דבש ישראלי כבר 3,000 שנה

דבש ישראלי בתקופת המלכים ||| איזה סוגי דבש בישראל ||| תערוכת דבש היסטורית ||| הספר "שנה מתוקה כדבש" ||| הכל ועוד בהמשך <<<

תולדות הדבש

דבורה ופרח (צילום באדיבות מועצת הדבש)
דבורה ופרח (צילום באדיבות מועצת הדבש)

דבש מופק ע"י דבורת הדבש, מצוף פרחים, ע"י הפועלות בכוורת ונועד לשמש מקור מזון לדבורים ולזחלי הדבורה. האדם הקדמון, כבר לפני כ-15,000 שנה למד לצרוך את דבש הדבורים לצרכיו ויש על כך עדויות בציורי קיר פרהיסטוריים ברחבי העולם. האדם השתמש מאז בדבש למגוון שימושים כמזון, חומר משמר, רפואה ואף בקוסמטיקה ויופי.

דבש בארץ ישראל

דבש מופיע בתנ"ך 54 פעמים ומהם 21 פעמים במשפט המציין את א"י כ"ארץ זבת חלב ודבש". עד לאחרונה לא היתה כל הוכחה לתעשיית רדיית דבש בארץ ישראל והסברה המקובלת היתה כי דבש המוזכר במקורות הוא סילאן – מיץ מרוכז מפרי התמר. לא עוד !!!

התגלית מימי ראשית המלוכה בישראל

המכוורת בתל רחוב (צילום לליאוניד פדרול)
המכוורת בתל רחוב (צילום לליאוניד פדרול)

בליבה של העיר תל רחוב, אחת הערים הגדולות בממלכת ישראל (הגם שאינה נזכרת במקרא), ונמצאת כ-5 ק"מ מדרום לבית שאן, התגלתה לאחרונה מכוורת גדולה עם כ-180 כוורות עשויות טין. זו הכוורת הקדומה ביותר שנמצאה אי-פעם במזרח התיכון בפרט ובעולם העתיק בכלל. המכוורת התגלתה בחפירות המשלחת הארכיאולוגית בראשותו של פרופסור עמיחי מזר מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. העיר רחוב והמכוורת מתוארכות לאלף הראשונה לפני הספירה. זו עדות יחידה במינה לקיום תעשיית רדיית דבש כבר לפני 3,000 שנה, בא"י. עדות לקיום דבש דבורים כבר בתקופת המקרא. לא עוד סילאן אלה "ארץ זבת חלב ודבש (דבורים)".

דבורת הדבש האנטולית Vs. הסורית

בחלות הדבש המפוחמות שנלקחו מאחת הכוורות שנמצאו בתל רחוב, נשתמרו שרידי דבורים. בבדיקה התברר כי הדבורים בתל רחוב אינן מתת- המין של הדבורה הסורית המקומית המוכרת היום, אלא דבורים של תת- המין של דבורת הדבש האנטולית, כלומר, שנחילי דבורים יובאו מטורקיה לארץ-ישראל.

הכוורת של רחוב

הכוורת מלפני 3000 שנה (צילום לליאוניד פדרול)
הכוורת מלפני 3000 שנה (צילום לליאוניד פדרול)

כל כוורת בתל רחוב, בנויה כגליל, עשוי טין שנעשה מחרסית וקש מיובש. אורך של כל אחת מכוורות הוא כשמונים ס"מ, קוטרה כ- 40 ס"מ ועובי דפנותיה כ – 4 ס"מ. נפח של כוורת אחת היה כ- 56 ליטר. בקצה האחד של הגליל דופן ובה פתח זעיר של כ- 3-4 ס"מ שאיפשר כניסה של דבורים אל הכוורת ויציאה ממנה. הקצה השני פתוח והיה ניתן לסגור אותו במכסה מטין, גם בלתי צרוף כמו הכוורות עצמם, עם ידית זיז במרכז.

הדבוראים היום

כוורת מהמאה ה-19 (צילום דני בר)
כוורת מהמאה ה-19 (צילום דני בר)

מאז תל רחוב התפתחה תעשיית רדיית הדבש ונוצרו סוגי כוורות שונות ומשונות, שרובן מחרס עד שהגענו לצורת הכוורת וחלת הדבש המוכרת לנו היום. הכוורנים גם הפכו לדבוראים ומלאכתם החשובה לא רק לאוהבי הדבש אלה לא פחות מכך, לחקלאות – הדבורה דואגת להאבקת הפרחים ולהמשך פריחה ופרי של תוצרת ארצנו.

עפ"י נתוני מועצת הדבש, בישראל פועלים כ-500 דבוראים כאשר כ-100 מהם אחראים ליותר מ- 80% מתפוקת הדבש בישראל. הגדולים שבין הדבוראים הם קיבוץ יד מרדכי, קיבוץ עין חרוד ובועז כנות ממושב אבידור, המייצר עבור יד מרדכי. יד מרדכי היא גם היבואנית דבש הגדולה בישראל.

הדבוראים בישראל רועים יותר מ- 100,000 כוורות הפזורות עפ"י תכנון שדות מרעה, בכ- 6,300 מתחמים, רובם בצפון הארץ. היבול הממוצע מכוורת מודרנית הוא כ- 30 ק"ג דבש (לעומת כ- 3-5 ק"ג דבש שרדו פ"י הערכות, בכוורות של תל רחוב).

סוגי דבש

דבש הדבורים שונה בטעמו ומרקמו בין סוגי הצוף. צוף של פרחי הדרים יתן לנו ארומות וטעמים המשלבים את תכונות עצי ההדר – דבש זה יקרא דבש הדרים. דבש המופק מפרחי האקליפטוס יאופיין בארומות בהתאם ויקרא דבש אקליפטוס ועוד.

בישראל נפוץ בעיקר תערובת אחידה ולא אופיינית לזן פרחים זה או אחר. המשווקת הגדולה ביותר של סוג דבש זה היא מכוורת "יד מרדכי" שהיא גם משווקת הדבש הגדולה בישראל עם מעל ל- 50% ממכירות הדבש בישראל. רדיית הדבש היא חקלאות וככזו, היא עונתית. עונת האביב (אפריל-מאי) היא העונה העיקרית בה רודים כמחצית מתפוקת הדבש. בקיץ (יולי-אוגוסט) רודים כ- 35% נוספים. בסתיו (ספטמבר-אוקטובר) רודים את היתר. בחורף הדבש משמש את הדבורים לשרידות והדבוראים לא משתמשים בדבש זה.

דבש ישראלי

מכשיר לרדיית דבש ע"י סבוב חלות הדבש (צילום דני בר)
מכשיר לרדיית דבש ע"י סבוב חלות הדבש (צילום דני בר)
דבש יד מרדכי (צילום יח"צ)
דבש יד מרדכי (צילום יח"צ)

בישראל צורכים כ- 4,000 טון דבש בשנה שערכם כ-160 מיליון שקלים במחירי צרכן. כ-40% מרכישות הדבש נעשים לקראת ראש השנה וחגי תשרי. במחקר שוק של מכון שילוב העידו 40% מהישראלים שהם צורכים דבש לפחות פעם אחת בשבוע. ב- 90% מבתי ישראל יש דבש עפ"י אותו מחקר.

הנחקרים העידו כי השימושים העיקריים שלהם בדבש הוא:

  • רכיב במרינדה
  • "תרופת סבתא" (גוגל מוגל)
  • אפייה
  • המתקת משקאות חמים
  • תוספת למאכלים
  • מריחה על לחם

שוק הדבש הישראלי מתחלק בין מותגי הדבש כך ש"יד מרדכי" עם כ-50% מהשוק, "מכוורת עמק חפר" עם כ- 16% נתח שוק, "מכוורת עין חרוד" עם כ- 4% והשאר בין מותגים וכוורני בוטיק ביניהם המוכרים יותר הם "מכוורת הגליל" של קיבוץ שמיר, "משק לין ועוד.

שנה מתוקה כדבש – הספר

הספר שנה מתוקה כדבש
הספר שנה מתוקה כדבש

המחבר עצמו הוא דור שלישי למשפחת דבוראים שאת מלאכת גידול הדבורים למד מסביו ואביו. את אהבתו לדבש פיתח במכוורות ובמרכז המבקרים המוכר והוותיק "דבורת התבור". מתכוני הדבש אשר לוקטו לספר זה נאספו במשך שנים על ידי בני המשפחה ממקומות שונים בעולם, בשילוב מתכונים שהועברו במשפחה מדור לדור.
ייחודיותו של הספר הוא בהתמקדותו בסוגים השונים של הדבש הנבדלים בצבעם, בטעמיהם השונים ובהתאמתם למתכונים שבספר.
אין ספק כי המתכונים שבספר יסייעו לחובבי הבישול להכיר את המגוון העשיר של סוגי הדבש הקיימים בארץ וללמוד להתייחס לדבש בבישול כפי שמתייחסים לזנים וטעמים שונים של יין או שמן.
כאשר מוסיפים לכל אלו את מסלולי הטיולים המופיעים בספר, מתכוני הבריאות המצורפים, טיפים לריפוי מחלות שונות, מתכונים לרקיחת תכשירי קוסמטיקה בבית והכל על בסיס הדבש, הרי שמעבר לספר מתכונים מגוונים וטעימים, זוהי חגיגה של ממש לכבודו של הדבש.
ניתן לרכוש את הספר בדבורת התבור- שדמות דבורה, באתר <<< או בטל': 04-6769598 , 050-5637645

תערוכה וספר

תערוכת  דבש מלכים – תגלית נדירה מימי ראשית המלוכה בישראל מתקיימת עד סוף חודש אוקטובר, במוזיאון א"י רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, תל-אביב. פרטים באתר < ובטל':03-64152

כתיבת תגובה