חג שבועות או חג הקציר ? חג הביכורים או חג מתן תורה ? במפגש שארגנה מועצת החלב עם ד"ר טובה דיקשטיין, מומחית לאוכל ארץ ישראלי קדום שמענו על מקורו של מנהג אכילת מוצרי חלב, מתכונים שהיו נהוגים ונרשמו ביוון וא"י ועוד.
למה חג השבועות
החג נקרא חג השבועות מכיוון שהוא חל בסיום ספירת 7 שבועות מיום תחילת הקציר למחרת חג הפסח. במוצאי חג ראשון של פסח היו עורכים טקס קציר ראשון של שעורים אותם הביאו למקדש בירושלים כקרבן מנחה. מיום זה התחילו לספור 7 שבועות לאחריהם חוגגים את החג.
למה חג הקציר
מבין החגים החקלאיים, פסח הוא חג האביב ומסמל את ראשית הפריחה, סוכות הוא חג האסיף ומסמל את סוף עונת היבולים ותחילת הסתיו ושבועות שחל ב-ו' בסיוון נמצא בתווך – במהלכו היו מביאים את ביכורי קציר החיטים (חיטה בשבילכם) כקרבן מנחה ולכן הוא נקרא חג הביכורים וחג הקציר.
למה חג מתן תורה
ביום בו חל החג, 49 ימים אחרי שיצאו בני ישראל ממצרים. בסופו עלה משה אל ההר, בכדי לקבל את התורה. ביום זה קיבל עם ישראל על עצמו את עשרת הדברות. עשרת הדברות היו הבסיס ליתר מצוות התורה ולכן נקרא שבועות גם חג מתן תורה. לאחר קבלת התורה, במעמד הר סיני, בני ישראל התחייבו לאכול בשר כשר ומכיוון שלא היו ערוכים לכך כשחזרו לביתם (לא היו להם כלים כשרים או בשר שעבר שחיטה ומליחה) הם אכלו רק דברי חלב (על פי החפץ חיים).
חג השבועות חל בתקופה בה יש שפע של חלב, משום שהוא התקיים לאחר תום עונת ההמלטות בצאן ובבקר.
מקור המנהג לאכילת מוצרי חלב
המנהג לאכול מאכלי חלב התחיל באירופה בימי הביניים, כאשר הוא מוזכר בפעם הראשונה במאה ה- 14. יכול להיות שהסיבה לכך הייתה שילדים התחילו ללמוד תורה בחג השבועות ונתנו להם דבש וחלב בפעם הראשונה, זאת על פי הכתוב בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך". כמו כן, הערך של המילה "חלב" בגימטרייה הוא 40 – בדומה לארבעים הימים ששהה משה בהר סיני כדי לקבל את התורה.
סיפורי חלב במקרא
- יעל – הסיפור התנכ"י הידוע על יעל, אשת חבר הקיני, שהיה שבט נודד בארץ ישראל. בימי השופטים פרצה מלחמה בין ישראל לכנענים. דבורה הנביאה הצליחה לגרור את צבאו של יבין מלך חצור לנחל קישון ושיקעה את מרכבותיו בבוץ. סיסרא, מפקד הצבא נמלט ברגל ונקלע לאוהלה של יעל אשת חבר הקיני (בין סיסרא לבין הכנענים שררו יחסי ידידות). סיסרא ביקש מיעל מים, היא השקתה אותו בחלב והשאר ידוע.
- סיפור דומה, הוא סיפורה של יהודית שבטעות נקשר ליוונים ולחג החנוכה, אבל אירע בתקופה הפרסית, כמאתיים שנים קודם לכן. הולופרנס, שר צבאו של נבוכדנצאר, נשלח במסע עונשין לאזור שלנו לאחר שעמי הסביבה סרבו לעזור לו במלחמתו עם מלך מדי. הוא כבש ארצות מפרס ועד צידון והגיע עד ירושלים. יהודית, אלמנה עשירה ויפה, החליטה להציל את עם ישראל. היא התייפתה, הצטיידה במאכלים טהורים כמו לחם, יין וגבינה ויצאה אל מחנהו של הולופרנס בטענה שהיהודים חטאו והיא יודעת שסופם קרב ולכן היא נמלטת אליו. הולופרנס השתכנע, התאהב ובלילה לאחר שנרדם, יהודית כרתה את ראשו וברחה והצילה את עם ישראל. לפי המסורת, מלבד הרצון להרדים את הולופרנס (בדומה לסיפור יעל וסיסרא), יהודית אכלה את מאכלי הגבינה בכדי לא לטמא את עצמה באוכל של המלך.
- בקהילות יהודיות רבות בארצות ערב היה נהוג לציין את ראש חודש טבת שחל בחנוכה כחג הבנות- "עיד אל בנאת". בעוד הגברים שמחים על גבורת החשמונאים, הנשים שמחות על גבורתה של יהודית. בחג זה היו נהוגים מנהגים שונים ביניהם הענקת מאכלי גבינה לנשים. ביהדות אשכנז מנהג אכילת מאכלי חלב מופיע רק בימי הביניים.
מתכונים מהעת העתיקה
ד"ר דיקשטיין מציעה מאכלים ומתכונים שתורגמו ונוסו על ידה, מספרו של מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס – "על החקלאות". קאטו היה סופר רומאי, פוליטיקאי ואגרונום אשר חי בין השנים 234-149 לפנה"ס.
אל תאמרו עוגת גבינה, אמרו "ליבום"
"ליבום נעשית כך: 225 גרם גבינה, (ריקוטה מלוחה או מתוקה, או פטה) כתושה היטב במכתש. כאשר היא כתושה היטב, הוסף 225 גרם קמח שיפון, או אם אתה רוצה אותה עדינה יותר, רק 120 גרם קמח חיטה. ערבב עם הגבינה. הוסף ביצה וערבב הכל היטב. עצב בצורת ככר, עם עלים מתחת לה (עלי דפנה), ואפה היטב על אש חמה, מתחת ללבנה (מכוסה)". מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס, "על החקלאות",שנת 75
מצרכים
- כוס קמח
- 225 גרם ריקוטה מלוחה או מתוקה
- 1 ביצה
- עלי דפנה 1/2 כוס דבש
הוראות הכנה
- מנפים את הקמח לקערה.
- מערבים את הקמח עם הגבינה והביצה.
- מחלקים ל- 4 כיכרות.
- מורחים תבנית בשמן ומניחים מעליו את עלי הדפנה.
- מכסים את התבנית ואופים בחום של 220 מעלות במשך חצי שעה, עד לקבלת צבע זהוב.
- אם העוגה מתוקה – מוציאים מן התנור ויוצקים את הדבש המחומם ומגישים.
מתכון ל-"סבילום" (עוגת גבינה מתוקה בשבילכם…)
"קח 1 כוס קמח, 225 גרם גבינה (ריקוטה או טוב טעם) וערבב יחד כמו בליבום. הוסף 1/2 כוס דבש וביצה אחת. שמן תבנית חרס בשמן. כאשר ערבבת ביסודיות, צוק לתבנית וכסה במכסה. בדוק כי אפית את המרכז בשלמות, כי שם הוא עבה ביותר. כאשר מוכן, הסר את המכסה, צפה בדבש, פזר גרגרי פרג, החזר את המכסה והמשך לאפות למשך זמן קצר. הסר מהאש. הגש בתבנית עם כף". מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס, "על החקלאות",שנת 74
מצרכים
- 1 כוס קמח חיטה לבן
- 225 גרם גבינת ריקוטה
- 1/2 כוס דבש
- ביצה אחת
- שמן זית כתית מעולה או שמן קנולה
אופן הכנה
- לערבב את כל המצרכים עד קבלת מרקם אחיד.
- לצקת לתבנית חרס.
- לאפות עד קבלת מרקם זהוב ואפוי גם בלב המאפה.
"גלובי" – כדורי גבינה רומאיים טעימים
"גלובי נעשה כך: ערבב גבינה וכוסמין* (אנחנו נשתמש בסולת) מספיק כדי להכין את מספר הכדורים שאתה רוצה. הכנס שומן (אנחנו נכניס חמאה או שמן) במחבת נחושת. טגן אחד או שניים בפעם, הפוך אותם לעתים קרובות בעזרת 2 מריות (כפות שטוחות). כאשר הם מוכנים, הסר אותם מהאש, צפה בדבש, פזר גרגרי פרג והגש". מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס, "על החקלאות",שנת 79
מצרכים
- כוסות חלב
- 6 כפות סולת
- 6 כפות דבש
- 250 גבינת ריקוטה
- 1/2 כפית מלח
- שמן זית כתית מעולה או שמן קנולה
- כף גרגרי פרג או שומשום לציפוי
הוראות הכנה
- הביאו את החלב לרתיחה ופזרו את הסולת על החלב.
- ערבבו וצרו דייסה סמיכה.
- צקו לקערה והמתינו עד שיצטנן.
- הוסיפו את הגבינה לדייסה וערבבו היטב.
- צקו שמן עמוק למחבת וחממו. בעזרת 2 כפות עצבו כדורים והכניסו לשמן הרותח.
- טגנו משני הצדדים.
- הניחו על נייר סופג.
- חממו דבש וצקו את הדבש על הכדורים.
- פזרו פרג או שומשום קלוי והגישו.