איזה פארק לאומי הפופולארי ביותר בישראל ||| רט"ג מסכמת את שנת 2016 ||| סיכומים ותכניות ||| קמפיין למען חיות הבר בישראל ||| אתרים חדשים ועוד בכתבה <<<
6.7 מיליון מטיילים באתרי רט"ג השנה
בשנת 2016 ביקרו באתרי רשות הטבע והגנים, מעל ל- 6.7 מיליון מבקרים ישראלים. זהו גידול של 10% במספר המטיילים הישראלים לעומת שנת 2015 (6,143,087 מבקרים) וגידול של למעלה מ- 25% משנת 2012 עת ביקרו כ-5.3 מיליון איש באתרי רשות הטבע והגנים. מספר המטיילים השנתי הכולל ישראלים ותיירים מחו"ל, באתרי רשות הטבע והגנים גדל מכ-7.7 מיליון מטיילים ב-2012 לכ- 8.7 מיליון ב-2016, עליה של 13% וזאת על אף הירידה שחלה במספר התיירים המגיעים לישראל לאורך אותם שנים.
מועדון "מטמון" של רט"ג
עד סוף שנת 2016 צפוי להגיע מספר המנויים לכ-80,000 ובכך להשלים גידול של 12,000 מנויים ביחס לשנת 2015. במהלך שלוש השנים האחרונות, הוכפל מספר המנויים של רשות הטבע והגנים. יש לציין שהשנה, כמענה לצורך שעלה מקהל המבקרים, השיקה רשות הטבע והגנים גם כרטיס מטמון בקטגוריית סבא/סבתא עם נכדים, אוכלוסייה שעדיין לא מוגדרת כגמלאים על פי החוק. בנוסף, הותאמו מנויי הרשות לאוכלוסיות שונות, למשל משפחות חד הוריות, פנסיונרים וכו'.
אתרי רט"ג הפופולריים ביותר
רשימת אתרי רשות הטבע והגנים הפופולריים ביותר בעיני הישראלים בשנת 2016 (נכון לאוקטובר 2016):
- גן לאומי אשקלון עם כ-365,000 מטיילים ישראלים
- גן לאומי קיסריה עם כ-340,000 מטיילים ישראלים
- שמורת עין גדי עם כ-310,000 מטיילים ישראלים
- גן לאומי תל אפק ירקון עם כ-278,000 מטיילים
- שמורת טבע בניאס (נחל חרמון) עם כ-254,000 מטיילים ישראלים
גן לאומי קיסריה מוביל גם במספר המבקרים הכולל (ישראליים ותיירים מחו"ל) עם כ-612,000 איש ואחריו גן לאומי מצדה עם כ-520,000 איש, מתוכם 329,000 תיירי חוץ.
350,000 לינות בחניוני לילה
רשות הטבע והגנים מנהלת 23 חניוני לילה בתשלום בפריסה ארצית, מגן לאומי חורשת טל שבצפון ועד חי בר יוטבתה שבדרום. בשנים האחרונות הרשות משקיעה רבות בשדרוג החניונים והנגשתם לכלל האוכלוסייה, כל זאת בשאיפה לשנות את תרבות הנופש בחיק הטבע והפיכת הלינה בטבע, המאפשרת לנפוש במחיר שווה לכל נפש.
בשנת 2016 לנו ברשת חניוני הלילה שבתשלום של רשות הטבע והגנים כ-350,000 מטיילים. בנוסף, רשות הטבע והגנים פועלת להנגיש את השירות בחניוני הלילה ובהתאם מציעה בחלקם גם שירות של בניית אוהל בהזמנה אישית הכולל: אוהל, מזרונים ואף עצים למדורה במקומות המותרים.
השנה הושק חניון לילה בגן לאומי הקסטל. חניון הלילה החדש, המיועד בשלב זה לקבוצות מאורגנות, הוא חלק מפיתוח משמעותי שעבר גן לאומי הקסטל, שכלל שילוב אמצעי הדרכה והמחשה מתקדמים על מורשת האתר.
הנגשה
רשות הטבע והגנים פועלת בשנים האחרונות על פי חוק, להכשרת אתריה לביקורי אנשים עם מוגבלות ולטיול נוח יותר של משפחות עם עגלות ילדים. בגנים הלאומיים, שמורות הטבע, ואתרי המורשת, שהכניסה אליהם בתשלום מבוצעות התאמות נגישות ומותקנים אמצעי עזר לנגישות. מאז שנת 2012 ועד היום – הונגשו 19 אתרים, כאשר רק ב-2016 הונגשו 8, ביניהם: גן לאומי מבצר נמרוד, שמורת טבע תל דן, גן לאומי בית אלפא, שמורת טבע נחל עיון, שמורת טבע נחל שניר, שמורת טבע נחל משושים, גן לאומי מצדה ושמורת טבע האלמוגים שבאילת. בהתאם, גם הונגש אתר האינטרנט של הרשות לשפה האנגלית ובהמשך יונגש גם לשפה הערבית.
חינוך ומתנדבים
- רשות הטבע והגנים בשיתוף המועצה המקומית ג'סר-א-זרקא ייזמו פרויקט ייחודי ב"כפר הדייגים" למרגלות תל תנינים על חוף הגן הלאומי ג'סר-א-זרקא. מטרת הפרויקט שימור האווירה האותנטית של כפר הדייגים ושיפור התשתיות.
- סיירת כלניות – רשות הטבע והגנים בשיתוף עם עמותת התיירות "שקמה-בשור", המנהלת את פסטיבל "דרום אדום", קק"ל והמועצות האזוריות השותפות לפעילות, מזמינה את הציבור אוהב הטבע להתנדב ל"סיירת כלניות" מובחרת, שתפעל בתקופת פסטיבל "דרום אדום". מטרת הסיירת היא להעלות את המודעות לשמירה על ערכי הטבע בקרב המבקרים הרבים הצפויים להגיע, ולסייע בפעילויות הסברה והכוונת המבקרים לפעילויות השונות ומוקדי העניין בפסטיבל.
תוספת של שמורות טבע וגנים לאומיים
משנת 2012 ועד 2016 הוכרזו 32 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של 103,000 דונם בכל רחבי הארץ. בשנת 2016 הוכרזו 5 שמורות טבע וגנים לאומיים בשטח כולל של כ-2,500 דונם.
שימור גן לאומי האלה – בשנת 1995 אושרו שטחי טבע נוף ומורשת ערכיים ביותר להרחבת העיר בית שמש, עד לשיפולי הגבעות של עמק האלה, עמק המספר את הסיפור התנכ"י של קרב דוד וגולית. בשנת 2010 הוחלט במשרד השיכון לקדם תוכניות מפורטת לבניה של כ 20,000 יח"ד בשטח הנדון. בינואר 2016 אושרה התכנית לגן הלאומי ובוטלה תכנית השכונה. התכנית משתרעת על שטח של כ 5,500 דונם. כ- 4,000 דונם גן לאומי, כ- 200 דונם שמורת טבע (שמורת טבע שיטה מלבינה) והשאר שטחים חקלאיים ללא מבנים. בנוסף לערכי הנוף והמורשת, הגן עשיר בערכי טבע ומשמש כמסדרון אקולוגי חשוב לאוכלוסיות שונות ובהם צבאים וגיריות.
חולות סמר – רשות הטבע והגנים תמכה מאז 2010 במאבק שניהלו הגופים הירוקים להפסקת הכרייה בסמר, שמורת חול נדירה ושריד אחרון של שטחי חולות בערבה, על אף שהייתה במקום תכנית כרייה מאושרת כדין ולאחר שנדחו כל ההליכים המשפטיים להפסקת הכרייה. בזכות גל של פעולה ציבורית והירתמות שלנו לנושא הצלחנו להפוך זאת לתוכנית של שמורת טבע. השמורה נמצאת כיום בשלבי אישור לקראת הכרזתה כשמורת טבע.
גן לאומי פלמחים – בתום מאבק ציבורי גדול שנמשך למעלה מחמש שנים, אושרה בתחילת השנה התוכנית לגן לאומי פלמחים שביטלה תכנית קיימת להקמת כפר נופש בשטח החוף. לאחרונה גם הושג כתב שיפוי מצד הממשלה, שיאפשר מתן פיצוי ליזמי כפר הנופש ובכך הובטח למעשה סופית כי השטח יישמר כשטח פתוח לרווחת הציבור.
מעברים אקולוגיים
מעבר אקולוגי הוא מעבר מלאכותי המחבר בתי גידול טבעיים, ומאפשר לבעלי חיים לחצות בבטחה מכשולים מעשה אדם כגון כבישים, תעלות ומסילות רכבת. בשנים האחרונות פועלת רשות הטבע והגנים מול ובתיאום מספר גופים ביניהם ועדות תכנון, חברת נתיבי ישראל, חברת חוצה ישראל ועוד לטובת קידום הצעות, ייעוץ וייזום מעברים אקולוגיים בפרויקטים של תשתיות ברחבי הארץ תוך מתן דגש מיוחד על פיתוח הנוף ושמירה על ערכי הטבע וחייהם של בעלי החיים לאורך תוואי הפרויקטים. בתוך כך ניתן למנות מספר הישגים: הקמת גשר אקולוגי מעל כביש 70, גשר אקולוגי מעל כביש 85 , גשר אקולוגי בכביש 1 סמוך לשורש וכן אישור צוות מלווה מטעם מינהל התכנון לתכנון גשר אקולוגי מעל כביש 6 בקטע שבין מחלף מאחז לבית קמה.
צמחים בסכנת הכחדה
מתוך 414 צמחים בסכנת הכחדה נבחרו לטיפול האינטנסיבי ביותר 40 מינים אנדמיים, כלומר בלעדיים לישראל. בשנים אחרונות הרחיבה רט"ג את פעולות השימור מחוץ לבית גידול הטבעי והן כוללות:
- שימור זרעים של צמחים בסכנת הכחדה בבנק הגנים הלאומי במכון וולקני לתקופות של עשרות או מאות שנים. משנת 2007 עד סוף שנת 2015 הופקדו זרעים של 282 מינים בסכנת הכחדה .
- שימור אוכלוסיות צמחים בסכנת הכחדה בגנים בוטניים של מוסדות אקדמיים ובגני מקלט. הוקמו עד היום 11 גני מקלט באתרי רט"ג הבאים: ציפורי, עין אפק, עין גדי, החולה, חי רמון, נבי סמואל, ממשית, נחל תנינים, תל ערד, כוכב הירדן, כפר נחום. גן מקלט נוסף הוקם בשיתוף צה"ל בבסיס חוות השומר. 3. פעולות אישוש אוכלוסיות, והשבת מינים לטבע – ריבוי הצמחים מתבצע בגני מקלט, בבנק הגנים או במשתלות מסחריות והם נשתלים בבתי גידול טבעיים. בשיתוף פעולה ובהנחיה מקצועית של רט"ג מבצע בית הספר החקלאי בכפר הירוק פרויקט חינוכי של השבת צמחים בסכנה האופייניים לכורכר וחמרה לשמורות טבע בשרון .
בשנת 2015 הקימה רט"ג אתר האינטרנט לצמחים בסכנת הכחדה (רד-ליסט). האתר מכיל את כל המידע של הספר האדום שמתעדכן באופן שוטף בהתאם לממצאים בשטח. החל מהשנה הקרובה תסקור הרט"ג גם מינים נדירים ביותר הגדלים רק באתרים בודדים ובשנים הקרובות תורחב פעולות ניטור של צמחים בסכנת הכחדה וננסה לשתף בכך ציבור.
תחום הים
התחום הוקם בשנה שעברה מתוך ההבנה כי הטיפול בסביבה הימית הוא צו השעה ודורש תשומות בהתאם: כוח אדם, משאבים, ניהול וכו'. הישג ראוי לציון בתחום זה השנה, הוא ההחלטה לאשר את שמורת ראש הנקרה כשמורת טבע ימית. כמו כן, הוגשה תכנית להרחבת השמורה הימית בין אשדוד לאשקלון .
עוד פעולות שנעשו השנה: 150 תיקי אכיפה בים לאור הגברת האכיפה בשמורות הימיות, שדרוג כל סירות הפיקוח והכפלת צי הסירות, עריכת מבצעים משותפים עם השיטור הימי ומשרד החקלאות לאכיפת איסור דייג בשמורות ואיסור פגיעה בערכי טבע מוגנים ועוד.
ביסוס אוכלוסיית הנשרים
העשייה בתחום הדורסים כוללת אספקטים רבים שמקודמים רובם במסגרת פרויקט "פורשים כנף" מאז 1996. הממשק כולל מיגון עמודי חשמל לפי תכנית מסודרת וכמענה חירום' אישוש האוכלוסייה באמצעות גרעין רבייה בשבייה ושיקום פרטים פגועים: נשרים, רחמים, עיטים ניציים, בזי צוקים ועיטמים לבני-זנב). מעל 50% מהנשרים בצפון הארץ מקורם בגרעין הרבייה והאוכלוסייה בכרמל היא היחידה שגדלה כל שנה. מעל 10% מזוגות העיטים הניציים הדוגרים בארץ מכילים לפחות פרט אחד שמקורו בגרעין הרבייה, אספקת מזון זמין נקי מכימיקלים כגון תרופות וטרינריות (אתרי האכלה, כ-20 מדן ועד אילת) והרחקת העופות אוכלי הפגרים, בעיקר נשרים ורחמים, מאזורים בהם הם מאוימים. עוד פועלת רשות הטבע והגנים למזעור הפרעות כלי טיס צבאיים לקינון המינים שבסיכון, צמצום התחשמלויות, טיפול בהרעלות ועוד.
הישגים וההצלחות ארוכות טווח של מאמצי השימור
- עיט הניצי נכחד מהגליל ב-1978. מאז 2015 חזרו לקנן 2 זוגות בגליל באתרים היסטוריים ובהם פרטים מגרעין הרבייה.
- אוכלוסיית הרחם בסכנת הכחדה עולמית ומצבו הולך ומורע במרבית תחום התפוצה ובמיוחד במזרח הים-התיכון. בישראל האוכלוסייה יציבה מזה כ-2 עשורים ואף קיימת עלייה קטנה לכרמל, שבו הרחמים בזכות ההשבה לאחר היעלמות (הכחדה) של מעל 50 שנה, אך עדין אין רבייה.
- עיטם לבן-זנב מקנן זו שנה שנייה ברציפות בשמורת החולה ולראשונה גודלו בישראל גוזלים מאז שנת 1956/7.
- אוכלוסיית הנשרים בכרמל הושבה בהצלחה לאחר שנכחדה כמקננת בשנת 1952. מספר גוזלי הנשרים בכרמל השנה היה 7 (לעומת 1-3 בשנים 2013-2015).
קמפיין חיות הבר בישראל
רשות הטבע והגנים, שהיא הארגון הממונה, מטעם המדינה, על יישום החוק להגנה על חיות הבר בישראל, השיקה קמפיין רחב היקף שמטרתו לייצר מודעות ציבורית לנושא מיני בעלי החיים שבסכנת הכחדה ועל הדרכים לשמור עליהן.
בשלב הראשון מתמקד הקמפיין בחמישה מיני "דגל" המציגים בתי גדול שונים:
- צבי
- נשר
- צב ים
- עטלף
- סלמנדרה
ולצורך כך הוקם אתר ייעודי "מינים בסכנת הכחדה" ובו כל המידע אודות חיות הבר, מאפייניהם, תפוצתם בארץ וכיצד הציבור יוכל להירתם ולסייע.
כחלק מהניסיונות לשמור על המערכת האקולוגית, על המגוון הביולוגי העצום החי בה, צריך ל"היכנס לנעליים של בעלי החיים" או להסתכל על העולם דרך משקפי החיות ולבחון איך ניתן לתת להן את החיים בחזרה. כולל שיקום בתי גידול, יצירת מסדרונות תנועה, חיבור רצפים, הכרזת שמורות, מניעת צייד בלתי חוקי, שימוש בחומרים ברי קיימא ועוד.
"כדי שחיות הבר יהיו פה גם מחר"
הרעיון המרכזי שעומד מאחורי הקמפיין הוא שחיות הבר לא מבינות את שפת בני האדם, אך אנחנו, בני האדם, יכולים להבין את משמעות מעשינו והשפעתם עליהן ולכן לשקול מחדש את החלטותינו. לציבור תפקיד מהותי וחשוב בשמירה על חיות הבר- החל משמירה על טבע נקי, דיווח לרשות הטבע והגנים אודות חיה פצועה או במצוקה, הפחתת שימוש בתאורה מלאכותית בשטחים פתוחים, בדגש על מערות עטלפים, הימנעות מטיפוס וגלישה על צוקים באזורי קינון נשרים, סיוע במניעת צייד לא חוקי ועוד.
סקרי אוכלוסייה אחרונים של חיות בר אלו, שנערכים לאורך שנים על ידי רשות הטבע והגנים, מצביעים על דילול משמעותי באוכלוסיית חיות הבר בישראל. לפי הסקרים אוכלוסיית הנשרים בישראל מונה כיום רק כ-150 פריטים לעומת 460 בשנת 2003, ומספר קינוני הנשרים בארץ , מדד המבטא את מצב אוכלוסיית הנשרים, נמצא כבר מספר שנים במגמת ירידה. אוכלוסיית צבי הים מונה רק כ-500 נקבות מטילות, כאשר מדי שנה נרשמים מקרים רבים של פגיעה בצבי הים בחופי הים בישראל. אוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי מונה כיום רק כ-3,000 פריטים כאשר בתחילת שנות האלפיים מספר זה עמד על כ-10,000 פריטים. מצב זה חמור במיוחד לאור העובדה שהצבי הארץ ישראלי הוא בעל חיים ייחודי לישראל ונמצא בסכנת הכחדה עולמית. מעבר להם גם העטלפים והסלמנדרות מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה ואוכלוסייתן מידלדלת מאד.
10 הדיברות לשמירה על חיות הבר בסכנת הכחדה
גם בעידן המודרני לחיות הבר כגון: צבי ים, צבאים, נשרים, סלמנדרות ועטלפים, תפקיד משמעותי במאזן האקולוגי, ברווחתו ובבריאותו של האדם. על אף זאת האדם הוא זה שגם גורם להיכחדותן כתוצאה מבניית אזורי מגורים, סלילת כבישים, פיתוח טכנולוגיות, חקלאות ,תיעוש אינטנסיבי ואפילו ציד לא חוקי, שמבטיחים אומנם מחד מענה לצרכיו אך מאידך גם פוגעים בחיות, בבתי גידול ובהישרדותם של מיני חיות הבר. לאור כך על האדם גם לפעול לטובת צמצום הפגיעה בהן עד כמה שניתן, כדי להבטיח שהן יהיו כאן גם מחר. רשות הטבע והגנים, האמונה על יישום חוק הגנת חיות הבר יחד עם פעולות לשמריתן, מזמינה אתכם לקחת חלק במשימה חשובה זו. כך תוכלו לעשות זאת.
- חיות הבר נועדו לחיות בטבע. אם נתקלתם בחיה כזו בטבע, אל תאספו אותה לביתכם גם אם נדמה לכם שאצלכם בבית היא תזכה לחיים טובים יותר. ניתוק חיה זו מסביבתה הטבעית פוגעת קשות ביכולתה לשרוד או לחזור לטבע, והיא אף מנוגדת לחוק.
- תשאירו את הטבע נקי. פסולת אדם שנשארת בטבע, היא אחד מגורמי התמותה העיקריים של חיות הבר, בדגש על צבי הים והצבי הארצישראלי הנדיר המצוי רק בישראל. אלו נמשכות לריח המזון בפסולת שנשארה, אך מבלי לשים לב גם בולעות מגבונים, שקיות פלסטיק ועוד, החוסמים ופוגעים במערכת העיכול שלהן , ובכך נחרץ גורלן למות מרעב. על כן ביציאה לטבע ובכלל הקפידו לאסוף את הפסולת אחריכם וסגרו את מכסי הפחים בסביבה, כדי שהפסולת שלנו לא תהפוך למלכודת מוות שלהן.
- אל תפריעו לקינון הנשרים הנמצאים בסכנת הכחדה. הימנעו מטיפוס וגלישה על צוקים באזורי קינון והקפידו להימנע מהטסת רחפנים או כל כלי טייס אחר באזורים אלו, המאיימים על הקינון.
- אל תיקחו לעטלפים את החמצן במערות ואל תסנוורו אותם. היכנסו רק למערות שהכניסה אליהן מותרת ובמועדים שאפשר. הקפידו על הליכה במסלולים המוסדרים והימנעו מתאורה ישירה על העטלפים, בין אם בפנס ובין אם במבזק המצלמה. בנוסף אל תדליקו נרות במערות העטלפים, שכן הנרות צורכים חמצן, שריכוזו במערה נמוך מלכתחילה מריכוזו באוויר הפתוח, וחסרונו פוגע בבית הגידול החיוני לעטלפים.
- אל תיסעו על חופי הים בכלי רכב ממונעים. עקבות הגלגלים שתשאירו מסיטות את צבי הים ממסלולם לים ובכך נפגע משמעותית סיכויים לשרוד. כמו כן הקפידו ללון רק באזורי החוף המותרים לכך כדי לה לפגוע באזורי התנועה והבקיעה של הצבים.
- הימנעו מזיהום אור בטבע. הפחיתו את השימוש בתאורה מלאכותית בשטחים טבעיים, המאיימת על חיות הבר בסביבה הטבעית שלהם ומונעות מהם לקיים מהלך חיים תקין.
- אל תשחררו לטבע הפתוח את חיות המחמד. אם במקרה מאסתם בחיית המחמד/הבית שלכם כגון דג, כלב או חתול, הטבע הפתוח הוא לא המקום המתאים להם, גם אם נראה לכם שלטבע הם נולדו. שחרור חיות מסוג זה לטבע עלול לגרום לנזקים משמעותיים לטבע, לבריאות האדם וגם לחיות עצמן.
- צייד חיות בר אינו חוקי ואינו מוסרי. אל תיקחו חלק בזה ואם נתקלתם באחרים הצדים חיות או מתעללים בהן, דווחו במהרה למשטרה או למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו *3639
- מצאתם חיית בר פצועה או במצוקה?! אל תמהרו לאסוף אותה עצמאית או להחזירה פצועה לסביבתה הטבעית. התקשרו למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו *3639 , וקבלו הנחיות כיצד לנהוג בה. עשו זאת גם כאשר את מזהים סכנה האורבת להן, כגון סיכוני הרעלה, שריפה בשטחים הפתוחים וכדומה.
- ידע הוא המפתח לשינוי. היכחדות חיות הבר היא לא גזירת גורל. חיות הבר אומנם לא מבינות אותנו אבל אנחנו יכולים להבין אותן. הבנת חשיבות חיות הבר לחיינו, הסכנות המאיימות עליהן והדרך למנוע אותן הם המפתח לשינוי והם אלו שכנראה יבטיחו לנו שחיות הבר יהיו איתנו גם מחר. למענם ולמעננו.
פרטים נוספים על חיות הבר ועל הדרכים לשמור עליהן באתר <<<