מה בין בייגלה פרעצל ושטוחים

אפשר למצוא אותם בצורות, גדלים וטעמים שונים אבל אפשר לחלק אותם ל-3 עולמות שונים

פרעצל בדוכן רחוב גרמני (צילום דני בר)

פרעצל בדוכן רחוב גרמני (צילום דני בר)

3 סוגים של מאפה

בייגל הוא מאפה עגול עם חור באמצע, שעשוי מבצק שמרים ונחשב גם לכריך היהודים. תהליך ייצורו של הבייגל דומה לדונאט או סופגניה רק כמות המים והסוכר קטנים יותר ודומים ליחסיהם בלחמים המקבילים. .

פרעצל הוא מאפה המורכב משלוש לולאות מלופפות לצורת שמיניות.

בייגלה הוא חטיף מלוח, לרוב קטן וקשה יותר מן השניים הראשונים, המיוצר במגוון צורות שהחדשה שבהן היא השטוחים.

את הבייגל והפרעצל מבשלים קצרות במי תמלחת לפני האפיה וזה מה שגורם לקרמול המוצר,ניחוחו המיוחד והפריכות.

השילוש הקדוש כמו בייגלה (מתוך ויקיפדיה)

השילוש הקדוש כמו בייגלה (מתוך ויקיפדיה)

השילוש הקדוש

מקורו של הבייגלה, או הפרעצל ( pretzel ) אי שם במאה ה-7 לספירה בדרום אירופה, עת הכנסיה חיפשה דרך לפתות ילדים על מנת שיגיעו לכנסיה וילמדו את התפילות. אחד הנזירים הכין כעך שבו משולבים 3 חורים וזרועות בצק רך בצורה המזכירה את שילוב הידיים בתפילה כסמל לשילוש הקדוש ( האב, הבן ורוח הקודש ).

הכעך היה ניתן כפרס לילדים מצטיינים בתפילה או בברית הישנה וקראו לכעך Pretiola (פרס קטן בלטינית) ובאיטלקית Brachiola (זרועות קטנות). לאחר מכן, הפרטיאולה נדדה מאזורי היין של איטליה וצרפת דרך האלפים ואוסטריה צפונה והגיעה עד גרמניה ושם קראו למאפה זה Bretzel או Pretzel. בספר תפילה מ-1440 קתרינה מקלב מתארת את הקדוש ברתלומיאו מוקף פרצלס (= בייגלה).

ספורי פרעצל

יש גרסאות נוספות למקור הפרעצל, החל ממאפה שנעשה באלזס ומשם התפשט לדרום גרמניה, או אגדה על אופה שהורשע בגניבה וקיבל את ההזדמנות לבטל את גזר הדין אם יוכל ליצור לחם שדרכו ניתן לראות את השמש שלוש פעמים. האופה היצירתי הפך את הבצק לבייגלה לפני האפייה.

הפרעצל מגיע לאמריקה

צליינים שהגיעו ב-1620, על סיפון המייפלאואר, הביאו עמם את הפרעצל לאמריקה. יש עדויות על כך שצליינים הציעו פרעצלס לאינדיאנים באלבני ניו-יורק בשנת 1652.
בשנת 1710, מהגרים גרמנים שהגיעו לפנסילווניה ארה"ב. אותם מהגרים בדלנים היו ניצני כת ה"אמיש" והם הביאו לאמריקה באופן מסחרי את סודות יצור הפרעצלס עם המשמעויות הדתיות שלו.

ב- 1861 הוקמה בעיירה ליטיטץ (Lititz, PA  ) שבפנסילבניה מאפיית פרעצל ע"י יוליוס שטורגיס ( Julius Sturgis ) ששיכלל את הפרעצל ועשה אותו יבש כך שיחזיק יותר זמן ויהיה אפשר למכור אותו גם מעבר לגבולות העיירה. ממשיכי דרכו מייצרים עד היום את הבייגלה במאפיה בעיירה זו תחת אותו שם: http://www.tomsturgispretzels.com/

יום הפרעצל הלאומי

בארה"ב מציינים מאז 2003 את יום הפרעצל הלאומי. מושל פנסילבניה החליט על יום הפרעצל שחל בתאריך 26 לאפריל. ראוי לציין ש- 80% מתעשיית הפרעצל האמריקאית, המגלגלת כ-600 מיליון $ בשנה, מיוצרים בפנסילבניה  כאשר האמריקאי הממוצע צורך 750 גר' פרעצל בשנה.

בארה"ב מקובל היום גם כמה גרסאות פרעצל או שברי פרעצל שכוללות פרעצל טבול בחרדל או גבינה מותכת, פרעצל בציפוי יוגורט, תות ושוקולד וגם…… תוספת פירורי פרעצל לגלידה.

צילום דני בר

צילום דני בר

בירה ופרעצל

בגרמניה, אוסטריה וחלקים משוויץ השתרש המנהג של בירה ופרעצל, ובכל "גן בירה" ( BEERGARTEN ) יש פרעצל חם וטרי כחטיף הכי נחטף. יתרונו של הפרעצל הוא גם היותו מלוח ומצמיא וכך אפשר עוד כוס בירה עם הפרעצל.

בייגלה בישראל

יש חטיף בייגלה שהוא בעל אותה צורה נוצרית דתית אבל אפוי קשה וקטן, ויש בייגלה שהוא פרעצל, הנאפה באותה שיטה של המנזרים בדרום צרפת.

בייגלה הוא החטיף המלוח הראשון שיוצר בישראל, על ידי חברת "בייגל בייגל", שהקימה את המפעל הראשון שלה בארץ בשנת 1949. מי שעמדו מאחורי החברה הם צמד האחים יהושע ויצחק בייגל, שמשפחתם ייצרה בייגלה בקרקוב שבפולין, כבר במאה ה-19. שני הסוגים הראשונים שייצרו בארץ הם בייגלה בצורת שמיניות, להם קראו "כעכים", ובייגלה בצורת מקלות, להם קראו "קסמי בייגלה".

בפברואר 2011 הגיחה לעולם הגרסה החדשה של הבייגלה- השטוחים. אותו הטעם עם צורה חדשה אבל הכל התחיל במנזר עם הפרטיאולה.

הוספת תגובה