האם נמצאה עדות לקיומה של ממלכת דוד בעמק האלה ||| האם 500 תושבי קיאפה צפו על הקרב בין דוד לגוליית ||| יין זיתים מלפני 3,000 שנה מספרים את הסיפור ||| לחידת קיאפה בהמשך <<<
חפירות חירבת קיאפה
לפני כעשור שנים הגיע לפרופ' יוסי גרפינקל אחד מתלמידיו באוניברסיטה והציע לו לבוא לראות את תל קיאפה, החולש על עמק האלה. מכאן התחילה חפירה ארכואולוגית שנמשכה 7 עונות בניהולו של גרפינקל. שאלות רבות התעוררו במהלך המסע הארוך הזה של פרופ' גרפינקל וצוות החפירות בחירבת קיאפה. מי היו תושביה – כנענים, פלישתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך ? האם התגלתה העיר המקראית "שעריים" מסיפור דוד וגוליית ? מתי חיו תושבי חירבת קיאפה ?
https://www.youtube.com/watch?v=fk2rU5Lnmv4&list=PLjQMdWHrTXyB5jEG–bz6Aqy1HwBo-XGZ
זיתים, ענבים ועוד
במהלך החפירות נמצאו גם ממצאים אורגניים כמו גלעיני זיתים, חרצני ענבים ועוד. על סמך תיארוך פחמן 14 של גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות, התברר כי העיר התקיימה בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס, התקופה אליה מייחסים את ראשית המלוכה בישראל. עובדה זו עוררה ויכוח סוער בין טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים ברחבי העולם.
קיאפה היא שעריים ?
במשך שבע עונות, משנת 2007 עד 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנהלת פרופ' יוסי גרפינקל, סער גנור מרשות העתיקות ופרופסור מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי. החופרים באתר גילו עיר מתוכננת, מוקפת בחומה איתנה הכוללת שני שערים, גילוי אשר הביא אותם לזהות את העיר עם "שעריים" המקראית מסיפור הקרב בין דוד לגוליית.
העיר שכנה בין שוכה לעזקה בלב אזור העימות בין פלשת ליהודה, והוצע להבין את הקמתה במסגרת תהליך התפשטותה של ממלכת דוד מערבה, אל מול הפלשתים. העיר המסתורית התקיימה במשך כמה עשרות שנים עד שנחרבה וננטשה בנסיבות עלומות.
בעיר גרו כ-500 תושבים והיא היתה עיר ספר חשובה על גבולה המערבי של ממלכת יהודה.
קאיפה עיר מבצר
העיר המבוצרת והמתוכננת מלמדת על קיומה של ממלכה חזקה ומאורגנת ביהודה כבר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס. כאשר הממצאים שהתגלו באתר מחלישים את הטענה כי מדובר בעיר פלשתית, שכן בין עשרות אלפי עצמות בעלי החיים שהתגלו בעיר לא נמצאו עצמות חזיר, המופיעות באחוזים ניכרים בערים פלשתיות. נוסף על כך, בהשוואה לאתרים פלשתיים, כמו אשקלון ואשדוד, מספרם של כלי החרס מטיפוס פלשתי באתר נמוך ביותר. פרופ' יוסי גרפינקל, מנהל החפירה בחירבת קיאפה, סבור כי הממצאים באתר מלמדים שהעיר נבנתה ביוזמת דוד המלך, ואפשר לזהותה עם שעריים המקראית, הנזכרת בסיפור הקרב בין דוד לגוליית.
חורבן קאיפה
חורבנה של העיר היה בוודאי טרגדיה גדולה בזמנו, אולם הוא הקפיא בזמן את שגרת החיים של תושביה וכך, לאחר 3,000 שנה, אפשר ללמוד באופן בלתי אמצעי על חיי התושבים, הישגי הבנייה שלהם, מנהגי הפולחן ואולי גם על המנהל, בעיר שהשתייכה לישות פוליטית חזקה ומאורגנת.
"בין דוד לגוליית – חידת קיאפה" – התערוכה
השבוע תפתח במוזיאון ארצות המקרא בירושלים תערוכה תחשוף לראשונה לציבור ממצאים מהאתר ארכיאולוגי המסתורי והמדובר שנחשף לפני שנים בודדות בעמק האלה. האתר, "חירבת קיאפה", שוכן בסמוך למקום בו התרחש הקרב המפורסם בין נער רועים צעיר שכל ציודו קלע וחמישה חלוקי נחל, לבין ענק אימתני מצויד בכלי נשק מהמשוכללים ביותר בתקופתו. עד היום קרב דוד וגוליית הוא אחד הסיפורים הידועים ביותר ששרדו מהעולם העתיק, ועתה יוכלו כולם להתוודע לעיר המבוצרת בת ה-3,000 שנה שייתכן שהיא היא שעריים המקראית מהסיפור המפורסם.
מה בתערוכה
בחשיפה מיוחדת יוצגו לראשונה לציבור:
- כתובת מסקרנת, שלהערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים "עבוד את", "מלך", "שופט", "אל תעש" ועוד
- דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים
- מבני פולחן שונים
- כלי נשק
- כלי עבודה ועדויות לחיי היומיום של תושבי המקום
- שחזורים אדריכליים מרהיבים של מראה העיר בשיא ימי פריחתה.
בין קירות המבנים, למרגלות חומות העיר ובין ממצאי התערוכה, מסתתרות תעלומות ושאלות המסעירות את מוחם של הארכיאולוגים וההיסטוריונים בארץ ובעולם. מי היו תושביה של אותה עיר ללא שם אשר נטשו אותה מבלי שוב? האם היו הם כנענים, פלשתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך בימיה הראשונים של ממלכתו? האם אכן ניתן לזהות את העיר בעלת שני השערים – האחד פונה לירושלים והשני לפלשת – עם שעריים המקראית? ועוד מגוון תהיות העולות מן הממצאים.
התערוכה- איפה ומתי
התערוכה במוזיאון ארצות המקרא והיא התערוכה הראשונה אי פעם בארץ ובעולם על החיים בימי דוד המלך.
"בין דוד לגוליית – חידת קיאפה", מוזאון ארצות המקרא ירושלים
