נסיעת מבחן עם קאמרי בין צמח לכוכב הרוחות

מסע בזמן עם טויוטה Camry מפנק לאורך הקטע האחרון של רכבת העמק העות'מאנית ||| תחנת הקצה של צמח עם המבנים והסיפורים של העבר ||| ביקור בתחנת החשמל של רוטנברג בנהריים ובגשר ||| גשר הבזלת השחור וגם אחיו הנסתר – הגשר הלבן על נחל תבור |||  מסע במחוזות בהם חי אבי בשנות ה-40 וטייל בשנות ה-50 של המאה שעברה ||| כל הפרטים והחוויות בהמשך…

טויוטה קאמרי דוהר צפונה

יצאנו לנסיעה ארוכה לתחנת הרכבת הנמוכה בעולם, עם טויוטה קאמרי 2021 המפנקת – רכב מנהלים-משפחתי עם שדרוגים משמעותיים מתחת למכסה המנוע ההיברידי ומתיחת פנים יפהפייה.

פרצנו לכביש 6 צפון שהיה לשם שינוי, לא פקוק (לעומת הנתיב שממולנו, שנסעו או יותר נכון זחלו פגוש אל פגוש הרבה אחרי חדרה וכביש 9 ודרומה) והרגשנו היטב את עוצמת המנוע 2.5 ליטר עם המנוע החשמלי של ההיברידי שלנו, שיחדיו מספקים לגלגלים 218 כ"ס שמדהירים אותנו הרבה מעבר למהירות המותרת (לדברי היצרן המהירות המרבית היא 180 קמ"ש שזה הרבה אנרגיה לרכב שמשקלו ריק 1.6 טון).

עצרנו להתרעננות והצטיידות בגבינות ומאפים צ'רקסים בהם התאהבנו באחת הנסיעות הקודמות שלנו לכפר כמא. ומשם בירידה לימת כנרת הכמעט מלאה, ולמכללה האקדמית צמח שם היא תחנתנו הראשונה.

תחנת הרכבת צמח או סמח سمخ

לפני כמה שנים, ערכתי סיור לאורך תווי רכבת העמק לקראת פתיחתה מחדש בשנת 2016 של הקו מחיפה לבית שאן. כתבנו על רכבת העמק 2015 כאן… ובהמשך ביקרנו בכמה תחנות נוספות. שמעתי על שיחזור ופתיחת תחנת הרכבת בצמח לביקורים ועל כן קבענו עם המנצח על מלאכת השחזור, זיו אופיר, סמנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, שבתחומי המכללה נמצא מתחם התחנה והמבנים ההיסטוריים של התחנה הונשמו וקמו לתחייה כשהם משמשים את המרכז ללימודי ארץ ישראל, של מכללת כנרת. זיו הוליך אותנו בין המבנים וסיפר על הפרויקט שיחזור ומה עתיד עוד להתווסף לאתר המיוחד שמחייה את תחנת הקצה של רכבת העמק, לפני העלייה דרך אל חמה לדמשק או לחיג'אז בחצי האי ערב.

רכבת העמק נסללה בשנים 1902-1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בפלסטינה- א"י אחרי מסילת הרכבת יפו–ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט הבריטי והיתה נדבך חשוב להתפתחות יישובי עמק יזרעאל. המסילה נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת השחרור ובשנת 1951 הושבתה סופית.

תחנת הרכבת בצמח אשר נבנתה ע"י העות’מאנים, היא תחנת קצה ואחת התחנות הראשיות של שלוחת הרכבת החיג’אזית מחיפה לדרעא שנקראה לימים “רכבת העמק”. מבני התחנה נבנו בהדרגה החל מיוני 1905 ופעילותו הסדירה של קו הרכבת החל בשנת 1906. תחנת הרכבת של צמח נכבשה ב- 25.9.1918 ע"י חטיבת הפרשים האוסטרלי, של צבא אנז"ק (אותם חיילים שכבשו את באר שבע ומונצחים גם שם). בתחילת מלחמת השחרור 18.5.1948, התנהל בשטח התחנה (שכבר לא היתה פעילה עקב פיצוץ המסילה בגשר – על כך בהמשך) קרב קשה מול הצבא הסורי. עדות לכך אפשר לראות בחור פעור מתחת לחלון המזרחי של בנין התחנה הראשי, שנוצר מפגיעת פגז טנק (מספרים שזה אותו טנק שבהמשך נבלם בדגניה). המבנים הייחודיים לתחנת צמח:

• מגדל מים כפול
• מוסך קטרים
• חוגת רכבות (מסובב קטרים) TurnTable שאפשר החלפת קטרים במעבר בין קטע הקו חיפה-צמח שהסתפק בקטר רגיל, לבין קטע הקו צמח-דמשק שהצריך קטר עם הרבה יותר כוח משיכה על מנת שהרכבת תוכל לעלות את השיפוע מצמח 200 מטרים מתחת לפני הים לבין דרעא שבגובה 420 מטרים מעל פני הים ולחבור למסילת הרכבת דמשק – חיג'ז.
• מתקני קרנטינה ומבני מכס
• בתקופת המנדט הבריטי, התווספו מיכל מזוט תת-קרקעי ומגדל שמן עילי

במרכז המבקרים ניתן לסייר בין מבני התחנה ההיסטוריים ולאורך טיילת עם ציון תחנות היסטוריות של רכבת העמק – 87 ק"מ של רכבת שפעלה לפני קום המדינה.

מיכל המים הכפול הוא אולם עם סרט שמספר את ההיסטוריה של המקום וגם תערוכה של מוצגים ותמונות מהחיים בתחנה.

בחודש נובמבר 2017, במלאת 100 שנים לכיבוש באר שבע ע"י חיילי צבא אנז"ק מאוסטרליה וניו זילנד הגיעו מאות חיילים ופרשים לציין את האירוע ולשחזור את קרב הפרשים ההיסטורי. בהמשך הגיעו החיילים גם לצמח וערכו בו טקס ומצעד פרשים. בספטמבר 2019, לציון 101 שנים לציון הקרב של אנז"ק בצמח, נחנך פסל הלוחם האבוריג'יני וסוסו בתחנת צמח, לזכר אבוריג'ינים האוסטרלים שלחמו בקרב.

ראוי לציין שמתחנת צמח יצאה רכבת המשך שהתחברה דרך תחנת אל חמא – היא חמת גדר, לרכבת החיג'זית. ראו תמונות של תחנת הרכבת סמח (צמח) לפני השחזור.

אפשר לבקר בתחנה ההיסטורית שממוקמת סמוך לשפת הכנרת, כ-1.5 ק”מ מזרחית לצומת צמח על כביש 92. בתחנה מקיימים סיורים מודרכים על ידי סטודנטים ללימודי ארץ ישראל, בתיאום מראש בלבד. עלות כניסה 20  שקלים למבקר. הזמנות בדוא"ל… לקבוצות… או טל': 04-6653786 / 050-5656291

הידעת? תחנת צמח שימשה כתחנת הרכבת של טבריה כאשר עד שנת 1921 הנוסעים מטבריה הגיעו בשיט למזח שהיה קרוב לתחנה ומשם ברגל לתחנת הרכבת שנסעה לחיפה או דמשק. עם סיום סלילת כביש בין טבריה לצמח, התייתר הצורך לשוט בדרך לתחנת הרכבת בצמח.

נסיעה בכביש 90 מצמח לנהריים

נסענו עם הקאמרי של טויוטה להמשך הסיור היומי והפעם על כביש 90 דרומה לעבר אשדות יעקב ומתחם תחנת הכוח ההיסטורית של רוטנברג, תחנת נהריים. הקאמרי מאיצה ומזנקת ובשקט למהירות המרבית המותרת חיש מהר כשהגב של כל הנוסעים נדבק למשענת המושב והתחושה היא של עצמה מתפרצת. בקרת האקלים המצוינת גם מלפנים וגם מאחור מסייעת להפיג החום של בקעת הירדן 200 מטרים מתחת לפני הים.

תיבת ההילוכים אוטומטית רציפה, ושלל אביזרי בטיחות שמעניקים לקאמרי דרגה 7 (מתוך 8 המקסימלי) עם 7 כריות אוויר, מערכת בלימה הכוללת ABS, EBD ו-BAS, מערכת בקרת יציבות אלקטרונית VSC, חיישני לחץ אוויר, בלימת חירום אוטונומית, אזהרה מפני הולכי רגל, דו גלגלי ורכב בשטח מת. כמו כן לבטיחות הנהג והנוסעים הטויוטה קאמרי מצוידת במערכת זיהוי סטייה מנתיב, התרעת תנועה חוצה מאחורי הרכב, התרעת עייפות, אורות גבוהים אוטונומיים, התרעה על שכיחת ילד במשב האחורי, התרעת רכבים חולפים בעת פתיחת דלתות ועוד.

נהריים – אשדות יעקב

בעקבות החזרת אי השלום והשטחים סביבו, לריבונות ירדנית וסגירת מעבר הגבול לאי השלום, עצוב לראות את האתר שהיה שוקק מטיילים וחיים כפי שביקרנו בו וכתבנו בעבר, סגור. פארק נהריים, דרומית לכניסה לאשדות יעקב איחוד הוא שריד לתחנת החשמל שהונעה מכוח מי הירמוך, שהקים רוטנברג. ניתן לראות דרך גדר המערכת את אי השלום והגשר הירדן שתמיד נמצא זקיף מצבא ירדן השומר על השער.

חדי העין יוכלו להבחין למרחוק במבנה תחנת נהריים שהוקמה בסמוך לתחנת הכוח בנהריים שהקים פנחס רוטנברג בסגנון באוהאוס ושכונה הבית הלבן – זה היה משכנו הפרטי של הזקן מנהריים הוא פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל. מספרים על הבית הלבן ששימש לקבלות פנים רשמיות ולאירוח אח"מים מהארץ ומהעולם, שהאמיר עבדאללה נהג לנפוש בו מדי שנה עם משפחתו. הפגישה ההיסטורית של גולדה מאיר עם עבדאללה התקיימה בבית זה כמו גם פגישות מדיניות חשאיות אחרות. לאחר הסכמי שביתת הנשק עוד בשנת 1949 הועבר אזור נהריים לירדן וכיום שרידי התחנה נמצאים באי השלום בגבולות ירדן. תצפית מיכל שבפארק נהריים אשדות יעקב מזמנת לכם הזדמנות יוצאת דופן לצפות מקרוב במפעל החשמל המרשים שהוקם סמוך לאשדות יעקב ולקרוא על ההיסטוריה של המקום – על מי הירמוך, חשמל, מורשת והתיישבות בלב נוף עוצר נשימה. התצפית נמצאת בשטח ישראל ומספקת מבט מרשים במיוחד על תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית הנמצאת בצד מעבר לנהר ירדן, כיום בשטח ירדן. ממערב רואים את מצודת כוכב הירדן, רמות סירין, רכס הפוריות ובראות טובה רואים את פסגת החרמון בצפון.

נסענו לאורך כביש המערכת הסלול שבחלקו הראשון צמוד לנתיב בו היתה מסילת העמק לצמח, ואפילו נותרו על המסילה כמה קרונות בני 80 לפחות.

פינוק ונוחות למנהלים

בתא הנוסעים אנחנו חווים דיגיטציה כמעט מלאה, עם מסך מולטימדיה "8, מערכת שמע נשלטת מההגה, WAZE נשלט ממסך המולטימדיה. כמובן, תמיכה מלאה באנדרואיד ובאינטרנט, בקרת שיוט ושמירת מרחק. למפונקים במושבים הקדמיים תהנו מכוונון חשמלי מלא, חימום במושבים (אולי עדיף היה מזוג במושבים) ועוד. בסופו של דבר, יש כאן את כל הפינוקים שיכולים לשמש נוסעי רכב מנהלים גם לנסיעות ארוכות ואפילו בנסיעות עירוניות למעט החניה שתהיה לכם קשה בתל אביב עם 488 ס"מ אורך.

הטויוטה קאמרי 2021 מצוידת גם במערכת תזכורת לבדיקה של המושב האחורי. ברגע שהרכב מזהה שהדלתות מאחור נפתחו לפני הנסיעה, בסיום הנסיעה תופיע תזכורת בלוח המחוונים לבדוק את המושב האחורי וישמע צליל התראה ייחודי. בנוסף לכך נוכל למצוא מערכת שמירה על מרכז נתיב הנסיעה, זיהוי תמרורים, בקרת סטייה מנתיב, אור גבוה אוטומטי, ניטור שטח מת, מערכת eCall לשיחת חירום, ניטור תנועה חוצה מאחור עם בלימה ועוד.

גֶּשֶׁר הישנה

אדמות האזור נרכשו בתחילת המאה ה-20 מידי משפחת סורסוק‏ (עליה סיפרנו בסיורנו ביפו) ובשנת 1920 עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהורכבה ממשוחררי הגדודים העבריים ומאנשי גדוד העבודה שקראו למקום גשר נחלים (נחל הירמוך/נחל תבור/נחל הירדן). קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד רק 3 שנים. קבוצה ירושלמית הגיע בשנת 1924 והחליפה את התושבים המותשים ושינתה השם למשק גשר. קבוצה זו התייאשה ועזבה את המקום למקום חדש צפונית לגשר והקימה את אשדות יעקב‏. המשטרה הנטושה שנמצאת במקום הוקמה ע"י המנדט הבריטי מתוך דאגה לשליטה על המקום האסטרטגי ובניין המשטרה שימש כמשטרת גבול ומכס.

בניין המשטרה נעזב ע"י הבריטים בסוף אפריל, עוד לפני ההכרזה על קום המדינה, ובני הקיבוץ ומגיני המשק מיהרו להשתלט על המבנה. בתוך זמן קצר פתח הלגיון הירדני, בסיוע כפריים בדואים מהסביבה, בהתקפה חזקה על הקיבוץ ועל בניין המשטרה הסמוך לו, בניסיון להשתלט ולכבוש אותם. זה נחשב לקרב הראשון במלחמת השחרור מול צבא סדיר של מדינה ערבית, עוד לפני הפלישה הגדולה שהחלה ב-15 במאי 1948.

תוך כדי המצור על גשר, שלחו העיראקים פלוגה לתפוס את משלט כוכב הרוחות כאוכב אל האווה, החולש על עמק הירדן, אבל כוח של חטיבת גולני הקדים אותם, והעיראקים הופתעו במכת אש מטווח קצר ונסוגו חיש מהר.

נהריים בגשר

נסענו לפגוש את נירית, מנהלת האתר ההיסטורי שמספר את סיפורה של גשר ותחנת הכוח נהריים, ממש על גדות נהר הירדן. האתר נמצא כ-200 מטר דרומית לשפך נהר הירמוך לזרימת נהר הירדן דרומה. המיקום האסטרטגי של המקום הוא תודות לגשר בזלת עתיק וגדול ג'אסר אל מאג'מיJisr el-Majami  جسر المجامع‎ שאורכו 70 מטרים עם קשת ראשית אחת שדרכה זורמים מי הירדן. הגשר נבנה עם 6 קשתות קטנות יותר, גבוהות יותר בשורה שנייה, ככל הנראה כדי לעזור לזרימה במהלך שיטפון הנהר. בסמוך לגשר השחור והמרכזי, יש עוד גשר עם קרונות רכבת שהיה חלק מרכבת העמק בית שאן-צמח ונהרס וגשר קטן אחר מתקופה מאוחרת יותר. הגשר המקורי ככול הנראה נבנה עוד בתקופת הכיבוש הרומי. בסמוך לו, בשל חשיבותו, נבנה גם חאן רחב ידיים ששרידיו נגלים לעיין. מפה מתקופת צבא נפוליאון במחוזותינו (משנת 1799) מראה את הגשר שנקרא פונט דה מגמה Pont de magma, ואת החאן הסמוך שמסומן קרוואנ-סראי Caravanserai. הגשר היה בשטח הזיכיון של רוטנברג להקמת תחנת הכוח נהריים.

תחנת גשר היא באלט אל-מאחטה היא תחנת רכבת בדרך לצמח, וזו היתה תחנת הרכבת הנמוכה בעולם – 246 מטרים מתחת לפני הים התיכון. כחצי ק"מ צפונית לה הוקמה תחנת הסגר מוואג'י-אל-קוסה לבעלי חיים – בעיקר בקר וצאן שיובא מסוריה לפלסטינה ושם שהו לבדיקת בריאותם לפני הכניסה למחוזותינו (המקום נהרס בשנות ה-70 של המאה שעברה מחשש שישמש מסתור למחבלים ומסתננים.

על מנת לעבור לגשר ולשרידי החאן הבנויים אבני בזלת שחורות, יש צורך לעבור את שער גדר המערכת הצבאית בתיאום עם צה"ל, וכך עשינו על מנת להיכנס עם הקאמרי למתחם העתיק ומטופח.

בגשר הישנה צפינו בחוויית נהריים – מיצג אורקולי יוצא דופן המשלב סכרים, מים, צלילים וצבע להמחשת פעילותה של תחנת הכוח ואת סיפורו של רוטנברג והפקת החשמל בנהריים. ביציאה מהמיצג ניתן היה להתרשם גם מבית הילדים המשוחזר ושלל מוצגים של לפני קום המדינה והמאבק הבטחוני והקיומי של תושבי גשר והסביבה.

הגשר הלבן על נחל תבור

לקראת תום הביקור הציע לנו נירית, לקחת אותנו לגשר הלבן שנמצא בק"מ 12.3 של שביל עמק המעיינות (מסומן לבן-כתום-לבן). הגשר המרשים הוקם מעל נחל תבור ובניגוד לגשר השחור של גֶּשֶׁר, שבנוי מאבני בזלת, גשר זה נבנה מאבני גיר מקומיות וצבעו חום בהיר. נסענו מגשר הישנה בין בריכות הדגים ולאורך נתיב הרכבת עד לפנינת הנוף הפחות מוכרת אבל לא פחות שווה ומרשימה.

לתיאום ביקור באתר נהריים בגשר (או גשר הישנה) כנסו לאתר… או טל': 04-6752685

הקאמרי עולה לכוכב הרוחות

תחנתנו האחרונה הפעם היא שמורת כוכב הירדן שמתנשאת 550 מעלינו ועלינו לטפס את ההר על כביש של 6 ק"מ המתפתל מעלה. בחרתי במצב Sport (מתוך 3 המצבים האפשריים שכוללים גם Normal או Eco) לעלייה ששנים רבות כבר לא עשיתי – והפעם עם רכב מנהלים מפנק ומנוע 2.5L.

בעליה הרגשנו את עוצמת כל 218 הסוסים שדוחפים אותנו מעלה בעוד שבדרך מטה, טענו אותם גלגלים את מצברי המנוע החשמלי שנצטרך אותו בתנועה המזדחלת חזרה הביתה בסוף היום. כוכב הרוחות מוכרת לי מאלבום התמונות של אבי, גדליה בר ז"ל, מטיול שצילם במקום שנקרא אז רק כאוכב אל-הווא – טיול הדרכה בשנת 1953. אמנם עברו שנים רבות אבל המקום וההסטוריה נשארו דומים (ללא העשבים ועם הרבה דרכי גישה ומתקנים ציבוריים של רשות הטבע והגנים, המטפחת את המקום.

כוכב הירדן או כוכב הרוחות  كوكب الهوا כאוכב אל-הווא La forteresse de Belvoir 

המבצר הצלבני ממוקם על מצוק בגובה 312 מטר מעל פני הים והוא היום פארק לאומי בניהולה של רשות הטבע והגנים. כבר ביציאה מהטויוטה Camry ברור למה קוראים למקום כוכב הרוחות. משבי הרוח הצוננים הורגשו בכל מקום ואפילו היה קר לעומת החום של עמק הירדן אותו הרגשנו 5 דקות קודם לכן ו- 550 מטר נמוך יותר.

שאלתי את מנהל האתר על המיקום בו צולמו התמונות של אבי אי שם בשנת 1953 בכאוכב אל-הווא ולשם פנינו. הלכנו בשביל שבין מצודת הבזלת לבין גן הפסלים של יגאל תומרקין שהוא אוסף פסלים מרשים מיצירותיו של האמן ומוצג דרך קבע תחת כיפת השמים, מדרום למבצר. בקצה השביל נפתח מראה של עמק הירדן והרי הגלעד שפרושים לפנינו מהמצפור המסודר והמשולט עם הסברים.

המבצר הצלבני שנבנה בסוף המאה ה-12 ובסך הכול תפקד רק כ-20 שנים לפני שנכבש ע"י המוסלמים, נותר משומר מאד כמעט בכל חלקיו והחפיר סביבו. מערך ביצורי כוכב הירדן כולל חפיר ענקי ושתי חומות: חיצונית ופנימית. החפיר נחצב בסלעי הבזלת הקשים ורוחב החפיר עד 20 מטרים כאשר העומק הוא 10 מטרים כאשר אורך החומה החיצונית, המקיפה את המבצר, הוא 480 מטרים. יוצא דופן בהשתמרותו הוא הפתח הסודי (פּוֹטֶרְנָה) במגדל השער המזרחי. המגדל מסווה אותו היטב, והוא נסתר מעיני העומדים מחוץ למבצר. רוב

רובו של המבצר נבנה אבני בזלת מקומית. יוצאת דופן היא כנסיית המנזר שנבנתה מאבני גיר מסותתות היטב, כדי להבליט אותה בתוך המבצר ולהוסיף לה יופי.

החצר החיצונית והקמרונות ששימשו חדרי מגורים ומחסנים השתמרו היטב. כן השתמרו בור המים שבקמרון המזרחי ושרידי בית מרחץ.
מומלץ לנצל את משבי הרוח הקרירים לטיול באחד מהשבילים המסודרים, סביב המצודה וברחבי השמורה. פרטים והזמנת מקום באתר רשות הטבע והגנים…

סכומו של יום

יצאנו לסיור עם רכב מפנק של המאה ה-21 למרחב גאולוגי והיסטורי שבין ימי הביניים והצלבנים לבין הרכבת העות'מאנית והרבה היסטוריה של הקמת מדינת ישראל.