il , ברשתות הספרים סטימצקי (אינטרנט), צומת ספרים ובחנויות המובחרות.

על מחברת הספר: דבורי יעקבי, בעלת תואר שלישי בכימיה, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית. עסקה במחקר והוראה במשך שנים רבות, כתבה שני ספרי לימוד בכימיה המקובלים בבתי ספר רבים בארץ. הספר 'המביא לבית הדפוס' הרומן השלישי שיצא לאור,  'מחברת מולדת' בהוצאת כרמל ירושלים הוא ספרה הראשון, רומן אוטוביוגרפי בסיפורים העוסק בתולדותיה של משפחה בישראל, החל מתקופת מלחמת השחרור והקמת המדינה באמצע המאה העשרים ועד המאה העשרים ואחת.. ספרה 'משפחה רגילה' בהוצאת ניב הוא ספרה השני, העוסק בקורותיהם של בני משפחה, המשברים, השמחות והאהבות שהם חווים".

רשות הטבע והגנים עם הספר הצילו! תוציאו אותנו בבקשה מהספר הזה! של שהם סמיט

במסגרת פעילות רשות הטבע והגנים להעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב לחשיבות השמירה על חיות הבר בסכנת הכחדה בארץ ישראל, ועל מנת לרתום את הציבור למטרה, משיקה הרשות את ספר הילדים המאויר "הצילו! תוציאו אותנו בבקשה מהספר הזה!". הספר שנכתב על ידי הסופרת שהם סמיט ואוייר על ידי טליה דריגס הוא ספר הילדים הראשון היוצא לאור ביוזמת רשות הטבע והגנים, שפועלת במסירות לאורך כל השנה להצלת חיות בר בסכנת הכחדה והוא חלק מתכנית הסברה רחבה לנושא זה.

כוכבות הספר הן חמש חיות בר שונות, הנמצאת בסכנת הכחדה ומייצגות בתי גידול שונים – צבי, נשר, צב ים, סלמנדרה ועטלפים. יחד עם החיות לומדים הקוראים הצעירים על הסכנות שאורבות לחיות, ועל הסיבות העיקריות לכך שהן "מככבות" בספר האדום – המרכז ומפרט את חיות הבר אשר נמצאות בסכנת הכחדה בארץ ישראל – כל זה בצורה קלילה וכיפית הפונה לכל ילד וילדה. עם צב הים, לומדים הילדים על הליך בקיעתם ועל הסכנות הטמונות להם מהחוף לים, עם הנשר על סכנת ההרעלה ועוד. לאחר מכן, מסבירים שלום ושלוה, פקחי רשות הטבע והגנים, על פעולות רשות הטבע והגנים לשמירה על אותן חיות בר, מה עושים על מנת להצילן וכיצד הקוראים יכולים להירתם ולסייע – שמירה על ניקיון הטבע, לא להאכיל את החיות, להיזהר עם הדלקת אש ועוד. בסוף הספר, מוזמנים הילדים לחתום על מעין תעודת התחייבות המשולבת בו, לעשות ככל שביכולתם כדי לעזור לחיות הבר לצאת מרשימת הספר האדום ולעזור לטבע בכלל.

מזי מגנאג'י מוסקוביץ', מנהלת אגף הסברה ברשות הטבע והגנים: "הכל התחיל לפני מספר שנים בקמפיין של רשות הטבע והגנים להצלת המינים האדומים, שבא לידי ביטוי נרחב בשטח, בתשדירים בטלוויזיה, אתר אינטרנט ייעודי ועוד.  בחרנו, בהתייעצות עם חטיבת מדע, את חמשת הגיבורים של הקמפיין – חיות בר בסכנת הכחדה, הנכללות בספר האדום של המינים בסכנת הכחדה. ככל שהתקדמנו בעבודת הקמפיין הבנו שהגיבורים הללו יכולים לככב בספר שייעוד  לילדים ויגייס אותם להגנתם, לצד חשיפת העבודה המאומצת והרבה, שנעשית על ידי פקחי רשות הטבע והגנים ועל ידי החטיבות והמחוזות ברשות, לשמירה ואישוש מינים אלו".

"המסר לילדים ולהורים הוא כי המינים הנכללים בספר יכולים להינצל ולשרוד. עוד לא מאוחר מידי וכל אחד ואחת יכול/ה להשתתף במאמץ ולסייע להם לצאת מן הספר האדום. תהליך בחירת הסופר והמאייר לספר היה ממושך ובסופו בחרנו בשוהם סמיט סופרת ילדים מוערכת וזוכת פרסים ובטליה דריקס מאיירת מוכשרת – שתיהן אוהבות טבע ובעלי חיים".

אגדה וזיכרון: מיתוס יחידה 101 בשיח הציבורי בישראל של ד"ר אפרת זקבך

הספר "אגדה וזיכרון: מיתוס יחידה 101 בשיח הציבורי בישראל" בהוצאת הספרים של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויד יצחק בן-צבי, עוסק בזהויות וסוגיות ישראליות מרתקות דרך סיפורה של יחידה 101.

לוחמים ללא חת, בעלי יכולות וכושר ביצוע גבוה, דבקים במשימה בכל מחיר, מלאי כריזמה, גיבורים עלי אדמות; אך גם פרחחים, פורעי חוק, נעדרי משמעת ובלגניסטים: כך נתפסו לוחמי יחידה 101, שקבעו אמות מידה חדשות ללחימה והפכו את יחידה 101 של הצנחנים למיתוס ישראלי. מאיר הר-ציון, אריאל שרון ואחרים, מפקדים נערצים, מיצגיו וסמליו של המיתוס, מימשו בדמותם את 'העברי החדש'. המיתוס, שנוצר בשנות ה-50 עם הקמתה של היחידה, נסדק לאחר מלחמת ששת הימים, ובעקבות הביקורת הציבורית על פעולת קיביה (1953) שהתעוררה-מחדש לאחר המלחמה; דמותם המוסרית של חיילי היחידה ומפקדיה התערערה.

מחקרה של ד"ר אפרת זקבך נסוב סביב ישראליוּת ועיצוב תודעה קולקטיבית ישראלית. במרכזו של הספר עלייתו של המיתוס, וגם התערערותו, הביקורות שסדקו אותו והתמורות שחלו בו על רקע שינויים ערכיים שהתחוללו בחברה הישראלית. זה הוא מחקר היסטורי מדוקדק ומרתק על יחידה צבאית זו, אנשיה, ערכיה, ופעולותיה, הנשען בין היתר על שיחות עם לוחמי היחידה, מקורות ארכיוניים ופרסומים שפורסמו בתקשורת בת התקופה, ועוד.

"אגדה וזיכרון" נוגע בעצביה החשופים של הישראליוּת ומציב דילמות שבאמצעותן החברה הישראלית בחנה, ועודנה בוחנת, את זהותה: המתח בין השימוש בכוח צבאי ובין ערכי המוסר; מתן הכשר לפעולות צבאיות ותוצאותיהן גם אם היו לא הכרחיות או לא מוצדקות, עידוד רוח הקְרבה והתנדבות אל מול עשיית יתר ואי־ציות להוראות. ספר זה תורם להבנת טיבו וגלגוליו של הזיכרון הציבורי הישראלי ולהעמקת ההבנה בדבר תפיסותיה של החברה הישראלית וערכיה המרכזיים עד ימינו.

מחקריה של ד"ר אפרת זקבך עוסקים בהיסטוריה חברתית של מדינת ישראל. עבודת הדוקטור שלה, שעליה מבוסס ספר זה, זכתה בפרס ראש הממשלה ונשיא המדינה לשנת

כתיבת תגובה

אולי יעניין אותך: