טיול היסטורי בוטני במִקְוֵה יִשְׂרָאֵל

בלב גוש דן, סמוך לצומת חולון שוכן לו כפר פסטורלי כבר יותר מ- 150 שנים ||| מקווה ישראל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל שהיה חלוץ בדרכו בחינוך לעבודת האדמה, בהגנה, בעלייה ובקליטת יהודי התפוצות ||| סיור בין אתרי המורשת שמספרים על חלוציות והיסטוריה ||| כל הפרטים והסיפורים בהמשך…

איך הכול התחיל

בשנת 1867 קרל נטר, מזכיר חברת כי"ח – כל ישראל חברים (אליאנס) בפאריס, ביקר בארץ ישראל ובדק את מצבם של היהודים בארץ ישראל. הביקור הביא אותו למסקנה שהדרך היחידה לשיפור המצב הכלכלי של היהודים בארץ הוא הכשרתם לחקלאות. נטר שכנעה את חברי כי"ח בפריז להקציב כסף להקמת בי"ס חקלאי בארץ ישראל העות'מנית. המושל העות'מאני נתן לקרל נטר רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, ואף הקצה לצורך כך שטח של 2,600 דונם בחכירה ל-99 שנים, מזרחית ליפו. בית הספר הוקם על ידי נטר בי"ד באדר א' שנת תר"ל – 15 פברואר 1870. בתחילה עוד טרם הוקמו מבני המגורים הראשונים, התגורר צוות הקמת בית הספר במערה שמוכרת היום כמערת נטר.

המקום נקרא מקווה ישראל מהפסוק של דברי ירמיהו: " מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" (ירמיהו י"ד, ח'-ט')

בשנת 1976 ח"כ והשר רב אלוף במיל. חיים בר-לב, שהיה בוגר בית הספר, יזם את חוק מקווה ישראל, שנועד לשמר את ייעודו החקלאי של בית הספר ולהגן על אדמותיו, ובמיוחד על 40 הדונמים של אזור הגרעין ובו 13 המבנים ההיסטוריים, שהוגדרו כמבנים לשימור מחמיר. כיום לומדים במתחם כ-2,000 תלמידים בתיכון חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר ישראלי-צרפתי ובית ספר יסודי בשיטת מונטסורי, כולל שתי פנימיות (דתית וחילונית).

סיור במקווה ישראל שבלב העיר חולון הוא קפיצה קצרה אחורה בהיסטוריה. במקום נערכים סיורים מוסדרים בתיאום ובתשלום, בימים ראשון עד שישי. הסיור במקווה ישראל מתחיל במרכז המבקרים, בו מוקרן סרטון קצר. משם יוצאים לסיור בין המבנים ההיסטוריים ובגן הבוטני בגדול.

מתחילים במרכז המבקרים וממנו לשאר המבנים לפי הסדר:

בית נטר (11 במפה)

המבנה הראשון במקום. נבנה בשנת 1871-2 על ידי קרל נטר, והוא סוגר על בית הכנסת מצידו המזרחי. אורכו כ- 90 מטרים ויש בו שתי קומות הבנויות מאבני כורכר. בשנים הראשונות שימש המבנה למגורי התלמידים והמורים, והיו בו כיתות הלימוד, חדר האוכל והמטבח, מחסן הכלים, חדר התפילה, ואף דיר ודירת המנהל. בית נטר היה אחד המבנים המעטים במקווה ישראל עד לסביבות שנת 1895 כאשר נבנו מבנים רבים ביניהם בית הכנסת הסמוך.

בית הכנסת (8 במפה)

בניין בית הכנסת תוכנן בתקופתו של קרל נטר, אך הוקם רק בשנים 1894-5 כמבנה בן שתי קומות, עשוי לבני כורכר וללא שימוש בבטון. קומת הקרקע היא אולם תפילה גדול ובקומה העליונה כיתות לימוד. תקרת בית הכנסת הייתה עשויה מעץ, והגג חופה ברעפים. חזית בית הכנסת פונה צפונה ונמצאת בקו ישר עם שער ירושלים על כביש צומת חולון ואזור, שהיה הנתיב הראשי מיפו לירושלים. בין השער לבין בית הכנסת ניטעה שדרת דקלים בהשראה פריזאית, שיצרו את שדרת הדקלים האייקונית של מקווה ישראל.

מעל משקוף הכניסה, מוצב לוח שיש משולש מעוטר – גמלון, עליו חרוטים לוחות הברית עם 10 ספרות רומיות המסמלות את עשרת הדיברות, וביניהם המלה אחד בעברית. תחת לוחות הברית יש עיגול שמסמל את יהודי כל העולם, ובו שתי ידיים האוחזות זו בזו כסמל לסולידריות בין יהודי העולם. מתחת לידיים כתוב תר"ל היא שנת 1870 בלוח העברי ובשני צידי הגמלון, מחרשה ואשכול ענבים. הכתוב בלוח הגמלון הוא ב-3 שפות.

• עברית: חברת כל ישראל חברים
• ערבית: جمعية عمومية اسرائيلية زراعت مكتبي (אגודה כללית ישראלית חקלאית לימודית)
• צרפתית: ALLIANCE ISRAELITE UNIVERSELLE MIKWEH ISRAEL (אגודה ישראלית כללית מקווה ישראל)

כאשר שופץ המבנה בשנת המאה למקווה ישראל – 1970, שומרה התקרה המקורית מעץ מעוטר כמו גם רצפת השיש והחלונות הצבעוניים של בית הכנסת.

חלל בית הכנסת מחולק על ידי עמודים וקשתות לשלושה חלקים רוחביים, שווים בגודלם. ארון הקודש שבבית הכנסת הוא משנת 1881 והובא מצרפת על ידי קרל נטר לזכר אביו שנפטר שנה קודם לכן. קרל נטר התכוון להקים בית כנסת במקווה ישראל והביא את ארון הקודש שיוצב בו, אבל הבנייה נדחתה עד שהיו מספיק אמצעים כספיים לבנות את הבניין המפואר. הגישה לקומה העליונה היא בגרמי המדרגות שבחזית הדרומית, ומעל הכניסה הראשית מתנשא מגדלון שמירה הצופה אל שדרת הדקלים.

עץ הפיקוס הבנגלי Ficus Benegalensis (7 במפה)

העץ המיוחד שמעטים כמותו נמצאים במחוזותינו, ניטע בשנת1888  בקצה הדרומי של שדרת הדקלים וסמוך לבית הכנסת. העץ משתרע על שטח נרחב כי שורשי האוויר של העץ השתרשו בקרקע והפכו במשך השנים לגזעים משניים. יש אומרים שעץ הפיקוס של מקווה ישראל מסמל את מקווה ישראל ודורות התלמידים ובוגרי המוסד שהשתרשו בארץ, נקלטו והשתלבו בבנייתה והשפיעו על התפתחותה.

סדנת המכינקה והנפחייה (18 במפה)

מבנה הסדנה הוקם בסוף המאה ה־19. כאן שכנו המסגרייה הראשונה, הנפחייה, ואף מוסך הכרכרות ועגלות המשא והטרקטורים הראשונים. בתקופת המנדט הבריטי חי ופעל כאן המורה דוד לֶיבּוביץ, חבר ה"הגנה", מאבות התעשייה הצבאית של "המדינה שבדרך" וממציא מרגמת הדָוִידְקָה במלחמת העצמאות. לאחר מותו, הוענק לו פרס ביטחון ישראל בשנת 1973.

הגן הבוטני – ארבורטום Arboretum מקווה ישראל (21 במפה)

הגן הבוטני היה פרי יוזמתו של מנהל בית הספר אליהו קראוזה, והנטיעות הראשונות החלו בשנים 1924-1923. הגן עבר שינויים ותוספות רבות במהלך השנים. בשטח הגן המשתרע על כ-90 דונם מיוצגים כ-1,200 מינים לפי משפחות ומחלקות בוטניות. במרכזו שדרת דקלים ארוכה, כאשר רוב הנטיעות הייחודיות נמצאות מצפון לשדרה. בין השאר תמצאו כאן:

• חורשת עצי אקליפטוס ראשונה נטעה בשנת 1882 את זרעי האיקליפטוס מזן המקור האוסטרלי הביא קרל נטר מאלג'יר. חורשת הראשונים, הייתה המקור ממנו הופצו עצי האקליפטוס לרחבי ארץ ישראל (20 במפה)
• חורש אלונים שניטעה בשנת 1933
• עצי ארגן שמוצאם במרוקו ומשמשים להפקת שמן הארגן הנדיר
• עץ אלון השעם גדול ומרשים
• אנדרטה לזכרו של אליק שמיר, לוחם הפלמ"ח ובוגר מקווה ישראל, שנפל בקרב בכפר יאזור הסמוך – אזור שי ימינו, במהלך סיור מקדים לאבטחת אחת השיירות לירושלים. לזכרו ולזכר ששת פקודיו שנהרגו בתקרית, הוקם המושב משמר השבעה
• אנדרטה להנצחת חללי מקווה ישראל במלחמת העצמאות ובמבצע קדש (22 במפה)
• מערת נטר שחצובה בסלע הכורכר, ומעליה פסל ראשו של קרל נטר. המערה סמוכה למבנים ההיסטוריים ולרוב פחות מגיעים אליה
• קבר קרל נטר, המייסד והמנהל הראשון של בית הספר החקלאי במקווה ישראל. למתחם הקבר מובילה שדרת ברושים ארוכה. נטר ניהל את בית הספר עד לשנת 1873, עת נפל מסוס ונפצע קשה, ובעקבות כך נאלץ לפרוש מניהול המוסד שהגה והקים. יש לציין שנטר היה בין מייסדי הלשכה הראשונה של הבונים החופשיים בארץ ישראל, ויש אומרים שבחלק מהבניינים במקווה ישראל ניכרים מוטיבים מהבנייה החופשית Freemasonry, עליהם ניתן לקרוא כאן… כעבור כעשור, בביקורו במקווה ישראל נפל למשכב ונפטר ב- 2 באוקטובר 1882.

היקב (12 במפה)

היקב של מקווה ישראל הוקם ברעיון הדוגל בהעברת התוצרת החקלאית לייצור כדי למקסם את הרווחים וליצור בסיס כלכלי רחב יותר לבית הספר החקלאי. אחד הדברים הראשונים היה נטיעת כרם גדול. מבנה היקב החצוב בסלע הכורכר לעומק 10 מטרים הוקם רק בשנת 1883 על ידי קבוצת מומחים איטלקיים, והמבנה בעל 5 אולמות שמעליו, הוקם בשנת 1895. חלקו המערבי של מבנה היקב הופצץ במלחמת העצמאות ונבנה מחדש והיקב פעל עד שנת 1974 ואז נסגר ענף הכרמים והייננות במוסד החינוכי.

מבנה היקב והמרתף שימשו בתקופת המדינה שבדרך, כבסיס של ארגון ההגנה ממנו יצאו לפעולות הגנה וגם ייצרו כאן את הדווידקה הראשונה.

בשנת 2013 חודש ענף הכרמים במקווה ישראל, אולם בחורף 2020 קרס חלק ממרתף ייצור היין והמקום נסגר. בימים אלה נערך שיפוץ ושיקום אולם בינתיים תלמידי ענף הכרמים מייצרים את היין שלהם במיקור חוץ ביקב אחר, עם ענבי הכרמים שלהם מהזנים מרלו, מלבק ופטי ורדו.

בית המורים 13) במפה)

מבנה המגורים של מורי בית הספר החל משנת 1898. מרתף המבנה שימש בעבר כאורוות סוסים. למבנה קימרון "חצי-חבית" שנבנה על גבי ערמת חול מעוגלת, ולאחר הבנייה רוקנו את החול מתוך המבנה. כיום הבניין משמש את המטה המרכזי של המועצה לשימור אתרי מורשת.

בית המתמחים (14 במפה)

מבנה תפעולי שהפך לפני כמאה שנים, עם גלי העלייה השלישית, למקום הכשרה חקלאית לחלוצים שהיו מבוגרים מהתלמידים הרגילים של מקווה ישראל. החיים בתקופת ההכשרה התנהלו בצורה שיתופית. זה מבנה דו-קומתי שחלקו התחתון בנוי מאבן, וחלקו העליון מעץ. קומת הקרקע שלו שימשה לגידול בעלי חיים ואחסון, והקומה העליונה שימשה למגורים.

פגישת הרצל וקיסר גרמניה (2 במפה)

בכניסה הראשית לבית הספר, בדרך יפו-ירושלים, התקיים ב-28 באוקטובר 1898 מפגש בין הרצל לבין קיסר גרמניה, וילהלם השני. הקיסר היה בדרכו מחיפה לטקס חנוכת כנסיית הגואל בירושלים. הקיסר הגרמני הזמין את הרצל להיפגש במהלך הביקור בארץ ישראל. הרצל חשב שתמיכת הקיסר הגרמני תסייע לממש את חזון מדינת היהודים ולכן חיכה לו על אם הדרך לצד שער ירושלים של מקווה ישראל. המפגש הקצר שארך מספר דקות בלבד, צולם ע"י צלם חובב – דוד וולפסון. לאחר ששב וולפסון למעבדה ופיתח את התמונות התברר שהרצל לא נראה בתמונה. הפתרון שמצא וולפסון היה ליצור תמונת פוטו מונטאז' שמחברת את תמונת הקיסר הרכוב על סוס, יחד עם תמונת הרצל המסיר את כובעו לשלום. בשנת 2012 הוצב פסל של מוטי מזרחי, המתאר את המפגש ההיסטורי במקום המפגש בשדרת הדקלים על כביש 44.

טריוויה מקווה ישראל

1. בגן הבוטני של מקווה ישראל אוקלמו עצי האקליפטוס, פיקוס והאבוקדו הראשונים בארץ ישראל
2. נתן אלתרמן היה בשנת 1932 מורה לחקלאות במשך שנה, במקווה ישראל
3. דוד ליבוביץ ניהל את בתי המלאכה של מקווה ישראל, עסק בפיתוח פצצות ותחמושת. בבית המלאכה שלו בבית הספר פיתח את מרגמה שנקראה על שמו דוידקה. המיוחד בדוידקה היה שהיא עשתה רעש של פיצוץ גדול הרבה יותר מהנזק האמיתי שלה, ושימשה את ההגנה וצה"ל במלחמת השחרור.
4. במאורעות תרפ"א(1921) ובמאורעות תרצ"ו (1936) שימש מקווה ישראל בסיס ליחידות ההגנה. בית הספר שימש גם כמרכז אימון עד הקמת המדינה
5. שדרת הדקלים עשויה משני סוגי דקל: עצי תמר קנרי ועצי דקל ושינגטוניה
6. שטחו של מקווה ישראל אינו שייך לשום רשות מוניציפלית, למרות הצמידות לעיר חולון מצד אחד ואזור מהצד השני. הגדרת אזור כזה נקראת שטח גלילי
7. בתחילת המאה ה-20 הפסולת של תל-אביב הייתה בעיקרה מורכבת משאריות מזון כלומר זבל אורגני, ובזכות זאת התאימה לזיבול שטחים חקלאיים כולל אלה של מקווה ישראל. בית הספר החקלאי רכש את האשפה מעיריית תל אביב
8. בשנת 1935 השליכו תושבי תל-אביב כ-45,000 טונות של אשפה שהייתה כבר יותר תעשייתית ופחות אורגנית. בשלב זה התעוררה התנגדות מצד הנהלת מקווה ישראל להמשך השימוש בשטחי המוסד כמזבלה. או אז התהפך הגלגל ועיריית תל-אביב-יפו החלה לשלם למקווה ישראל, על השימוש בשטחים הצפוניים של בית הספר להטמנת האשפה עד שנת 1948
9. עם הקמת פארק אריאל שרון, סופחו חלק מהשטחים הצפוניים של מקווה ישראל לפארק אריאל שרון
10. ולאחרונה נקבע שמותר לעבור דרך שטחי מקווה ישראל, לשטחי פארק אריאל שרון

איך ניתן לבקר?

לקהל הרחב מתקיימים סיורים מודרכים בקבוצות בתיאום מראש, בחגים יש גם סיורים לבודדים ומשפחות. בסיור מתוודעים לסיפורי הבתים המיוחדים, סגנון האדריכלות המעניין וכן לסיפורי המקוואים במהלך הדורות עד לימינו. ניתן לצפות גם בסרט “במעלה שדרת הדקלים" המספר את סיפור המקום.

לילדים מתקיימות הדרכות חווייתיות וחינוכיות לקבוצות בהתאם לגילאים, החל מגני ילדים ועד בני נוער. בחגים הפנינג למשפחות עם הפעלות וסדנאות יצירתיות. במהלך הסיור, נבקר אצל ותיקי העצים של מקוה ישראל וארץ ישראל ונצלול לרגעים של קסם ירוק בלב גוש דן.

לפרטים והזמנת סיור בקישור… או בטל': 03-5030489. הביקור והסיור בתשלום.