רפי ומאיה מספרים על החוויה באלביק @@@ מסעדה ים תיכונית או טורקית @@@ מה הסיפור ? @@@ מה אכלנו @@@ לחצו על התמונה להמשך הכתבה <<<
אלביק במושבה הגרמנית
בתור חיפאים אנחנו מכירים לא רע את אזור המושבה הגרמנית בחיפה. בניגוד לשם אין שם גרמנים, מה שכן במרכז המושבה נמצא אחד הרחובות הכי יפים בישראל לדעתנו- הרי הוא שדרות בן גוריון רחוב אשר עולה מהים לפתח הגנים הבאהים המפורסמים. זוהי אכן חוויה ייחודית להגיע לשדרות בן גוריון בשעת השקיעה ולראות את האורות המרהיבים של הגנים הבאהיים נדלקים בבת אחת. השדרה מהווה מוקד תיירותי בפני עצמה ועמוסה במסעדות ובתי קפה שנחשבים בדרך כלל יקרים ותיירותיים בעלי איכות משתנה לכן לא ידענו למה לצפות. לאחרונה נפתחה בשד' בן-גוריון 6, מסעדת "אלביק", בבעלותם של נאיף ראשד ואברהים בים שמציעה מגוון מנות אותנטיות.
השם והעיצוב
כבר מהכניסה התרשמנו מהעיצוב המאופיין באלמנטים מהתרבות העות'מנית כמו עוד (כלי נגינה מסורתי) וכובעי תרבוש שמשווים למקום אוירה מתקופה אחרת. בשיחה עם אמיר, המנהל המקסים של המקום, מתברר שמקור שמה של המסעדה הוא אכן בתרבות העות'מנית. עיצוב המסעדה הוא ניסיון להעביר את הסועדים לעבר תקופה אחרת לביתו המזמין והמיוחד של ה'ביק'.
השם אלביק בעצם מתייחס לתואר תורכי מתקופת האימפריה העות'מאנית ה"ביק". הביק הוא למעשה גביר, אדון פאודלי שמתפקד כנכבד הכפר או המחוז. מושג זה נתן את ההשראה לעצב את המסעדה כביתו של הביק, עם זאת אל תטעו לא מדובר באוכל טורקי.
הסגנון הקולינרי הוא סורי אותנטי. אז למה השם בתורכית? ובכן האימפריה העות'מנית התורכית שלטה שנים רבות על אזור זה של המזרח התיכון והשפיעה רבות על התרבות, בעצם קשה לחשוב על חיפה של לפני 150 שנה מבלי לחשוב על ההשפעה העות'מנית. וזה משהו מאוד יפה לדעתי. יש כאן הכרה וקבלה של שההיסטוריה העות'מנית היא חלק בלתי נפרד מההוויה הארץ ישראלית של פעם, הוויה שהייתה ולא תחזור לעולם.
התקרובת
לאחר שהתיישבנו, פייר, המלצר, מילא את שולחננו בכל טוב- חומוס וסלטים רבים ומגוונים. החומוס היה מצוין והוגש בצורה יפה ומיוחדת עם שילוב נכון של טחינה וגרגירים. הסלטים היו טריים וטעימים מאוד וכללו מלבד סלטים שנתקלים בהם בדרך כלל במסעדות מזרחיות גם סלט יווני קטן וסלט עלים ואגוזי מלך. במיוחד אהבנו את סלט החצילים, הטבולה, המטבוחה שלא הייתה חריפה מדי וסלט העלים.
לאחר מנת הסלטים הוגשה לי המנה העיקרית- מנה ענקית של 'צוואר טלה'. מאיה היא צמחונית והצליחה לשבוע וליהנות ממנות הפתיחה ולא רצתה להזמין מנה עיקרית נוספת. (על האתגרים של לחיות עם אישה צמחונית ארחיב בכתבה אחרת…).
צוואר טלה
גולת הכותרת של המסעדה הינו טאבון האבן שצולה את מנות הדגל העיקריות שהושרו במרינדה מיוחדת של תבלינים ארומטיים למשך 3 שעות, מה שמשווה להן ארומה עשירה, אך עם זה מעודנת ולא משתלטת בזכות התבלינים ושומן הבשר. בין מנות הדגל העיקריות המוצעות: תבשיל צוואר טלה ממולא באורז, צנוברים ובשר טחון המוגש על מצע אורז וירקות מאודים בעיטור שקדים. (190 ₪);
בתפריט כתוב כי המנה מומלצת לשני סועדים אך לדעתנו משפחה שלמה תוכל לשבוע ממנה. צוואר הטלה היא מנה כל כך גדולה שאפשר לכתוב כתבה שלמה רק עליה שכן זוהי גולת הכותרת של המטבח הסורי. בעיקרון מדובר בבשר טלה ממולא באורז עם בשר טחון על מצע של אורז לבן, ירקות אפויים ותפוחי אדמה כל זה על לחם סורי. זו מנה שאפשר לאפות רק בטאבון וטרם ראיתי דבר דומה לזה במקומות אחרים.
בשר הכבש הפגין את השילוב המושלם בין בשר עסיסי לשומן רך, התיבול של המנה היה מדויק ולא מוגזם משהו שבאמת קשה למצוא במסעדות. זהו תמיד אתגר להכין אוכל מסורתי אסלי שיערב לחיקו של אשכנזי כמוני אולם השף של המסעדה הצליח בכך ללא עוררין. זה לא רק היה הבשר, גם האורז הלבן והתוספות היו פשוט מדהימות והומחש לי כמה דבר פשוט כמו אורז אפשר להכין בצורה שתהיה פשוט טעימה.
מנות נוספות
המטבח בסגנון הסורי מתמחה בהכנת בשרים ודגים אך גם צמחוניים כמו מאיה יכולים ליהנות ממסעדה זו על הסלטים הטעימים כמנת פתיחה ומנות פסטה כמנה עיקרית. בתפריט העשיר ניתן להזמין:
- מנסף אוסובוקו, בשר כבש מוגש עם אורז, שקדים וירקות מאודים (95 ₪)
- טאג'ין מסח'ן עוף מוגש עם אורז ושקדים וירקות מוקפצים על מצע פיתה כפרית, בצל מאודה סומק ושקדים (75 ₪)
- קבב חלאבי מוגש בטאג'ין ברוטב עגבניות בליווי אורז ובצק אלביק. (80 ₪)
- פלטת פירות ים לזוג הכוללת: שרימפס, קלמארי, סרטנים וצדפות (210 ₪)
- דג לברק עשוי בטאבון/מטוגן (70 ₪)
- בשרים המוגשים כדואטים על שיפוד כמו: דואט פרגית וטלה (80 ₪); דואט טלה ועגל (90 ₪)
- ארוחת בוקר ערבית לזוג (2 ביצים לסועד,פיתות חמות מהטאבון, ומאזה שכוללת זיתים,לאבנה, חומוס, סלט חצילים, חמאה, ריבה, סלט ערבי קצוץ, מיץ טבעי סחוט במקום ושתייה חמה וזוג מאפים מהטאבון (סמבוסק או פיתה) במחיר 105 ₪
- כנאפה הבית (40 ₪);סחלב מייפל (27 ₪) ועוגת ליאלי אל ביירות (25 ₪).
לקינוח , התפנקנו במנה של מלבי עם כדורי גלידה ואצבע שוקולד שסגרו את הביקור במסעדה עם טעם מתוק של עוד..
סיכום עם מבט נוסטלגי
לאחר הארוחה דיברנו עוד קצת עם אמיר המנהל, שהמשיך וסיפר לנו על רצונו להכניס למסעדה תמונות של חיפה של פעם. ועל כן הוא פיתח תמונות באישור הארכיון העירוני של חיפה מתחילת המאה הקודמת . גילינו פרטי מידע היסטוריים מעניינים על עיר מגורינו. הסתבר לנו למשל כי פעם נשות חיפה הערביות היו מגיעות לבאר מים שמוקמה במקום בו היום קיים רחוב שיבת ציון בעיר התחתית. נהנינו מאוד מהשיחה המרתקת עם אמיר שהתפנה ואירח אותנו מכל הלב.
לסיכום, הביקור במסעדת אלביק היווה חוויה ייחודית שמעבר לבילוי זוגי במסעדה. רוח המקום על הפרטים הקטנים שבעיצוב והמוזיקה האוריינטלית לוקחת את הסועד לתקופה אחרת. האירוח המקסים של אמיר המנהל ופייר המלצר גרמו לנו להרגיש כמו אורחים רצויים כך שהזמן חלף וגילינו שבילינו במקום מעל שעתיים וחצי. נהננו מאוד ואנחנו בטוח נחזור.
המסעדה רחבת הידיים מציעה גם מרפסת נעימה וניתנת האפשרות לאירועים פרטיים עד 150 אורחים ואילו בימים א'-ה' מוגשות 2 ארוחות עסקיות (55 ₪ או 69 ₪).
מסעדת אלביק, שד' בן גוריון 6, המושבה הגרמנית חיפה, שעות פתיחה: א'-שבת: 09:30 עד אחרון הלקוחות טל': 04-8552201
