חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לילות רמדאן – חוויה תרבותית קרוב לבית

מתי ביקרתם בבית משפחה ערבית בליל הרמדאן ? ||| האם ראיתם רחוב בכפר ערבי, כשעה לפני תום הצום ? ||| סיורי לילות רמדאן יחשפו אותכם לחוויה אחרת ||| מה רואים ומה עושים בלילות רמדאן <<<

כדורי אוומי מתוקים (צילום דני בר)
כדורי אוומי מתוקים (צילום דני בר)

רמדאן

קרוב לודאי שכל אחד מאיתנו שמע הרבה את המונח "רמדאן", "צום הרמדאן", "עיד אל-פיטר" ועוד. אבל האם אנחנו, תושבי ישראל היהודים, יודעים באמת מה משמעות המושגים האלה ? איך מתנהלים החיים והשגרה בישובים הערביים ? יצאנו ללמוד ולחוות.

הרמדאן הוא החודש התשיעי בלוח השנה במוסלמי. זהו חודש צום בו חל איסור על שתיה, אכילה, עישון (ואף קיום יחסי מין) מהזריחה ועד השקיעה. הארוע המרכזי בכל אחד מימי הרמדאן הוא הארוחה המשפחתית הגדולה שמפסיקה את הצום, עם שקיעת השמש. בחודש זה נהוג לא להסתובב ברחוב עם שתיה או אוכל (גם אם אינך צם) וכן להסתובב בלבוש צנוע.

החודש מסתיים ב-3 ימי חג "עיד אל-פיטר" שהם גם 3 הימים הראשונים של החודש העשירי בלוח השנה המוסלמי. ראוי לציין שלוח השנה המוסלמי הוא קבוע עפ"י הירח ואין בו שנים מעוברות כך שכל שנה חל הרמדאן 11 ימים מוקדם יותר עפ"י לוח השנה הגרגוריאני הנהוג בכל העולם. כך יש שנים בהן החודש הוא בחורף ויש בקיץ, כמו השנים הקרובות.

עמותת סיכוי

סיכוי הוא ארגון משותף ליהודים וערבים, אזרחי המדינה, הפועלים יחד במטרה לקדם חברה שוויונית משותפת ליהודים וערבים. עמותת "סיכוי", פועלת לקידום תיירות אזורית משותפת ליהודים וערבים. פעילויות לילות רמדאן נערכות בשיתוף פורום "דרכים שלובות" המאגד עמותות תיירות מקומיות ערביות־יהודיות.  אירועי "לילות רמדאן" כוללים שלל פעילויות וסיורים מיוחדים בכפרים ובערים ערביות, זאת כדי להכיר לציבור הישראלי היהודי את מנהגי החברה הערבית, המסורות, הריחות, הצלילים, הקולינריה והאנשים.

לילות רמדאן

מצוות האירוח והזכות להתארח היא אחד מסממני חודש הרמדאן, ועל אחת כמה וכמה שכנים קרובים ורחוקים מרחבי הארץ. בחלק מהיישובים הערביים הבינו את הפוטנציאל החווייתי, והפכו את החודש הזה לחוויה תיירותית. חוויה ששיאה הוא ארוחת אִפְטַ‏אר- הארוחה השוברת את הצום. יצאנו להציץ ונפגענו. כל כך קרוב וכל כך לא מוכר. הגיע הזמן להחשף ולחוות את לילות רמדאן.

מחלבת אל רוחה – מעויה (Moawia)

הכנת גבינה ערבית לכנאפה (צילום דני בר)
הכנת גבינה ערבית לכנאפה (צילום דני בר)

מעויה הוא כבר בצידו הצפוני של ואדי עארה ומהווה העורף החקלאי של אום-אל-פחם. במחלבת אל רוחה (אל רוחה הוא שמו שם העמק בו נמצא הכפר) מכינים את הגבינה המסורתית למילוי דברי המאפה (קטאיף), לבנה ולאחרנה החלה המחלבה, המעסיקה כ-35 עובדים, לייצר גם יוגורט. תוצרת המחלבה נמכרת במרכולים והמכולות ברחבי המגזר. לדברי עאבד ניתן לבקר בשעות הבוקר לראות את תהליך הגיבון ויצירת הגבינות בשיטה המסורתית ולרכוש את התוצרת המקומית. כתובת: מועאיה וואדי עארה טלפון: עאבד 052- 6785677 או מוחמד 052-6785676.

חצינו את הכביש לעיר הגדולה (55,000 תושבים), אום אל-פחם, על מנת לאכול את טבחת רמדאן- הבישול לרמדאן.

מנאל כרמאן  – אוּם אֶל-פַחְם 

מנאל כרמאן – אוּם אֶל-פַחְם (צילום דני בר)
מנאל כרמאן – אוּם אֶל-פַחְם (צילום דני בר)

אחרי טיפוס תלול במעלה הדרך לביתה של מנאל, התגלה לנו בית מידות מטופח ובו אולם המוכן עם תקרובת מאכלים מעשה ידיה של מנאל. מנאל סיפרה על משפחתה (נשואה לרוקח מוכר בעיר+3 ילדים לתפארת) ובעיקר על עסוקי המטבח שלה. החל מאירוח קבוצות לארוחה מסורתית, סדנאות בישול ללא גלוטן, סדנאות בישול ועוד. על השולחן חיכו מגוון מנות שבעיני היו המיוחדות מרק חיטה סמיך (שלדברי מנאל הכינה אותו בלי לטעום כי היא צמה ולכן כל אחד שיטבל איך שמרגיש) וצלחת פול משחתי כמו החומוס המוכר לנו כל כך. הפול בצורה זו היה משהוא מדהים ושווה במיוחד. מי שרוצה לחוות את הרמדאן בצורה מסורתית מוזמן להתארח לארוחה בביתה של מנאל כרמאן, לשמוע ממנה הסבר על הרמדאן בראי המטבח של סבתא, ולטעום מנות מסורתיות בסגנון טאפאס מהמטבח הערבי. הביקור בתיאום של לפחות שבוע מראש. מחיר ארוחה ליחיד ללא בשר- 70 שקלים ועם בשרים 100 שקלים. יש במקום גם אפשרות ללינה בצימר הצמוד לאולם האירוח. כתובת: אום אל פחם  טלפון: 052-4247406.

עזבנו את המשולש וואדי עארה ונסענו לגליל- לעיר המעורבת שפרעם.

 

שְׁפַרְעָם

עיר מעורבת המאכלסת כ-40,000 תושבים, מוסלמים (60%), נוצרים (25%) ודרוזים (15%). עד תחילת המאה ה-20 גרו בשפרעם גם יהודים ושריד לכך הוא בית הכנסת המשופץ הממוקם בסמיכות לכנסיה ולמסגד באזור הנוצרי של העיר.

בית הכנסת בשפרעם (צילום דני בר)
בית הכנסת בשפרעם (צילום דני בר)

בימים אלה נערך שיפוץ מסיבי של השוק הישן של שפרעם, על מנת להחזיר עטרה ליושנה ולהפוך השוק לאתר תיירות ומסחר.

ממתקי אלמאכרום – שפרעם

הכנת קטאיף (צילום דני בר)
הכנת קטאיף (צילום דני בר)

ממתקי אלמאכרום מוכרים לכל מי שמבקר בנצרת ותוצרת המותג משווקת ברחבי הארץ. בשפרעם יש סניף עם מאפייה, המתמחה בממתקי החג המסורתיים:

  • אוומי – כדורי בצק מטוגנים ונוטפי מי סוכר/דבש
  • קטאיף – כיסון העשוי בצק אוורירי הדומה ללחוח, ומתוכו גבינה וכמובן מי סוכר.
  • כנאפה – מאפה העשוי אטריות דקיקות וגבינת עיזים (כיום בעיקר מחלב בקר).
כיסוני קטאיף (צילום דני בר)
כיסוני קטאיף (צילום דני בר)

ביקורנו במקום כלל גם כניסה אל מאחורי הקלעים לראות את מלאכת הכנת הקטאיף וכנאפה וטעמנו אוומי לרוב.

בסיור של לילות רמדאן מגיעים לטעימות במקום אבל ניתן גם להגיע עצמאית. כתובת: שפרעם טלפון: 054-8008910

גלידת שפרעם – שפרעם

גלידה מסטיק בשפרעם (צילום דני בר)
גלידה מסטיק בשפרעם (צילום דני בר)

זו גלידרייה משפחתית מאז שנת 1939 ובה עובדים שלושה דורות של משפחת זייתון שמייצרים את אחת הגלידות המדוברות והמיוחדות באזור. גלידת שפרעם מפורסמת בזכות תבלין המסטיקה (שרף עצים מיוחד שכיום מיוצר בעיקר ביוון- משם הם מייבאים אותו) בו משתמשים להכנת הגלידה. הייצור במקום הוא עם מיכון מודרני אבל בשיטות של פעם ובסדרות קטנות של 5 ק"ג כל פעם. במקום ניתן לרכוש גלידה מסטיק רק ב-3 טעמים: וניל, פיסטוק ולימון. כתובת: רח' גיבור 42, שפרעם טלפון: 04-9865428 פתוח כל יום מ-9:00 עד חצות פרט ליום ראשון שפתוח מ-15:00 ועד חצות.

הכנת כנאפה (צילום דני בר)
הכנת כנאפה (צילום דני בר)

סיורי לילות רמדאן

הסיורים מתקיימים בסופי השבוע של חודש הרמדאן ומתחילם כ-3 שעות לפני השקיעה, בארבעה אזורים:

  • הגליל המערבי-תחתון (שפרעם)
  • הרי נצרת-עמק יזרעאל (נצרת)
  • ואדי עארה (אום אל-פחם)
  • אזור השרון הדרומי (טייבה)

בסיורים יוצאים המבקרים לשיטוט בין דוכני השווקים המסורתיים, מתארחים בבתים פתוחים וסועדים את  סעודת ה"איפטאר", מבקרים במסגדים ונפגשים עם תושבי המקום. יש לבוא בלבוש צנוע המכבד את המקומות בהם מבקרים. להרשמה דרך עמותת סיכוי באתר <<<

עלו החודש

נושאים פופולריים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *