בעלי דירות רבים סבורים כי מאחר שהדירה היא קניינם הפרטי, ביכולתם החוקית לפעול בכוח מול שוכר שלא מתפנה. אחת השיטות הידועות לשמצה היא ניתוק זרם החשמל והמים, כאמצעי לחץ לפינוי השוכר מהדירה. אולם כדאי לדעת שבית המשפט קבע בעניין זה, כי הדבר אסור ואף השית בגין כך תשלום פיצויים לטובת השוכר בגין עוגמת נפש ואובדן שירותים חיוניים בדירה.
יחסי שכירות בדירת מגורים בדין הישראלי
נושא יחסי השכירות בדירות מגורים התפתח מאוד בשנים האחרונות בדין הישראלי. בתוך כך בשנת 2018, תיקן המחוקק את מערכת הדינים העוסקת ביחסי השכירות בדירות מגורים – חוק השכירות והשאילה.
בתיקון החוק, הדגיש המחוקק את הצורך באיזון בין הצדדים לחוזה שכירות בדירת מגורים, וקבע שורה של הוראות שלא ניתן להתנות עליהן אלה לטובת השוכר בין היתר למשל:
- אחריות לפגם נסתר בדירה
- סיום חוזה בלא עילה
- הגבלת גובה דמי ערבות
- אחריות לתיקונים בדירה
מדובר ברשימה חלקית בלבד, אולם במבט רוחבי על תיקון החוק, מדובר בצמצום ניכר בפערי הכוחות הנובעים באופן טבעי ממערכת היחסים בין בעל דירה לשוכר בדירת מגורים.
ניתוק אספקת זרם החשמל והמים בדירה – בעל הדירה יפצה את השוכר
כאמור יחסי השכירות בדירת מגורים בין בעל דירה ובין שוכר בדירת מגורים, מאופיינים בפערי כוחות גדולים ולא בכדי פעל המחוקק לתיקון החוק כאמור. זו גם המגמה הרווחת כיום בבתי המשפט. ובהתאם, בתי המשפט רואים בחומרה רבה בעלי דירות הנוקטים בעשיית דין עצמי לצורך פינוי השוכר מהדירה.
במקרים מסויימים, פסק בית המשפט על תשלום פיצויים כנגד בעלי הדירות בשל עשיית דין עצמי ובפרט מצב בו נמנע מהשוכר שירותים חיוניים בדירה כמו זרם החשמל או המים בדירה.
לפיכך, על בעל הדירות להיזהר כפליים. תחילה, בקביעת מנגנון ערבות חוקי בחוזה השכירות. אשר מכוחו ניתן יהיה לפרוע מספר תשלומי שכירות באופן מידי וללא תלות ולהקטין בכך את הנזקים שהשוכר גורם. בנוסף, כדאי להימנע מכל פעולה עצמית לפינוי השוכר, ובפרט להימנע מניתוק זרם החשמל או המים בדירה על מנת לא להיחשף לתביעה נגדית של פיצויים.
תביעה לפינוי מושכר – הליך זריז ואפקטיבי
הדין הישראלי מאפשר לבעל הדירה לתבוע את פינוי השוכר מהדירה, על ידי הגשת תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט. מדובר בהליך משפטי הנחשב פשוט יחסית להוכחה בשל הסכם השכירות/שיקיים/תכתובות, הקיימים במסגרת יחסי השכירות. ההליך מתברר תוך פרק זמן קצר יחסית ובמרבית המקרים בית המשפט מקבל את התביעה ונוקב בפסק הדין מועד לפינוי הדירה.
יצוין, כי בהליך של תביעה לפינוי מושכר לא ניתן לתבוע את השוכר בסעד נוסף, כמו למשל פיצוי כספי, ככל שנגרם. אולם, אין מניעה לתבוע זאת במסגרת תביעה נפרדת ובכל מקרה מוטב להיוועץ בעורך דין מומחה תביעה לפינוי מושכר.
ככל שהשוכר לא יקיים את פסק הדין ולא יפנה את הדירה במועד שנקב בית המשפט, הוא יהיה צפויי לקנסות כספיים כבדים לרבות הכפלה או יותר, של דמי השכירות עבור המשך השימוש בדירה.
את הפינוי בפועל של השוכר מהדירה יש לבצע באמצעות רשות האכיפה והגבייה – הוצאה לפועל. את הבקשה להוצאה לפועל ניתן להגיש לאחר שחלף מועד הפינוי בפסק הדין, ובאין מועד כזה, בתוך 15 ימים מיום פסק הדין.
השוכר יוזהר ויקבל התראה אודות צו הפינוי מהוצאה לפועל, אשר אם לא יפעל השוכר ויתפנה מרצונו מהדירה, יתמנה גורם מוסמך לצורך פינוי הדירה, בכל דרך, על מנת להשיב לבעל הדירה חזרה את החזקה בדירתו.
לסיכום, הדין הישראלי התפתח מאוד בשנים האחרונות בכל הקשור ליחסי שכירות בדירת מגורים. הגשת תביעה לפינוי מושכר היא האמצעי היעיל והאפקטיבי ביותר לצורך פינוי שוכר שלא מתפנה. בנוסף, רצוי מאוד להימנע מלפעול עצמאית ומסיכון מיותר של חיוב בפיצויים מול השוכר בשל פינוי הדירה.
